פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



10
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
08/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 114
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ב בכסלו התשפ"א (08 בדצמבר 2020), שעה 11:00

דיון מהיר בנושא: "פיצוי עובדים שנעדרים מעבודתם בשל סגר על ערים אדומות"

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר
היבה יזבק

יוסף ג'בארין
אימאן ח'אטיב יאסין
עאידה תומא סלימאן

איציק דניאל - רכז תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

טל וינר - לשכה משפטית, משרד הבריאות

דיקלה חורש - מנהלת תחום דיני עבודה בלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שלמה מור - עו"ד, סגן בכיר ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

דחיל אבו זייד חאמד - יו"ר האגף לקידום שוויון בהסתדרות ויו"ר סיעת חדש בהסתדרות

מהא שחאדה סויטאת - עו"ד, איתך - משפטניות למען הצדק החברתי

בקי קשת - עו"ד, רבנים לזכויות אדם

ענת כהן שמואל

רויטל יפרח

"פיצוי עובדים שנעדרים מעבודתם בשל סגר על ערים אדומות", של ח"כ יוסף ג'בארין (מס' 230)

שלום חברים. היום ה-8 בדצמבר, השעה 11:08. אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו נדון היום בהצעה לדיון מהיר בנושא: פיצוי עובדים שנעדרים מעבודתם בשל סגר על ערים אדומות. יזם את הדיון חבר הכנסת יוסף ג'בארין. אני חייבת להגיד שהייתה שותפה נוספת שלא הצליחה להגיע היום, חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח. אם היא תרצה להצטרף אלינו בזום, אנחנו נשמח לשמוע אותה – אי אפשר. אז אנחנו נתחיל את הדיון כאן. אנחנו כרגע מחפשים פתרון לנושא מאוד-מאוד רחב ששייך להרבה אנשים. לכן אדוני, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, אני אתן לך להציג את הנושא. נמצאת אתנו גם חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין ואנחנו נמשיך בדיון. בבקשה יוסף.

תודה רבה, כבוד היושבת-ראש, על העלאת הנושא יחסית באופן מהיר כי באמת הנושא דחוף ומחייב התייחסות. האמת היא שאתגרי הקורונה לא מפסיקים להגיע לפתחנו.

בשבועות האחרונים אנחנו עדים להחלטות רבות, אפשר להגיד, על הטלת סגר על יישובים מסוימים, בעיקר יישובים שמסווגים כיישובים אדומים. אתמול היו סכנין וכפר כנא. בשבועות האחרונים הרשימה כללה את אום אל-פאחם, עיר מגורי, נצרת, כפר מנדא, מג'ד אל-כרום, עוספיה, ג'וליס, עראבה, שפרעם, והרשימה עוד ארוכה.

אני מקבל פניות, בהחלט מוצדקות, חלקן ראיתי במו עיני, של פועלים שרוצים לצאת לעבודה, ולפי החלטת הסגר לא מתאפשר להם, ויש גם מחסומים שהמשטרה מציבה וככה גם לפי המתווה – הם לא אמורים לצאת ולהגיע למקומות העבודה. חלק מהפועלים, חלק מהעובדים, אם הם במסגרת מסודרת כמו משרד החינוך וכדומה – יכול להיות שיש שם מתווה מסוים שיכול להגן על הזכויות שלהם אבל רוב הפועלים לא במצב הזה. נגיד עובדי בנייה שעובדים אצל קבלנים או עובדים לפי משכורת יומית וכדומה – הם פשוט נפגעו באופן קשה, הם איבדו מקום פרנסה לתקופת הסגר. זה היה ל-10 ימים, אולי שבועיים.

המתווה שנתקבל בעניין ימי הבידוד לא מתייחס לנושא הזה, כבוד היושבת-ראש. אני מדבר על עובדים שבגלל הסגר שהוטל על היישובים שלהם - -

כן, כן.

אני חייב גם להזכיר את חברי, יו"ר האגף לקידום שוויון בהסתדרות, מר דחיל חאמד אבו זייד, שנוכח אתנו בזום, שבהחלט קיבל הרבה פניות מהעובדים כשהתחיל הסגר אז בנצרת, הוא תושב נצרת, ואמר שזה נושא שמחייב את ההתערבות שלנו כדי למצוא מענים, אז כמובן שחשוב לי לשמוע גם אותו, שהיה בשיחות ישירות גם עם העובדים שנפגעו.

אני חושב שזה נושא בהחלט סופר-חשוב. יש כאן פגיעה קשה בפועלים ואנחנו צריכים לנסות לסייע כמה שאפשר, כפי שהצלחנו למצוא מתווים במקומות ובהקשרים אחרים – לדעתי גם כאן אפשר בהחלט לבחון מתן פיצוי ראוי לעובדים שנפגעו. תודה רבה.

