פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



13
ועדת משנה לעידוד תעסוקה והכשרות מקצועיות
07/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות
לעידוד תעסוקה והכשרות מקצועיות
יום שני, כ"א בכסלו התשפ"א (07 בדצמבר 2020), שעה 9:40

הכשרות מקצועיות לאור משבר הקורונה - דיווח ומעקב

חברי הוועדה: חוה אתי עטייה –היו"ר
משה אבוטבול

אביעד שוורץ - רפרנט תעסוקה, אג"ת, משרד האוצר

גלעד שלום - משרד האוצר

מוטי אלישע - ראש מטה הממונה על זרוע העבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אופיר פינטו - סמנכ"ל מחקר ותכנון, שירות התעסוקה

משה יפרח - סמנכ"ל השמה, שירות התעסוקה

קרינה רובינשטיין - מנהלת פיתוח עסקי, רשות החדשנות

יוכבד פנחסי אדיב - יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות

עמיחי גבאי - תעשיין

רווית גרוס - מנכ"לית התאחדות התעשיה והמלאכה

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

אורנה סגל - פורום כלכלי חברתי

ללי דרעי - מנהלת קידום מדיניות, עמותת 121

אסף ברימר - מנכ"ל מונא חלל לשינוי

דיאנה בארון - אגף קידום זכויות, אלו"ט

נועה בן-שבת

אורית ארז

עופרה ארגס – חבר תרגומים


הכשרות מקצועיות לאור משבר הקורונה - דיווח ומעקב

בוקר טוב לכולם. היום יום שני, כ"א בכסלו תשפ"א, 7 בדצמבר 2020. השעה 9:30. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המשנה השנייה. על סדר היום דיווח ומעקב בנושא הכשרות מקצועיות המשך הדיון שהתקיים ב-23 בנובמבר 2020. נתחייל עם הדובר הראשון מר אביעד שוורץ, נציג משרד האוצר. לפני שאתה מתחיל, אנחנו נשמח לקבל דיווח וסטטוס הקמת מינהלת ההכשרות. נושא נוסף שאנחנו מבקשים שתתייחס אליו זה כיצד התבצע סינכרון בין כלל הגופים להפקת הנתונים לבחינת יעילות הצעדים.

בוקר טוב. אני אביעד שוורץ מאגף תקציבים. לגבי מינהלת ההכשרות, כרגע יש תהליך פנימי בתוך מטה התשתיות באוצר של הקמת המינהלת, יש הבנה שנדרש לגייס אנשים ייעודיים לטובת תחום ההכשרות וכרגע עובדים על גיוס אותם אנשים שיהיו אחראיים על ההכשרות ויוכלו לתפעל, עוד פעם, זה לא לתפעל לגמרי אלא לעשות את ההתקשרויות שיבצעו את ההכשרות בפועל.

מתי זה יתחיל להתבצע?

התהליך לוקח קצת זמן. עכשיו צריך את האישורים לגייס את האנשים, התהליכים הרגילים שלוקחים, בטח כשאין תקציב, זה דורש טיפה זמן כל התהליך הזה, אבל הוא בתהליך. קשה לי להגיד עכשיו מתי בדיוק זה יקרה.

בפעם הבאה אני מקווה שתגיע עם עדכונים.

אני מקווה. זה לא ייקח מהיום להיום לצערי, זה לוקח מעט זמן. הניסיון כמובן הוא להתחיל להוציא את הדברים כמה שיותר מהר.

אז אין כל קשר להכשרות שיתחילו לרוץ, נכון?

זה השלב הראשון.

אחד קשור בשני? הפעלת המינהלת שתצא כבר, שתתחיל לעבוד - - -

זה חלק מההכשרות. זה לא כל ההכשרות, זה אומר עוד נדבך בהכשרות. מעבר לזה יש כמובן גופים אחרים שמבצעים הכשרות, זרוע העבודה, נעשה גם כן - - - תעסוקה דרך משרד הכלכלה, הרחבה של הכשרות בהשכלה גבוהה, צריך להגדיל שם מכסות עם ביקוש בשביל שיהיו יותר סטודנטים, זה גם משהו שבסופו של דבר תורם להכשרה של האנשים במשק ובשוק העבודה. הכל נעשה במקביל. הדברים נעשים במקביל, מינהלת ההכשרות היא מעין גוף אחד שאמור להוסיף עוד על מנת לאפשר לעשות מספר רב יותר של הכשרות. גם המינהלת תהווה את השלב הזה בדרך. יש דברים שיצאו כבר, זרוע העבודה כל הזמן ממשיכה כל הזמן להוציא הכשרות, רשות החדשנות הוציאה קול קורא להכשרות לתחום ההייטק, משרד הכלכלה כבר הוציא קולות קוראים לנהלים אצלם. זאת אומרת שהדברים כן כבר מתחילים לקרות.

יש לי שאלה. מה צריך כדי לקרות, יש מחסור של טכנאי רנטגן, לבורנטים, מקצועות פרה-רפואיים, והגשתי שאילתה לסגן שר הבריאות יואב קיש והוא טען שיש להם בעיה של תקנים. הם מאוד ישמחו להכשיר, בעוד שב-2021 מתכוונים, יתקבלו 10 מכשירי MRI. אז הפרופסור אומר "זה נכון, אבל מי יפעיל אותם" אנחנו צריכים להכשיר אנשים. אז מצד אחד זה נראה לך סביר שאנשים ב-3:00 לפנות בוקר הולכים לעשות MRI, ולקבל תור ל-MRI, צריך לחכות עד מארס-אפריל. בעוד שאמורים להגיע מכשירים, אז מי יתפעל אותם? והנה, אפשר כבר לצאת לדרך עם קורס של טכנאי רנטגן, לבורנטים, גם מטפלים בסיעוד. יש חוסר משווע, וחסר תקנים. אז איך אנחנו יכולים כבר לצאת לדרך?

צריך להבין, ספציפית הסוגיה באמת במקצועות שתיארת, הפרה-רפואיים, מול משרד הבריאות.

תוכל להביא לנו גם את התשובה לפעם הבאה.

אני אצטרך להבין ממשרד הבריאות באמת מה המצב שם ואיך עובדת ההכשרה הספציפית, הרי אלה מקצועות פרה-רפואיים, לרוב זה מקצועות, ממה שאני מכיר, שנדרשת להם הכשרה אקדמית הרבה פעמים ואז חלק מהרחבת האקדמיה זה לטובת מקצועות כאלה.

אנחנו נשמח באמת אם תביא לנו, כי אולי אפשר לעשות מעשה מבורך. אתה יכול להשיב לנו בעניין הסינכרון בין הגופים לבדיקת יעילות הצעדים?

עוד פעם, יש הגדרות, כל גוף פועל קצת באיזה שהוא חלל נפרד. לא אמורה להיות יותר מדי חפיפה בין הגופים השונים, המטרה היא שכל אחד באמת יעשה את ההכשרות שלו, פשוט יש מספיק ביקוש ומספיק אנשים שיכולים לעבור, שאתה לא צריך לדרוך אחד לשני על האצבעות בשביל לעשות את כל ההכשרות. גם בזרוע העבודה וגם בהכשרות, המטרה היא בסוף שתיעשה בדיקה של איכות ההכשרות והאפקטיביות שלהן, והדבר הזה יאפשר לנו באמת בעתיד, בעוד שנה-שנתיים להגיד "הנה, תראו, ההכשרות האלה עבדו. אלה נתנו לנו ערך". אם נצליח לעשות את הבדיקה הזאת בכל המקומות כמו שצריך אז באמת נוכל אחרי זה להגיד "הנה, תראו, יש הכשרות שהבנו שהן פחות טובות, פחות תורמות לאנשים".

זה יהיה רק בעוד שנה-שנתיים? זה המון זמן. אי אפשר לקצר את הזמן?

כי ההכשרות עצמן לוקחות מספר חודשים ואז אתה צריך לבדוק איך ההשתלבות בשוק העבודה, זו עוד תקופת זמן שצריך לראות. אני לא יכול לדעת ישר בסוף ההכשרה אם היא הצליחה או לא, המטרה שלי היא קצת קדימה, לראות אם הבנאדם הצליח להשתלב, באיזה שכר הוא השתלב.

הכי חשוב זה ההשמה.

גם מדדים שחשוב לנו לראות ולבחון אותם, ולכן זה לוקח קצת יותר זמן. זאת אומרת מעבר להכשרה, נדרשת עוד תקופת זמן לאחר מכן.

הבנתי. שאלה נוספת. אז מה הערך המוסף הצפוי של המינהלת?

הערך המוסף הוא שיינתנו הכשרות לעוד אלפי אנשים. אם בלי המינהלת היינו יכולים לתת הכשרות למספר מסוים של אנשים, עכשיו נצטרך להרחיב את זה בעוד אלפי אנשים. זו המטרה. המטרה היא פשוט שנוכל לתת יותר הכשרות ליותר אנשים.

אוקיי. נשמח בדיון הבא לקבל עדכון בנושא.

בסדר גמור.

הדובר הבא, מוטי אלישע משירות התעסוקה. בוקר טוב מוטי, שמענו שאתה בבידוד. אנחנו נשמח מאוד שתיתן לנו סקירה על הסיכום התקציבי עם האוצר, פירוט הקצאת התקציבים למסלולים השונים. האם הוקצה תקציב גבוה דווקא לשוברים? אם אתה יכול להתייחס.

אני אצטרך להתחבר שוב.

אביעד, יש כאן שאלה. האם תוכל לפרט בהמשך לנו יותר את המשמעות במה שפירטת? באופן יותר מפורט.

בוקר טוב.

בוקר טוב מוטי. האם תוכל לתת לנו דיווח בעניין הסיכום התקציבי עם האוצר, פירוט הקצאת התקציבים למסלולים השונים והאם תוכל גם להציג אבני דרך?

אני מתנצל, אני בבידוד בבית בהפתעה אז אין לי פה את החומרים אבל אגיד ממה שאני זוכר. בגדול, יש לנו סיכום תקציבי על כ-322 מיליון שקל שכוללים בסביבות 170 מיליון שקל להכשרות מקצועיות, חלקם, קרוב ל-100 מיליון שקל זה הכשרות בשיתוף עם מעסיקים ששם יש דגש גדול, שוברים קרוב ל-50 מיליון שקל ועוד הכשרות נוספות. בנוסף, יתר הסכום נועד גם להכשרות אבל לאוכלוסיות, כלומר אוכלוסיות החרדים והערבים, שם יש גם 150 מיליון שקל, ושם הדגש הוא באמת על שפות, פיתוח שפות, כלים דיגיטליים, קורסים מקוונים ועוד.

אוקיי. יש לך עוד להוסיף או שאעבור לשאלה הבאה?

