פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2

08/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת המשנה לעניין תאונות עבודה בענף הבניין
יום שלישי, כ"ב בכסלו התשפ"א (08 בדצמבר 2020), שעה 12:00

מעורבות מפעילי המנופים בתאונות עבודה ותנאי העסקתם

חברי הוועדה: אוסאמה סעדי – היו"ר
היבה יזבק

עופר כסיף
ג'אבר עסאקלה

איל בן ראובן - חכ"ל, ראש מטה הבטיחות בענף הבנייה

ישראל אסל - יועץ משפטי, הפורום למניעת תאונות עבודה

יואב אלוש - מתחזק וטכנאי עוגרני צריח

בן רוטמן - אבא של נטע רוטמן שנהרגה בתאונת מנוף

אלון מאורי - בן זוג של נטע רוטמן שנהרגה בתאונת מנוף

מאיר שמש - העמותה לקידום הבטיחות בענף הפיגומים

דוד נגר - מנהל תחום בטיחות בכלים טעוני בדיקה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

דו ורשבסקי - מנופאי, יו"ר הוועדה הארצי

מיכאל סויסא - מנהל ענף מעליות, מכון התקנים הישראלי

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

רויטל יפרח


מעורבות מפעילי המנופים בתאונות עבודה ותנאי העסקתם

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת ה משנה לעניין תאונות עבודה. היום ה-8 בדצמבר 2020. אני מברך את כל הנוכחים שהגיעו לדיון היום בעניין מעורבות מפעילי המנופים בתאונות עבודה ותנאי העסקתם. כהרגלנו בוועדה זו, אנחנו תמיד מציינים בין ועדה לוועדה את ההרוגים שקיפחו את חייהם ומצאו את מותם בתאונות עבודה בתקופה שבין ועדה לוועדה.

מאז הוועדה הקודמת, שהייתה ב-24 בנובמבר היו עוד שני הרוגים, ומספר ההרוגים נכון להיום הוא 61 הרוגים. הרוג מספר 60 הוא סלים עיסא מיכאיל, בן 70, מאבו סנאן, לאחר שנפל מסולם במהלך ביצוע עבודות מסגרות ביישוב שלו. ההרוג ה-61 הוא עלי חוסיין מסרי, בן 45, מחיפה, שנהרג לאחר שנפל ממלגזה במהלך עבודתו בשוק תלפיות בחיפה ונדרס על-ידי משאית.

אני גם חייב לציין שלפני כמה ימים מצאו את מותם שני פועלים מאזור בית-לחם בתאונת דרכים. באמת אנחנו רואים שהמספרים ממשיכים לגדול ולגדול, וכל הרוג וכל נפגע הוא עולם ומלואו, וכמובן שאנחנו משתתפים בצער המשפחות. אנחנו נעשה את כל שלאל ידינו על מנת שנצמצם ונוריד את המספרים. אמנם המספרים מבחינה אבסולוטית בשנה הזאת הם נמוכים לעומת השנה הקודמת אבל בחודשים האחרונים יש עלייה גדולה ואנחנו חייבים לשים לב לעלייה הזאת.

אני גם מבקש לציין שהייתה החלטת ממשלה להגדיל את מספר הפועלים הפלסטינים שעובדים בענף הבניין – אנחנו מדברים על עוד עשרות-אלפים, וכמובן שאם אנחנו לא נדאג להכשרה מקצועית לעובדים האלה ולא נדאג שיהיו אמצעי בטיחות והקפדה על אמצעי הבטיחות באתרי הבנייה, אז כנראה שנהיה צפויים לעוד עלייה במספר הנפגעים וההרוגים בתאונות בניין ולכן, חשוב מאוד לשים דגש על העניין הזה של הכשרת הפועלים האלה.

אפרופו היתרים ופועלים פלסטינים – נכנס לתוקף הנוהל החדש של העסקת עובדים פלסטינים בענף הבניין ומעכשיו, אני מקווה – אנחנו עבדנו על זה ואני מברך כמובן את חברת הוועדה היבה יזבק וגם את איל בן ראובן, חבר הכנסת לשעבר, וגם את כל האורחים – עורך דין אסל – והתופעה הזאת של סחר בהיתרים והמתווכים וה"מאכערים" שעשו הון תועפות על חשבונם של העובדים הפשוטים, המסכנים, ולקחו מהם 2,500-3,000 שקל פר היתר חודשי שזה כמעט מחצית של ההכנסה שלהם. עכשיו נכנס תוקף שלפיו יקבל העובד היתר על שמו, שהוא עובד בענף הבניין ולא אצל מעסיק מסוים, ואז הוא יוכל לעבוד אצל מי שהוא רוצה, יוכל לנהל משא ומתן אבל אם נדאג גם להכשרות מקצועיות ושיהיו פועלים מקצועיים אז גם השכר שלהם יהיה בהתאם, גם תנאי העבודה שלהם יהיו בהתאם ולכן זה חשוב מאוד.

גם העניין של החמישה מיליון שקל שהובטחו לנו – אז עכשיו הסכום יועבר ממשרד האוצר למשרד העבודה והרווחה, ואנחנו צריכים להתחיל להתארגן ולראות איך נוכל באמת להקצות ולהשתמש בכסף הזה על-מנת לקדם את הנושא של הכשרות מקצועיות.

לפני כמה ימים התפרסם שסוף-סוף, באיחור רב, הוגשו כתבי אישום בעניין התאונה הקטלנית והמחרידה בחניון ברחוב הברזל בתל-אביב. אמרתי שזה מאוחר מדי ויש כאלה שאומרים שאפילו מעט מדי כי הוגשו כתבי אישום נגד המהנדסים וכמובן יש את התופעה שתמיד מאשימים את הש"ג ואת הדרגים הנמוכים. אני לא יודע את כל הפרטים, ביקשתי לקבל את כל הפרטים אבל לפחות הוגשו כתבי אישום וחשוב מאוד שנמשיך ונעקוב אחרי העניין הזה של האכיפה.

זו ההקדמה שלי. כמובן שהנושא היום הוא נושא של מנופים ותאונות וקריסה של מנופים. בעניין הזה יש את המחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוזמן בשנת 2017 על-ידי חבר הכנסת דאז והיום נמצא אתנו, איל בן ראובן, לגבי נתונים על עגורנים ונפילות עגורנים ומנופים. כשקראתי את הדוח הזה לקראת הישיבה היום אמרתי: איך זה יכול להיות שכמעט מחצית מהמנופים הם בלי רישיון ובלי היתר אפילו. וכשמחדשים רישיונות ומחדשים היתרים אפילו לא בודקים את התקינות - -

המצב הרבה יותר גרוע, כבוד היושב-ראש.

אני אומר מעלית – אם לא באים ובודקים את התקינות של מעלית, אז איך זה שיש עגורנים משנות ה-60? מה, אין תאריך תפוגה, אין שום דבר? ובסוף, כשיש קריסה של מנוף ותאונות והרוגים – אז צועקים לכמה ימים ושוכחים.

אדוני היושב-ראש - - -

תכף נשמע אתכם, גם אתה התעסקת בזה וגם עורך דין אסל וכל מי שרוצה אבל התמונה קודרת ביותר. משרד התחבורה צריך – אני מקווה שהם אתנו, שגם נשמע את התגובה שלהם כי הדוח הזה מתייחס לשנים עד 2016. בסיכום, ענת, המנהלת המעולה שלנו, אני מבקש שאולי גם מרכז המחקר והמידע יחדש ויעדכן את הדוח הזה ויביא לנו נתונים עד סוף 2020.

אנחנו נתחיל בדיון. אני אצטרך לצאת ל-15-20 דקות כי יש הצבעה בוועדת חוקה ואז תחליף אותי חברת הוועדה היבה יזבק. בבקשה, היבה.

תודה חברים ואוסאמה, על העלאת הנושא החשוב הזה בעניין של הפיגומים והמנופים. זה אכן נושא חשוב מאוד ולפי מה שראיתי, לפי הנתונים והחומרים שקיבלנו, חלק מהבעיה זה כל העניין של העמסת ייתר על המנופים. אני חושבת שלצערנו, אנחנו רואים שוב ושוב שהבעייתיות נובעת מכך שאין מספיק אכיפה ואין מספיק פיקוח, גם בעניין של המנופים.

אני חושבת שחברינו אוסאמה, אחרי שנשמע התייחסות של האנשים שעוסקים בעניין, אחד הדברים שאנחנו צריכים לצאת איתו מהישיבה הזאת זה באמת לבנות סוג של מתווה להגברת הפיקוח והאכיפה גם בענף של המנופים כי כנראה שאיפה שאין פיקוח יש בעייתיות גוברת, וזה מה שאנחנו רואים בכל התחומים לצערנו, וזה מה שמוביל לתאונות שחוזרות על עצמן כל הזמן.

אז תודה על הדיון הזה, ואני גם מאוד רוצה לשמוע את ההתייחסות של האנשים ושל הנוכחים ובעלי העניין שאתנו בוועדה. תודה.

תודה. חבר הכנסת לשעבר, איל בן ראובן, בבקשה.

צוהרים טובים לכולם. כבוד היושב-ראש, אני רוצה לציין שנמצא אתנו כאן אבא של נטע, שנהרגה לפני כמה שנים?

לפני שנתיים, ב-18 בפברואר.

בתאונה של מנוף שקרס בכפר-סבא.

בשעה 16:38.

זה בן הזוג שלה, אלון.

כמובן נשמע אתכם ותודה שבאתם ואנחנו משתתפים בצערכם.

- - תאונה איומה ונוראה של בחורה נכה, פעילה מאוד, בחורה מדהימה, שפשוט יצאה מעבודתה ונכנסה לאוטו, התחילה לנסוע ומנוף נפל עליה והיא נהרגה. אני הכרתי את המשפחה המקסימה הזאת, ובהחלט חשוב לציין את זה.

שם המשפחה?

נטע רוטמן, חשוב לציין את זה.

כבוד היושב-ראש, אני חושב שהנוהג שלך לציין את שמות ההרוגים בכל ישיבה הוא נוגע ללב, הוא חשוב וגם אני רוצה להצטרף ולהשתתף בצער המשפחות.

נושא המנופים הוא חושב מאוד, כבוד היושב-ראש, אבל אני רוצה לפתוח בקצרה, בכמה מילים, בנושא הכשרת עובדים לבטיחות מעשית, שאתה דיברת עליו פה, בהקשר של קליטת עובדים פלסטינים נוספים שייכנסו, ושאנחנו צריכים לעסוק בהם.

