פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
08/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 120
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ב בכסלו התשפ"א (08 בדצמבר 2020), שעה 9:36

יוזמות של צוותי חינוך בסימן "שגרה פורצת דרך" - דיון להוקרת צוותי החינוך וההוראה במסגרת ציון יום המורה

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
תהלה פרידמן – מ"מ היו"ר
מאיר כהן

אתי וייסבלאי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לירן קוסמן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מאיר אסרף - עו"ד, שדלן, נציג לשכת הקשר עם הכנסת, הסתדרות המורים

שר הביטחון בנימין גנץ
שר התרבות והספורט חילי טרופר
איל רם - סמנכ"ל ומנהל מינהל עובדי הוראה, משרד החינוך

יפה בן דוד - מזכ"לית הסתדרות המורים

עינת שאולסקי - מחנכת ומורה, בית ספר ע"ש רבין, מודיעין

חן נחום - מורה, בית ספר אלמוגים, קריית ים

מירום שיף - יו"ר הנהגת ההורים הארצית

דניאלה מועלם - סטודנטית

עומר שחר - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

יוזמות של צוותי חינוך בסימן "שגרה פורצת דרך"
דיון להוקרת צוותי החינוך וההוראה במסגרת ציון יום המורה

בוקר טוב לכולם, שלום לכל מי שצופה בנו בזום. אני נרגש לפתוח את הישיבה המיוחדת לקראת יום המורה, מחר יחול ברחבי הארץ, היום חל בכנסת גם בדיון פה וגם בשדולה שתתקיים בהמשך היום. מייד יכבד אותנו בנוכחותו בזום, שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, בני גנץ. הגברת יפה בן דוד תיכף תצטרף אלינו אחרי שיסתיימו הפקקים.

אני אתחיל בכמה מילים שלי. ראשית, כמורה בהכשרתי, תמיד נרגש מלעסוק בכלל בסוגיות חינוכיות, אבל ודאי במעמדם של המורים בישראל. אני חושב שבאופן כללי אנחנו כבר הרבה מאוד שנים עסוקים בשאלת המעמד של המורים והמורות, אבל עכשיו בתקופה הזאת, ותרשו לי רגע לא להיות נחמד, הפך להיות פה איזה מן ספורט לאומי כזה שהמורים יכולים להיות שק חבטות של הרבה אנשים, ולתת תחושה שהם יכולים תמיד לעבוד קשה וזה בסדר.

המורים והמורות, חבריי הטובים, עושים עבודת קודש, והקורונה גרמה להם לעבוד יותר קשה, לא פחות קשה, עם צורך להסתגלות מאוד מורכבת לשינויים שכל הלמידה מרחוק מייצרת, עם צורך במתן מענה רגשי אדיר למאות אלפי תלמידים ותלמידות שאנחנו יודעים שהם במצוקה, והמורים הם אלה שפוגשים אותם, אז גם אם זה בזום, אז אחרי זה להרים טלפון לילד שלא פתח את הזום והוא במצוקה, זה התפקיד של המורה והמורה, ואם הם לא יעשו את זה, אז הקריסה תהפוך להיות עוד הרבה יותר קשה, והמצבים האובדניים יהיו עוד הרבה יותר קשים, ולכן זה באמת הזמן שלנו בעיקר להוקיר אותם ולהבין כמה המעמד שלהם בחברה צריך להיות אחר.

בהקשר הזה, גם רמת האמון שלנו כממשלה, ככנסת, בהם, במורים, במנהלים, צריכה ככל האפשר להיות גבוהה יותר, גדולה יותר, כזו שנותנת להם להרגיש שמה שהם עושים בשטח זה הדבר הנכון בתוך המסגרת שהממשלה מכתיבה להם. אני יודע שהם עושים את זה הכי טוב שהם יכולים, הכי טוב שרק אפשר, ואני מקווה שגם הוועדה, גם קבינט הקורונה, גם הממשלה ימשיכו לחזק גם את המעמד שלהם במישור החקיקתי.

אני רק אגיד למי שלא יודע, הוראה בישראל היא עדיין איננה פרופסיה. כמעט כל שאר התחומים מוגדרים בחוק. הוראה לא מוגדרת עדיין בחוק. להיות מורה זה לא כמו להיות פסיכולוג או עובד סוציאלי. צריך לדעת את זה, ונדרש גם בעניין הזה לעשות תיקון חקיקה. יכול להיות שבכנסת הנוכחית אולי לא נספיק, אבל יהיו לנו כנסות אחרות לעשות זאת. עד כאן החלק שלי.

מכיוון ששר הביטחון בזמנים קצרים, אז אני אעבור בבקשה אליך. בבקשה, בני גנץ, הבמה שלך.

בוקר טוב לכם, אני אתחיל באמת בהתנצלות שאני לא יכול להיות נוכח פיזית בתוך הישיבה והדיון, בגלל שאני יורד לסיור בדרום, אבל בכל זאת כמה מילים. תראו, אני שר ביטחון וכמובן שהביטחון הוא בראש מעייניי, אבל גם ממקום שבטי כרגע וגם מתקופתי כרמטכ"ל, אני תמיד אומר שחינוך, ראוי שיהיה במקום הראשון בסדרי העדיפויות. החינוך הוא משאב להצלחה. אני מאמין שכל אחד מהתלמידים הוא חשוב וכל אחד מהתלמידים יכול להגיע לשם. צריכים לתעדף את החינוך בתוך משבר הקורונה ככל שרק ניתן.

אני מודה לך, רם, על העשייה שלך בוועדת החינוך, עשייה טובה, חשובה, שמלווה את העשייה הממשלתית בפעילות פיקוח ובפעילות חקיקה, וזה בהחלט דברים חשובים. אני בעיקר רוצה להגיד תודה למורים על העשייה שלהם. זה לא מקצוע קל. זה מקצוע לדעתי עם הרבה סיפוק, כמו שאני מתרשם, אבל עם לא מעט שחיקה, ואני מבקש להודות לכם על העניין הזה.

אני הייתי מאוד שמח אם משרד החינוך ביחד עם המורים היו מוצאים דרך אפילו להאריך טיפה את שנת הלימודים מתוך מה שמתוכנן להיות חופשת הקיץ, בשביל לסגור פערים שנפתחו במהלך שנת הקורונה הזאת, אבל זה כמובן דיון למקום אחר.

רק לסיום, באמת להודות לכם. אחד הדברים אולי, אני חושב, שהכי חשוב לי להגיד לכם, זה שתאמינו בתלמידים שלכם. אני זוכר את עצמי בתור תלמיד בכפר הירוק. אמרו שלא ייצא ממני כלום. הייתה מורה אחת, שרה רן, המורה שלי לספרות ומחנכת הכיתה, היחידה בכל בית הספר שאמרה שייצא ממני משהו. איפשהו אני חושב שהיא צדקה, פונקציה של אמונה של המורה בתלמידים. באמת תודה רבה לכם. זה הרבה הוקרה, זה הרבה הצלחה. אתם עושים את הדבר הכי חשוב, אני מאמין.

קודם כל תודה רבה. תודה למורה שרה שידעה לגלות את הפוטנציאל, ואנחנו ממשיכים לחזק אותו ולהאמין בו ובך. אני אגיד בהקשר הזה גם עניין פרקטי בהקשר של הקורונה. אני פה, אבל ביחד עם חברתי תהלה פרידמן ובכלל עם הרבה אנשי חינוך, ביחד עם חילי טרופר ועוד נוספים, ואיתך, בהובלתך, באמת ננסה לעשות כל מה שאנחנו יכולים במסגרת אתגרי הקורונה כדי לשמור על מערכת החינוך פתוחה. זה מאתגר, זה קשה. כל המדינה משלמת מחירים. אנחנו מתחייבים לעשות כל מה שאנחנו יכולים באמת לשמור עליה. הנזקים ידועים ועצומים, אז תודה רבה.

תודה רבה לכם והמשך יום טוב.

תודה רבה.

חברת הכנסת תהלה פרידמן, בבקשה.