תודה רבה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, את רוצה בבקשה להוסיף?

צוהרים טובים לכולם. בנוסף לדברים החשובים שידידי יוסף העלה, אני רוצה שוב להדגיש את הנקודה, שכמעט רוב הערים האדומות או היישובים האדומים הם יישובים שנמצאים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של החברה הישראלית, וכנראה לא מן הסתם, זה לא במקריות.

נקודת הזינוק של אותם תושבים היא נקודה מאוד למטה במדרג הסוציו-אקונומי, וזה מחייב שוב לתת את הדעת ואי אפשר אפילו שזה 10 ימים או שבועיים ויש יישובים שנכנסים כבר לשבוע השלישי של הסגר – אי אפשר להפקיר אותם בלי פרנסה.

ועוד נקודה שאני רוצה להעלות כאן, שלא קשורה לפן הכלכלי וצריך גם לתת עליה את הדעת: ישנם אנשים או צעירים שגרים באותם יישובים והם מעורבים בעוד פעילות, למשל פעילות ספורטיבית. אני אביא דוגמה – נכון שזו דוגמה אישית אבל זה מה שקרה ואני בטוחה שזה מה שקורה לעוד הרבה אנשים בתחומים אחרים – למשל, צעירים שנמצאים במסגרות ספורט תחרותי והם משחקים מחוץ ליישוב ומחכים כי בתקופה האחרונה היה כל-כך בלגן ומזה הרבה זמן שלא התחרו. עד שהגיעה התחרות, פתאום מונעים מהם להגיע לאימונים קודם כל, ואחר-כך לתחרות. למה? בגלל שהם מיישוב אדום. זה לא יכול להיות וצריך למצוא פתרון. אם הבן אדם בריא, אפשר לעשות בדיקה ולתת לאנשים להתנהל בצורה נורמטיבית. הדבר הזה משגע אותנו, והמדיניות הולכת בצורה עיוורת. מקבלי ההחלטות לא מסתכלים על ההחלטות, לא בוחנים את האלטרנטיבות ואת הפתרונות וסוגרים את הכל, ואחר-כך – תשברו את הראש.

אי אפשר להמשיך ככה. אי אפשר.

תודה, חברת הכנסת אימאן ח'אטיב.

יוסף, אתה ביקשת לשמוע מישהו שנמצא אתנו שמכיר את הנושא מקרוב.

כן, יו"ר האגף לקידום שוויון בהסתדרות ויו"ר סיעת חדש בהסתדרות, מר דחיל חאמד.

אוקי, אז אם אפשר להעלות אותו בזום.

אהלן, אהלן. צוהרים טובים לכולם. זה עתה הצלחתי להצטרף לשיחה אבל אני בטוח שאלה שקדמו לי, והחבר יוסף התייחס לנושא. אין מענה לנושא הזה, לערים האדומות, בחוק ימי מחלה וגם בחוק שעודכן ושופר מאוחר יותר – דמי התשלום עבור ימי הבידוד – לא נותן מענה למקרים האלה.

בתוקף היותי נציג העובדים, פנו אלי מספר רב של עובדים, גם מנצרת, שלא יכולים לצאת מנצרת. זה לא רק מתייחס לנצרת, זה מתייחס גם ליישובים אחרים, זה חוצה גבולות העניין הזה, וגם פנו אנשים מחוץ ליישוב, שלא יכלו להיכנס ואמרו להם שעליהם להשיג אישור של פיקוד העורף. פיקוד העורף, בדרך כלל, לא מרבה לתת את האישורים האלה ובעצם יש מקומות אפילו מה-20 בנובמבר ועד עצם היום הזה – הוכרז עליהם כערים אדומות, מוגדרות כערים אדומות ואף אחד לא יודע כמה זמן זה יימשך, העניין הזה.

דרך אגב, רק על-מנת לסבר את האוזן – נכון להיום, עד כמה שהבנתי, יש קרוב ל-27 ערים שמוגדרות אדומות, 32 ערים מוגדרות כתומות ו-52 צהובות. אנחנו יודעים שהגבול בין כל אחת ואחת הוא דק מאוד ככה שמי שנמצא כתום – למחרת היום יכול למצוא את עצמו אדום, וצהוב הופך לכתום. הדבר הזה באמת מחייב לתת תשובה ומענה לאנשים האלה, במיוחד שהתקופה הקשה של המגיפה שפקדה אותנו בחודש מרץ ואף אחד, כפי שהזכרתי, לא יודע כמה זמן זה יימשך. תודה רבה לכם.

