פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
07/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 117
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"א בכסלו התשפ"א (07 בדצמבר 2020), שעה 9:56

דיון מהיר בנושא: "היערכות משרד החינוך לחופשת חג החנוכה"

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
אורלי פרומן
קטי קטרין שטרית

מאיר כהן

זאב גולדבלט - מנכ"ל ארגו ההורים הארצי




משתתפים באמצעים מקוונים



אתי סאסי - מנהלת אגף א' לחינוך יסודי, משרד החינוך

חיים הלפרין - ממונה תכניות משלימות למידה, משרד החינוך

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי

רויטל לן כהן - עו"ד, יו"ר קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

מוטי קסטרו - מנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער

מוטי גלר - נציג הנהגת ההורים הארצית

שלומי קסטרו - מועצת ארגוני הנוער

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר תרגומים

"היערכות משרד החינוך לחופשת חג החנוכה", של ח"כ מאיר כהן,
עוזי דיין (מס' 231).

בוקר טוב לכולם. אני ממש מתנצל. הייתה כאן בעיה טכנית שקורית לנו פעם ראשונה ולכן האיחור.

התכנסנו כאן לדון בהצעה לדיון מהיר בעקבות פנייה של חבר הכנסת מאיר כהן בנושא היערכות משרד החינוך לחופשת חג החנוכה אבל באופן כללי אני חושב שנרחיב את הדיון הזה להתייחסות מערכתית לגבי המוכנות לחופשות אם חבר הכנסת כהן ירצה נדבר גם על הקיץ. בסופו של דבר כל פעם אנחנו מגיעים למצב שרק לפני שהתאריך הקריטי מגיע, נכנסים למשא ומתן וסוגרים מהר דברים. כמובן שהפתרון שיש לחנוכה הוא לא פתרון מיטבי, פתרון שנותן מענה לשכבות גיל וזה לא באמת מייצר את המצב המיטבי אליו היינו מכוונים.

חברת הכנסת אורלי פרומן שהיא חברה קבועה ומתמידה בוועדה, אני רואה שהיא ב-זום, עברה פרוצדורה קלה, משהו שגרתי, הכול בסדר, אבל אני מציין את חסרונך כאן באופן מאוד מורגש ותכף גם תוכלי לדבר כשתרצי. היה חשוב לי לומר את זה.

חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

בוקר טוב אדוני היושב ראש. אני ביקשתי להעלות את הנושא הזה לדיון כי לצערי הגדול יש לי תחושה מאוד קשה שבסופו של דבר מתקבלות החלטות במשרד החינוך – ושוב, אני מראש מסייג את דבריי ואני אומר שאין לי שום ספק שאנשי משרד החינוך עושים כמיטב יכולתם וזה לא הזמן לביקורת כזו או אחרת – אבל זה כן הזמן לצאת קצת מהקופסה. אני ציפיתי שמשרד החינוך יהיה הרבה יותר מבשר בכל הקשור לחנוכה.

אני רוצה שנבין כולנו. ב-27 בנובמבר שבו התיכונים לבתי הספר. אתמול, ב-6 בדצמבר, שבו 345,000 תלמידי חטיבות הביניים ששוהים בבית מאז חודש מארס. תשעה חודשים. תשעה חודשים הילדים האלה ישבו בבית. דנו כבר בוועדה הזאת על הפערים הנפשיים, על הפערים הפדגוגיים העצומים שנוצרו אצל התלמידים האלה, על הנשירה הסמויה, על הבעיות החברתיות, ואפילו מומחים ידעו לומר בוועדה כאן שצריך מאוד מאוד להתריע מפני נטיות אובדניות. חלק מהתלמידים אתם דיברתי אמרו שהגיעו למצב שאין להם בשביל מה לקום בבוקר.

ומה משרד החינוך עושה? ולכן הישיבה הזאת. חמישה ימים אחרי ששבו מפגרה של תשעה חודשים הילדים האלה יוצאים לפגרת חנוכה. אפשר לחשוב שהמדינה הזאת לא יודעת להתמודד עם אתגרים מהסוג הזה. מה היה רע אילו מערכת החינוך, שר החינוך, משרד החינוך וממשלת ישראל היו מחליטים שלא יוצאים לפגרה הזאת? אני משוכנע שאם הייתם באים במשא ומתן עם ארגוני המורים, הם היו מסכימים. אני שומע את הזעקה של המורים, אני שומע את הזעקה של ההורים. חברים, אתמול חזרו, מחר יוצאים לחופשה. איפה ההיגיון?

לכן אדוני ראיתי לנכון שלפחות ועדת החינוך תדון בנושא החשוב הזה, גם אם מחר בבוקר יקומו הארגונים ויקום שר החינוך ויגיד תראו מה עשיתי ואין לי תקציב. קשקוש מקושקש. אם הם היו באמת רוצים, הם היו מוחקים את החרפה הזאת. מי שניגש לבחינות בגרות, לפחות כיתות י"א-י"ב, צריך משרד החינוך לבוא ולומר שבחנוכה אתם כולכם לומדים ולא להשאיר את זה לרצונם הטוב של המנהלים או של המורים. ראו כמה הילדים הפסידו.

וגם הכול ברגע האחרון.

והכול בדקה ה-90, כאילו אנחנו לא קוראים את המציאות, כאילו הכול הוא חירום. לא. המחלה הזאת מלווה אותנו כבר תשעה חודשים ואנחנו צריכים להיות ערוכים לזה.

