פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



25
ועדת הכספים
08/12/2020


מושב שני


פרוטוקול מס' 199
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ב בכסלו התשפ"א (08 בדצמבר 2020), שעה 10:17

הצעת חוק דחיית מועד תשלום מסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התש"ף-2020, של ח"כ משה גפני

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
אחמד טיבי
מיקי לוי
אלכס קושניר
שלמה קרעי



משתתפים באמצעים מקוונים



גיא גולדמן - עו"ד, ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

ישי פרלמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

שי אהרונוביץ - סמנכ"ל בכיר, מיסוי מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

יפתח עשהאל - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

ליהי קושניר גנוסר - עו"ד, רפרנטית מסים, משרד המשפטים

ד"ר אופיר פינטו - סמנכ"ל מחקר ותכנון, שירות התעסוקה

דוד משען - עו"ד, היועץ המשפטי, שירות התעסוקה

אורנה ואגו - עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, בנק ישראל

איריס שטרק - נשיאת לשכת רואי חשבון

צבי פרידמן - יו"ר הוועדה להצעות חקיקה, לשכת רואי החשבון בישראל

אביב חצבני - סגן ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים

יוסף פולסקי - המוסד לביטוח לאומי

שגיא בלשה - מנכ"ל קבוצת עוגן

רחל כהן - לובי, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

שגית אפיק
שיר שפר

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים


הצעת חוק דחיית מועד תשלום מסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התש"ף-2020, פ/1053/23

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק דחיית מועד תשלום מסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התש"ף-2020, פ/1053/23.

קיימנו שלוש ישיבות בנושא. שגית, קיבלת תשובות?

לא.

אפשר הצעה לסדר?

כן.

נושא ראשון הוא נושא שדיברנו עליו אבל אני רוצה שוב להעלות אותו. עסקים חדשים שנפתחו ממארס 2020 ולא נמצאים בשום מתווה ולמעשה גם בתקופת הסגר הם נדרשים לשלם ארנונה. גם משלמים ביטוח לאומי וגם משלמים ארנונה ולא ברור למה. אם אתה לא מפצה אותם כי אין להם מחזור להשוות אליו ואתה לא יודע מה המחזור שלהם, אבל מה שייך פטור מארנונה? עסקים שנמצאים בסגר ולא פתוחים, צריך לתת להם פטור מארנונה ולא לדרוש מהם תשלום ביטוח לאומי , כמו עסקים שנפתחו ב-2020 ולא נותנים להם כל מענק, גם אותם עסקים שהם מעל 400 מיליון שקלים, עסקים גדולים, שסגורים בתקופת הסגר כמו למשל מכוני כושר, כל מיני מקומות שהם סגורים לגמרי בתקופת הסגר כבר למעלה מחודשיים, עד היום, ומשלמים לרשויות כרגיל ארנונה. לא מפצים אותם בפיצוי כלשהו על ההוצאות הקבועות, אבל לפחות לא לדרוש תשלום.

הנושא השני הוא התמרוץ והפיתוח של המוכשר. עבר שבוע.

אתמול ישבתי עם האוצר. עוד אין לי תשובה. אתה צודק. זה המצב. אין כתובת ואין כלום. בסדר, אני מסכים אתך. אתמול ישבתי אתם.

אם לא תהיה תשובה, אז בחוק הבא שלהם נכניס להם את זה.

בסדר. החוק הבא. אני עוד לא יודע מה החוק הבא. מה שאתה אומר, זה נכון, אני אתך, כולנו אתך בעניין הזה ונעמוד על המשמר. אם אכן יגיע משהו שנוכל לעצור אותו, זה מה שנעשה.

אני רואה שהגיע דיון מהיר בנושא זכאותם של עסקים קטנים שנפתחו בשנת 2020. יכול להיות שאני אקיים את הדיון בשבוע הבא. עוד נראה.

לפחות לגבי פטור מארנונה, שלא ישלמו ביטוח לאומי כשהם סגורים, גם קטנים וגם גדולים שלא מקבלים כלום. לא צריך לגבות מהם תשלום כשהם סגורים, כשאנחנו סוגרים אותם.

רשות המסים, יש לכם עמדה?

בנושא הארנונה, נציגי אגף התקציבים הרלוונטיים לא כאן. אנחנו לא עוסקים בארנונה. לדעתי הם פטורים אבל אני לא בטוח.

הם לא פטורים.

לדעתי זאת הסמכות של שר הפנים.

ה-2.8 מיליארד שקלים שאישרנו, זה היה בסוף שנה.

בדיוק. זה היה אמור להיות בשביל זה.

לעסקים חדשים שנפתחו ב-2020? לא. הרי הם בודקים את המחזור. הם בודקים אם יש להם ירידה במחזור בהשוואה לשנה שעברה.

הכלל אומר לכל מי שמקבל פיצוי מרשות המסים, יכול לקבל. זה נכון.

לא סביר שגובים מהם ארנונה כשהם סגורים כמה חודשים.

אתם יכולים לתת אישור? הארנונה לא קבועה בחוק. אתם יכולים לתת אישור לעסקים חדשים מהסוג הזה? יש פטור מארנונה, פשוט ברגע שזה עסק חדש, הוא לא יודע להוכיח.

אין לו אישור.

אין לו מחזור משנה קודמת.

ב-2020 עשינו כל ירידת מחזור.

בתקנה של משרד הפנים שהוצאה כתוב שזכאי לקבל ארנונה מי שמקבל פיצוי מרשות המסים.

מי שפתח ממארס, הוא לא מקבל פיצוי. אני לא מבקש פיצוי, אל תפצה אבל אל תגבה מהם ארנונה כשהם סגורים שלושה חודשים.

השאלה אם אתה יכול לתת איזשהו מסמך לעסקים האלה כדי שהם יוכלו ללכת אתו לקבל את הפטור מארנונה. את זה אתם צריכים לבדוק.

אני אבדוק.

ותיתן תשובה?

הוא לא ייתן תשובה. את קיבלת תשובות?

לא. הם נשארו בעמדות שלהם. הם לא נתנו לי תשובה כן או לא. גם לא קיבלתי תשובה על העמדות שלהם.

הצעה לסדר. אתמול פנו אלי, ונראה לי שנגענו בזה באחד הדיונים שלנו כאן, שהעמותות שהגישו דוחות עד ה-30 ביוני, היו צריכים להגיש דוחות כדי לקבל ניהול תקין והגישו קצת אחרי כן בגלל הקורונה, כל הסיפור של הקורונה, פסלו אותם מלקבל את הניהול התקין. יוצא שבגלל זה הן מפסידות היום תמיכות בעיריות ובכל מקום אחר. צריך לתת את הדעת על זה כי היה כאן דיון ונגענו בניהול תקין, אמנם לא בדיוק בזה אבל רשם העמותות, אני חושב, שגם שם צריך לעשות הארכת מועדים בנושא של הגשת הדוחות כדי לקבל ניהול תקין.