בתוך המציאות הכאוטית של הכנסת, הוועדה הזו היא תמיד פינת שאר הרוח, אני חייבת לומר, כי פה אני מרגישה תמיד שאנחנו עוסקים באמת בלב ובנשמה של אחרים. העם היהודי, אם יש דבר אחד שאיחד אותו לאורך כל ההיסטוריה שלו ממש מהרגע הראשון, זה המקום המרכזי שניתן לחינוך. התורה אומרת, בעצם למה אברהם נבחר? "כי ידעתיו למען אשר יצווה לבניו דרך צדקה ומשפט". הסיבה המרכזית שאברהם הוא אברהם, זה שהוא יהיה מחנך. מראש יודעים שהוא יהיה מחנך. בהמשך הדרך העם היהודי ראשון להמציא את החינוך הציבורי. "זכור אותו האיש לטוב, יהושע בן גמלא, שאלמלא הוא, נשתכחה תורה בישראל". בהתחלה רק הורים מלמדים ילדים, ואז מבינים שאי אפשר וחייבים מורים. לא כל הורה יכול, לא כל הורה, יש לו את הידע ואת המסוגלות, ואם לא יהיו מורים, לא יהיה עם יהודי.

המעמד של מורים הוא דבר שהיה תמיד מאוד מאוד מרכזי בעם היהודי. אני חושבת שבמדינת ישראל הוא נשחק לנו קצת ושאנחנו חייבים להחזיר אותו. חברה שאנשי הייטק נחשבים בה יותר מאנשי חינוך, היא חברה שנמצאת בבעיה, וחברה שנלחמת על פתיחת קניונים לפני בתי ספר, היא חברה שנמצאת בבעיה, לא כי הפרנסה לא חשובה, אלא כי חינוך חשוב יותר, אז אני רוצה להגיד קודם כל תודה לאנשי החינוך שפה איתנו. דבר שני, לומר שאנחנו רוצים להיות חיילים שלכם. כולנו חיילים של אותו דבר, של תחום החינוך במדינת ישראל, של המחויבות שלנו לתחום הזה והמחויבות שלנו למעמד שלכם.

אני משתתפת בהתחייבות של רם. אנחנו נעשה מה שאנחנו יכולים. אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. אנחנו לא תמיד מצליחים מספיק. אנחנו צריכים לעשות יותר ואנחנו בני ברית, ותשתמשו בנו עד כמה שאפשר. תודה.

תודה רבה, תהלה פרידמן, שותפתי הגדולה בוועדה פה.

אני רציתי לעבור לסרטון, אבל מכיוון שמכבד אותנו עוד שר בנוכחותו, אז מאוד חשוב לי לעבור בבקשה לחילי טרופר. נראה לי שאין צורך להכביר במילים לגבי הקשר, הזיקה והמעורבות של חילי בעולם החינוך בישראל, גם כמנהל, גם כאיש החברה האזרחית, בוודאי כמי שגם עבד בזמנו בלשכת השר וגם כמי שלימד אותי כמה דברים על חינוך, אז בבקשה, שר התרבות והספורט, חילי טרופר.

בוקר טוב, רם, בוקר טוב תהלה, בוקר טוב כולם, בעיקר למורים ולמורות, לכל הצוותים החינוכיים. זה יום חשוב. תמיד היה עדיף להגיד תודה כל השנה למורים, כי גם הבוקר מלא מורים בזמן שאנחנו פה, נכנסו לכיתות ועושים עבודה חשובה, או לזומים, אבל טוב שיש רגע אחד בשנה.

אם הייתי צריך להגיד מה זה בעיקר חינוך, אז אני חושב שחינוך זה תקווה, תקווה שיכול להיות יותר טוב, תקווה שאף פעם לא מאוחר מדי, שיש סיכוי, שהסיכוי הוא בידיים שלנו, וילדים תמיד צריכים תקווה, לא במילים הגדולות. תקווה שרואים אותם, תקווה שיש ערך למה שהם עושים, תקווה שאם לא יגיעו בבוקר לכיתה, יש מורה שישים לב שהם לא נמצאים. תקווה שאם יש להם פחד גבהים בטיול, אז איזה מורה תחסוך להם את המבוכה ותיתן להם יד. כל כך הרבה הזדמנויות קטנות יש. תקווה שאם לא יכניסו אותו בכוחות בכדורגל במגרש בהפסקה, מישהו יהיה שם כדי לשים לב. זה גם התקווה של הילדים והנוער וזה גם התקווה, אני חושב, של כל החברה, והחברה שלנו במשבר גדול בתקופה הזו, ואין יותר טובים מאנשי חינוך לתת תקווה לחברה הזו.

כשאנשים קצת מרימים ידיים ומורידים את הראש, באים אנשי החינוך ואומרים, יש תקווה, אפשר לצאת מהרגעים הקשים האלה. כמו שאמרתי, גם עכשיו כשאנחנו יושבים פה בשיחה הזו, הרבה מאוד אנשים נותנים תקווה להרבה מאוד ילדים. לא מכיר משהו יותר חשוב מזה. אמרה גם תהלה, שמעתי אותה לפניי, אנחנו באמת נאבקים שהחינוך לא רק יהיה במילים יפות בראש סדר העדיפויות, אלא גם במציאות, והאמירה הערכית שחינוך תמיד פתוח, אלא אם יש דרמה באמת יוצאת דופן, היא בוודאי הדבר הראשון שנפתח, היא בוודאי הדבר האחרון שנסגר, בתקווה שהוא אף פעם לא צריך להיסגר. זה מה שאנחנו מנסים להביע גם במקומות שבהם אנחנו יכולים להשפיע.

אני רוצה להגיד תודה גם למי שמאחורי היום הזה, ליוזמת יום המורה, לאנשי משרד החינוך, לכל התלמידים, לרם שפע שלפני שהוא יושב-ראש ועדת החינוך, הוא איש חינוך, שזה בעיניי הדבר היותר יוקרתי מבחינתי. לתהלה ולכולם.

לפעמים קצת חובטים בכם, לפעמים ביקורתיים, לפעמים מעמיסים עליכם את כל צרות החברה והעולם, ואיך יש פה את זה ואיך יש פה את זה, ואם היה פה רק חינוך יותר טוב, אבל האמת, כמי שבא לפוליטיקה מחינוך אחרי 17 שנים בחינוך, אני יודע שאין מי שעושה יותר מכם כדי שיהיה פה יותר טוב, אז תודה לכם על התקווה ותודה על העשייה. שיהיה יום טוב.

תודה רבה, חילי, על ההצטרפות, על התמיכה, על המעורבות התמידית בנושא. הזכרת לי שלא אמרתי את זה בהתחלה, אבל זה חשוב ביותר. אני באמת רוצה להודות לכל מי שיזם את יום המורה, צריך להגיד, זו השנה השמינית, יוזמה שצמחה מהשטח במובן הכי עמוק של המילה.

כסטודנט צעיר בסמינר הקיבוצים יצא לי לפגוש את החבר'ה, היוזמים הראשונים. גם נראה לי ששווה להגיד שזה מאוד יפה שמה שקרה, זה שמשרד החינוך בשנים האחרונות, הצוות של אייל רם ורבים נוספים ממש הצליחו להפוך את הדבר הזה למשהו משותף. זה לא קורה בדרך כלל שיוזמה אזרחית הופכת להיות מהלך שהמשרד משתף בו פעולה, אז אני רוצה להגיד יישר כוח באמת גדול לכם על זה.

אנחנו עכשיו נעבור לסרטון קצר שהכינו במועצת התלמידים, ככל שאני יודע, ביחד עם יום המורה. שלא תופתעו, מייד אחרי הסרטון הזה אתם תמצאו פה את חברת הכנסת תהלה פרידמן, מכיוון שאני חייב להיות גם נוכח בוועדה אחרת רגע, אז בבקשה, הסרטון לפניכם.

(הקרנת סרטון)

תודה למי שהכין את הסרט, זה היה מרגש מאוד. הכרת הטוב זה מידה נורא חשובה. יש לי חמישה ילדים בבית, ואת המסירות של המורים שלהם אני חווה גם כן, אז תודה שאתם אומרים תודה גם בשמנו.

יפה בן דוד, האם את פה איתנו?

כן, תהלה.

מי כמוך נלחמת עבור המורים. יש לנו הרבה מחלוקות על זה לפעמים, אבל באמת אין כמוך נלחמת עבורם.