אדוני היושב ראש, אתמול הייתי בסיור אצל אושרת גונן, ראש המועצה דרום השרון, ופגשתי את נני רייזנברג, אחראית על אגף החינוך. עמדה מולי אישה שדיברה בכאב גדול על האתגרים שיש גם למועצות אזוריות, למנהלי בתי ספר, למורים, אתגרים שהופכים להיות כמעט לבלתי אפשריים בגלל החלטות לא נכונות של מערכת החינוך. אומרים למורה שהוא יכול להיפגש רק עם ארבע קפסולות. מחזירים תלמידים למערכת החינוך ומסתבר שהם לומדים פחות מחצי ממה שהם צריכים ללמוד כי פשוט אין מורים. אמרו לנו כאן שכל בתי הספר קיבלו 15 אחוזים תוספת לעוזרי הוראה. מסתבר שלא. שכחו להגיד לנו שרק בתי הספר היסודיים. בתיכוניים לא קיבלו. מועצות אזוריות קורסות בגלל שבמתווה של משרד החינוך הן צריכות להפעיל פי שתיים הסעות. אף אחד לא שואל אותן אם הן צריכות כסף להסעות ומה קורה איתן.

אני חוזר לנושא שלנו. אני יודע שבשטח המורים או חלק מצוותי המורים, אני אומר לכם שהם עושים עבודת קודש, אני יודע על התארגנויות בבתים של מורים, אני יודע על התארגנויות בחצרות, אני יודע על מורים שלא יוצאים עם המשפחות שלהם לחופשות. אמרו לי שהם בחנוכה לא זזים כי הם מחויבים לתלמידים שלהם, שמשרד החינוך יגיד איזה מתווה שהוא רוצה, הם את העבודה יעשו.

אבל זה לא צריך להיות כך. היה צריך להיות מתווה מסודר שאומר שבחנוכה לא יוצאים לחופש. תודה רבה אדוני.

תודה רבה חבר הכנסת כהן. נמצאים אתנו גורמים שונים אבל לפני שנתחיל לשמוע את משרד החינוך אבל אני אשמח לשמוע פרטים גם לגבי חופשת חנוכה ולא פחות – מכיוון שאנחנו כבר מאוד קרובים – מה הולך לקרות כאן בפעם הבאה שנגיע למצב שאנחנו בחופש, ויש עוד חגים בהמשך, ואיך מונעים את העובדה שאותם תלמידים – מאיר התייחס לזה בצדק – ודאי אלה שהולכים ללמוד לבגרות, אבל גם השכבות הנמוכות האחרות, חוץ מכיתות א'-ב', לא יגיעו למצב שהם שוב חוזרים הביתה שנייה אחרי שהם חוזרים ללימודים. אני כבר לא מדבר על מה יקרה בסגר שלישי. זה קרב שננהל כאן בהמשך הדיונים היום.

בבקשה, משרד החינוך. יהודית בראון.

אני אתחיל ויהודית תמשיך. הדיון עצמו הוא היערכות לחופשת חנוכה ומשרד החינוך מבין את החשיבות של רצף חינוכי עבור התלמידים ואכן אנחנו נערכנו גם לחנוכה וכמו כל שנה ניערך גם לבית ספר של החופש הגדול. היערכות לחופש הגדול היא לא חדשה לנו. אנחנו נערכים מדי שנה. ההיערכות מתחילה בינואר, ככל שיהיה תקציב. אנחנו יודעים לעשות את זה ועושים את זה כבר שנים רבות. אני אזכיר לכם שבשנה שעברה בית הספר של החופש הגדול פעל מהגנים ועד כיתות ד' וכך נעשה גם בשנה הנוכחית.

בהקשר לחופשת חנוכה, גם כאן כבר יצא קול קורא לרשויות, מפעילים ביחד עם הרשויות. חיים הלפרין שנמצא אתי יכול להרחיב מעט על התוכנית.

באיזה גילים מדובר?

לחנוכה, גילי גן, כיתות א' ו-ב'.

את שבעת רצון מזה? את מדברת כאילו אנחנו באופוריה.

למה אתה מרגיש שאני מדברת כאילו אנחנו באופוריה? אנחנו ממש שלא באופוריה. במסגרת התקציב הנוכחי, במסגרת האילוצים הקיימים, כרגע אני חושבת שנעשה מאמץ מאוד גדול של משרד החינוך לאפשר את המשך המסגרות, במיוחד בגיל הצעיר, גם כדי לאפשר למשק להמשיך בשגרה וגם כדי לאפשר לילדים צעירים המשך של סדר יום כי אנחנו מבינים שזה מאוד מאוד חשוב לכל התלמידים ובעיקר לתלמידים צעירים. חיים הלפרין שנמצא אתי יוכל להרחיב על התוכנית ולומר מה היא כוללת.

את בעצם אומרת שאילו היה לכם תקציב יכולתם לעשות יותר.

בהחלט כן.

כלומר, זה עניין של תקציב.

כרגע בתוך התקציב, במסגרת סדרי עדיפויות של המשרד, ניתנת עדיפות לילדים הצעירים, גילי גן וכיתות א' ו-ב'.

כלומר, הייתה אפשרות לא לצאת לחופשת חנוכה אבל בגלל אילוצים כלכליים אתם כן יוצאים ואתם מאפשרים רק גן ילדים וכיתות א' ו-ב'.

בעינינו גן וכיתות א'-ב' הם האוכלוסייה הקריטית שנכון כרגע לא להוציא אותם לחופשה אלא לאפשר להורים להמשיך לעבוד ולילדים המשך מסגרת חינוכית ורצף חינוכי. אתם יודעים שהילדים הצעירים היו מבולבלים בתחילת הדרך, נכנסו לבתי הספר, אחרי שבועיים יצאו וחזרו שוב ואנחנו כרגע מעוניינים לתת להם מסגרת חינוכית איכותית, כזאת שתמנע את הקטיעה באמצע.

אם יש ראש עיר שברוב טובו ויכולותיו רוצה לפתוח לעוד שכבות, הוא יכול? מבחינתכם, מבחינת משרד החינוך.

חיים, אתה יכול לענות?

כן. בוקר טוב. אני חייב לציין את העובדה שנעשה כאן מאמץ מטורף מצד משרד האוצר, גם השלטון המקומי וגם מצדנו, ממש ברגע האחרון להיערך לחנוכה בטווח זמן אפס.

למה ברגע האחרון? אתה איש כזה מנוסה עם כל כך הרבה ידע בארגון. למה בדקה האחרונה?