אתה מכיר מקרים כאלה?

אני כאן מול המחשב. מקרה שפנו אלי והבנתי שזה לאו דווקא הם אלא יש עוד כמה כאלה ואתמול התחלנו לקבל פניות שהחזירו להם בימים אלה תשובה שהם לא זכאים לקבל ניהול תקין.

באחת הישיבות היו המוסדות האלה וזה כן הסתדר.

כן. אבל עכשיו פנתה אלי עוד עמותה, נתיבות החסד. צריך גם שם לעשות הארכת מועדים. לא יכול להיות שבמקום כזה, גם אם נתנו שלושה חודשים, בעצם כולנו מגיעים להארכת מועדים של עוד שלושה חודשים ועוד שלושה חודשים. אני חושב שהיה ראוי ונכון לתת את ההארכה הזאת.

אם אפשר לפנות אליהם, בגלל הארכת המועד.

תעביר את הפניות. אין בעיה.

שלחת את המכתב לשר החינוך החדש? המכתב על המוסדות המוכרים. אמרת שתשנה את השם של השר ותשלח מחדש.

כן. בטח.

תשובה לא קיבלנו.

ממשרד הכלכלה, הם צופים ב-זום, יש מישהו שרוצה להתייחס לארנונה.

תכף אני אתן לה.

גם אלי פנו אנשים שהם שכירים בעלי שליטה. כשאתם עושים חישוב לעניין המענק, לעניין המחזור, אתם לוקחים בחשבון גם רווחים של החברה שלהם, שהם לא משכו דיבידנד. השאלה אם זה צודק ונכון. הכסף נשאר בחברה. הכסף לא אצל הבן אדם. למה אתם עושים את זה?

לוקחים לעניין מה?

הזכאות למענק.

איזה תנאי ספציפי מופיע שם ונלקח לגביו מס? איזה תנאי בחוק נבדק ומה לוקחים לגביו? אני לא מבין.

אתם מחשבים הכנסה. עד 640,000 שקלים בשנה אתם נותנים מענק לשכירים בעלי שליטה.

סוציאלי.

מענק סוציאלי. כשאתם עושים את חישוב ההכנסה, אתם לוקחים בחשבון גם רווחי החברה שדלא נמשכו כדיבידנד. למה אתם עושים את זה? הכסף נשאר בחברה ולא אצל הבן אדם.

שכירים בעלי שליטה כמובן מחוברים אחד לשני. הוא יכול למשוך את זה בכל רגע. זה מקרי ואקראי אם בן אדם משך. אל תשכח שזה מיוחס לאותו בן אדם. זה חלקו של האדם הזה. אם אני זוכר טוב. אם למשל יש חמישה בעלי מניות, אז חלקו של אותו שכיר בעל שליטה ספציפית. חשוב לציין את זה. אם היינו באים ואומרים שזה כלל ההכנסה, לא היינו אומרים חלקו אלא היינו סופרים את כלל רווחי החברה, לכאורה היה כאן טעם לפגם אבל אמרנו חלקך ברווחים שלא נמשך.

ברור שאתם לא עושים את החישוב של כולם, ברור שזה החלק שלו, אבל יש לו חברה שגם היא כנראה נמצאת בקשיים, הבן אדם לא מושך דיבידנד מהחברה כדי להציל את החברה, כדי להשאיר את הכסף בחברה ולנסות לשרוד את הזמן הזה ואתם, מה שאתם גורמים לו לעשות – אתם מתמרצים אותו למשוך את הכסף מהחברה לצריכה הפרטית שלו.

אמרתי בדיונים קודמים שבעיניי – ואני לא היחיד שחושב כך – האוכלוסייה של שכירים בעלי שליטה, היא האחרונה שיכולה להתלונן על בעיות במענק הסוציאלי. המספרים מדברים.

אתה מאיים? אני לא מבין. אתה מאיים?

לא. ממש לא. מה זה מאיים? אתה שואל אותי שאלה ואני עונה לך. אני אומר לך שלשכירים בעלי שליטה אין שום סיבה להתלונן על חבילת הסיוע שלהם בקורונה. אם אתם רוצים, אפשר לקיים על זה דיון.

זאת הצעה לסדר.

אלכס, זה גם לא סביר. תגיד לו שיש מענק סוציאלי, הוא לא ייקח משכורת והוא יקטין את המשכורת שלו, ישאיר את הכסף וימשוך אותו בעוד שנתיים. אני מנסה להבין מה ההיגיון.

הם עושים את זה על בסיס המחזור של שנת 2019 כשעוד לא הייתה קורונה. הבן אדם השאיר כסף בחברה כי הוא רצה להשקיע, רצה להתפתח וכולי. עכשיו אנחנו בתקופת הקורונה, החברה שלו נפגעה והוא רוצה להשאיר את הכסף כדי שהחברה תשרוד. הם מתמרצים אותו כדי לקבל את המענק הסוציאלי.

תודה. זאת הצעה לסדר. ממשרד הכלכלה, לגבי ארנונה.

שלום אדוני היושב ראש, אני מהסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה. אנחנו אלה שמתפעלים את הבקשות להנחה מארנונה. אני רוצה לומר בקצרה שההנחה בארנונה היא על בסיס תקנות שר הפנים וכיום התקנות מאפשרות רק למי שקיבל מענק הוצאות קבועות, כולל החדשים של ינואר-פברואר 2020. מעבר לזה, בשביל שנוכל להכניס גם את החדשים, זה מצריך תיקון התקנות.

תודה רבה. אנחנו נצטרך לדון בנושא העסקים הקטנים.

לא קיבלת תשובות לגבי הנוסח הזה.

לא.

יש לכם עמדה לגבי הנייר שהופץ על ידי הלשכה המשפטית?

נעבור סעיף סעיף והם יתייחסו.

כן. נקריא כי אני הולך להצביע.

הסעיף הראשון הוא למעשה סעיף שדיברנו עליו, סעיף שייתן שיקול דעת לדחות את המועדים למנהל רשות המסים לתשלום מס או לתשלום מקדמה. זה סעיף כללי. הוא מחליף את הרציונל שהיה בהצעת החוק הפרטית המקורית שביקשה לאפשר דחיית מועדים במצב מיוחד בעורף. הוועדה השתכנעה מעמדת משרד הביטחון שיש קושי בכריכה בין ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לבין הארכת מועדים וזה עלול לייצר איזשהו חשש ולכן עברנו לסעיף שהוא הרבה יותר כללי ונותן סמכות.