בגדול אנחנו נערכים למעשה, אני יודע שהפניה אתמול או שלשום עברה, האוצר אמור להעביר כסף עבור שנת 2020, שם זה כסף קטן יחסית. כל הסיכום, רוב הכסף אמור להגיע ב-2021, כי ידענו שלא נוכל לנצל אותו, הסיכום התקציבי הוא די חדש וטרי, ואנחנו נערכים בכל הכוח להכשרות מקצועיות, וככל גם שיהיה לנו אישור ממשרד הבריאות לפתוח כיתות במתכונת של 18 תלמידים, מה שאין עדיין אישור, אז זה מאוד יקל עלינו ועל המובטלים כמובן.

אמרת משרד הבריאות. איזה קורסים על ידי משרד הבריאות אתם מתכוונים - - -

משרד הבריאות כרגע אינו מאפשר לימודים בכיתות. כלומר בגלל שאסור כביכול להתקהל, יש קושי לפתוח כיתות. הלימודים הם בזום. אנחנו נוכל לעשות לימודים בזום, אבל זה לא כל כך אפקטיבי, כמו שאנחנו יודעים, לעומת הלימודים הפרונטליים. זה ממחקרים שעשינו. לכן כן היינו רוצים ללמד פרונטלית בכיתות. לכן כאן נכנס משרד הבריאות.

אז זה מתעכב. אוקיי. אני רוצה שאלה נוספת. אתה יכול לתת לנו דיווח בעניין התקדמות כתיבת נוהל קורס במקום העבודה? להתייחס לנהלים?

כן. למעשה שינינו את כל הנהלים שלנו, אנחנו עושים המון שינויים. א. בהיבט של צמצום הבירוקרטיה, פשוט אנחנו משנים את הכל. אם זה בנושא של הקלה במסלולים, אם זה הקלה במסלולי מוסדות, כלומר גם קורסים חדשים אנחנו נכיר במסלולים ירוקים וגם מכללות חדשות, ככל שיהיו עליהן המלצות ממעסיקים.

דבר נוסף ומאוד חשוב, פתחנו למעשה מסלולים חדשים שלא היו עד היום. כלומר, אנחנו שינינו את כל התפיסה. היום התפיסה היא לעבוד מול מעסיקים ועם מעסיקים, לצורך כך גם יש לנו חיבור למיזם מעסיקים, ובמסגרת הזאת אנחנו למעשה פתחנו מסלול שאומר שכל מספר מעסיקים או מעסיק גדול יכול להגיע למכללה מסוימת, ככל שהוא יתחייב להעסיק 60% ממנה, אנחנו נממן את כל ההכשרה וגם אנחנו נממן, יהיו מענקים בגין השמה על מנת שהמובטלים יוכלו לקבל השמה מיידית, ויש שם סוג של התחייבות של המעסיק לפחות אחרי חצי שנה לוודא שהוא עובד ואז הוא מקבל את המענק.

דבר נוסף שעשינו, פתחנו פורטל מעסיקים. זה נקרא זירת מעסיקים ששם כל המעסיקים יכולים להכנס ולראות את כל הכלים שיש לנו. הוא כבר עובד, ואני מאמין שתוך שבועיים ייכנסו שם עוד המון כלים, אם זה של המכון להכשרה טכנולוגית ואם זה עוד קורסים אחרים, מתוקצבים ועוד. בקיצור אנחנו עושים מהפכה בתחום הזה ואני מקווה שכן נצליח לתת מענה באמצעות הסכום שקיבלנו, אם זה למעסיקים ואם זה למובטלים.

עוד נקודה שאני חייב לציין, שאם פעם חיכו ארבעה-חמישה חודשים, אז היום מחכים חמישה ימים לאישור, או בכלל לא מחכים.

כל הכבוד. יפה. שאלה נוספת. האם יהיה גוף אחד מתכלל לקביעת אסטרטגיה ותכנון מדיניות, ומה יהיו סמכויותיו לגבי כלל המשרדים הפועלים בתחום.

זו שאלה מאוד מאוד חשובה. זו שאלה קריטית. כלומר היום במקום שיחברו את הכל אז מפזרים את הכל. אני רוצה לכוון לדו"ח תעסוקה, דו"ח 2030, אותה מינה השר לשעבר ח"כ חיים כץ, ושם הוועדה בראשות פרופ' אקשטיין יחד עם 21 ארגונים גדולים ומעסיקים בהסתדרות קבעו למעשה פה אחד שמי שאמור לתכלל את כל האירוע של ההכשרה המקצועית ואת כל שוק העבודה זה זרוע העבודה, אנחנו, ואני מחכה שהדו"ח הזה יעלה בחוק ההסדרים וכך ייקבע. היום יש המון שחקנים ואין בדיוק תיאום ותכלול בינינו, זה לא דבר יעיל, אני יודע שגם משרד האוצר בעד הדבר הזה, לפחות הוא חתום על הדו"ח, אני מקווה שכשנגיע לחוק הסדרים כן ניישם את זה.

סליחה רגע מוטי. אביעד אתה יכול להתייחס למה שהוא אומר?

להתייחס למה, לדו"ח?

לדו"ח 2030. בקשר לחוק ההסדרים.

כן. כרגע יש החלטה שכבר עבדנו עליה לפני כחצי שנה, יחד עם זרוע העבודה. באמת החלטה שמאמצת את המלצות מדו"ח 2030 כולל יעדי תעסוקה ורפורמה בהכשרה המקצועית שאנחנו עובדים בשיתוף עם זרוע העבודה.

מצוין. יש לך משהו להוסיף מוטי, לפני שנעבור לשירות התעסוקה?

לא. אני מברך על הוועדה הזאת שעוקבת ותומכת, כי אני חושב שבכל העולם וגם בארץ, כולם יודעים שהסבות מקצועיות והכשרה מקצועית הם כלים מאוד אפקטיביים, אם זה לשלב את האנשים במקומות עבודה חדשים, הסבות מקצועיות. וגם מעסיק רוצה פריון גבוה, ופריון גבוה אפשר להשיג באמצעות הכשרות אפקטיביות שיעלו את הפריון וכך הוא גם יכול לשלם שכר גבוה יותר לעובדים, וכולם מרוויחים מזה, גם המשק, גם העובד, גם המעסיקים. אני חושב שאתם עושים עבודה מצוינת ותודה לכם.

מוטי, שאלה קטנה ברשותך. אתה יכול להציג אבני דרך למעקב של הוועדה?

תראו, אני לא מכיר מה הוועדה קבעה, אני אשמח לשמוע, אבל בגדול יש לנו אבני דרך לגבי מספר המושמים. כלומר השאיפה שלנו היא להגיע לפלוס-מינוס 40,000 השמות.

לא מה שהוועדה קבעה, אלא אבני דרך שלכם.

אבני דרך שלנו בגדול כמו שאמרתי זה המון המון שיתופי פעולה עם מעסיקים, המון מערכות מקוונות ודיגיטליות על מנת לתת מענה מהיר ומיידי ובסוף, עד סוף שנת 2021, השאיפה שלנו היא להכשיר 35,000-40,000 מובטלים. בהנחה שיגיע תקציב נוסף, התקציב הבסיסי שהיה אמור להיות באגף להכשרה מקצועית ובאוכלוסיות, אם הוא לא ייפגע, אז יחד נוכל להגיע לסביבות 40,000 השמות. זו השאיפה שלנו.

תוך כמה זמן? אתה יכול להגדיר יעד?

שנה. עד סוף 2021. כי כל התקציב שאמרתי זה תקציב לקורונה. תקציב קורונה לא נמשך מעבר ל-2021. כלומר, לפי הסיכום ולפי מה שגם אגף תקציבים יודעים, זה לא שהם לא רוצים, הם פשוט לא יודעים מה יקרה, אבל בגדול ככל שהתקציב לא ינוצל הוא יחזור לאוצר, הוא הולך לאיבוד כי זו קופסת קורונה. אין לו משמעויות המשכיות לתקציב 2021. לכן השאיפה שלנו, אין לנו אפילו זמן לאבני דרך, למעשה אנחנו צריכים לבצע את הכל במהירות המיידית וזו השאיפה שלנו.

תודה רבה.

אפשר לשאול משהו?

בבקשה.

עדיין לא הבנתי, אומרים לנו שיש את המינהלת, מוקמת המינהלת במשרד האוצר שהיא תגרום לכך שההכשרות יהיו בסדר גודל יותר גדול, ואתה אומר שדו"ח 2030 המליץ שהגוף המתכלל יהיה דווקא זרוע העבודה. איך שני הדברים האלה משתלבים יחד? מה התרומה של כל אחד מהגופים האלה?

אני מציע שתפנו את השאלות לאוצר, לא אלי. זה מוקם באוצר לכן אני מציע שתפנו את זה לאוצר. לא אלי.

המינהלת מוקמת באופן זמני. היא לא אמורה להיות משהו, כתוב גם בהחלטת הממשלה שבעצם כעבור שנתיים ההתקשרויות יועברו לזרוע העבודה. כן ברור שבטווח הארוך זרוע העבודה היא הגוף שיעשה את ההכשרות. זו איזו שהיא תוספת זמנית בעקבות המשבר, על מנת לאפשר יותר הכשרות בפרק זמן קצר. זה לא משהו שנועד לטווח הארוך.

זאת אומרת מינהלת ההכשרות היא לא זאת שקובעת איזה הכשרות עושים ועם איזה שיתופי פעולה ובאיזו דרך? היא רק מממנת בעצם?

היא תממן ותנסה כן לזהות איפה עכשיו צריך עוד ולהוסיף. אבל זה משהו שהוא מאוד זמני ונקודתי. זה לא משהו של, להקים גוף שעכשיו נשאר פה, אלא רק באמת בסוף אם האגף להכשרה מקצועית זרוע העבודה נתנו הכשרות כולל שוברי הכשרה לפחות או יותר 12,000 אנשים בשנה, ואנחנו רוצים להכפיל את המספרים האלה, אז גם אם זרוע העבודה תכפיל פי 3 ופי 4, אנחנו רוצים עדיין להצליח להכשיר יותר אנשים בכל מקרה. לכן יש את המינהלת שתאפשר לצאת לעוד התקשרויות עם עוד גופים חדשים שירחיבו את מנעד ההכשרות ואת כמות ההכשרות.

והמינהלת מעוניינת בשיטת השוברים? שיטת השוברים היא שיטה טובה מבחינת המינהלת?

השוברים פחות, זאת אומרת, השוברים זה משהו שיותר קל לחלק, זה פשוט אני נותן לבנאדם והוא מוצא את המקום של הקורס, המטרה של המינהלת תהיה יותר ליצור הכשרות מראש עם מעסיקים שכוללות את ההשמה עצמה, לא שובר שהוא כללי לבנאדם שאחרי זה הולך לעשות הכשרה.

