פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



28
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
07/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 103
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"א בכסלו התשפ"א (07 בדצמבר 2020), שעה 9:45

היערכות משרדי הממשלה להעלאתם לישראל של הממתינים במחנות באדיס-אבבה ובגונדר - החלטת ממשלה מס' 429

חברי הוועדה: מיכל קוטלר וונש – מ"מ היו"ר

שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה
סגן השר לביטחון פנים והממונה על שילוב יוצאי אתיופיה גדי דסטה יברקן
ד"ר אברהם נגוסה - יועץ ראש הממשלה לענייני יוצאי אתיופיה

יואל ליפובצקי - מנהל מינהל האוכלוסין, משרד הפנים

פרופ' זהר מור - משרד הבריאות

יעקב נקב - מרכז עולי אתיופיה, משרד הבריאות

עמית גיל בייז - משרד החוץ

ד"ר דלית אטרקצ'י - מנהלת אגף בכיר, המשרד להשכלה גבוהה

שי פלבר - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

דוד מהרט - מנכ"ל ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

הילה סעדיה - מנהלת קשרי ממשל, המאבק להעלאת יהדות אתיופיה

גברה וורקו - יו"ר עמותת שאר ישוב

אורית צגאי - עו"ד, לשכת עורכי הדין

שלומית אבינח

אהובה שרון, חבר תרגומים








היערכות משרדי הממשלה להעלאתם לישראל של הממתינים במחנות באדיס-אבבה ובגונדר - החלטת ממשלה מס' 429



היערכות משרדי הממשלה להעלאתם לישראל של הממתינים במחנות באדיס-אבבה ובגונדר - החלטת ממשלה מס' 429

בוקר טוב. אני רוצה לשלוח איחולי רפואה שלמה לדוד ביטן. הוא לא נמצא כאן כיוון שהוא לא מרגיש טוב היום. אני מודה לכולם שהגיעו. אני אדלג על ההקדמה כדי לאפשר לשרת העלייה והקליטה להתייחס אחרי נסיעה גם מרגשת וגם חשובה כל כך ממנה היא שבה. לאחר מכן נוכל לקיים דיון משמעותי, דיון מעקב וגם תוכניות כלפי ההמשך וההיערכות.

השרה, בוקר טוב.

בוקר טוב גברתי יושבת הראש חברתי מיכל. אני רוצה להודות לך על המעורבות, על המעקב ועל הפעולות שאת עושה כדי לקדם את העלייה. אני כמובן שולחת איחולי החלמה לחברנו יושב ראש הוועדה הקבוע דוד ביטן, אחד מיושבי הראש הרתומים ביותר לנושא.

זה פתח של תקווה. כולנו שמחים ומברכים על כך שפתחנו את מבצע צור ישראל. זה נותן רוח משמעותית גם לקהילה וגם לקהילות שממתינות, למשפחות שנמצאות כאן בארץ. חזרתי עם המשלחת שמנתה את נציגי הסוכנות, של משרד ראש הממשלה, של משרד הפנים ואני רוצה לומר לכם שהייתה משלחת מאוד משמעותית ומרגשת. אני רואה כאן חלק מהחברים שהיו אתי באתיופיה – אברהם נגוסה ממשרד ראש הממשלה, שי פלבר מהסוכנות היהודית וכמובן אני שהייתי שם.

ברשותכם, אני אומר כמה מלים כי אני קצרה בזמן. הייתי רוצה להיות נוכחת פיזית בוועדה אך זה לא מתאפשר לי.

התובנות שאני לוקחת – ותרשו לי לא להיות פורמלית – מהמסע הזה הן שלצערי מדינת ישראל לא הפיקה את הלקחים שמתבקשים בארבעה עשורים בכל מה שקשור ליוצאי אתיופיה. משום מה הקהילה שלנו תמיד נאלצת להיאבק וללכת בדרך חתחתים כדי שייתנו לה פתרונות אמיתיים, שיסייעו בידי בני ובנות הקהילה. ראיתי את מצבם של בני ובנות הקהילה הממתינים שרוב משפחותיהם נמצאים בארץ. זה פשוט בלתי ייאמן לראות ילדים להורים שממתינים שנים ארוכות, עשרות שנים, סבים וסבתות שכל הנכדים שלהם והילדים שלהם בארץ וכמובן הורים שנמצאים שם והילדים שלהם נמצאים כאן. אנשים שחיים תרתי משמע בהמתנה. כל חייהם הם יושבים לא על מזוודות אלא על כלום, עם הדלות, עם הקושי. לראות את הילדים הקטנים שנולדו לתוך מציאות ולחיים שם בערים לא להם. הרי הם עזבו את מקומות המגורים הקבועים שלהם, הם עשו כבר מזמן שיבה ליהדות, מרבית משפחותיהם חיות כאן בארץ. אנחנו כעם ישראל לא יכולים להפקיר אחים ואחיות ואת הדבר הזה אנחנו צריכים לשים כנר לרגלינו. לראות את המצוקה.

מצער אותי, גם אחרי שחזרתי עם כל התקווה ועם כל זה שזה הפך לאירוע לאומי, ובאמת יש התגייסות יוצאת דופן של הפוליטיקאים, של התקשורת, של עם ישראל ומצער אותי כשאנשים אומרים שלעולם זה לא ייגמר ושואלים על כמה מדובר במספרים. רבותיי, זו גישה כל כך לא נכונה. לא זכור לי שיש בהלה כל כך גדולה כאשר מדובר במדינות אחרות. אנחנו חייבים לתקן את דרכנו ואני אומרת אנחנו כי אנחנו עם אחד. אנחנו עם אחד. אם אנחנו נצטרך להסביר את עצמנו פעם אחר פעם, אין ספק שמעבר לאינטרס הקהילתי ומעבר לאינטרס של אזרחים שממתינים כאן לקרובי המשפחה שלהם, אנחנו בוודאי רואים את האינטרס של מדינת ישראל ובוודאי שכולנו רוצים בשלב מסוים לחזור לחוק השבות. את הגילוי הנאות הזה אני שמה על השולחן מול הקהילה אבל אי אפשר לברוח מהסוגיה הזאת שמדינת ישראל, ממשלות ישראל לדורותיהן, פעם אחר פעם לוקחים החלטה, לא מיישמים אותה ואז יש זעקת הקוזק הנגזל. 2015, נלקחה החלטה, סדר גודל של 9,000 אנשים – גם אם לא ננקב המספר אבל הקריטריונים היו מאוד ברורים – מאז הביאו 2,000 ואומרים, הנה, היו החלטות וזה לא נגמר. זה לא נגמר כי לא יישמתם.

אני חוזרת לעניין של התקווה. אני חושבת שיש כאן הירתמות של אחרי הרבה מאוד שנים של קיפאון, הירתמות אמיתית החל מהפוליטיקאים, עובר דרך הפקידות וכולל הכשרת הלבבות בעם ובקהילה שאנחנו יחד יכולים לפתור את הבעיה. כדי שהיא תיפתר, כדי שנוכל להביא מזור לכאב המשפחות, אנחנו צריכים את החזון הזה מול העיניים והחזון הוא להיות יהודים ערכיים. לא לעמוד מנגד כאשר משפחות בוכות. יום יום אני מקבלת טלפונים מאימהות. זה פשוט שברון לב. אם לא רואים את האנשים, אם לא שומעים את הסיפורים, אי אפשר לפתור את הבעיות ואי אפשר לחתור לפתרונות אמיתיים.

אני מבקשת בכל לשון בקשה מכל אחת ואחד מאתנו, בין אם זה מהדרג הנבחר ובין אם זה מהפקידות, כל אחד צריך לגלות אחריות, כל אחד צריך לגלות מנהיגות, כל אחד צריך לגלות אנושיות וביחד אנחנו יכולים לחתור למציאת פתרונות אמיתיים. צור ישראל יצא לדרך, עד סוף ינואר אנחנו נצליח ליישם את ההחלטה, היכן שיש חסמים – כמו עם הילדים של יהודים, של הורים שבאו מכוח חוק השבות – על זה לא נוותר. כמובן בהתייעצות עם משרד הפנים. כל הנושא של החיסונים והתפעול על ידי הסוכנות היהודית, שזה מורכב, בטח בשעה הזאת, כאשר אנחנו יודעים שהמצב הגיאו-פוליטי באתיופיה הוא קצת בעייתי. עדיין עושים את כל המאמצים וכל אחד מאתנו צריך לעשות את המאה אחוזים שלו בשקיפות מלאה, מתוך מטרה נוספת שהיא להחזיר את האמון של הקהילה בממשלה, ובחברה הישראלית, כי זה לא פחות חשוב להחזיר אמון ציבורי.

אני אומרת לכם שאנחנו נמצאים במבחן סביב ההחלטה הזאת לגבי צור ישראל, אם אנחנו רוצים לשקם את האמון עם בני הקהילה.

התנתקנו. שמענו את דבריך עד שיקום האמון.

אמרתי שבסופו של דבר לצד ביצוע ההחלטה ויישומה, אני רוצה לומר להם שכאשר אומרים נדחי ישראל, ממש על זה מדובר, על האוכלוסייה הכי מוחלשת שאנחנו חייבים להיות לה לפה ואנחנו חייבים להיות לה למנהיגות אמיתית, רצינית ולא צינית. אנחנו חייבים להפסיק להיות ציניים. אני פוגשת את זה יום יום עם המון אנשים ופקידים. אני לא רוצה לסבר לכם את האוזן ואני אחסוך מכם אבל אתמול הייתה לי שיחה כל כך צינית עם גורמי ממשל ואני מתביישת. יש רגעים שאני מתביישת שאנשים מדברים בצורה כזאת.

אני מאמינה שביחד נצליח ליישם את ההחלטה ועד סוף ינואר נביא את האחים והאחיות שלנו. עד אז אני גם אגיש את המתווה הכולל. תודה רבה.

תודה רבה כבוד השרה. רציתי לבקש לדעת מתי יוגש המתווה כי נדבר על מה קורה עם ה-2,000 עד כה. אנחנו יודעים שיש גם דחיפות ומתעתדת להיות ההחלטה הנוספת.

אני מתכוונת להגיש בשבועות הקרובים, לאור זה שאני חושבת שיש תיקונים שכדאי שאני אגיש בתוך המתווה שכבר היה מוכן. הלכתי לשבוע למידה, שבוע עבודה, באתיופיה ולאור הדברים שאני רואה, דברים שאני חושבת שהם גם חסמים משפטיים וגם חסמים מציאותיים בפועל, אני צריכה לעשות את ההתאמות. כמובן מכל מלמדיי השכלתי. אני אשמח לקבל גם ניירות עמדה ושגם תאירו את עיניי. ההחלטה שילדים, בנים ובנות להורים שעלו מכוח חוק השבות ולא יכולים לעלות, זה דבר אבסורדי. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. אנחנו נפתור את זה אבל אני לא רוצה שנגיע למצבים שנגיש החלטת ממשלה ומתווה שאחר כך אנחנו חלילה נראה שיש חסמים.

לכן אני לא ממהרת אבל כן ממהרת. אנחנו נגיש את זה בשבועות הקרובים. כמובן כולכם שותפים ואני מבקשת שתשלחו לי את ההערות שלכם.

עוד יותר זה. אני כבר מדברת בשמו של יושב ראש הוועדה, אנחנו נשמח לקיים ישיבת המשך ברגע שתגישי את ההתאמות כדי שנוכל לכנס שוב את כל הגורמים כדי להבין איך מיישמים את התיקונים הדרושים, גם בהמשך לנסיעה שלך ומה שראית בשטח וגם אל מול המציאות כפי שאנחנו רואים אותה. אנחנו נדבר עליה גם בהמשך הישיבה הזאת. תודה רבה.

אני אומר באופן אישי, כבוד השרה, שלהיות שם במבצע צור ישראל, בתחילתו, הברכה לשלום מדינת ישראל, אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו, אף פעם לא הייתה משמעותית יותר עבורי באופן אישי, באופן לאומי ובאופן ערכי. אני חושבת שהגשמת חזון ייעוד וערכי מדינת ישראל ברגעים כאלה, הם המצפן שלנו, המחויבות שלנו. אין כאן שום ציניות. אנחנו נדון ונדבר ואנחנו צריכים להסתכל על האכזבה המתמשכת שצריך לתת לה את המקום שלה, להכיר בעובדה שהחלטה אחרי החלטה איננה מיושמת. אנחנו נמצאים כאן בדיון הזה כיוון שההחלטה משנת 2015 פגה ואנחנו לא ניתן לזה לקרות שוב.

אנחנו מאחוריך. בוועדה הזאת הדרישה הייתה להעלות את כולם. שוב בשם הוועדה אני אומרת שזאת הייתה הדרישה המקורית של ועדת העלייה והקליטה בכנסת. אין לנו ברירה אלא בזכות ולא בחסד. זה לא עניין שהוא לטובת מי שממתינים שם אלא זאת טובתנו, טובת מדינת ישראל, כלל אזרחיה. כפי שאמרתי, החזון, הייעוד והערכים של מדינת ישראל. תודה לך שאת מובילה את המאבק מתוך משרד העלייה והקליטה וזה לא רק כי את שרת העלייה והקליטה אלא זאת המחויבות של מדינת ישראל ואנחנו נמשיך בכך.

תודה היושבת ראש. תודה רבה. אני מתנצלת שאני נאלצת לרדת מהשידור.

תודה. אנחנו נעדכן במסקנות הוועדה.