התשובה היא מאוד פשוטה. התקציב הוא תקציב אוצרו וגם האוצר התקשה להביא את המקור והיה צריך למצוא לזה מקור מתוך מתווה קורונה. בסוף נמצא התקציב ולכן יכולנו לתת מענה. מבחינתנו הגיל הצעיר הוא הגיל היותר חשוב בהיבט הזה של רצף לילדים וגם אפשרות להורים. אנחנו עכשיו במרתון מול הרשויות המקומיות, בתהליכי העבודה גם של רישום של הורים שרוצים להירשם וגם איתור כוח אדם מתאים כדי לתת מענה איכותי ולא רק משהו מאוד מאוד מינימלי. המתווה שהצלחנו, ואנחנו נצליח, להעמיד לטובת זה הוא מתווה שנותן מענה מ-7:30 עד 13:00 תלוי בגיל הילדים, וצריך להדגיש את העובדה שזה גם מענה דיפרנציאלי. כלומר, רשויות חלשות, 1 עד 4, ההורים לא ישלמו דבר וברשויות היותר חזקות ישלמו באופן דיפרנציאלי 20 שקלים ליום או 30 שקלים ליום ברשויות הכי חזקות.

אני חושב שקודם כל צריך לסמוך על מה שיש. אנחנו במתווה קורונה ויש מורכבות מאוד גדולה בהפעלה כי למשל הצוותים יצטרכו לקחת על עצמם את כל חמש השעות האלה ואי אפשר יהיה להכניס אנשים מבחוץ בגלל מגבלות הקורונה שמשרד הבריאות מטיל עלינו ואנחנו נתמודד גם עם הדבר הזה. בתוך כל המורכבות של המצב שבו אנחנו נמצאים, אני חושב שצריך קודם כל לסמוך על מה שיש. בעידן הקורונה צריך לשמוח שאנחנו בריאים, צריך לשמוח על שאפשר לתת מענה ואני חושב שזה מענה, בסיטואציה הקיימת, אופטימלי ונשתדל לעשות אותו הכי טוב שאפשר.

יש אנשים שמדברים כך, אבל אתה יודע, שכאנשים שממונים על מערכת לא צריך לתפוס את הפינה ולומר תשמע, בוא נגיד תודה על מה שיש. לא. הקורונה היא לא דבר חדש. כבר תשעה חודשים היא מלווה אותנו ואני מצפה ממשרד החינוך שאם הוא לא היה מחכה לדקה ה-90 ואם אתה היית אומר לוועדת החינוך שאתה יושב עם תוכנית כבר חודשיים והתוכנית לא מתוקצבת – זה היה נשמע אחרת לגמרי. אבל מה שאתם אומרים זה שהכול בדקה ה-90, הכול הפתיע אתכם. אני אומר לך מהיכרות שלי גם עם השלטון המוניציפאלי, אני אומר לך שאם אתם הייתם ערוכים ואם אתם הייתם נאבקים על הכסף – ראשי הערים יכלו להפעיל את כל המערכות. רק תנו להם כסף והם עושים את זה יותר טוב מכולנו. חבל שזה בדקה ה-90.

אני חייב לומר שאנחנו מבחינתנו היינו ערוכים. אמרנו את זה וגם השר אמר את זה. הבעיה הייתה באמת למצוא מקור מימון ולממש אותו. ברגע שהוא הגיע, היינו מוכנים עם קול קורא ביד. ברגע שהגיע האישור, יכולים להעיד החברים באוצר וגם בשלטון המקומי, עשינו כל מאמץ כדי שהדבר הזה יצא באפס זמן.

נשמע את מרכז השלטון המקומי. מיכל מנקס, את אתנו? הרלוונטיות שלך כאן גדולה וברורה.

כן. בוקר טוב. אני אתכם. אין לי אלא להוסיף על המאמצים הכבירים שאנחנו עושים בעת האחרונה יחד עם משרד החינוך כדי לאפשר אתך אותם מענים לילדי כיתות הגן ו-א'-ב'. ברור לכולנו שרצוי ועדיף היה שכל המערכת תלמד. אין כאן בכלל ויכוח. אבל היות והאפשרויות שעמדו בפנינו היו להתגייס ולהרים את המפעל הזה, והוא לא פשוט, אנחנו מבצעים רישום מחדש, כל הלוגיסטיקה, כל ההיערכות, חיים ציין כאן את הקשיים והוא מלווה את הרשויות.

הייתה דרישה של הרשויות ממשרד החינוך, דרישה ברורה לבטל את חופשת חנוכה?

אנחנו בשיח מתמיד גם עם משרד החינוך.

לא שיח. מרכז השלטון המקומי פנה למשרד החינוך?

אנחנו בשיח עם משרד החינוך, בישיבות ובפגישות. הדברים עלו ודוברו. בוודאי. אנחנו עושים הכול כדי להקל על ההורים ובוודאי על הילדים. זאת לא למידה, בהחלט לא, אבל אכן זה פתרון להורים עובדים שיש להם ילדים בגיל הגן ובכיתות א'-ב'. אגב, אנחנו רוצים לקוות, וגם משרד החינוך וגם אנחנו קוראים כאן ותמיד למורים ולגננות, אנחנו בהחלט נשמח שיצטרפו ויובילו את חמשת הימים הללו. הם מתוגמלים בנוסף על שכרם בשכר יפה לשעה והלוואי וירצו להצטרף למהלך הזה כי אז זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי.

כל גננת מקבלת שכר שעתי תוספתי על משכורתה.

נכון. 75 שקלים ברוטו. היא מתוגמלת שש שעות ביום על עבודה של חמש שעות. כל זה כדי שיגיעו המורים והלוואי שיגיעו וגם הגננות. אני אשמח שהוועדה תקרא להם להטות שכם ולהשתכר בנוסף על שכרם בחמשת ימי החופשה.

תודה רבה. ברור לגמרי שזה מייצר מאמץ אדיר מהרגע שמבינים שלא לומדים להפוך את זה לבית ספר של החופש הגדול ואז איך זה קורה, אבל אני לא חושב שאנחנו חייבים להסכים עם האקסיומה הזאת אי אפשר ללמוד בחנוכה אחרי חודשים שלא למדנו.