תודה. תהלה, באמת בהמשך לדברייך, שאת אמרת על הנושא של הכרת הטוב, אני חושבת שגם התורה מחייבת אותנו בהכרת הטוב ובאמת צריך להגיד תודה ולהוקיר את כל צוותי ההוראה, את כל אנשי החינוך במדינת ישראל, ביום-יום, מדי יום, לא רק ביום שיוקדש ולהגיד להם תודה.

שמענו את התלמידים המקסימים. ההתרגשות שלהם איך המורים, איך המנהלים בתקופה כל כך מאתגרת, בתקופה כל כך מורכבת וקשה, כמה צוותי ההוראה היו בשבילם. כל עובד, יש לו מקום העבודה המסודר, יש לו את השעות המסודרות, יש לו את העבודה המסודרת שלו, הוא יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות. אצל אנשי החינוך אין הגבלה של שעות. הם לא מתעסקים רק בפדגוגיה. הם מתעסקים גם בצד הרגשי, הנפשי, אפילו הכלכלי של התלמידים, ואין ספק שבתקופה הזאת ראינו את היצירתיות.

המסירות שיש לצוותי ההוראה כלפי התלמידים היא מדי יום. זה גם בעת שגרה וגם בעת המשבר כרגע של הקורונה. ההקרבה, האכפתיות והרגישות באמת לגעת בכל תלמיד ותלמיד, ואנחנו רואים זאת ואנחנו יודעים זאת גם, שהמורים עבדו ללא הגבלה של שעות. ניתן היה להתקשר בבוקר, בצוהריים, בערב. הקשר האישי היה מאוד מאוד חשוב בעת הקורונה למורים. צוותי ההוראה היו העוגן של התלמידים בתקופה הכול כך קשה.

באמת אני חושבת שכשם שיש זכויות התלמיד, צריך סוף סוף והגיעה העת שיהיה גם זכויות למחנך. אנחנו קוראים לזה יום המורה. צריך להפוך את זה ליום המחנך כדי שכל צוותי ההוראה יהיו כלולים ביום הזה. בהחלט יש למדינת ישראל במה להתגאות, באנשי החינוך הנפלאים שעושים את עבודתם מעל ומעבר הן בשגרה והן בתקופה כפי שאני אמרתי, מאתגרת.

כיושבת-ראש הסתדרות המורים, אני גאה לעמוד באיגוד הגדול ביותר במדינה ולייצג את אנשי ההוראה האיכותיים ביותר שיש במדינת ישראל. אנחנו צריכים לדאוג להם, אנחנו צריכים לדאוג למעמד שלהם, כי אם נדאג למעמד שלהם ונדאג שלצוותי ההוראה יהיה טוב, רבים וטובים יצטרפו למערכת החינוך. החינוך זה ההון האנושי של מדינת ישראל וכדי שההון הזה ימשיך להיות איכותי וטוב, צריך להשקיע בו. זה מה שמוטלת האחריות גם על הכנסת, גם על הממשלה, ואני שמחה שרבים גם מהכנסת וגם מהממשלה מעריכים ומוקירים את עבודתם של צוותי ההוראה. אנחנו נצטרך לראות את זה גם במעשים, גם בחוקים שייטיבו איתם.

אני רוצה להודות לכולכם על שהקדשתם את היום הזה למען אנשי החינוך. הם ראויים, ובאמת נאחל להם מפה המשך עשייה בתקופה כזאת קשה, מאתגרת ומורכבת, ושיהיו ברוכים וימשיכו בעשייה שלהם הברוכה למען המדינה שלנו, למען הילדים שלנו, למען הדור הצעיר וגם הדור הבוגר של מדינת ישראל. בהחלט הם גאווה לאומית.

אמן, אמן, אמן. תודה. הנה משהו שאנחנו ממש לא חולקות עליו בכלל. תודה רבה.

איל רם, מי שכנראה אחראי לזה שמשרד החינוך אימץ את יוזמת השטח של יום המורה, ואולי עכשיו נאמץ את הצעתה של יפה ונקרא לזה יום המחנך, אז קודם כל תודה על זה שאימצת, הרחבת, הפכת את זה ואפשרת לנו מן יום חג כזה. נשמח לשמוע אותך.

שלום לכולם ובאמת תודה לכל השותפים שעובדים למען קידום מעמד המורה. לדבר הזה יש ערך גדול ואני חושב שבאמת השנה האחרונה הראתה לנו עד כמה לצד הרופאים וכוחות הביטחון, המורים הם החזית של העשייה במדינה הזאת, ואני מאוד מאוד שמח על זה.

אני רוצה דווקא לקחת לאיזושהי נקודה אחרת מכיוון שאני לא הדובר הראשון. אני ממש מתחבר לכל מה שנאמר גם על ידי חברי הכנסת וגם על ידי מזכ"לית הסתדרות המורים. אני רוצה לקחת לכיוון באמת שהמפגש היום גם נוגע בו, והוא לנושא של יוזמות מורים. אני חושב שבנושא של יוזמות מורים זה מחזיק בדיוק את הנקודה המשמעותית בכל הרבדים שלה. קודם כל, תפיסת העולם שמעודדת יוזמות של מורים, אומרת שבעצם מי שיודע הכי טוב מה נכון לעשות בכיתה, זה המורה. הוא בחזית העסק, לא מי שאמר לו ממשרד החינוך מה לעשות, ולא בירושלים ובכל מיני דברים. בסוף בסוף המורה יודע הכי טוב.

אנחנו מאמינים בזה שהמורה יודע מה הכי טוב ומה הכי נדרש, וכל הסיפור הוא לעזור למורים לזהות את המקום שבו הם רוצים להשתפר, שבו הם רוצים לשפר את ההוראה שלהם, ולסייע להם למצוא במנגנונים מגוונים את הדרך לתת פתרון לבעיות שמתרחשות בכיתה שלהם. יש פה אלמנט מאוד מאוד משמעותי להוראה של התלמידים ולחוויה של התלמיד, שהיוזמות של המורים הם הדבר המשמעותי ביותר.

הדבר השני שהיוזמות של מורים מסייעות, זה הנושא של מגוון. זה יוצר למורה שינוי. זה מונע שחיקה, זה מאפשר לו להביא את היכולות שלו ואת הכשירויות שלו לידי ביטוי, ולייצר את ההוראה שלו מגוונת יותר, ואת שנות ההוראה שלו מגוונות יותר, ולכן יש פה גם אלמנט שמונע שחיקה. כלומר, אם הדבר הראשון הוא אפקט התלמיד, הדבר השני הוא האפקט למורה והדבר השלישי הוא בעצם למעמד המורה בכלל.

מקצועות מאוד נחשבים, הם בדרך כלל מקצועות שבהם החברה רואה את אנשי המקצוע מוצאים פתרונות לבעיות שמתעוררות להם בשטח, ולא מקצועות שבהם יש רק איזושהי ציפייה שמישהו אחר יפתור לנו את הבעיות, ולכן המהלך הזה שמורים הם פרואקטיביים, הם נותנים מענים לבעיות שמופיעות בכיתה, הם יסייעו לזה שגם ההורים יבואו להתייעץ עם המורים לגבי הבעיות שיש עם התלמידים שלהם.

אני זכיתי עם התלמידים הפרטיים שלי גם, לפחות לשני מורים אדירים, שכל פעם שיש לי איזושהי בעיה עם הבן שלי, אני בא להתייעץ איתם. יש פה אלמנט שהוא בעצם משפיע על מעמד המורה בכלל בהקשר הזה. הדבר הזה, נתתי פוקוס רגע על היוזמות, כי אחד מיני כלים רבים שמערכת החינוך בכללותה, משרד החינוך מהזווית שלו והרשויות והסתדרות המורים וארגון המורים וכל אחד מהזווית שלו, מנסים לקדם באלמנטים של שכר, של הכשרה, של פיתוח מקצועי, של הדימוי הציבורי, של עוד הרבה הרבה אלמנטים אחרים. בסוף זה איזשהו פאזל של 100 חלקים, ולציבור יש פה אלמנט משמעותי, ויום המורה הוא איזשהו אבן-דרך משמעותית בדימוי הציבורי ובהוקרה של עובדי ההוראה, אז זו הזדמנות גם בשבילי להגיד הרבה תודה לכל הגננות, המורים, עובדי החינוך בכלל, וגם לכל מי שנרתם לטובת העשייה.