אני אתן הקדמה קטנה ואחר כך ניתן לסגן השר יברקן להתייחס. אני רוצה לומר שאנחנו מתכנסים כאן היום – לטובת כל הגורמים שנמצאים כאן, אפשרנו לשרת העלייה לדבר כי היא ממהרת מאוד - לישיבת מעקב חמישית בנושא יישום החלטת הממשלה. בהחלט יתכן שמדובר בישיבה אחרונה בכנסת ה-23 ובגלל זה חשוב מאוד שאנחנו גם נצא עם מסקנות מאוד מאוד קונקרטיות אל מול מצב הומניטרי של משבר הקורונה ולא התייחסנו לכך, משבר שמשפיע גם על כל הממתינים שם. השרה התייחסה למשבר נוסף שהולך ומתממש ואנחנו צריכים לעקוב אחריו ולקחת אותו בחשבון גם אל מול מימוש מה שאנחנו מחויבים לו.

בשונה מהישיבות הקודמות שהתקיימו עד כה, אנחנו בהחלט יכולים לברך על הגעתם לארץ של 416 עולים מגונדר. עוד מעט נדבר מדוע זה לא עומד במספר עליו דיברנו ועליו התחייבנו. אנחנו כן נרצה לתת על כך את הדעת. ההתחייבות בדצמבר להעלות 1,500 ואנחנו נרצה לדעת האם אנחנו עומדים ביעד הזה כיוון שעד סוף ינואר אנחנו יודעים שאנחנו מחויבים למספר 2,000.

אני כן אומר ברגע של התרגשות, כפי שאמרתי גם לשרת העלייה, שכל מי שהיה שם חווה את הרגע הזה שמתעלה מעל הכול, מעל לכל מה שמפריד בינינו ומעל המחויבות המשותפת שלנו, של כולנו, מי שיושבים סביב השולחן הזה כחברי כנסת ומי שיושבים סביב שולחן הממשלה ובטח כל הגורמים המבצעים שנמצאים כאן ב-זום ועושים לילות כימים. אני יודעת שהעבודה היא עובדת קודש. המשימה שלנו לא הושלמה. המשימה שלנו ביחד היא להשלים את המשימה, את החוב הזה שאנחנו חייבים לא רק לממתינים, לא רק לבני משפחותיהם אלא לנו, לעצמנו. עם שיבתם, אנחנו נשוב גם אל עצמנו.

לכן ההישג המשמעותי הזה של שרת העלייה והקליטה, של כל גורמי הממשלה וכמובן של יושב ראש הסוכנות היהודית יצחק הרצוג שהיה שם ושל העובדים המסורים שלו, גם של משרד האוצר שמאפשר זאת וכמובן רשות האוכלוסין, כולם, המחויבות שלנו, המשימה שלנו, אנחנו עוד לא יכולים לטפוח לעצמנו על השכם, אנחנו עוד לא סיימנו את המשימה.

אני רוצה לומר בשם יושב ראש הוועדה דוד ביטן שכפי שאמרתי אנחנו מאחלים לו רפואה שלמה, שוועדת הקליטה הזאת קיימה ישיבות מעקב ותמשיך לעשות זאת. היא תעשה זאת לא רק בטרם העלייה לארץ והעלייה בעצמה אלא גם מעקב אחר הקליטה וכל התהליך המאוד מורכב לו אנחנו צריכים להיערך לאורך הדרך, בתקווה כמובן שהליך קליטתם בישראל של העולים הראשונים ממבצע צור ישראל יהיה קל ומוצלח ושאכן נדע להשכיל, להבין ולהפנים את השיעורים שלמדנו או היינו אמורים ללמוד מהמבצעים הקודמים, מבצע משה ומבצע שלמה.

שוב, אני אדגיש גם בשם יושב ראש הוועדה שדעתנו היא שיש להעלות את כל הממתינים במחנות ולסגור את המחנות ולהמשיך ולקיים את התהליכים המקבילים של ועדות חריגים וכולי. ההמתנה הממושכת הזאת והמפגש עם המשפחות, התנאים הקשים של הממתינים והתנאים הקשים של מי שממתינים כאן להתאחד עם המשפחות שלהם, הם בלתי נסבלים וחייבים לתת על זה את הדעת, יפה שעה אחת קודם ולסיים עם זה.

אנחנו מצטערים מאוד שההמלצה של ועדת העלייה והקליטה לא התקבלה אבל לא נפסיק לומר אותה ולא נפסיק להאמין בה. אני אומר שגם בשדולה שאני הקמתי כאן בכנסת לא נפסיק ולא נוותר. אנחנו מהווים קול גם לכל הגורמים שנמצאים כאן ונמצאים בשטח ועושים לילות כימים כדי לוודא שאנחנו נזכור ולא נשכח את המחויבות שלנו.

משתתפים כאן גם נציגי הארגונים של בני העדה שלא השתתפו בישיבות קודמות שהיו בעצם ישיבות מעקב קצרות עם הגורמים השונים. אנחנו מאוד נרצה לשמוע אותם היום. בישיבות קודמות ביקשנו מרשות האוכלוסין לייעד מייל ייעודי לטיפול בבקשות כך שניתן יהיה לעשות גם באמהרית ואנחנו נרצה עדכון על כך, האם זה עובד, כיצד זה עובד והאם זה מספק.

בישיבה הנוכחית נרצה לשמוע שוב כמה בקשות נבדקו, מה הצפי לסיום הטיפול בבקשות כפי שהן מוגשות כעת.

תודה רבה לכל מי שאתנו. אנחנו נמשיך עם סגן השר גדי יברקן ולאחר מכן נפנה לשאר הגורמים.

סגן השר לביטחון הפנים והממונה על שילוב יוצאי אתיופיה דסטה גדי יברקן:

בוקר טוב לכולם. אני לא אתכם בישיבת הוועדה ואני מצטער שאני לא יכול להשתתף פיזית. בישיבה הקודמת – לא השתתפתי בה כי הייתי בחוץ לארץ - לא הייתי עת התקיים דיון בנושא חשיפת הרשומות כאשר לצערי הוועדה החליטה לא לחשוף את השמות. אני רוצה לברך ולהגיד ברוכים הבאים לכל האחיות והאחים שלנו שהמתינו. אני רוצה להגיד כל הכבוד למשרד הקליטה, לסוכנות היהודית, למשרד ראש הממשלה, למשרד האוצר, לוועדת העלייה והקליטה ולחבריה הוועדה, למשרד הפנים והשליחים שלו שנמצאים שם ועושים עבודה סיזיפית וקשה וגם הנהלת רשות האוכלוסין, יואל שנמצא אתנו כאן. עשיתם עבודה בזמן כל כך קצר, עבודה ממש טובה. אתם פועלים על פי החלטת הממשלה אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן צריכים לטפל בהם.

ברשותכם, לאחר הברכות, השמחה והצהלה, יש כמה נקודות שאמרתי גם בדיון בוועדה מספר פעמים, לגבי הקריטריונים לקביעת 2,000 אנשים. הקריטריונים שנקבעו יהיו קשים ואולי אפילו לא נגיע ל-2,000 והנה אנחנו לא מגיעים משום שהקריטריונים שנבחרו הם רק מקשים על עוד אנשים שיכולים לעלות והם לא עולים.

צריך לתת את הדעת – מי שמארגן את הרשימות, מי שמעביר את השמות – שיש אנשים שיכולים לענות לקריטריון הזה של ה-2,000 האלה שבני המשפחה שלהם מדרגה ראשונה – ילדים והורים – נמצאים כאן בארץ. באדיס ובגונדר יש מאות אנשים כאלה אלא שמי שמחזיק את הרשימות, לא הכניס אותם לרשימות של משרד הפנים ואני לא יודע מאילו שיקולים. זה דבר שצריך להיבדק. הבוקר קיבלתי פניות מאנשים, אבא שנמצא כאן בארץ, שני הילדים שלו אמורים לעלות והם אפילו לא ברשימה למרות שבית המשפט כבר הכיר בהם. הם צריכים לעלות אבל הם לא ברשימה.

אם הרשימה הייתה מוגשת בצורה אובייקטיבית ואמיתית, היום היו לנו 2,000 אנשים ואז לא הייתה צריכה להתכנס ועדת החריגים. ברשימה גורעים אנשים. מי שמקורב לפלוני מגיע ומי שלא מקורב לאלמוני, לא מגיע.

אנחנו נבחרי ציבור, אנחנו השלטון, אנחנו הממשלה ואנחנו מייצגים את העם. אנחנו לא יכולים להמשיך להתנהל כך. אנחנו מקבלים רשימה שאני לא יודע איך הכינו אותה והמשפחות ממתינות. צריך להעביר את כל מי שאמרתי. בשנת 2015 הממשלה קיבלה החלטה מספר 716. כל מה אלה שהממשלה קיבלה לגביו החלטה, היו צריכים להיכנס ולהיכלל ב-2,000 האלה ואת כולם להעלות ביחד. אנחנו לא שם אבל אנחנו צריכים לתקן. עד היום, גם במתווה העתידי שמשרד הקליטה יניח בפני הממשלה, אף אחד לא יודע איך הוא נראה. אנחנו חוזרים על אותן טעויות, הבעיה נשארת, השחקנים כל פעם משתנים, כל אחד מהשחקנים שמגיע לקבלת ההחלטות, הוא כאילו המשיח הזמני. לא, זה לא כך. יש כאן בעיה מורכבותך ובואו נלמד אותה, נפתח את זה בצורה מאוד שקופה לכולם. לא רק מי שמקורב יכול לראות את הרשימה. היה צריך לחשוף את הרשימה השמית וכפי שביקשנו בוועדה – אני ביקשתי וישיבת הוועדה התקיימה לבקשתי במכתב ששלחתי ליושב ראש הוועדה – לחשוף את כלל הרשימה לגביהם הממשלה קיבלה החלטה. היה דיון אחד בנוכחותי ובישיבה שנייה הוועדה קיבלה החלטה לא לחשוף את הרשימה, עת הייתי באתיופיה, ואני שואל מאיזו סיבה. למה אנשים לא יודעים מי עולה ומי לא עלה? כמובן שכל מי שמשרד הפנים מקבל עליו החלטה, אנחנו מקבלים. אנחנו רוצים להעלות כמה שיותר אנשים, שכמה יותר משפחות יתאחדו כי הבירוקרטיות האלה שאנחנו שמים, רק מגדילים אתה בעיה ומרחיקים את המשפחות מהאפשרות להתאחד.

לנושא הקליטה בארץ. אמרתי בדיונים הקודמים, נכח גם יושב ראש הסוכנות היהודית ה וגם ראש עיריית נוף הגליל, ואני באמת מצדיע לראש עיריית ראש הגליל על שהתנדב וביקש לקלוט אצלו את העולים, אבל המדינה אמרה שאנחנו צריכים ללמוד מטעויות העבר. בשנת 2021 רוצים לשלוח את העולים החדשים מאתיופיה לערד ודימונה? השתגענו? על מי אנחנו עובדים? איך אנחנו לומדים מהטעויות אם אנחנו שולחים את העולים האלה לפריפריה? למה השלטון המקומי לא משתתף בדיון הזה? למה המדינה צריכה לשאול ראש עיר אם הוא רוצה לקלוט את העולים? עם 2,000 עולים רעננה, כפר סבא ותל אביב יקרסו? מה זאת האטימות הזאת? תודה.

תודה. לדיון המעקב הבא נזמין את השלטון המקומי לשמוע תשובות גם לשאלות הללו. תודה רבה. אני מקווה מאוד, חברי גדי, שהממשלה תדע – גם אתה וגם פנינה וגם שרים רבים אחרים שמחויבים לנושא הזה – להעביר החלטה נכונה ומתווה נכון. כפי שאמרתי, הוועדה לא המליצה על המתווה הנוכחי. הוועדה הזאת המליצה להעלות את כולם. הרשות המבצעת יכולה רק לבצע את החלטת הממשלה ואנחנו נשמע מהם לגבי ביצוע ההחלטות עד כה.

סגן השר לביטחון הפנים והממונה על שילוב יוצאי אתיופיה דסטה גדי יברקן:

גברתי יושבת הראש, אני רוצה להודות לך באופן אישי על ההתגייסות שלך ועל כך שגם הקמת את השדולה ואת מלווה את הנושא הזה. התפוח לא נפל רחוק מן העץ ואת ממשיכה את דרכו של אביך פרופסור קוטלר שהיה מהראשונים בשנות ה-80 יחד עם ברוך טגוניה שפעלו למען עליית יהדות אתיופיה. לצערי אחרי דור וחצי אנחנו ממשיכים להילחם כדי להעלות את האחים שלנו במקום שהמדינה תקבל החלטה להעלות את כולם. העלייה הזאת, עם כל הכבוד, וכולם יודעים היטב, לא הייתה קורית אם לא היינו עושים מהלכים משמעותיים לטובת הקהילה הזאת. אני ממש שמח שכולם – גם הסוכנות, גם משרד האוצר, גם ועדת העלייה והקליטה, כמעט כל חברי הכנסת, כל הבית – מגויסים לעניין הזה. כשיש החלטה נכונה, כולם צריכים לתמוך בה כפי שעושים. אני רק מקווה שכל מי שנכנס להחלטת ממשלה 716 יעלה ומיד אחר כך חוק השבות יופעל באתיופיה כפי שקורה בכל מדינה בעולם והסוכנות היהודית תוכל לפתוח שם סניף כפי שיש לה בארצות הברית, ברוסיה, באוקראינה ובעוד מקומות כדי שתוכל לטפל כך שמי שזכאי לחוק השבות יוכל לעלות.

תודה רבה לכם. אני מאוד מודה על דיון המעקב. כל הכבוד.

תודה רבה. אני לא חושבת שצריך להודות לנו. אני חושבת שזאת העבודה שלנו וזאת המחויבות שלנו, בטח באופן אישי, מקצועי, אקדמי ובכל דרך אפשרית. אני חושבת שזאת מחויבותה של מדינת ישראל. אנחנו נשמע מהגורמים השונים, גם מהסוכנות היהודית. אני בכל אופן אמשיך להיות מחויבת לנושא הזה, כפי שאמרתי, לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל. זה לא נושא של קהילה כזו או אחרת אלא זאת המחויבות שלנו.

