פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



9
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
08/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 104
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ב בכסלו התשפ"א (08 בדצמבר 2020), שעה 11:00

מפגש היכרות עם הקהילה היהודית בבחריין- הישיבה מתקיימת במסגרת ציון היום לחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות בכנסת

חברי הוועדה: מיכל וונש – מ"מ היו"ר

יצחק הרצוג - יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית

ג'וש שוורץ - מזכ"ל ההסתדרות היהודית

שרת התפוצות עומר ינקלביץ'
יונתן מילר - לשכת מנכ"ל משרד החוץ

יעקב חגואל - יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

דאוד אברהם נונו - ראש הקהילה היהודית בבחריין

נאנסי ח'דורי - חברת הפרלמנט הבחרייני, חברת הקהילה היהודית בבחריין

הודא עזרא אברהים נונו - פוליטיקאית, חברת הקהילה היהודית בבחריין

ציפי גלעדי

ס.ל., חבר תרגומים



מפגש היכרות עם הקהילה היהודית בבחריין

בוקר טוב. היום התבקשתי לדבר בעברית ואני אומר לפרוטוקול שכשאני מדברת אנגלית זה רק כדי שמי שנמצאים בצד השני של הזום ירגישו את מה שחשוב לנו וזה שאנחנו מדברים איתם. אני התבקשתי לדבר בעברית וכך אני אעשה.

אני אשמח אם גם יו"ר הסוכנות וגם אני נאמר כמה מילים באנגלית, רק לקבל אתכם בברכה על ההזדמנות ההיסטורית והחשובה בכנסת ולהודות לכם על היותכם איתנו, במיוחד בוועדה הזו זה חשוב לחזק את הקשרים איתכם ויש חשיבות למפגשים כדי לחזק את הקשרים הללו והחזון והמעשה והערכים של מדינת ישראל מיוצגים בהזדמנות הזו. ואני רוצה לאחל ברכות ורפואה שלמה ליושב ראש הוועדה, דוד ביטן, שחלה בקורונה.

אני אעבור לעברית ואני רק אומר בעברית שהכנסת מציינת היום את היום המיוחד הזה לחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות, את יום התפוצות. במסגרת ציון היום הזה בכנסת אנחנו מקיימים מפגשים שונים. עבורנו זה המפגש הראשון והמרגש מאוד. אני נרגשת לקיים את הדיון הזה היום עם הקהילה היהודית בבחריין.

בשבוע שעבר התקיים מפגש דומה, מרגש לא פחות, עם הקהילה היהודית באיחוד האמירויות ובאמת מדובר במפגשים היסטוריים בעקבות חתימת הסכמי אברהם, על כל מה שהם מייצגים, גם בינינו בתוכנו. ואני אומרת בהקשר הזה גם הסכמי יעקב, אחרי פרשת השבוע האחרונה שקראנו, פרשת וישלח. החתימה על הסכמי אברהם עשויה ויכולה לסלול בהחלט את הדרך לשיתופי פעולה עמוקים בין המדינות בתחומי המסחר, התיירות וכמובן שיהודי בחריין יוכלו להיפגש בצורה רציפה ונכונה עם בני משפחותיהם שחיים בארץ וגם לכיוון השני, מה שלא יכלו לעשות עד כה, שזה מרגש בפני עצמו.

היוזמה לישיבה הזאת נולדה בעקבות קשריו של יושב ראש הסוכנות, ידידי בוז'י הרצוג, שמנהל קשר באופן רצוף עם אברהים דאוד נונו, ראש הקהילה בבחריין, שכיהן בעבר כחבר הפרלמנט הבחרייני ומשתתף איתנו היום בדיון המיוחד והמרגש הזה. אברהים הפך ליהודי הראשון שמונה לכהן במועצת השורא של המדינה.

כמו כן מכבדות אותנו בנוכחות גב' נאנסי ח'דורי, אשת העסקים וסופרת יהודייה שמכהנת כיום כחברת הפרלמנט הבחרייני משנת 2013 ונבחרה לעמוד בראש הוועדה לענייני חוץ וביטחון, ואנחנו מקבלים אותך בברכה, נאנסי, ואני חושבת שיהיו לנו הרבה הזדמנויות, בעזרת ה', לשיתופי פעולה הקשורים לוועדה שבראשה את עומדת. כמו כן משתתפת גב' הודא עזרא נונו, אשת עסקים ודיפלומטית יהודייה בחריינית שכיהנה כשגרירת בחריין בארצות הברית בין השנים 2018 ו-2013.