קודם כל, אני רוצה לשים פה עובדה שלדעתי אין עליה ויכוח – המגזר הערבית משלם את המחיר הכבד ביותר בנפגעים, בהרוגים ופצועים בענף הבנייה. אני שם את זה, כבוד היושב-ראש, בצורה מאוד-מאוד ברורה, אין פה ויכוח על העובדות – זה נכון. ולכן אני, כראש מטה הבטיחות בענף הבנייה, החלטתי לרכז מאמץ גדול על הנושא הזה. על הנושא של המגזר הערבי אני מיניתי עכשיו אדם מאוד רציני, שהוא ינהל אצלי את נושא המגזר הערבי. אני אומר את זה כי זה לא פשוט – אדם זה אחד מתוך ארבעה וזה מבטא משהו, שאני על הדבר הזה שם ריכוז מאמץ, על הנושא הזה.

הצגתי בזמנו את העבודה מול הרשויות המקומיות שאנחנו עושים. אנחנו עושים עכשיו קמפיין בערבית שמדבר אל העובדים בדרך, כשהם נוסעים לעבודה, שישמעו ברדיו וברשתות החברתיות וזה עובד. יש פה אנשים שכבר שמעו את זה וזה עובד. למשל, אתן לכם דוגמה – באמת מההודעות מדבר מופתי, שמדבר בשם הדת ואומר לעובדים: רבותי, תשמרו על עצמכם ועל המשפחות שלכם. אנחנו מנסים מכל כיוון לדבר אל הלב של אנשים ויש לנו פעילות רבה.

אני רוצה רגע להתרכז, כבוד היושב-ראש, בהכשרה לבטיחות מעשית לעובדים: אנחנו ממשיכים עכשיו, ובשבוע שעבר ממש נכנסנו חזרה והשגנו עוד תקציב, לא החמישה מיליון שתכף אגיד עליו מילה, לנושא הכשרת העובדים הפלסטינים. בכל יום ראשון וחמישי ישנם כ-50 עובדים שמתרכזים פה, קרוב, בבית צפפא, להכשרה - -

אנחנו קיבלנו גם - -

אתם חייבים כוועדה ואני מבקש שתבואו לבקר ותראו דבר - -

אנחנו נדבר עם הוועדה - -

קח את הוועדה באיזה בוקר ותבואו לראות את זה.

אולי בשבוע הבא. בית צפפא זה קרוב אז אולי נקפוץ לשם ובמקום שנעשה ישיבה נעשה שם ביקור בקרוב.

מתי שתגידו. אתם תראו איזה יחס מקבלים שם העובדים, מהקפה בבוקר בקליטה דרך ההתייחסות אליהם - -

איל, אנחנו נעשה את זה. בוא, תמשיך.

ממך אני רוצה דבר אחד, אדוני היושב-ראש: הסיפור הזה חמישה מיליון השקלים האלה – אתה דאגת לזה שוועדת הכספים תאשר את החמישה מיליון שקל האלה. אני מתחנן, מבקש – כידוע לכם, לתפוס את הכסף הזה עכשיו זאת משימה יותר קשה מכל דבר. יש איזו מינהלת באוצר של הכשרות מקצועיות, שיש ריב בינה לבין משרד העבודה, אם הבנתי נכון. איפה המינהלת הזאת?

זה לא על החמישה מיליון, זה על המיליארד.

זה על המיליארד, בסדר, אבל כשאני שואל איפה הכסף, אומרים לי שזה שם אבל אין מינהלת כזאת בינתיים. לכן, הכסף הזה כרגע הוא קריטי בעניין. אני מאוד מבקש את יושב-ראש הוועדה לעזור לי באיתור הכסף הזה.

אני אומר לך – תכווין אותו לסיפור הזה של הכשרת העובדים, זה הנושא האפקטיבי ביותר שאפשר לעשות ולא לחלק אותו. אם אנחנו נתחיל לחלק אותו קצת לפיקוח וקצת לאלה וקצת לאלה וכל אחד יקבל קצת, אנחנו לא נהיה בשום מקום אפקטיבי. בחמישה מיליון שקל אני ואתה אומרים בשנה הבאה שהכשרנו לבטיחות מעשית 10,000 עובדים, וזאת כבר מסה שמתחילים להרגיש אותה, והיא כמובן פתיח לזה שהמדינה צריכה לשים עוד הרבה כסף כדי להכשיר את העובדים לבטיחות.

אז אני ממש מתחנן – תעזרו לי בעניין הזה, חברי הכנסת, כי אחרת הכסף הזה נוזל לי בין האצבעות ואני בינואר רוצה להכשיר. אני עכשיו מכשיר ובינואר אני רוצה להמשיך ואין לי יותר משאבים. אז זה דבר מרכזי ביותר.

לגבי המנופים – אני אהיה קצר לגבי המנופים ואני אגיד ככה: תראו, המנופים הם בהחלט מפלצת. המנוף זה מפלצת שמצד אחד אי אפשר בלעדיה ומצד שני, היא נורא מסוכנת. צריך להגיד ביושר שאנחנו בעבר כשלנו בטיפול בנושא המנופים. כשלנו בעניין הזה ואתה אמרת את זה שגם מנופאים לא מוכשרים לתפקידם, גם מזייפים ואני יכול לספר לכם סיפורים שאתה בא לאתר ואתה מבקש לראות את המנופאי, מראים לך נייר של מנופאי אחד וזה לא המנופאי הזה בכלל. כל מיני דברים מאוד לא טובים בעניין הזה.

החיבור הזה של מנופאים לא כשירים למנופים לא כשירים – זאת תאונה, זה ברור לגמרי.

ה אסון.

- - זה חיבור בלתי אפשרי. לכן, בעניין הזה צריך להיות מאוד חד וברור – פה אני רוצה לציין וחזי לא נמצא פה אבל מינהל הבטיחות עשה כמה צעדים נכונים בכיוון הזה: הוא טיפל בנושא של הזיופים בכל מיני שיטות ואני לא רוצה לציין פה אבל למיטב ידיעתי, התופעה הזאת של זיופים ירדה בהרבה. כלומר, קשה יותר לזייף היום. דבר נוסף - -

יותר קשה לזייף את רישיונות המנופאים, זה לא קשור לכלים עצמם.

רישיונות המנופאים, על זה אני מדבר. אני מזכיר לך חוק, אדוני היושב-ראש, שאני הובלתי אותו פה עם חבר הכנסת אללוף וחאג' יחיא, של חברות כוח אדם מקצועיות ייעודיות למנופים – זה עובד אבל עדין לא מספיק טוב, גם את זה אנחנו יודעים. אתה יודע, התרבות שלנו לעקוף כל דבר באיזו שהיא צורה קיימת אבל זה עוד צעד בעניין הזה.

אני אציג פה מה לדעתי כרגע נקודת החולשה – יצאה ria של מינהל הבטיחות לא מזמן לגבי איך מכשירים מנופאי? מה שנשאר שם – יש שם הכשרה, כבוד היושב-ראש, שהיא הכשרה תיאורטית, שהיא בסדר בעיני. צריך להכשיר תיאורטית במכללות מאושרות לדבר הזה. לאחר מכן, יש הכשרה מעשית, שאני חושב שהיא צריכה להיות במכללות. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך, ואני עם חזי בקשר בעניין הזה – כל העניין הזה של אישורים לכל מיני אנשים שיש להם אפשרות להדריך, והם באים להדריך בכל מיני מקומות – אני אומר לך שזה גם נכון לגבי נפילה מהגובה בעניין הזה – זה רע מאוד. זה לא מקצועי, זה פיקציה בהרבה מאוד מקומית. אנשים משלמים 100 שקל ומקבלים רישיון ולא עושים הכשרה. את זה צריך לחסל. לכן, זה נכון גם לגבי מנופים. צריך להטיל את זה על המכללות בעניין הזה.

דבר נוסף זה הכשרה מעשית – יש הכשרה מעשית שהייתה מוגדרת במאות שעות – 320 שעות אם אני זוכר טוב וזה לא מעשי. צריך לקטין את המספר הזה של כמות השעות, ולדעתי הם הולכים בכיוון הזה אבל מי שצריך לפקח על הסטאז' הזה בשטח זה מפקח מקצועי שעושה את העבודה ולא... היום, באתר הבנייה - -

מי מפקח היום?

היום זה מוגדר מנופאי שיש לו ניסיון של שנה, הוא יכול לפקח על התלמיד שבא עכשיו לסטאז'. זה לרציני, זה לא מקצועי. צריך שיהיה מפקח, שיהיו 40 שעות של מעשי בשטח אבל שיישב לידו המפקח האמתי, מישהו רציני, שיש לו את הניסיון ואת הידע בהדרכה. תקשיבו, אני ישבתי בסימולטור של מנוף, הלכתי ללמוד את העניין הזה. נכון, עוד לא עליתי למעלה אבל ישבתי במנוף. חברים, זה מקצוע מאוד לא פשוט. צריך כישורים מאוד מסוימים של הפעלה כי אחרת הוא מוריד מטען על בית ספר. לכן, צריך להיות פה מאוד-מאוד ממוקד.

אני מציע לך לשים את העניין על ההכשרה המקצועית, שמי שיכשיר ומי שייתן את האישורים יהיו אנשי מקצוע, ובסוף יהיה מבחן מעשי, טסט, כמו במכוניות – טסט של טסטר רציני שבא ובוחן את העניין של המנופאי, טסט קשה עם פרמטרים. עובר את הטסט – יכול להכשיר, אחרי הסטאז' יכול לעבוד במנופים. לא עובר את הטסט – יעשה עוד פעם את ההכשרה עד שהוא ייכנס לעניין. אני חושב שצריך לשים את הדגש העיקרי על המקצוענות בנושא הזה כי זה דורש מקצוענות.

מילה אחת לגבי המנופים – תראו, נוצר פה איזה נוהל אבסודרי – יש מנופים שבמדינות בחו"ל זורקים אותם כי אסור להם להשתמש. מוכרים אותם בזול וקונים אותם ומביאים אותם הנה ופה הם נופלים. זאת שערורייה. אז יש היום איזה שהוא נוהל שאחרי חמש, עשר שנים – כשאני עשיתי את העבודה, מה שקרה שם אז, שלא היה מי שיבחן. כלומר, אמרו שיש חמישה בוחנים שמסוגלים לבחון, ואני דיברתי עם קבלנים שאמרו לי: תקשיב, הם לא עומדים בקצב.

