פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



15
ועדת החינוך, התרבות והספורט
07/12/2020


מושב שני


פרוטוקול מס' 118
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"א בכסלו התשפ"א (07 בדצמבר 2020), שעה 11:00

סדר היום: פעילות מערכת החינוך לעידוד ההערכה העצמית ושאיפתן להצלחה של נערות בישראל

חברי הוועדה: תהלה פרידמן – מ"מ היו"ר
מרב מיכאלי

שי אלוק - מנכ"לית עמותת "שוות"

יעל בן שמחון - עמותת "שוות"

נועה גוטליב - עמותת "שוות"

אושרה לרר שייב - ממונה על שוויון בין המינים בחינוך, משרד החינוך

ד"ר אהרון שחר - מנהל אגף טכנולוגיה, משרד החינוך

גיא דגן - מנהל תחום דעת וממונה על החינוך הגופני, משרד החינוך

שי גולדברג - משרד להשכלה גבוהה ומשלימה, המשרד להשכלה גבוהה

נורית שרביט - מפקחת , ספורט נשים וספורט עממי, משרד התרבות והספורט

אבישג דיין - מנהלת פרויקטים, מועצת תנועות הנוער

יפעת גורדון - מנהלת שותפויות, מועצת ארגוני הילדים והנוער

נעה גולדשמידט - מנהלת אגף הדרכה בתנועת הנוער נוע"ם, מועצת ארגוני הילדים והנוער

אודליה שינדורף - סגנית הנהגת ההורים הארצית

רות פנחסי - מנחת סדנאות ספורט ומגדר בעמותת "זזה", נציגי עמותות

עדי לביא - ועד מנהל, נציגי עמותות

תומר ישראלי - נציגה, מועצת התלמידים והנוער הארצית

יהודית גידלי

אושרה עצידה


פעילות מערכת החינוך לעידוד ההערכה העצמית ושאיפתן להצלחה של נערות בישראל

שלום, אני שמחה לפתוח את הדיון בוועדת החינוך של הכנסת לרגל יום הנערה, ולבקשת עמותת "שוות" העוסקת במנהיגות נערות.

יש מחקר מעניין של הקרן שהקימה שריל סנדברג, סמנכ"לית פייסבוק, שהיא אולי הדמות הנשית הבכירה ביותר בעולם ההייטק. היא כתבה ספר נפלא בשם "Lean In" - "לפרוץ קדימה", על נשים בעולם העבודה. בעיניי, זהו ספר חובה. היא גם עומדת בראש קרן גדולה שעוסקת בזה. הקרן הזו עשתה מחקר מאוד מעניין. היא ניסתה לבדוק את תזת תקרת הזכוכית - למה אין נשים בעמדות ניהול בכירות בחברות? אנחנו גם מכירים את זה מהעולם הפוליטי, והאמת, שמכירים את זה מכל העולם. יש מעט נשים בעמדות ניהול בכירות, הן לא בעמדות ההובלה. המחקר גילה דבר מאוד מאוד מעניין והוא שאין לנשים בעיה של תקרת זכוכית, יש להן בעיה של סולם שבור. הכוונה היא שהבעיה שלנו היא לא שכשמגיעים לבחור את המנכ"ל אז יש שתי מועמדות ושני מועמדים ולא בוחרים נשים, הבעיה שלנו היא שבדרך כלל אין שם מועמדות. אין שם מועמדות כי בשלבים הרבה יותר מוקדמים של הטיפוס בסולם, הן עזבו.

זה מביא אותנו למחשבה איך אנחנו גורמים לנשים להתחיל לטפס. כשיותר נשים יתחילו לטפס, יותר נשים גם יגיעו למעלה ויהיה יותר ממי לבחור את הלמעלה. אבל כשהן לא מתחילות את הטיפוס, ממילא כשמגיעים למעלה אין מועמדות ואין את מי לקדם. לכן, עולה נושא המאוד מאוד מרכזי והוא איך מחנכים נערות שהקול שלהן חשוב, איך מחנכים נערות לקחת הובלה ולממש את היכולות שלהן.

גם אני הייתי נערה ואני מגדלת שלוש נערות, יש לי גם שני בנים, והשאלה הזו של חינוך נערות, של דימוי עצמי, של עולם שאיפות, של הבנייה של מה את יכולה להיות ומה את רוצה להיות, הוא דבר מאוד משמעותי בצמיחת נשים, ולהגיע בסופו של דבר לתמונת מצב שבה 60 מושבים פה יהיו של נשים, ושחלק מראשי המפלגות יהיו נשים, ושבעמדות קבלת החלטה בכירות יהיו נשים. זה לא בגלל שאנחנו יותר טובות ולא בגלל שאנחנו זקוקות לעזרה, אלא בגלל שיהיה טוב יותר לעולם אם בכל מקום יהיו חצי נשים.

הנושא שלנו היום הוא נערות – מה המצב כיום ולאן אנחנו רוצים ללכת. לצורך זה, הייתי שמחה להתחיל בהצגת המחקר: דוח הנערה הישראלית לשנת 2020 שערך ארגון "שוות".

בוקר טוב לכולם, נעים מאוד להיות כאן. אני מנכ"לית עמותת "שוות". אציג בקצרה את הפעילות שלנו כעמותה ואת הדוח שהכנו ואת המסגרת שבתוכה גם ביצענו את הדוח הזה. העמותה הוקמה בשנת 2018 על ידי רוני ואלדד פוסטן-קורן, מתוך אחריות חברתית ורצון לצמצם את הפער המגדרי בחברה הישראלית. אנחנו פועלות כבר שלוש שנים ובכל שנה הצלחנו יותר ויותר להגדיל את פעילות העמותה. התחלנו כאן, בירושלים, והיום אנחנו פועלות כבר בארבע ערים, עם 250 חניכות כל שנה. המטרה שלנו היא להגיע בתוך חמש שנים לכל נערה שלישית בישראל.

כמה נערות יש בישראל? זה נשמע לי מטרה שאפתנית מאוד.

נכון, זו מטרה שאפתנית. אנחנו אוהבות לשאוף. בעמותה יש לנו תוכנית חונכות שנתית שעובדת בבתי ספר אחרי שעות הלימודים עם נערות בכיתות ו' ו-ז'. לאורך השנה אנחנו עוברות חמישה מערכי תוכן, אנחנו מדברות על הצבת מטרות, תכנון קדימה, התבטאות בפומבי, לקיחת החלטות ויוזמה – כל זה תחת היכרות עם מודלים נשיים לחיקוי. מעבר לזה, יש לנו גם סדנאות להורים ולבנות לכבוד שנת בת המצווה כדי שגם אם אנחנו לא יכולות לעבוד עם כל נערה בישראל, גם ההורים יוכלו לקבל את הכלים לעבוד עם הנערות אחר כך בבית. נמצאות איתי נועה ויעל שהן רכזות התוכנית, ונמצא איתנו בזום גם רן מילון, חבר הוועד המנהל.

במסגרת הפעילות שלנו בעמותה התחלנו השנה מסורת, שאנחנו מקוות שתימשך שנים רבות, והוא שבוע הנערה הישראלית. השבוע התחיל ממש אתמול והוא הולך להפגיש 25,000 תלמידות ותלמידים במדינת ישראל עם נשים מעוררות השראה. כל יום עוסק בתחום דעת אחר, אם זה מדע רפואה, הייטק וטכנולוגיה, וכמובן אקטיביזם וממשל. נערות ונערים בישראל הולכים להיפגש, בין היתר, עם דוברות מובילות מאותו תחום, ולאחר מכן גם עם עובדות מן המניין. נפגשים ממש לשיחה, מפגש פתוח, ואיזושהי היכרות כדי להראותIf She Can See It, She Can Be It .

במסגרת שבוע הנערה הישראלית יצאנו למפות תופעות ומגמות מרכזיות. פעילות העמותה מתבססת בעיקר על מחקרים. רוב המחקרים נעשו לא בישראל. אנחנו החלטנו שאנחנו רוצות לבדוק מה המצב כאן אצלנו בבית ויצאנו למפות כל מיני תופעות ומגמות מרכזיות המשפיעות בעיקר על ביטחון עצמי. בדקנו את הביטחון העצמי כי החזון שלנו כעמותה הוא לאפשר לנערות לחזק את תחושת הערך העצמי שלהן, לעורר מודעות להזדמנויות, לשאיפות, לאתגרים, כדי להכין את דור העתיד ואת המנהיגות ולצמצם את הפער המגדרי כמובן.

הדוח נעשה עם שני מדגמים אינטרנטיים אקראיים ומייצגים. 305 נערות הן קבוצת המחקר שלנו ו-305 נערים הם קבוצת הביקורת. הדוח בודק תפיסות עצמיות, יכולת התמודדות עם כישלון והצלחה, מה מעסיק את הנערות ומה הן חולמות להיות כשהן יהיו גדולות. הדוח בוצע על ידי מכון רושינק בחסות חברת Applied Materials.