ודאי.

זה כמובן לא אל מיכל אבל אני מודה שקשה לי לראות את נציגי משרד החינוך מתייחסים בשוויון נפש למצב. אני מסכים עם מאיר ואפילו קצת מחריף. אתם אמורים לפחות להעביר כאן, בתחושה הזאת, לציבור ולנו שמבחינתכם זה מאבק קריטי כדי שכמה שיותר תלמידים יישארו ללמוד בחנוכה ולא להגיד שבסוף אתם יחסית שבעי רצון עם זה שגני הילדים וכיתות א'-ב' לומדים כאשר גם זאת לא ממש למידה אלא זאת מסגרת חשובה וטוב שהיא קיימת.

שום דבר חדש אין בזה. אילו התוכנית הזו הייתה ממשיכה היום, גם כיתות ה'-ו' היו בתוך המערכת. זה לא שייך לקורונה. אין כאן איזה מאמץ מיוחד בגלל הקורונה, זה שמשאירים את התלמידים בגני הילדים ובכיתת א'-ב'. אין כאן מאמץ מיוחד. יש מאמץ של ראשי הערים ולא של משרד החינוך.

שלא לדבר על זה שבסופו של דבר אותם תלמידים שבצדק כל כך מוטרדים מהבגרויות ואנחנו כל הזמן מדברים על זה. אתמול ביקרתי בבית ספר ליאו בק בחיפה, הייתי שם בסיור משמעותי ובאמת התרשמתי. זה מקום מאוד גדול עם הרבה מאוד משאבים מכל הבחינות אבל מן הסתם תלמידים מאוד מאוד מוטרדים מהבגרויות שלהם ושוב חוזרים הביתה. אני לא מצליח להבין את שוויון הנפש בו אתם מתייחסים לדברים. אני מודה שבעיניי זה מאוד מוזר.

אני מצטער אבל אני חולק על שוויון הנפש. אנחנו לא שווי נפש.

היה נראה שאתם בשוויון נפש, גם אתה וגם אתי.

ממש לא. אנחנו בסך הכול מציגים את העובדה שאנחנו עושים מאמץ גדול לקראת חנוכה. אתה שאלת האם אפשר לנהל מערכת לימודים ואנחנו אומרים את דברינו, גם אתי וגם אני וגם שאר החברים לנו במשרד, ואנחנו יודעים שנעשים מאמצים במקומות אחרים כדי שזה יקרה. אם זה צולח או לא, אתם רואים את התוצאה. התוצאה היא שאנחנו עושים במסגרת הקיימת את המקסימום האפשרי.

מה היה היעד מבחינתך אם היית יכול אתה להחליט איך זה יתנהל בחופשת החנוכה? מה היה היעד שלך כמשרד?

גם השר, גם המנכ"ל וגם כל הצוות הבכיר של המשרד, חושבים שהכי נכון לאפשר לימודים סבירים בחנוכה. אלא מה, אנחנו חיים בקונסטלציה בה המורים עבדו ועובדים עד כלות כוחם ואני רואה את זה גם בהקשר של מה עושים עובדי ההוראה עושים ובקונסטלציה הזאת הפתרון היחיד והאפשרי ועליו צריך לשמוח הוא הפתרון הזה.

תאר לעצמך שצוותי הרפואה היו מחליטים שמגיע להם שבוע חופש בחנוכה.

לדעתי זה גם לא מישור הדיון.

אני קצת לא מבין את זה. עם כל הכבוד למורים, הייתי מורה ויש לי הערכה גדולה למורים, זה בדיוק הזמן לשבת איתם. היה צריך לשבת איתם למשא ומתן ולומר חברים, החלטה של הממשלה, לא סוגרים בחנוכה ועכשיו בואו נדון אתכם ונראה מה אתם רוצים. יש כאן צוותי רפואה שנותנים את נשמתם במצב חירום וזה מצב חירום. יש כאן אנשי ייצור שנותנים את נשמתם. אם אתם הייתם באים למורים בהצעה והייתה החלטת ממשלה, המורים היו נשארים. תאמין לי שהם היו נשארים. אבל ברגע שאף אחד לא מדבר איתם, ברגע שאין החלטה ממשלתית, שמים את זה על כתפי ראשי הערים ואני אומר לך שבסופו של דבר הקושי הכי גדול הוא אצל ראשי הערים. אתה מספר על כיתות א'-ב' אבל מה חידשת? כיתות א'-ב' היו ב-2015, ב-2014. מה החידוש כאן? על איזה התארגנויות אתה מדבר? על מה? לוקח יומיים לארגן את זה. סוציו אקונומי 1 עד 4 לא מקבלים כסף, והשאר, ההורים כולם באים לשלם, במקומות חזקים.

לא יאומן כמה זמן לוקח כל דבר.

אני חושב שלפחות ועדת החינוך צריכה להשמיע את מחאתה הגדולה על כך שלא הייתה החלטת ממשלה לבטל את חופשת חנוכה. 345,000 ילדים חוזרים ביום ראשון אחרי תשעה חודשים שהם לא למדו וביום חמישי יוצאים לחופשת חנוכה. איפה זה נשמע?

אני מבקשת להתייחס לדברים שלך לגבי המורים. אני רוצה לומר שהמורים עבדו מאוד מאוד קשה. אני לא חושבת שאפשר להשוות אותם לאף מגזר אחר.