איל, המצב יותר גרוע.

רגע, תתייחס תכף. דבר אחרון – צריך להגדיר הגדרות ברורות שמנוף בן 10,15 שנה, משהו כזה, אנשי מקצוע צריכים להגדיר את הדבר הזה – הוא נגרט, הוא לא עובד, אלא אם כן יש דרך, ואולי יש דרך, לעשות לו שיפוץ כזה שהוא הופך להיות חדש - -

משרד התחבורה איתנו? לא הגיעו?

- - אחרת המנופים האלה לא כשירים ויש לנו בעיה קשה בעניין הזה, ולכן טוב שאתם עושים את הדיון הזה על מנופים.

אני רוצה לסיים – חזי שוורצמן ממינהל הבטיחות – אני מציין פה שהם בדרך הנכונה. אנחנו עברנו על ה-ria והם בדרך הנכונה לפתרון הבעיה. תודה.

עורך דין ישראל אסל מהפורום למניעת תאונות עבודה. זאת פעם ראשונה שחזי לא נמצא כאן...

כן, אבל אני יודע שצריך להיות נציג שלהם.

מי זה? בזום? אז תכף נשמע.

אני הרבה שנים עוסק בתחום המנופים, מ-2010, ואני יכול להגיד שמי שמפיל מנופים זה לא המפעילים. מפעילי העגורנים לא מפילים מנופים, העגורנים נופלים. מאיפה מתחילה הבעיה? הבעיה היא הרבה יותר עמוקה – משרד העבודה עשה נוהל, ובנוהל קבעו מסלול ירוק שאומר שאפשר להכניס למדינת ישראל עגורנים בלי שום בדיקה. אם יש יצרן - -

הוא לא צריך רישיון של משרד התחבורה?

רגע, אני אסביר את התהליך, הכל אנחנו יודעים, שיצרן שיש לו מוניטין של 10 שנים בייצור עגורנים – יש לו פריבילגיה, יש לו בונוס; הכלים שלו – אפשר להכניס אותם למדינת ישראל בלי שום בדיקה.

הנושא הזה עכשיו בטיפול, וחזי מטפל בזה אבל הדבר היותר חמור הוא שבתקנות כתוב בצורה מפורשת שמי שמוסמך לבדוק עגורנים במדינת ישראל זה הטכניון אבל משנת 2010 עד היום הטכניון לא עשה בדיקה אחת לעגורני צריח. מה קרה? משרד העבודה נתן גם למכון התקנים את האפשרות לעשות בדיקות. פתאום כל יבואני העגורנים עזבו את הטכניון. למה עזבו? כי הטכניון עבד לפי הספר, עבד לפי הנוהל, עבד מסודר. הלכו למכון התקנים, ומכון התקנים התחיל לוותר – את זה אני לא בודק, ואת זה אני לא בודק. אני יכול להגיד לך, כבוד היושב-ראש, שיש לי מידע שבמשך 10 שנים נכנסו עגורנים ארצה ואף אחד לא עשה בדיקה שבאמת הכלים שהצהירו עליהם בניירת, יצאו מהנמל. כלומר, הצהירו בניירת איקס, ואף אחד לא בדק אם האיקס הזה נכון בנמל. למה זה קורה? זה קורה בגלל שמשרד התחבורה נותן את הרישיון של העגורן יחד עם רישיון הייבוא. הוא היה צריך לתת את הרישיון של העגורן אחרי שמבוצעת בדיקת הזיהוי בנמל, ואז להנפיק את הרישיון.

אז מה יצא? שמכון התקנים לא עשה את העבודה שלו, הוא לא עשה את בדיקות הזיהוי וזה דבר מאוד-מאוד חמור. ואם כבוד היושב-ראש ישאל אותי איך בודקים את הדבר הזה, אני אומר שהתשובה לזה שצריך עכשיו את - - - את פל"ס, שהם תמיד אמרו שהתפקיד שלה זה לבדוק נושאים רוחביים, שיפתחו בחקירה במכון התקנים, יפתחו את כל התיקים של כל העגורנים שהם אישרו, שזה מאות עגורנים, ויראו לנו בכל כלי שהם עשו את בדיקות הזיהוי, שהכלים שהם אישרו באמת היו כלים של פחות מ-10 שנים ולא כלים אחרים ולא דגמים אחרים.

אבל אני שואל אותך, ישראל – כל עגורן כזה צריך כמו רכב, צריך לחדש את הרישיון שלו.

נכון, אז אני אסביר לכבוד היושב-ראש - -

אז אני אומר עכשיו – משרד התחבורה, אם אנחנו נפנה אליהם, ואנחנו נפנה אליהם ואם הם לא נמצאים כאן זה חמור מאוד כי הם צריכים לתת רישיונות והיתרים לדברים האלה. אז אני שואל – היתר כזה שלא מחודש, אם אנחנו מדברים על 40%-50% בלי היתר - -

לא, אתה נוגע בנקודה שהיא בשלב מאוחר יותר. אני עכשיו נוגע בנקודה של ההבאה של הכלי.

אתה אומר דבר נכון. אני אומר לך שקבלנים טובים מאוד פונים אלי, שכן רוצים למלא אחר ההנחיות והם בודקים. יש מספר נורא קטן של בודקים - -

אתה מתייחס לבדיקות. רגע, אני אעשה סדר: יש שלב של הייבוא עד שמנפיקים את הרישיון של העגורן. יש נוהל ספציפי שמי שאמור לבדוק את כל תהליך הייבוא, שהעגורן הזה תקני, שהוא עומד בתקנים במדינת ישראל כדי שאפשר יהיה להביא אותו – זה צריך להיות הטכניון ומכון התקנים. אלה שני הגופים.

בשלב שהכלי נכנס ארצה, יש הקמה ראשונה של הכלי ואז יש לעשות בדיקת זיהוי, שאת זה לא עושים, ואז מגיע אותו מהנדס שבודק רק האם הכלי תקין להפעלה. הוא לא בודק האם הכלי שהובא מתאים לרישיונות, מתאים לתיק מוצר, שלא עשו קומבינציות בדרך.

וגם אז הוא נותן היתר וצריך לחדש אותו.

ההיתר שהוא נותן הוא תמיד היתר מאוד-מאוד מסויג שאומר: אני לא אחראי על הביסוס של העגורן, ואז מה שקורה שקורס עגורן בבת-ים, נחתכת הרגל לאלי שקולניק וזה נופל על אוטו של מישהו, וכל ההיתרים שלו מסויגים. כלומר, אין אישור על הביסוס ואין אישור על כלום – אני רק בודק שזה תקין. הבעיה לא פה, הבעיה היא שהצליחו ב-10 השנים האחרונות, בגלל הנוהל, להכניס ארצה כלים שהם גרוטאות. אספו מכל המדינות את כל הגרוטאות שלא רצו להשתמש באירופה – זרקו אצלנו, ייבאו אצלנו, והכל בחסות נוהל של משרד העבודה.

זה חמור מאוד. מי נמצא אתנו ממשרד העבודה?

אני יכול לחזק את הדברים של ישראל?

תכף ניתן לך.

עוד משפט אחד, בגלל שהמשפחה של נטע נמצאת כאן – כל מה שסיפרתי עכשיו זה עסק בעגורני צריח אבל יש גם סוג נוסף של עגורנים, שגם הוא מסוכן – קרס עגורן נייד שהרג את נטע ועוד עגורן אחד שקרס בתל-אביב ופגע בשני אנשים. בתחום של העגורנים הניידים יש בעיה קשה שמשרד העבודה חייב לטפל בה, והיא בדיקות על הרס לעגורנים. לא יכול להיות – אני הבאתי מצגת כדי שתראו איך מהנדס נותן אישור תקינות לעגורן. אם אפשר להעלות את המצגת בבקשה.

אפשר לראות את זה?

כבוד היושב-ראש, אתה לא מהנדס אבל תסתכל לבד על התמונות ותגיד לי האם זה נראה לך משהו שהיית מאשר? זה לא סדקים בעגורן, זה שבר סורי-אפריקאי.

זה חדש יחסית, שנת ייצור 1984...

כן.

תשמע, אנחנו מדברים על מי שקיפחה חיים אז לפעמים אנחנו... אבל זה באמת לא מצחיק בכלל.

תשמע, מהנדס אמר לי: תשמע אסל, קח חתיכת צינור, שים אותו ליד המשרד שלך 40 שנה, תראה מה יישאר ממנו. אז פה זו תמונה שאנחנו רואים מאירוע הנפילה שהזרוע קרסה על האוטו של נטע. בתמונה הבאה – רואים את זה במבט מלמעלה. בתמונה הבאה – הנה דוגמה, זה אנקול הרמה. במקום שיהיו בו קפיצים ביטחוניים, הכל מסודר עם חוטי ברזל. אתם רואים את חוטי הברזל? איך מהנדס חתם שזה תקין? איפה ההנחיות של משרד העבודה שעושים צ'ק-ליסט למהנדס, שאתה צריך לבדוק את זה ואת זה ואת זה?

התמונה הבאה – פה אתם רואים דוגמה איך המתכת עם השנים התנפחה. זה לא תהליך של יום, יומיים, זה תהליך של שנים. הכלי הזה עבר כל חצי שנה בדיקה – מה, כל המהנדסים יש להם בעיות עיניים? אף אחד לא ראה את ההתנפחות של המתכת?

התמונה הבאה – פה זו בכלל קטסטרופה. אתם רואים פה דיאגונלים בזרוע של המנוף כשהם בכלל לא מרותכים, הם באוויר. איך נותנים לכלי כזה לעבוד?

הלאה – זה עוד דוגמאות לסדקים שיש בכלי.
פה אפשר לראות מאחורה, אם אתם רואים, אלתור – זה לא היה עגורן, זה היה מחפרון והחליטו להפוך את זה לעגורן. אז מה קרה? כשהוא מרים מטען, כל העגורן מתרומם לו. אז מה עושים? שם משקולות של ארבעה טון מאחורה כדי לאזן אבל הכוח בסוף מתנקז לאן שהוא, אז הוא התנקז על הזרוע, הזרוע נפלה והרגה מישהי.

פה כל ראשי הפינים של המנוף – הכל שבור.

פה זה פין מרכזי של המנוף, שכל הזמן היה יוצא - -

זה הכל מלפני קום המדינה.

זה משנת תרפפ"ו. אז מה עושים? עושים ריתוכים. אני, בגיל 12 כשריתכתי את האופניים עשיתי ריתוכים יותר טובים.