הממצא הראשון של הדוח הוא לא כל כך מפתיע, והוא שההערכה העצמית של הנערות הישראליות נמוכה בהשוואה לנערים. אנחנו בדקנו שישה פרמטרים שמשפיעים על הערכה עצמית של נערות. ארבעה מתוך ששת הפרמטרים האלה הראו שהערכה עצמית של נערות נמוכה ביחס לנערים, כאשר הפער הגדול ביותר זוהה בהתייחסות של הנערות למראה החיצוני שלהן, בניגוד לכך שאצל נערים ההתייחסות למראה החיצוני קצת יותר חיובית. דבר נוסף, באוכלוסייה הכללית נמדדה הערכה עצמית נמוכה יותר בהשוואה למגזר החרדי והערבי, בעיקר כשהן מדווחות שהן מוותרות גם אם קשה להן. עוד ממצא שמצאנו הוא מבחינת המקצעות שנערות שואפות אליהם. נערות שואפות להיות יותר רופאות, לעבוד בחינוך, בעיצוב ובאומנות, ופחות בהייטק, הנדסה וספורט. השקף הבא מציג את האחוזים. אפשר לראות בסגול את מצב הנערים ובתכלת את מצב הנערות. כמו שאנו רואים, בהייטק יש לנו המון נערים השואפים להגיע להייטק. לעומת זאת, ברפואה המון נערות שואפות להיות רופאות. לעומת זאת, בשאר הדברים המצב קצת אחר. אין לנו כמעט נערות ששואפות להיות מהנדסות ואין לנו כמעט נערות ששואפות לעסוק בספורט.

ממצא אחרון – יציאה ממסכים מחזקת את מידת ההערכה העצמית של הנערות. הכוונה ביציאה ממסכים היא להשתתפות בפעילויות ספורט, תנועות נוער וחוגי העשרה. מה הוא סדר-היום של נערות בישראל? נערות מבלות המון ברשתות חברתיות, פחות בפעילות גופנית ביחס לבנים. רוב הנערות בישראל לא הולכות לתנועות נוער ורוב הנערות בישראל לא הולכות לחוגי העשרה.

נערות הולכות פחות לתנועת נוער מנערים? לא.

מסתבר, בדקנו ומצאנו. גם אותי זה הפתיע. אני אישית בוגרת תנועת הצופים, וגם שתי החברות שלידי. עם זאת, בנות הולכות פחות לתנועות נוער ופחות משתתפות בפעילויות העשרה כמו: חוגים במסגרת בית הספר, ריקוד, מוזיקה. בנות יותר נשארות בבית ומתעסקות בטלוויזיה וברשתות חברתיות ובכל הדברים האלה. חשוב להעיר שהמחקר אומנם נעשה לפני חודשיים, אבל ביקשנו מהמשיבים להתייחס לתקופה שקדמה לקורונה. אנחנו לא מדברות על המצב העכשווי, שכולם כמובן נעולים בבית, אלא אנחנו מדברות על התקופה שלפני הקורונה, וגם אז נערות פחות עשו ספורט ופחות יצאו לפעילויות העשרה.

מסקנות – אנחנו גם מצאנו שההשתתפות בפעילויות נוספת תורמת להערכה עצמית של נערות. עוד דבר שמצאנו, ולא הופיע כאן, הוא שיש קשר עקבי בין הפרמטרים האם אני יודעת להציב לעצמי מטרות אישיות לבין הערכה עצמית. כלומר, לנערות היודעות להציב לעצמן מטרות יש הערכה עצמית גבוהה יותר. כפי שאמרנו לגבי מקצועות, מקצועות כמו: חינוך ורפואה יותר חזקים מהייטק והנדסה. פעילות ספורטיבית של לפחות חצי שעה ביום מחזקת את ההערכה העצמית של נערות.

במה אנחנו חושבות שכדאי להשקיע? זה נאמר גם כמסקנות מהמחקר שאנחנו עשינו וגם מהפעילות שלנו בשלוש השנים האחרונות, כשאנחנו באמת עובדות עם נערות בגיל הזה בבתי הספר וגם אנחנו מודדות פנימית את ההצלחה שלנו. מודלים פדגוגים שמקנים כלים להצבת מטרות ועמידה בהם מחזקים את ההערכה העצמית של נערות, פעילויות נוספות אחרי שעות בית הספר, כנ"ל פעילות ספורטיבית, חשיפה ממוקדת של נערות למודלים לחיקוי, אם זה בתחומי הייטק, הנדסה, ספורט – אלו תחומים שכמעט ולא רואים בהן נשים. כמו שאמרתי קודם, If She Can See It, She Can Be It. אנחנו באמת רוצות להציג מודלים נשים לחיקוי כי לילדות צעירות מאוד מאוד חשוב לראות מישהי שעשתה את זה לפניהן כדי שגם להן יהיה לאן לשאוף, אבל כמובן שאנחנו מעודדות נערות גם להיות ראשונות בכל דבר, וזה גם בסדר.

הדבר האחרון – בתור מנהלת עמותה, חשוב ומאוד מאוד משמעותי עבורי לראות תקצוב פעילויות לצמצום הפער המגדרי, בין אם זה מבחני תמיכה רלוונטיים שהיום לא קיימים, ותקצוב לפעילויות גם במסגרת החינוך הפורמלי. תודה.

תודה רבה. את אומרת ספורט סתם, אבל אני חושבת שהפער הגדול הוא בספורט קבוצתי. נערות כמעט לא משתתפות בספורט קבוצתי. בכלל, נשים מוסללות מאוד חזק לספורט אינדיבידואלי. אני לא עושה שום ספורט אבל קצת למדתי על הנושא וראיתי שספורט קבוצתי מבנה דברים משמעותיים מאוד, לא רק בתחרותיות אישית, אלא ביכולת לעבוד ולהתחרות כקבוצה. זה מבנה דברים מאוד משמעותיים ויש לנו כאן חוסר גדול. ארצה שתיכף נשמע על זה.

אשמח לשמוע את נציגות עמותת "זזה" העוסקות בכדורגל נשים. רות, בבקשה.

שלום, אני מנחת סדנאות מגדר וספורט בעמותת "זזה". אני שחקנית כדורגל בהפועל קטמון ואני מאמנת נשים, ילדות ונערות ברחבי ירושלים. אני אסביר על הסדנאות שאנחנו עושות ב"זזה" של מגדר וספורט. בגדול, העברנו את הסדנאות עד עכשיו בתיכונים בירושלים ובמכינה לבנות. הסדנא שלנו בנויה מחלק שבו המשתתפים והמשתתפות מתנסים במשחק כדורגל בשיטה מיוחדת שנקראת פוטבול 3, שבה הם ממציאים את חוקי המשחק ושם החוקים הם דווקא בדגש מגדרי. אחרי המשחק אנחנו עורכים דיון על המשחק שהיה ועל הפערים המגדריים שיש בספורט בארץ.

מטרות הסדנא הן גם לחשוף נערות לספורט קבוצתי דרך כדורגל שנחשב דווקא מאוד מאוד גברי, ובכלל לשנות את התודעה הציבורית סביב נושא ספורט הנשים. מניסיוני כמנחת הסדנא אני יכולה לומר שהרבה מהבנות מגיעות למגרש עם חשש מאוד גדול, עם הרבה חוסר ביטחון. הן לא מרגישות שזה המגרש שלהן. ברור להן שזה לא המקום שלהן, זה מה שהחברה סימנה להן. בבית הספר הייתה לי שעה אחת של מגרש לבנות במשך כל השבוע, ולכן מאוד ברור שהן ירגישו זרות שם. אחרי המשחק הן מספרות על איזושהי חוויית גילוי מאוד גדולה ועל הנאה מהתחרות, מהקבוצתיות, מהוצאת האגרסיות. זה משהו שהן כנראה לא חוו אותו והוא מאוד מאוד מרגש אותן.

כשחקנית וכמאמנת אני רואה עד כמה הספורט הקבוצתי חשוב לביטחון העצמי של הבנות, לביטחון בגוף, ללמוד להיות גם אגרסיביות. זה לוחמנות שהיא לא אלימה, היא טובה להן על המגרש, ובמגרשים אחרים בחיים בכלל. אני מאוד מאמינה בהכנסת הסדנאות האלה לתוך מערכת החינוך וביכולת שלהן לשנות את התודעה, את השפה, ואת המציאות של הבנות האלה, שיגדלו להיות נשים חזקות יותר.