תאמיני לי שאני גדול המגינים על המורים. את לא צריכה להגיד לי ולא צריכה להתייחס. אני גדול המגינים על המורים, כולם. אבל יחד עם זאת, אני אומר לכם שזאת לקות של המערכת. זאת לא לקות של המורים. זאת לקות של המערכת שלא קיבלה החלטה, החלטה שלא זזים ממנה, שבחופשת חנוכה הקרובה כולם לומדים. עכשיו בואו נשב עם ארגוני המורים. תאמיני לי שאם מישהו היה יושב איתם, הם היו נשארים. אני אומר לך שכל המורים שמגישים לבגרות, במיוחד הם מסכנים, מתגרדים באי נוחות, נותנים את נשמתם לפחות 14 שעות ביום. אז את לא צריכה להגיד לי. אני יוצא כנגד החלטות של מערכת, החלטות של ממשלה, החלטות של משרד החינוך. את המורים תשאירי בצד. אם היו מבקשים מהם ואם היו נותנים להם את היוקרה כמו למערכות רפואיות, תאמיני לי שהם היו נשארים. אני אומר שכל מורה שמגיש לבגרות, זאת התחושה שלי, לא יוצא לחופשת החנוכה הזאת ועושה בהתנדבות לקבוצות שלו. אני יודע את זה.

עוד פעם אני חוזרת ואומרת – אין ישיבת ועדת חינוך שאני לא אומרת את הדברים האלה – תתחילו להפעיל את התוכניות התוספתיות. מה עם תוכנית קרב? מה עם אשכולות? דווקא בחנוכה זה חווייתי. צריך להכניס את זה אבל למה האטימות הזאת כל פעם מחדש בקרב מקבלי ההחלטות במשרד החינוך? למה אתם לא זזים? זה פשוט לא יאומן. כל פעם אנחנו מדברים על זה פעם אחר פעם והכול כל כך איטי. אני כבר לא יודעת איפה הקורונה פגעה, נראה לי היא פגעה בקצב של העשייה.

אני מתחבר למה שנאמר כאן. שאלה עובדתית.

סליחה, העובדות לא נכונות. תוכנית קרב חזרה לעבוד. אני לא מבינה מה זאת ההתלהמות הזאת, ולמה שואלים למה אנחנו לא מחזירים ולא נותנים.

כי בסופו של דבר הילדים בבית.

תוכנית קרב חזרה לפעול. אני מבקשת לדייק בעובדות.

מה זאת אומרת למה אנחנו מתלהמים?

אנחנו רוצים לכבד גם את החופשות של המורים. יש קריאה למורים לבוא ולעבוד גם בתקופת חופשת חנוכה. מי שלא מעודכן, בבקשה תתעדכנו.

אני מבין שנשמעה כאן ביקורת וזה בסדר גמור שאת מדייקת כאן את הפרטים.

זה התפקיד שלנו גבירתי היקרה. זה התפקיד שלנו.

זה בסדר שאתי מדייקת את הפרטים.

אני לא מבינה מה התפקיד שלכם. אני מדייקת ואני אומרת שתוכנית קרב חזרה לעבודה. את שאלת מה קורה עם תוכנית קרב ולמה אנחנו לא מחזירים אותה, אז אני אומרת לך שהחזרנו אותה.

אני אומרת לך שיש עדיין מדריכים שיושבים בבית.

חד משמעית. גם אני מכיר.

יושבים בבית. על מה את מדברת? כל מורי ומדריכי קרב חזרו לעבודה? התשובה היא לא.

כן. מורי ומדריכי קרב חזרו לעבוד.

אם את רוצה, אני אתן לך שמות.

אני לא מזהה מי מדברת, אבל אני מזמינה אותך לפנות אלי.

זה לא משנה מי מדברת.

זאת חברת הכנסת קטי שטרית.

מדריכי קרב חזרו לעבודה. בכל מקום שבו הם עובדים מתאפשרת הכניסה שלהם.

אני רוצה לקחת את הדיון למקום המהותי ולומר למה אנחנו מתוסכלים. אמרתי רוצה שגם את וחיים תהיו מתוסכלים מזה. בסופו של דבר, השורה התחתונה היחידה היא שהתלמידים מכיתה ג' עד כיתה י"ב חוזרים עכשיו הביתה. זאת השורה התחתונה. אנחנו כאן כדי לנתח למה הגענו לזה. אני מבין שנעשו מאמצים כדי שזה יקרה אבל גם צריך לשים את הדברים על השולחן. חברים, זה קורה כבר כמה שנים. בשנים הקודמות הילדים לא היו בבית במשך כמה חודשים ועכשיו היינו צריכים לעשות הכול כדי שהם לא יישארו בבית. מה שמאיר כהן, קטי שטרית ואני אומרים זה שאותם מורים ומורות, ברור שהם לא הבעיה אלא הם הפתרון וביחד אתם יכול להיות שהייתה אפשרות, אם היינו מתעסקים בזה חודש לפני כן ולא מ כים לרגע האחרון, לגרום לכך שחופשת החנוכה תיראה אחרת. גם אנחנו רוצים שיהיו להם חופשות כשצריך ואנחנו רוצים להגן על הזכויות שלהם ואנחנו איתם, הם חברינו, אבל עדיין.

חבר הכנסת רם שפע, אני מניחה שאתה לא חושב שאנחנו ישבנו חודש ימים ולא עשינו כלום.

נכון.

היה גם ניסיון והידברות עם ארגוני המורים. התקציב שניתן לנו לטובת הסיפור של חנוכה הוא התקציב הנתון ואתו עשינו בעיניי את הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות עם בעיקר דאגה לילדים הצעירים כדי לאפשר למשק לעבוד וכדי לאפשר לילדים צעירים להמשיך את מסגרת ואת סדר היום הלימודי שלהם, הלימודי, החברתי, הרגשי. זאת המסגרת התקציבית שהייתה.

יש כאן עוד כמה נציגים שרוצים לדבר. בבקשה. זאב, אתה רוצה לדבר או מוטי?

אני מבקש שמוטי יקבל את רשות הדיבור ואחר כך אני אשלים בשני משפטים.

בבקשה. מוטי גלר, נציג הנהגת ההורים הארצית.

שלום לכם. קודם כל, אני אומר שאנחנו מלאי הערכה למורים. חד משמעית. בתחילת דבריי אני רוצה לומר חד משמעית ושלא יובן אחרת שהנהגת ההורים הארצית וההורים בכלל מאוד, מאוד, מאוד מעריכים את המורים, את עבודתם ואת פועלם במיוחד בימים טרופים אלה.