תודה, אדוני. נמצאים אתנו וביקשו זכות דיבור עורך דין מהא שחאדה סויטאת – איתך, משפטניות למען הצדק החברתי.

"איתך מעכי" – משפטניות למען הצדק החברתי. שלום לכולם. אני עורכת דין מהא מעמותת "איתך מעכי". אני אתחיל בתודות לחבר הכנסת יוסף ג'בארין על הדיון החשוב מאוד.

אני אתייחס בקצרה לשתי נקודות: נקודה ראשונה – שקיים צורך להגן על העובדים והעובדות שנמצאים בסגר מפני פיטורים כי הם לא יכולים לצאת ממקומות המגורים למקומות העבודה, ומצד שני לפצות אותם על הימים האלה כי אין מתווה שמפצה.

הנקודה השנייה, ואני תכף ארחיב בשתיהן – כל העניין של דמי אבטלה מהיום הראשון להורים שמתפטרים מעבודתם או יוצאים לחל"ת ביוזמתם למען טיפול בילדים כשהמסגרות סגורות. אני אגיד שאנחנו, ב"איתך מעכי", יחד עם האגודה לזכויות האזרח וכבר פנינו כמה פעמים למשרד העבודה, החל מהסגר הראשון, בעניינים האלה ולא קיבלנו מענה.

יש צורך במתווה חדש אבל לא צריך להמציא את הגלגל – יש חוקים במדינת ישראל שמתייחסים למצב של מלחמה: חוק הגנה על עובדים בשעת חירום ותקנות מס רכוש וקרן פיצויים, שקובעים שאין לפטר עובדים שנבצר מהם להגיע למקומות העבודה בשל מצב חירום בעורף או בשעת התקפה או כאשר העובד חייב לשהות בבית כדי להשגיח על הילדים שלו. ויש תקנות מס רכוש וקרן פיצויים שנועדו לתת פיצוי למעסיק שמשלם לעובדים בתקופות אלה.

ומה שצריך זה פשוט לקחת את החוקים והתקנות האלה, ולהחיל אותם בחוזר מנכ"ל או בהוראות אחרות על עובדים אחרים אבל המצב הזה חייב לקבל פתרון, ופתרון מיידי. אנחנו רואות ומקבלות עשרות פניות של עובדות שמתפטרות או יוצאות לחל"ת ובינתיים אין להן כל הכנסה, וזה פשוט מצב אבסורדי. תודה.

תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת היבה יזבק הצטרפה אלינו. את רוצה להגיד כמה מילים? בבקשה גברתי.

תודה. אני רוצה להודות לחברנו, חבר כנסת יוסף ג'בארין, על הדיון החשוב. אני רוצה לציין שאפילו יותר מ-20 יישובים ערבים נכנסו - -

25.

- - וזה מספר מאוד גדול. אני רוצה להעיד גם מהעיר נצרת, שהיא עיר שגם ככה נקלעה למצוקה כלכלית מאוד חמורה בתקופת הקורונה וגם בעקבות הסגר – סגר של שבועיים – וראינו שהיו מחסומים, אנשים לא יכלו לצאת לעבוד, אנשים לא יכלו להיכנס לעבוד בתוך העיר וזה פגע באופן מאוד חמור בפרנסה של התושבים, בפרנסה של אזרחי העיר וגם של יישובים אחרים. עכשיו ראינו שגם כפר כנא ועוד ועוד יישובים אחרים ונוספים הוכרזו כערים או יישובים אדומים.

אז אני חושבת שזה עוול מאוד גדול שנופל על העובדים ועל האזרחים ופוגע עקרונית ומהותית בפרנסה שלהם, וכן חייבים למצוא ולפתח מתווה שיוכל להיטיב אתם ולפצות אותם על ההפסד של ימי עבודה שלא באשמתם אלא פשוט מאוד כי הוחלט להכריז על העיר כעיר אדומה.