תודה. תיכף ארצה לשמוע ממשרד החינוך על איך גורמים לדבר הזה לקרות. השאלה שמאוד מסקרנת אותי היא איך הן יגיעו אליכם? איך גורמים להן להגיע לתחום הזה של ספורט קבוצתי? אתם דיברתם קודם על הצבת מודלים לחיקוי לתחומים שנשים פחות הולכות אליהן, אבל בספורט זה לא רק מודלים לחיקוי. צריך להכניס אותן פנימה בגיל צעיר, אחרת זה לא יקרה.

עדי, בבקשה.

נבחרות בבתי ספר הן אחת הדרכים שאנחנו רואים לעידוד תלמידות לעסוק בספורט. הרבה פעמים אנחנו רואים נבחרות של תלמידים אבל לא של תלמידות. לכן, אנחנו קוראות למערכת החינוך גם לשלב בתוכנית הלימודים תוכנית שתעודד ספורט אצל תלמידות, אבל גם שייראו את זה בעיניים - בדיוק כמו הסיסמא של "שוות": If She Can See It, She Can Be It. אם לא יראו את זה בבתי הספר או במגרשי ברחבי העיר בשעות אחר הצוהריים, זה פשוט לא ייכנס לתודעה.

אני רוצה לדבר על שפה ותודעה בהקשר הזה. ראינו מה שקרה לאחרונה עם הבנות והנערות של הפועל קטמון, כשההתאחדות החליטה להחזיר אחורה את הכדורגל של הנערות. לדוגמא, יש עכשיו מבחן תמיכה של משרד התרבות והספורט שהוא פרסם על התמיכה בשחקן הישראלי. המילה "ספורטאית" מופיעה אפס פעמים, לעומת זאת, המילה "ספורטאי" מופיעה 36 פעמים. אם נערות, נשים וילדות נחשפות למעשה כל הזמן לשפה שמדירה אותן, הן בחיים לא יגיעו למצב ולמקום בו אנחנו רוצות לראות אותן.

עדי, תודה. אנחנו בהידברות מול התאחדות בנושא הזה שקשור לכדורגל. יש כללים שונים לבנות ולבנים מבחינת מספר שחקנים, וכל מיני דברים כאלה, וזה די תמוה. אני אומרת לפרוטוקול הוועדה שאנחנו מחכים לתשובת התאחדות לכדורגל בעניין השוואת סטנדרטים לנערות ונערים.

משרד החינוך, בבקשה.

בוקר טוב. אני ממונה על השוויון בין המינים בחינוך. אני אציג את כלל פעילות המשרד ואחר כך נפנה לגורמים המקצועיים שהוזמנו לכאן: לגיא דגן, מפמ"ר חינוך גופני, ולאהרון שחר ממינהל תקשוב. ברשותכם אתחיל עם הפעילות הכללית. משרד החינוך באמת מאוד ער ומאוד minded לקידום נערות, גם בתחום מדעים וגם בכלל. אנחנו רואים בזה חלק מחינוך לשינוי חברתי ולתרבות דמוקרטית במדינת ישראל. אנחנו עושים את זה החל מהגיל הצעיר בכל המגזרים, בקרב מורים ומורות וצוותי חינוך, כדי לעודד בסופו של דבר תלמידות לפנות למקצועות סט"מ, שזה המוקד של הדיון פה, כי במקצועות אחרים אנחנו יודעים שיש כבר יתרון לבנות, לפחות בעולם ההשכלה.

התוכניות של המשרד שלנו יוצאות מתוך תפיסה של שוויון ערך האדם וכבודו. בתחום החינוך השוויוני מדינת ישראל מדורגת במקום 64 במדד השוויון העולמי, אבל בתחום החינוך אנחנו מדורגים מצוין. אנחנו במקום אחד מתוך אחד, אבל בכל זאת אנחנו לא נחים על השמרים.

רוב הזכאויות לתעודת בגרות במדינת ישראל הם של בנות. 72% מכלל הבנות זכאיות לבגרות ורק 67% מכלל הבנים. בתואר הראשון, השני והשלישי הסטודנטיות רבות מסטודנטים. תלמידות פחות נושרות מלימודים וההישגים שלהן במבחני פיזה ומיצ"ב גבוהים יותר. במתמטיקה יש לנו הפרש קטן, אבל הוא הולך ומצטמצם במשך השנים. ההישגים בבחינות הבגרות במתמטיקה - - - בנות שמסיימות חמש יחידות מתמטיקה, ויש לנו כבר בקנה - 50% מכלל הלומדים והלומדות היום מתמטיקה לחמש יחידות זה בנות. בפיזיקה הגענו לשיעור של 38% תלמידות וזכאיות לבגרות, במחשבים 36%. אחרי שסיימנו עם המתמטיקה, שמנו לעצמנו כיעד את הפיזיקה והמחשבים לקידום, שלפחות נגיע ל-50%.

יש לנו ארבעה ערוצים מרכזיים של פעולה: אחד, הטמעה של חשיבה מגדרית בכלל המערכת, בתוכניות לימוד שונות, בספרי לימוד. ליחידה שלנו לשוויון בין המינים בחינוך יש שיתוף פעולה שוטף עם מפמ"רי האגפים, גם למדעים, גם לטכנולוגיה, גם לחינוך גופני, כולל הטמעת חשיבה מגדרית ותוכניות לימוד והכשרת מורים ומורות. יש לנו גם הטמעה של חשיבה מגדרית בתוך התחום הרגשי-חברתי. אנחנו מדברים עכשיו על תחושת מסוגלות, והשירות הפסיכולוגי הייעוצי הולך לבנות מחדש את כישורי החיים, ואת כל כישורי החיים בכלל, גם בתחום המיני, אבל גם בתחום מסוגלות, גם בתחום מניעת אלימות, וגם בתחומים של מיומנויות לחיים, והם ייצאו בהטמעה של חשיבה מגדרית. הם עושים את זה יחד איתנו.

יחד עם מחוז תל אביב אנחנו בונים מסמך של תו תקן מגדרי שינחה את בתי הספר איך לקדם את השוויון המגדרי בתוך בית הספר ולהימנע מאפליות מגדריות. זה יתייחס למרחבי למידה, לסביבות לימוד, להיבטים פדגוגיים של תוכניות לימוד וחומרי למידה שאנו בוחרים, כי כל ספרי הלימוד עוברים עריכה מגדרית, אבל חומרים שעושה המורה בכיתה לא עוברים עריכה מגדרית – אז שתהיה התייחסות גם לזה. יחד עם הרשות לקידום מעמד האישה אנחנו בונים תוכנית הטמעה של חשיבה מגדרית בגני ילדים. אני מקווה, בעזרת השם, שנצא לפיילוט כבר בשנת הלימודים הבאה. זה גם תלוי תקציב וגם תלוי קורונה. זה נדחה מהשנה בגלל הקורונה. בימים אלה ממש היחידה לזכויות הילד מקיימת את השיעור הגדול בנושא מגדר, מערכת של שיעורי מגדר שפועלים ב-400 בתי ספר בחסות יוניס"ף. יש לנו גם תוכניות שממוקדות מגדר בתוך בתי הספר. בתי הספר שרוצים להרחיב את הסדנאות המגדריות לתלמידים ולתלמידות פונים אלינו והם מקבלים תקציבים, משאבים, מקיימים קבוצות כאלה. יש לנו 650 קבוצות כאלה בחינוך היהודי. אנחנו עכשיו בהקפאה בגלל עצירת תקציבים, אבל בעזרת השם ב-2021, אם ייכנס התקציב של השנה הבאה, אנחנו נחדש את הפעילות שלנו. יש לנו קבוצות. אנחנו עשינו שנה שעברה מיפוי של בתי ספר אדומים מבחינת בחירת בנות במקצועות סט"מ. סימנו אותם, וב-104 בתי ספר יתקיימו סדנאות לתלמידות בנושא קידום בנות למדעים, ולתלמידים במגזר הערבי, כי במגזר הערבי, גם בארץ, וגם בחברה הערבית בכלל בעולם, המצב הוא הפוך. יש יותר בנות בסט"מ מאשר בנים. ביחד עם כי"ח, ונמצאת חנה סטמפלר שתוכל להציג את התוכנית, יש לנו תוכנית שאנחנו תומכים בה ומלווים אותה, ויש לנו מיזם משותף איתם בתוכנית "סודקות את תקרת הזכוכית", והיא תציג את זה. יש לנו שיתופי פעולה עם מכון דוידסון - - -

אני שמחה לבשר שבמתווה החדש להכשרת מורים ומורות, מתווה ודמני-ענבר, משרד החינוך ישים כחובה את הכשרת כל פרחי ההוראה בתחום החינוך המגדרי. זה חדש, זה לא היה קודם. זאת אומרת, חלק מהלימודים הסדירים לקראת תעודת הוראה יהיה גם הכשרה וחינוך לשוויון בין המינים, ובכלל זה כמובן תחושת המסוגלות של הבנות, וגם קידום תחושת המסוגלות של הבנים שנושרים יותר ופחות עושים בגרויות. במתווה החדש של הערכה שעוברים מורים ומורות כתנאי לקידום בדרגה, זה כסף שהם מקבלים, נמצאים גם בחינת היבטים מגדריים שלהם, וזה גם חדש: שהם פונים לבנות ולבנים במידה שווה במהלך השיעור, שהם נותנים שעות מקדם, שהם מעלים את תחושת המסוגלות של התלמידות והתלמידים, שתכני הלימוד משלבים ראייה מגדרית בנושאים רלוונטיים וכו' וכו' – זה באמת משהו חדש.