אני מאוד אשמח לשמוע את יואל מרשות האוכלוסין. עלו כאן כמה נושאים, איך יטופלו הבקשות והקריטריונים לפי סעיף 7, הבקשות של יתומים שהוריהם נפטרו. גם הנושא הזה של השקיפות בקריטריונים. אני יודעת שיש בעיה עם פרסום הרשימות אבל בטח לאחר שהם עולים ארצה, ניתן לפרסם כדי להנגיש את המידע.

אני כאן. בוקר טוב.

נשמח לדעת כמה עד כה נבדקו, גם לגבי סעיף 7 וגם מה התוכנית לעתיד כדי ליישם את ההחלטות כפי שהן במועדים שנקבעו להן.

בוקר טוב גברתי היושבת ראש. החלמה ליושב ראש. בשבוע שעבר הגיעו לארץ, כפי שאת יודעת וגם היית בטקס ובנחיתה, במשך יומיים, ביום חמישי ושישי, 428 העולים הראשונים שהם כמעט רבע בהחלטת הממשלה מבחינת המספר שנקבע. נכון לאתמול בדקנו עד היום 17,039 נפשות שהם 3,989 בקשות. מתוכם מצאנו שעד היום עומדים בקריטריונים 1,228 נפשות, 273 בקשות.

273 משפחות?

כן. בקשות של משפחות שהן 1,228 נפשות. אנחנו עובדים בקצב מהיר עד כמה שאפשר. אני לא חושב שבאחת ההחלטות הקודמות עבדו בקצב כה מהיר. אנחנו עושים הכול כדי לעמוד ביעדים.

כמה בקשות נותרו לכם לבדוק?

להערכתי יש עוד כ-3,500-3,000 בקשות.

בסדר הזמנים הזה, מתי אתם צפויים לסיים לבדוק את כל הבקשות?

אנחנו עושים את המיטב. אני מאוד מקווה שנעמוד בזמנים שנקבעו בהחלטת הממשלה.

התחייבנו להעלות 1,500 בדצמבר. נצליח להגיע למספר הזה לפי הקריטריונים הנוכחיים?

אנחנו כבר ב-1,228 שעומדים בקריטריונים. להערכתי נגיע ל-1,500 אבל שוב, זאת הערכה בלי שראיתי את התיקים. אנחנו כבר קרובים ל-1,500.

תוכל לומר מה מתכוונים לעשות כדי לטפל בקריטריונים של סעיף 7?

לגבי סעיף 7, אנחנו כרגע בשיח עם משרד הקליטה, כפי שציינה שרת הקליטה בפתיח, ונוכל לעדכן בהמשך לגבי הקריטריונים ברגע שהם יגובשו.

הוועדה תשמח לעדכון בנושא הזה, כפי שגם אמרנו לשרה, כדי שנוכל גם לעקוב אחרי ההשלכות של עדכון הקריטריונים הלל. מתי זה צפוי לקרות?

אנחנו כבר עובדים על הקריטריונים. אני מקווה, כפי שהשרה אמרה, בשבועות הקרובים.

נבקש, אם אפשר, בתוך שבוע או שבועיים לקבל את עדכון הקריטריונים הללו כיוון שיש לכך השלכות. כדי לעמוד ביעד, יכול להיות שיהיה צריך להגדיל את היעד אם מעדכנים את הקריטריונים ולעמוד ב-2,000 מהר יותר. אני לא יודעת מה יהיו ההשלכות של זה. נשמח מאוד לעדכון ברגע שיש אותו. תודה רבה.

אני אומר שאני יודעת שאתם עובדים לילות כימים, אני יודעת שהעבודה היא בקצב שלא נראה כמוהו ואני חושבת שזה משדר את המחויבות, את החירום והדחיפות מול המצב הנוכחי. תודה שאתם מחויבים ומגויסים לעשות את כל מה שנדרש כדי לעמוד בהחלטות הללו.

נשמע את שי פלבר מהסוכנות היהודית שנמצא בבידוד.

תודה. בידוד עם העולים במלונית בידוד. אתם צריכים לראות איזה אוכל העולים מקבלים.

אתה יודע לדווח על כל מה שקורה בבידוד.

אני חייב לומר שזה לא בגללי, אבל כל בוקר אני מקבל טלפון לראות מה שלומי ולראותך שאני חי, שורד ומחזיק מעמד. אני מניח שעושים את זה לכל העולים ולא רק בשבילי.

ברוך שובך. אתה יכול גם לתאר לנו את החלק המרגש יותר וגם נשמח לשמוע לגבי הפער במספרים. עכשיו שמענו על 428 ולא על 500. נשמח לשמוע גם לגבי היעד של 1,500 בדצמבר והאם אנחנו צפויים לעמוד בו ומה ההשלכות של מה שראיתם עכשיו. הייתי מבקשת גם לשמוע על המצב ההומניטרי של הממתינים והאם הנוכחות של הסוכנות מספקת בעת הזאת לפי מה שראיתם וחוויתם למרות שלא הייתם בגונדר.

אני אתחיל ברשותך במצב ההומניטרי ואחר כך אני אציג תמונת מצב ואדבר גם לגבי הצפי להמשך.

התמונה שנחשפנו אליה, אני חייב לומר, היא לא תמונה קלה. ידענו שבחודשים האחרונים, בגלל הקורונה, יש מצב כלכלי קשה יותר בקרב הממתינים שהוא נובע משלוש סיבות כאשר הסיבה הראשונה היא שכסף המשפחות היו שולחות מהארץ לסייע לקרובי המשפחה, שולחים פחות כי המצב בישראל הוא כזה שחלק מהעולים פוטרו או יצאו לחל"ת ויש להם פחות אמצעים ולכן מסייעים פחות לאחיהם. הסיבה השנייה היא ההתייקרויות באתיופיה. נפגשנו עם גורמי ממשל, נפגשנו עם אנשי השגרירות וראינו אינפלציה שנתית שפוגמת בדבר הזה. הסיבה השלישית היא שהעולים שממתינים, יותר קשה להם למצוא עבודה קבועה מכיוון שהם תמיד מצפים שהם יעלו בקרוב ולכן שוק התעסוקה המקומי לא בהכרח מכיל אותם.

אכן ראינו מצב כלכלי קשה יותר. אנחנו ביוזמת הסוכנות היהודית יחד עם ארגונים מקומיים – עם ג'ו פייב וגם אברהם נגוסה – נתנו סיוע מיידי לטובת חלוקת מזון למשפחות עם ילדים קטנים ואנחנו נרחיב אותו בחודשים הקרובים בצורה גדולה יותר כדי לעזור. אגב, כשאני מדבר על סל מזון, מדובר בשק תפוחי אדמה, שקית עם לחמניות, שקית עם כ-10 ביצים ובננות. לא מדובר כאן על ארוחות בלתי נגמרות. בהקשר הזה בהחלט יש צורך ואנחנו נירתם לו בחודשים הקרובים בגלל משבר הקורונה. זו נקודה אחת.

לגבי הגעת העולים. אני רוצה לומר לא חלילה מתוך ניסיון לטפוח על השכם אלא פשוט להציג את המציאות המאוד מורכבת איתה אנחנו מתמודדים ו-אני אתן לכם שתי דוגמאות פשוטות.

הלכתי יחד עם המשרד למשרד הפנים האתיופי כדי לזרז את קבלת האישורים לעולים, תעודות המעבר. אתה מגיע למשרד הפנים האתיופי ומכונת ההדפסה של הדרכונים מתקלקלת. עכשיו זה עניין של כנראה יום או פחות עד שזה מתוקן וזה יכול לגרום לעיכוב משמעותי.

דוגמה נוספת. אתם יודעים שעדיין אין טיסות בין גונדר לבין אדיס. כשאנחנו מקבלים את החיסונים ממשרד הבריאות הישראלי לאדיס, צריך להטיס אותם לגונדר. אי אפשר להטיס אותם לגונדר. להשיג משאית קירור באתיופיה, זה לא דבר של מה בכך.

יש בדרך המון קשיים אובייקטיביים איתם אנחנו מתמודדים ואני רוצה לומר תודה לכל מי שמתגייס כדי לפתור אותם. כל הזמן יש סוגיות ובוודאי גם הסוגיות הביטחוניות.

המצב הזה מביא אותנו נכון להיום לכך שמתוך כ-1,228 שיואל הציג, נכון לאתמול קיבלנו כבר מעל 800 מועמדים שכבר אושרו לגמרי בתהליך ואנחנו מגישים אותם למשרד הפנים האתיופי ובמקביל עושים להם את החיסונים.

אלה 800 נוספים?

לא. נכון להיום כ-800 שכבר אושרו, מתוכם עלו 428.

אתה אומר עוד פחות מ-400.

נכון אבל כל יום אנחנו מתעדכנים כי כל יום אני מקבל ממשרד הפנים עוד. אני חייב לומר שישבתי לראות את הראיונות, גם השרה ישבה, של משרד הפנים. אני חייב לומר שהוא מתקיים בצורה מקצועית ומעמיקה. כל ריאיון כזה אורך כשעה וחצי על מנת לוודא שהכול נעשה כמו שצריך. לכן יש לוחות זמנים שגם אם אתה רוצה לקצר אותם, זה מאוד קשה כי ריאיון למשפחה אורך שעה וחצי וזה כמובן חלק מתהליך העבודה.

מבחינת מה שראיתם, חסר כוח אדם על הקרקע.

אני לא חושב כי זה תלוי כמה מגיעים מהארץ. ברגע שמגיעים מהארץ, הבדיקות שנעשות, אז אנשי משרד הפנים מראיינים.

זאת אומרת, אין צוואר בקבוק שהם לא מספיקים לעמוד בזה.

לא. אני חייב לומר לזכותם שהם יושבים מהבוקר עד הערב ומראיינים בצורה מקצועית. אני חושב שהם עושים את עבודתם כמו שצריך וזה מתקדם. אחרי שהם מסיימים את התהליך מול משרד הפנים ומגיעים אלינו, בין תהליך החיסונים, בין תהליך הוצאת תעודת המעבר, יש את התהליך שזה עובר. אנחנו מתכוונים ומקווים להביא בשבוע של ה-20 בדצמבר עוד כ-400 עולים ובשבוע לאחר מכן אני אעשה מאמץ גדול להביא עוד עולים. אני חייב לומר שהמספר של 1,500 שהצגת, גברתי היושבת ראש, הוא לא מספר שאני מכיר אותו במובן הזה שאני לא רואה מצב שיגיעו – אני מדבר על יגיעו -0 1,500 במהלך חודש דצמבר כי הם צריכים לעבור תהליך של חיסונים, תהליך של בדיקות שחפת, שלוקח את הזמן שלו. גם אם נקצר אותו יחד עם משרד הבריאות למינימום האפשרי והנדרש, עדיין זה לא יגיע לשם. היעד שלנו היה ונותר להביא כ-1,000 עולים עד סוף החודש. אני מזכיר שכל הזמן משרד הפנים מזרים לי עולים, כך שכאשר הוא מזרים לי עכשיו אני מתחיל תהליך לגבי אלה של ינואר.

אני כבר אברר את זה כיוון שאני מבינה שלפי החלטת הממשלה המחויבות הייתה להעלות בדצמבר 1,500 ועד סוף ינואר 2,000.

את אומרת עד סוף ינואר 2,000 עולים.

כן. אתה אומר שזה המספר היחיד בהחלטת הממשלה?

למיטב ידיעתי, כן.

אנחנו כבר ננסה לברר את זה. בכל אופן, כדי להגיע ל-2,000 עד סוף ינואר, מן הסתם צריך לקבוע יעדי ביניים.

ה-1,228 שרשות האוכלוסין הציגה מתקדמים אלינו. הם יגיעו במהלך ינואר ולא תהיה בעיה. ככל שנקדם מהר את הדיון לגבי הקריטריונים הנוספים, ודאי נוכל להמשיך לראיין ולעמוד בזה.

אני רוצה לוודא שהבנתי נכון. אתה יוצא מתוך הנחה שאם לא ישונו הקריטריונים לא נעמוד ביעד של ה-2,000. הבנתי את זה נכון?

לא. אני אומר שמתוך 1,228 שכבר אושרו, לגביהם אני משוכנע שהם יגיעו בסוף ינואר.

כן, אבל זה לא 2,000.

צריך להגדיר את הקריטריונים מחדש ועל פי זה צריך לזמן את המשפחות לראיונות. אחרי הראיונות אנחנו מקבלים אותם להמשך טיפול.

זה אומר שיש דחיפות גדולה מאוד לשינוי או להוספת הקריטריונים הנוספים כיוון שבעצם אנחנו עושים כפל לאנשים שעל הקרקע. הם מראיינים ואז יכול להיות שהם מראיינים שוב על פי הקריטריונים החדשים. לפי מה שאתה אומר לי יש דחיפות מאוד גדולה לרענן את הקריטריונים האלו.

מי שרואיין היום על פי הקריטריונים הראשנים ואושר, אתו אין בעיה והוא גם יודע שהוא מאושר לעלייה. זה רק עניין של תהליך. לגבי הקריטריונים הנוספים, הם עדיין לא נדונו ולכן אנשים לא זומנו.

כמובן. זה אתגר ראשון שאני מתארת אותו. אני רוצה לשאול אותך מדוע צריך לחכות עד סוף ינואר ל-1,228? מה הם הדברים שעומדים בין עכשיו לבין ביצוע מהיר יותר?

אני אומר עד סוף ינואר אבל ודאי שזה יכול לקרות קודם. ברגע שהאנשים מגיעים אלינו, אחרי אישור של משרד הפנים, בדרך כלל אישור של תעודת מעבר שזה ממשרד הפנים האתיופי, בדרך כלל אורך כשלושה שבועות. יחד עם משרד החוץ הצלחנו לקצר את זה באופן משמעותי. היו פגישות ברמה של השגריר והקונסולית באתיופיה עת היינו בשבוע שעבר וזה קוצר בצורה משמעותית אבל עדיין יש את הבירוקרטיה הפנימית. הדבר הנוסף הוא תהליך החיסונים והבדיקות שנעשות לעולים. יש הגדרות של משרד הבריאות לטווח זמן שצריך לעשות אותן ואנחנו צריכים לעמוד בהן בהקשר הזה.