אני חושבת שחייבים לצאת בישיבה הזאת בהמלצה ברורה בעניין כי אנחנו רואים שהמדיניות של הטלת סגרים על היישובים רק הולכת ומתגברת. אנחנו לא רואים שיש מגמה של ירידה אלא לצערנו, יש מגמה של עלייה ואי אפשר שהאזרחים ימשיכו לשלם את המחיר. אי אפשר. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

תודה רבה. אני חושבת שזה דיון חשוב ביותר בימים אלה, לאור המצב הקיים בתוך הרבה מהערים ומהכפרים. את האמת, אני שמעתי וגם היינו בסיור ביום חמישי עם ח"כים מהסיעה וגם בביקורים שלנו ואנחנו שומעים את זה גם ממשפחות שלנו שנמצאות בכפרים האלה. אנשים מתכוונים לצאת לעבודה ומתניעים את האוטו בבוקר ומנסים לצאת ואז יש פקקים אדירים ואז יש עיכובים רבים, והרבה פעמים בעמידה בפקקים האלה ובתורים האלה גורמים למצב שהם לא מצליחים לצאת, ואם כבר יוצאים אז זה מאוד מאוחר ואי אפשר להתחיל את יום העבודה. לא כולנו עובדים במשרות כאלה שהן גמישות ואפשר להתחשב וכולי, במיוחד הפועלים שעובדים בעבודות קשות.

בנוסף לכך, יש אנשים שעובדים בתוך העיר. רק אתמול ביקרו אותנו בעלי מסעדות, מסעדנים שהגיעו לכנסת, והם מקיימים הרבה משפחות מתוך כך שהפועלים עובדים במסעדות שלהם. המסעדות סגורות, הרבה מקומות עבודה ובכלל, כל העסקים סגורים במקרה של סגר, וכל מי שעובד גם בתוך העיר יש לו בעיה וגם מחוץ לעיר. ואיזה סוג של שיפוי או פיצוי ניתן לאנשים האלה כי הם לא נמצאים בבידוד כך שזה לא חל עליהם. הם לא בעלי עסקים קטנים שחל עליהם הפיצוי וזה לא עונה על המצוקה והם נמצאים ב... ועכשיו זה זז מיום ליום, אי אפשר אפילו לנבא מה קורה אחרי יומיים-שלושה, יכול להיות שהעיר נכנסת פתאום לסגר.

אני חושבת שהגיע הזמן למצוא פתרון אמתי לעובדים, שבעל כורחם לא מצליחים לקיים את העבודה שלהם והם לא מפוצים עבור הימים האלה. יש משפחות שחיות ממש מהשכר היומי שמקבל אחד בתוך המשפחה. אי אפשר למנוע מהם לקבל את ההכנסה הזאת וגם לא לפצות אותם על זה כי בסופו של דבר, זאת לא החלטה בידיים שלהם, זה נופל עליהם בהחלטה מלמעלה.

נכון. תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני רוצה להזמין את עורכת הדין בקי קשת, מארגון רבנים לזכויות אדם. אפשר להעלות בזום?

תודה רבה ליושבת- הראש, תודה רבה על הדיון המאוד חשוב הזה.

נאמרו רוב הדברים ואני רק רוצה לחזור ולחדד נקודה לגבי מי האנשים שנמצאים במצב שהם לא יכולים לעבוד – אנחנו יודעים שיש קורלציה חד-משמעית שמגיעה לשלושה ממשקים שמגיעים יחד – אוכלוסיות החיות בעוני, אוכלוסיות שהם עובדים חיוניים, שהם הרבה פעמים עובדים שלוקחים סיכון או עובדים בעבודות שהם לא יכולים לעבוד בבית מול המחשב, ואוכלוסיות שהן בערים האדומות.

עיר אדומה משרתת את כל המדינה, היא לא משרתת את תושבי העיר האדומה. עיר אדומה אומרת שאנשים ביישובים אחרים כן יכולים לצאת לעבודה, והסולידריות החברתית, ההנאה שכולנו נהנים ממנה, מזה שיש אזורים סגורים שמאפשרת לאזורים אחרים לעבוד – גם המחיר חייב להתחלק בהתאם. לא יכול להיות שחלק נהנים וחלק משלמים את המחיר.

ולכן, זה ברור לי שאנחנו חייבים למצוא פתרון לפיו גם האנשים שלא יכולים להיכנס לעבוד שם, גם האנשים משם שלא יכולים לצאת ולעבוד, וגם האנשים שבאמת, כפי שאמרה עורכת הדין מ"איתך מעכי", נכון, באמת יש גם בעיה מאוד חמורה של אנשים שהילדים שלהם לא במסגרות ולכן הם גם לא יכולים לצאת לעבוד.

תודה רבה לוועדה על הדיון החשוב.

תודה רבה, בקי.

אפשר להוסיף? אני חייבת להזכיר רק דבר אחד – עכשיו אחיינית שלי שולחת לי הודעה ואומרת לי: איך יכול להיות שלא הזכרת שרבים מאתנו, הנשים, בערים הסגורות האלה, בגלל שאין בתי ספר, אנחנו חייבות להישאר בבית ולהפסיד ימי עבודה. אז הנה, עשיתי את זה.

את צודקת לחלוטין.

היא צודקת. רוב הנטל נופל עליהן.