הוקמה גם ועדה בתוך משרד החינוך לבחינת פערים בכלל בחינוך, ובכללם גם הפערים המגדריים. אני מניחה שגם על זה בעתיד נצטרך לתת את הדעת בתוך הוועדה הזו. כמו כן, השתלמויות של מורים ומורות - אלו בגדול הפעילויות שלנו.

ברשותך, כדי להציג תוכניות ייחודיות אני אפנה לעמיתי אהרון שחר שייתן לנו טעימה מתוכנית אחת כדי שנדע איך זה פועל בשטח, ואחריו גיא דגן, מפמ"ר חינוך גופני, שידבר על חינוך גופני.

תודה, אושרה. אשמח לשמוע את שניהם. ד"ר אהרון שחר, מנהל אגף טכנולוגיה, בבקשה.

תודה. אני רוצה להציג תוכנית לעידוד תלמידות לבחור במגמות הטכנולוגיות. אנחנו מפעילים תוכנית ייעודית שמטרתה להגדיל את כמות התלמידות במגמות: הנדסת תוכנה, אלקטרוניקה ורובוטיקה. כבר התחלנו בפיילוט שהחל בתשע"ח ובתשע"ט, ואנחנו החלטנו להרחיב את התוכנית. בתוכנית הזו תלמידות מתנסות בכיתה ט' בשיטת לימוד חווייתית, בפיתוח כישורי חשיבה כמו: פתרון בעיות, חשיבה אלגוריתמית, חשיבה לוגית וחשיבה יצירתית. כמו כן, הן מתנסות בפעילות מעשית. התוכנית מועברת בבתי ספר לתלמידות כיתות ט', כאשר הן מגיעות עד לתוצר סופי שהן בונות אפליקציה או מוצר או מיזם מסוים. אנחנו נכנסנו לבתי ספר שש-שנתיים שיש להם מגמות, שאנחנו יכולים לבדוק שם את הרצף של הלימודים שלהן. מספר הבנות בקבוצה שאנחנו מעבירים הוא 20 בנות. יש לנו 135 קבוצות בתוכנית. הן מקבלות 14 מפגשים המועברים אך ורק על ידי מדריכות או מהנדסות או סטודנטיות, ואם יש לנו שיתוף עם צה"ל אז עם קצינות שמשרתות ביחידות. במקומות שצה"ל לא נכנס אליהם, הן נפגשות גם עם נשים מובילות בתחום ההייטק הנותנות להן גם השראה. בשנה שעברה היו 2,100 תלמידות, והשנה יש לנו 2,740 תלמידות. בדרך כלל אחוז התלמידות במגמות שהזכרתי לפני כניסת הפעילות שלנו היה כ-20%, וכבר עלינו כאן ל-60% - זו אחת התוכניות שאנו מפעילים. תודה.

תודה רבה. אנחנו מקווים שאת התוצאות של זה נראה בעתיד עם יותר מהנדסות.

גיא דגן, בבקשה.

אני המפקח המרכז והממונה על החינוך הגופני במשרד החינוך. באופן עקרוני, גם במטרות החינוך הגופני, גם בתוכנית הלימודים, וגם בכל נושא ההנחיות והתבחינים להערכת תלמידים, אין שום שוני בכללים שלנו בין תלמידים לתלמידות אלא כל הדרישות והתוכניות שוות מבחינת הדרישה העקרונית של המשרד. יש לנו לא מעט תוכניות של טיפוח ספורט לבנות כשכל נושא המגדר בתוך זה. לדוגמא, מועדוני הספורט הבית ספריים. יש לנו במועדוני הספורט הבית ספריים יותר ענפי ספורט לבנות מאשר לבנים. לדוגמא, במסגרת מועדון בית ספרי יש כדוריד לבנות ואין כדוריד לבנים. גם בענפי הספורט האחרים, כשיש גם בנות וגם בנים, יש תקצוב עודף ב-10% כדי לעודד פתיחת קבוצות של בנות במסגרת מועדוני הספורט הבית ספריים. במסגרת תחרויות לבתי הספר - בתי הספר נדרשים להרשמה שווה, גם לבנות וגם לבנים. כשאנחנו מוציאים משלחות לייצג את ישראל באליפות העולם לבתי ספר, בכל משלחת יש תמיד ייצוג גם של בנים וגם של בנות באליפויות עולם.

יש לנו מיזם מאוד יפה. נמצאת פה בפורום גם נורית שרביט ממינהל הספורט. יש לנו תוכנית יפה ומשותפת יחד עם מינהל הספורט שנקראת "שווה בספורט" הפועלת בתוך מערכת החינוך. במסגרת התוכנית אנחנו עוסקים בהגברת עיסוק בספורט בקרב תלמידות יחד עם "אתנה". זה פיתוח קבוצות של "אתנה" בענפי ספורט: כדורגל, כדוריד, אתלטיקה. נפתחו כ-90 קבוצות. אנחנו התחלנו עם זה בתש"פ. השנה זה ממשיך, אבל בגלל הקורונה יש קצת קשיים. הכוונה היא להרחיב את העניין הזה. במסגרת אותה תוכנית יש גם הרצאות לצוותים פדגוגים בבתי הספר, לתלמידות ותלמידים, על ידי ספורטאיות בכירות, כשהמטרה לעודד שוויון מגדרי ושינוי תרבותי בכל התפיסה שהספורט הוא באותה מידה גם לבנות ולא רק לבנים. יש לנו תוכניות של מעגלי איתור לתלמידות לספורט בשיתוף עם מחלקות הספורט ברשויות המקומיות כדי לאתר תלמידות בענפי ספורט, להגביר את כמות הילדות שעוסקות בספורט. יש לנו לא מעט תוכניות. אנחנו נותנים העדפה לבית ספר שרושם גם קבוצת בנות לצד קבוצת בנים, נותנים העדפה בקריטריונים. אנחנו מתעסקים בהשוואת מרחקי ריצות במרוצי שדה. לדוגמא, בכיתות ה'-ו' השווינו את מרחקי הריצות. ב - - - הגדולים יותר, אנחנו גם חלק מהתאחדות העולמית ואנחנו כפופים גם לכללים נוספים, אבל עוסקים גם בעניין הזה. לדוגמא, באליפויות כושר גופני לבתי ספר - אותן תחנות לבנות ולבנים. לדוגמא, תחנה כמו עליית מתח. לבנים כאילו יותר קל לעשות עליית מתח, אבל בנים ובנות מתחרים באותה מידה וגם הבנות מתכוננות בתוך בתי הספר כדי לייצר מצב שהבנים והבנות מקבלים רף שווה. הרבה מאוד תלמידות מבתי הספר משתתפות מדי שנה באירוע הצעידה הגדול ביותר "אתנה הולכות רחוק". מכניסים את זה לתוך חוזר מנכ"ל, והבנות יחד עם המורות יוצאות להליכה. כלומר, יש הרבה מאוד תוכנית שבהן אנחנו נותנים העדפה ומעודדים בנות לעסוק בספורט. אנחנו מבינים את הקושי שהוצג במחקר קודם.

לגבי השתלמויות - יש לנו מערך גדול מאוד של השתלמויות למורות כדי לטפח את כל התפיסה המגדרית. יש השתלמויות ברמה המחוזית והארצית בכל נושא השוויון המגדרי, השתלמויות עם "אתנה - שווה בספורט", עם מינהל הספורט, בשיתוף פעולה, גם למורות לחינוך גופני וגם למאמנות לפיתוח מנהיגות נשים. אנו פתוחים לכל יוזמה שקשורה לנושא הזה.

לסיכום, אנחנו נמצאים במצב הרבה הרבה יותר טוב מכפי שהיינו לפני כמה שנים ועם מבט קדימה כדי להמשיך ולקדם.

גיא עשה מהפכה בתחום הזה. מהרגע שהוא נכנס למשרד אנחנו נפגשנו והוא לקח על עצמו את זה. זו הזדמנות גם להגיד תודה גם בפורום הזה.

תודה גם לך, אושרה.