יופי. תודה רבה.

אני ארצה עכשיו לשמוע את דני מועלם שעומד מאחורי יוזמת יום המורה, אבל לפני כן, מאיר, האם אתה רוצה לדבר עכשיו?

תודה רבה.

חבר הכנסת מאיר כהן, כאן סוכם שקודם כל מציגים אנשים כאנשי חינוך ואחר כך כפוליטיקאים, אז נראה לי שאצלך זה תמיד ככה.

תודה רבה, גבירתי. שלום לכל עובדי הוועדה. בנוסף לפגישה החשובה הזאת, בשעה 13:00 במסגרת שדולה לחיזוק מעמדו של המורה, אנחנו ניפגש ונשמע על הקשיים של המורים.

אי אפשר לבוא למסגר 20 אנשים ביום ולהגיד לו, תשמע, אני יודע מה צריך לעשות יותר ממך. המורים בערך 20 פעמים ביום שומעים מהורה ומכל מיני אנשים, שהם יודעים לעשות את זה יותר טוב מהם, וזה המקצוע שמהר מאוד לוקחים מורים, שמים אותם על שולחן הניתוחים, אנשים שיש להם כרטיס אחד, שהם הורים. אני תמיד אומר, להיות מורה, אתה צריך ללמוד. להיות טייס, אתה צריך ללמוד. להיות נהג, אתה צריך ללמוד. להיות הורה, לא.

אחד הדברים המאוד מאוד חשובים שצריכים לעלות בהזדמנות הראשונה בשיח, זה באמת על מעמדם של המורים מול הציבור הישראלי, כי אני חושב שבסופו של דבר המעמד הוא לא נגזר רק ממשכורתו של המורה או מההתייחסות של המנהלת למורה ולמורה או משרד החינוך, אלא בראש ובראשונה מה אנחנו חושבים בציבור הישראלי על המורים. לצערי הגדול יש עבודה קשה מאוד וכבדה מאוד גם להסתדרות המורים וגם לארגון המורים. לצד העבודה הברוכה של לטפל בשכרם ובזכויות שלהם, להניף את המקצוע הזה ופשוט לצאת בקמפיינים שמסבירים לציבור שהמורים, להערכתי, הם ליבת העשייה במדינה הזאת. הכול זה חינוך, חינוך, חינוך. אין שום דבר אחר שהוא יותר חשוב, וזהו, תודה רבה על הדיון.

תודה רבה.

אני חוזרת לדני מועלם.

שלום לכולם, אני ברשותכם אקריא מדף. יום המורה הוא יום שעוסק כולו בהוקרת תודה. ככה פשוט, ככה נקי, ככה טהור. תודה הינה ערך שמצליח להיות פשוט ועמוק יחד, וזה הקסם של היום הזה, שיודע להשאיר את כל המלחמות הצודקות והראויות בחוץ. אז נעים מאוד, שמי דני מועלם, סטודנטית למינהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר, ומובילת יום המורה הארצי.

למורה שלי בתיכון קוראים שרי וייס. היא מורה לביולוגיה וחינוך מיני. היא ג'ינג'ית עם שיער קצר, מכינה את התכשיטים שלה בעצמה ומלאה בסטייל. כשהייתי בתיכון, מסלול החיים שלי אילץ אותי להיות תלמידה לא מושלמת, בלשון המעטה. נאלצתי שלא להגיע ללימודים כדי לעבוד ולעזור בכלכלת הבית ולדאוג להוריי ולבני משפחתי. היה אפשר לצפות שהמחנכת תהיה מוטרדת מהעובדה שאני לא מגיעה ללימודים, ושסיכויי ההצלחה שלי בבחינות הבגרות יהיו נמוכים, מה שבאמת בסוף קרה, אבל בגדולתה ידעה לראות את הפוטנציאל הגלום בי, להזכיר לי שסולם הערכים שמוביל אותי הוא הדבר הכי חשוב, וידעה לראות אותי ולהזכיר לי בדיוק את מה שהייתי צריכה שיזכירו לי. אז כן, עם בגרות מלאה מהתיכון לא יצאתי, אבל הרווחתי נפש איתנה, חוסן נפשי והערכה עצמית לכל החיים, מה שמאפשר לי היום להתמודד עם כל האתגרים שהחיים מציבים לי, ולהיות אזרחית טובה יותר.

אחד הרגעים הכי משמעותיים היו כששרי הגיעה לשבעה של הוריי. שרי הגיעה להחזיק לי את היד ואת הלב, ודווקא באותם ימים לא הצלחתי להבין מה אדם ברוך כישרונות כמוה, בכל זאת דוקטור לגנטיקה ומגדר עם פעילות מחקר ענפה, עושה דווקא במערכת החינוך הפורמלי. שאלתי אותה, שרי, למה את עובדת בבית ספר? והתשובה שלה הייתה כל כך פשוטה: כי אתם מחיים אותי ואתם החברה שאני רוצה לחיות בתוכה.

מבחינתי יום המורה הוא הזדמנות לא רק עבורי, אלא בעבור כולנו להתבונן רגע על מסלול החיים שעברנו. אם נעבור את כל הנוכחים והנוכחות בחדר הזה, וירטואלי או לא, ונבקש לשאול על איש או אשת החינוך שנגעה בליבם, אין לי ספק שלכל אחד מאיתנו יהיה לפחות אחד.

כל אחד מאיתנו עבר בדרך כזו או אחרת במערכת החינוך, וכולנו נושאים את הרגע המכונן הזה, אותו רגע שנצבר לשנים ועזר לנו להכיר את עצמנו לעצמינו טוב יותר. תכפילו את הרגע הזה כפול מדינה שלמה. כמה כוח יש בחינוך ובמפגש האנושי שהוא מייצר. כמה ערך יש לתודה כשמסתכלים על זה מהזווית הזו, ואם לצטט, "הכרת תודה פוקחת את עינינו לפוטנציאל הבלתי מוגבל של היקום".

אנחנו חיים בתקופה משוגעת לכל הדעות, מציאות חסרת תקדים לפחות ב-100 שנה האחרונות, שהובילה לאובדן, ריחוק חברתי וחוסר וודאות מתמשך. החברה שלנו מוצאת את עצמה עכשיו במלחמה כדי להגן על כל מה שנחשב מובן מאליו. מי שעומדים בחזית, אלו נשות ואנשי החינוך, ואני יודעת, כי האיש שהולך לצידי ובן זוגי, רועי, הוא מורה בתיכון שעובד יום ולילה כדי לדאוג לשלום תלמידיו, וקם כל בוקר לשגרה פורצת דרך.

אז השנה ובכל שנה וכל השנה, לכל איש ואשת חינוך מגיעה תודה אישית על עבודתם. אני מודה לכל הנוכחים המכובדים בחדר, לכל השותפים שלקחו חלק ביום הזה, למשרד החינוך, לחברי הכנסת, התאחדות הסטודנטים הארצית, הסתדרות המורים, המכללות השונות לחינוך, לראשי הערים והמועצות, למרכז לשלטון המקומי, למוסדות החינוך הבלתי פורמלי, למועצת תלמידים הארצית, לבנק מסד, לקרן לעידוד יוזמות, לאיל רם ואורית סדצקי, ככה באופן אישי, ממינהל עובדי הוראה, להורים, למתנדבים, לבתי העסק שנרתמו. תודה שאמרתם תודה.

תודה מיוחדת לצוות יום המורה 2020 המדהים שעובד ימים כלילות על מנת שהיוזמות השונות יצאו לפועל, ותודה אחרונה לכל ילד וילדה, איש ואישה שאמרו הבוקר תודה לאיש החינוך שמלווה אותם, ולכל אנשי החינוך, תודה שבחרתם במקצוע הזה.

אני מאחלת לכולנו חג חנוכה שמח, ושהאור שהוא מסמל ילווה אותנו בכל דרכינו. תודה רבה.

דני, תודה. אני חייבת לומר שעכשיו יש לי נורא חשק שתביאי את שרי.

כדאי לך שהיא תבוא. היא בן אדם מרתק. הלוואי ויכולנו.

תודה רבה על הדברים.