הצעת חוק דחיית מועד תשלום מסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התש"ף-2020

1. דחיית המועדים לתשלום מס או לתשלום מקדמה

בלי לגרוע מהוראות כל דין, מנהל רשות המסים רשאי להאריך כל מועד לתשלום מס, כולו או מקצתו, או כל מועד לתשלום מקדמה, כולה או מקצתה, לפי דיני המס, לתקופה שימצא לנכון, אם מצא כי מתקיימות נסיבות שלנישום לא הייתה שליטה עליהן. החלטה כאמור יכולה להינתן לגבי סוגי נישומים או נישומים באזור מסוים.

יש לכם עמדה?

אנחנו נסתפק במה שמירי סביון אמרה בדיון הקודם. אנחנו חושבים שלתקן היכן שלא נדרש תיקון, זה דבר שיגרום לתקלות. אנחנו מקווים שנצליח לשכנע את הוועדה לקראת הקריאה השנייה והשלישית להוריד את זה.

איזו תקלה יכולה להיות? אתם מקבלים את הסמכות כמו שיש לכם היום.

מה זה אירוע מיוחד, מה זה יחליט שהמנהל לא.

תחליטו. כתוב כאן 16 פעמים שיקול דעת.

כוונתכם טובה.

אם כוונתנו טובה, אז נאשר את זה. אנחנו מדברים על קריאה ראשונה.

זו סמכות רחבה יותר ממה שיש היום. היום יש סמכות ספציפית לפקיד שומה. זו סמכות שגם מסתכלת על אזור ועל שיקולים יותר קטנים.

אנחנו חושבים שהתועלת אל מול הפוטנציאל לעשות בלגן, לא מצדיקה את ההוראה.

בסדר.

סעיף 2 הוא תיקון ביחס למענק לעידוד תעסוקה וזה מאריך את המועדים להגשת בקשות עד 31 בדצמבר 2020. זה תיקון שהוא מעט רטרואקטיבי כיוון שכבר היום רשות המסים, רשות התעסוקה, מאפשרות להמשיך להגיש את הבקשה. אני מבינה שלזה אתם מסכימים. נכון?

מסכימים.

כבר 31 בדצמבר מתחיל להתקרב ואולי צריך להאריך את זה מעבר.

עבר שבוע מאז הסכמתם. אתם יכולים לחזור בכם.

2. תיקון חוק מענק לעידוד תעסוקה

(1) בחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 (להלן – חוק מענק לעידוד תעסוקה), בסעיף 6(א), במקום "מ-60 ימים מתום אותו חודש" יבוא "מיום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020)".

(2) סעיף 6(א) לחוק מענק לעידוד תעסוקה, כנוסחו בחוק זה, יחול גם על בקשה שביום תחילתו של חוק זה חלף המועד להגשתה לפי סעיף 6 לחוק האמור.

בסדר. אחרי קריאה ראשונה, אני חושב שכדאי להידרש לתיקון של סעיף 38, אם במקרה הכנסת תתפזר.

אין בעיה. אנחנו לא צריכים לדבר על זה עכשיו. אני נגד בחירות ואני לא מדבר על בחירות כי אחרת הכנסת לא תתפקד בכלל כי כל כמה חודשים יהיה דיון על בחירות.

יש לי הערה לסעיף 2(א). הייתי מבקש לדעת מלשכת התעסוקה כמה הגישו, על מנת שנדע. אולי זה באמת לא מספיק אפילו עד דצמבר. תמיד אומרים לנו שיש צפי לעוד כך וכך עסקים שיגישו. אם עדיין אין מספיק זמן, אולי צריך לתת להם עוד חודשיים. יש את רשות התעסוקה ויש את שימור העובדים. יש כאלה שרוצים לעבור לשימור עובדים אבל אומרים לו שהוא הגיש לזה והוא לא יכול לחזור.

העלו את זה בישיבה הקודמת נציגי לשכת רואי חשבון. לאפשר עוד דחייה של חודשיים כפי שהם ביקשו, זה היה נראה לנו מוגזם מדי.

אבל אם יש את הנתונים, ואז ביקשנו ולא היה, שבאמת צפויים להגיש עוד הרבה, יכול להיות שזה כבר לא מוגזם לתת עוד חודשיים.

יש מישהו מרשות התעסוקה?

כן. דוד משען ואופיר פינטו.

כן. שלום.

אנחנו מבקשים לדעת נתונים, כמה הגישו גם מבחינת מספר עסקים, כמה כסף נוצל ולפי הערכה שלכם כמה עוד עתידים להגיש.

ניתן את מלוא הנתונים. עד כה הגישו 61,400 מעסיקים בקשה למענק, מתוכם אושר לתשלום מענק ל-56,000 מעסיקים. מבחינת העובדים, הוגש מענק בגין 507,800 עובדים, מתוכם אושר כבר 410,200 עובדים. מבחינת סכומים, אישרנו מענק לתשלום של 1.47 מיליארד שקלים, מתוך זה כבר שולם למעסיקים בפועל 1.46 מיליארד. הפער בכסף נובע בעיקר מחשבונות בנק שלא מעודכנים ברשות המסים.

למתי זה נכון?

ממש להבוקר. לפני שעתיים.

אתם שאלתם האם הזמן הזה יספיק או לא יספיק. נאמר שאלינו כבר הגיעו מעל 200 בקשות של מעסיקים שלא הכירו את המענק לפני והתחילו להגיש רק בחודשים אוגוסט וספטמבר. חלק לא קטן מהם פספסו גם את חודש יוני וגם את חודש יולי. אנחנו נמצאים אתם בקשר ומעדכנים אותם בפניות האישיות שהגיעו אלינו. אנחנו עוד רוצים לצאת בקריאה לכל האנשים כדי שימצו את הזכויות שלהם. גם הכנו רשימות של מעסיקים שאנחנו יודעים שיש להם עובדים שהוצאו לחל"ת והם חזרו לחל"ת.

בכמה עסקים כאלה מדובר? כמה עסקים שיש לכם את הרשימות ואתם יודעים להעריך אותם?

יש לנו בסביבות 3,000 מעסיקים. לפי הרישומים שלנו לא מיצו זכויות. יכול להיות שלא מיצו את הזכויות שלהם ובגין זה אנחנו נצטרך לפנות אליהם.

ינון, אם אתה תראה שינוי בין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית. ממשיכים בהקראה.