גברת ללי דרעי בבקשה.

אני ללי דרעי מעמותת 121, שהקימה את שותפות המקפצה. יש לי שאלה לאביעד וגם למוטי בעצם. האם יש חלוקת עבודה מבחינה ענפית, בין זרוע העבודה לבין המינהלת באוצר או שכל אחד עושה בכל הענפים? האם חילקתם ביניכם את העבודה מבחינה ענפית, כדי שהמעסיקים ידעו "אני עובד בתעשייה, אז כדאי לי לעבוד עם X" או "אני עובד בהייטק אז כדאי לי לעבוד עם Y".

החלוקה היא לא הרמטית אבל כן נעשתה חלוקה שהמינהלת תתעסק בענפים בעלי פריון גבוה, זאת אומרת רק שם היא תמקד את המאמצים. כשזרוע העבודה פרוסה פחות או יותר על כמעט רוב הענפים במשק, אמורה לתת הכשרות גם ניהול, מינהל, תעשיה, בניין. כמעט ברוב התחומים לזרוע העבודה בסוף יש מערך שהוא כבר קיים וותיק, המטרה של המינהלת באמת להתעסק בהכשרות בענפים בעלי פריון גבוה ושם להתמקד. אבל עוד פעם, זו לא חלוקה שהיא הרמטית לגמרי. אם יוכלו גם וגם, יהיה ביקוש לגם וגם.

זה לא יהיה שיתוף פעולה בין שניכם למרות שהמינהלת תעסוק בנושאים שהם עם פריון גבוה?

ברור שאם תהיה אפשרות, המטרה היא גם שהמינהלת תתייעץ וגם תיעזר בזרוע העבודה בדברים האלה בדיוק בשביל למנוע את הכפילויות ולא לזרוק אחד לשני על הרגליים אלא כן פשוט להרחיב כמה שיותר, ויהיה ממשק, אני בטוח שיהיה קשר בין הגופים והם לא יעבדו לגמרי במנותק. אבל עוד פעם, זה בתהליך הקמה. אלה דברים שיקרו ON GOING ונוכל לעקוב אחריהם.

כשאתה אומר "ענפים בפריון גבוה" לאיזה ענפים אתה מתכוון?

יש החלטת ממשלה.

כן. בהחלטת ממשלה ניתן שם פירוט, אני מנסה להיזכר, בעיקר סביב - - -

אני ממשרד האוצר. זה בעיקר תשתיות בינוי, תעשיה וטכנולוגיה עלית. אלה רוב הענפים שהמינהלת תתמקד בהם.

שוב אני שואלת, יש לך צפי מתי זה יתחיל לעבוד?

אולי גלעד שהוא גם מלשכת המנכ"ל אצלנו יוכל להוסיף. אני עוד לא יודע להגיד. עוד פעם, זה תהליך, אני משער שמן הסתם בשבועות הקרובים יגייסו את האנשים והם יתחילו לפעול, לעשות התקשרויות לוקח גם עוד מספר שבועות. במצטבר זה ייקח טיפה זמן.

זה ישיבה עד חודש - - -

אני לא יודע, גלעד אולי יודע יותר טוב ממני.

אני אשמח להתייחס לשאלה הזאת. אביעד אמר בגדול את הרוב, אבל אני קצת רוצה לדייק. בגדול אין חלוקת סמכויות. כלומר אנחנו נשארנו עם אותן סמכויות, אנחנו ממשיכים בהכל, כולל כול הענפים, כולל כל המקצועות. משרד האוצר הוא תחום לתחומים מסוימים. זה לא מונע מאתנו לעסוק, אנחנו ממשיכים לעסוק בהכל כמו שעסקנו, כמובן אנחנו נשתף פעולה ונעשה הכל על מנת שדברים יהיו יעילים, אם זה באוצר ואם זה אצלנו, זה כמובן, אבל אין חלוקה. זה לא שהם יעשו א' ואנחנו נעשה ב'. אנחנו אומרים שנמשיך לעסוק בהכל וכמו שאמר אביעד, זה סוג של תגבור בחלק מהמקומות. אבל זה יהיה גם וגם, יהיה גם וגם ואנחנו נעסוק בכל.

גם וגם ובשני המקרים יהיה בתיאום עם המעסיקים? המעסיקים יהיו - - -

כרגע מינהלת המעסיקים היא אצלנו ואיתנו ואנחנו, תראו, כרגע המינהלת באוצר עוד לא הוקמה אז מוקדם לדבר. לכשתוקם ולכשיהיו תהליכים נשב ונגדיר ונשתדל לעשות דברים שהם באמת לא בזבזניים וטובים למובטלים ולמשק. מוקדם עוד לדבר. אין עדיין מערכת. אין לנו מנגנון כזה שם.

אני אגיד שבימים האלה אנחנו עובדים על ההקמה של המערכת.

תודה רבה לכם. נעבור לדוברת הבאה. רובינשטיין קרינה מרשות החדשות. את יכולה לתת לנו דיווח על פעילות הרשות בתחום ההכשרות?

אנחנו יצאנו עם תכנית חירום להכשרות והשמות של הון אנושי גם בתעשייה וגם בהייטק ומדובר בתכנית שהיא תוספת לתכניות נוספות שיש לנו, ובגדול התכנית הזאת למעשה מיועדת למעסיקים ולגופי הכשרה שרוצים לבצע הכשרות והשמות של מגוון מקצועות, מקצועות דיגיטליים, טכנולוגיים שהם מקצועות בתחומי המחקר והפיתוח, ומה שנקרא מעטפת ותמיכה למחקר ופיתוח. רשימה מאוד מגוונת וארוכה של מקצועות שבהם ניתן להכשיר ולהשים. אנחנו סביב התכנית הזאת נותנים למעשה עבור הכשרה ועבור השמה לפי גובה השכר שבהם המוכשרים האלה מושמים, אנחנו נותנים על זה בונוסים.

יש שם חלוקה לפי המקצוע, לפי גובה השכר וגם בונוסים על השמה בשכר גבוה. כרגע אנחנו בתהליך של בחירת הצעות מתוך שלל ההצעות שקיבלנו בקול הקורא.

מתי לדעתך התהליך יתחיל?

התהליך אמור להסתיים עכשיו בדצמבר, אנחנו אמורים לבחור מתוך ההצעות האלה הצעות זוכות, לפרסם אותן לאחר שנבחר בסוף השנה הזו וכאמור להעביר את הכסף עבור ההכשרות האלה עוד ה שנה.

ההכשרות האלה מתבצעות אצל המעסיקים או במוסדות?

ההכשרות נעשות על ידי מעסיקים, הן יכולות להיעשות על ידי המעסיקים עצמם אצלם או בשיתוף עם גוף הכשרה שהמעסיק עובד איתו או קבוצה של מעסיקים שהחליטו לחבור יחד ולעשות הכשרה משותפת.

אני יכול לשאול איך זה עובד? איך הפרקטיקה, עכשיו בתור מעסיק?

תציג את עצמך לפרוטוקול.

אני עמיחי גבאי מנכ"ל קבוצת DSL.אני רוצה לשאול בפרקטיקה בתור מעסיק. זה אמור להיות תהליך ארוך ומסובך של הרבה מאוד בירוקרטיה וניירת או שזה משהו שהוא פשוט שבתור מעסיק אני יכול להכשיר כך עובד?

אנחנו יצאנו עם קול קורא בתחילת אוקטובר. הקול הקורא הזה היה פתוח עד אמצע נובמבר, מאותו רגע ואילך אנחנו בתהליך בחירה של ההצעות הטובות יותר מתוך שלל ההצעות שקיבלנו וברגע שאנחנו נבחר ונאשר אותן הכסף יועבר לפי צפי המוכשרים שאותם גופים שנבחרו הגישו אלינו וכאמור הכסף יועבר מראש, אין פה תהליך בירוקרטי בכלל. הבירוקרטיה תהיה ממש מזערית. בתום ההכשרות ולפי צפי ההשמות, ובתהליך ההשמות עצמו.

את לא חושבת שזה אמור להיות משהו פתוח לעסקים?

זה פתוח לעסקים. זה פתוח למעסיקים שמסוגלים לעשות הכשרה. הקול הקורא הזה, שוב אני אומרת, היה מיועד עבור מעסקים שמבצעים הכשרה בעצמם ו/או עם גוף הכשרה חיצוני או פנימי אם יש להם, ו/או החליטו לחבור כמה מעסיקים יחד ולבצע הכשרה משותפת. זה בנוסף לזה שזה פונה גם לגופי הכשרה ייעודיים.

יש לי שאלה נוספת. האם ההכשרות הן לאקדמאים או בכלל?

ההכשרות היו מיועדות לאקדמאים באשר הם, שיש להם, או כאלה בעלי תעודה לאו דווקא אקדמאיים, הרעיון היה לא לפנות לכאלה שמועסקים בהיייטק בקול הקורא הזה, אבל יש להם איזה שהוא רקע, לאו דווקא רלוונטי לתחום שבו הם הולכים להיות מוכשרים. להיפך. זאת אומרת היה מיועד לאקדמאים נניח שבאים מרקעים אחרים לגמרי כמו כלכלה ודברים אחרים, אבל בעיקר מיועד למובטלים.

תודה. ללי את רוצה לשאול שאלה.

תודה. ידוע שיש בהייטק גם הכשרות שהן קצרות טווח והן לאו דווקא לאנשים עם רקע אקדמאי. השאלה היא אם גם אותם אנשים שיש להם איזו שהיא יכולת לעבור את ההכשרות האלה אבל הם לא אקדמאים, יוכלו לגשת להכשרות האלה שלכם?

אנחנו בגדול לא שמנו איזה שהוא תנאי סף על האם המוכשר הוא אקדמאי או לא, וכן למשל מבחינתנו זה קביל שהוא יהיה בעל תעודה מקצועית כזו או אחרת. דרך אגב ההכשרה פה לא מיועדת רק עבור תעשיית ההייטק אלא פתוחה להשמה עבור כלל התעשייה בישראל.

תודה. נעבור לדובר הבא. ד"ר פינטו משירות התעסוקה בבקשה.

בוקר טוב. אני נמצא כאן יחד עם משה יפרח, סמנכ"ל השמה משירות תעסוקה. נציג את מה שהיה אצלנו בשירות התעסוקה בחודשים האחרונים בהקשר של הכשרות מקצועיות. רק נתחיל בכך שאנחנו מאפריל ביקשנו שתהיה השקעה מסיבית בהכשרות מקצועיות כדי לנצל את הזמן שאנשים נמצאים בבית ויכולים לנצל את הזמן כדי לשפר את הכישורים שלהם ולצבור יותר הכשרות. אנחנו גם הגענו עם האוצר לסיכום תקציבי לקראת סוף הקיץ והתחלנו לבצע יותר ויותר הכשרות. בתור התחלה ביצענו הכשרות דיגיטליות בשיתוף פעולה שיש לנו יחד עם ישראל דיגיטלית.