אני רוצה רק למסור פה גם בשם חברת הכנסת אורלי פרומן, שהיא בדרך כלל מהמחויבות וההדוקות ביותר בחברות הוועדה, שהיא חולה היום, אבל היא מבקשת למסור שגם היא חלק מהתודה ומהחג הזה של יום המורה, וגם למסור לה רפואה שלמה מכאן.

הדובר הבא שלנו, מירום שיף.

בוקר טוב, השנה יותר מתמיד חשוב לנו להגיד תודה לכל צוותי החינוך, גננות, מורים, מנהלים, בשם ציבור ההורים. השנה היא שנה מאתגרת. מגפת הקורונה שינתה את כל מה שהכרנו וידענו על מערכת החינוך, על הלמידה מרחוק. השנה צוותי החינוך עשו התאמות נדרשות לשנות את דרך ההוראה, להתאים את עצמם לאתגרים הטכנולוגיים, לריחוק החברתי. תודה שדאגתם לפן הרגשי-חברתי של ילדינו, תודה שלימדתם אותם.

דווקא ביום זה חשוב שנגיד לקבינט הקורונה, החינוך חייב תמיד להיות פתוח ולעמוד בראש סדרי העדיפויות של כולנו, של המדינה, מעל כל דבר אחר, כי אין דבר יותר חשוב ממנו.

בשמי, בשם חברי הנהגת ההורים הארצית ובשם כל הורי ישראל, אני מבקש להגיד לכם ליום המחנך, יום המחנך שמח, כי אולי הגיע הזמן גם שנשנה את השם של היום הזה ליום המחנך, כי יש לנו לא רק מורים, יש לנו גם מנהלים ויש לנו גננות, ובראש ובראשונה הם מחנכים את הילדים שלנו. המשיכו להילחם על הקניית חינוך וערכים לילדי ישראל, וביחד, אנחנו ההורים ואתם המחנכים של ילדנו, לא נוותר על אף ילד אחד. תודה לכם.

תודה רבה, מירום.

כן, בבקשה.

בוקר טוב, אני נציג במועצה הארצית. חשוב קודם כל להגיד יום המורה שמח, גם אם זה מחר, גם למורים, גם למורות, לבעלי התפקידים, גם למדריכים ולמנהלי הפנימיות ולכל הצוות החינוכי בעצם. יש כל כך הרבה תפקידים שאנחנו יכולים לשכוח לפעמים ביום הזה, אז חשוב לזכור את כולם.

בתור תלמיד בכיתה י"א ובן למורה, אני רואה כמה המורים מקריבים ומשתדלים בשבילנו, כמה הם באמת משקיעים עבודה.

כמו שרם אמר בתחילת הוועדה, בתקופה האחרונה נהיה סוג של ספורט לאומי, באמת להפוך את המורים לשק החבטות. זה משהו שקשה לי לראות אותו כי זה ממש לא נכון. אני רואה את העבודה גם מקרוב וגם מרחוק, של המורים, עד כמה הם משקיעים בשבילנו, עד כמה הם מסורים לעבודה הזאת, ובאמת אני חייב להגיד, גם בתקופת הקורונה המורה שלי נמצאת איתי בקשר, וגם המורים האחרים שלי, המורים המקצועיים, בקשר אפילו יום-יומי. כל שיעור שאני מחסיר או לא מגיע או עבודה שאני לא מגיש, ישר מדברים איתי, כותבים לי, בודקים מה שלומי.

גם במהלך הסגר ובחופשת סוכות ובראש השנה שלא למדנו, עדיין פנו אלינו, בדקו מה שלומנו, ככה שאנחנו מאוד מעריכים את זה, התלמידים. אנחנו באמת שמחים שזה קורה ושמחים שיש מי שמלווה אותנו ועוזר לנו לעבור את התקופה הזאת.

מה המועצה הארצית בעצם עשתה במהלך התקופה הזאת ליום המורה? אז התחלנו כמו שהצגתם בהתחלה, את הקמפיין המשותף עם יום המורה, סרטון שנציגים מהמועצה ביחד עם עוד תלמידים הכינו כהוקרה למורים, ברודקאסט שהמועצה הארצית הוציאה, של אימא ובן, שזה בעצם מורה ותלמיד שהם שואלים שאלות אחד את השני, איך זה להיות מורה? איך זה להיות תלמיד? משהו מאוד נחמד. ברגע שזה יופץ, ממליץ לכולכם לצפות.

הוצאנו קול קורא למועצות, ליזום בעצם פעילויות למען המורים ביום המורה. תיכף אנחנו מכניסים בעצם למסמך שיתופי כדי שגם לשנים הבאות יהיו פעילויות ויוזמות למען המורים ולמען יום המורה. יצרנו בשיתוף עם יום המורה גם חמ"ל של ברכות למורים. כל תלמיד שבעצם רוצה לברך את המורה שלו, יכול לכתוב לחמ"ל הזה ואנחנו מעבירים את הברכות האלה. הוצאנו סיפורים בעצם של תלמידים, שהם מספרים על מורים שעשו להם שינוי או מורים שהם מיוחדים עבורם, ואנחנו נפיץ את הסיפורים האלה.

לסיום, אני אגיד שוב פעם גם למורים שלי וגם למורים בכללי, אנחנו מאוד מעריכים את העבודה שלכם. אנחנו מאוד מודים לכם. באמת שיהיה יום המורה שמח ושתקבלו את ההוקרה שמגיעה לכם לא רק יום אחד בשנה, אלא לאורך כל השנה.

תודה רבה.

אחרי כל הברכות על, אנחנו נשמח לדבר עם. יש לנו שתי מורות שמובילות יוזמות, ודיברנו על כמה חשוב הסיפור הזה של יזמות מורים.

עינת, מורה למדעים בכיתה ט', שיזמה מרחב השראה לעידוד יזמות בקרב התלמידים, יוזמה לעידוד יזמות. עינת, את איתנו?

היי, שלום לכולם, קודם כל תודה רבה לכל המכובדות והמכובדים שנמצאים פה. אני ממש נרגשת להיות אתכם פה ביום החשוב הזה שמציין את יום המורה ויום המורה.

אני מחנכת, אני מורה למדעים ואני רכזת שכבת ח' בבית ספר עירוני ב' על שם רבין במודיעין, ואני גם בוגרת תוכנית הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות במיזם משותף עם משרד החינוך. בעברי עבדתי שנים רבות בתעשיית התרופות. עשיתי הסבה להוראה, מתוך מקום של אידיאולוגיה ושליחות באמת להשפיע על דור העתיד שלנו, הסבה דרך תוכנית שנקראת חותם, ומאז אני מכהנת בתפקידי הוראה וניהול בחטיבות הביניים.

אני רוצה לספר לכם, אחרי זה יש גם תמונות, על שתי יוזמות שהצלחנו להוביל, התלמידים שלי ואני. זכינו בליווי של הקרן ליוזמות חינוכיות, והמיזם הראשון שאני אספר לכם עליו, קוראים לו ימ"מ, יזמות משנה מציאות. המיזם עלה מתוך צורך והבנה שהילדים רוצים שבתוך חטיבות הביניים יהיה שיעור שהוא לימוד בצורה אחרת, בעצם שיעור שילמד את מיומנות המאה ה-21, משהו שיגרום להם ליצירתיות, לעמידה מול קהל, לחלום, להוציא לפועל דברים שהם רוצים. הבנו שיש צורך בעצם לנסות לעשות דבר כזה. הגשנו לקרן ליוזמות חינוכיות את המיזם שלנו. מטרת העל הגדולה שלו היא בסופו של דבר להגיש נייר עמדה למשרד החינוך ולהכניס שיעור בנושא יזמות לתוך המסגרת הבית-ספרית.