סעיף 3, זה הסעיף של מס הרכישה. זה הסעיף שהוא הכי הרבה במחלוקת. אני אומר שסעיף 4 הוא סעיף שמוסכם עליהם. גם הקראנו אותו הקודמת. נדמה לי שאין שינוי בנוסח שלו.

עבודה מועדפת.

כן. סעיף 5 זה הסעיף שעוסק בהלוואות לבנק חברתי. סעיף 3, למעשה התיקון שלו הוא לעניין מס רכישה. בישיבה הקודמת הוועדה ביקשה לקבוע שני עניינים כאשר אחד מהם הוא התייחסות להוראת השעה שפוקעת, להקדים את הפקיעה שלה ועל זה הוועדה בסופו של דבר החליטה לוותר. זה לא נמצא בנוסח שבפניכם. הדבר השני שהוועדה ביקשה הוא לא למנות את חודשי הקורונה במניין ולאפשר הארכה של התקופה ביחס לתשלום מס הרכישה. רשות המסים, למיטב הבנתי, מתנגדת גם לשינוי המודל ומעדיפה לקבוע רק מועד ולא שהתקופה לא תיספר. היא גם מתנגדת לתאריך שהוועדה קבעה, שזה דחייה ל-28 בפברואר.

זה נכון. כדי שההצעה הזאת תעבור בלי עלות תקציבית, הדרך ללכת בה היא הדרך שמטפלת בתאריך. ללכת על המתווה הקודם שנחקק על אותה הוראה ולדחות אותה בתקופה קצרה כדי שתביא לעלויות זניחות כי אחרת אנחנו צריכים מקור תקציבי להצעה.

תגיד לנו לאיזה תאריך אתה מתייחס.

לפי הבדיקה של אגף התקציבים.

הוא אמר שהם מסרבים גם לשינוי המודל של אי ספירת התקופה וגם למועד ההארכה שקבענו, בשל עלויות תקציביות.

לאחד מהדברים אתם כן מסכימים?

מה זאת אומרת לאחד מהדברים?

הם מסכימים להארכה קצרה יותר, עד ינואר.

למען האמת זה דצמבר.

כל יום זה מתקצר. אל תיתן לי עוד כמה ימים לדבר אתם כי זה יחזור אחורה.

ממילא הם לא מדברים אתך.

גיא, אמרת שנבחן את הנושא ששבעת החודשים המקוריים יהיו בנוסח שרצינו, שלא יימנו כל שבעת החודשים.

לזה הם מתנגדים.

בלי ההארכה.

הם מתנגדים.

זאת עלות.

הוא אמר לי אז שהוא בוחן את זה.

בחנו את הכול. גם הוראת השעה נבחנה בכל מיני כיוונים – קיצור, הארכה, מה שאתם רוצים.

עת התשובות הגיעה.

אנחנו מנסים למצוא פתרון.

נגמרה הסאגה הזאת. אנחנו הצענו בפעם הקודמת ואני מציע את זה עכשיו, ואני מציע לחברים להצביע על הנוסח הזה כמו שהוא. אנחנו מדברים על קריאה ראשונה ואני מבקש שלא תתנגדו. אנחנו מתחייבים – אמרתי את זה בישיבה הקודמת – לשבת אתכם לקראת הקריאה השנייה והשלישית אבל קודם להעביר את זה בקריאה ראשונה. אנחנו לא יודעים מה יהיה אחר כך ולכן קודם להעביר את זה בקריאה ראשונה. אתם לא יכולים כל הזמן להגיד לא ולא ולא.

אדוני היושב ראש, במתכונת הנוכחית, בנוסח הנוכחי של הצעת החוק, אנחנו מתנגדים לנוסח הנוכחי.

חידוש. אבל אתם לא יכולים לבוא אחרי שלוש ישיבות ולומר שאתם מתנגדים. אני הצעתי הצעה.

אני ממשיך את העמדה שהוצגה כאן בישיבות הקודמות. הארכה, לפי החישובים שעשינו לאורך השבוע, עד מארס, עד ה-28 בפברואר, היא בעלות תקציבית של כ-41 מיליון שקלים.

מי עושה לכם את החישובים?

הרי הכסף מגיע בסופו של דבר. זאת רק דחייה.

מישהו משקיע ולא רוצה למכור, הוא לא ימכור בחודשיים האלה.

מה שחבר הכנסת אומר זה חשוב ואנחנו רוצים להגיב ולומר שלפי נתונים שהוצאנו אין בעיה מיוחדת בקורונה שמחמירה מצב.

יש. יש הרבה פניות.

זה מתחיל לבזות אותנו. אנחנו חוזרים על אותו ויכוח. אנחנו מקבלים פניות מהציבור, אנחנו יודעים שיש בזה בעיה מאוד מאוד קשה והם חוזרים על זה שהם הוציאו את זה למשקיעים וראו שיותר דירות נמכרו, לא לציבור הרחב. הציבור הרחב סובל מזה. אנחנו חוזרים על הוויכוח.

אני אומר דבר אחר אדוני.

לא משנה. אני כבר לא בדיאלוג.

אני רוצה להקריא ברשותך משהו שקיבלתי עבור ועדת הכספים ותקשיבו טוב כי אלה האזרחים שבוכים:

"לכבוד חבר הכנסת מיקי לוי
ראיתי את שידורי ועדת הכספים ביום שלישי שעבר לגבי דחיית תשלום מס הרכישה. אני רוצה להודות לכם על המלחמה שאתם נלחמים למעננו. אני משפר דיור ורכשתי דירה שבוע לפני הקורונה. מאז אני מנסה למכור את דירתי הישנה ונתקל בקשיים. כל מי שמגיע, מזכיר לי שזה זמני, קורונה, ושרצוי שאני אעשה לו הנחה גבוהה וכולי וכולי וכולי".

הוא בוכה דם. הוא לא מצליח למכור את הדירה שלו.

כולם. אנחנו מקבלים פניות.

גיא, אנחנו לא ניתן לכם. אתם רוצים לקלקל אתנו את היחסים, בבקשה.

זה לא קשור ליחסים.

אין בעיה. אנחנו כאן הרבה זמן. כל הסיפור הוא רק דחייה. לא בורחים מתשלום. אל תספרו לי על 41 מיליון שקלים.

גילוי נאות. אימא שלי מנסה למכור דירה ממארס. אפילו טלפון הוא לא מקבלת. נתנה למתווכים. זאת לא רק היא אלא עוד אנשים. אל תספרו לנו את הסיפור הזה. זה סיפור שהוא לא נכון.

אנשים לא רוצים למכור?