דוד ביטן ביקש לחסן את כולם.

לכן שאלתי האם חסר כוח אדם לחסן את כולם כדי שזה לא מה שיעכב אותנו. אנחנו יודעים שאנחנו בודקים את כל הבקשות הללו, את ה-1,228, אז אם יש כוח אדם אפשר לחסן את כולם.

אני יכול להתייחס. אני מהל את שתי התחנות באתיופיה כבר 18 שנים.

עוד רגע. שי, אני רוצה לשמוע ממך גם בנושא ההומניטרי בו התחלת. אני חושבת שיש כאן איזשהו פער מאוד מאוד גדול בין המציאות בשטח וכפי שתיארת אותה ראיתם אותה והמציאות המשתנה לבין מה שאנחנו מתחייבים כמדינה. זאת אומרת, לא יתכן שמי שממתינים לעלות, יהיו שם מצבי תת תזונה. אני מבקשת לדעת מה מונע מהסוכנות לקחתך אחריות מלאה על המצב הזה כפי שהיינו לוקחים במקומות אחריםץ

אני אומר מספר דברים. קודם כל, עד היום, לפחות עד החלטת הממשלה הקודמת, הסוכנות לא הייתה פעילה בהקשר של הטיפול ההומניטרי מכיוון שזה לא היה המנדט שלנו. אבל אנחנו, לאור המצב שקרה בחודשים האחרונים, כן החלטנו לקחת צעד קדימה וביחד עם ארגונים המקומיים – כמו ג'ו פייב ו-NSSE - כן החלטנו לסייע. אנחנו העמדנו מקור תקציבי לגבי הקבוצה הנוכחית ואני גם יכול גם לומר לכם שאנחנו ערוכים תקציבית לסייע גם בחודשים הקרובים. אנחנו רק צריכים לבנות תוכנית להמשך. אנחנו מתלבטים, אנחנו רוצים באדיס כנראה לפתוח מפעל הזנה כמו שיש בגונדר. בגונדר העולים מגיעים פיזית ואוכלים ארוחה חמה במיתקן, מה שלא היה עד היום באדיס, ובעקבות הביקור אנחנו שוקלים גם לעבור לאותה מתכונת. הביקור עזר לנו להבין שאולי נדרש טיפול אחר. מבחינת מקור תקציבי, אנחנו ערוכים וזה רק עניין של שיטת ההפעלה.

הוועדה תשמח להתעדכן גם בנושא הזה. אני חושבת שיש כאן מחויבות מאוד גדולה. אני אומר שאני גם מכירה מהארגונים שם למפעל ההזנה, שהם בעצמם מאוד מאותגרים בתקופה הזאת, בתקופת הקורונה, מבחינת הכספים הפרטיים והפילנתרופיה שתומכת. אנחנו חייבים לקחת בחשבון – זה נכון באופן כללי לגבי הפילנתרופיה כפי שאתה מכיר היטב ויותר ממני – שאם זאת אחריותנו, אי אפשר להישען יותר על אחרים. זאת יכולה להיות האקסטרה אבל אי אפשר להישען על הפילנתרופיה שתגיע או לא תגיע למפעל ההזנה. הוועדה מאוד תשמח לקבל את התקציב כפי שאתם מייצרים אותו ולדעת שזה באמת נושא שנתנו עליו את הדעת ושאין שם ילדים שחיים בתת תזונה בעוד הם ממתינים.

תודה רבה שי.

אחר כך אני אשמח להתייחס לנושא החיסונים, אבל אחרי משרד הבריאות ואברהם נגוסה.

כן. אברהם נגוסה, ברוך שובך מבידוד.

בוקר טוב לכולם. רפואה שלמה לחברנו יושב ראש הוועדה דוד ביטן וברכות ליושבת ראש הוועדה שלקחה את ההגה ומקיימת את הדיון.

אני רוצה לברך את שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה שהיא יזמה והובילה משלחת מוצלחת. זאת הייתה גאווה להיות שותף במשלחת. אני גם רוצה לברך את אנשי הסוכנות היהודית שעושים עבודה בראשות שי פלבר ואני ראיתי שם מקרוב איזו עבודה הם עושים. אני מברך גם את משרד הפנים על העבודה שלהם, על הצוות שנמצא באתיופיה וגם הצוות שעובד כאן. כמובן אני מברך את משרד החוץ על עבודת השגריר וצוותו שם. אני מברך את משרד הבריאות. כל משרדי הממשלה מגויסים להצלחתו של מבצע צור ישראל.

אני רוצה לשאול ולהעלות סוגיה בהמשך לנתונים שמסר יואל ממשרד הפנים. כולנו יודעים שב-2019 וב-2020 היו צריכים להגיע לכאן 1,000 עולים ולכך הממשלה הקציבה תקציב. בפועל עלו 850 עולים. דהיינו, יש לנו 150 עולים שאמורים לעלות. הנתונים שיואל הציג, אני רוצה הבהרה לגביהם. לפי החישוב שלי 428 עולים שהגיעו ביום חמישי וביום שישי, מינוס 150, מתוך ה-2,000 עלו 278. זה החישוב שלי וזה אם 150 היו צריכים לעלות. לכן אני רוצה הבהרה כי אני לא רוצה שה-150 מתך ה-2,000 יתמסמסו.

אני אשמח לחזור ליואל לתשובה.

אני מצפה שבסוף ינואר יעלו לא רק 2,000 אלא 2,150.

נבקש את התייחסותו של יואל לשאלה.

היתרה של ההחלטה הקודמת, לפי דעתי עומדת על כ-140 אבל בכל מקרה שני הנציגים של רשות והאוכלוסין וההגירה שנמצאים כרגע באדיס והיו קודם בגונדר, העלו גם אותם, ואכן הם בנוסף ל-2,000. הם לא חלק מה-2,000.

בעצם מבחינה מספרית, למימוש החלטת הממשלה הזאת, ה-140 הללו – לא נתווכח על עשרה למרות שכל חיים הם חיים שלמים.

אני אגיד לך למה יש פער. כי בערך עשרה עלו על פי חוק השבות. אלה שעלו על פי חוק השבות לא נחשבים במכסה של החלטת הממשלה כי אלה היו צריכים לעלות לא במסגרת מכסה וללא תקציב מיוחד.

זאת אומרת, אנחנו בתת ביצוע של החלטת הממשלה. זה נכון לומר את זה?

אני לא יודע למה את אומרת תת ביצוע. יש שתי החלטות ממשלה ואנחנו עומדים בזמנים של שתי החלטות הממשלה לרגע זה. להגיד תת ביצוע, נראה לי שזה לא מדויק בעליל.

בסדר, אני לא אומר את זה. אני אהפוך את מה שאמרתי. אנחנו משתמשים במספר שהוא איננו מדויק כשאנחנו אומרים 428, צריך להוריד מהמספר הזה את ה-150 ולכן נשאר לנו פחות זמן כדי לעמוד בביצוע של כל ה-2,000 עד סוף ינואר. זה יו תר מדויק?

לא. ה-1,228 שציינתי בהתחלה הם לגבי החלטת הממשלה על ה-2,000.

ללא ה-150 עליהם מדבר אברהם נגוסה.

נכון. חוץ מהם, בנוסף, ראיינו גם את היתרה של ההחלטה הקודמת ואנחנו אמורים לסיים עד ה-31 בדצמבר כך שאנחנו לא בתת ביצוע אלא להיפך, אנחנו נעמוד במלוא הביצוע של ההחלטה.

מצוין. אם כן, אנחנו לא סופרים את אותם 150 בביצוע ההחלטה הזאת. זאת הנקודה החשובה.

נכון.

תודה רבה יואל. אברהם, עוד משהו שרצית לחלוק אתנו בעקבות נסיעתך?

אני חושב שלאור המצוקה הכלכלית של הקהילה באדיס וגם בגונדר, הגיע הזמן שהסוכנות היהודית תיקח את האחריות על שני המחנות, גם באדיס וגם בגונדר. אני אומר להם, אמרתי לפני 30 שנים, שהאנשים האלה יעלו למדינת ישראל והם עתיד אזרחי מדינת ישראל. חובה עלינו לתת להם עכשיו סיוע הומניטרי – אוכל, רפואה, חינוך – כי הם יהיו אזרחים יצירתיים בארץ. אם האנשים האלה יגיעו חולים, חלשים ומתוסכלים, לא יצרנו אזרחים יצירתיים, אבל אם עכשיו הסוכנות תיקח את האחריות – גם באדיס וגם בגונדר - ותיתן להם את הסיוע כמו שצריך, כולל חינוך, אנחנו יצרנו אזרחים טובים שיהיו יצירתיים במדינת ישראל.

תודה. אני חושבת שבהחלט שמענו את הבשורה הזאת מפיו של שי והם יגישו לוועדה את התוכנית המתוקצבת כפי שהוא אמר שהם מתכוונים לייצר אותה ולקחת אחריות. אני מסכימה אתך בצער רב שכבר היינו צריכים לקחת את האחריות הזאת לפני שנים רבות ולא להישען על פילנתרופיה ועל אנשים נדיבים שיעשו את עבודתנו היות וכל האנשים האלה מתעתדים לעלות ארצה. אגב, גם אם לא, מדינת ישראל מעניקה מספיק סיוע הומניטרי שבטח ובטח כלפי מי שאמורים לעלות ארצה, יש לנו מחויבות נוספת, נדבך נוסף, ובאמת שי בישר כאן בשורה ואמר שהסוכנות היהודית מייצרת תוכנית כזאת ותציג אותה בפני הוועדה. אנחנו עקוב אחרי ביצוע ההחלטה הזאת של הסוכנות היהודית. תודה רבה אברהם וברוך שובך.

משרד הבריאות. נמצא אתנו ב-זום פרופסור מור. בבקשה להתייחס לנושא הזה כפי שעלה, נושא החיסונים. האם יש מניעה לחסן את כולם כדי שזה לא מה שיעכב.

אני אתייחס למטרה של הסידור של הקליטה הבריאותית.

אתה מדבר מטעם משרד הבריאות או נמצא אתנו פרופסור מור?

אני מדבר גם מטעם משרד הבריאות אבל גם פרופסור מור נמצא. אני מנהל את שתי התחנות באדיס ובגונדר ורציתי לתת לכם, אם אתם רוצים, בנושא כוח האדם. אני רוצה לומר לכם מה נמצא שם ומה המגבלות שלנו. אנחנו לא יכולים להכשיר אחיות.

אני מבקשת שקודם ידבר פרופסור מור ואחר כך אתה.

אני אתחיל ואומר שהתהליך הזה של הקליטה, אנחנו מעורבים בו כבר כמה עשורים וכל הבאה של העולים האחרונים בצור ישראל הוא לא פחות ממרגש וגם שיתופי הפעולה בין הרשויות השונות כפי שנעשה לאורך שנים. התהליך הרפואי נעשה על מנת להקל על הקליטה הרפואית שלהם בארץ ולעשות סקירה רפואית לפני העלייה. התהליך הזה נבנה בהדרגה והוא פועל בהצלחה משנת 2007 וכולל בדיקת רופא או בגונדר או באדיס אבבה על ידי צוות מקצועי של רופא שמשולב עם אחיות כשלאחיות יש טופס תשאול והן משלימות את החיסונים ועושות בדיקות מתאימות לשחפת. מעבר לכך מתבצע תהליך של צילום חזה שהפענוח שלו נעשה בישראל.

זה תהליך מאוד מאוד מורכב. יעקב נקב מנצח על התהליך בצורה מאוד מאוד מוצלחת מזה עשרות שנים. התהליך פועל בצורה די חלקה והוא מתחיל ברגע שאנחנו מקבלים את המועמדים מרשות ההגירה והאוכלוסין ואז אנחנו מעבירים אותם דרך התהליך של הסקירה שבדרך כלל אורך מספר ימים. המטרה היא שיהיה אפשר לקלוט אותם בארץ בצורה מהירה, מקצועית וקלה. אנחנו משתפים פעולה לאורך כל הדרך עם כל הרשויות, אם זאת הסוכנות היהודית, משרד הקליטה, רשות ההגירה והאוכלוסין וכל מי שבא אתנו במגע.

אתה אומר שמבחינת משרד הבריאות התהליך כולו אורך מספר ימים, כך שזה לא אמור להיות גורם מעכב. הבנתי נכון?

הבנת נכון. כל עוד התהליך הזה מתבצע באתיופיה. התהליך אורך בערך 12 ימים ומה שלוקח את הזמן אלה בדיקות מסוימות לשחפת שעושים אותם בזרוע כדי לזהות נוכחות חיידק שחפת ונעשות שתי בדיקות כאלה וצריך פערי זמן מאוד מדויקים בין בדיקה אחת לשנייה. אנחנו מקבלים את המועמדים לעלייה ועושים להם את הבדיקות. מעולם אני לא זוכר שקרה שאנחנו היינו הגורם המעכב.

בישיבות קודמות יושב ראש הוועדה ביקש שכל מי עונה לקריטריונים, על מנת שזה לא יעכב, זה אומר שכל ה-1,228 עליהם אנחנו מדברים, יכולים להתחיל בתהליך הזה. מבחינתכם זה אפשרי?

כל מי שמועבר אלינו ממשרד הפנים או מרשות ההגירה והאוכלוסין, עובר את התהליך. לנו אין מושג לגבי הסטטוס שלהם, רק לגבי מתי הם מועמדים לעלייה ולפי זה אנחנו מכוונים את המועדים של צילומי החזה ושל בדיקות השחפת. בנושא הזה של ההחלטה לגבי מועד העלייה אנחנו גורם פסיבי. אנחנו מכוונים את הבדיקות ברגע שאנחנו יודעים מה המועד.