בתקופת הקורונה אמנם זה התחיל בזום. חשבנו, בדקנו. יש מרחב בבית הספר שפשוט הפכנו אותו למרחב פיזי בנושא יזמות. כל קיר בחדר הזה מהווה שלב בתהליך היזמי: רעיון, תכנון, ביצוע ומשוב. היה לנו חשיבה גדולה של הצמדת משפטים מעוררי השראה של אנשים מעוררי השראה מהמדינה שלנו, שמתאימים לכל שלב כזה בתהליך היזמי. זה היה בתקופת הסגר, אז קיבלנו אישור מהקב"ט של העיר והצלחנו להביא את התלמידים בקבוצות קטנות. זה היה כל כך מרגש. הם הגיעו לבית ספר בקבוצות קטנות, וצבענו, ניקינו, סיידנו. המרחב הזה הוא מרחב מעורר השראה. אני אשמח עוד מעט שתראו את התמונות, ממש יפה. זה התלהבות גדולה ואני כל כך גאה בהם, כי זה משהו שעשינו במו ידנו, רעיון שפשוט הצלחנו לחלום עליו ולהוציא אותו לפועל. זה המקום גם להודות לקרן ליוזמות חינוכיות על המימון שקיבלנו לטובת המיזם הזה, וגם לצוות החינוכי ולהנהלת בית הספר שאפשרה לנו להוציא לפועל.

המיזם הנוסף שאני אשמח לספר לכם שהצלחנו להוציא אותו לפועל באמת בזכות הקורונה, אני חושבת, הפכנו את הלימון ללימונדה. אני נפגשתי בכנס של הקרן ליוזמות חינוכיות עם מורה שקוראים לה כיפיא עאקל, מכפר קרע. הכנס עסק כמובן ביזמות. הבנו שיש לנו יוזמה שיש בה איזשהו חלק משותף, וראינו לנכון שזה המקום לקשר ולהפגיש בין התלמידים. זה היה קל יותר, כי זה היה בזום.

הכנו את המפגש. הכנו משחקים יצירתיים לפתיחה, הכנו את מהלכו של המפגש, ונפגשנו, תלמידים של הכיתה שלה ותלמידים של הכיתה שלי, מתוך אמונה שיזמות מהווה את הגשר שמקשר בין כל תלמידי ישראל, ללא קשר, ולא משנה מהיכן הם נמצאים ומה הרקע שלהם ואיפה הם. זה היה פשוט נפלא ומרגש והתלמידים משני בתי הספר אמרו שהם רוצים לקיים כמובן מפגשי המשך ושנמשיך ליצור קשר ושיתופי פעולה.

אני אגיד שאני ממש גאה בתלמידים שמובילים. אנחנו צוות מוביל ביחד, שרתמנו עוד תלמידים נוספים מהשכבה ומבית הספר, וזה פשוט כייף לראות שהם מובילים ושהם מצליחים לחשוב על רעיונות ולהוציא אותם לפועל.

(הצגת מצגת)

הנה המצגת. אם אתם רואים, זה רק כמה תמונות נחמדות. בשקופית הראשונה אתם רואים תלמידים שעובדים, צובעים. כולם עם מסכות כמובן. הקפדנו מאוד על הנהלים ועל הכללים. פה בצד ימין אתם רואים את הקיר שהוא קיר הרעיון, הניצוץ. הוא מופיע בתוך מנורה עם הניצוץ והאור, ומשפטי השראה לכל שלב. זה שלב הרעיון. בצד שמאל אנחנו רואים את שלב התכנון, שלב הביצוע ושלב המשוב.

לגבי המפגש שנוצר בין בית הספר שלנו, עירוני ב' במודיעין, ובין חטיבת אבן סינא בכפר קרע, הוצאנו בעצם הזמנה למפגש, והנה קצת תמונות מתוך המפגש עצמו. זהו, תודה לכם.

תודה רבה. אני חייבת לומר לך משהו. גם הסיפור שלך על ההסבה דרך חותם, אבל בעיקר הברק בעיניים והחיוך, את משיבה את נפשי. יש פה ימים נורא קשים עכשיו, עם המון המון סחי ומאוס ועם תחושה מאוד קשה שהולכים לבחירות, והשילוב הזה של מורים חדורי אמונה ותלמידים מוקירי תודה, תודה רבה לך, השבת את נפשי.

תודה רבה.

יש לנו יוזמה נוספת שקשורה גם לנושא שקרוב לליבי, והוא קשר בין תלמידים בישראל לתלמידים בתפוצות.

חן, בקשה.

שלום לכולם, אני מורה לאנגלית ומחשבים וזו השנה הרביעית שלי במערכת החינוך. אני עובדת בבית ספר היסודי אלמוגים בקריית ים, ובוגרת תוכנית הקרן ליוזמות חינוכיות במיזם משותף עם משרד החינוך.

בית ספר אלמוגים הינו בית ספר יסודי עם מדד טיפוח גבוה. האוכלוסייה הינה הטרוגנית ובית הספר מונה כ-422 תלמידים. בעבר הדרכתי תקשוב, מורים ותלמידים בבית ספר, וכשראיתי את ההשקעה של צוות המורים המדהים והילדים, את האהבה האין-סופית, את ההערצה שהילדים מעניקים לצוות החינוכי, פשוט התאהבתי והחלטתי שגם אני רוצה להיות חלק, להרגיש משמעותית, ושיש לי מה לתרום וגם מה לשנות.

כחודש וחצי אחרי לידת הילד השלישי שלי, כדי להגשים את חלומי, בעלי יצא לחופשת לידה ואני יצאתי להכשרה בתנאי פנימייה של תוכנית חותם, תוכנית להכשרת אקדמאים למנהיגות חינוכית וחברתית. כן, עד כדי כך בערה בי התשוקה להיות מורה. אני מורה המרבה לעבוד עם טכנולוגיה, ומשקיעה זמן רב ומאמץ בשילוב טכנולוגיה בתהליכי הלמידה.

בתקופת הקורונה הקמתי קהילת מורות המונה כבר כ-50 מורות שבזמנן הפנוי, בערבים, משקיעות זמן ומאמץ, ואני מדריכה אותן בכלים טכנולוגיים שיעזרו להן לשפר את הפדגוגיה. אני מובילה למידה באמצעות כלים טכנולוגים המבוססים על פרויקטים, למידה משמעותית המשלבת תחומי דעת שונים, יחד עם מורים בארץ ובעולם. מורים ותלמידים מיפן, מגאנה באפריקה, ממישיגן בארצות הברית וגם בארץ, בית ספר אל שורוק בטמרה.

מייד אחרי השיחה אתכם, אני עוברת לזום עם ויאטנם. התלמידים המדהימים שלי הכינו טקס מרגש באנגלית, בו הם מסבירים לתלמידים בויאטנם על חג החנוכה. בכל פרויקט כזה התלמידים שלי שואלים שאלת חקר. הם חוקרים, הם יוצרים תוצר והם משתפים את הממצאים באנגלית לתלמידים בחו"ל. החקר בפרויקטים נעשה סביב מאפיינים של התרבות הישראלית על כל רבדיה: שורשי היהדות, חקר על החגים השונים, מאורעות היסטוריים במדינה, על ערכי הצבא, המצאות ישראליות, גאווה ישראלית בכל מקום, וכל אלה הם ערכים עליהם גדלתי ואותם אני מנחילה לתלמידיי כנכדה לניצולי שואה שלחמו והקימו פה את המדינה, והיה להם חשוב תמיד שאנחנו נאהב את המדינה ונרגיש חלק ממנה, נקבל השכלה ראויה ונראה לעולם מי אנחנו באמת.

הפרויקטים הבין-לאומיים הופכים את הלמידה לחוויה מסעירה, מעוררת, מסקרנת. היא מפתחת את החשיבה, את ההעמקה, והיא גם משפרת את האנגלית ברמת הכתיבה, הקריאה והדיבור.

בזכות הקרן ליוזמות חינוכיות והגברת ליאורה אביב, מנהלת בית הספר שלי, שנתנו לצוות שלי שכלל בתוכו גם את המורה למוסיקה שלנו, הגברת אנה לוברסקי, תמיכה, עזרה וכמובן תקציב, הייתה לי הזכות להוביל יוזמה הנקראת "זרעים של שלום". יחד עם קולגה מחותם, המורה רניא אבו היג'א, יצרנו בין התלמידים מפגשים וירטואליים ומפגשים פיזיים שקוראים לאחדות, לשלום ולהכרת השונה.