יתרה מכך, אנחנו פועלים בשבוע הקרוב להענקת הערכה והוקרה למורים ביום המורה ולא רק ביום המורה. אנחנו חוזרים ואומרים להם את זה כל יום מחדש. הבעיה שלנו היא בעיה מערכתית, כמו שאמרתם, אתה חבר הכנסת רם שפע וחבר הכנסת מאיר כהן. הבעיה היא מערכתית. לא יכול להיות שאנחנו משוועים לתשובות ואנחנו מקבלים את התשובות האלה אך ורק בדקה ה-90. אנחנו לא יכולים להיערך. הרשויות, כאשר כל הזמן אומרים שייתנו להן אוטונומיה, הן לא באמת מקבלות את האוטונומיה. זה איזשהו משהו פרוביזורי כזה שהוא לא באמת נותן להם את הכלים ואת היכולת להיערך. בנוסף, כל הסבסוד שהיה בשנים הקודמות נעלם כלא היה ואז משאירים את זה להורים. ההורים הצעירים הם מעמד הביניים והם כורעים תחת הנטל. לא יכול להיות שהצהרון יעלה מאות שקלים ואז הורים מתחילים לעשות את החשבון אם הם יהיו בבית לא והם לא יכולים לרשום את הילד לצהרון, אז יש פגיעה אנושה במשק ובכלכלת המדינה כולה.

כל הזמן עושים פעולה כביכול לבוא ולתת מענה אבל באותה יד גם יורים לעצמנו ברגל, ,דבר שהוא מאוד בעייתי כי הבעיה היא מערכתית. אנחנו מתקשים לייצר מענים אמיתיים לילדים. למה אנחנו נותנים מענה רק עד כיתה ב' ולא עד כיתה ד' כפי שהיה כל הזמן? הילדים בכיתה ד' על פי החוק מוגדרים כחסרי ישע ולכן הם לא יכולים להיות בבית לבד ואז ההורים צריכים להישאר אתם. אז אנחנו חוזרים לאותו מעגל בלתי נגמר לרוץ אחרי הזנב שלנו.

תרשה לי להוסיף משפט. ראש הממשלה דיבר בזמנו על שיטת האקורדיון אבל ילדי ישראל חווים בצורה רציפה, למעשה מחודש מארס, בעיקר את האקורדיון המכווץ. רוב עצום מזמנם, אם לא רוב מוחלט, הם פשוט בבית. תלמידי כיתות ה' עד י' למעשה לא למדו בבית הספר מחודש מארס להוציא ימים בודדים וזאת פשוט שערורייה. מדובר בתשעה חודשים שהם לא לומדים בבית הספר. תלמידי כיתות "א-י"ב לא לומדים לבחינות הבגרות בצורה סדירה, גם לא במתכונת המצומצמת והמותאמת. למעשה בעיניים פקוחות אנחנו מחסלים את עתיד המדינה כי החינוך על פי תפיסתנו, על פי תפיסתי, הוא העתיד. החינוך הוא הביטחון. רק הבוקר התפרסמה כתבה גדולה בה מדבר הרמטכ"ל על כך שהוא רוצה להרחיב את התוכנית שמכשירה את דור העתיד ל-8220 והכותרת היא שבעצם הכול מתחיל מהחינוך, אבל את החינוך כרגע עצרנו. אז מי יהיה הדור הבא של 8200? מי יהיה הדור הבא של מפקדי הפלוגות? חסרי השכלה? אנחנו פשוט הורסים את זה. במקום לנצל את חנוכה לצמצום פערים, אנחנו או משמרים את הפערים או אפילו מרחיבים אותם. פשוט מפספסים את ההזדמנות. חבל.

חברת הכנסת פרומן, ברוכה הבאה לוועדת החינוך באופן פיזי.

אנחנו מדברים כאן על חוסר תכנון, מה שמאפיין את כל ההתנהלות לאורך כל הדרך כבר תשעה חודשים ולא רק במערכת החינוך אבל מערכת החינוך הוא מאוד עוצמתית בגלל ההשפעות שלה על ההורים וההורים על המשק וכולי. קודם כל, שנדע, תלמידי כתות ב'-ד' לא נשארים לבד בבית. זה לא פתרון. מי שרצה לאפשר למשק לעבוד, חברים, לא אפשרתם למשק לעבוד. ילדים בגילי ג'-ד' לא נשארים לבד בבית. אני חושבת שזאת תקופה לא רגילה ולכן אנחנו צריכים פתרונות שהם לא שגרתיים ולא פתרונות רגילים בהם יכולים לעבוד.

מה שמטריד אותי יותר אלה הימים שיבואו. אדוני היושב ראש, חברי חבר הכנסת כהן, יש לנו עוד ימי חופשה באופק ואם כולנו לא מרוצים מהפתרון שקרה עכשיו, זאת ההזדמנות לקחת מעכשיו עד ה-1 בספטמבר, לרבות חופשת החופש הגדול ולבנות תהליך אחר מתוך ידיעה שאנחנו כבר באמצע דצמבר ועוד מעט חצי שנת לימודים מאחורינו, חצי שנה שלא הייתה לחלק גדול מהתלמידים, ובהתחשב בכיתות י"א-י"ב והמשימות שלהם, בהתחשב בחטיבות הביניים שבכלל נפגעו, להכין תוכנית מעכשיו ועד ה-31 באוגוסט על כל ימי החופשה של המערכת מה עושים שם ומה קורה שם.