נעלה בחזרה את שי כי אני רוצה לחדד את הנושא הזה.

רק רגע. ברשותך, אני רוצה לציין שביום שישי הגיעו עולים ללא שהשלימו את התהליך של הסקירה הרפואית. אני חושב שזה לרועץ. אני חושב שזה מסכן את הבריאות שלהם ואת הבריאות של מי שבא אתם במגע. אני מבקש שלחצים חברתיים, פוליטיים ואחרים לא ישבשו את התהליך משום שהשיבוש של התהליך של הקליטה הרפואית הוא בסופו של דבר לרועץ לבריאות שלהם ולבריאות של הסובבים אותם. הקמנו את התהליך הזה ב-2007 על סמך ניסיון קודם של תחלואה בשחפת ובמחלות אחרות. לכן אני שב ומבקש מהוועדה שתציין שבלי השלמת הסקירה הרפואית לא יעלו עולים לישראל.

זו פעם ראשונה שאנחנו שומעים על כך שעלו עולים לישראל ללא השלמת הבדיקה הרפואית. הדבר שהעסיק אותנו בעיקר היה האם באיזושהי צורה זה מעכב את העלייה. אני אשמח אם נעלה בחזרה את שי. אני לא יודעת אם הוא הגורם המוסמך לענות על כך.

אני אומר שבמקרה הזה של הטיסה הנוספת, מכיוון שהיה לנו יעד לעמוד בו ובעיקר כיוון שהעולים כבר קיבלו הודעה שהם עולים, לא רצינו להיות במצב בו העולים לא יוכלו לטוס לארץ. כן היו לנו שיחות מקדימות עם משרד הבריאות. זה לא שהם נחתו בלי ידיעה של אף אחד. ידעו שהם מגיעים. אנחנו הספקנו להשלים חלק מהתהליך באתיופיה, לא את כולו, זה נכון, וביחד עם משרד הבריאות ומשרד העלייה והקליטה נדאג לפחות לגבי קבוצה הזו להשלים את התהליך כמו שצריך, שיהיה מסודר ומאורגן לב צריך להבין שהיה כאן אלמנט של עולים שכבר ידעו שהם עולים ולא רצינו שיהיו במצב של אכזבה אחרי שהם מחכים.

השאלה מה צריך ללמוד מהדבר הזה כדי שלא נהיה שוב במצב הזה כאר או מעלים אותם ללא בדיקות או שהבדיקות מעכבות. אני מנסה לאתר כאן את החסם.

הבדיקות לא מעכבות. הבדיקות צריכות להתבצע והחיסון צריך להתבצע אבל צריך להבין שיש להם פרק זמן מינימלי, כמו שאמר כאן פרופסור זהר. אנחנו כן נרצה לדבר עם משרד הבריאות האם ניתן לבצע חלק מהתהליכים בארץ, יש לנו שיחה משלימה אתם, על מנת שנוכל להביא את העולים כמה שיותר מהר לפי הכללים, וזה ברור לכולנו.

אם הבנתי נכון, ואני רוצה לחדד ולראות שהבנתי נכון, בעצם אין מניעה להתחיל את התהליך מבחינת משרד הבריאות לגבי 1,228.

יש מניעה. האחת, אנחנו לא מתחילים תהליך עד שהעולה לא קיבל את האישור הסופי ממשרד הפנים.

הבנו ממשרד הפנים שכבר יש את המספר הזה.

משרד הפנים האתיופי.

ברגע שהמועמד מקבל את האישור, הוא מופנה אלינו. נכון. אז אנחנו מתחילים אתו את התהליך הרפואי. יש גם כללים כמה מותר לחסן ביום, בדיקות השחפת וכולי. אי אפשר להתחיל עם 1,228 מכיוון שהם עדיין לא הועברו אלינו. ברגע שאדם הועבר אלינו באופן סופי, אז מתחיל התהליך. בחנו את זה בעבר. קרו מקרים שאמרו לבן אדם שיתחיל את התהליך הרפואי אבל בסוף הוא כנראה לא אושר לעלייה ואז נוצרת אכזבה. לכן רק אחרי שהוא מאושר סופית, הוא נכנס לתהליך הרפואי כמו שצריך.

אני חייבת לומר שאני לא מבינה את הפער הזה בביצוע 1,228 האלה. אנחנו יודעים שהם כבר מאושרים.

1,228 עדיין לא הגיעו אלינו. מתוך 1,228 צריך להוריד את העולים שכבר אושרו, שכבר עלו לארץ. מתוך 1,228 שמשרד הפנים אכן אישר אותם, עדיין לא הגיעו אלינו באופן סופי. ברגע שהם מגיעים, הם בוודאי מתחילים את התהליך הרפואי.

מה זה באופן סופי? למה הם לא מגיעים אליכם? מה מונע את זה?

אחרי שהם מתראיינים באתיופיה, הם עדיין עוברים תהליך אישור במשרד הפנים ואז הם מגיעים אלינו. יש כאן עניין של יומיים-שלושה אחרי הראיונות.

אם אלה יומיים-שלושה, זה לא שמעכב.

בדיוק. זה לא עיכוב. זה תהליך עבודה.

אני מנסה לצפות את העתיד ושלא יקרה שוב מצב לפיו עולים בלי שהשלימו את התהליך.

ברגע שיאושר מתווה מעבר ל-2,000 עולים, בוודאי זה ידרוש היערכות נרחבת וגדולה יותר, כמובן שכאשר יהיה אישור למתווה אנחנו ניפגש עם משרד הבריאות, נצטרך להיערך אחרת, נצטרך להכשיר יותר אחיות, יותר רופאים באתיופיה. למספר של ה-2,000 עולים, אני חושב שכרגע אנחנו יודעים לעמוד עם כוח האדם הנוכחי. אם המספרים יגיעו למספרים גבוהים יותר, זה כבר ידרוש היערכות אחרת.

אני חייב להתייחס לגבי המספר. גם אם יש 1,200, לא ניתן באותו יום לקחת יותר. תכננו בין 60 ל-80 אנשים ביום שמקבלים את החיסונים כי אלה שלוש זריקות ביום. לאחר מכן יש את הקריאה והמנטו השני וזה אורך כפי שאמר פרופסור זהר כ-13-12 ימים לכל התהליך. כלומר, לכל 80 אנשים, מהרגע שאנחנו מתחילים, אם מתחילים יום אחרי יום, זה לוקח מה שנקרא גרירה ויש ימים שיוצא שצריכים לקבל 200 או 300 אנשים במרפאה מה שטכנית בלתי אפשרי. כלומר, זה לא שעכשיו יש לנו 400 אנשים ממתינים וכל ה-400 נכנסים באותו יום. זה נעשה בהדרגתיות.

יש לנו שתי אחיות ורופא בגונדר ועוד שתי אחיות באדיס. לא ניתן להכשיר אחיות מעכשיו לעכשיו בנושא הזה. אלה אחיות מקומיות שהוכשרו על ידי רופאים ואחיות מישראל במשך חודש. גם אם עכשיו נשלח אחיות ורופא לאתיופיה, זה לוקח חודש להכשיר אותם. יש שם גם בעיות של מיקום כי אנחנו מחסנים בני אדם ויש תהליכים, חלילה אם צריך לטפל במישהו וכדומה. לכן יש איזושהי מגבלה.

אנחנו תכננו בין 200 ל-250 אנשים שבהדרגתיות זה אורך עד שלושה שבועות, 21 ימים, לחסן אותם בצורה סבירה ובטוחה.

הסתייגנו לגבי ההגעה של העולים ביום שישי כי הם לא קיבלו שם כלום. לא עשו להם בדיקות מנטו וחלקם הקטן קיבל את החיסונים. אנחנו נשלים ונעשה הכול בארץ אבל זה בלתי ניתן לעשות בארץ במצב של הקורונה ובמצב של תעסוקת האחיות שלנו.

אז צריך שאתם תציגו לוועדה, כל הגורמים, את התוכנית, גם התוכנית הזאת. אנחנו לא יודעים לתת את העצות איך לעשות את זה. אנחנו רק יודעים שזה צריך להיעשות כדי שנעמוד ביעדים. אנחנו שומעים שהקריטריונים אולי גם יורחבו, אז צריך ללמוד מהנושא הזה על מנת להבטיח את בריאות הציבור, את בריאות העולים, את בריאות הממתינים. הנושא הזה של כוח אדם לא יכול להיות הסיבה שאנחנו לא מצליחים לעמוד ביעדים.

בסדר, אבל יש משמעות. כדי להכשיר כוח אדם, אורך חודש ימים להכשיר אותו. גם אם עכשיו נקבל את האישור ונעשה את כל מה שצריך, ייקח לנו זמן כדי להכשיר אותם. זאת לא הכשרה מעכשיו לעכשיו.

אני אבהיר את עצמי. אין כוונה לקחת מחר אחיות שלא הוכשרו. יעקב צודק.

כמובן.

הכוונה היא שאם יאושר גל עלייה גדול יותר, אנחנו נצטרך לאתר אחיות מקומיות ולהכשיר אותן בצורה מסודרת כדי להרחיב.

כמובן. אני חושבת שזה ברור לכולנו.

אין שום בעיה. האחיות שלנו עשו את זה והעלינו גם 300, 500 ו-700 אנשים בחודש והכול עובד. הפרויקט התחיל ב-2001 ואנחנו עושים אותו בצורה מאוד מסודרת ומאוד עניינית. כל החלטה שתתקבל, אנחנו נעמוד בה.

אם כך, ברגע שיהיו החלטות נוספות, כמובן שגם את זה הוועדה תבקש להבין, איך מבחינת משרד הבריאות נערכים כדי שנוכל להבטיח שזה ייעשה כמו שצריך בהכשרת הצוותים ובדאגה גם לבריאות הציבור וגם לבריאות העולים.

משנת 2007 יש שתי מרפאות שמאוישות על ידי רופא ואחיות שנמצאים בקשר כל הזמן עם משרד הבריאות. זאת אומרת, המרפאות מאוישות שם באופן רצוף כבר 14 שנים. זה לא תהליך חדש והם כל הזמן נמצאים עם יעקב ואתי בקשר.

משנת 2001.

משרד הבריאות מגויס באופן מלא לנושא הזה, כולל אספקת ציוד רפואי, חיסונים ושיתופי פעולה וכל מה שצריך לעשות באתיופיה ובישראל.

חשוב מאוד. אדרבה, אם כך יש לנו גם את הניסיון שידע להיערך בהתאם לתכונית המשתנה ככל שהיא תשתנה. תודה רבה לכם.

אני מבקשת לתת את רשות הדיבור לדלית אטרקצ'י מהמשרד להשכלה גבוהה. הנושא של האולפנים עלה בישיבות קודמות. מי שהעלינו ארצה, הנושא של האולפנים, היערכות ללימודי עברית עבור העולים, האם יש מספיק מורים וההשלכות בתקופת הקורונה כאשר כמובן אפשר ללמוד ב-זום והשאלה האם זה נעשה באופן הזה.

היא לא נמצאת אתנו ובינתיים נתקדם ונאפשר למשרד החוץ, עמית.

אני כאן. בוקר טוב לכולם. משרד החוץ ממשיך לסייע להליכי העלייה. כמו ששמעתם המשרד מסייע בהשגת המסמכים באמצעות השגריר והקונסולית. המשרד יספק ומספק אשרות לכל הזכאים לעלייה. צוות השגרירות תוגבר בהתאם. השר הנחה אותנו לתת עדיפות לנושא ואנחנו עושים זאת.

האם מעת לעת יש בדיקה של משרד החוץ לגבי המצב הביטחוני המשתנה שם?

הנציגים שלנו יושבים במקום. כן.

ומתייחסים ספציפית למקומות בהם נמצאים הממתינים וההשלכות של המצב המשתנה מבחינת יחסי החוץ ומבחינת מלחמת האזרחים שבכל זאת משפיעה? אנחנו יודעים שיש השפעות שונות פנים אתיופי.

בהחלט. השגריר שלנו נמצא בקשר הדוק ושוטף עם השלטונות, עם גורמי הביטחון של המדינה, אנחנו מודעים ועוקבים. קצין הביטחון נמצא בקשר עם קצין הביטחון של הסוכנות. כל הגורמים בשטח מכירים ועוקבים אחרי המצב.

תודה רבה. נמצא אתנו גברה וורקו. אני מבקשת שכל אחד יתמקד בקצרה. במיוחד חשוב לי להעלות את הנושאים שעולים כאן בדיון הזה לגבי מימוש ההחלטה ואתגרים כפי שאתם מכירים אותם שחשוב שהגורמים שנמצאים ב-זום גם יכירו אותם וכמובן שהוועדה תכיר.

בוקר טוב. אני מברך על קיום הדיון. הוועדה עוקבת אחר החלטת הממשלה ואני מקווה שגם הביצוע יהיה מהיר כפי שהוועדה עושה את תפקידה למרות שהיושב ראש הקבוע חלה, כנראה באופן זמני, ואני מאחל לו החלמה מהירה.

תמיד מפרידים בין משפחות וגם עכשיו עושים אותו הדבר והמצב הזה לא השתנה. אני חושב שצריך לקבל החלטה אמיצה ולהעלות את כולם בלי לגרור רגליים. כרגע גוררים רגליים ומשאירים משפחות קרועות. חותכים בבשר החי. חצי כאן וחצי שם. הדבר הה לא יכול להימשך. המשפחות שנמצאות כאן לא חיות את החיים הנורמליים שלהן והמשפחות שנמצאות שם לא חיות את החיים הנורמליים שלהן. אנחנו משחקים כאן בפוליטיקה, הרבה פוליטיקה כאשר החלטות הממשלה לא מתבצעות כמו שצריך. לראיה, בשנת 2018 עברה החלטה להעלות 1,000 ממתינים אבל עד עכשיו אנחנו גוררים את הדבר הזה ומתווכחים על 150 אם עלו או יעלו. יש לנו מוסדות מאוד משוכללים וחזקים במדינת ישראל שיכולים לבצע החלטה. הכול מתוקצב ולכן למה זה לא קורה?