הקהילה היהודית בבחריין מונה כ-50 יהודים שהגיעו לבחריין מעירק, מאירן ומתימן, יהודים שחיים בבחריין כ-140 שנה ואני אומר שרק בשבוע שעבר ציינו את גירושם של 850,000 יהודים ממדינות ערב ומאירן ויש בכך משהו מאוד מרגש, זה מעין סגירת מעגל שאנחנו יכולים גם לדבר עם מי שהגיעו לבחריין וחיים שם כיום. היהודים הראשונים שהגיעו לבחריין מעירק היו חסרי השכלה ועניים, הם השתלבו במדינה והצליחו בתחום הביגוד. בימי שיא הקהילה בבחריין היא מנתה 1,500 חברים.

כבר בשנת 1935 הוקם בית כנסת יהודי בבחריין שנחרב לאחר תוכנית החלוקה באו"ם, אפרופו מה שאמרתי כעת, ב-1947. קהילות בנות אלפי שנים שהוחרבו בעשרות שנים. כיום בית הכנסת בבירה מנאמה פעיל לעיתים רחוקות, בעיקר בחגים, ועד לא מכבר לא היה ספר תורה בבית הכנסת. ג'ארד קושנר העניק ספר תורה במתנה למלך חלד בן עיסא בן סלמאן אל ח'ליפה. לקהילה יש בית עלמין יהודי והקהילה היהודית בבחריין הולכת וגדלה. הצעירים עוזבים ללימודים בחו"ל ולעיתים לא חוזרים לגור במדינה.

בדיון הזה אנחנו נשמח להכיר את חברי הקהילה, לשמוע על האתגרים והציפיות והבקשות שלכם. (תרגום חופשי מהשפה האנגלית): ואני רוצה להגיד שהמטרה של הדיון היא לשמוע מכם על האתגרים שלכם שאנחנו צריכים פה בכנסת לדעת ולהכיר.

אני מזמינה את ידידי היקר, בוז'י הרצוג, יושב ראש הסוכנות היהודית לומר כמה מילים ואז נעבור למי שנמצאים בזום. תודה.

שלום רב לכולכם. אני קודם אומר כמה מילים בעברית, חברינו היקרים מבחריין, ואז אעבור לאנגלית. שלום לכולכם. כמו שנאמר על ידי יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש, זה בפירוש רגע היסטורי, חשוב מאוד, זאת קהילה עם היסטוריה מפוארת ואני שמחתי מאוד לייצר את הקשרים בינינו.

אנחנו בסוכנות היהודית כבר פועלים כבר במפרץ, בשעה זו ממש נפגשת מנכ"לית הסוכנות היהודית, אמירה אהרונוביץ', עם נציגי הקהילה באבו דאבי וביחד עם השליח שאנחנו הועדנו למשימה של כל מדינות המפרץ, שמו ג'סטין קורדה, בחור יוצא מן הכלל, גם מקנדה, גברתי, והוא גם ייצור קשר עם ראשי הקהילה בבחריין.

חבריי היקרים, אברהים דיוויד נונו, זה כבוד ועונג לראות אותך ואת עמיתיך, גם גב' ח'דורי, אנחנו מאוד נרגשים לראות את כולכם איתנו. אתם קהילה קטנה עם היסטוריה מופלאה והיינו רוצים לשמוע על זה.

אני רק רוצה לומר שמטעם הסוכנות יהודית, הארגון היהודי הכי גדול בעולם, נמצאת משלחת עכשיו באבו דאבי ודובאיי כדי לפגוש את הקהילה, עם השליח החדש שלנו שיגיע אליכם, שמו ג'סטין קורדה, על מנת לספק לכם את השירותים שאנחנו מספקים לכל קהילה יהודית בעולם, סיוע בבניית הקהילה, חינוך, חיזוק הזהות וכו' וכו'.

אנחנו מאחלים לכם הצלחה ואנחנו רוצים לראות אתכם פה בשנה הבאה בירושלים מאוד בקרוב. השנה הבאה הכוונה ל-2021, לא בעוד שנה, ואנחנו גם מקווים לבקר אצלכם ולחזק את הקשרים עם הקהילה ההיסטורית שלכם.

(תרגום חופשי מאנגלית): תודה, בוז'י. אני רוצה להציע, אין חברי כנסת בחדר כרגע, אם הם יצטרפו אלינו אנחנו ניתן להם לדבר, אבל בינתיים אני מבקשת קודם לשמוע מחברי הקהילה שמכבדים אותנו בנוכחותם ואחר כך נשמע מנציגי הגופים שנמצאים איתנו.