אני רוצה לומר עוד משהו. ככל שאני שומע את אנשי משרד החינוך – ושוב, שאף אחד לא ייקח את זה לפתחם של המורים כי מורים וארגוני מורים שיושבים ומתכננים אתם ונותנים להם תוכנית שנתית או חצי שנתית, הם הרבה יותר פתוחים ולהערכתי הם היו מוכנים לחזור וללמד בחנוכה. הם לא החלק הרע. להיפך, הם החלק הטוב בשיח הזה. לצערי הגדול אנחנו נתקלים במשרד חינוך שכל פעם שאנחנו יושבים על הסוגיות מהסוג הזה – ועכשיו דנו אתם המון במהלך תקופת הקורונה - הם נותנים תחושה שאין להם אמירה משלהם, אין להם איזו אג'נדה שהיא משמעותית, שהם מעין פינג פונג בין האוצר לבין הממשלה ולכל היותר הם מוכנים להחזיק את כיתות א'-ב', לעשות איזה סוג של בייביסיטר כדי שההורים יוכל ולצאת לבוד. זה לא צריך להיות הטיעון. הטיעון צריך להיות הרבה יותר משמעותי. משרד חינוך עם אג'נדה מאוד ברורה שבאה ואומרת שאנחנו באים לטפל במצב החברתי ובמצב הפדגוגי של הילדים האלה. הילדים האלה היו תשעה חודשים בבית ולכן אנחנו נכתיב. לא נחכה לממשלה. השר ימצא מהגורן ומהיקב תקציבים ויקרא לראשי הערים אליו ולראשי המועצות ויגיד להם, רבותיי, החלטה שלנו, כולנו, שאנחנו בחנוכה הזה כולנו ממשיכים ללמוד לטובת הילדים. אך ורק לטובת הילדים ועכשיו בואו נראה מה אנחנו עושים ומה כל אחד תורם. גם ארגוני המורים. ברגע שמראש הם מתנהגים ואומרים שימצאו סידור לכיתות א'-ב', זה נועד לכישלון.

אני מאוד מקווה שהופק הלקח לחופשות הבאות, הילדים הם אותם ילדים, הקשיים הם אותם קשיים, הפערים הם אותם פערים ואנא מכם, לפחות במשרד, תנסו לייצר תוכנית עבודה לחופשות הבאות ותבואו לממשלה כשווים בני שווים, לא ככאלה שמחכים לראות מה יגידו לכם לעשות אלא מה אתם מציעים, מה שפ"י מציע, מה המפקחים מציעים, מה המנכ"ל מציע, תשמעו את מנהלי בתי הספר, תשמעו את הנהגות ההורים ועל פי זה תכתבו תוכנית מפורטת ומסודרת. לא צריך אתכם כבייביסיטר. תאמינו לי. צריך אתכם כמשרד חינוך עם אג'נדה מאוד ברורה ועם אמירה מאוד ברורה.

שלומי קסטרו, מועצת ארגוני הנוער.

אין לי דברים מיוחדים להוסיף מלבד לומר שהעיסוק המתמיד שלכם, שלך כיושב ראש ועדת החינוך ושל שאר חברי וחברות הכנסת, עבור הילדים, הנוער וההורים הוא סופר חשוב. הוא בעצם מספר את הסיפור האמיתי של השטח. כל אחד כאן שמסיים את ה-זום, הולך הביתה, מדבר עם הילדים בשכונה ועם חברים, יודע שהמצב הוא מאוד מאוד לא פשוט בג'ינגול הזה שבין הורים לילדים. קראתי בפירוט את תיקון התקנות המתוכננות בהקשר של הקייטנות ואני מברך על כך שזה בכלל מתאפשר וזה לא מובן מאליו בתוך הסיטואציה הזאת אבל הייתי שמח מאוד מאוד שהדבר הזה יתרחב מעבר לכיתות א'-ב' ככל שזה ניתן. ההצעה שלי שהדבר הזה יתאפשר בהתאם לקפסולות הבית ספריות. כלומר, אני לרגע מנתק את זה מהסיפור של בית הספר של החגים וכולי.

אנחנו כארגוני הנוער מאוד מאוד רוצים להמשיך ולקיים גם בחנוכה פעילות שמוגדרת לצורך העניין כקייטנה על פי הקפסולות הבית ספריות שזה איזשהו מתווה שמתגבש ואנחנו מבינים שזה המצב שמתאפשר. לכן אני קורא לחברי וחברות הוועדה לסייע לנו במאמץ לקיים גם בחנוכה הזה עם מבט לכיוון פסח, לעשות את הכול ולראות איך אנחנו נוכל בחופשים האלה להוציא עשרות אלפי ילדים ובני נוער לפעילויות בחוץ, בשטח הפתוח באופן בטוח. אנחנו יודעים לעשות את זה. רם, אמרת את זה, שצריך להתחיל להסתכל לכיוון פסח ולכיוון הקיץ. אני מסכים ומתחבר לזה ובעיניי צריך להציג את זה כיעד גם של הוועדה, בטוח של הממשלה, שבפסח, לכל הפחות בפסח, אנחנו מצליחים לייצר מצב שמאפשר לכל ילדי ישראל לקחת חלק בקייטנות ובטיולים בטוחים בשטח הפתוח.

תודה רבה. רויטל לן כהן.

שלום לכם. אני רוצה להזכיר שני דברים שלא עלו כאן לדיון. במערכת החינוך המיוחד לא כל המסגרות עובדות כחוק במהלך החופשות וזה אומר שיש מסגרות של חינוך מיוחד שלא פועלות בחופש חנוכה. אני מבקשת כן לשקול להפעיל אותן. מדובר בילדים שזקוקים לרצף הזה ויכול להיות שבשנה רגילה היה אפשר להתעלם מהעובדה שיש אפליה בין סוגי החינוך המיוחדים אבל במצב בוא אנחנו נמצאים היום אני חושבת שצריך לתת את השירות הזה לכלל סוגי המסגרות.

הדבר השני אליו אני מבקשת להתייחס, אלה הילדים המשולבים, תלמידים שמשולבים במערכת החינוך. לאורך השנה, בגלל המצב, נוצרו פערים, גם בשנה שעברה וגם בשנת הלימודים הזו, ואני חושבת שזאת הזדמנות למי שזקוק לזה לאפשר המשך עבודה לפחות עם המשלבים והמשלבות כדי לצמצם פערים וגם כדי להמשיך את הרצף החינוכי והטיפולי.

אני חושבת שעדיין יש מספיק זמן כדי לאשר את שני הדברים האלה ואני מאוד מבקשת להתייחס אליהם. תודה רבה.