אז אני חושב שבנקודה של העגורנים הניידים – משרד העבודה חייב לעשות שדרוג של כל הנושא של בדיקת עגורנים כי נוצר מצב שכל מערכת ההינע של העגורן, שקשורה לרכב – משרד התחבורה בודק. כל מה שקשור לזרוע – משרד העבודה בודק. כלומר, יש עגורן אחד שיש עליו כמה משרדי ממשלה.

תודה, ישראל. כמובן שהצגת כאן מצגת. נמצאים אתנו האבא וגם בן הזוג של נטע רוטמן, שמצאה את מותה בשנת 2018 כשהיא בת 52. היא הייתה על כיסא גלגלים, מוגבלת, ואנחנו מציינים וציינו גם בכנסת אתמול וגם היום את היום הבין-לאומי לזכויות בעלי מוגבלויות. נטע הייתה פעילה מאוד בעמותה שנקראת "נגישות ישראל", הפועלת לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה, ומצאה את מותה בנסיבות טראגיות מאוד שמנוף קרס עליה כשהייתה באוטו. אז איל, דיברת על מטען שנופל על בית ספר כדוגמה, לא צריך ללכת לדוגמאות שאולי יקרו – יש מצב ודוגמה של נטע, שמצאה את מותה.

אני באמת ממשתף בצערכם, ואני נותן לכם את זכות הדיבור. תודה שהשתתפתם ובאתם לכאן, אנחנו מעריכים את זה מאוד. אני רוצה להתחיל עם האבא, בן רוטמן, או עם בן הזוג אלון – תחליטו מי ידבר.

אני אדבר, ברשותכם. אני שואל כמה שאלות מאוד פשוטות: איך זה יכול להיות שמנופאי שנהג, הפעיל מנוף וחזר לעבודה היום, היום הוא עובד. הוא גם המנופאי וגם בעל המנוף – איך בן אדם כזה יכול לחזור לעבודה? זו שאלה ראשונה. עוד פעם, הפרקליטות מגינה עליו. נודע לנו מהתקשורת שכבר היה לו תיק על נושא של הריגה או אני לא יודע איך הגדירו את בדיוק – הגנו עליו ולא נותנים לנו לדעת איך זה קרה.

היום, הבודק שבדק - -

אתם, כקורבן לעבירה, יש לכם זכות חוקית לדעת. ובכלל, איזה הליכים ננקטו כאן? הוגשו כתבי אישום?

אז אני אגיד – המהנדס שבדק את המנוף, שראיתם מה המצב שלו, אתם לא מהנדסים אבל ברור שדבר כזה לא אמור להחזיק קילו אחד מעל ראש של אנשים. אנחנו ראינו את המצב. מנהלי העבודה שהיו באתר ראו את האנקול הזה ואת המצב של העגורן – לא צריך להיות בודק גדול. מדינת ישראל, שנותנת למנוף משנות ה-80 לעבוד ולעבור בדיקות מאוד פשוטות, שהבדיקה היא שבודק, מהנדס, יבוא ויסתכל. לא משנה שלא תמיד הם באים ומסתכלים והם נותנים אישור וכולי וכולי - -

זה היה בפברואר 2018, נכון?

נכון.

הפרקליטות קיבלה את כל החומרים האלה, החומרים מצולמים. אלה חומרים שהמשטרה העבירה לפרקליטות - -

הוגשו כתבי אישום? מה המצב שם?

הפרקליטות החליטה שאין את מי להאשים. אם אין את מי להאשים זה אומר שהכל תקין.

סגרו את התיק?

סגרו את התיק.

אני הגשתי על זה ערעור, והבעיה היא אחרת: זה נושאים מאוד מקצועיים. הפרקליטה שמקבלת את זה, קשה לה להתמודד וסגרו את התיק. עכשיו הגשתי על הנושא הזה ערעור לפרקליטות המדינה עם הסברים מקצועיים, עם הצבעה נקודתית מי צריך לשאת בכל אחריות, ואני מקווה שהם יקבלו את הטענות שלי ויגישו כתבי אישום. זה חייב לקרות. זה לא הגיוני שמפרים כל-כך הרבה הוראות וחוקים ואף אחד לא הולך לבית הסוהר.

הצורה של מנוף זה נקרא - - - אחרי שנתיים שהיא חקרה, מעל שנתיים הם חקרו את זה, היא לא הכירה בכלל את המילה הזאת. לא צריך להיות מומחה, אפשר לראות את התמונות. אז אם המנופאי והמהנדס חזרו לעבוד היום בשוק והיום מפעילים מנופים – אני חושב שכל אזרח במדינה הזאת צריך לפחד כשהוא עובר ליד אתר בנייה.

היועצת המשפטית שלנו אומרת, ובצדק, שאם יש הליכים משפטיים ויש ערעור, אז אנחנו לא רוצים להיכנס לפן המשפטי. אנחנו כמובן שמענו אותך ונשמע את אבא של נטע, שיספר על המקרה. אנחנו גם נראה איך אפשר מבחינה משפטית להתמודד ולהתייחס לעניין הזה אבל עורך דין אסל, מכיוון שהגשת ערר על סגירת התיק אז אנחנו לא רוצים לפגוע בהליכים המשפטיים.

אבא של נטע, בבקשה.

שלום לכם. אני אבא של נטע רוטמן. זאת בת יחידה שלנו שנהרגה ב-18 בפברואר 2018, בשעה 16:38. היא הייתה אישיות יוצאת דופן והיא עבדה עם האו"ם בזכויות אדם ונגישות בכל העולם. היא הוזמנה לקונגרס בארצות-הברית, להרצות שם, כמובן לוועדה בווינה – היא הייתה שם מספר פעמים. מהאו"ם היו כאן בהלוויה, בקבר, הביאו אבן מהאו"ם לשים – כדי שתבינו את האישיות. היא הופיעה באקוודור, בדרום-קוריאה וכן הלאה והלאה. ממדינות ערב צלצלו אלי באופן אישי – נטע עבדה איתן דרך וינה.

אנחנו מרוסקים לגמרי וקשה להבין את מה שקרה לנו. הכל השתנה והתרסק. אנחנו לא יכולים לחיות באופן רגיל, זה בלתי אפשרי. קשה להביע את זה אפילו.

חבר הכנסת לשעבר, איל בן ראובן, היה - - - וייאמר לזכותו שהוא נצמד לנושא עד היום, אני הופתעתי לראות אותו פה והערכה רבה לי אליו אבל הוא רוצה לחקור ממש את האנשים, את ההורים, את הקרובים ואני מעריך את מה שהוא אמר כאן בקשר לחינוך וכן הלאה אבל אני שואל שאלה כי אני לא מבין: איך זה יכול להיות שאדם הרג בן אדם אחר והוא היום עובד באותו מקצוע. הרי הוא יכול להרוג עוד אחד. איפה ההרתעה פה? תעזבו אותי מנושא המשפט וכל הדברים שאמרתם, זה לא מעניין. בשורה התחתונה אני אבא של נטע רוטמן, שנהרגה בגלל רשלנות של מדינת ישראל. רק בגלל רשלנות של מדינת ישראל. איפה המדינה? היא לא אמורה להגן על האזרחים שלה? מה מעניין אותי כל הפלפולציה פה? בשורה התחתונה – אדם מין היישוב הפעיל מנוף, המנוף נפל והרג את נטע. איפה אנחנו מרתיעים בכך שאותו אדם ואנשים אחרים לא יגרמו לזה שייפול עוד מנוף או שיהיה כשל אחר, אבל אני מדבר כרגע על מנופים, שיהרגו עוד כמה "נטות" כאלה. מה אתם עושים למען זה? אתם, הוועדה? אומרים "טאבולה ראסה", שום דבר. מה שהיה, כך יהיה. מדברים, מדברים, מדברים וזהו.

אדוני היושב-ראש, איפה אתה עושה קו ואומר שמהיום והלאה זה לא יקרה. על גופתי המתה, אני אעשה כל מה שצריך. אני לא מכיר את כל הפלפולציה שיש פה בכנסת ומה צריך לעשות, אני רק יודע שכרגע יש שני דברים: 1. הפרקליטות סגרה את התיק מעצלות. רק מעצלות. אחרי שעורך הדין ישראל אסל לקח את כל הארגזים ועבר דף-דף בסבלנות והראה לנו אישור שבו מישהו תיקן את הכלי הזה – סתם תיקן – והפרקליטות אמרה שהיא לא מצאה את המסמך הזה, וישראל מצא.

אני רוצה לדעת איפה ההבטחה שזה לא יקרה עוד פעם?

הכוונה שלנו, אדון רוטמן – באמת לב כולנו אתכם, עם המשפחה. אתך כאב, עם בן הזוג. הכוונה שלי שבאמת לא יהיו עוד מקרים כמו של נטע רוטמן, ושנצמצם כמה שיותר. אז אני אומר שבשביל זה אנחנו מקיימים דיון. אני חושב שזה הדיון הראשון, שאנחנו מייחדים אותו לתופעת המנופים וקריסת מנופים ועגורנים, ואנחנו נשמע את כל הצדדים. אנחנו גם נפנה ונבדוק עם הפרקליטות את העניין הזה מבחינה משפטית אבל מכיוון שיש הליכים, אני לא רוצה להרחיב אבל הזעקה והצעקה שלך – אני חושב שהן מהדהדות באולם.

אני מבקש מחברת הכנסת יזבק שתחליף אותי לכמה דקות. אנחנו נשמע את החברים, אני תכף חוזר. בבקשה.
(היו"ר היבה יזבק, 12:00)

יואב, עוברים אליך.

אני מתעסק בתחום העגורנים כבר יותר מ-12 שנים. אני מייבא עגורנים, מתקן עגורנים, מתחזק עגורנים ומשכיר עגורנים, עגורני צריח. אני מבקש שהוועדה תמנה עוד מעבדות שיכולות לאשר עגורנים בארץ חוץ מאשר - -

זה לא בסמכות הוועדה.

המסר שהוא מנסה להגיד זה שצריך לפתוח את המונופול של מכון התקנים.

נמצאים פה נציגי משרד העבודה ואנחנו תכף נשמע התייחסות שלהם בעניין.