תודה רבה. המאבק הפמיניסטי לעולם לא יצליח אם אין לנו גברים שהם שותפים. זה עושה הבדל מאוד מאוד משמעותי כשיש לנו. אצטט בדיחה של ליאור שטיין שאומר שהמאבק באלימות נגד נשים לא יצליח אם גברים לא יילחמו, כמו שהמאבק של הטבעונים לא יצליח כל עוד האפרוחים יילחמו לבד. זו אומנם לא בדיחה שמחמיאה לנו, אבל המהות בכל זאת נכונה.

מרב, בדיוק ציטטתי בדיחה של ליאור על האפרוחים והמאבק באלימות.

וזה נכון.

כי היו פה שני אגפים שסיפרו איזה שיפור יש בחינוך מדעי ובחינוך ספורטיבי של בנות.

זה לא הוגן - ראשת אגף מדעים וגם מפמ"ריות למתמטיקה.

את צודקת. רצינו לפרגן לבדיחה החמודה על האפרוחים, זה הכול.

אודליה מהנהגת ההורים, בבקשה.

תודה רבה על המצגת המאוד מאוד חשובה ועל כך ששמים את הנושא ונותנים מידע. אני רוצה להתייחס בעיקר לדברי שני האדונים הנכבדים לפניי. צריך לטעת בבנות של כולנו כבר בגיל צעיר את האמונה שהן מסוגלות ויכולות לעשות הכול, ואין שום הבדל מגדרי, למעט המגדר שהן נולדו בנות, לגבי משהו שהן לא יכולות, אם הן רק ירצו. אנחנו צריכים להסיר בפניהן את כל המכשולים הסביבתיים, שהסביבה שלנו עם כוונה או בלי כוונה יוצרת. אי אפשר לצפות שאם נתחיל בכיתה ט' זה ישתנה בצורה מהותית. אנחנו חייבים לרדת למטה-למטה, וזה צריך להתחיל מגיל הגן. כשאנחנו נחשוף את הבנות שלנו לחוגים, לכל סוגי הספורט, לכל סוגי המדעים, ולכל מה שאפשרי, כבר מגיל הגן, וזה ייראה להן טבעי והן יתקדמו יחד עם זה בבית ספר יסודי, וימשיכו ויקבלו טעימות, ולא פעם בשנה הרצאה או חוג ספורדי אלא משהו קבוע ועקבי, הן ילכו בכיתה ט' ברצון לקורסי יזמות ולקורסי המדעים ואחר כך למגמות ולמקצועות.

אנחנו יודעים שגם הצבא מתמודד עם זה והצבא שואל את עצמו שאלות כמו: למה יש כל כך מעט בנות במקצועות הסייבר והתכנות ובמקצועות הבכירים. זה לא רק בגלל שהן חושבות קדימה ושואלות את עצמן איך הן יוכלו לשלב בין אימהות וקריירה, אלא כי הן פשוט פחות חשופות או שיש הכוונה מגדרית. לכן, הייתי רוצה שמשרד החינוך וכל העמותות הנפלאות האלה שעובדות יחשבו יחד איתנו איך אנחנו מתחילים לטפל בנושא הזה מגיל הגן. אני יכולה להעיד על הבת הפרטית שלי. היא בין היחידות שנמצאת במכבי רעננה בכדורסל מכיתה ג', והולכת למגמת כדורסל, וברור לה שזה יהיה חשוב. אימא שלה אומרת לה: רק יחד עם פיזיקה. אין ספורט בלי מדע. חשוב שכל הדלתות ייפתחו. אנחנו צריכים לפנות לבנות שלנו לפתוח את כל הדלתות. זה יבוא רק על ידי חינוך וטעימה. אם נתחיל מגיל הגן לא נצטרך לשבור את הראש איך בכיתה ט' הן פתאום יתעניינו בפיזיקה. זה חייב להיות מהלך משולב, מתוקצב, ובתחילת השנים הוא חייב להיות אולי מנדטורי, למרות שזו מילה שאני לא אוהבת במערכת החינוך, במובן הזה שכן צריכה להם יותר חשיפה למדעים וכן מגוון גדול יותר בספורט, כדי שלא יתפסו כבנות-בנים, כטום בוי, כדברים שהם לא אהודים על הבנות האלה. רק בשילוב כוחות נוכל לשנות ולהזיז את הספינה. כולנו יודעים, וגם הבנות יודעות, שהן שוות בין שווים, וזה חשוב.

נדמה לי שבחינוך הדתי אנחנו מאוד אחורה בהקשר הזה של ספורט של בנות, ודווקא שם אין את האלמנט של ההשוואה. האם אני טועה או צודקת?

אנחנו אחורה בענייני הספורט גם בחינוך הממלכתי.

את צודקת, אני רק אומרת לעומת החינוך הממלכתי שבו תיארו לנו - - -

את צודקת שאין כמעט מגמות ספורט בתוך בתי הספר הדתיים לבנות. יש מגמות ריקוד, אומנות, יש ביטוי אחר. אני יכולה להגיד לך שהובלנו מהלך, לדוגמא, ברעננה, שכל הבנות הדתיות שמעוניינות משתתפות במגמת הכדורסל כבר מכיתה ז' שהיא במערכת החילונית, אבל כל בתי הספר עשו תיאום. אבל זה לא קורה יש מאין, זה קורה כי הלכנו שלוש שנים אחורה ורתמנו את כל המערכת כדי שתהיה חשיפה וכדי שהן יוכלו להשתתף. אי אפשר לפתוח עוד מגמות, אבל צריכה להיות לזה הכוונה ומקום. נכון, בנות פחות משתתפות בתחרויות ובכל האלמנט הזה. אבל דווקא בצד המדעי את רואה שבבתי הספר היסודיים הדתיים הן חשופות, הן בתוך קבוצות הרובוטיקה והתכנות והחידונים הווירטואליים והכול. זה נתפס פחות מגדרי או דתי או לא, אבל אין ספק שצריך לתת דגש על כל נושא הספורט בחינוך הדתי כדי שזה לא ייתפס כמשהו בניגוד לעמדה של מובילי דעה. וכן, יש להן לכאורה בעיה של צניעות או כל מיני דברים כאלה שהן שואלות את עצמן במה ללכת ואם הן יצטרכו לשים על עצמן גדרות. אצלנו מצאו פתרון, הן לובשות חולצה מתחת לגופיה.

אבל זה בתי ספר של בנות, מה קשור צניעות?

צניעות קשורה לזה.

צריך לפתוח את הדלתות ושיהיו מובילי דעה שיתנו לזה הכשר פדגוגי ודתי. השמיים הם הגבול, רק תשבו ביחד ותמצאו דרכים איך לעשות את זה. אבל שזה יהיה בתוך המערכת, שזה יבוא מגיל הגן, שלא ייראה להן מוזר שהן אוהבות כדורסל, כדורעף, כדוריד. אם זה יהיה טבעי בגיל מוקדם זה ילך אחר כך.

תודה רבה.

מרב, בבקשה.

תודה רבה, חברת הכנסת תהלה פרידמן, ועל הדיון הזה. לצערי, אני לא באמת יכולה להישאר עד סופו, אבל היה לי חשוב לבוא ולהגיד. אני שומעת שדיברתם על ספורט ועל מדעים – זה חשוב. ספורט חשוב בצורה בלתי רגילה, ולא פחות ממדעים. זה אחד המקומות שהבנים לומדים לכבוש, לנצח, להבקיע, וגם להפסיד, גם להיות כוכבים וגם לעבוד בצוות, הישגיות במובנה הטוב ועידוד למצוינות. אין ספק שבנות צריכות להיות לפחות באותו מקום בכל הדברים האלה. אבל אם המערכת לא תפנים את העיקרון של שוויון בין המינים, כל הדיבור הזה על העצמה הוא חסר. כל זמן שעדיין יש הסללה מגדרית לתפקידי בנים ולתפקידי בנות, אנחנו בבעיה. כל זמן שהמערכת כושלת באופן מוחלט, חמור וטוטאלי, ואת זה ראינו בדיון שעשינו אחרי האונס המחריד שהיה באילת, בטיפול בגוף, במיניות ובפגיעה מינית, אז מראש מושכים להעצמה את השטיח מתחת לרגליים כל הזמן. כי הצורך להתמודד עם תפיסה בריאה ובגובה העיניים של גוף ומיניות, ולהתמודד עם פגיעה מינית, שזו מציאות הכי רווחת במציאות חיינו, אז הדיבור החשוב הזה על העצמה הוא באמת מאוד חלקי מאוד. הדבר הכי משמעותי הוא שמערכת החינוך תפנים שמכאן מתחיל חינוך לשווין בין המינים, זה לא יכול להיות בלי זה.

נכון. דיברה קודם אושרה לרר שהיא הממונה על התחום הזה. יש התקדמות, אי אפשר להגיד שאין התקדמות.