בכסלו, ערך החודש הינו שונות, ובשנה שעברה התלמידים למדו וחקרו יחד גם על חנוכה וגם על כריסמס. ערכנו טקס משותף מול כל בית ספר. שרנו את השיר I see your true colors, אני רואה את הצבעים האמיתיים שלך. בט"ו בשבט חקרנו על החג, שתלנו שתילים ועצים למען השלום. מפגשים שנפתחו בחשש מהלא מוכר והמאיים, הפכו לחברות אמיתית. במפגשים בין התלמידים היהודים לערבים, למדו הילדים להכיר את הצד השני וגילו שהמטרה של כולנו היא שינוי למען עתיד טוב יותר לכולנו.

הקורונה זימנה לנו מציאות אחרת, מציאות שהיא שונה. הלמידה בקפסולות בקבוצות קטנות הינה מבורכת. השימוש בכלים דיגיטליים בפדגוגיה הוא מרקיע שחקים, אך אל לנו לשכוח שבמציאות הזאת גם אנו, המורים, עומדים בחזית הקרב. אנחנו נלחמים על כל ילד, על ההשכלה שלו, על הרווחה האישית שלו, והתגובות לא תמיד אוהדות.

אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולומר תודה לכל הקולגות שלי, לכל המורים והמורות באשר הם. תודה על המסירות, תודה על האהבה ללא תנאים לילדים, כאילו שהם היו שלכם. תודה על הרצון להתפתח ולהתקדם כדי לתת יותר לילדים. תודה על השעות הרבות של העבודה והכנת מערכי שיעור ובדיקת מבחנים ומשימות, וטלפונים להורים, ויצירת פרויקטים, ושיעורי זום, והסתגלות למערכת חדשה שמשתנה אפילו כמה פעמים ביום, על התורנויות הלא נגמרות ובעיקר תודה על היותכם אתם.

קודם כל תודה רבה. דבר שני, אני חייבת לומר שזה ייחודי. לי נורא בלט זה שאת מלמדת כיתה ו'. אני חשבתי שכול החותמיסטים הולכים לתיכון, אז זה נורא משמח אותי ומרגש אותי. אני מקנאה. אני מקשיבה ואני אומרת, הלוואי והילדים שלי היו לומדים ככה אנגלית, הלוואי ואני הייתי לומדת ככה אנגלית, אז תודה רבה על העבודה שאת עושה, על האמונה. שוב, הדיון הזה משיב נפש.

יש לנו סרטון נוסף, "מכתב בהפתעה", נדמה לי שקוראים לו.

(הקרנת סרטון)

תודה רבה.

אחרונים חביבים, צוות הממ"מ שלנו, שבסוף אחרי כל הדיון הזה הבאמת מרומם נפש, נראה לי שבסוף גם נתונים זה דבר מאוד חשוב, אז תודה. אני יודעת שהכנתם מחקר, אז אנחנו נשמח שתציגו אותו.

(הצגת מצגת)

תודה רבה, גבירתי היושבת-ראש, אנחנו חוקרים בממ"מ. הכנו מסמך לבקשת הוועדה לכבוד היום הזה, שעוסק בנושא מבנה משרת המורה, אבל גם כן בהקשר של באמת בתור נושא שהוא גם אחד מהאינדיקטורים המאוד חשובים להערכת מערכות חינוך, וגם בתור משהו שעשוי מאוד לאפשר יזמות ויצירתיות של מורים, אז אנחנו תיכף נראה הבדלים בין מערכות חינוך שונות שמאפשרות את הדברים האלה.

מבנה משרת המורה יכול לאפשר יותר גמישות ואוטונומיה, מעלה את שביעות הרצון של מורים, מקל את מידת העומס. במסמך הזה אנחנו בוחנים איך מחולקות השעות בעצם, מה מורים עושים בשעות שלהם ואיך הן מוגדרות להם. אנחנו בוחנים את זה גם בישראל, את הנתונים שיש פה, וגם בהשוואה בין-לאומית, והבאנו גם כמה מקרי בוחן שנכנסנו בהם יותר לעומק.

בישראל, בעצם על פי ההסכמים של "עוז לתמורה" ו"אופק חדש", זה מבנה חלוקת השעות לאורך השבוע של מורים בחינוך היסודי, בחטיבות הביניים, בחטיבות העליונות, ויש גם את העמודות שמציינות את הנתונים לגבי מורים שהם לא בתוך ההסכמים.

חשוב לציין, כמו שנראה תיכף גם בהשוואה בין-לאומית, לפי ההסכמים, בעצם כל השעות האלה הן כלולות בתוך זמן הנוכחות של המורה בבית ספר, הוא זמן העבודה שלו. כל שעות העבודה הן בתוך הנוכחות בבית הספר. אפשר לראות שיש חלוקה לשעות הוראה פרונטלי, שעות פרטניות, שעות שמוקדשות לתמיכה והוראה. אז זה בגדול מבנה משרת המורה כמו שהוא מוגדר בישראל בהסכמים שאנחנו מכירים.

תסבירו לי רק שנייה רק דבר אחד. מה זה מחוץ לרפורמה?

רוב המורים בישראל, אני חושב שזה מגיע ל-97%, הם ברפורמה של "אופק חדש". הם בתוך ההסכם החדש. יש מורים שעדיין הם לא בהסכם.

מי המורים שלא בהסכם?

למשל, חינוך מוכר שאינו רשמי.

אז איך אחוז כל כך קטן? מוכר שאינו רשמי זה לא 3%.

97% זה מתוך החינוך הרשמי.

הבנתי, אבל אתם יודעים לומר מתוך כלל המורים בישראל, כמה הם בפנים וכמה לא.

יחסית זה מעט מהמורים.

זה מעט מהמורים בחינוך הרשמי, אבל יש לנו המון מוכר שאינו רשמי.

"עוז לתמורה" היא קצת פחות מיושמת. יש שם כ-80% שבתוך ההסכם ועוד 20% לא בתוך ההסכם של "עוז לתמורה" בחטיבה העליונה.

כאן אנחנו רואים השוואה בין-לאומית של ישראל, באמת לפי המדדים. אתם רואים בכחול, זה שעות ההוראה. העמודה האפורה זה שעות העבודה במשרה ב-OECD, זה שנתי, והצהוב זה שעות הנוכחות בבית ספר. אתם יכולים לראות שישראל היא אחת משלושת המדינות ששעות הנוכחות בבית ספר זה שעות העבודה שלהם. חשוב לציין, זה לפי הנתונים שמדינות מוסרות ל-OECD.

מצד שני אני רואה שיחסית למדינות אחרות זה מעט שעות.

כן, השעות שמוגדרות למשרה באופן רשמי בישראל, מוגדרות שעות הנמוכות ביותר מבין המדינות האלה ב-OECD.

מעניין.

כן, זה נכון. יש מגוון מאוד גדול. בכל מדינה יש צורה אחרת לגמרי של מבנה משרת המורה, והחלוקה הזאת, וכמו שאמרתי, זה גם קשור לגמישות, לאוטונומיה של המורה, ליצירתיות ויוזמה והאפשרות שלו באמת לעשות את העבודה שלו בדרך שנדרשת ממנו.

זה בעצם אותם נתונים של ה-OECD. כאן אנחנו יכולים לראות שלצד זה שהמשרה המוגדרת, הנתון הרשמי של שעות המורה לפי ההסכמים הוא יחסית מעט שעות של עבודה, אנחנו יכולים לראות שבתוך זה, כמו שאמרתי, 100% זה נוכחות בבית ספר, זה בגרף השמאלי, כמו בעוד שתי מדינות, דנמרק וליטא, רק עוד שתי מדינות שנוהגות ככה, ומצד שני, שיעור ההוראה ביחס לשעות הנוכחות או לשעות המשרה הוא מאוד מאוד גבוה.

לא הבנתי. אמרת את אותו דבר משני הצדדים.

לא, אמרתי שעות נוכחות ביחס לכלל המשרה, זאת אומרת, כמה הוא צריך להיות נוכח בבית ספר מתוך כלל העבודה שלו. אין לו שעות מוגדרות שהם בבית. בתוך זה גם שעות ההוראה מתוך שעות הנוכחות או שעות המשרה.

שעות ההוראה, אתה מתכוון לעומת שעות פרטניות.

כן.

הבנתי.