היום, מי שמאשר עגורנים, היחיד שנמצא והוא לא מתחת לתקנות ולחוק אלא מתחת לכוח הנוהל זה מכון התקנים. כל היבואנים ניגשים למכון התקנים מאחר ומכון התקנים מאשר עגורנים שלא מחויבים לתת להם בדיקות. כרגע הם במסלול הירוק, העגורנים שלא צריך לעשות להם בדיקות. אני מנסה כבר שנתיים, שנתיים וחצי, לבקש היתר ממכון התקנים להביא את העגורן עם כל הבדיקות המחמירות שיש, וזה נקרא המסלול האדום. יותר מזה, אני אומר שאם יש לך עוד תוספות מעבר לנוהל ואתה רוצה אותן, בוא תגיד לי ואני אביא את העגורן הזה כפי שאתה רוצה.

ואז יש כל מיני משחקים – פעם הוא נותן לי, פעם הוא לא מתקשר איתי, לא רוצה לדבר איתי.

מה זאת אומרת יש כל מיני משחקים?

מכון התקנים לא מוכן לתת לי את ההנחיות להביא מנוף כזה. הוא לא מוכן לתת לי להביא את המנופים אבל מה? למתחרים שלי האחרים, שמביאים את העגורנים ללא בדיקות – 80% מהעגורנים שמגיעים לארץ ללא בדיקות בכלל. לא רק ללא בדיקות, המנופים האלה גם לא עוברים שום זיהוי פה, בארץ.

אנחנו תכף נשמע את תגובת מכון התקנים על הדברים האלה.

רוב היבואנים בארץ מביאים עגורנים שלא צריכים בדיקות, לא מחויבים בבדיקות, דרך המסלול הירוק.

אז אני מבקש לפתוח עוד נתיבים אחרים, עוד מעבדות מאושרות. אין פה שום מומחיות של מכון התקנים. מכון התקנים נשען אך ורק על נוהל, ובנוהל הזה יש מעברות אירופאיות שהוא מסתמך עליהן. אין שום מקצועיות של מכון התקנים, לא צריך שום מקצועיות, אני לא רואה שמכון התקנים מתערב בתאונות עגורנים, אני לא רואה שמכון התקנים מתערב בדברים אחרים. אני לא רואה שמכון התקנים מתערב בעגורנים מסוימים, כשרוב העגורנים שמגיעים במסלול הירוק ללא בדיקות הם מעורבים בתאונות פה, בארץ. הם מעורבים בקריסות, לא רק בתאונות. יותר גרוע מזה? הם מעורבים בקריסות, במיוחד ברוחות. אנחנו יכולים לראות את זה בסקר – היה כנס עגורנים של משרד העבודה ב-2018, ורואים שהמנופים שלא עבדו בדיקות – הם אלה שקרסו ברוחות. זאת אומרת, שהמנופים האלה בכלל לא מתאימים לתקנים בישראל לפי דעתי, והם מכניסים ומאשרים אותם. כל היבואנים הלכו אליהם כי יותר קל להם - -

לא בודקים אותם.

- - לא בודקים אותם, לא בודקים את הזיהוי פה, בארץ. כמעט לא בודקים את הזיהוי בארץ. אני יכול לספר לך על עוד מקרים שגם כשמוציאים זיהוי כזה והעגורן נמצא בזיהוי כפול – זאת אומרת, כשהעגורן מגיע מעל גיל 10 מעבר לנוהל – הם מכשירים אותו. הם בודקים אותו ומכשירים אותו.

אם יורשה לי להוסיף משפט אחד מאוד חשוב: בפני הוועדה מונח דוח של יחידת המחקר. אם תעיינו בדוח, אתם תראו ש-80% מהעגורנים שיובאו למדינת ישראל הם בכלל עגורנים משומשים. לא הביאו עגורנים חדשים, בריאים, חסונים, עם טכנולוגיה אלא דווקא עגורנים משומשים. למה? כי יצרו נוהל שיש בו שני מסלולים: מסלול אחד עם הבדיקות הכי מחמירות, שבעה מדורי גיהינום. מסלול אחד – לא בודקים כלום. אז כולם הביאו את הכלים שלא בודקים שום דבר. ודווקא אותם יבואנים שרוצים להביא את הכלים הבטוחים ואומרים: אנחנו נעשה את כל הבדיקות – שמים להם רגליים כדי להכניס את הכלים של יבואנים אחרים שלא עושים בדיקות.

אז בוא נשמע את התגובה של מכון התקנים.

עוד משפט אחד חשוב מאוד, ופה אני אומר מילה טובה לחזי שוורצמן, שהוא שוקל את סגירת המסלול הירוק בנוהל עגורני צריח. מבחינתו, אני יודע שעמדת משרד העבודה לא ברורה, חלק רוצים, חלק לא רוצים אבל אני חשוב שבסוף, בשורה התחתונה, צריך לסגור את המסלול הירוק כי לא הגיוני שנכנסים לכאן עגורנים שלא עשו שום בדיקה. זה כמו שאף אחד פה לא יסכים לנסוע על רכב שלא עבר שום בדיקה ולא עבר טסט.

תודה.

אם ככה, בשביל מה צריך בכלל את הנוהל?

לא צריך נוהל.

אם הכנסת נוהל, נביא לך רישיונות שהכלי הזה הוא עד 10 ומשרד התחבורה ינפיק את הרישיון. למה צריך בכלל את מכון התקנים אם לא צריך שום בדיקה? אני לא מבין.

תכף. חבר הכנסת עופר כסיף, אתה רוצה עכשיו או אחרי שנשמע את מכון התקנים?

לא, אני אגיד כמה מילים לפני כי יכול להיות שאולי ירצו גם להגיב על זה: קודם כל, ליבי עם בן והמשפחה. באופן אירוני, אנחנו מציינים היום את היום הבין-לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, ואני יודע שנטע הייתה פעילה בנושא.

מאוד.

אני רוצה להתייחס בקצרה לכמה דברים שהועלו עכשיו: בינואר, השנה, פורסם סקר של המכון לבטיחות וגהות, ומה שעלה ממנו זה כמה דברים חמורים מאוד, שלמיטב ידיעתי לא שופרו ולא שונו מאז ינואר. דבר ראשון – 35% ממפעילים המנופים באתרי בנייה היו מעורבים בתאונה. זה למעלה משליש. 77% היו מעורבים במה שמכונה "כמעט תאונה". 46% ממפעלים העגורנים סבורים שמנהליהם לא יגבו אותם או יעצרו את העבודה בשל בעיית בטיחות. 41% ציינו שהאתת שאחראי על קשירת המטען אינו מדבר בשפה שלהם. כלומר, יש גם בעיה לשונית בגלל נושא של עובדים זרים, עובדים שלא מדברים עברית או ערבית לצורך העניין. יש אוסף של בעיות שעד כמה שאני יודע לא תוקנו.

בנוסף לזה, יש מנופים ישנים, יש מחסור בפיקוח. לפי המספרים שלפני יש כ-1,500 מנופים ויש 13 בודקים. זה לא נורמלי, חברים, איך אפשר לעבוד ככה בצורה בטיחותית? בנוסף לזה, כשליש מעגורני הצריח שיש בישראל הם בני למעלה מ-30 שנה.

אם אנחנו מסתכלים על כל הנתונים האובייקטיביים האלה, קל להבין מה המקור המרכזי לתאונות הנוראיות האלה. יש פה זלזול פושע, הפקרה של העובדים ושל הציבור ככלל, וזה מצב חירום, חברים, זה מצב חירום. וכמו שיודעים במדינה הזאת לפעול במצבי חירום אחרים, שידעו גם לפעול במצב החירום הזה.

תודה, עופר. מכון התקנים, נמצא אתנו מר סויסא בזום? בבקשה. אנחנו מבקשים את התייחסותך לסוגיות שעלו כאן, ובמיוחד כל העניין של הבדיקות למנופים שמגיעים לארץ וכל הסוגיות ששמענו.

אני מהנדס מכונות ובודק עגורנים מעל 25 שנים. אני מנהל את התחום במכון התקנים. תראו, כמי שחקר תאונות של עגורני צריח ומכיר את הסיבות האמתיות שנובעות כאן, אז חלק מהדברים שנאמרו פה, בוועדה, הם לא מדויקים - -

מה זאת אומרת?

- - וצריך להעמיד דברים על דיוקם.

עשיתם בדיקות זיהוי או לא עשיתם? איפה הבדיקות? תראה את הבדיקות.

ומה עשיתם לכלים שמצאתם אותם בגיל של יותר מ-12,13 שנה? מה עשיתם לכלים האלה? נתתם להם הכשר בניגוד לנוהל.

מר אלוש, אני אודה לך אם תאפשר לי לענות ותוכל להתייחס לאחר מכן. עגורן צריח, צריך לזכור שמותקן במרכז הערים, וכשעגורן כזה נופל זה פיגוע המוני. כולנו מבינים את זה ואני לא מחדש כלום לחברי הוועדה. וכדי שהעגורן יהיה בטוח, צריך להבטיח את המשולש הזה: דבר ראשון, שהבטיחות של העגורן, הטיב שלו, יהיה מתאים לתקנים. הדבר השני – שתהיה לו מערכת תחזוקה מונעת שוטפת, והדבר השלישי – שמפעיל העגורן לא יביא אותו לקצה היכולת שלו, והוא צריך לדעת את זה. שום דבר ממה שאמרנו לא חדש.

ב-2010, כשאנחנו נכנסנו לתוך התחום הזה, התברר שבמדינת ישראל עגורנים הם בני 40 שנה, עם טכנולוגיות מאוד מיושנות בתפעול שלהם, בבקרה, והיה צריך לעשות איזה שהוא מהלך שיאפשר להצעיר את גיל העגורנים. המהלך הזה לא היה יותר פשוט מאשר להתאים את הרגולציה הישראלית למה שקורה באירופה. שום דבר ממה שכתוב בנוהל שונה ממה שקורה באירופה. אני רק רוצה להגיד לכם שבנוהל רק החמרנו ביחס למה שקורה באירופה. מה שעשינו שם זה שלקחנו רק את הקבוצה של הנבחרת של היצרנים שקיימים באירופה, שמאוגדים – מדובר במשהו כמו שמונה יצרנים גדולים באירופה - -

בניגוד לתקנות.

- - כשהם מופיעים ומפרסמים כל מיני אזהרות לגבי בעיות שיש שם, והתאמנו את שיטת האישור של העגורנים בישראל כפי שמאשרים באירופה. ומה שפה קוראים בטעות "מסלול ירוק" – אין דבר כזה. בנוהל לא כתוב מסלול ירוק.