אושרה לרר עושה עבודה מדהימה, הצוות שלה עושה עבודה מדהימה. יש להם שקל וחצי, זה לעג לרש. הן באמת עושות עבודה מדהימה. הן מקום יצירתי ועם הכוונות הכי טובות. אין להן כלים לעבוד באמת ברצינות בתוך המערכת. נדרש פה רצון פוליטי. תני לאושרה לרר אפשרות לעשות את זה, השמיים הם הגבול כמו שנאמר פה כרגע, אבל זו לא המציאות.

תודה.

יפעת גורדון, מנהלת שותפויות ממועצת ארגוני הילדים והנוער, שמענו פה נתון די מדהים שפחות בנות הולכות לתנועות נוער, לארגוני נוער, לפעילות אחרי בית ספר. מעניין אותי מה יש לכם לומר על זה.

צוהריים טובים לכולם. זה נתון מאוד מאוד מעניין. אנחנו לא מכירים אותו. אגב, אנחנו מכירים השתתפות מאוד מאוד גבוהה של נערות, בעיקר במגזר הערבי. במגזר הכללי אין לנו נתונים, אבל זה מאוד מעניין, ואשמח שישלחו לנו את הנתונים בהקשר הזה.

אני אדאג שזה יגיע אליכם, וגם נשמח שתעשו בדיקה שלכם.

אני מאוד מתחברת לדבריה של חברת הכנסת מיכאלי ולכל הסיפור של חינוך לשוויון בין המינים. הקבוצות שאנו עובדים איתן במרבית ארגוני הנוער הן קבוצות מעורבות. רוב הפעילות שאנו עושים בתחום הזה היא בעבודה גם עם הבנות וגם עם הבנים סביב השוויון המגדרי. הפלטפורמה של ארגוני הנוער של מדריך, חניך, קבוצה, היא מסגרת של העצמה בפני עצמה, ובתוך המסגרות האלה מתבצעת כבר העצמה של נערות - עצם זה שנותנים להן תפקידים משמעותיים. אבל אנחנו עדיין רואים שגם בתוך המסגרות שלנו יש הסללה בסוף לתפקידים מסוימים. אם אתם באים לפעולה, הרבה פעמים תראו את הנערים עושים דברים מסוימים ואת הנערות דברים אחרים. לכן, חשוב בעינינו לפעול באופן רוחבי בעניין הזה, בין אם בקבוצות יותר ייעודיות לנערות, למשל, לעשות ערבים של העצמה בתוך הקבוצה, לבין חינוך לשוויון מגדרי באופן כללי בארגונים.

אנחנו מייצגים 19 ארגוני נוער שהם מוכרים, נתמכים ומפוקחים על ידי המשרד להשכלה גבוהה ומשלימה. להרבה ארגונים יש כלים ייחודים איתם הם פועלים. לדוגמא, נוער מד"א, חוגי סיירות. אני הייתי חניכה בחוגי סיירות והרגשתי איך פעולה בתוך ארגון כזה, שיש לו כלי חינוכי של סיירות שהוא לא מתויג ככלי נשי במיוחד, ועבורי זה היה מאוד מאוד מעצים להיות חלק מארגון כזה. אני חושבת שהמקום של הארגונים הבלתי פורמליים בהקשר הזה הוא מאוד מאוד משמעותי.

אני רוצה להצביע על איזשהו קושי שאנחנו רואים כארגוני נוער, ובכלל, מדינת ישראל צריכה לחשוב איך היא מתמודדת איתו, והוא לגבי שיעור השתתפות של נערות מהפריפריה בתנועות וארגוני נוער. אנחנו מכירים שבאופן כללי באוכלוסיות יעד של הפריפריה חברתית-גיאוגרפית יש שיעור השתתפות של 11% של נערים ונערות. אנחנו חושבים שהגדלת ההשתתפות של הנוער בפעילות הזו צריך להיות יעד. תשומת לב גם להשתתפות נערות בפריפריה יכול מאוד מאוד לחזק. את התוצאות של עבודה מגיל צעיר נראה בהמשך. אני רוצה להפנות לנעה גולדשמידט, מנהלת ההדרכה של תנועת הנוער נוע"ם - נוער מסורתי, להציג קצת מהפעילות שהם עושים בהקשר הזה בתנועה שלהם.

תודה רבה.

נעה, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם ולכולן. הדברים שאגיד מתחברים בצורה ישירה לדברים שכבר נאמרו, גם על ידי חברות הכנסת וגם על ידי עמיתות ועמיתים בפורום. תנועת הנוער נוע"ם היא תנועת הנוער של התנועה המסורתית. כבר לפני כמה שנים שמנו בתנועה את האג'נדה הזאת של קידום שוויון מגדרי על השולחן. הצעד הראשון היה לשים את זה במעלה סדר העדיפויות, להקצות לזה תכנים וזמן. הגישה שלנו היא לראות את הנערים ואת הנערות שלנו באופן שווה ואת הצורך במרחב בטוח גם לנערים וגם לנערות. לכן, אנחנו עוסקים בתכנים של שוויון מגדרי מכיתה ג' בפעולות באופן ספיראלי, בהתאמה לשכבת הגיל, ועד גרעיני הנח"ל שממשיכים לעסוק בתכנים האלה. זה בא לידי ביטוי בפעולות. באופן כללי, אחד מעקרונות היסוד של תנועת הנוער הוא דמוקרטיה ושוויון. כמובן שבחודש הזה עוסקים גם מנקודת מבט של שוויון מגדרי. זה בא לידי ביטוי החל מפעולות בסניפים בכל חודש של דמוקרטיה ושוויון ועד שבתונים וסמינרים בשכבות הבוגרות יותר שממש עוסקים בזהות מגדרית ובתכנים של מגדר ובקידום שוויון מגדרי ועד קידום אקטיביזם לשוויון מגדרי שהנערים והנערות מובילים יחד, וסדנאות מיניות כמובן במחנה הקיץ שלנו.

התפיסה מאוד מתחברת לדברי חברת הכנסת מיכאלי. אנחנו רוצים לקדם את החברה. אנחנו רוצים לשלוח את הנערים והנערות האלה החוצה לחברה ישראלית ושהם יהיו אנשים מתקנים בה. אנחנו צריכים לפעול גם עם הנערים וגם עם הנערות וליצור מרחב בטוח משותף ומעצים שעושה מקום, מפנה מקום, וגם יודע לדרוש מקום.

מה גודלה של תנועת נוע"ם?

אנחנו תנועה קטנה של כ-1,500 חניכים ותיכוניסטים ותיכוניסטיות. אנחנו פועלים בפריסה ארצית.

תודה.

יפעת, אני חושבת שהסיפור הזה של השתתפות פחותה יותר של נערות בארגוני ותנועות נוער שווה בדיקה, שתיבחנו את הנתונים.

לגמרי. זה מאוד מפתיע אותי כי אני מכירה את זה מהסתכלות אישית. אף פעם לא בדקנו את הנושא הזה כי בתחושה שלנו יש השתתפות מאוד גדולה של נערות. מאוד מעניין אותי לראות את הנתונים ולעשות על זה גם מחקר.

- - - גם בבדיקות שלנו. גם במצגת לא כתוב שיש יותר בנות מבנים, כתובים דברים אחרים. כדאי באמת לבדוק את זה ולדייק את הניסוח של התוצאה כי הניסוח מטעה.

בכל מקרה, נבדוק את הנתונים האלה גם אצלנו.

זה נתון שבדקתי אומנם לפני כמה שנים, והיו רוב לחניכות בתנועות הנוער והארגונים. לדעתי, אם תחזרו למצגת תראו שהניסוח שם הוא בנות מתוך בנות ולא כניסוח אבסולוטי של בנות מול בנים. כדאי לחזור ולבדוק מה נבדק ולבדוק את התוצאה. בכל מקרה, זה שינוי. אני לא אומרת שלא.

זה שווה בדיקה, זה נתון משמעותי שאנחנו רוצים לבדוק אותו.

יכול להיות שאחוז ההשתתפות הוא מאחוז הנערות באופן כללי במדינת ישראל. אנחנו מכירים נתונים נמוכים יותר, אבל צריך לבדוק את זה.

בסדר גמור.

אבישג, נציגת מועצת תנועות הנוער, בבקשה.

שלום, נעים להכיר. אני מנהלת פרויקטים במועצת תנועות הנוער. כתבתי גם בצ'ט, ותוך כדי הדיון פה בוועדה התכתבתי עם מינהל חברה ונוער כדי להבין מה הנתונים שהם מכירים. אנחנו לא מכירים נתונים כאלה לגבי השתתפות פחותה של נערות בפעילות תנועות הנוער, ואולי אפילו ההיפך. ביקשתי לצורך הדיוק לקבל את הדברים בכתב כדי שהדברים יהיו מדויקים.