לפני שבועיים הוועדה העבירה הטבות מס לישובים, לעכו ולעוד ישובים, והייתה כאן הסכמה פה אחד ואם אני זוכר, זה עבר ברוב של 90 חברי כנסת בקריאה ראשונה. זה כנראה התיקון עם ההסכמה הכי רחבה שהייתה כאן. גם לתיקון שכנראה לא יכול להיות יותר מובהק ממנו, כנראה, לעמדתם של חברי הכנסת, נמצא מקור תקציבי.

אתה רומז לנו שאם נעביר את זה ב-50 חברי כנסת אתם תמצאו במקרה מקור תקציבי או שה-40 מיליון לא יהיו 40 מיליון? מה בעצם אתה אומר לחברי הוועדה? אם כבר העלית את עכו, אתם מסתדרים עם עכו, עם התאריכים? זה עובד?

כן.

זה התחיל להיות מיושם? זה מסודר?

כן. גם ישובים שונים שפנו אלינו.

גם מבואות יריחו יקבלו בעזרת השם?

כן. בעזרת השם.

תסבירו לי חבריי הכלכלנים. מדובר בדחייה. הכסף בסופו של דבר יגיע. אני לא מבין את זה. דעתי אינה נחה.

לא בטוח שהוא יגיע. אם זה משקיע, הוא לא ימכור גם בחודשיים האלה.

שר האוצר רוצה משקיעים כדי להניע את גלגלי המשק של שוק הנדל"ן? הכול קופא. כל המשק קופא.

אני מבקש להקריא את הנוסח כפי שהוא נכתב, כפי שהוא היה כאן בדיונים. אני רוצה לסכם את החלק הדיוני בעניין הזה. תקשיבו לי, אני אמנם חבר כנסת ויושב ראש ועדת הכספים, אנחנו לא אומרים לוותר על הכסף. אנשים ישלמו את הכסף וישלמו את המס. אנחנו עשינו את החוק הזה, הארכנו את המועד, אמרנו שכאשר בן אדם צריך למכור את הדירה השנייה, הוא קנה דירה, הוא רוצה להחליף, זה לוקח זמן. קיצרנו את המועד. אמרנו לא 24 כמו במס שבח אלא 18 חודשים. פתאום הגיעה הקורונה ואנחנו כולנו, כל חברי הוועדה, ואני מתאר לעצמי שכל חברי הכנסת, מקבלים פניות מאנשים שהם לא מצליחים למכור. הנה, הדוגמה המזעזעת זה מה שאומר חבר הכנסת אזולאי, אימא שלו מנסה למכור דירה והיא לא מצליחה, היא לא מקבלת טלפונים.

אתם כל הזמן מסתמכים על דבר שהוא איננו רלוונטי למה שמעניין אותנו. אתם מסתמכים על דירות להשקעה. אתם לא מדברים על איש פשוט או על אישה פשוטה שקנו דירה אחרת ורוצים למכור את הדירה שלהם. אנחנו מקבלים פניות אחת אחרי השנייה. מה שהקריא חבר הכנסת מיקי לוי, זאת דוגמה להמון פניות שאנחנו מקבלים. אנחנו לא מבקשים 41 מיליון שקלים. אל תעבדו עלינו. כולם למדו כאן ליבה, אני לא, אבל כולם למדו ויודעים. איך מגיעים ל-41 מיליון שקלים בדבר כזה? בסדר, מותר לכם להגיד מה שאתם רוצים. זה לא רלוונטי. גף התקציבים מתנגד, בסדר, יופי. להזיז כאן עפרון ממקום למקום אתם מתנגדים כי זה עולה הרבה כסף ואתם תגידו שזה 16 מיליון שקלים..

אנחנו הצענו הצעה. ויתרנו על חלק גדול מהדברים. אמרנו, בסדר, לא רוצים לריב אתכם יותר מדי.

קיצרנו גם את התקופה שביקשנו.

כן. לא רק בסעיף הזה אלא היו עוד סעיפים. ויתרנו. אמרנו, בסדר, הרי החוק המקורי היה שאתם תהיו חייבים לתת דחייה בשעת חירום בישובים שנמצאים במקום שצריך לקבל דחייה. ויתרנו על זה. אמרנו שהסמכות עוברת אליכם ואנחנו רוצים יחסים טובים ורוצים מערכת נורמלית. אם אתם באים אלינו ואתם הופכים אותנו לכאלה שאנחנו לא מבינים מה שאתם אומרים, זה בסדר, גם זאת דרך. 41 מיליון שקלים, איך הגיע הסכום הזה? לא חשוב. אל תגידו לנו תירוצים, זה בכלל לא מעניין, אנחנו לא מאמינים לכם. זה לא רלוונטי.

אמרנו את מה שאמרתי בישיבה הקודמת. אני מבקש שנעביר את זה. אנחנו לא יודעים מה יהיה בהמשך ואני מבקש בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית לקיים את הדיון בינינו אבל נקיים דיון. לא שאתם תשבו כאן ותגידו שנדבר עם היועצת המשפטית ואתם בכלל לא מדברים אתה. אתם רוצים בשיטה הזאת? בשיטה הזאת.

אני לא יודע מי מאתנו יהיה בכנסת הבאה אבל אם אני אהיה בכנסת הבאה, אני לא אתן לכם יותר את ההשתוללות הזאת. אנחנו ברי שיח. אנחנו לא עושים דברים נגדכם אלא אתם כל הזמן עושים דברים נגדנו.

לכן אני מבקש להקריא את זה, אנחנו נצביע על זה ואתם תגידו שצריך 50 חברי כנסת, אז ננסה לגייס אותם.

אדוני היושב ראש, גם נדרש להצביע על מקור תקציבי בנוסח המקורי. בנוסח הנוכחי נדרש להצביע על מקור תקציבי, לאור העלות התקציבית.

מהכסף של מבקר המדינה. מבקר המדינה הביא 28 מיליון שקלים שזה במקסימום העלות. אני מציע לקחת את זה משם.

עד סוף היום אני מארגן לך עוד 13 מיליון שקלים.

כן. אפשר לארגן אבל אין 41 מיליון. הם יחשבו שאנחנו מאמינים להם.

נוכל להשתמש בזה אחר כך למשהו אחר.

יש דחיית תקציב. זה הכול. דחיית תשלומים.

ממשלת החילופים הולכת להיגמר. היא הייתה אמורה לעלות עוד הרבה כסף בשלוש השנים הקרובות.

כל הסיפור הוא דחייה של תשלומי המס. זה הכול. אנחנו נחכה לכם במאי ומאי יגיע. בסדר. אין בעיה.