מתי התחלתם?

עד כה אנחנו פתחנו 75 כיתות עם 1,400 משתתפים. חלק מהקורסים היו לאוריינות דיגיטלית וחלק היו להכשרות דיגיטליות. סביב ה-400-500 אנשים השתתפו בהכשרות דיגיטליות והיתר בקורסי אוריינות.

זה לפני הקורונה או בתקופת הקורונה? ממארס?

אנחנו מדברים על ה כשרות שנעשו בתקופת הקורונה. ממארס. אחרי זה היו לנו הסבת אקדמאים להוראה.

אני רק אוסיף ואומר שבתקופת הקורונה עשינו התאמות ללימודים מקוונים מה שלא היינו ערוכים לזה, לכן היה לנו קצת עיכוב, לא התחלנו במארס מיד. הצלחנו תוך חודשיים לעשות התאמות מקוונות לכל הלימודים שאופיר דיבר עליהם. במקביל גם הבנו שהרבה אקדמאיים שיצאו לחל"ת כנראה המקצועות שהם עבדו בהם לא יחזרו במהרה, והלכנו לתהליך שאנחנו עושים הסבת אקדמאיים לתחומים מסוימים. עשינו הסבת אקדמאים להוראה, למורי דרך להוראה, עשינו הסבת אקדמאים לרוקחות, לבורנטים. בחוד שהאחרון הלכנו להכשרה והתאמה, זה תהליך שנותן למעסיקים שלוקחים קבוצה של עובדים ונותנים להם הכשרה, אנחנו מממנים את ההכשרה. אני יכול להגיד שהתחלנו ממש בשבוע שעבר בקורס הראשון, יש לנו עוד ארבעה מתוכננים בתחילת דצמבר ועוד אחד לתחילת ינואר. יצאנו ממש לאחרונה בקול קורא לשוברים למעסיקים וקיבלנו לא מעט פניות ממעסיקים שרוצים לגייס עובדים שנעזור להם בסבסוד השכר בעיקר ענפים בתעשייה שנמצאים בחוסר.

אני יכול להגיד שלפני שבוע סיימנו את הקול קורא, אישרנו למעלה מ-800 שוברים וכבר ברגע זה יש לנו 100 אנשים שכבר נקלטו בעבודה. אם אנחנו מדברים על שוברים להכשרה מקצועית, אז התחלנו ממש בשלהי הקיץ לתת מענה לשוברים להכשרה מקצועית. למעלה מ-1,600 דורשי עבודה התחילו ללמוד. אני יכול להגיד שיש ביקוש מאוד גדול להכשרה מקצועית, מתוך תקציב שקיבלנו של כ-20 מיליון אנחנו כרגע עומדים על מימוש של 13 מיליון כשיש לנו בקנה לא מעט בקשות.

אני יכול להגיד סיפור ייפה מאילת ששם ניסינו לתת באמת מענה לתושבי אילת בגלל אחוז האבטלה הגבוה, בגלל שהבנו ששם לא כולם יחזרו לעבודה בצורה מהירה וסדירה, יש לנו לא מעט בקשות להכשרות מקצועיות שם, אנחנו הולכים לפתוח שם שלוש כיתות בתחומים שונים, בעיקר בתחומים שיודעים לעבוד מרחוק, וזה משהו שאנחנו הולכים יותר לכיוון הזה.

בסך הכל אני יכול להגיד שחסרות המון הכשרות. יש הרבה דורשי עבודה, זה זמן באמת לנצל את זה. מוטי אמר שכנראה בשבועיים-שלושה הקרובים ייפתחו ההכשרות המקצועיות. אנחנו כרגע נמצאים בחוסר גם בהכשרות מטעם האגף להכשרה מקצועית ואני מקווה שבהקדם נתחיל לקבל את הקורסים ולהפנות אנשים.

אני יכול להגיד בשורה התחתונה ששירות התעסוקה רואה גם את דורשי העבודה וגם את המעסיקים, שירות התעסוקה יודע מה הצרכים של המעסיקים, יודע לעשות את העבודה מול דורשי העבודה. אנחנו עברנו לייעוץ קריירה מרחוק מה שבעבר שירות התעסוקה עבד יותר פרונטלי ופחות דיגיטלי, אז עשינו התאמות של העובדים שלנו לכל התהליך הזה של דיגיטלי או יותר נכון טלפוני בעיקר.

למעלה מ-15,000 שיחות ייעוץ עשינו בשלושה החודשים האחרונים לבד, שיחות טלפוניות כמובן. אנחנו מבינים שהקורונה כאן והיא כנראה תישאר כאן לפחות ל-2021. ואנחנו הולכים להתאים את עצמנו ככל שניתן לסיפור הדיגיטלי.

מה שאנחנו מבקשים מהוועדה, שהוועדה תסייע לנו לקבל תקציב להכשרות. אני חושב שזה הזמן לטפל בנושא ההכשרות במדינת ישראל. אנחנו מבינים שיש מקצועות שכנראה ייעלמו ויש מקצועות שכנראה יגברו בתקופה הזאת אז אנחנו מדברים גם על הכשרות וגם על מיומנויות, והיינו שמחים שיהיה לנו תקציב הרבה יותר גדול ממה שיש, שנוכל לתת מענה לאלפי הפונים.

תודה. אביעד תוכל להתייחס לתכנון התקציבי לגביהם?

הוקצה לא מעט כסף לשירות התעסוקה, תקציבם גדל משמעותית השנה עבור ההתאמות, גם את תפעול המענק לעידוד תעסוקה שנעשה אצלם, יש התאמות שונות והרחבות שהם צריכים לעשות עקב הגידול במספר המובטלים. כרגע לדעתי עוד לא הגיעו לניצול כלל התקציב השנה, הם מתקרבים לשם ותהיה להם גם תוספת תקציב בשנה הבאה, כפי שאנחנו מניחים שהקורונה לא תחלוף בתחילת 2021, והם יקבלו גם תוספת משמעותית לשנת 2021.

מה אתה אומר, יפרח, על דבריו של אביעד?

אם אביעד אומר אני שמח מאוד. אני חושב שהאוצר ולא רק האוצר, כולם מבינים שצריך להשקיע יותר בהכשרות. אנחנו יד ביד איתם בנושא הזה. אני באמת מקווה שב-2021 נקבל את התקציב שמדברים עליו, שנוכל באמת לתת מענה לכמה שיותר.

אני רק אחדד שכמו שהוא אמר חלק גדול מההכשרות שנעשות בזרוע העבודה מיועדות לאנשים שהם דורשי עבודה שרשומים בשירות התעסוקה, לכן יש איזה שהוא קשר. זאת אומרת שאמנם השוברים מתופעלים דרך זרוע העבודה, זה הגוף שמפעיל אותם, אבל מי שמחלק בפועל חלק מהשוברים זה שירות התעסוקה. כשהאגף להכשרה מקצועית פותח הכשרה, חלק גדול מהמשתתפים יהיו כאלה שבאים משירות התעסוקה לאותה הכשרה. אז גם אם התקציב לא יוצא בפועל משירות התעסוקה, זה כן תקציב שנותן מענה לאנשים שרשומים בשירות התעסוקה.

תודה. שאלה נוספת לפני שאנחנו עוברים לדובר הבא. אתה אמרת שהכשרתם לבורנטים. רציתי לדעת מה זמן ההכשרה של לבורנטים. יש מחסור במקצועות הפרה-רפואיים, טכנאי רנטגן ועוד, זה מה שטען סגן השר יואב קיש.

לגבי הלבורנטים, דרישות מאותם דורשי עבודה, מאותם אנשים מתאימים זה בגרות מלאה, ההכשרה אמורה לקחת בין 4-5 חודשים. אנחנו מבינים שיש מחסור של בערך 800 לבורנטים בכל הארץ, אנחנו מנסים לעשות התאמה בין אזורי הלימוד לאזורי הביקוש כך שנוכל לתת מענה.

לגבי התחומים האחרים שדיברת, אנחנו פחות מכירים את המחסור, אנחנו יודעים שמה שקשור לאחיות ורופאים לצורך העניין, יש מחסור ואין תקנים ופנינו באמת למשרד הבריאות להציע דורשי עבודה גם בתחום של הרפואה וגם בתחום של האחיות, יש לנו לא מעט כאלה אנשים, והתשובה שלהם שמחסור יש, תקנים כרגע אין.

בלי קשר לזה, יש מחסור של 5,000 אחיות בכל הארץ. אנחנו בשבוע שעבר סגרנו עם בית חולים איכילוב ומשרד הבריאות שאנחנו הולכים לפיילוט של הסבת אקדמאים לאחיות, אנחנו הולכים פה על משהו שהוא לטעמי מאוד ציוני ומאוד יפה. לקחנו את הדיילים שכנראה הסיכוי שהם יחזרו לעבודה במלואם בשלב זה הוא פחות ישים ואכן אנחנו הולכים לקחת אקדמאים דיילים ומנסים לעשות להם הסבה לתחום של אחיות. אנחנו מתחילים עם פיילוט של 50, כך שאנחנו רוצים לראות, במידה ונצליח ותהיה היענות, באמת לפרוש את זה לכל הארץ ולתת מענה לסיפור של האחיות.

תודה רבה. נעבור לדוברת הבאה, ללי דרעי.

אני מנהלת את קידום המדיניות והשותפויות שלארגון 121, מנוע לשינוי חברתי. אנחנו הקמנו לפני כשנתיים שותפות של ארגוני מעסיקים, מעסיקים, גופי הכשרה, מומחים לתעסוקה, ארגונים מהחברה האזרחית ויחד איתם הקמנו מטה שכל כולו עסוק בעידוד ההכשרות המקצועיות כדי שגם יורחב התקציב להכשרות האלה אבל גם ואולי בעיקר, שזה ייעשה בצורה נכונה, כאשר המוטו שלנו הוא בעצם שזה יהיה כאמור בשיתוף מעסיקים, כפי שכולם אומרים כרגע.

כאן בשקף רואים את הגופים שנמצאים במקפצה, כמו שאתם רואים יש שם מכל הבא ליד, מכל הגופים האפשריים שמתעסקים בתעסוקה. המטרה שלנו, אנחנו אומרים שכרגע עם הקורונה יש אפשרות עד סוף 2021 לעשות הכשרה מקצועית לכ-100,000 אנשים בכל הענפים, לא רק תעשיה ולא רק הייטק, אלא גם שירותים ומסחר. יש שם המון ביקושים, ידענו את זה לפני הקורונה וזה קורה גם עכשיו.