(היו"ר אוסאמה סעדי, 12:00)

בדיקות זיהוי - - -

יש מסלול ירוק. אתה מטעה את הוועדה, יש מסלול ירוק. אני אוציא את הנוהל ואני אראה פה, בוועדה, את המסלול הירוק. אדון סויסא, אתה מטעה את הוועדה.

אדוני, אני לא מרשה, עם כל הכבוד. שמענו אותך, נתת הערה, תן לו להמשיך. בבקשה.

הוא שואל אותו שאלה פשוטה: יש בדיקות זיהוי או אין? הוא מספר לנו פה מגילת אסתר.

מיכאל, בבקשה.

או שאתם משחזרים את זה עכשיו.

ישראל, באמת. אנחנו עכשיו מנהלים את הדיון הזה? אנחנו מדברים באופן כללי. שמענו אתכם, זה נושא מאוד כאוב ואני מבין את המטען שיש למשפחה - -

זה לא רק למשפחה, זה עוד הרבה אנשים – ארבעה נהרגו ביבנה על כלי שהם אישרו אותו בלנקו.

אוקי. מיכאל, מה התשובות שלכם? תן לנו תשובות לשאלות שהועלו כאן.

אני חוזר ואומר – בנוהל של משרד העבודה, שהמטרה שלו הייתה להצעיר את גיל העגורנים שהיו פה, כפי שציין חבר הכנסת עופר כסיף, הוא ציין שהעגורנים הם בני 30 שנה. אז הם היו 40 שנה והיום יש בשוק סך הכל סדר גודל של 30%. למה? בגלל שהצליחו להיכנס למדינת ישראל עגורנים בני 10 בטכנולוגיות בעשרת מונים יותר טובות. אני מניח שהם מקבלים את זה כאיש מקצוע, אני לא אומר את זה כמי שמשווק עגורנים. אני מכיר את העגורנים שנבדקו, הם בהרבה יותר טובים מהעגורנים שהיו פה קודם לכן בארץ. מי שאמר את מה שאמר פשוט לא מכיר.
כמי שחקר את התאונות בשנים האחרונות – רוב התאונות הן טעויות אנוש בהרכבה. רוב רובן, לא רוב, רוב רובן. אני חקרתי את התאונה בבת-ים וחקרתי את התאונה בכפר-סבא ואני יודע שעורך הדין לקח חלק מתוך החומרים שיש בתוך חוות הדעת שלי. חקרתי גם ביבנה. אי אפשר לערבב. כפי שיש תאונות ברכבים, צריך להכיר איך מרכיבים עגורן. כשלא יודעים איך להרכיב עגורן, קורות תאונות.

אז זאת השאלה – מי בודק איך מרכיבים עגורן והאם ההרכבה היא בהתאם?

יפה - -

וכל הכלים שקרסו מהרוח זה גם הרכבה? שישה כלים קרסו מהרוח...

אתה אומר שבדקת את העניין של כפר-סבא. מה אתה אומר על כפר-סבא?

בן, אנחנו לא ננהל פה את הדיון - -

שייתן תשובות.

אז אני אומר שמכיוון שהנושא הזה תלוי ועומד, אנחנו שמענו את ישראל ונשמע את מיכאל. אני שואל: איך אתם בודקים, מי בודק ברגע שהעגורן מגיע?

אני אגע בנקודה הזאת: למה שהם קוראים בטעות "מסלול ירוק", זה מה שאני קורא לו המסלול כפי שנוהג באירופה. באירופה העגורנים נכנסים לשימוש אחרי שהיצרן מייצר אותם והוא מצהיר בהצהרה חוקית, בפורמט שמוגדר לו על-פי החוק באירופה, שהעגורן מתאים לתקן. - -

בודקים אותו פה.

- - אנחנו מאפשרים רק לנבחרת של היצרנים - -

מיכאל, כשזה מגיע לארץ, מי בודק אותו?

אנחנו מקבלים את כל המסמכים בהתאם למה שמופיע בדרישת הנוהל. על סמך המסמכים האלה אנחנו מוציאים תעודה - -

אתה בודק או לא בודק?

- - חשוב מאוד לציין לאחר שנאמר פה קודם, שכל העגורנים נרשמים בפנקס הדגמים לאחר מכן - -

- - -

- - וכל בודק מוסמך שמגיע כל חצי שנה, הוא איננו בודק רק את בטיחות העגורן אלא הוא בודק האם העגורן הספציפי הזה, שהוא בדק, אכן רשום בפנקס הדגמים, ואם הוא איננו רשום בפנקס הדגמים, הוא לא רשאי לאשר את העגורן לשימוש.

כמה בודקים יש לכם?

לא למכון התקנים. במדינת ישראל מישהו נקב פה 13 בודקים. למיטב ידיעתי המספרים הם סביב המספר הזה, אני לא יודע אם זה 15 - -

התפקיד שלכם - -

אני אמרתי שיש 13 בודקים מורשים על 1,500 מנופים. אני שואל אותך אם זה נראה לך סביר שיש 13 בודקים על 1,500?

אבל זה לא הוא.

- - -

על-פי התקנות, מי שרשאי לבדיקות עגורני צריח על-פי הנוהל זה הטכניון ומכון התקנים. אמר מר אסל, ובטעות, ואני מניח שלמרות שהוא רמז פה שמישהו עובד לפי הספר ואחר לא – לטכניון אין שום יכולת כרגע לבצע בדיקה. הם עשו בדיקות בעבר, עגורן נפל, זה ברישומים, והם הפסיקו לעסוק בתחום הזה. זה לא תחום פשוט ל - -

זה לא נכון, אתם ביטלתם את הבדיקות - - -

אני חוזר ואומר - -

מיכאל, אני שואל אותך, תענה לי בבקשה: אתם, בתור מכון התקנים, התפקיד שלכם מסתיים ברגע שהעגורן מגיע מחו"ל? אחרי שהוא מגיע אתם בודקים אותו וזהו? אתם יוצאים מהתמונה?

לא, לא. אנחנו לא נתבקשנו על-פי הנוהל לבצע בדיקה לאחר ההקמה.

אז מתי אתם בודקים?

אנחנו מתבקשים לבצע בדיקת מסמכים כדי לראות שהיצרן מצהיר על העגורן. אנחנו רואים שעל עגורן ישן – ועגורן ישן זה לא יותר מ-10 שנים – מבוצעת בדיקה של סדקים לעגורן, ולאחר שאנחנו מקבלים את כל המסמכים, את הספרות הטכנית ואת ההצהרה של היצרן ואת בדיקת הסדקים – אנחנו מאשרים לעגורן להיכנס לישראל, ולעגורן עצמו אנחנו עושים זיהוי בחצר היבואן. לאחר מכן, יש תעודה שיוצאת למשרד העבודה ולמשרד התחבורה, שממנה מקבלים רישיון יבוא. העגורן נרשם בפנקס הדגמים, והבודק שעושה בדיקות תקופתיות מזהה שאכן העגורן שהוא בודק מופיע בפנקס הדגמים.

הבודק לא שלך, נכון? הוא לא של מכון התקנים.

לא, לא. הוא לא צריך להיות שלי. אלה ההנחיות של משרד העבודה, מינהל הבטיחות.

אני שואל אותך: אתה, כמכון תקנים, מקבל מסמכים ואתה בודק את המסמכים האלה בלבד. אתה לא רואה את העגורן כשהוא מוקם.

לא, בנוהל אני לא צריך לעשות את זה. על-פי הנוהל אני צריך לבדוק רק שמה שמגיע זה מה שתואם את המסמכים.

מסמכים, אבל אתה לא רואה אותו. העגורן לא בנוי, לא מוקם, אז אתה לא יכול לבדוק אם יש סדקים ומה מצבו.

בוא, שנבין – עגורן צריח, כפי שהתחילו לדבר פה, זה למעשה מערכת של לגו. התורן זה לגו. מה שבפועל מאפיין את העגורן עצמו זה הזרועות ותא המפעיל, שם יש את הזיהוי.

ואתה רואה את החלקים האלה?

אני לא צריך לראות אותו בגובה כדי לזהות שמה שקיבלתי זה מה - -

אתה בודקת אותם פיזית? איפה אתה בודק ואתם פיזית, בבוטקה?

אני יכול לבדוק אותם או בחצר היבואן, שזה קורה על-פי רוב או באתר הבנייה, אם זה כבר יצא לאתר הבנייה. תראו, עגורן צריח, שמעתי ששואלים למה לא בודקים אותו בנמל? עגורן צריח זה יכול להיות עשרות של משאיות שיוצאות. זה לא משהו קטן ולכן, אי אפשר לבדוק את זה בנמל.

אני שואל אותך שאלה פשוטה: האם כל עגורן צריח שמגיע לישראל, אתם בודקים את החלקים האלה, אם זה בחצר של היבואן, אם זה באתר, אתה בודק את זה פיזית ורק אחרי זה אתה מאשר את המסמכים או שאתה מאשר מסמכים בלי לבדוק פיזית?

אני מאשר את המסמכים עוד לפני שהעגורן מגיע לישראל - -

תודה רבה.

- - ככה הנוהל מבקש ממני לעשות, אחרת הוא לא יכול לקבל רישיון יבוא.

אדון סויסא, אני לא שאלתי אותך על נוהל. יכול להיות שצריך לשנות את הנוהל.

אני מסביר מה שאני עושה.

אז אני שואל אותך: אתה מאשר מסמכים מראש, אחרי שמגיע העגורן אתה בודק כל עגורן כזה? ישראל תן לי, אני רוצה לשמוע ולהבין, זה לפרוטוקול. אני שואל אותך: אתה בודק פיזית כל עגורן שמגיע? כן או לא?

אני בודק את העגורן או באתר או בחצר היבואן אבל לאחר שמאושר לו רישיון יבוא.

יש לו רישיון יבוא, הגיע העגורן. על-מנת לראות האם באמת העגורן שהגיע מתאים לרישיון הייבוא והוא בסדר ולא מלפני 100 שנה בניגוד להצהרה – אתה בודק פיזית כל עגורן כזה?

תראה, אני גם מסתמך על זה שאני מכניס את זה לבדיקת הדגמים והבודק המוסמך בודק. לא כל עגורן. אני צריך לבדוק מה ההיקפים של הבדיקה הזאת אבל עגורנים, באבי-טיפוס בטוח שאני בודק. בדגמים שיש בהם שינוי – אני בטוח בודק. בדגמים שחוזרים על עצמם עשרות פעמים ורשומים בפנקס העגורן – אנחנו משאירים לבודק המוסמך לעשות את זה, והוא משווה לפנקס העגורן.