אני מציע, בהמשך למה שאמר חבר הכנסת אזולאי, שאם אתה מצביע, תגיש רוויזיה בשאיפה שנגיע להסכמה על המקור.

אנחנו שבועיים ממתינים להסכמה.

בכל זאת תהיה היום הצבעה.

אני אצביע. אני לא מגיש רוויזיה. אני לא מביא את זה למליאה עד שלא תהיה הסכמה. לא רוויזיה. אם הייתם מדברים אחרת, הייתי מגיש רוויזיה. אני לא חושב שצריך להגיש רוויזיה. אני מציע גם לחברים שלי לא להגיש רוויזיה. אני לא אביא את זה למליאה לקריאה ראשונה עד לא נשב אבל אם יהיה מצב כזה שבו אתם תגידו אנחנו יושבים ובסוף אתם לא יושבים ומגיעים לוועדה ומספרים סיפורים – זה לא יהיה. זאת לא רוויזיה. אני לא אביא את זה. אני צריך להביא את זה למליאה, אבל אני אומר כאן לפרוטוקול שאני לא אביא למליאה עד שלא תשבו.

היושב ראש, שיציעו את ההסכמה שהם רוצים להציע. שיציעו אותה עכשיו. בואו נשמע מה הם מציעים.

תגידו מה אתם מציעים.

שבועיים אנחנו ממתינים שתציעו לנו פשרה אחרת. על מה נשב אתכם אחרי שהוא יצביע? הייתי רוצה להבין.

יש שני חלקים לפתרון. חלק אחד הוא להתכנס לדחיית המועד שהיה 31 באוקטובר ולדחות אותו.

למתי?

יש שתי אפשרויות. או שזה יהיה מועד שיביא לעלויות זניחות שלא מצריכות מקור תקציבי.

למשל? נובמבר? תנקוב. גיא, אתה רוצה לשבת אתנו אחרי כן, תגיד מה תגיד אחרי.

31 בדצמבר.

עד 31 בדצמבר.

כן.

אתם מסכימים.

כן. גם אגף התקציבים שהוא אחראי מטעם המשרד.

לא רק לא המודל שלא לספור את התקופה אלא להישאר באותו מודל שהוועדה התחרטה שהיא הלכה עליו, היא הגיעה למסקנה שהיא עשתה טעות, אנחנו מתחרטים אבל לפעמים יש לנו יכולת לתקן ובמקרה הזה אולי יש יכולת לתקן. אתם מציעים עד 31 בדצמבר.

או דיון פנימי שלנו, דיון מהיר, בשיתוף - - -

היו לכם שבועיים לעשות דיון מהיר. איפה היה הדיון המהיר הזה? שבועיים אתה מעכב את ההצבעה על זה.

נתנו לכם לישון בלילות, מנוחת צוהריים, הכול, ולא באתם במשך שבועיים. הרב גפני, תביא את זה להצבעה לקריאה ראשונה.

זה החוק שהכנסת אישרה שאומר שצריך מקור תקציבי לדברים האלה. זה לא משהו שבאים אתו מהבית כדי לתקוע דברים.

מה אתה מציע?

גיא, תסביר לי למה צריך מקור תקציבי. כולה דחיית תשלום.

לאור העלות. הממשלה לא יכולה לתמוך.

זה בסדר שהממשלה לא יכולה לתמוך אבל אתה לפני כמה רגעים הצעת לחברי הכנסת להצביע ב-50 חברי כנסת על הצעה שהממשלה לא מסכימה.

לא. ככל שהוועדה מעוניינת להגיע להסכמה עם הממשלה שתתמוך בהצעה. לכך התכוונתי. יש את ה-31 בדצמבר, יש את האופציה של 50 חברי כנסת, לא דורש את הסכמת הממשלה.

אמרת שתי אופציות. אופציה אחת, הצעת 31 בדצמבר במודל הרגיל הקודם שעשינו. מה האופציה השנייה.

האופציה השנייה, בהמשך להצעתו של חבר הכנסת קרעי, להכליל חודשיים בתוך שבעת החודשים שייכללו בנוסח שיכיל לא רק את המועד בנוסח הנוכחי אלא חודשיים, להכליל אותם לכלל רוכשי הדירות. לכלל משפרי הדיור.

מארס-אפריל.

חודשיים זה תחילתו של משא ומתן?

כן. המטרה היא שלא תהיה להם כל עלות תקציבית.

אבל אין. יש דחיית תקציב. יש דחיית תשלום.

כמו שמצאנו פתרון לישובים.

איזה פתרון מצאתם? אחרי שהצבענו עם 90 חברי כנסת, מצאתם פתרון. זה מה שאתה מציע שיקרה גם כאן? שיצביעו 50 חברי כנסת ואז תמצאו מקור?

לא. אני אומר שניסינו לשכנע את חברי הוועדה שאין בעיה בקורונה והם לא השתכנעו. בסדר, לגיטימי, זכותכם. ניסינו להעמיד מקור באמצעות הוראת השעה – לא הצלחנו. עכשיו, משמוצו כל האפשרויות, ילכו על הפתרונות, מה שנקרא הפשוטים למציאת מקור תקציבי, הפתרונות הפשוטים והמקובלים שנעשה בהם שימוש בעבר.

זה דיון שהשר יצטרך להחליט. נביא לו כמה הצעות.

בסדר. אנחנו הולכים להצבעה ואני אביא את זה למליאה ואתם בינתיים תיתנו תשובות.

למה? קבענו שניתן תשובות.

אנחנו רוצים להבהיר את ההצעה שלנו. את החודשיים שאנחנו מכלילים בפנים, זה ייתן מענה לאותם קונים.

הסתיים הדיון. אפשר להקריא.

תקריאי את סעיף 3.

3. תיקון חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה)

בחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה), התש"ף-2020, בסעיף 3 –

(1) במקום כותרת השוליים יבוא "הארכת תקופות לעניין חוק מיסוי מקרקעין".

(2) במקום הסיפה החל במילים "עד יום י"ג בתשרי התשפ"א" יבוא "עד יום ט"ז באדר התשפ"א (28 בפברואר 2021), לא תבוא במניין".

כלומר, במקום 30 בספטמבר עד 28 בפברואר.

4. תיקון חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה

בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד יום ז" בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022), יקראו את סעיף 174(ב) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, כך שאחרי פסקה (2) יבוא:

"(3) על אף האמור בפסקה (1), לעניין מי שהשתחרר משירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון, בתקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020)ועד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020), יקראו לגביו את פסקה (1) כך שאחרי "יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה" יבוא "במשך שנתיים מייום שחרורו".