הקריאה שלך בהחלט נשמעה. אנחנו גם דיברנו על הדברים ואנחנו קוראים ומשתתפים בקריאה הזאת. כפי שאמרתי, ההמלצה של ועדת העלייה והקליטה הייתה להעלות את כולם בדיוק כפי שאמרת ובכך לממש את המחויבות של ממשלת ישראל. אנחנו היום רוצים להתמקד בביצוע של ההחלטה הקיימת ולדעת אם יש דברים נוספים שחשוב שהוועדה תדע עליהם ושהגורמים המבצעים השונים שנמצאים ב-זום ידעו.

משפט אחרון. בעניין הזה אני רוצה לברך את משרד ראש הממשלה וגם את שרת הקליטה שעושה את התפקיד הזה בצורה הכי טובה ופועלת בשיתוף פעולה. אני מכיר את דוקטור אברהם נגוסה על 30 שנים ויודע שהוא נאבק ועכשיו הוא במשרד ראש הממשלה עושה את זה על הצד הטוב ביותר. מה שכרגע צריך לעשות זה שמשרד הפנים ייתן פתרון מענה גם למשפחות שנמצאות כאן ורוצות לדעת מה קורה עם יקיריהן. אין מענה טלפוני ואין מענה אנושי. יש מייל אליו אפשר לפנות אבל אף אחד לא עונה. צריך להתייחס לאנשים כאנשים וייתנו מענה. לא יכול להיות שלא נותנים כל מענה לא טלפוני, לא במייל ולא קבלת קהל. הם לא עונים.

אנחנו כן ביקשנו ממשרד הפנים שיהיה מייל גם בשפה האמהרית. משרד הפנים יכול לבצע אך ורק את החלטות הממשלה כפי שהן מתקבלות וכך הם עושה., נמצא כאן יואל ואם יש לו משהו לומר בנושא הזה והמענה שניתן, בבקשה.

אני יכולה לענות. גבי, אתה השתתפת בכל הישיבות. יש מייל ייעודי ויואל הודיע בכל הישיבות שכל משפחה שקרוב המשפחה עולה, תקבל טלפון. כל הבקשות שיגיעו למייל, ייענו אחרי שייבדקו. צריך לדייק בדברים.

הבוקר התקשר אלי אבא שהבת שלו ברשימה ויש לו גם מספר רשימה שהוא קיבל ממשרד הפנים. היום אמרו לו שהיא לא מופיעה ברשימה.

תודה. יואל, אם יש לך תשובה ספציפית לגבי המייל הייעודי שפתחתם. אני יודע שביקשנו שיהיה מייל כזה, שאנשים ידעו לפנות אליו והם יקבלו מענה גם בשפה האמהרית.

כנראה שכל מאמץ שנעשה, יהיו תלונות כי כל אחד רואה את זה מהזווית שלו וכל עוד לא כל בני המשפחה הגיעו, יבואו אלינו כל הזן בטענות. צר לי שתמיד זה המצב.

אני דווקא רוצה להתייחס לנתונים שמסרתי בהתחלה. מתוך כמעט 4,000 בקשות, רק 273 עומדות בקריטריונים. הצוות שמטפל גם בבדיקות בארץ וגם בבדיקות בחוץ לארץ, זה הצוות שעומד לרשותנו. אין לנו אפשרות בסד זמנים כל כך קצר, כפי שהממשלה נתנה, להביא עוד עובדים או להכשיר עוד עובדים כי הכשרה אורכת הרבה יותר מחודשיים.

זה אומר שבעצם הבקשה של ועדת העלייה והקליטה לתת מענה ייעודי לא מצליחה להתבצע בכוח האדם הקיים?

זה לא מה שסיכמנו. אנחנו סיכמנו שברגע שנסיים ליישם את החלטת הממשלה, אנחנו נענה לכל מי ששלח את הפניות.

הם יצרו כתובת מייל כדי לסתום אנשים את הפיות.

תני לי לנסות להסביר. אם 4,000 בקשות ומתוכן רק 273 עומדות בקריטריונים, זה אומר שכ-3,500 משפחות לא עומדות. אם אנחנו עכשיו ניתן ל-3,500 האלה תשובה היום כפי כולם רוצים - הכול עכשיו, בדיבורים כולם בסדר אבל מעשים זה הרבה יותר קשה מלדבר ולתת עצות – אם ניתן היום תשובות לכל אלפי המשפחות האלה, זה אומר שאני איישם את החלטת הממשלה בעוד חודשים רבים. אנחנו כרגע מתמקדים ביישום החלטת הממשלה. זה מה שהממשלה הנחתה אותנו, נעשה אותה וכפי שהבטחנו וסיכמנו את זה אתכם, אתך ועם היושב ראש, פתחנו מייל ונענה לכולם. תנו לנו קודם כל לעשות את העבודה שלנו ולהביא את בני המשפחות שעומדים בקריטריונים.

זו הבהרה חשובה מאוד.

אם כן, למה בעצם נועד המייל?

המייל נועד כדי שאנחנו נוכל לתת תשובות לאחר שניישם את ההחלטה. תבינו מה אלה הפניות. בפנייה שואלים האם בן המשפחה שלי עומד בקריטריונים ויגיע. זאת אומרת שבמקום לעבוד באופן שוויוני, לבדוק את הבקשות לפי הראשון שהגיש וללכת בסדר עולה, שזה מה שאנחנו חושבים הכי שוויוני והכי הוגן, בעצם נתחיל לעבוד רק לפי בקשות. מי שפונה, נבדוק קודם כל את הבקשה שלו ואלה שהגישו בקשות לפני כן, לא נתייחס אליהן.

ההבהרה הזאת חשובה מאוד.

אנחנו מנסים לעבוד באופן מסודר וכפי שאמרתי, לכל אחד יש טענות. אנחנו מנסים להיות הכי שוויוניים.

אני חושבת שההבהרה הזאת מאוד חשובה כלפי כל מי שנמצא ב-זום כדי להבין שהמציאות היא כזאת שכדי לענות למי שצריך כרגע לטפל במשפחתו, לא ניתן לענות לכל אלפי הפונים. צריך להבין שלפעמים אלה כמה פניות מאותה משפחה. אני מבינה שהמייל הייעודי הזה לא ניתן סתם אלא הוא ניתן כדי שבסופו של דבר יינתן מענה אבל קודם כל מתעדפים את הטיפול בפניות של מי שאנחנו יודעים שצריך להעלות אותו קודם. זו מציאות קשה. אני כמובן מבינה אותה ואני כמובן גם מבנה את כאב המשפחות שמחפשות כל דרך שהיא לקבל תשובה אבל אכן רשות האוכלוסין וההגירה לא יכולה לעסוק בד בבד בשני הנושאים הללו. זאת המגבלה שחשוב שכל מי שנמצא ב-זום יכיר אותה ויהיה מודע לה.

בינתיים עלתה דוקטור דלית אטרקצ'י מהמשרד להשכלה גבוהה. העלינו קודם – וגם בדיונים קודמים – את הנושא של לימוד השפה העברית, האתגרים הנוספים אל מול אתגרי הקורונה. אמנם יש אתגרים אבל אפשר ללמוד ב-זום והאם יש מספיק מורים כדי שנתחיל בשלב הבא, של מי שכבר עלו ארצה, בקליטתם כראוי ולתת להם את הבסיס החיוני של השפה.

בוקר טוב ותודה רבה. מכאן גם איחולי החלמה מהירה לחבר הכנסת דוד ביטן, יושב ראש הוועדה.

אנחנו נערכים לקליטה של עולי אתיופיה ובסוגריים גם של קבוצה של עולים מבני המנשה שאמורה להגיע ארצה. אנחנו נקלוט את העולים ככל הנראה בכעשרה מרכזי קליטה ואולפנים ללימוד עברית בצפון ובדרום, כרגע לפי השיבוצים שלהם על ידי משרד הקליטה והסוכנות היהודית. אנחנו נערכים לזה כרגע, לאותם 428 שכבר נמצאים כאן ובשלבים מאוחרים יותר גם לקבוצות הנוספות שיגיעו.

אני חייבת לומר שיש לנו אתגר מאוד גדול גם בגיוס מורים באופן כללי כי אנחנו זקוקים גם למורים דוברי השפה האמהרית שיוכלו לתווך לפחות בשלב הראשוני בתהליך הלמידה לעולים שלא דוברים עברית בכלל. אנחנו מיפינו בשני המחוזות, גם בדרום וגם בצפון, את היכולות שלנו ואנחנו יודעים לומר פחות או יותר כמה מורים חסרים לנו בשלב הזה וכמה מורים בשלבים הבאים. זה גם תלוי באולפנים שכבר עובדים, בכיתות שכבר לומדות ומסיימות את תהליך הלמידה או עתידות לסיים את תהליך הלמידה, כך שזאת איזושהי מטריצה די מורכבת.

כדי שאני אבין. העולים כבר כאן. האם את אומרת שההיערכות היא כלפי העתיד אבל יש לנו כבר 428 אנשים שהגיעו והשאלה האם ניתן להתחיל. אני מבינה שיש אולי מצוקת מורים למרות שבתקופה הזאת הייתי חושבת שדווקא זו תקופה מדהימה אם אנשים מחפשים לעבוד ואם אפשר ללמוד דווקא ב-זום ו מה-זום כדי שגם בתקופת הבידוד והבדידות שבאה אתה. האם התחלנו באיזושהי דרך להיערך לדבר הזה או שבעצם התוכנית רק נבנית וטרם יצאה לדרך?

לא. התוכנית בנויה. העולים עדיין לא נמצאים בתהליך למידה. הם רק הגיעו והם נמצאים כאן כרגע בתהליכי קליטה. זה ייקח עוד פרק זמן עד שהם יסיימו את תהליכי הקליטה.

מתי צפוי להתחיל תהליך הלמידה?

זה תהליך שמשרד הקליטה והסוכנות היהודית מלווים אותם בו. לדעתי כשבועיים עד שהם ייכנסו ממש לכיתות הלימוד ויתחילו ללמוד. בינתיים הצוותים שלנו כן נכנסים למרכזי הקליטה, כן יוצרים קשר עם העולים.

רק לחדד. אחרי שבועיים של בידוד, יעברו שבועיים נוספים כדי להתחיל בתהליך הלמידה או שמיד עם צאתם מהבידוד יתחיל תהליך הלמידה?

יתחיל תהליך הקליטה שלהם באולפנים ובכיתות הלימוד. את מזכירה את העובדה של אנשים שמחפשים תעסוקה ואני חייבת לומר שאנחנו צריכים אנשי מקצוע. כרגע, בתנאים הקיימים, קשה לנו לפתוח מערך הכשרה למורים חדשים שאין להם בכלל רקע בהוראה, לא כל שכן הוראת השפה העברית. אני חייבת לומר שאת מרבית כוח האדם שאב משרד החינוך במסגרת ההתארגנות שלו .

אני רוצה להוסיף כאן אתגר נוסף שעומד בפנינו. לא כל העולים יכולים ללמוד ב-זום, לא כולם בעלי אוריינות כזאת ואין להם מכשירי קצה. כאן אני רוצה לפנות לעזרת הסוכנות היהודית שכבר עזרה בהספקת מכשירי קצה, בין אם מדובר במחשבים, בדרך כלל אלה טבלטים.

גם משרד העלייה והקליטה. נכון.

צריך לייצר אצל העולים אוריינות, אצל רובם. לא לכולם אין אוריינות אבל צריך לייצר את זה.

במקומות בהם אנחנו יכולים ללמד בצורה פיזית, אלה כיתות מאוד קטנות ומספרים מאוד קטנים, עד תשעה לומדים בכיתה ואז אנחנו צריכים לפצל – על פי הנחיות משרד הבריאות – את הקבוצות לכיתות ולא בכל מקום יש לנו מספיק חדרי לימוד כדי להכיל בהם את הלומדים. לכן אנחנו עושים כל מיני תוכניות אלטרנטיביות כמו למידה במשמרות ועבודה לאורך שעות ארוכות יותר, מה שמצריך גיוס של כוח אדם.

אני מזכירה שלגבי העולים מאתיופיה יש גם את הנושא הזה של אולפני הגיור וגם שם אנחנו משתמשים באותה שיטת עבודה של קבוצות קטנות יותר בדרך כלל בשעות אחר הצוהריים והערב.

כשאת מזהה את החסמים החשובים ביותר שצריך להסיר אותם כדי שניתן יהיה לקדם את זה, ממי מהגורמים ניתן לבקש את הסיוע הזה? זה כדי שהוועדה תדע לעקוב אחרי יישום הנושא הזה, כדי שנבטיח גיוס מורים דוברי אמהרית, כדי שנבטיח הכשרה, אם יש סטודנטים או סטודנטיות לחינוך דוברי אמהרית שאולי אפשר לגייס אותם למשימה הזאת. מה צריך לקרות על מנת שניערך לכך? הנה, הגיעו 428 עולים ועד סוף ינואר צפויים להגיע בעזרת השם 2,000 עולים ובהמשך יגיעו עוד כמה אלפים. מה צריך לקרות כדי שתהיה איזושהי תוכנית הוליסטית עם הגורמים שנמצאים כאן או עם גורמים שאינם נמצאים כאן שהוועדה יכולה לוודא בהמשך המעקב שלה שגם הנושא הזה מקודם בצורה ראויה.

הדבר הראשון שאנחנו צריכים זה לקבל את המידע המאוד מדויק לגבי העולים, גם ממשרד הקליטה וגם מהסוכנות היהודית לגבי מי שמגיע לארץ, מתי, להיכן וכמה אנשים. זה הדבר הראשון. אני חייבת לומר שעדיין אין לנו את כל המידע בידינו וזאת פנייה כאן לשני הגופים.