שהוא צריך ללמד בשעות האלה, יחסית מאוד גבוה, בין הגבוהים מתוך המדינות שבדקנו. חשוב לציין, לא כל המדינות, יש להן נתונים. יש כל מיני מבנים גם, כל מיני מדינות שלא תמיד מגדירות כל אחד מהקריטריונים, אז זאת התמונה.

אנחנו הסתכלנו גם על נתונים של סקר טאליס שלא הבאנו אותם פה, סקר אחר גם כן של ה-OECD, והוא די מגבה את התמונה הזאת. זה דוח החינוך, education and reglance של OECD, אז שני המחקרים האלה באמת מביאים את הנתונים האלה. יחסית שעות נוכחות בבית ספר, גבוהות, שעות הוראה, גבוהות. לעומת השעות שמוגדרות למשרה, בעצם לא הרבה. יש להניח שזה מאלץ בכל זאת כמו שאנחנו שומעים לפעמים, כן בכל זאת עבודה מהבית, אבל זה לא מוגדר בתוך משרת המורה.

יש כמה מדינות שבחרנו לסקור אותן יותר לעומק, מדינות שכן מוגדר בהן זמן עבודה מהבית, ואתי תציג את זה.

תודה. באמת מה שעשינו במסמך שלנו, היה קצת יותר להעמיק על הפער הזה שבישראל הוא לא קיים, הפער בין שעות הנוכחות בבית הספר לבין שעות העבודה, אבל במדינות רבות מאוד אחרות ראינו שזה קיים.

במסמך פה סקרנו בהרחבה כמה מקרי בוחן של מדינות שהנתונים ההשוואתיים שלהם בדוח education and reglance הצביעו על כך שבמשרת המורה יש שעות עבודה שאינן בהכרח שעות נוכחות בבית הספר. מה שזה אומר בפועל, זה שיש קביעה סטטוטורית או בחקיקה או בהסכמי עבודה ושעות נוכחות ושעות הוראה, גם של שעות נוכחות בבית ספר וגם של שעות הוראה, ויש פער משמעותי בין הנתונים.

רק חשוב להדגיש שהמדינות האלה שבחנו, כמו שכתוב פה, סקוטלנד, שבדיה, ספרד, נורבגיה, צרפת ואנגליה, שזה מקרה קצת אחר, הן לא בהכרח מייצגות את כל המדינות שבהן קיים אפשרות לשעות עבודה מחוץ לבית הספר, וברור שזה קורה גם במדינות אחרות, ומקווים להגיע לסקירה שלמה יותר בדוח מלא.

אם אני יכולה להביא רק דוגמא אחת שכן נסקרה במסמך, זה אנגליה שיש בה בעיה, שהיא אחת המדינות שהמורים בה עובדים הכי הרבה. היא בין המדינות בדוח טאליס, ויש בה בעיה של עומס מאוד משמעותי על מורים. בשנים האחרונות יש מדיניות שנועדה לפתור את זה, שבין השאר היא קוראת לבתי ספר ולמעשה לרשויות מקומיות שהן בדרך כלל בעלות על בתי ספר, לאפשר שעות גמישות יותר למורים, בין השאר גמישות במקום העבודה, כלומר איפה הם יעבדו ומתי, זה כדי להגדיל את שביעות הרצון של מורים, להפוך את מקצוע ההוראה לאטרקטיבי יותר ולצמצם פרישה ממקצוע ההוראה.

אם אני אסכם בקצרה את מה שלמדנו מהמדינות הללו, אנחנו ראינו שכל המדינות הללו, למרות שיש שעות שהן לא מוגדרות כשעות נוכחות בבית הספר, הן מגדירות די באופן מדויק מה המטלות והתפקידים של המורים בשעות האלה. אני חושבת שזה נכון לכל המדינות פה מלבד צרפת, וזה די דומה למעשה לפעילויות הכנה של לפני הלימודים ולאחריהם, פעילויות ומפגשים פחות פורמליים עם תלמידים עם מורים, ופיתוח אישי ומקצועי של מורים בתחומי עיסוקם.

בישראל היה דיון סביב זה? כשהרפורמה נעשתה, הנתונים האלה היו לנגד עיניהם?

קשה לי להגיד. אני חושבת שבישראל, יכול להיות שזה ישתנה עכשיו, אני לא יודעת, אבל בישראל לא נעשה דיון על הנושא של עבודה של מורים שהיא לא בזמן נוכחות שלהם בבתי הספר. יש מחשבה שהם כמובן עושים את זה כמו גם במדינות אחרות כפי שאנחנו רואים לפי סקר טאליס.

ברור. זה נראה לי מאוד מאוד משמעותי. אני יודעת שאתם עושים מאמץ הרבה פעמים להוציא דברים לתקשורת. אני יודעת שהתקשורת כרגע מתקשה לנהל, לא בגללם, בגללנו, דיון על מהות כלשהי, אבל זה נראה לי באמת נושא נורא חשוב, ומסד הנתונים שהנחתם פה הוא מאוד משמעותי. תודה.

רק אם אפשר להוסיף עוד כמה מילים. מה שראינו, זה שיש הבדלים בארגון השעות הגמישות, כלומר יש מקומות שבהם השעות שהן מחוץ לבית הספר, בעצם מחליפות את רוב שעות תומכות ההוראה ואין כמעט שעות שהייה, ואז בדרך כלל גם השעות האלה, התפקידים של המורה בהן זה עד כמה הוא מחויב לעשות דברים בהקשר לבית הספר, הם יותר מוגדרים. זה למשל המקרה בסקוטלנד. במקרים אחרים אנחנו רואים שמורים, יש להם יותר אוטונומיה במה הם עושים בשעות שמעבר, ואז השעות האלה הן שעות תומכות הוראה שהן מעבר ומעל לשעות השהייה בבתי ספר. למשל בשבדיה השעות האלה, יש 400 שעות בשנה שמוגדרות שעות אמון, שהוא צריך לעסוק בהן בפעילויות של פיתוח מקצועי ואישי ודברים שקשורים לעבודה שלו, אבל ההנהלה לא רשאית בכלל לשאול אותו מה הוא עשה בהן ואיך הוא ניצל אותן.

המסמך המלא באתר הממ"מ כמו תמיד, ואתם מוזמנים להסתכל ולראות שם דברים נוספים. תודה רבה.

תודה רבה. אני חושבת ששעות האמון, צריך לחשוב עליהן כמו אצלנו, בדברים שמקבלים עליהם גמול השתלמות. זה אמנם לא בנוי על אמון. גמול, יש בו הרבה פיקוח, אבל במובן הזה שזה פיתוח מקצועי.

אני מקווה שיהיה פה הזדמנות בוועדת החינוך לעשות על המחקר הזה סיבוב נוסף. זה נראה לי מאוד מאוד משמעותי.

אני רוצה להצטרף לברכות לממ"מ. אני חושב שזה פעם ראשונה שבאים ושמים על השולחן את הדברים שאנחנו טוענים. דרך אגב, גם לגבי השעות שמשלמים עליהן לעובדי הוראה, זה לא אומר שעובדי ההוראה, כשהם לא נמצאים בבית הספר, הם לא עוסקים בפיתוח כמו שראינו, וחדשנות. בעצם רפורמת "אופק חדש" והרפורמה האחרת, הן אלה שהובילו לתגמול של עובדי ההוראה גם על מטלות נוספות שהם נדרשו לבצע.

בשנת 2005 הייתי מתמחה שנכח במשא ומתן על רפורמת דברת, ואני זוכר שדיברו הרבה על הנושא של עבודה מהבית, והנתונים האלה היו מאוד חסרים.

אני חושבת שזה מחקר חשוב ופורץ דרך במובן הזה שפעם ראשונה שהנתונים האלה יהיו מולנו ומתישהו יאפשרו דיון.

תודה לצוות של רם שביקש את הדבר הזה, ותודה לכל מי שעומד מאחורי יוזמת יום המורה ולכל מי שהביא את הרוח הטובה הזאת של מורים עם ברק בעיניים ומסירות, ותלמידים עם הכרת תודה.

תודה לכם, תודה על היוזמה, תודה על הביצוע, תודה שהשבתם את נפשנו, וניפגש כולנו באיזשהו פורמט בשנה הבאה, נחגוג את יום המורה. תודה רבה, יום טוב.


הישיבה ננעלה בשעה 10:48.