פה אני אומר כמה מילים, אני חושבת שמה שמוטי אלישע ראש זרוע העבודה אמר, הם פשוט אימצו וממש אנחנו מברכים את זרוע העבודה על העבודה שהם עשו פה, הם אימצו את העקרונות שאנחנו מדברים עליהם כבר שנתיים שצריך שזה יהיה בשיתוף מעסיקים, שצריך לפתוח את קורסי ההכשרה לכמה שיותר גופי הכשרה, שכל האוכלוסיות כמובן יוכלו להכנס לתוך השוק הזה של הכשרות מקצועיות ולא רק אוכלוסיות מצומצמות ומוכוונות וכמובן, וזה משהו שאנחנו נדבר עליו הרבה, צריך שתהיה מדידה והערכה של הכשרות. מדידה והערכה שלוקחת בחשבון, כדי שגם המדינה תדע איפה להשקיע, גם המוכשרים ידעו לאיזה גופי הכשרה כדאי להם לפנות וגם המעסיקים ידעו עם מי לעבוד.

אנחנו לפני הקורונה דיברנו יותר על שיפור פריון העבודה במשק כאשר בכל העולם ההכשרות המקצועיות משמשות לזה. בכל העולם ההכשרות המקצועיות הופכות את פריון העבודה להרבה יותר איכותי. כמובן שעם הקורונה אנחנו מבינים שהמטרה העליונה שלנו זה פשוט חזרה לשוק התעסוקה של כמה שיותר מובטלים ולכן פיתחנו כמה מודלים. המודל הראשון הוא המסלול הירוק שגם מוטי דיבר עליו, זאת אומרת מעסיק גדול או קבוצת מעסיקים פוגשים מוסד הכשרה, יחד איתם הם בונים את הסילבוס, יש להם גם אינפוט על הסילבוס, הוא פתוח כדי להתאים את הצרכים של המעסיקים עם ההכשרה ושלא יימצאו אנשים עם תעודה יפה אבל שלא מתאימה לצרכים של המשק. ואז יחד עם בונים תכנית הכשרה, הם עושים בקשה לסבסוד ממשלתי עם כמה שפחות בירוקרטיה, הקורס יוצא לדרך ואז יש מדידה והערכה שמפורסמת לציבור. זה המסלול הראשון, לא אתעכב עליו כי אני רואה שכבר המסלול הירוק יוצא לדרך ומבחינתנו זו בשורה מאוד מרגשת.

המסלול השני עליו אני רוצה להתעכב, המסלול השני מפנה לעסקים קטנים ובינוניים. למסלול זה אנחנו קוראים "לשכות לקשרי מעסיקים". צריך להבין, המסלול הירוק מתאים מאוד למעסיקים גדולים שיש להם תשומות של כוח אדם, כסף וזמן לפנות לגוף מעסיק, לבנות איתו את קורס ההכשרה וכולי. צריך להבין ש-60% מכוח העבודה במשק נמצא בעסקים הקטנים והבינוניים, להם אין את הזמן ואין את התשומות הנדרשות מבחינת כסף וכוח אדם כדי לפנות למשרד העבודה ולעשות את כל הבירוקרטיה הזאת.

אנחנו מדמיינים בנושא הזה גוף מתווך. זה יכול להיות שירות התעסוקה שעושה עבודה מדהימה, זה יכול להיות רשויות מקומיות שמעוניינות שבתחום הגיאוגרפי שלהן העסקים הקטנים והבינוניים יפרחו, זה יכול להיות ארגוני מעסיקים כמובן, זה יכול להיות בפרישה ענפית, בפרישה גיאוגרפית, קהל יעד חרדים, ערבים נשים וכולי. אבל צריך גוף, וזה חשוב, וכרגע אני חייבת להגיד שבתוך כל התשומות האלה שהוחלט עליהן בממשלה, 750 מיליון שקל, לא ראינו שהעסקים הקטנים והבינוניים קיבלו מענה לנושא הזה. צריך גוף מתווך. חובה. שהגוף המתווך הזה, זה תפקידו, לקחת את המעסיקים הקטנים והבינוניים, לדפוק להם בדלת ולשאול מה הצרכים שלהם בהכשרה מקצועית, איזה עובדים הם צריכים, ובמקביל הוא פונה למוסד הכשרה וביחד הם בונים קורס, ושוב, מדידה והערכה. זה המסלול השני.

לגבי המסלול השני, מה ההתייחסות של זרוע העבודה, שירות התעסוקה? הם בעד, הם משתפים פעולה?

זה עדיין לא מופיע, המסלול הראשון אומץ במלואו וממש, שוב, זו בשורה מרגשת מאוד. המסלול הזה שבראייתנו, אני לא יודעת אם זה צריך להיות בזרוע העבודה או במשרד האוצר, עדיין לא הבנתי את החלוקה בדיוק, אבל כן צריך גוף שיתווך ביניהם. זו חובה, אחרת אנחנו פשוט נשכח מאחור שוב פעם את העסקים הקטנים והבינוניים.

הקול קורא של הרשות לחדשנות ששמענו עליו, הוא לא פותח דלת לכזה דבר?

קודם כל זה לענף מצומצם או מצומצם מאוד, שמענו שזה לאוכלוסיות מסוימות מאוד. מסחר ושירותים, תעשיה פשוטה, כל הענפים האלה שהם לאו דווקא בתוך מודל החדשנות ששמענו עליו לא יכולים להגיע לשם ושם, צריך להבין, 60% מהמשק גם עובד שם וגם 60% מהמשק הוא לא אקדמאי וצריך לתת להם את המענה. אני ממש קוראת כאן לוועדה לפעול כדי שגוף כזה, שקול קורא ללשכות לקשרי מעסיקים, עוד פעם, זה יכול להיות שירות התעסוקה, זה תפור עליו. זה יכול להיות ארגוני מעסיקים, מבחינתנו שיהיו 100 כאלה, אבל אנשים שיכולים לקחת את המעסיקים מצד אחד ואת גופי ההכשרה ולהפגיש ביניהם ולבנות יחד תכנית לימודים. ממש חשוב שהדבר הזה יקרה. אני לא יודעת תחת מי זה יישב - - -

אפשר לקיים פגישה בנושא.

אני אשמח מאוד.

גבירתי היו"ר אם אפשר להתייחס. מה שקרה בתקופת הקורונה זה שאנחנו יצרנו שיתוף פעולה יחד עם התאחדות התעשיינים וגופים נוספים כדי לקלוט מהם את הצרכים שלהם, להבין מה הם צריכים בהקשר של עובדים, לנסות למצוא להם עובדים מבין כלל העובדים שיש לנו במאגר ומבין העובדים שלא הצלחנו לגייס להם, בעצם לבצע הכשרות בתחומים האלה.

כמו שאמרה ללי, אנחנו בהחלט רואים בעצמנו כגוף שאמור לבצע את הדבר הזה.

אופיר, אתה מרגיש ששירות התעסוקה יכול להיות הגוף הזה שבפרישה הרבה יותר רחבה, לא רק מול התאחדות התעשיינים אלא גם מול איגוד לשכות המסחר ומול ענפים אחרים, לעשות את הדבר הזה?

בוודאי. שירות התעסוקה פרוס בכל רחבי הארץ עם 70 לשכות ועוד 30 מרכזי תעסוקה נוספים, עם מאות עובדים, חלק לא קטן מהם עובדים שמיועדים אך ורק לשירות למעסיקים, וזה בהחלט מה שאנחנו עושים. בשנים האחרונות שירות התעסוקה מבצע עוד ועוד קפיצות מדרגה, בדיוק בשביל לתת מענה לצרכים של המעסיקים ושל דורשי העבודה.

אנחנו כאן כתבנו איך אנחנו רואים את התפקידים של הלשכות לקשרי מעסיקים. מידע כמובן על צרכי המעסיקים, גיוס מעסיקים להכשרות מקצועיות ובניית הקורסים עימם, הפעלת קורסים להכשרות מקצועיות בעצמם כולל השמה, הפעלת קורסים להכשרות מקצועיות עם מוסדות הכשרה, ואיסוף נתונים וסיוע למחקר הערכה מלווה. כי שוב, אנחנו אומרים שמדידה והערכה חייבים להיות בכל אחד מהמסלולים.

עמיחי רצית לשאול שאלה?

לא, אני רציתי להציג את הדברים כפי שאני רואה אותם.

אני יכולה לסיים קודם?

לא, כי רציתי להעלות את מוטי לגבי השאלה של לשכת המעסיקים.

עדיף שהיא תסיים ואחרי זה נתקדם.

אז ללי תמשיכי.

המסלול השלישי שאנחנו מציעים הוא מה שהיה נקרא עכשיו on the top training. זה הסבות בעסקים. זה מה שקורה דרך שירות התעסוקה, מה שאופיר דיבר עם אורית מהתאחדות התעשיינים, זה קורה גם בזרוע העבודה.

שוב, זו דרישה של המעסיקים. לא כל הכשרה צריכה להיות עם גוף הכשרה. המעסיקים הרבה פעמים צריכים הכשרה בתוך המפעל שיקרה ושייתן מענה ספציפי לצרכים שלהם, אז גם לזה צריך לתת מענה.

שירות התעסוקה עוסק בזה.

שירות התעסוקה עושה את זה, גם זרוע העבודה עושה את זה. יש להם נהלים, אלה שמות שונים. אצל אחד זה הכשרה והתאמה והשני קורא לזה כיתה במפעל, אבל בעצם זה אותו דבר. אין גוף הכשרה, פשוט המוכשר עושה את זה. כמובן שפה אנחנו חושבים שהמעסיקים צריכים להתחייב להשמה, אחרת המדינה אין לה אינטרס להשקיע בדבר הזה, ועוד פעם, ביצוע הסבה ומדידה והערכה.

בקצרה בבקשה.

ממש דקה אחת. אז אדלג על המסלול הרביעי.

המסלול הרביעי פחות רלוונטי?

אני יכולה להציג אותו אם יש לי זמן, אבל אם לא, אני מעדיפה להתרכז בשוברים. שמענו גם עכשיו גם מאופיר, גם ממוטי אלישע, שהמדינה כן רוצה להמשיך להשקיע הרבה כסף בתכנית הזאת. בראייתנו לפי כל המחקרים שעשינו, למוצר הזה שנקרא שוברים למוכשרים, השוברים להכשרה, יש כמה וכמה בעיות שאנחנו מנינו אותם כאן.