תודה רבה.

יש קול קורא. יש מענה גם לילדי החינוך המיוחד וגם לילדים המשולבים. זה ברור. יש הגדרה. את יכולה לומר לא, אבל אני יודע מה אנחנו עושים בפועל.

רויטל, איפה הפער? חשוב לנו להבין.

הפער הוא בין מה שאומרים כאן לבין המציאות בשטח.

מה קורה בשטח?

אני יכולה להגיד לך כהורה משלב שהמשלב של הבן שלי לא יכול לעבוד בחופשת חנוכה. אני לא יודעת על מה הוא מדבר. זאת רק דוגמה. גני החינוך המיוחד שלא עובדים באופן רגיל בחופשות וחגים, אין להם אישור לעבוד בחופש וחגים. אני לא יודעת על סמך מה הוא אומר. מערכת החינוך עובדת לפי חוזרי המנכ"ל הקיימים ואף אחד לא אמר לאף מסגרת חינוך מיוחד בשום שלב שהיא יכולה להמשיך לעבוד כשהיא מסגרת שבדרך כלל לא עובדת בחגים.

צר לי, אבל הרשויות המקומיות יודעות, מערכות החינוך יודעות, בתי הספר של החינוך המיוחד יודעים וגם הגנים יודעים שיש מענה משעה 8:00 עד 13:00 לילדי החינוך המיוחד גם במסגרות של החינוך המיוחד וגם במסגרות המשלבות.

אין דבר כזה מסגרת משלבת. משלב זה ילד בודד בתוך החינוך הרגיל. אין דבר הזה מסגרת משלבת.

המורים הם המשלבים. לא המסגרת.

אני יודע.

אני מניח שאתה יודע. אז זה לא קשור למערכת אלא זה קשור למורים.

אני אומרת שוב שזה פשוט לא נכון. המשלבים של הילדים, הסייעים והסייעות לא יכולים לעבוד בחג עם הילדים כי הם יכולים לעבוד אתם בבית רק אם הכיתה לומדת ב-זום ויכולים לעבוד אתם במסגרת רק אם המסגרת עובדת. אני לא יודעת על איזה אפשרויות אתה מדבר.

רויטל, אני מבקשת , אם יש מקרה ספציפי, תביאי אותו אלינו. לדבר באופן כללי, חיים ענה שזה לא כך, אבל אם יש שמקרה ספציפי, את יכולה לקבל את הנייד שלי ותפני אותו אלי.

אני רוצה לשאול שאלה לא ספציפית. האם כל המורים המשלבים עכשיו יכולים ו/או יודעים שהם צריכים להמשיך לתת את המענה?

כן. התשובה היא כן.

התשובה היא כן?

כן.

זה לא משנה באיזה כיתות ובאיזה גילאים? כל המשלבים אמורים להגיע לבתים של כל מי שצריך?

לא הבנתי את השאלה. אני אומרת שאם יש מקרה ספציפי שרויטל נתקלת בו, אנחנו מבקשים לדעת על מה מדובר.

השאלה היא אחרת. השאלה היא האם המשלבים שמלווים את הילדים, לגבי כיתות א'-ב' אנחנו מבינים כי בית הספר עובד, אבל מה לגבי האחרים כאשר זאת הזדמנות להשלים חסרים.

אני מדברת על כיתות א'-ב'.

אבל אני מדברת על מה שמעבר לכיתות א'-ב'. ברור שבכיתות א'-ב', אם הם ממשיכים, המשלבים נמצאים אתם. אני לא מדברת עליהם. אני מדברת על הילדים שהם מעבר לכיתות א'-ב'. אני מדברת על כך שיש כאן ילדים שצברו פערים יותר גדולים מילדים אחרים, גם ביחס לבני גילם ולכיתות שלהם, ביחס לתוכנית האישית שלהם, וזאת הייתה הזדמנות בחנוכה לנסות לעבוד אתם בצורה פרטנית אבל אין אפשרות אמיתית כזאת כי לא מאפשרים את זה כי המשלבים יכולים להגיע לבית התלמידים רק אם לומדים ב-זום ולכיתה אפשר להגיע רק אם הכיתה מתנהלת. מאחר שבחינוך הרגיל מכיתה ג' עד י"ב אין כלום בחנוכה, הם בעצם לא מאפשרים לילדים המשולבים לקבל לא את הרצף הטיפולי, שזה בכל החגים ואנחנו כבר רגילים, אבל גם לא את הסיוע כדי לנסות לסגור פערים.

אני מבקשת לקבל החלטה שהתלמידים המשולבים יוכלו להמשיך לקבל שירות, מי שרוצה וצריך - לא באופן גורף - גם בחנוכה. להשתמש בזמן הזה כדי קצת לנסות לסגור את הפער.

תודה רבה. את צודקת בצורך הייחודי שלהם ובאופן כללי כל מטרת הדיון הזה לייצר מצב שהמערכת ערוכה הרבה יותר לחגים. מכאן אני קורא למשרד החינוך וגם אומר שזה לא הדיון האחרון שלנו בנושא הזה. חיים, אתי וכולם, אנחנו גם נדאג שהשר והמנכ"ל יעסקו בזה מהרגע. צריך מעכשיו שתהיה תכנית מאוד מאוד ברורה לחגים הבאים כאשר פסח הוא המשמעותי שבהם ואחר כך גם חופשת הקיץ. אם לא תתכוננו אליה מעכשיו, שוב נסתבך. אי אפשר להתייחס לזה כאל חופשות רגילות. אם בסוף אנחנו מייצרים בחנוכה הקרוב גנים וכיתות א'-ב' כמו שהיה בשנים הקרובות, זה לא מספיק. זה לא נותן מענה אם הילדים האלה היו בבית במשך חודשים ועכשיו הם יחזרו הביתה ואנחנו נגיד שהכול קרה ברגע האחרון. ברור לי שאתם רוצים, ואני מבין, אבל השורה התחתונה לא מספקת.

את הדיון הזה אנחנו נועלים עכשיו. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:45.