(4) על אף האמור בפסקה (2), לעניין מי שהשתחרר משירות סדיר על פי חוק שירות ביט חון, בתקופה שבין כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) ועד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020), יקראו לגביו את פסקה (2), כך שבמקום "שנתיים" יבוא "שלוש שנים".

נשאר הנושא של בנק חברתי. מה עמדתכם?

מלשכת השר נמסר שהם מתנגדים להכליל תיקון כזה בחוק.

אני מבין שבנק ישראל אומר שיש כמה נקודות שהם רוצים לבחון בסעיף הזה. אפשר לאשר אותו עכשיו.

נשמע את נציגי בנק ישראל, נראה מה הבעיות בסעיף וננסה לפתור.

הטיפול בנושא הזה הוא בחטיבה המקצועית. הנוסח שנמצא כאן כנראה בכל מקרה לא נותן מענה. זה תהליך. אנחנו גם רוצים להתייעץ עם משרד המשפטים על אופן הטיפול בזה. אתמול נמסר מלשכת השר שגם הם מתנגדים להכללה של הנושא הזה בהצעת החוק הזו. לכן אנחנו מטפלים. זה נמצא אצלנו בטיפול. מתנגדים לקידום מהיר כפי שמוצע.

נעזוב את זה עכשיו. נראה. אני אבקש מהם תשובות לקראת הקריאה השנייה והשלישית. דיבר אתי היועץ המשפטי של משרד האוצר לשעבר, מאוד ביקש ממני להעביר את זה. לי יש דרך ארץ בפני אנשי משרד האוצר. הוא אומר שהוא חבר דירקטוריון של עוגן.

יואל בריס, אני אתו בקשר. אתמול הוא היה אצלי.

זה הבנק החברתי.

הוא מאוד מבקש את זה. היות וגם בנק ישראל וגם אתם מבקשים, נוציא את זה עכשיו ונכניס את זה אחר כך. תנו לנו תשובות.

שייתנו תשובות.

נשמע את בנק ישראל.

שלום. אנחנו קיבלנו רק אתמול את ההצעה ולא הספקנו להבין אותה. קראנו אותה אבל לא הספקנו להבין אותה. לכן לא נוכל להביע עמדה. ממה שאמרה היועצת המשפטית לוועדה שהקריאה לגבי סעיף מתן הלוואות, אין לנו מושג איך זה קשור ומה המשמעות של זה. אנחנו לא מביעים עמדה נגד אבל אנחנו גם לא רוצים בשלב הזה להביע עמדה בעד, עד שאנחנו לא מבינים את מהות התיקון. מעבר לשאלה של הנוסח שעליו ודאי יש לנו הערות, אבל נעיר אחרי שנבין מה אומר הסעיף.

יושב כאן הנציג של הבנק החברתי. אולי היא תשמע גם אותו.

בבקשה. אין לנו עניין בנוסח כזה או בנוסח אחר. יש לנו עניין לעזור לגופים האלה שיוכלו לסייע לאנשים שהם מודרי אשראי וכדומה.

אני מנכ"ל עוגן שמנסה להקים בנק חברתי.

דרך אגב, אתם לא היחידים. יש עוד.

אנחנו היחידים שנמצאים ברישוי של בנק ישראל. אנחנו עומדים לקבל את הרישיון של בנק ישראל בחודשים הקרובים. גם אם נקבל רישיון של בנק ישראל, לא נוכל להפעיל את הבנק החברתי בלי תיקון החקיקה הזה בגלל לקונה היסטורית משנות ה-70 שבחוק מע"מ. אין למלכ"ר אפשרות להיות בנק ולכן כדי שמלכ"ר יוכל להיות בנק, צריך את תיקון החקיקה המאוד קטן הזה. הוא לא נוגע לאף אחד. אין אף ארגון אחר שזה חל עליו. אנחנו מסוגלים להנגיש מאות מיליונים לאוכלוסיות מודרות ומוחלשות אבל חייבים את התיקון הקטן הזה. היום בנק לא יכול להיות מלכ"ר ומלכ"ר לא יכול להיות בנק. זה משהו היסטורי משנות ה-70.

אבל יש עוד בנקים חברתיים בהקמה.

לא. יש אגודות אשראי. זה משהו אחר לגמרי. אנחנו בנק ממש. אנחנו לקראת קבלת רישיון מבנק ישראל ונמצאים אתו במגעים שנתיים וחצי ואנחנו בסוף התהליך. לכן אנחנו חוששים שאם הכנסת תתפזר, זה יעכב את הקמת הבנק הזה.

גברת ואגו, את הקשבת למה שהוא אמר?

כן.

הוא אומר שהם במשא ומתן אתכם והם לקראת סיום המשא ומתן. הבעיה היא שיש לקונה בחוק, לקונה ישנה, וזה צריך להיות מלכ"ר.

אם הלקונה הזאת הייתה ידועה לכם, אני חושבת שהיה מקום לשתף אותנו בשלב יותר מוקדם. אין לנו רצון לא לאשר להם לפעול. אנחנו לא עובדים אתם שנתיים וחצי כדי לא לאפשר להם לפעול, אבל אנחנו צריכים להבין את המשמעות ומה ההיקף של זה. זאת לא שאלה רק של נוסח. אני חושבת שאדוני הבין אותי לא נכון. אמרתי מעבר לשאלה של נוסח כי הנוסח לא ברור היום, יש לנו גם שאלה שאנחנו לא מבינים את המהות.

אני אומר לך את המהות ואני רוצה תשובה.

לא. אי אפשר. הם רוצים לתת הלוואות ואני צריכה לשבת עם רשות המסים כדי להבין למה הסעיף הזה מונע מהם לתת הלוואות ואני לא אעשה את זה על רגל אחת.

הוא לא מונע מאתנו לתת הלוואות. הוא מונע מאתנו להיות בנק.

גיא, תוכל להסביר לנו את ההגדרה של מוסד כספי בחוק מס ערך מוסף כפי שהיא מתפרשת על ידכם? למעשה אנחנו מתקנים כאן את ההגדרה.

אם אני מבין נכון, לא מיצינו, כפי שנאמר כאן, את הדיון בנושא. כל גוף שמפוקח על ידי בנק ישראל כבנק, הוא מוסד כספי. להבנתי זאת הבעיה. לא מיצינו את הדיון ולא ניתחנו את ההשלכות של זה, אבל זה עיקר העניין.

כמה זמן אתם צריכים לדיון הזה?

אתה שואל את בנק ישראל?

אני שואל את רשות המסים.

וגם את בנק ישראל.

ממילא גם את בנק ישראל.