הדבר הראשון, זה מוצר גנרי. יש לו סכום אחד ספציפי, לא מעודד תחרות ויצירתיות. לגופי ההכשרה יש נטייה להוריד את רף הלימודים כדי להרוויח שיותר כסף כי הם יודעים שבלאו הכי הם יקבלו את הכסף, את כל הסכום הזה, לכן אנחנו לא מאמינים במוצר הזה.

הדבר השני, הוא יביא לביצוע קורסים לא מיטביים ולא מתאימים, מכיוון שגוף ההכשרה יודע שהוא יקבל את הכסף בלאו הכי הוא פחות מתאמץ מבחינה איכותית. הדבר השלישי, אין מעסיק בקצה שזה הדבר הכי חשוב. אני שומעת שיש ביקושים רבים לשוברים, אבל אם החלטנו שהדרך שלנו להחליט אם הכשרה היא טובה או לא זה השמה בפועל, אז בתכנית השוברים אין את זה, ואנשים ימשיכו ללכת לקורסים שלכאורה נשמעים מאוד יפים, כמו הנהלת חשבונות למשל. הנהלת חשבונות זה מקצוע נעלם, אנשים ממשיכים ללכת לקורסים האלה, ואין ביקוש. או ימשיכו ללכת לכל מיני תכניות, גופי ההכשרה יצליחו לעשות על זה הרבה פרסום - - -

אולי אפשר לקיים דיון רק על השוברים.

כן. לגמרי.

גבירתי היו"ר, רק להתייחס, למעשה המציאות שללי תיארה הייתה נכונה עד לפני כמה חודשים, יחד עם זרוע העבודה ומשרד האוצר שינינו את הנוהל של הקצאת השוברים. היום יש מקצועות שהם מסומנים ברשימה שחורה, קראנו לזה, שבהם מקצועות שאין בהם ביקוש, ולא יוסבו לשם אנשים להכשרות מקצועיות. כמו כן אנחנו בשירות התעסוקה מבצעים בדיקה של האנשים לפני שאנחנו מפנים אותם להכשרה, ובודקים גם את מידת ההתאמה שלהם וגם את הסיכוי שהם ישתלבו בעבודה.

ללי צודקת שבשוברים למעסיקים אין מעסיק בקצה, אבל זה בגלל שיש הרבה מאוד הכשרות שהן ארוכות ומעסיק לא יודע להגיד בעוד תשעה חודשים שהוא יצטרך את הבנאדם הזה, ועדיין יש צורך בהכשרות האלה, לבצע אותן. זה כן אומר שצריך לעשות סדר מה שולחים, באיזה מסלול, אבל אנחנו בשירות התעסוקה לא בעד לבטל את המסלול הזה כי הוא נותן מענה לאלפי אנשים בשנים האחרונות ומענה שהוא איכותי לפי מה שאנחנו יודעים.

לא, לא לבטל אותו, אבל לבדוק, לדון בו יותר לעומק לגבי עלות מול תועלת ואיזה מנגנון חלופי, אלטרנטיבה.

רציתי לשאול אם יש הבדל במימון של התשלום למוכשרים, למי שמקבל את ההכשרה, בכל אחד מהמסלולים. האם יש מסלול שהם אמורים לקבל בו שכר ולא דמי אבטלה.

בזכות אתי עטיה החרוצה קודם כל אנחנו ביטלנו, היא הצליחה להשיג את ביטול הקיזוז של 30% מדמי האבטלה שזה כבר בשורה מדהימה.

אבל עד יוני 2021. זו הוראת שעה.

כן. תודתנו על כך, ואני מקווה שיאריכו את זה כי יוני 2021, אנחנו יודעים כבר שהקורונה לא תעזוב אותנו ויצטרכו להמשיך עם זה. זה דבר ראשון. קודם כל יש את האבטלה. בחלק מהמקרים, יכול להיות שהמעסיקים ירצו לתת שכר, אני לא יודעת את זה. אולי כדאי לשאול - - -

מלגות קיום.

כן. מלגות קיום זה מאוד חשוב. צריך להבין את זה, אבל כרגע בגלל שיש את דמי האבטלה זה פחות רלוונטי. אחרי זה נצטרך לדון איך עושים את זה.

נקיים דיון. אנחנו לא ננוח. הוועדה הזאת תהיה מאוד פעילה.

מצוין.

מוטי האם תוכל להתייחס למה שללי אמרה בעניין לשכות קשרי מעסיקים. האם אתה בעד, האם הן יתוקצבו, אתה מכיר את הנושא?

אני לא יודע מה זה לשכות, אני אשמח לשמוע. דיברתם לגבי השוברים. ללי את יכולה לחזור על השאלה לגבי הלשכות? לא הבנתי איזה לשכות.

כשאנחנו הצגנו בפניך את המסלולים, אחד המסלולים שדיברנו עליו, אחת הבעיות שהמסלול הזה אמור לתת עליה מענה, זה שהעסקים הקטנים והבינוניים, אין להם את התשומות הנדרשות מבחינת כוח אדם, כסף וזמן, לפנות לגוף הכשרה, ולגוף הכשרה אין אינטרס לדפוק בדלת של כל מעסיק ומעסיק ולנסות לדלות ממנו את הצרכים שלו. לכן דיברנו על כך שצריך שיהיה איזה גוף שיתווך ביניהם.

יש לנו גוף כזה. אני אתייחס. ראשית הקמנו מיזם מעסיקים באמצעות הפורום החברתי-כלכלי שבתוכו למעשה הוקם מנגנון כזה, שאמור לתת את כל מה שאת אומרת. כלומר הוא לוקח באמצעות גוף נוסף, מרכז את כל המשרות הפנויות, כל הצרכים של ההכשרה המקצועית של הכל. זה אחד.

דבר שני, אנחנו במסגרת נשיאות המגזר העסקי, חברים שם גם רועי כהן שהוא ידידי, יו"ר ארגון העצמאים. אנחנו נפגשנו איתו גם אצל השר איציק שמולי ולמעשה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ואנחנו פתוחים לכל הצעה. בימים הקרובים אנחנו יוצאים עם כל הכלים.

דבר נוסף, שמעתי אותך מדברת לגבי השוברים ואני מסכים איתך. באתי עם רעיון ששוברים יינתנו גם למעסיקים ואנחנו כן חושבים, צריך לעבוד על זה יחד עם שירות התעסוקה, גם בגרמניה זה נהוג כך, ככל שהמעסיק יתחייב לקלוט את העובד אנחנו מוכנים שהוא יקבל את השובר, אם זה במרכזי ההכוון שלנו, וזה יכול להיות טוב גם בשירות התעסוקה וכך יהיה קשר וזיקה בין ההכשרה להשמה.

דבר נוסף שלדעתי לא עלה כאן, אנחנו עשינו שינוי בשוברים, הרחבנו את זה. היום באמצעות השוברים אפשר ללמוד גם שפות, אפשר ללמוד גם לימודי הנדסאים, כלומר הרחבנו ולא צמצמנו, להיפך. ממש נתנו הרחבה בכל האפשרויות של יישום השוברים מכיוון שהיום יש אוכלוסייה מאוד גדולה וכל אחד עם הצרכים שלו, אז לכן הרחבנו גם את השימוש בדברים האלה.

מעולה. תודה רבה. עמיחי בקצרה כיוון שיש עוד כאלה שמבקשים לדבר.

אני פונה לוועדה הזאת כי את האמת, אני שומע פה את כל הצדדים מדברים, אני שומע את מוטי, לשכת התעסוקה, את כל הארגונים הנחמדים. אני מתנצל לומר את זה, אני מרגיש שמעבר לניתוק מוחלט וחוסר הבנה של המציאות, את יודעת, כשמבזבזים סכומים של מאות מיליונים מקופת המדינה שמגיעים אחרי זה למשרד האוצר, "אנחנו נקים מינהלת", אני עבדתי שנתיים באוצר ואני יודע מה זה להקים מינהלת באוצר.

היום העסקים הם לקראת קריסה. כמה שכולנו מבינים, הקורונה הגיעה לפה, וההכשרה בתוך העסקים, נוצר מצב הזוי, נותנים מס הכנסה שלילי לעובדים, העובדים לא מעוניינים לעבוד. בואו נכשיר עובד, אני לא רוצה להוציא עוד כסף. גם כך המיסים הולכים לעלות. אז אולי בסופו של דבר שמשרד האוצר יפנה את זה ישירות, לתת לעובד עכשיו מס הכנסה שלילי, שהוא יקבל משכורת, ישב בבית ולא ירצה לעבוד. העסקים עצמם יודעים מה הם צריכים. אלה דברים דינמיים.

כשאני שומע 'קול קורא', נהיה לי צמרמורת בגוף. אם אני צריך עובד מחר בבוקר לעסק שלי - - -

אז יש את שירות התעסוקה.

שניה, לא, אין פתרון. אני שומע את הפתרון שלהם. כשאני צריך עובד מחר בבוקר לעסק להכניס אותו לעבוד, יש מישהו שמגיע ונותן לי פתרון? 'תגיש קול קורא בחודש נובמבר, בחודש דצמבר אנחנו נשקול', אני כבר לא צריך את העובד אחרי זה כבר. אז למה אני צריך אותו? למה מבזבזים מאות מיליונים? מעל מיליון איש מובטלים בבית.

מה שקורה פה זה לא בדיחה. שכל אחד מגיע עם איזו מצגת יפה, ומראה. 'אני בזבזתי עוד 13 מיליון שקל למדינת ישראל'. אני משלם את המיסים האלה. ועוד שאר העסקים משלמים את זה. ואז כשכל אחד מגיע בצורה יפה, ויש עוד תכנית ועוד תכנית ועוד תכנית, הדבר הזה כואב לי וחורה לי. בסוף היום המדינה הזאת ירדה מהפסים. מגיע ללשכת התעסוקה, מגיע עובד מדינה, פקיד, הוא מקבל משכורת כל חודש, כשאני צריך להכשיר את העובד לעסק שלי, איך אני אכשיר אותו? שוחחתי עם מוטי בטלפון 'בוא נקבע פגישה', מצאנו בעוד שבועיים אולי יהיה לו זמן, הפקידה לא התקשרה גם. אבל לא משנה, בוא נשב, נדבר. יש לנו זמן. יש לנו זמן להכשיר את העובדים.

זה שהעובד רוצה להכנס מחר בבוקר לעבוד, יש לי עבודה בשבילו. איך אני יכול להכשיר אותו כשנותנים לי איזה שובר, ותגיש איזה קול קורא הזוי? מבזבזים מאות מיליונים? מישהו חשב על זה פעם שבסופו של דבר יש פרקטיקה בדברים האלה, שהבירוקרטיה לא יכולה להיות כזאת הזויה? של לבזבז את מאות המיליונים האלה סתם? אתם יודעים מה, שיחלקו את זה סתם לאנשים, ישר לחשבונות הבנק שלהם.