השבוע סיימנו את חלוקת השיבוצים. דלית, תקבלי את זה במהלך היום.

מצוין. תודה רבה, שי.

הדבר השני הוא מה שהזכרתי לגבי מכשירי קצה. לגבי המורים, גיוס המורים וההכשרה שלהם, זה עניין שהוא במהותו גם תקציבי וגם ארגוני. אנחנו נצטרך תקציב כדי לעבוד ולהכשיר אותם, כדי לתת עוד משרות למורים. זה משהו שנצטרך לעבוד גם מול משרד החינוך וגם ככל הנראה צריך את עזרת האוצר בהקשר הזה.

משרד העלייה והקליטה לא מתקצב בדרך כלל את הנושא הזה?

לא את המורים. משרד העלייה והקליטה מתקצב את הפסיליטיס, הסוכנות מתקצבת את הפסיליטיס, אבל נושא ההוראה והפדגוגיה הוא עלינו. המורים שעובדים הם עובדי משרד החינוך. במעבר למשרד להשכלה גבוהה אנחנו עברנו אבל השארנו אותם כמשרד החינוך וכאן אנחנו נצטרך גם את עזרת אגף כוח אדם והוראה במשרד החינוך על מנת לאפשר קליטה מהירה של מורים חדשים. איתור של המורים האלה ובדיקה אם יכולים להיכנס סטודנטים ואחרים, זה כבר עסק הרבה יותר רחב שעליו אנחנו נצטרך כנראה לחשוב בצורה יותר יצירתית.

מתי אפשר לחשוב על זה בצורה יותר יצירתית? נניח הוצאת קול קורא לכל הסטודנטים.

אנחנו עושים את זה בימים האלה.

הוועדה תשמח על עדכון.

אני מקווה שנוכל לתת עדכון בשבוע-שבועיים הקרובים.

אם כך, בשבוע-שבועיים הקרובים אנחנו מצפים לעדכון בנושא הזה וגם לשמוע האם יש תקציבים אתם ניתן לסייע גם מהסוכנות וגם ממשרד העלייה והקליטה בנושא המיקומים המאתגרים שאת מתארת אותם וגם באמצעי הקצה. אני חושבת שכדי להבטיח את הקליטה חשוב שכל הגורמים יעבדו יחד. אנחנו נעקוב גם אחרי זה.

נמצאת ב-זום הילה סעדה, מנהלת קשרי ממשל. אנחנו מבקשים להתמקד בדיון הוועדה היום לגבי הממתינים, החלטה מספר 429 וזאת כדי שלא נתפזר וכדי שהגורמים שנמצאים כאן יוכלו לתת את המענה.

אני אהיה עניינית. אני מנהלת קשרי ממשל של המאבק להעלאת יהודי אתיופיה שנותן מענה גם למשפחות בארץ וגם באתיופיה. אני מחזקת את כל התודות שנאמרו עד עכשיו. אני אלך ישר ולעניין.

אני רוצה לעסוק במספר כשלים בצעדים האופרטיביים ליישום החלטת הממשלה שניתן לתת להם מענה מיידי. אני אגע בארבעה היבטים חשובים וקריטיים. הראשון, אני אחדד אותו קצת יותר, הוא העניין של דרכי התקשורת. כל גוף ציבורי שנותן מענה לציבור, יש לו דרכי תקשורת שזה אומר מספר טלפון, אופציה להגיע פיזית, קבלת קהל ומייל. נכון לעכשיו יש רק כתובת מייל שהמשפחות יכולות לשלוח אליו. זה דבר לא הגיוני. יתרה מזאת, גם אם הם שולחים מייל, הם לא יקבלו עכשיו את התשובה. זאת אומרת שרשות האוכלוסין וההגירה, כמו שעכשיו גם תואר, הולכת לתת מענה רק לאחר שהם יעברו על כל הרשימות. עד סוף דצמבר, על פי הנחיית הממשלה והחלטת הממשלה, רשות האוכלוסין וההגירה צריכה לסיים את הבדיקה שלה ואת האישורים למשפחות. מתי הם אמורים לתת מענה למשפחות ששולחות לה מייל? זה נועד נטו לסתימת פיות ולא יותר מזה. בעצם הוועדה המאוד חשובה הזאת יזמה בצורה באמת הכרחית וחיונית כתובת מייל כדי לתת מענה למשפחות אבל זה לא נותן כל מענה. שום דבר. בעבר היה דסק אתיופי שנתן מענה גם טלפונית, גם קבלת קהל וגם כתובת מייל. זה משהו שעשוי ויכול להתבצע.

היבט שני שאני רוצה לעסוק בו הוא העניין של הרשימות. בוועדות הקודמות דובר לא מעט על כך שאי אפשר לחשוף את הרשימות. בסדר, אנחנו עשויים לקבל את זה אבל כן אפשר לתת מענה או חשיפה למשפחות באופן פרסונלי, פרטני ואישי. לומר להם אם המשפחה שלהם נמצאת ברשימה או לא ברשימה. לא לחשוף את כל הרשימה באופן גלוי לכולם אלא לתת לפחות מענה למשפחות הללו, לדעת אם הם נמצאים שם או לא. נכון לעכשיו יש להן חוסר ודאות, מצב של תקוות שווא שאולי המשפחה שלהם תעלה ואולי לא וזה לא אמור להיות כך.

היבט שלישי שחשוב לי לגעת בו והוא צף מן השטח לא מעט. המון פניות של משפחות שנמצאות כאן בארץ מתוקף חוק השבות לא יכולות להעלות את המשפחות שלהן בהחלטת הממשלה הנוכחית.

נכון. אנחנו התייחסנו לזה. אנחנו במעקב אחרי התאמת הנושא הזה.

משפחות שנמצאות כאן מכוח חוק השבות?

כן. זה עלה כאן לדיון ואנחנו נמתין לעדכון. זה מה שנקרא סעיף 7 עליו דיברנו.

מעולה. דבר אחרון חביב שממש חשוב לי לציין זה יחס מכפיר. במידה והמשפחות פונות לרשות האוכלוסין וההגירה, המענה שהן מקבלות הוא מענה מזלזל. קוראים להם גויים, מכנים אותם בשמות, זה לא רגיש, לא מותאם תרבותית, גם לא שפתית וחשוב לתת על זה את הדעת ואת המענה המיטיב.

אשמח להתייחסות רשות האוכלוסין וההגירה לדברים הללו. המשפחות כרגע צופות ומחכות לתשובה.

אני חושבת שיואל כבר ענה קודם. יישום ההחלטה כרגע, ויכול להיות שצריך להסתכל על זה שוב, זה בעצם לייצר תקנים נוספים כדי שכן יינתן מענה ראוי וסבלני. אנחנו יודעים, ושמענו גם מיואל, שכרגע כל אותו צוות הוסב לצורך קידום החלטת הממשלה ויישומה בפועל. אכן זה אתגר מאוד מאוד גדול. יואל, יש לך משהו להוסיף בנושא הזה? יש משהו שניתן לעשות בנושא הזה?

אני חושב שכבר התייחסתי. צר לי שלא רואים את הצדדים החיוביים ומתעסקים רק בצדדים האלה, אבל כפי שאמרתי לגבי ההחלטה הזאת, קיבלנו בסך הכול תקופה מאוד קצרה ליישם אותה בניגוד לשנים עברו והחלטות קודמות כאשר הייתה לנו שנה ליישם. הילה, אני לא מתכוון להתווכח אתך. אם מישהו מצפה שאנחנו יכולים לעשות מה שעשו בעבר במשך שנים בחודשיים, כנראה הוא לא כל כך חי את המציאות. אנחנו עושים כמה שרק אפשר, כמה שאנחנו יכולים, כמה שיותר עובדים שיודעים את העבודה. הכנסנו את כולם, הוצאנו מיחידות אחרות תוך כדי פגיעה באחרים שמחכים לתשובות – לא קשור לקהילה האתיופית – והוצאנו אותם משם. לקחנו בחשבון את הפגיעה בשירות לאחרים ואנחנו עושים את המקסימום.

בהחלט. הילה, אני רוצה לומר שאנחנו במציאות מאוד מאוד קשה מבחינה אנושית. כמובן שברור הכאב והצורך של כל אחת המשפחות, של כל אחד מבני המשפחות, לקבל מענה. אם היינו יכולים לייצר מערכת נכונה שתענה לכל אחד מהם, היה טוב. יואל מנגיש לנו את ההכרח לתעדף את כוח האדם שיתעסק בביצוע החלטת הממשלה ויישומה. הוועדה יכולה לקרוא שוב לבדוק האם אפשר להקים איזשהו מנגנון של מענק אנושי יותר נרחב אבל אנחנו יודעים שזה לעולם לא יספיק. אנחנו אל מול מציאות נורא קשה. עצם זה שאנחנו מייצרים רשימה מחודשת של חוסר ודאות נלווה לכל אלפי המספרים של הבקשות שמתקבלות לבדיקה, המציאות שנוצרה היא מאוד מאוד קשה ואני חושבת שאין כאן אף אחד שאיננו עוסק בעשייה ובמחויבות ועושה עבודת קודש.

אולי אנחנו יכולים לבקש מכם, הילה וכל האחרים, להנגיש לקהילה שבמציאות הזאת הגורמים שנמצאים כאן אתנו באמת עושים לילות כימים למימוש החלטת הממשלה הזאת. אני לא יכולה להסתיר את מה שאני חושבת, היא רחוק ממושלמת אבל זאת החלטת הממשלה שהתקבלה ואנחנו מוודאים את מימושה בצורה הטובה ביותר. הלוואי והממשלה תקבל עדיין את המלצת הוועדה הזאת להעלות את כולם. זה ימנע את המנגנונים האלה ונייצר את הדרך להעלות את כולם וכמובן לקלוט את כולם בדחיפות אותה אנחנו חשים.

אני רוצה להודות לכל מי שנמצא כאן ב-זום גם על העשייה וגם על המסירות.

יש עוד שניים שביקשו לדבר. אורית צגאי ודוד מהרט.

בסדר. לפני שאני מסכמת. יש לנו עוד זמן קצר. אורית צגאי מלשכת עורכי הדין, בבקשה. נשמח להתייחסותך ממש בקצרה ואז נאפשר לדוד מהרט שיתייחס מ הפרספקטיבה שלו. לאחר מכן אני אסכם את הדיון.

תודה גברתי יושבת הראש. נאמרו שבחים רבים ובהחלט בצדק. גם אני מבקשת להתמקד במה שבעיניי דרוש תיקון. נושא אחד נוגע, כמו שאמרו קודמיי, למייל הייעודי. צריך לשים לב. אלה לא תלונות באוויר. יש אנשים שעומדים בקריטריונים הספציפיים ואין להם עם מי לתקשר, אין להם איך להבהיר לאותם נציגים את הנושא הזה. לדוגמה, יש אדם מבית שמש שפנה ללשכת עורכי הדין ששני הילדים שלו נמצאים בגונדר. בדקנו את הכול. שניהם עומדים בקריטריונים, אותו אבא ואימא, והחליטו להעלות רק את האחות ואת האח להשאיר שם. לצורך העניין, מה המשפחה יכולה לעשות? הם כותבים המון מיילים, מנסים להסב את תשומת לב משרד הפנים וכל הגורמים הרלוונטיים ולא מקבלים מענה. אי אפשר לומר בוא נסיים הכול ואז נדון כי שוב עושים פיצול משפחות ועוד פעם גורמים עוול. כאשר אנחנו מדברים על זה, צריך לזכור שעוד לפני שינוי הקריטריונים כדי להעלות עוד אנשים, כפי שהציע קודם מר שי פלבר, אפשר לתת מענה לאלה שכן עומדים בקריטריונים הספציפיים האלה כמו הורים שנמצאים כאן והילדים שם. אני מבקשת שמשרד הפנים במקום כל הזמן להרגיש נעלב או לתת תחושה באמת לא נעימה שאי אפשר לבקר אותו – יפה, עושים עבודת קודש והכול – עדיין צריך לדעת לקבל ביקורת וצריך לדעת לתת מענה.

אני מאוד מבינה את מה שאת אומרת. אני חושבת שלצערי אנחנו מפנים את האש לכתובת הלא נכונה. אני לא חושבת שיואל או הצוות שלו הם הכתובת.

לא. לא יואל. אני מדברת על משרד הפנים. לא ספציפית על האדם. צריך להבין שמדובר כאן בדיני נפשות ולקחת את זה באופן אישי, זה לא ראוי. צריך להתייחס עניינית לטענות. לצורך העניין, המשפחה הזאת שלחה לי מיילים שהיא כתבה למייל הייעודי, הודעות שהיא כתבה והתקשרה. לא יתכן שיעשו להם עוד פעם פיצול משפחה. אני חושבת שדוקטור נגוסה יודע על הסיפור הזה וגם הרב ולדמן אותו שיתפתי בסוגיה הזאת. העניין הוא שזה אמור להיות לפתחו של משרד הפנים ומשרד הפנים לא נותן מענה לא במייל הייעודי ולא בטלפונים. אני חושבת שלא צריך להמתין עד הסוף אלא צריך לתת מענה תוך כדי, לפחות לאותם אנשים שעומדים בקריטריונים. אני לא מדברת על אלה שלא עומדים ורוצים לעמוד ורוצים להסב את תשומת הלב אלא אני מדברת על אנשים שעומדים בקריטריונים.