חשוב לי לציין שבמסגרת מועצת תנועות הנוער ופעילות תנועות הנוער נעשים המון מאמצים גם בכל מה שקשור לשוויון מגדרי. אני חושבת שעבדנו גם עם אושרה לפני כמה שנים, בין אם בקיום של ועדה. זאת אומרת, יש לנו ועדה שמונה מנהלים ומנהלות מתוך תנועות הנוער שאחראים בתוך התנועה על קידום שוויון מגדרי ומניעת אלימות מינית. בוועדה משתתפים נציגים מכל התנועות. חברת הכנסת תהלה, התייחסת קודם לציבור הדתי, ואני יכולה להגיד לך שבוועדה לשוויון מגדרי אצלנו יושבת רכזת מתנועה של חסידות גור, יושבת רכזת מתנועת אריאל, יושבת העובדת הסוציאלית של תנועת בני עקיבא, רכז ההדרכה של בני עקיבא, יושבים גם רכזים ורכזות של תנועות אחרות כמו: הצופים, העובד והלומד, השומר הצעיר, מכבי, מכל התנועות היותר מוכרות מהמגזר הממלכתי. הוועדה פועלת באופן משותף לכל התנועות כדי לקדם שוויון מגדרי, תוך בחינה של סיטואציות ואירועים קונקרטיים שקורים בשטח. אנחנו פוגשים את זה בתנועות ממש בהקשר של תפקידים שנתפסים כתפקידים שמוגדרים עבור בנים וממש עושים מאמצים אקטיביים בצורה חינוכית גם לטפל.

זה לא אשמתך, אבל האמירה: רכז של זה ורכז של זה ועובדת סוציאלית של בני עקיבא, היא הדגמה ממש משמעותית של הבעיה.

לא בהכרח, כי לתנועת הצופים יש דווקא עובד סוציאלי, עד כמה שאני זוכרת.

לא, הבעיה היא בזה שמעולם לא הייתה מזכ"לית וגם אין כמעט רכזות.

תלוי לאיזה תנועה. לתנועת מכבי יש מזכ"לית, לתנועה של חסידות גור יש מזכ"לית, לתנועת האיחוד החקלאי יש מזכ"לית וגם לשומר הצעיר יש מזכ"לית. דווקא השנה אנחנו בפריחה של מזכ"ליות וזה די משמח.

הוועדה פועלת באופן אקטיבי כדי לקדם את תחום השוויון המגדרי בתוך התנועות, ואחלק את הפעילות לשניים: אחת, מתן מענה לסיטואציות ואירועים שקורים בשטח, שאנחנו תופסים אותם כמפלים או לא מקדמים שוויון מגדרי. הניסיון הוא לבחון את האירועים ואת הסיטואציות שקורים ואז לתת להם מענים חינוכיים אפקטיביים. מנגד, גם עבודה חינוכית אקטיבית שמטרתה לקדם שוויון מגדרי. זאת אומרץ, לייצר פעילות חינוכית שמקדמת את התודעה השוויונית ומקדמת את זה שלא נפגוש בעתיד אירועים מסוימים – מעין כביכול פעילות מניעתית.

מעבר לזה, יש לנו בתוך תנועות הנוער תפקיד של ממוני מרחב בטוח האמונים בתוך התנועה למניעת אלימות מינית, אבל הם גם נושאים בכובע של שמירה על מרחב בטוח ושוויוני. הסיפור של רכז ורכזת מרחב בטוח הוא תנאי סף. זאת אומרת, כדי להיות מוגדר על ידי תקנת תנועות הנוער כתנועת נוער, חייבת התנועה לשים אדם או אישה בתקן של רכז מרחב בטוח. אלו רכזים שצריכים לעבור קורס של שלושה ימים. השנה עשינו את הקורס השני, וב-24 לנובמבר, לפני פחות מחודש, גם קיימנו יום הכשרה לכל ממוני מרחב בטוח שעסק גם במניעת אלימות מינית וגם בשוויון מגדרי.

חשוב לי להגיד שהתנועות פועלות כל הזמן ממש באופן אקטיבי לא רק בכיוון של להגיב לאירועים, למקרים או למצבים שבהם יש מחסור בשוויון מגדרי אלא גם באופן אקטיבי וחינוכי הפועל לחינוך הנערים והנערות, הילדים והילדות, לתפיסה שוויונית.

נשמח להציג במידת הצורך חומרים חינוכיים ומהלכים שנכתבו ונעשו. כפי שאמרתי, עבדנו בעבר עם אושרה, אנחנו עובדים עם מרכז סיוע ועם כל הגורמים בשטח.

יופי, תודה רבה.

נורית שרביט, נציגת משרד התרבות והספורט, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם. אני מפקחת על ספורט נשים וספורט עממי. נושא המנהיגות הוא באמת אחת המטרות המרכזיות שלנו בקידום ספורט לילדות, נערות ונשים. במסגרת "אתנה" – המרכז לקידום ספורט נשים, אנחנו מקיימות תוכניות גם בתוך האיגודים והאגודות ברשויות המקומיות, ובשיתוף פעולה עם משרד החינוך יחד עם התאחדות הספורט לבתי הספר. גיא דגן, מפמ"ר חינוך גופני, ציין חלק מהתוכניות שאנחנו יזמנו וקידמנו יחד בתוך בתי הספר. אני מדברת באמת על דברים חדשים, שלא היו בעבר, אותם התחלנו בשנה שעברה. לא אפרט את זה, אבל חשוב לי להגיד את זה כי אמרנו שהחינוך בדברים האלה צריך להתחיל כמה שיותר מוקדם. אם בשנה שעברה פתחנו את "השווה בספורט" החל מכיתות ד' עד ו', שמעודד את הילדות ללכת לחוגי ספורט בתוך בתי הספר, להסליל אותן לספורט בתוך בתי הספר, אז השנה ממש עשינו פיילוט ראשוני ואנחנו מדברים על תוכנית שהיא גם בגני הילדים, שנקראת "שווה בתנועה", שבאה לעודד פעילות גופנית ותנועה באופן שווה בגנים - משחק מאוד נחמד של תנועה לילדים ולילדות שמשחקות אותו יחד. הדבר הראשון הוא באמת להגדיל את מספר המשתתפות בפעילות גופנית וספורט. הדבר השני הוא לפתח מנהיגות. כשאנחנו מדברים על מנהיגות זה יכול להיות מדריכות לחוגי ספורט, מאמנות, מנהלות, שגרירות.

יש לי שתי שאלות קצרות: ראשית, האם אתם נותנים דגש על ספורט קבוצתי? שנית, האם אתם משתפים פעולה עם עמותות כמו "זזה" ו"אתנה"?

קודם כול, אנחנו שמים דגש. לא סתם בחרנו את שלושת הענפים שהכנסנו לתוכנית "השווה בספורט" בשנה הראשונה, כי נתנו דגש בנושא הזה. הלכנו דווקא לענפי הספורט שהם הכי פחות פופולריים בקרב ילדות במדינת ישראל, בניגוד למה שקורה בעולם, אם זה כדורגל, כדוריד. בחרנו את הענפים הקבוצתיים האלה, ועוד ענף אישי אחד - אז כן לקחנו את זה בחשבון. לגבי השאלה השנייה – כן, נפגשתי מספר פעמים עם עמותת "זזה" במטרה לקדם ולפתח באמת תוכניות חדשות, אם זה בקידום ספורט, גם ספורט עממי תחרותי בקרב נשים, ואני שמחה מאוד לשתף איתם פעולה. גם באמצעות תמיכות. הם צריכים להיות מוכרים כעמותה שיכולה לקבל תמיכות - ניהול תקין, ואני מקווה מאוד שזה יקרה בהקדם, ואז גם נוכל לכוון את זה לתמיכות בכיוון של ספורט עממי. זה גם מבחן תמיכות חדש שלא היה בעבר במשרד התרבות והספורט, והשנה הוא מתקיים. אנחנו עושים עוד הרבה מאוד פעילויות שלא דיברנו עליהן, להגדלת מספר המאמנות והמנהלות. אשמח לחשוב יחד כדי לקדם עוד פרויקטים חדשים בנושא הזה. יש לנו באמת פרויקטים לנערות גם בתוך אגודות הספורט ולמי שכבר מגיעה לענפי הספורט. גם בתוך האגודה אנחנו מפתחים מאוד חזק את תוכנית מנהיגות כי הבנו שאם לא נעשה את הדברים האלה, לא נצמיח ילדות שיובילו ויהיו מאמנות העתיד שלנו. חשוב מאוד שנשקיע שם – אלו הדברים שאנחנו כרגע עושים ומפתחים.

תודה רבה. אני יודעת שהשר שלכם מאוד מחויב לזה, לספורט בכלל, ולספורט נשים בפרט. אין לי ספק שתקדמו את התחום הזה.