הדבר הראשון שאנחנו עושים כשאנחנו יוצאים מהחדר הזה, מדברים על מס רכישה. אנחנו עמוסים.

גיא, זה יעזור לאנשים לקבל הלוואות ולרכוש את הבתים ואולי זה יפחית מה-41 מיליון שקלים.

אני אומר שהנושא הזה, כבר הוגשה לנו בקשה להחלטת מיסוי והנושא לנו מוכר. אנחנו נשב גם עם בנק ישראל.

יש לכם דרך ופרשנות?

לא.

בישיבה הקודמת התלבטנו אם זה דורש תיקון חקיקה. זה דורש תיקון חקיקה בכל מקרה כי זה מופנה לחוק בנק ישראל, הגדרת מוסד כספי. זאת לא החלטה מינהלית. לא תוכלו בפרשנות.

ככל הנראה לא. אני לא יודע מה לוח הזמנים של הפעילות אבל צריך גם להבין את לוח הזמנים. אפשר גם לעשות תיקון חקיקה גם אחר כך.

מאוחר. בוודאי. בסופו של דבר, אדוני, לך ממילא אין עדיין רישיון. זאת אומרת, זה תיקון חקיקה שמקדים את המאוחר כיוון שמבחינה מעשית אתה ממילא לא יכול כרגע לבצע את הפעילות.

אם אני מסתמך על יואל בריס, על מה שהוא אמר לי וכתב לי, ומה שהוא כנראה אמר גם לחברים אחרים, הוא אומר לי שהם מסייעים לאנשים בהלוואות, אנשים שהם מודרי בנק.

ללא ריבית.

כן. לא עוזרים להם. אתמול היה דיון לגבי העניין הזה של השוק השחור, השוק האפור. הם יכולים, אם הם הופכים להיות כמו בנק, הם הופכים להיות כאלה שיכולים לתת הרבה מאוד הלוואות ולהציל הרבה מאוד אנשים. לכן זה בוער. אם זה נכון – ואת יודעת, יואל בריס ישב כאן הרבה מאוד ואנחנו הסתמכנו על הדברים שלו – מה שהוא אומר, אתם לא יכולים להתייחס לעניין באדישות. אתם יכולים לחלוק עליו.

לא מתייחסים אליו באדישות.

אתם יכולים להגיד שהיועץ המשפטי הנוכחי של משרד האוצר חושב שזה לא יעזור לאנשים. היה לנו דיון אתמול. אנחנו עומדים מול אנשים שעומדים בשוק האפור ובשוק השחור. הם אומרים – כך או מר יואל בריס ולא רק הוא – שאנחנו ניתן הרבה מאוד הלוואות, נקבל גם הרבה מאוד תרומות כי הם מתבססים על תרומות, הם מתבססים על כך שאין להם כוונות רווח. הם נותנים הלוואות בלי ריבית. אם זה נכון, זה בוער מאוד. אתם לא יכולים להיות אדישים לעניין הזה. זה לא עולה כסף למדינה, אתם לא צריכים להוציא כסף מקופת האוצר והם יכולים לעשות את העבודה. לכן זה דחוף.

לא התכוונתי להגיד שאנחנו אדישים. ממש לא. זה בטיפול. התכוונתי לומר שאנחנו רוצים למצות את הטיפול בזה, כפי שאמרה חברתי.

שואל היושב ראש כמה זמן לוקח לכם.

בואו נשאיר את זה בחוק ולקראת קריאה שנייה ושלישית נחזור לזה.

יש לנו בעיה עם הקריאה הראשונה. יש כאן הרבה דברים. אני רוצה להגיע לפתרון על מס רכישה. אנחנו יכולים להוסיף את זה כי אם תהיה הסכמה רחבה, גם אם יטענו נושא חדש, אני מביא את זה לוועדת הכנסת.

אני רגוע כי אני רואה שזה בוער גם בך.

גם אנחנו מאוד מעריכים את יואל בריס ומעריכים מאוד את אנשי עוגן. לא עושים תיקון מעכשיו לעכשיו. אנחנו מבקשים לקבל שבוע ולגבש את העמדה שלנו.

אין בעיה. קיבלתם.

אנחנו לא יכולים להגיד שאנחנו לא מתנגדים בלי להבין מה אנחנו רואים לנגד עינינו.

קיבלתם שבוע. עורכת הדין ואגו, קיבלת את השבוע. אני מבקש, אם את יכולה, על פי רוב בנק ישראל עובד מהר, אני מבקש שלא תזניחו את העניין הזה. תדברו גם עם רשות המסים שהם אנשים טובים חוץ מאשר הם מגיעים לוועדת הכספים. תנסי להגיע אתם כי אם זה נכון, ואני מתאר לעצמי שזה נכון, הוא אומר שאת ההשראה הוא קיבל מהדיונים כאן בחוק הגמ"חים על הלוואות בלי ריבית וכל מה שנלווה לעניין הזה, אם זה נכון, אנחנו סתם מזניחים דבר שיכול לעשות טוב לאנשים שנמצאים בשוק האפור ובשוק השחור והם נמצאים שם בגלל הקורונה. לכן יש לזה דחיפות עצומה. אנחנו כמדינה, מה שאנחנו עוזרים להם ומסייעים להם, זה בסדר, אבל אנחנו יודעים שזה לא פותר את הבעיות וזה יכול לתרום תרומה רבה. לכן זה דחוף. אנחנו לא נרוץ מהר.

יש לך שבוע ובעוד שבוע נביא את זה לקריאה שנייה ושלישית.

למעשה אתה מוריד את זה.

כן. עכשיו אבל אני מודיע שאנחנו נביא את זה בהמשך.

הערכת עלות שלכם היא 41 מיליון שקלים חדשים.

כן.

בנוסף אתם מתנגדים ולכן ההצעה הזאת תהיה הצעה תקציבית נכון לעכשיו.

נכון לעכשיו. אנחנו מקווים שתוכלו לתקן את העניין הזה.

אנחנו מצביעים על הצעת חוק דחיית מועד תשלום מסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2020 כפי שהוקרא על ידי היועצת המשפטית. את מה שהורדנו, הורדנו, את השינוי שעשינו, עשינו. הורדנו הרבה דברים ושינינו הרבה דברים לבקשת משרד האוצר. אני אמרתי שאני מבקש לקראת הקריאה השנייה והשלישית להגיע להסכמות.

מי בעד אישור הצעת החוק? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הצעת החוק אושרה כפי שהוקראה על ידי היועצת המשפטית.

אני מאוד מודה לכם ואני מבקש, אם אתם יכולים לתת לנו תשובות על הדברים האלה, כי זה מאוד חשוב.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:58.