אוקי, אני מבקש להעלות את משרד העבודה.

אפשר שאלה?

כן עופר.

אני אשמח לתשובה – אני מסתכל פה על מסמך שהוציא משרד התמ"ת, אגף הפיקוח, ובמפורש מדברים פה על זה שיש עגורני צריח במה שכונה קודם "המסלול הירוק", שהם בכלל לא מופיעים – הנה, לא מסומן – כאילו שיש בדיקה.
קריאות

הם לא חייבים בבדיקה.

הנה, מופיע פה ברובריקה שמסומן מה הכרחי ומה לא, הרובריקה שכתוב "בדיקה לצורך רישום דגם" – זה ריק.

מיכאל, יש לך תשובה?

תאשים את משרד העבודה.

לא, זה מה שאמרתי – העגורנים שמגיעים מאירופה ויש הצהרת יצרן, זה שווה ערך לשיטה באירופה – לא נדרשת בדיקת אב-טיפוס. תראו, מדינת ישראל, בחוק ההסדרים, דרשה ממכון התקנים להתאים את שיטות העבודה למה שקורה באירופה. זו לא שיטה שמי שמנסה לצייר אותה כאילו עשו פה איזה "צ'ירקעס", לא. ככה עובדים באירופה. רבותי, כל מי שמנסה לצייר פה תמונה אחרת – זאת לא התמונה.

זה מה שקורה בשטח, אדון סויסא.

אם אתה תבדוק איך נכנס עגורן לאירופה - -

העגורנים שמגיעים לא בגיל שלהם, אתם לא עושים בדיקות זיהוי. אני הבאתי ארבעה עגורנים ולא עשיתם לי פעם אחת בדיקת זיהוי, ביקשתם רק בדיקת טסט בשביל לעשות בדיקה פונקציונאלית.

ולצד כל הכלים האלה שאתם אישרתם נהרגו פועלים.

למה חסמתם את "גרנד קינן"? כמה כלים הוא הכניס וקיבלתם ניירות כפולים? מה עשיתם עם העגורנים האלה? - - - הלכתם לפי הנוהל או שהכשרתם אותם פה, בישראל. הלכתם והכשרתם אותם בישראל.

סליחה מר אלוש, לפני רגע - -

עגורנים בני 15,16 שנה, הכשרתם אותם בישראל. זה מה שקרה.

אדוני, אני מבקש ממך. איפה משרד העבודה?

רק מילה אחרונה נוספת: מאחר ונאמר אז אני רוצה להתייחס לנושא של יבוא, מר אלוש ציין את זה: כאשר יבואן עגורן צריח ואין לו כל תשתית, לא להתקנה, לא לשירות, לא לתחזוקה, לא מכיר את הספרות, הספרות שלו היא בסינית ואין מילה באנגלית – אנחנו לא מאפשרים לו להביא כזה עגורן. הוא יביא עגורן אחר שמבוסס על יצרן, על מה שקיים בארץ ויש לו תחזוקה – אכן, מר אלוש קיבל אפשרות לייבא עגורנים. לפני רגע הוא ציין שלא מאפשרים לו אבל אנחנו כן אפשרנו לו להביא עגורנים, וכאשר הוא מנסה להביא עגורנים מתוצרת לא ידועה כשאין לו שום תשתית לתחזוקה, אז רבותי, אני מעדיף שאנחנו נתווכח אתו מאשר תקרה איזו שהיא תאונה.

אדון סויסא, איך הגעת למסקנה שאין לי כשירות לתחזוקה? בדקת אותי? שאלת אותי או ששאלת את - - - בדקת? ביקשת ממני מסמכים כאלה?

סליחה, אני מבקש ממך לא להפריע. אם אתה לא מקבל רשות דיבור אז אני אוציא אותך. אתה לא יכול להשתלט על הדיון. שאלת? ענה? אין לו תשובות? חוסר תשובה זה גם תשובה.

אני מבקש לשמוע את משרד העבודה כי אנחנו לקראת סיום. תודה, סויסא.

אני מנהל תחום כלים טעוני בדיקה במינהל הבטיחות. במסגרת התפקיד זה גם נושא של העגורנים למיניהם.

שמעת את כל השאלות אז תענה בבקשה על השאלות – מה מצב הרישיונות, מי מאשר, מי בודק, כמה בודקים יש לכם?

אז רשמתי לי את הדברים, אני אשתדל להתייחס. מה שכן, הדיון קצת בלבל אותי כי הוא היה אמור להיות מוכוון לכיוון של מעורבות של מפעילי עגורן בתאונות, ואיפה שהוא התפזרנו להרבה נושאים נוספים שקשורים לאישורי דגמים וכל מיני דברים כאלה, שהם יותר בתהליכים אחרים אבל באופן כללי, ציין את זה גם איל בן ראובן, שבאמת בתקופה האחרונה חזי כאן נותן פוש אדיר בכל הנושא של המענה לכל היבטי הבטיחות באתרי הבנייה, ביניהם כמובן גם בפוקוס על עגורני הצריח, וזה קורה במסגרת של תיקון של תקנות בטיחות בבנייה ובתיקון של התקנות של העגורנאים, שמשפיע השפעה מהותית על כל הנושא של בעלי תפקידים מרכזיים שנכנסים מתחת לאלונקה, אם זה היזם, מהנדסים, מנהלי פרויקטים. כל הנושא של תהליכי ההכשרה של העגורנאים, שטופלו במסגרת הקורסים, במסגרת הסטאז'ים. כמו שהוא ציין, אנחנו גם הולכים להפחית שם את השהות וגם יותר בפוקוס של מעורבות של בתי הספר, מוסדות ההכשרה. כל הנושא של תקנות עגורני צריח, שאנחנו כרגע ממש יושבים על זה - -

חזי, חזי - -

- - עוד מדברים על חברות השירות שיתנו מענה אחזקתי ויוגדרו יבואנים שיתנו מענה שלם לכל הסוגיה הזאת, ואז יש לנו באמת בדומה למעליות, יהיה דבר כזה גם בנושא של עגורני הצריח.

גם הנושא של החוקים, חוקי העסקת עגורנאים, עם כל הנושא של הרישיונות שטיפלנו. אז יש פה באמת פעילות אינטנסיבית בשנה האחרונה ואפילו קצת קודם, שנותנת על זה מענה. אפרופו, גם את ההכשרות של בודקי עגורני צריח – ביצענו כאן בשנים האחרונות, אחרי שהרבה שנים לא היה מהלך כזה, העלנו את כמות הבודקים. אפשר להגיד ששילשנו אותה בערך מחמישה בודקים פעילים, נכון להיום יש סדר גודל של בין 13-15 פעילים, זה הרבה תלוי גם בביטוחים המקצועיים שיש להם אבל יש סדר גודל של 14,15 פעילים. יש אפילו יותר בעלי הסמכה - יש 21 בעלי הסמכה אבל בסופו של דבר, פעילים יש פחות. אז ככה שגם בזה שילשנו את כל הפעילות. יש פה גם כמה בעלי חברות של עגורנים, אז הם יכולים להגיד כמה קל להם היום לאתר בודק עגורן שיבדוק להם את העגורנים.

בין השאר - -

נגר, נגר, אתה שומע אותי?

- - כמובן גם - - - בעגורנאים - - - ויש לנו מהלך כזה מאוד מאסיבי.

נגר, אתה שומע אותי?

לאחרונה אנחנו גם עושים מהלך מאוד גדול של פיקוח ואכיפה באתרי בנייה. יש גידול משמעותי בכלל בפיקוח באתרי בנייה אבל אנחנו עושים אותו עכשיו גם בפוקוס על עגורני צריח ובכלל, על כלים אחרים טעוני בדיקה שנמצאים באתרי בנייה, וכמובן מטפלים בכל הנושא הזה בכובד ראש.

נגר, נגר.

סליחה?

אתה לא שומע אותי כי אנחנו רוצים גם להשחיל כמה שאלות – אמר לנו חזי שוורצמן בישיבה הקודמת שיש בשורה בעניין התקנות והעגורנים והמנופים. דיברת עכשיו על תקנות ותנאי העסקה וכולי. איפה זה עומד מבחינת לוח זמנים? מתי תהיינה תקנות, מתי נקבל את זה? מה הלו"ז?

מה הלו"ז? לגבי תיקון תקנות הבנייה – אנחנו למעשה כרגע יושבים עם הלשכה המשפטית שלנו, להכניס את כל התיקונים והערות הציבור שקיבלנו, להכניס אותם במסגרת התקנות, ומשם זה אמור אחר-כך לעבור כמובן לאישור של משרד המשפטים, ובנהלים הרגילים לוועדה ולכנסת.

תיקון תקנות העגורנאים – קיבלנו את הערות הציבור. יצאה ria, פרסמנו ria וקיבלנו את הערות הציבור, ואנחנו כרגע נמצאים בתהליך של הטמעת הערות הציבור בתקנות, ואחר-כך אנחנו אמורים לפרסם אותן ולהמשיך את התהליך.

תיקון תקנות עגורני צריח – אנחנו אמורים עד חודש ינואר, פחות או יותר, לפרסם את ה-ria להערות הציבור, ובהמשך 2021 כמובן להטמיע את כל ההערות האלה במסגרת התקנות, ובתהליך הרגיל כמובן גם דרך ועדות הכנסת אז ככה שיש כמה תקנות שהן כבר בתהליך, והן איפה שהוא לקראת 2021 אני מאמין שכבר ייכנסו לשלבים מאוד מוקדמים. תקנות הבנייה אמורות להיות מתקדמות יותר, אחר-כך העגורנאים ואחר-כך עגורני צריח.

תודה רבה.

אפשר לשאול אותו שאלה?

כן.

מר נגר, יש לי שאלה מאוד-מאוד פשוטה: היום נכנסים למדינת ישראל כלים על בסיס בדיקת זיהוי בלבד. האם אתה חושב שהמצב שהכנסת כלים ללא שום בדיקה צריך להימשך?

כן, מר נגר, מה התשובה?