אז אני מבקשת קודם לשמוע מחברי הקהילה שנמצאים, שמכבדים אותנו בנוכחותם פה בדיון החשוב וההיסטורי הזה. נתחיל מדאוד אברהם נונו, ראש הקהילה היהודית בבחריין. בוקר טוב.

(תרגום חופשי מאנגלית): בוקר טוב, בשם ה'. אני אתחיל בלספר על הקהילה שלנו. קודם כל אני רוצה לומר תודה לך, יושבת ראש הוועדה, ותודה לבוז'י, שאפשרתם את המפגש הזה. זה חשוב לנו.

אנחנו קהילה מאוד מאוד קטנה, אבל אנחנו גם משולבים בחברה הבחריינית. זאת אומרת אנחנו בעצם בחריינים. מה שאתם רואים לפניכם היום זה שלושה חברים מהקהילה היהודית בבחריין, אבל אנחנו בחריינים קודם כל. זה מאוד חשוב להבין, זה הבדל בינינו ובין איחוד האמירויות. זה דבר ראשון.

דבר שני, ההיסטוריה שלנו הולכת אחורה לפני 150-140 שנה. היהודי הראשון שהגיע לבחריין, לפי מה שאנחנו יודעים, היה אליהו ידגר שהגיע מבצרה בעירק. במשך השנים יהודים מעירק ומאירן הגיעו לבחריין משום שזו הייתה תחנה בין אירופה להודו וגם בגלל שהם ידעו שיש פה תעסוקה. מרגע שהם הגיעו לכאן הם מצאו את דרכם די מהר והם בנו את עסקיהם פה עד שב-1930 היו לנו 800, 900 יהודים במנאמה שהיה להם חלק גדול בעסקים פה, הם עסקו ביצוא טקסטיל ודברים אחרים והם בנו את הקהילה.

אבל כמובן שאז לא היה בית כנסת כך שרק ב-1935 או בערך אז נבנה בית כנסת. היום זה יום מעולה לדבר איתכם משום שהיום נמצאת בבחריין הנכדה של הרב שנשלח מאירן לבנות את בית הכנסת, שמו שמעון כהן. הנכדה שלו היום מבקרת בבחריין ולי יש את הכבוד לקחת אותה לסיור במנאמה, היא רוצה לשמוע על סבא שלה, כך שזה דבר מדהים שקורה לנו. יש לנו הרבה מבקרים שבאים מארה"ב, יש לנו גם מבקרים מישראל ואנחנו מצפים לעוד הרבה.

בשנות ה-30 לא היה ארגון ואז בית הכנסת נבנה והמקומיים למדו בבית הכנסת הזה להתפלל וללמוד בשפה העברית. שמעון כהן עשה עבודה טובה, הוא לימד את אבא שלי ואת ג'ייקוב כהן איך לעשות את כל זה. 1948 הייתה נקודת מפנה, אז היהודים החלו לעזוב לישראל, חלקם עברו לאירופה, חלקם לאמריקה, הרוב עזבו לישראל ואחר כך הקהילה מנתה מעט חברים ועד היום מספר החברים נשאר בערך 50. אבל שלושתנו היינו חלק מהממשל בבחריין ושלושתנו משולבים בחברה הבחריינית כך שאנחנו רואים את עצמנו כיהודים על פי הדת ובחריינים בלאומיות שלנו. הממשל בבחריין עשה עבודה מדהימה עם כל הקהילות בבחריין ואנחנו מצפים שזה גם יימשך.

זה כל מה שרציתי להגיד ואני אעביר את רשות הדיבור לאחרים. תודה ליושבת ראש הוועדה.

(תרגום חופשי מאנגלית): יש לי מספר שאלות, מר נונו. אתה יכול להגיד משהו על בית הכנסת קרטייה? כי נאמר לנו הרבה על קרטייה.

(תרגום חופשי מאנגלית): כן, ב-1935 הגיע אלינו סוחר פנינים שנהג לבוא מצרפת והוא נהג לקנות פנינים מבחריין כי בבחריין היו הפנינים הטובים ביותר אז, בגלל מקורות המים הטובים שיש בבחריין. סוחר הפנינים שם לב שיש יהודים בבחריין, אבל הם לא מאורגנים כקהילה ואין להם בית כנסת, אז זה היה הוא שבעצם קנה אדמה ליהודים והוא בנה את בית הכנסת. זה היה האבא של שמעון כהן שהיה באירן אז והוא אמר לשמעון שיש דרישה לייסד את בית הכנסת בבחריין. זו בעצם הסיבה ששמעון ייסד את בית הכנסת ועסק בארגון התפילות היומיות והשבועיות שם והוא בעצם חיבר את הקהילה היהודית עם בית הכנסת.