זה אומר שרואים ועוקבים אחריך, עאידה.

כמובן שנשמח לדעת מה עמדתו של משרד העבודה והרווחה. נמצאת אתנו דיקלה חורש.

אפשר לדבר?

כן. תציגי את עצמך, מה התפקיד שלך במשרד וכן, תני לנו דרכי פתרון. הרי אני בטוחה שאת מסכימה עם כל מה שנאמר פה, איך אתם רואים שצריך לפתור את הבעיה של האנשים האלה?

אני ממשרד העבודה, מנהלת את התחום של דיני עבודה בלשכה המשפטית, ובעניין של הפיצוי לעובדים בתקופה הזאת – אנחנו חושבים שיש מקום לדאוג למענה בתקופה של ההיעדרות שלהם, בין אם במסגרת של שיפוי של המעסיק ויצירת חובה לשלם לעובד את השכר בתקופה הזאת, ובין אם בפיצוי ישיר של העובד עצמו. אני חושבת שצריך לעשות חושבים בנושא הזה, ויש פה את משרד האוצר, שבטח יגיד מה עמדתו בעניין הזה.

בנוגע למה שנאמר פה מעמותת "איתך מעכי" לגבי הגנה על עובדים מפני פיטורים בגלל המגבלות שמוטלות בעקבות הקורונה – אז החוק היום לא נותן מענה לתקופת החירום של הקורונה, והממשלה הורתה לבחון את הסוגיה של הגנה על פיטורים בתקופה הזאת עם כל המשרדים הרלוונטיים. אנחנו חשבנו שיש טעם לקדם תיקון חקיקה בעניין הזה אבל יש גם לשקול לצד תיקון החקיקה להגנה מפני פיטורים גם את המצב הקשה שנמצאים המעסיקים בתקופה הזאת וסגירת מקומות עבודה ואילוצים שיש להם, ואנחנו בשיח בעניין הזה מול משרד האוצר גם כן. אז אפשר גם לשמוע את האוצר וחברים אחרים מהממשלה בעניינים האלה.

אני רק רוצה להגיד לכם שאנחנו נמצאים בתקופת קורונה, ואם אנחנו רק חושבים להעביר את החוקים – בינתיים, אנשים נמצאים במצוקה וההחלטות צריכות להיות מהירות ומיידיות.

מסכימה.

אנחנו פה, בכנסת, בוודאי נעשה את הכל אבל תביאו את החקיקה. אני מבינה ומשוכנעת שאת מבינה את חשיבות הנושא ואת הנכונות של הנושא כי באמת, הבן אדם בריא, הכל בסדר, פתאום הוא לא יכול לצאת לעיר השכנה לעבוד כי העיר שלו - -

מסכימה לגמרי. זו נסיבה שלא תלויה בעובד, זו נסיבה חיצונית ליחסיי העבודה וצריך בהחלט לתת לה מענה.

לא, אז את אומרת שכעיקרון אתם תומכים ברעיון וחושבים שיש מקום לפצות אבל דנתם בזה? יש מחשבות של מתווה מסוים? איפה אתם עומדים בנושא הזה?

אז אני אפנה את השאלה הזאת לחברים מהאוצר, שיש להם מענה בעניין הזה.

מי שניסה להתפרץ באמצע ורצה להגיד משהו - -

שלום, אני עורכת דין בלשכה המשפטית במשרד הבריאות. אני רק רוצה לדייק שאין הגבלה כרגע ליציאת עובדים מכל עיר אדומה אלא רק מערים אדומות שהוכרזו כאזור מוגבל.

נכון.

נכון לעכשיו יש חמש ערים כאלה ולא 20 כמו שהוצג פה - -

לא, זה נכון לעכשיו אבל יש כאלה שיצאו מסגר.

יש פה דינמיקה.

נכון, יש כאלה שיצאו. אני רק אומרת שנכון לעכשיו זה לא כל עיר אדומה אלא רק אלה שהוכרזו כאזור מוגבל.

תודה על העדכון, הוא חשוב.

לא כל עיר שהוכרזה אדומה היה סגר אבל היו החלטות ממשלה ספציפיות לגבי יישובים.

כן, אבל עצם העובדה שיש עכשיו חמש זה לא אומר שלא היו ולא יהיו.

נכון, זה מצב דינמי נכון לעכשיו.

וגם יכול להיות שיהיו עוד – כולם מדברים על גל שלישי, על סגר שלישי.

מסכימה אתכם לגמרי. יש לנו נציג של האוצר? מי זה?

אהלן, שלום לכולם.

רואים אותך, שומעים אותך. בוא תגיד לנו מה אתה חושב בנושא.