כל תהליך הבדיקה הזה שדיברנו עליו, מסלול ירוק, לא מסלול ירוק, כמו שנאמר, זה מסלול שלמעשה קיים באירופה, ואצלנו הנוהל לקח והחמיר כי הוא צמצם את כמות החברות שיכולות להביא במסגרת המסלול הירוק, שמתבסס רק על הצהרת יצרן. בפועל, הדברים האלה נמצאים כרגע על שולחננו וחזי בוחן את זה, מתוך כוונה, כמו שהוא פרסם, לבטל את המסלול הירוק אבל כרגע עוד לא יצאה החלטה סופית ולכן אני לא רוצה לדבר על זה אבל כמובן שעגורני הצריח, בסופו של דבר, נבדקים על-ידי בודק מוסמך שגם בודק את ההתאמה שלהם, גם ברישיון שהם קיבלו, גם בזה שהם רשומים בפנקס הדגמים, ככל שמדובר כמובן בדגם שלא היה רשום קודם בפנקס הדגמים.

דובר למה הטכניון כן או לא, רק הטכניון רשום בתקנה ומכון התקנים לא – באופן עקרוני, התקנה עצמה מגדירה שעגורן שמגיע מחו"ל, זאת אומרת שלא יוצא בארץ, אז מפקח העבודה הראשי רושם את הדגם הזה על בסיס תעודה שהוא מכיר בה ממוסד רשמי בחו"ל. לכן, באופן עקרוני אין שום מניעה, על בסיס התעודה הזאת מחו"ל, להתנות את זה גם במכון התקנים וזה יוצא ככה גם במסגרת נוהל, שכמובן עבר את האישורים של הלשכה המשפטית שלנו בזמנו. הנוהל הזה באמת הביא לממוצע גילאים נמוך יותר – הורדנו בעשור האחרון את ממוצע הגילאים של עגורני הצריח בערך בחמש שנים. נכון להיום זה עומד בערך על 20 שנה, הגיל הממוצע של העגורנים, וכמובן זה מביא את החברות גם להוציא מהמאגר שלהם את העגורנים הישנים ולהכניס עגורנים חדשים יותר.

לא חדשים - - -

חזי גם דיבר ופרסם שהוא מעוניין להכניס נוהל של ביצוע בדיקות בל"ה (בדיקות לא הורסות) בעגורנים בכלל כי זה היה קיים בעגורני צריח והוא ביקש להכניס את זה, וגם זה כרגע נמצא על שולחננו.

יש פה באמת מהלכים שבוצעו בשנה-שנתיים האחרונות שהם מאוד אינטנסיביים כדי לתת מענה לכל הצמצום הזה של תאונות העבודה שקיימות.

תודה. אנחנו חייבים לסיים עוד כמה דקות. אני מבקש להעלות את דן ורשבסקי, יו"ר ועד ארצי מנופאים. בבקשה, דן.

שלום לכולם. אני רציתי להתייחס לכמה דברים – מדברים פה הרבה על מנופים, על נפילה, על בלאי והכל. אני מסכים עם הכל. בסופו של דבר, צריך לבדוק מי עובד על המנוף. למה? כי בן אדם מקצועי שעבר הכשרה כמו שצריך – הבן אדם הזה יידע לזהות את התקלות ובואו אני אגיד לכם, שהמצב לא טוב גם עם זה שאישור כמות בודקים גדולה. מאשרים הרבה מנופים לא תקניים. נס שלא נופלים מנופים, ואני אומר לכם את זה מהשטח. מנופאים יכולים לגלות את התאונות. ממה זה נובע? חוסר הכשרה. אנחנו רואים הרבה תאונות עם המנוף כתוצאה מהפעלה לא נכונה. מכשירים הרבה מאוד מנופים ללא סאטז', זה רק חתימות, והאיש לא מקצועי. בנוסף לזה, מי שמכשיר אותם בגלל כל הבלגן הזה לא יודעים את הסדר, המכללה עושה מיונים, אין מקום מעשי לעשות את זה ומי שמפעיל את הכל זה חברות כוח אדם שקיבלו אישור כביכול להיות כוח אדם ייעודי למנופאי אבל מה קורה בפועל? הם פושעים, ואני אומר לכם את זה, שיתבעו אותי – הם פושעים. הם עושים עבירות, תופסים אותם ומחדשים להם את הרישיון והם אלה שמכשירים את המנופאים, והמנופאים האלה, שהכל נעשה תחת חתימה ותחת זיופים, לא יודעים לזהות את התקלה. אני יודע שאם המנוף תקול והתקינו אותו תקול – אני זה מי שעולה עליו. אני עולה לעבוד עליו אבל אם אני הוכשרתי כמו שצריך, אז אני יודע גם לבדוק האם יש תקלה כי אני התחנה הסופית. אני אחרי הבודק, אני מזהה את התקלות ואומר לבודק. לא שהבודק בא – אני אומר לכם שרוב הבודקים, זאת "פשלה", הם מאשרים מנוף שעובד בין קווי מתח חשמלי, ואנחנו מגלים את זה, המנופאים. אנחנו נלחמים בכל התופעה הזאת, אנחנו האינסטנציה האחרונה שבודקת את כל ה"פשלות" שעושים בדרך.

אז היום כל אחד יכול להיות מנופאי? אין הכשרה? אין תעודה?

יש הכשרה עיונית של 160 שעות במכללות.

זה הכל?

פתחו מכללות, נתנו אישורים למכללות להציף את השוק אבל האנשים האלה, אין להם מקום לעשות סטאז'. מה שקורה, בסופו של דבר, שמי שיכול לחתום על עבודה מעשית לכל מנופאי שנכנס לשטח – זה כל מנופאי מעל שנה. זהו. זה הסאטז' שלו, טסט. - -

מה עם הגיל?

- - יש טסטרים במדינת ישראל שעושים את המבחן המעשי, שהוא אפילו לא יודע מי יושב שם למעלה ועושה לו את הטסט, האם זה המנופאי האמתי או זה שמתלמד? לא יודעים כי כל השיטה דפוקה ובנוסף לזה, מי שדוחף את כל התעשייה הזאת ועושה על זה הכי הרבה כסף, זה חברות כוח אדם עברייניות שיש להן גישה גם למכללות.

תודה, דן.

אז חבר'ה, אנחנו צריכים הכשרה, ואני לא מסכים עם איל בן ראובן שזה חייב להיות דרך - - - ויושב פה מאיר בן דוד – חבר'ה, חברות כוח אדם מכשירות מנופאים בזיופים. יותר מכך, הן פושעות והן עוברות על החוקים והן קיבלו אישורים להפעיל את המנופים האלה. הן לא מקצועיות. בשנתיים האחרונות כמות אדירה של - - - כמעט קטלניות - - -

תודה. אנחנו חייבים לסיים. תודה.

- - אם לא תטפלו בזה, אנחנו לקראת אסון.

תודה, תודה. אלון, בבקשה.

רציתי לשאול איך בן אדם שהוא גם מנופאי וגם בעל המנוף חזר לעבוד?

אנחנו נבדוק את זה.

שתי הנקודות שצריך לשים עליהן את הדגש כדי למנוע את התקנות: 1. משרד העבודה צריך להחליט שיש שתי מעבדות והוא פעם מקבל בדיקה של זאת ופעם של זאת, כדי שהחלוקה בבדיקות של העגורנים יתחלקו בין הטכניון למכון התקנים כדי שלא יהיה מונופול.

תודה.

עוד נקודה אחת: משרד התחבורה, אסור לו להנפיק את רישיון העגורן אלא רק לאחר ביצוע בדיקת הזיהוי.

כן, מאיר.

אני רוצה להתייחס לנקודה שדיבר עליה דן ורשבסקי – יש פה עניין שאנחנו לא שומעים את זה בתקשורת אבל כל יום יש כמעט תאונה. יותר ממה שיש הרוגים, יש תאונות כל יום, ופעמיים ושלוש ביום כמעט תאונה, ואני אתן דוגמה: דיברנו קודם על האתת, שהוא לפעמים סיני והמנופאי רוסי והפועל ערבי. אנדרלמוסיה שלמה. בגלל שאין הכשרה למנופאים, הם נצמדים לפיגום. ומה קורה כשהמנוף נצמד לפיגום? הוא יכול בשניות, מישהו לא שם לב, אין אתת למעלה, השרשרת נתפסת בפיגום ומפילה אותו, מפילה את העובדים שעל הפיגום.

בנושא של העגורן והפיגום – יש את זה בתקנות ובהוראות היצרן של הפיגומים, שאסור להעמיס על הפיגום ציוד מהמנוף. מותר רק בין 200 ל-300 שקילו. מה שצריך לעשות, ואמרתי את זה גם למשרד העבודה בתקופה שלפני חזי, כשהיינו במשרד העבודה, אני לא זוכר את מי שקדם לחזי, הממלא מקום – להקים מגדלי אקרו צמוד לפיגום, שלא קשורים לפיגום, שחס וחלילה אם קורה אסון זה נופל לבד ולא עם האנשים שעל הפיגום.

תודה מאיר, אנחנו חייבים לסיים.

תודה למשפחת רוטמן שבאתם והשמעתם את הזעקה שלכם. כמובן שכולנו משתתפים בצערכם. אנחנו נבדוק את העניין המשפטי מאחר ויש ערר אבל בהחלט, אנחנו נבקש הבהרות בעניין הזה של מה שקרה שם וכל הדברים האלה. באמת מתבררת ומתחוורת תמונה מאוד-מאוד קשה והפקרות בהפעלת עגורנים וכל התהליך של הבאה ורישוי.

מאוד לא מקובל עלי שמשרד התחבורה לא התייצב כאן היום כי הוא נותן את האישורים האלה. אני מבקש מענת, מנהלת הוועדה, שנפנה למשרד התחבורה ונבקש נתונים – כמה עגורנים יש, כמה היתרים יש, כמה רישיונות יש? אם באמת המצב הקיים הוא עדין שבערך 40%,50% מהעגורנים עובדים בלי רישיונות, זה מאוד-מאוד חמור ואי אפשר להשלים עם מצב כזה. זה בעצם כמו רכב שנוסע בכביש ואין לו היתר – הוא מיד היה מקבל דוח ומורד מהכביש.

אני מבקש ממחלקת המחקר והמידע לעדכן את הדוח שנעשה ב-2017, לעדכן את זה ל-2020.

אנחנו מבקשים ממשרד העבודה שיעדכנו אותנו מתי התקנות האלה יהיו מוכנות בעניין העגורנים ומה שהודיע לנו היום הנציג נגר, ומה שהודיע בישיבות הקודמות חזי שוורצמן, שאנחנו נקיים דיון על התקנות האלה.

אני מבקש שבישיבה הבאה נעשה סיור במכללה שנותנת הכשרות מקצועיות לפועלי בניין פלסטינים, שנלך ונתאם את הביקור הזה בשבוע הבא או בשבוע שאחרי, תתאמו את זה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:39.