נציגת משרד ההשכלה, בבקשה.

אני מקשיבה, לא ביקשתי את זכות רשות הדיבור. אני מעבירה למי שרצה. תודה.

בסדר גמור. גיא, שאלתי על בנות דתיות. בבקשה.

אני חייב לומר כמה דברים כי זה מעסיק אותך ודיברו על זה. יש שוני גדול מאוד בתוך בתי הספר הממלכתיים דתיים. לדוגמא, תלמידות אולפנת עופרה מגיעות לפודיומים והן אפילו ייצגו את ישראל באליפות עולם במרוצי שדה. באולפנת גבעת וושינגטון הדברים מאוד מפותחים. אנחנו לפני שנתיים גם הקמנו ליגת אולפנות בכדורסל לבנות שהולכת ותופסת תאוצה והשתתפו בה לא מעט, ואפילו הייתה רמה גבוהה יפה מאוד והייתה גאווה ממש גדולה מאוד.

הקושי הוא לא בזה שיש אפשרות להשתתף, אני חושב שיש לא מעט בתי ספר עם איזושהי הנחיה מלמעלה שקשורה לצניעות ואולי לסדרי עדיפויות, ושם הבנות פחות מקבלות.

אני לא מבינה את עניין הצניעות. גם אני קיבלתי חינוך לצניעות, אבל מדובר רק בבנות. מה הקשר פה לצניעות? אני לא שואלת אותך, אתה לא אשם בזה. זה הדפקטים שלנו.

אני לא יודע, אבל אני אומר שאנחנו פותחים פלטפורמות לפעילות, ואין מגבלה. יש כאלו שהנושא הזה מאוד מפותח אצלם, וזה מהנהגת בתי הספר, ויש לא מעט בתי ספר שלא משתמשים בפלטפורמה שמעמידים בפניהם בגלל הנחיה מלמעלה. אני מניח שכל דבר זה תהליך וזה לוקח זמן, אבל אנחנו עושים פעולות משותפות מול מינהל החמ"ד והמצב הרבה יותר טוב לעומת המצב שהיה. כל שינוי גדול כרוך בצעדים קטנים ועם הזמן השינוי מתבצע. אנחנו ממש עשינו שינוי גדול מבחינת התפיסה. יש הרבה יותר פלטפורמות לעניין הזה ויש אופציה נהדרת להשתתפות.

תודה רבה. האמת היא שלא חשדתי שאתם הבעיה בהקשר הספציפי הזה. זה פשוט מפתיע אותי. בנותיי לומדות בבית ספר שהוא פמיניסטי בהגדרה והוא מאוד מדגיש חינוך מדעי, אומנות, אבל ספורט לא, ולכן תהיתי.

דיברנו כל הזמן על נערות אבל לא דיברנו עם נערות, למרות שאני חייבת שנציגות העמותה הן בין לבין. תומר, נציגת מועצת התלמידים, בבקשה.

שלום. תודה רבה לך, חברת הכנסת תהלה פרידמן, על מתן ההזדמנות והזכות להשמיע את קול הנערות בפרט, והנוער והתלמידים ככלל, בדיון החשוב הזה. אציג את עצמי בקצרה. שמי תומר ואני תלמידת כיתה י"א בקרית חינוך מעיין שחר שבמועצה האזורית עמק חפר. אני נציגה במועצת תלמידים והנוער הארצית.

אני רוצה לשים את ידיי על מספר דברים. בתחילת הדיון בוועדה דובר כאן, ולא פעם אחת, על תוכניות ממשיות לנערות. בתחילת דבריי אני רוצה לחזור מעט אחורה. כיום במערכת החינוך אנו רואות ורואים, לא פעם ולא פעמיים, ייצוג מגדרי לא שווה, ואף מפלה, של המגדר הנשי לטובת המגדר הגברי. הדבר הזה מושרש מהגיל היסודי, דרך ספרי הלימוד השונים, ופוגע בהערכה העצמית של התלמידות במערכת החינוך בגיל מבוגר יותר. כלומר, כיום.

כיום קיימים כמה וכמה גופים המעודדים ועוזרים להעלות את הדימוי העצמי של המגדר הנשי כמו: ארגון "אתנה" כפי שצוין פה קודם, באמצעות ספורט, וגופים שונים ומגוונים.

מועצת התלמידים והנוער רוצה לקרוא מכאן למספר שינויים. ראשית, במידה וטרם קיימים, אנו קוראים למשרד החינוך למנות אנשים שיהיו אחראים ליישום התובנות של הוועדה הזו ואת המלצותיה על מנת לממש ולהגיע לתוצאות בצורה היעילה ביותר.

אני אנצל את המעמד ואת הזכות שניתנו לי לדבר כאן ואציג דבר מה שמתייחס לנושא המדובר כאן בעקיפין. אתייחס גם לדבריה של חברת הכנסת מרב מיכאלי בנוגע לחינוך לשוויון מגדרי ואוסיף כי על מנת לפעול למען השינוי צריך להתחיל לפעול מהבסיס, ואני מתייחסת ללשון הפנייה המגדרית. מחקר שהסתיים לאחרונה באוניברסיטת תל אביב של ד"ר תמי קריכלי כץ מראה, בין היתר, כי ציוני נשים נפגעים כאשר פונים אליהן במבחנים בלשון פנייה זכר יחיד. כמו כן, המחקר הזה מראה גם כי הציון שלהן משתפר כאשר לשון הפנייה הוא נקבה. בהתבסס על החלק המוכיח זאת במחקר הזה, אנו קוראים וקוראות למשרד החינוך לפעול ולכתוב שני נוסחים של מבחני הבגרות: אחד בלשון פנייה מגדרי זכר, והשני בנקבה, וזאת על מנת לאפשר לכל תלמידה ותלמיד דרך היבחנות הוגנת ביותר, תוך מתן הזדמנות שווה, על ידי צמצום המכשולים הלשוניים. כך כולן וכולם יוכלו להיבחן בצורה שווה. בהתבסס על המחקר הזה אנו, מועצת התלמידים והתלמידות והנוער הארצית, קוראים, כמו שציינתי קודם, למשרד החינוך לפעול למען שינוי לשון הפנייה המגדרית במבחנים ובבגרויות על מנת לתת גם לנו, לנערות ולתלמידות, הזדמנות שווה, וכך להוביל לשוויון אשר יוביל למיטב ולמיטוב היכולות וההישגים של כלל התלמידות והתלמידים בישראל, תוך מתן תחושת שוויון ויחס לנערות ולתלמידות ישראל.

מועצת התלמידים והנוער הארצית מודה שוב על ההזדמנות לקחת חלק בדיון חשוב זה. תודה רבה לחברת הכנסת ולכל המשתתפים כאן אשר נותנים מזמנם למען הנערות והילדות שלנו. תודה רבה.

תודה רבה. הנתון לפיו אנו מצליחות יותר אם פונים אלינו בלשון נקבה הוא מעניין. תודה, תומר. לימדת אותי משהו.

תודה רבה לכולם ולכולן, האמת שזה בעיקר לכולן. ישר כוח על הדוח. אני אשמח לבדיקה חוזרת של הנתונים לגבי ההשתתפות כי אני חושבת שזה דבר מאוד מאוד משמעותי.

אני מבקשת להתייחס לנתון. הדוח שלנו נעשה כמובן ביחס להערכה עצמית. כמו שאושרה אמרה, הנתון הוא בנות מתוך בנות. מתוך כלל הבנות, בנות נוטות לא להשתתף בתנועות נוער. הנתון הזה חשוב כי השתתפות בתנועות נוער מחזקת את ההערכה העצמית.

אני הראשונה לומר שהשתתפות בתנועות וארגוני נוער היא סופר חשובה. אני רק חושבת שיש הבדל מאוד גדול בין לומר: בנות משתתפות פחות מבנים או בני נוער באופן כללי היום משתתפים פחות בתנועות נוער - אלו שני נתונים מאוד מאוד שונים. יכול להיות שאני הבנתי לא נכון או שזה מנוסח באופן לא נכון.

תודה רבה לכולכם וישר כוח. שמענו על הרבה פעילות שעושה משרד החינוך, שעושה משרד הספורט ושעושים ארגוני ותנועות הנוער. נשמח להמשיך ולעקוב אחרי הדבר הזה. אני מקווה שהדוח של ארגון "שוות" יהפוך להיות דוח שנתי ושנראה בו התקדמות, וכן, שהמאמץ הגדול שמשקיעים במשרד החינוך, בחינוך המדעי ובחינוך הספורטיבי, יבוא לידי ביטוי בעשור הבא כשנראה תמונת מצב שונה בקרב מהנדסות, נשים בעסקים, וגם בקרב פוליטיקאיות, אם ירצה השם, במהרה ימינו, אמן.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:25.