שלום לכולם. אני רכז תעסוקה באגף התקציבים. יצא לנו לשוחח, חברי הוועדה, בכל מיני נושאים אחרים. הנושא הזה הוא כמובן נושא חשוב, וכמו שציינה פה נציגת משרד העבודה והרווחה, התקיימו דיונים בראשות שר האוצר על הסוגיה הזאת ספציפית ומפורשות. כרגע המענה שמתוכנן להינתן לאותן ערים אדומות נמצא עכשיו באיזה שהוא תהליך בדיקה מול הביטוח הלאומי – זה המענה הרחב שניתן לייתר העסקים במדינת ישראל במקרה של סגר כללי. המדינה אפשרה ונתנה רשת ביטחון לאותם עובדים בכל המשק, בהקלות שהיא נתנה, בהארכת זכאויות ותנאים נוספים, והכוונה היא לבוא ולעשות איזה שהן התאמות נדרשות ספציפית לערים אדומות שאנחנו מבינים שהמקרים שלהם מיוחדים. אנחנו פועלים בשיתוף עם הביטוח הלאומי לראות איך אנחנו יכולים לבצע את ההתאמות ספציפית בערים אדומות.

אני אתייחס לסוגיה של איסור פיטורים שהועלתה פה ואיזו שהיא חלופה – בראיה שלנו, הנזק גדול מן התועלת. איסור פיטורים, בסופו של דבר, זה נטל שמוטל על המעסיק באותו אזור מוגבל, ואנחנו יודעים שגם למעסיקים עצמם יש קשיים בתקופה הזאת ולכן, אנחנו חושבים שלא נכון לבוא ולהטיל עליהם עול נוסף בדמות איסורי פיטורים, מה גם שהממשלה הקלה כל-כך באפשרות של המעסיק להוציא את העובד לחל"ת, שהאיסור פיטורים נהיה לא רלוונטי. במידה ומעסיק ירצה לבוא ולפטר את העובד והחוק ימנע ממנו, הוא פשוט יגיד לו: תצא לחל"ת. אז ממה נפשך? בכל מקרה, הוא לא נושא בעלויות, אז לא השגנו שום דבר בהקשר הזה.

לכן, אנחנו חושבים שאיסור פיטורים הוא לא כלי שייתן מענה לסוגיות שעלו פה בדיון כי הנה, אנחנו פועלים בשיתוף עם הביטוח הלאומי, לבוא ולעשות התאמות ברשת הביטחון שהמדינה גם ככה פרסה, ספציפית לאותן ערים אדומות, כדי למנוע את התופעות שתיארתם קודם.

אפשר להבהיר את הנקודה של הפיצויים?

לא מתפרצים בבקשה. מי שנמצא בזום – לא להתפרץ. מי שרוצה לדבר או לשאול שאלה – נא לרשום בצ'אט וזה יועבר אלי ואתן לכם זכות דיבור.

חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה, שאלות שלך.

אני חושב שהשאלה המתבקש היא – אתם ידעתם על הדיון, השאלה מאוד ברורה ובינתיים דיברת בבסיס מאוד, אם תרשה לי. נבחנו מתווים? מה הכיוון? איפה זה עומד? קודם כל, הפועלים והעובדים כבר נפגעו, אנחנו כנראה אולי נהיה בעוד סגר והדרישה שלנו היא להתחיל לספק תשובות ואולי תשובה שאכן יהיה מתווה בנושא.

אני רוצה להוסיף, ברשותך – אנחנו נאסוף עכשיו קצת שאלות ונבקש ממך להתייחס. תראה, אני שמחה מאוד שאתם מדברים על זה, הנושא כן נמצא בסדר היום, כמו שהבנו, ואתם מדברים עם הביטוח הלאומי אבל אני יודעת שאתם יודעים ומבינים שצריך לקבל החלטות – אתם יודעים לעשות את זה מהר. אני במקרה זה תוהה ואומרת שאנחנו יושבים פה, בכנסת, ומדברים עם משרדי הממשלה ובינתיים אנשים ללא פרנסה בכלל. אין להם זכאות לחל"ת ואין להם אבטלה והם נופלים בין הכיסאות, הם לא שייכים לשום קבוצה, לא לבידוד. אז הפתרון צריך להיות מידי בעיני. אתם צריכים להתכנס ועכשיו לחשוב. אני חושבת ששיטת הרמזור, שאנחנו פועלים לפיה כיום, היא שיטה נכונה ולכן, אנחנו צריכים לפתור את הבעיה של האנשים האלה, שבגלל שהיישוב שלהם נמצא במשבצת של ערים אדומות – למצוא להם פתרון שהם ידעו ששום דבר לא יקרה להם, בעזרת השם, ויש להם בשביל מה להשתדל שהעיר שלהם תהפוך להיות ירוקה.