דבר שני. לשכת עורכי הדין מקבלת הרבה תלונות שנוגעות לעניין יהודי טיגראי. יש אוכלוסיות, מי שלא יודע, יש כמה שבטים. יוצאי אתיופיה מתחלקים לכמה קבוצות כאשר המרכזית בהן היא אמהרים וטיגראים ויהודי טיגראי אומרים שהם לא מקבלים מענה והם מודרים מכל השיח. אחד הדברים שיכולים לתת מזור לכל הנושא הזה, זה גם פרסום הרשימה. שוב חוזרים לעניין של פרסום הרשימה כדי לדעת וכדי שאפשר יהיה באמת להתייחס לתלונות ולא לבטל אותן כלאחר יד.

את צודקת. לפעמים נדמה לי שאנחנו הולכים קצת סחור סחור כי בעצם הכול פועל יוצא מהצורה שבה מתקבלות ההחלטות בממשלה. אני כאן מוציאה שוב את הביקורת של הוועדה הזאת והיא נשמעה כבר כמה וכמה פעמים גם במהלך הדיון הזה. המסקנה חייבת להיות שחייבים להעלות את כולם וככל שאנחנו לא מקבלים את ההחלטה הזאת, יש לה כל כך הרבה כשלים נלווים.

אותה משפחה מתקשרת אלי כל הזמן ומגיעה ללשכת עורכי הדין. אולי מר ליפובצקי יוכל לומר לנו, להתייחס לזה, מה עושה אדם, איש מבוגר מבית שמש ששני הילדים שלו נמצאים באתיופיה ומחליטים להעלות רק אחר מהם והוא מוטרד. למי פונים? אם אפשר לפחות להתייחס קונקרטית לעניין הזה שעומד בקריטריונים.

אני אתן ליואל צ'אנס לענות כיוון שאת שואלת אותו ישירות.

מה עושה אדם שעומד בקריטריונים?

אני לא יודעת אם יואל מכיר את המקרה.

אני לא מכיר את המקרה. שוב, אני מרגיש שאני חוזר על עצמי עוד פעם ועוד פעם. אלה אותם דברים שעולים. המציאות, כפי שאת מבינה, אורית, היא מורכבת. מאוד קל לשבת מהצד ולהטיל ביקורת בכולם. זה הכי קל בעולם.

לא קל. זה לא אישי.

אני לא מדבר באופן אישי. אני מייצג את העובדים שלי שדרך אגב הם יוצאי קהילת אתיופיה, כל העובדים שמיישמים את החלטת הממשלה. שוב, אנחנו מקבלים את המיילים, אנחנו נענה כשנוכל. אם יש לך משהו ספציפי כזה, את יכולה להעביר את זה. שוב, לא נוכל לענות עכשיו לכל אלפי המיילים האלה כי כמו שאת אומרת, כל מי שפונה אלינו יש לו משפחה באתיופיה. אנחנו בסך הכול מיישמים את מה שנכתב בהחלטת הממשלה.

רוצים לעזור לכם ליישם את זה נכון.

הוא ענה כמיטב יכולתו. כמובן את המקרה הספציפי הוא איננו מכיר ואפשר להנגיש לו את הפרטים כך שהוא יוכל לענות בצורה ספציפית. אני חושבת ששוב אנחנו הולכים סחור סחור כיוון שהמשמעות של החלטות כאלה מעמידה בעצם בתווך את כל מי שמוציאים אותן אל הפועל ובסופו של דבר במקביל גם חוטפים את האש.

אני כן קוראת מכאן בשם הוועדה לשקיפות יותר גדולה ככל שההחלטות הללו תתקבלנה בעתיד והקריטריונים הללו יתקבלו וגם למצוא את הדרך במצב אנושי כל כך מורכב. ככל שהממשלה איננה מקבלת החלטה להעלות את כולם, עליה לפחות לתת את הדעת על הפתרון שהוא לא במקום התקנים הקיימים שעושים לילות כימים אלא מהו הפתרון שהממשלה מתעדת לכל אותם פונים. אי אפשר להמשיך במצב שבו אלפי אנשים מרגישים שאין להם מענה והממשלה מתעלמת מכך. אני חושבת שזה צריך להיות חלק מהמתווה שהממשלה מקדמת אותו. אנחנו נבקש גם משרת העלייה והקליטה לתת על כך את הדעת ולתקצב כמובן את האפשרות הזאת כי לא יכול להיות שאנחנו עומדים מנגד וכל האנשים הללו אינם מקבלים את המענה. בטח מי שלא יכול לתת את המענה כי הוא עסוק לילות כימים בביצוע החלטת הממשלה, לא זה שצריך לתת על כך את הדין וחשבון.

נאפשר לדוד מהרט לומר כמה מלים. שוב, אנחנו מתמקדים בהחלטה הספציפית. אני מבקשת לנסות להתמקד בה. אני חושבת שכל שאר הנושאים כבר עלו. לאחר מכן נסכם את הדיון.

שלום. בוקר טוב. תודה היושבת ראש על זכות הדיבור. כמובן שאני מצטרף לכל הברכות שנאמרו. יום חמישי ושישי היו ימים מאוד מרגשים עם עלייתם של העולים. אני מקווה שהעלייה תימשך באותו קצב ובאמת התהליך הארוך רב השנים יסתיים ככל האפשר מהר והסבל שמשפחות רבות נושאות יסתיים.

לעניין של ההחלטה. בעבר ניהלתי את מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך וליוויתי את קליטתם של בני הקהילה במערכת החינוך. אני חושב שזה דבר מאוד חשוב שצריך לתת לו מקום בדיוני הוועדה. אני יכול לומר לכם שפתיחתם של מרכזי קליטה בלי להתייחס להיבט החינוכי, לקליטה החינוכית, הוא מעשה לא נכון. אני יכול לספר לכם שבעבר, באזור הצפון, נקלטו עולים באזורים שם לא היו להם בתי ספר דתיים ואז היו צריכים לפתוח בתוך בתי ספר ממלכתיים כיתות כך שנוצר מצב של בית ספר בתוך בית ספר, כדי לקלוט שם את העולים. אני זוכר שרבים מהעולים היו מתלוננים כי בתקופת הלימודים, השבה ליהדות, נדרש שהילדים ילמדו בבתי הספר הדתיים. צריך לפתוח מרכזי קליטה עם נגישות סבירה לבתי הספר הדתיים כך שלא יצטרכו לנסוע עשרות קילומטרים כל בוקר כדי ללמוד בבית ספר דתי. זו נקודה אחת שצריך לתת עליה את הדעת.

הנקודה השנייה, לעניין של השכלת מבוגרים, חינוך והוראה באולפן. אני חושב ששנים רבות דובר על כך שהמערכת החינוכית של חינוך המבוגרים לא ערוכה כמו שצריך ולא מכשירה אנשים מתאימים להוראת עולים מאתיופיה. אני חושב שצריך להכשיר אנשים מתאימים ובטח לא להסתמך על כוח עזר.

הנקודה האחרונה ואני יודע שהיא מחוץ לנושא אבל כמו שאתם יודעים באתיופיה מתנהלת מלחמה בתקופה הזאת ובאזורים מסוימים היא מלחמה מאוד קשה. פונים אלינו אנשים מאזור טיגראי שקרובים שלהם שם והם לא ברשימה. אני יודע שזה לא נושא הדיון אבל אני חושב ששווה להקדיש לזה דיון. בתקופה הזאת המשפחות האלה מנותקות קשר, אין להן קשר, לא יכולות לשמוע ובטח לא לדבר ולהגיש עזרה. אני חושב שהציבור הזה, ציבור שראוי שיזכה להתייחסות ראויה וראוי שהנושא שלו יזכה לטיפול הולם כמו כל שאר חלקי אתיופיה. המשפחות של האנשים באזור הזה לא יודעות היום אם הם חיים או מתו במלחמה, אם הם היגרו לסודן או לא. 45,000 אנשים כבר נמצאים בסודן במחנות פליטים בהם היו יהודי אתיופיה בשנות ה-80. אני חושב שיש כאן עניין הומניטרי זועק ואני חושב שממשלת ישראל לא יכולה להיות אדישה למה שמתרחש באזור הזה. הם יהודים כמו שאר יהודי אתיופיה וראוי שממשלת ישראל והוועדה תקדיש לנושא הזה דיון נפרד ובאמת לראות איך מתמודדים לא רק עבור אותם אנשים שנמצאים שם אלא גם עבור בני משפחותיהם שיושבים כאן בארץ וסובלים מהמצב הבלתי אפשרי הזה.

תודה. לגבי הסיפא של דברים, אני בהחלט אמליץ שהוועדה תקיים דיון נפרד בנושא הזה. אני חושבת שגם לשרת העלייה והקליטה יש מה לומר לנו בנושא הזה וגם במתווה שייבנה להמשך, צריך לקחת בחשבון גם את המציאות המשתנה כפי שאתה אומר, גם את האיום המשתנה, גם את המצב ההומניטרי המשתנה וגם את העובדות הנוספות שיש לנו כיום שאולי לא היו בעבר. אני אמליץ שהוועדה תקיים דיון ספציפי בנושא הזה.

אני רוצה באופן כללי לומר תודה לכל מי שנמצא כאן בדיון המעקב הזה. אני מזכירה שאנחנו כאן בדיון מעקב בנוגע להיערכות משרדי הממשלה להחלטת ממשלה מספר 429. הביקורת על החלטת הממשלה יכולה להישמע אבל לא על זה היה נושא הדיון הזה. ביקורת הוועדה הזאת נשמעה מבעוד מועד. כאמור, זאת לא הייתה המלצת הוועדה וזאת תמשיך להיות לא המלצת הוועדה להמשך.

עם זאת אני כן רוצה לומר לכל הגורמים שנמצאים כאן לגבי החלטת ממשלה מספר 429. אני רוצה קודם כל להודות על העבודה שנעשית עד כה. ברור שתמיד אפשר לשפר וברור שתמיד צריך לבדוק מה צריך לתקן בנושא הגורמים השונים שעוסקים בביצוע ההחלטה הזאת על כל המגבלות שלה ועל כל האתגרים שלה. אני מודה לכל הגורמים שנמצאים כאן שעושים לילות כימים על מנת שנבטיח את יישום ההחלטה הזאת בצורה המיטבית.

עלו כאן כמה נושאים להמשך דיון ולהמשך מעקב של הוועדה. קודם כל, אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הטיפול בבקשות על ידי רשות האוכלוסין, המענה למייל הייעודי, כמובן אחרי סיום הטיפול בבקשות. אני כן מודיעה מכאן כוועדה וגם כיושבת ראש השדולה ליוצאי אתיופיה שנמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה. הממשלה חייבת למצוא, כל עוד היא איננה מעלה את כולם, פתרון אלטרנטיבי שנותן מענה לנושא הזה גם אם הוא יצטרך להיות מתוקצב בתוכנית במתווה הנוסף שיוגש. לא יתכן שאלפי אנשים נמצאים במצב של חוסר ודאות, ממש משפט שלמה, לבחור בין ילד שכן עולה לילד שלא עולה ואין מי שיענה להם. אנחנו כן נבקש מהממשלה לתת על כך את הדעת. כפי שאמרתי, אני לא חושבת שאלה הגורמים שנמצאים כאן היום.

על הפרק יש נושא שנצטרך לעקוב אחריו בנוגע לסעיף 7 ויישומו. אנחנו צריכים להבין איך משנים את הקריטריונים ומה זה אומר לגבי המספרים בהתאם, האם זה הופך להיות חלק מה-2,000, האם אנחנו מוסיפים מספרים נוספים. אנחנו נבקש עדכון לוועדה ואנחנו גם נקיים על כך דיון ברגע ששרת העלייה והקליטה תגיש את התיקונים הללו כפי שדיבר עליהם גם שי פלבר. אנחנו נבקש מעקב, לעמוד ביעד של 2,000 עד סוף ינואר. 2,000 עולים חדשים, לא כוללים את ה-150 שנותרו כחוב שאנחנו פורעים אותו רק עתה. הביצוע הזה של החלטת הממשלה, הוועדה תמשיך לעקוב אחריו.

לנושא האולפנים - אני אתחבר גם לדבריו של דוד מהרט – ובאופן כללי נושא של היערכות משרד החינוך. אני חושבת שאל מול משבר הקורונה יש מקום למעקב גם בוועדה הזאת בישיבת המעקב הבאה שלנו כיצד נערכים מוסדות החינוך לקליטת העולים הרבים שראיתי אותם והסתכלתי בעיניהם ביום חמישי האחרון. גם זה דורש היערכות נפרדת. כמובן גם נושא האולפנים כפי שעלה כאן היום, אם אלה אמצעי הקצה הנדרשים, הטבלטים וכולי ואם זאת היערכות למספר המורים הדרוש. אנחנו נבקש על זה מעקב ככל שההיערכות תתגבש אצלכם ונעקוב אחרי יישום התוכנית הזאת.

ממשרד הבריאות עלה כאן ההכרח גם לסיים את כל הבדיקות בטרם העלייה - ואם המספרים משתנים, היערכות מותאמת למספרים גדולים יותר - וגם לגבי אלו שכבר הגיעו. אנחנו נבקש להתעדכן ולדעת שהם סיימו את כל הבדיקות הדרושות בארץ, למי שלא עבר את כל הבדיקות טרם בואו לכאן.

בסופו של דבר אני רוצה להזכיר לנו שאנחנו עוסקים כאן יום יום ושעה שעה במימוש חובתנו, גם זכותנו אבל חובתנו כלפי כלל יהודי התפוצות, במקרה הזה מי שממתינים גם באתיופיה, גם במקומות אחרים, בני המנשה והוועדה עוקבת גם אחרי העלאתם ארצה, ובנושא הזה אני אומר שאין כאן מקום לפשרה. זה מימוש ייעוד חזון וערכי מדינת ישראל. יש לנו זכות גדולה ליטול בה חלק וגם אחריות גדולה לעשות אותה כיאות.

אני מודה לכולם. אנחנו כמובן נקבע דיון המשך.

שוב מכאן אנחנו מאחלים מכולנו רפואה שלמה ליושב ראש הוועדה, לדוד ביטן.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:43.