יש עוד דבר אחד אחרון שאמיר ויצמן יו"ר הליברלים ביקש ממני להקריא לכם. אני מקריא את זה ואני חושב שמה שהוא אמר, שיש בזה גם טיפת שכל. "לחינוך המקצועי יש חשיבות גדולה ביצירת ההון האנושי האיכותי. מדינת ישראל היא המדינה המובילה בקרב מדינות ה-OECD בנוגע לחינוך על-יסודי אקדמאי, רק שלחינוך הזה כבר כמעט ואין תשואה מבחינת בניית הון אנושי עבור חלקים נבחרים מהציבור. במקום להמשיך לשפוך עוד ועוד כסף שם או בחינוך מקצועי שאיכותו לא תמיד עומדת בציפיות, עדיף להרים מעט את הראש ולראות את הנעשה בעולם. בנושא הזה סביר להניח שהדוגמה הבולטת ביותר של חינוך מקצועי מוצלח היא שוויץ, בה פחות מ-1/3 מהתלמידים עושים בגרות והרוב הולכים לחינוך מקצועי בתוך חברות עסקיות עצמן, כלומר כבר בגיל 15 צעירים נחשפים לעולם העבודה ולדרישות מכוח אדם מקצועי. הם לומדים איך להתנהג ומה מצופה מהעובד והם לומדים מיומנות מקצועית אמיתית בעלת ערך בעולם העבודה. לכיוון הזה יש לשאוף. אם כבר שופכים כסף על חינוך מקצועי. אמנם אנחנו כליברלים לא אוהבים את הקונספט הזה בכלל, אבל אם כבר, לפחות לא לזרוק על בתי ספר שהתועלת בהם לא תמיד ברורה ויותר, ולסבסד חברות על העסקת צעירים בתמורה להקניית כלים שיעזרו לעובדים במהלך החיים המקצועיים שלהם", ולא לכל מיני אנשים שלוקחים את השוברים שלהם ומבזבזים את הכסף למדינת ישראל. תודה רבה יו"ר הוועדה.

תודה. אפשר לקיים דיון בנושא כיצד פועל במדינות אחרות בהמשך.

אנחנו עשינו על זה מחקר מאוד מקיף ונשמח לעזור.

עכשיו נעבור לרווית גרוס מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשייה.

נעים מאוד. תודה רבה על רשות הדיבור. אני מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשייה, אנחנו מייצגים עסקים יצרניים קטנים, כאלה שמעסיקים עד 20 עובדים. אני רוצה להתחבר לדברים של ללי כי אנחנו חלק מפורום המקפצה ולהגיד שבעל עסק קטן זה שונה מבעל עסק גדול. ברגע שלבעל עסק קטן אין לו עובד ובדרך כלל אין לו עובדים, אין לו HR, או מנהלות משאבי אנוש שיכולות לאתר את העובדים מכל מיני הכשרות כאלה ואחרות אלא זה הוא צריך לעשות את זה, ובדרך כלל קשה מאוד למצוא כי לחברות הגדולות, בשונה מהחברות הקטנות יש את הנשים האלה שיכולות לעשות את העבודה הזאת ולאתר את העובדים. נוצר מצב שלעסקים הקטנים בכלל אין עובדים.

מה שקורה זה שבעל העסק הקטן אין לו ברירה, הוא נאלץ לחפש בין השיטין את אותו עובד ואז להכשיר אותו בתוך המפעל. המפעלים הקטנים שלנו, למרות שזה נשמע משהו זניח, אבל רק שתדעו שמבחינה טכנולוגית המפעלים שלנו הם מהשורה הראשונה. מפעלי עיבוד שבבי שלנו זה דברים שעושים חלקים לטיל, לחץ, עובדים עם התעשייה הביטחונית ואין להם עובדים.

לפני כמה זמן פורסם קול קורא של שירות התעסוקה יחד עם התאחדות התעשיינים, פתחנו ושמחנו אמרנו שסוף סוף מבינים אותנו, מבינים שבעלי העסקים נאלצים להכשיר את העובדים בתוך המפעל לכן הם אמורים לקבל על זה תגמול, אבל כשקראנו את האותיות הקטנות הסתבר שלמעשה הכסף הזה שניתן באמצעות הקול קורא, ניתן רק למפעלים שמעסיקים מעל 15 עובדים.

כלומר מפעל שמעסיק פחות מ-15 עובדים ומכשיר עובד בתוך המפעל לא זכאי בכלל לתשלום. אני אומרת איפה ההיגיון, מה זאת האפליה הזאת. דווקא עסקים קטנים, הרבה יותר קשה להם להכשיר אצלם את העובדים והם עושים את זה כי אין להם ברירה, אין בתי ספר טכנולוגיים, אין אנשים מוכשרים שיודעים בדיוק את העבודה, ממילא הם עושים את זה. אבל אצל בעל מפעל קטן, סתם אני נותנת דוגמה, מפעל שלשבעה עובדים, נאלץ להכניס חניך לתוך המפעל, זה אומר שבעצם אותו בעל מפעל לוקח את העובד הכי טוב שלו, בדרך כלל זה מנהל העבודה, מוציא אותו מפס הייצור כדי להכשיר את אותו חניך. לא רק זה, גם הוא שם אותו על המכונה הכי יקרה שיש וגם משבית את המכונה הזאת במשך כל תקופת הלימוד. בעל מפעל כזה לא מקבל שקל, לעומת זאת מפעל כמו אסם, תנובה, טרה, שנמצא בהתאחדות התעשיינים הם כן מקבלים את הכספים.

ואני שואלת איפה ההיגיון. איפה ההיגיון בקול הקורא הזה. איך זה הגיוני שהמדינה מחלקת תקציבים לא בצורה שווה, מעדיפה עסקים גדולים על עסקים קטנים. והטענה הזאת, אנחנו שלחנו מכתבים וטענו "יש פה אפליה, איך זה הגיוני, הרי אנחנו גם ככה מכשירים את העובדים" הטענה שלהם במכתב תשובה הייתה "אתם לא מכשירים עובדים. ממילא אתם טוענים שקשה לכם להכשיר". איזו מן טענה זו שקשה לנו להכשיר? נכון, קשה לנו, אבל אין לנו ברירה אחרת. אם לא אנחנו נכשיר בתוך המפעלים מי יעשה את העבודה הזאת בשבילנו?

רווית תודה. בואי ניתן למוטי אלישע להתייחס לדברייך.

שלום. אני שמח שהעליתם את זה, ראיתי את עמיחי נלהב אז שלחתי לו קישור. עמיחי באמת תודה על הדברים. לא הספקתי לצאת בפרסום אבל הקישור ששלחתי לעמיחי כרגע וגם לגברת שדברה קודם, הנה, אני מזמין אתכם. אצלנו אין מגבלה לעסקים קטנים, זה פתוח להכל. גם עסק שיש לו עובד אחד יכול להעסיק עובדים, אין לנו מגבלה. תכנסו היום, תוך חמישה ימים יש לכם אישור. אם לא ענינו לכם תוך חמישה ימים, עדיין יש לכם אישור בתנאי שעניתם על הקריטריונים. זה הכל ברמת הצהרות היום, אנחנו מונגשים לגמרי, יש לכם מעכשיו תוך חמישה ימים, תמלאו את הטפסים, חמישה ימים מתחילים להעסיק את העובד ואתם מקבלים בגינו בין 10,000-15,000 סיוע מהמדינה. תכנסו לאתר הזה, שלחתי כרגע את הקישור כפי שאמרתי, ונשלח אותו גם אליך אתי.

תכנסו לאתר של משרד העבודה, יש לנו שם פורטל מעסיקים שאנחנו עושים אותו יחד עם המגזר העסקי ותנצלו את זה. יש לנו שם הרבה כסף, תנצלו את זה, תעסיקו עובדים.

יפה מאוד. רונן לוי נשיא איגוד המוסכים בבקשה.

מה שעכשיו הציגה ללי על עסקים קטנים, איגוד המוסכים מייצג כיום כ-5,000 בעלי מוסכים, ברובם מוסכים קטנים עד 10 עובדים. הדרך היחידה שלהם לקבל עובדים זה דרכנו. לפני כן היו באמת הולכים למכללות, ושם מנסים לעשות השמות דרך כל מיני ארגונים כאלה שזכו במכרזים של השמות.

לפני כמה שנים הבנו שאנחנו לא יכולים להיות יותר תלויים בגופים אחרים ובאיגוד המוסכים הקמנו זרוע הכשרה וזרוע השמה באיגוד המוסכים. זה לדעתי מודל שצריכים לאמץ, גם ארגונים אחרים, כפי שעשינו. אנחנו למעשה כבר לא תלויים יותר באף אחד, יש לנו ארגון שלנו שבו יש לנו 80 מורים, יש לנו ארבעה סניפים בארץ שאנחנו מכשירים בהם את כל מקצועות הרכב, מדו-גלגלי, רכב חשמלי היברידי, רכב פרטי, צמ"ה, משא כבד, אוטובוסים. אנחנו יכולים למעשה לתת היום לכל המעסיקים במגזר שלנו.

מה שאנחנו צריכים בעיקר זה בסופו של דבר הנגשה מהירה ופחות בירוקרטיה כי למעסיקים שעובדים תחתינו באיגוד המוסכים היום אין בירוקרטיה. אנחנו יכולים לעשות את המיונים בשבילם, אנחנו מביאים אותם להרבה מעסיקים שהם בעצמם בוחרים באותם אנשים. אנחנו עושים מעין מפגשים, כמו לדוגמה מפגשי שידוכים, שבאים ויושבים ועושים סבב בין מעסיקים לאנשים שמחפשים עבודה ואנחנו מכשירים אותם. הם בוחרים אותם מראש.

הדבר העיקרי כמו שאמרה רווית והיא צודקת, שלמעסיקים קטנים באמת אין תגמול אחר כך, אם הוא מעסיק את האדם. אין מודל בסופו של דבר שיתמרץ גם את המעסיק הקטן להשתלב בהכשרה. אנחנו מכשירים גם את בעלי המוסכים עצמם או אנשים מטעמם להיות חונכים וזה מאוד חשוב.