מצד שני, לא להשאיר אותם ללא פרנסה וללא תמיכה של הממשלה, כמו שאתם יודעים, וזה המקום לברר שכל פעם אנחנו מכניסים עוד קבוצות אנשים שנשארו מחוץ לפתרון בפני השר, וכן נמצא פתרון. לפי דעתי הנושא הזה הוא גם אחד מאלה – צריך למצוא פתרון לאנשים שנשארים ללא עבודה רק בגלל שהיישוב שלהם כרגע, בנקודת זמן הזאת, נמצא במשבצת האדומה.

יש עוד מישהו שרוצה לשאול משהו את הנציג? אולי איציק יבוא עם תשובה חיובית ויגיד שיש פתרון? בבקשה איציק, תחזור אלינו ותנסה להתייחס לדברים.

אני אתכם. אני שוב אומר שרשת הביטחון שנתנו היא כבר מתחילת המשבר נמצאת גם כשהסגר היה בפעם הראשונה וגם בפעם השנייה – רשת הביטחון הייתה מאוד-מאוד רחבה ונדיבה. אני מזכיר לכולם שהארכנו את הזכאות לכל אלה שהסתיימה זכאותם, נתנו דמי אבטלה מוגדלים - -

אין קשר. כל זה מבורך ואמרתי את זה שאנחנו מעריכים ומודים. יש לנו סוגיה חדשה שצריך למצוא לה פתרון.

- - - אני רק אסביר למה – רשת הביטחון, באופן שבו היא נבנתה, היא באה לתת מענה בדיוק למקרים האלה. היא באה לתת מענה לאותם מקרים שיש סגר במקרים מסוימים, יש לזה מעין תנועת אקורדיון, ולכן היא חלה כל הזמן עד יוני 2021. היא מתייחסת גם לעסקים שנפגעו וגם לעובדים שכרגע נפלטו ממקום עבודתם ולא יכולים להימצא בה בעקבות המגבלות - -

איציק, תעצור דקה, שאלה לי אליך – אנחנו כולנו יודעים מה אתה הולך להגיד לנו אבל אני אומרת לך שהאנשים האלה, אף אחד לא פיטר אותם. העיר נמצאת חמישה ימים כעיר אדומה והוא לא יכול לקבל חל"ת ולא שום דבר, אז תמצא לי פתרון לאנשים האלה. אני הראשונה שאברך ואשבח אתכם על כל מה שאתם עושים בכלל, גם לאבטלה וגם לאנשים מבוגרים בגיל 67 פלוס. אני יכולה עד מחר לדבר על ההישגים שלכם ועוד פעם, אני מאלה שמדברת על זה ומברכת אבל יש פה עוד סוגיה קטנה שצריך למצוא פתרון בשבילה.

אני מתייחס לסוגיה, יושבת-ראש הוועדה – אנחנו מזהים שכרגע, ברשת הביטחון נקבע איזה שהוא כלל שהוא קצת מקשה בהקשר הזה, בדיוק מה שציינת – ה-14 ימים המינימאליים שנתחיל מהם, שהעובד זכאי לדמי אבטלה ולכן, אנחנו נמצאים בשיח עם הביטוח הלאומי איך למצוא פתרון נקודתי לאותן ערים אדומות. חשוב להגיד גם שיש פה קשיים תפעוליים. בסוף, הדבר הזה יכול לעורר קשיים תפעוליים מאוד-מאוד מסובכים לביטוח הלאומי, ואנחנו מנסים לבוא ולפתור ולהתמודד, וזו בדיוק הנקודה שלה אנחנו מחפשים פתרון. אני לא יכול להגיד לכם שיש הסכמה של שר האוצר למצוא פתרון לנקודה הזאת ואנחנו עובדים בשיתוף עם הביטוח הלאומי כדי למצוא את המענה המהיר והטוב ביותר בזמן הקצר ביותר, וזאת הכוונה. זאת הייתה המטרה שלי, להגיד שיש פה רשת ביטחון וצריך לעשות התאמות וזה ברוח מה שיושבת-ראש הוועדה ציינת עכשיו, ואנחנו עובדים בדיוק על הפתרון הזה בשיתוף עם הביטוח הלאומי.

כמה זמן זה ייקח בהערכה שלך?

אני כולי תקווה שתוך ימים בודדים אבל שוב, יש פה ארגון מאוד גדול, הביטוח הלאומי, שעסוק המון בעת האחרונה. מי כמום יודעת, בתור יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה. אנחנו היינו שמחים שזה יקרה בהקדם.

רציתי להוסיף שבסך הכל הנושא מאוד ממוקד, יש רשימה של אותם יישובים, יש תאריכים מפורטים לפי החלטת ממשלה אז הנושא באמת ממוקד, ואם אתה מדבר על מתווה – אני מקווה שנוכל גם לבקש שיעדכנו אותנו.

תודה איציק. ושוב, אני חוזרת ואומרת שאני מעריכה את כל העשייה, אני רואה אות, רק עיוור לא רואה אותה אבל יש סוגיות קטנות שגם אנחנו צריכים למצוא להם פתרונות ואחד מהם זה זה, כמו שאמרת. אם הם היו חודש אדומים, אז אני מבינה שהם יכולים לקבל משהו מהביטוח הלאומי בדמי האבטלה אבל הם לא, הם ממש ספורים ועדין אנחנו צריכים איך שהוא למצוא פתרון.

מי נמצא אתנו מהביטוח הלאומי? שלומי, בבקשה. נשמע אותו ונסכם. אני רואה פה כיוון.

שלום לכולם. כמו שאיציק אמר כרגע, אנחנו בשבוע-שבועיים האחרונים באמת באופן אינטנסיבי מדברים עם האוצר על איך אפשר למצוא פתרון. על אף מה שנאמר פה על-ידי חבר הכנסת אמנם הבעיה מאוד ממוקדת אבל היא מעוררת כל מיני קשיים שלא אפשרו לנו למצוא פתרון מאוד פשוט ליישום אבל עדין לא התייאשנו ואנחנו מאוד משתדלים למצוא פתרון שיהיה גם פשוט וגם יעיל, ובאמת נמשיך לעשות את זה עד שייצא עשן לבן ועד שנמצא את הפתרון. זה בסוף יקרה.

צריך להזכיר, וזה לא מס שפתיים, שרק בחודש האחרון פורסמו ארבעה הסכמים – שני הסכמים ועוד שני תיקונים לכל אחד מההסכמים. יש פה גם כמויות מאוד-מאוד גדולות. כשהממשלה מקבלת החלטה שאומרת שבאזור מוניציפלי מסוים יש אזור אדום ל-24 שעות או ל-36 שעות – מפה ועד ליישם כדי שהמערכות שלנו ידעו איפה זה ואיפה הוא עובד ואיפה מתגורר האדם, המרחק גדול, ועל הקשיים האלה אנחנו מנסים להתגבר. אז אנחנו לא אנשי בשורות נכון לבוקר הזה אבל אני באמת מקווה שבזמן הקרוב אנחנו נמצא את הדרך לתפעל את הדבר הזה.

תודה, שלומי. אני ברשותכם אנסה לסכם את הדיון - -

אני מבין שיש הכרה בפגיעה ויש הכרה בצורך לפצות.

בדיוק, וזה דבר שמשמח אותי. כן רואים פה סוגיה שצריך למצוא לה פתרון. כמו כן, אני כן רואה שגם הביטוח הלאומי ומשרד האוצר כבר יושבים על זה. בואו ניתן להם זמן מסוים – אני רק חושבת שאם זה מהאוצר - -

הסכם כזה מגיע אלינו.

גם אנחנו צריכים לאשר אותו. אז מה שאני כן מוצאת לנכון מטעם הוועדה להוציא זה כמובן פנייה למשרדים לקדם את הנושא כמה שיותר מהר כי כמו שאמרתי, יש כרגע אנשים שמחפשים פתרון ואין להם, ואנחנו צריכים להביא להם בשורה כמה שיותר מהר.

אנחנו לקראת חגים, שכולנו נדע.

נכון. אז אני פונה גם לשלומי וגם לאיציק – תנסו בבקשה למצוא את הזמן לדבר הזה ולמצוא לנו פתרון ולהביא לנו את התקנות או איך שתמצאו לנכון לתקן ואנחנו בוועדה נדון על זה ונאשר.

אני מאמינה שמאוד מהר אנחנו באמת נוכל להביא בשורה לאנשים האלה, שכרגע נמצאים בבית לא כבחירה שלהם אלא כי המדינה מחייבת אותם בשלב הזה.

חשוב להדגיש מה שנאמר כאן, שהסכם החל"ת לא ישים ברוב המקרים כאן כי זה פחות מ-14 יום.

ברור. את זה כולנו הבנו, ולכן אנחנו צריכים פה פתרון ייחודי.

תודה רבה ליוזמים, אני חושבת שהנושא הוא חשוב. תודה רבה לכל השותפים. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:45.