אני רוצה להדגיש את הדבר הכי חשוב שלא דיברו עליו. הדבר החשוב הוא קודם כל העובד עצמו. צריכים להגיע לרמת מיונים כזו שהעובד באמת ירצה לעבוד במקצוע, וצריך לחבר אותו. גם האדם עצמו שמעסיק אותו מאוד חשוב כי העניין האנושי הוא גם חשוב. אז תהליך המיון חייב להיות תהליך מאוד חזק ונכון וטוב על מנת שנצליח להגיע להשמות גבוהות. אנחנו כבר מגיעים בחלק מהמקרים אצלנו להשמות של כמעט 100%, אם התחלנו בהתחלה בתכניות של 50%, 60%, ויש לנו גמישות של למידה, אנחנו יודעים ללמוד מקורס לקורס איפה אנחנו טעינו, איפה לא עשינו תהליך נכון, איפה היה מסלול של קורס שהצלחנו, או מעסיק שעשינו לו התאמה לא מספיק טובה לעסק שלו. התהליך הזה חייב להיות מאוד גמיש אבל הוא חייב להיות בשליטה שלנו ובסיוע משרד העבודה, זאת אומרת הגישה צריכה להשתנות.

המעסיקים צריכים להחליט יחד עם האיגוד שלהם מה הם צריכים באותו מסלול הכשרה, אם זה 10, 12, 20 איש, וזרוע העבודה צריך להיות מונגש לצרכים שלנו. אנחנו לא צריכים לעבור את הבירוקרטיה הזאת בעצמנו כל פעם בשביל לזכות באיזה שהוא קורס, כדי שאנחנו נוכל להנגיש את זה לציבור שלנו. לצורך העניין אנחנו צריכים להיות זרוע העבודה של אותם מעסיקים שמאורגנים אצלנו. כך זה קורה בגרמניה, כך זה קורה בשוויץ. אני באמת גאה שהארגון שלי הצליח להיות כמו שוויץ, למרות שבמדינה מאוד קשה לעשות את זה. היה לנו מסע מאוד קשה ועשינו את זה דרך לימודים בגרמניה. פשוט החלטנו לוותר על הריב עם משרדי העבודה, הממשלה והאוצר ולעשות את זה בעצמנו והקמנו זרוע עבודה עם כמעט 80 איש שהיום עובדים אצלנו באיגוד המוסכים ומלמדים את האנשים, אנשים שעושים השמות, חונכים, יש לנו בכ-500 מוסכים חונכים.

מה שאנחנו צריכים זה פשוט הנגשה מהירה מזרוע העבודה. כשאנחנו מגיעים, פשוט להקל עלינו את החיים כדי שנוכל לעשות את העבודה הזו ולהגיע להישגים טובים. תודה.

תודה. אסף ברימר מנכ"ל מונא חלל לשינוי בבקשה. אני מקציבה לך שתי דקות.

שלום. זה מצוין שאני מדבר אחרי זה שדיבר לפני, כי האופי של מה שמונא עושה הוא מאוד דומה. זה מרכז אזורי שנותן שירות לתעשייה לכל המפעלים באזור, זה מודל שפיתחנו ועובד כבר שלוש שנים, כולל בתקופת הקורונה, מסתיימים עכשיו קורסים להכשרות למרות שכבר שנה אין תקציב מדינה להכשרות, בהשתתפות המפעלים והרשויות ומעל 80% השמות. תארו לכם לדוגמה שבסוף 2021 קיים מודל בדימונה, במגדל העמק, בכפר קאסם, בכסייפה, כרמיאל, מג'דל כרום, של מרכזי אימון שנותנים את האפשרות לאנשים למפעילים לטכנאים, להנדסאים ומהנדסים לעשות הכשרות וכל המפעלים לוקחים את האנשים, פ באזור יודע שזה המרכז שלו ושם הוא מקבל את כוח האדם גם הקיים וגם החדש, הוא יכול להכשיר אותו שם. זה בדיוק מה שהמוסכים עשו.

זה גוף הכשרה מקצועי שעובד עם המפעלים, עובד עם פורום המעסיקים, התאחדות התעשייה וכמובן זה פותח יחד עם זרוע העבודה. לצערי בשנה האחרונה כמו שאמרתי אין תקציב, אבל עכשיו זה חוזר. עושים את ההכשרות האלה לכולם בהתנסות מעשית והמעסיקים יכולים, ואז גם הגדולים וגם הקטנים וגם במסלול אחד שהמעסיק הגדול בקצה וגם במסלול שני שהגוף הזה מהווה את הגשר, מה שדיברו על לשכת התעסוקה קודם, הגוף הזה מהוו גשר לכל המעסיקים. וגם עכשיו בתקופת הקורונה מעל 80% מהאנשים האלה עובדים. זה משלב הרבה אוכלוסיות, כל האוכלוסיות שגם אין להם הזדמנות, שלא היו קצינים בצבא יכולים להגיע לתעסוקה מתקדמת בתעשייה, אני מדבר על כל הזרועות של ענף התעשייה.

זה נעשה בשילוב עם התעשייה והרשויות וזו הדרך להגביר את הפריון. אלה מרכזים שמוכוונים לתעשייה 40. מוכוונים לשיתוף פעולה כמו שאמרתי עם זרוע העבודה ופורום המעסיקים, התאחדות התעשיינים. וזה one stop shop שנותן גם את ההכשרה וגם את ההשמה. זה הכוח שלו. המעסיק יכול לבחור כמו שאמר נציג איגוד המוסכים, את האדם מתוך היכרות, מתוך הבנה של היכולות שלו, וכל אחד מקבל הזדמנות. זה משלב גם את ה-collective impact וגם את העבודה מהשטח וזה מודל שעובד ואנחנו מתכוונים בשנתיים הקרובות להכפיל אותו לאלפים של מושמים בכל הארץ. זה יכול לשלב גם גופים כמו ג'ון ברייס בתחומים של תוכנה או IT, וזה פלטפורמה מאוד מיוחדת ומאוד נכונה בדיוק כמו שהמוסכים עשו.

סליחה, אנחנו צריכים לעבור לדובר הבא. תודה רבה על דבריך. גברת דיאנה בארון מאלו"ט.

שלום. תודה על זכות הדיבור. אני אדבר בקצרה. הגשנו את הדברים גם במסגרת נייר עמדה לוועדת המשנה. אנחנו מברכים על הדיונים בנושא הזה אבל אני לא שמעתי לא בדיון הקודם וגם לא בדיון הנוכחי התייחסות לנושא של אנשים עם מוגבלויות.

קבענו לקיים דיון בנושא.

אנשים עם מוגבלויות גם זקוקים למענה על ידי שירותים שניתנים להם ולמרבה הצער בתקופת הקורונה המחסור במענים שניתנים על ידי שירותי הרווחה ומוסדות החינוך הפך לקיצוני יותר.

אנחנו חושבים שזו הזדמנות מצוינת להכשיר אנשים שעכשיו נמצאים בשוק דורשי העבודה, להכשיר אותם למקצועות שלא דורשים הכשרה משמעותית כדי לשלב אותם לתעסוקה, לדוגמה סייעות משלבות במוסדות החינוך, לדוגמה עובדי סמך בשירותי הרווחה. לא מדובר רק על אנשים עם אוטיזם, אנחנו כאן על המנדט של האגודה הלאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, אבל זו זכות שקיימת לכל האנשים עם מוגבלויות, מוגבלויות פיזיות, מוגבלויות רגשיות, התפתחותיות, כולם זקוקים למענים האלה וכרגע יש מחסור קיצוני בעובדי סמך ובסייעות משלבות ואנחנו חושבים שזו הזדמנות טובה - - -

תודה. אנחנו נקיים דיון בסוגיה הזאת. נעבור לדוברת הבאה, ד"ר יוכבד פנחסי אדיב מפורום המכללות הטכנולוגיות.

קודם כל תודה רבה על זכות הדיבור. אני יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות בישראל שפרושות מהצפון ועד לדרום, מהמזרח עד הים. אני מאוד שמחה ומברכת על דיון שכזה שמעמיד את ההכשרות המקצועיות. אני רואה איך פתאום יש כאן סוג של להט וכל כך הרבה גופים רואים ומשתתפים בתחומים האלה ורוצים לקחת בזה חלק, אבל אני חושבת שבסופו של דבר גם צריך להיות איזה שהוא סדר, ובכל הדיון הזה חיפשתי את המילה שנקראת "מכללות טכנולוגיות" ולא מצאתי אותה אצל אף אחד מהדוברים, וזה פשוט הדהים אותי.

אנחנו 30 מכללות שיושבות תחת משרד העבודה והרווחה ולמעשה הן אלה שמתכללות את כל העולמות של לימודי הנדסאים, לימודי טכנאים והכשרות מקצועיות. למעשה אנחנו נמצאים ברמת תשתית מהגבוהה שיכולה לבצע כל הכשרה לכל מעסיק שהוא בתחום העולמות הטכנולוגיים, ההנדסיים וכולי.

דיברו כאן על זמנים. היה כאן מעסיק שפשוט צעק ודרש 'אני רוצה עובדים'. שימו לב, אנחנו המכללות שלמעשה מפעילות מגוון גדול מאוד של תחומי לימוד, אנחנו גורמים שעוסקים בפדגוגיה, בסופו של דבר גם ללמד הכשרות זה לא רק מעסיק וסטודנט, אלא יש כאן פדגוגיה מאחרי והיא צריכה להילמד, אני לא שמעתי אף פעם שיוצאים עם איזה שהוא קורס או תואר שהוא מחוץ למה שנקרא למכללה שהוא בעולם אקדמי או הכשרתי אקדמי, שנעשה מחוץ למכללות האקדמיות.

בתקציר הדברים אני אגדיר שלמעשה המכללות הטכנולוגיות זמינות באופן מיידי לקיים את ההכשרות האלה. אנחנו מוכנים ברמה פדגוגית, ברמת גמישות של נושאים מסוימים. יש לנו פרישה רחבה מאוד לאורך הארץ, ברמה תרבותית אנחנו עוסקים במגזר היהודי ובמגזר הערבי. אנחנו בקשר רציף מאוד עם המעסיקים, יש עלינו רגולציה. שימו לב, כל הנושאים האלה, אנחנו מוכנים מחר בבוקר לבצע את ההכשרות האלה. רק שימו את הכסף, צרו את המתווה, תגרמו לגורם מתכלל שמבצע את כל התהליך הזה ותעבדו דרך המכללות הטכנולוגיות. אנחנו מבקשים שהפניה תהיה אלינו לבצע, אנחנו כבר ממחר בבוקר יכולים ומסוגלים לבצע את כלל ההכשרות הנדרשות למשק ולתעשייה.

תודה רבה. מי שלא אפשרתי לו לדבר, הוא ידבר בעוד שבועיים בישיבה הבאה. אני מבקשת לסכם.

בתחילת 2021 נבקש לקבל דיווח. יש מספר שחקנים מרכזיים וגופים. הוועדה תעשה מעקב על התוצאות בשטח – ההשמות. אנחנו נבקש מכל הגופים לדווח לוועדה כמה הכשרות נעשו בכל גוף ומה התקציב שנוצל, דיווח של תחומי ההכשרות והיקף הפעילות. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:03.