אנחנו שוכנענו שמי שעשה את המצווה לקנות את האדמה עבור בית הכנסת הוא לא אחר מאשר קרטייה, אבל את הפרטים אני אשאיר לנאנסי שבספרה התוודענו לנושא הזה. אנחנו חושבים שהוא הגיע לכאן כדי לעשות מצווה, יש לנו מסמכים ותמונות של מר קרטייה בבחריין.

מדהים, תודה.

(תרגום חופשי מאנגלית): תודה ותודה ששיתפת אותנו בסיפור הזה. אנחנו נפנה לנאנסי כדי לשמוע עוד. מה הדבר הכי חשוב שלדעתך כדאי שאנחנו, פה בכנסת, נדע עליכם בזמנים כל כך היסטוריים אלה? אנחנו, כמקבלי החלטות, בכנסת ישראל, ואני אגיד את זה גם כיו"ר תת ועדה לקשרי ישראל והתפוצות, כדי לדעת יותר על מה מצופה מאיתנו לעשות בכל הקשור ליחסים עם הקהילות ברחבי העולם וספציפית עם הקהילה בבחריין.

(תרגום חופשי מאנגלית): תודה לך, גברתי היושבת ראש, זה כבוד להיות חלק מהדיון היום. הייתה לי ההזדמנות נפלאה לשוחח עם חברי כנסת, עם שרת התפוצות עומר ינקלביץ' ועם חבר הכנסת צבי האוזר מוועדת חוץ וביטחון.

באשר לשאלתך אני אומר שאני חושבת שהדבר החשוב ביותר לדעת הוא שהיהודים שחיים בבחריין והחליטו לעזוב בשנות ה-40, 50 ו-60 לא גורשו מהמדינה, הם החליטו לעזוב מרצונם החופשי. אני חושבת שזו זכות שלנו כקהילה, במיוחד כשראינו איך קהילות יהודיות בארצות אחרות נרדפו והשואה וכל מה שקורה ליהודים ברחבי העולם, אנחנו גאים שבבחריין לא נפגעו היהודים. אנחנו רואים איך במדינה שלנו מקבלים בברכה אנשים מדתות שונות, מקבוצות אחרות, ואנחנו חיים ביחד כמשפחה עם הנוצרים, המוסלמים, יהודים, הינדים וכל הקבוצות במדינה וזה גם מתבטא בכך שחלקנו משרתים את המדינה בתפקידים בשירות המדינה.

(תרגום חופשי מאנגלית): זה נהדר. איך הקהילה מסתדרת בחיי היום יום, האם אתם מצליחים להביא אוכל כשר, מה אתם עושים בחגים, אתם מרגישים חשש כיהודים בזמנים של קונפליקט?

אפילו עכשיו, בתקופת הקורונה.

(תרגום חופשי מאנגלית): שאלה טובה. למען האמת אנחנו אסירי תודה, אף פעם לא הרגשתי לחץ או חשש, יש לנו מזוזות על הדלתות שלנו, יהודים שרוצים לחבוש כיפה יכולים לעשות זאת בחופשיות בשווקים ובכל מקום. באשר לאוכל כשר, מי שרוצה לייבא אוכל כשר תמיד יכול לעשות את זה בלי בעיות. עכשיו, עם הסכמי הנורמליזציה אני בטוחה שנראה יותר אוכל כשר בסופרמרקטים. יש לנו גם מצות בפסח בחנויות שלנו. אני אישית מייבאת מלונדון אוכל כשר או בפסח. כך שאין לנו בעיה

כשזה מגיע לחיי היום יום שלנו, כקהילה קטנה אנחנו מנסים להתחבר, כמובן עם הקורונה זה יותר קשה מאשר קודם, אבל אף פעם לא חשנו אפליה או הדרה. אנחנו מרגישים מחויבים למדינה שלנו ויש לנו את מלוא הזכויות כאזרחים בחריינים.

(תרגום חופשי מאנגלית): תודה ואני חייבת לומר, המילים שהשתמשת בהן, diversity ו-tolerance, שמכילות בתוכן את הפוטנציאל של הסכמי אברהם, בשבילי הן מדגישות את הערכים וההכרה ושיח שמובילים לשלום יציב. מה שאמרת עכשיו מעביר אותי להגדרת העבודה של IHRA של אנטישמיות, הקבלה של הגדרת האנטישמיות של IHRA שכוללת בתוכה את המאבק בדה לגיטימציה, דה הומניזציה וסטנדרט כפול כנגד מדינת ישראל, ובשבילי זה הפוטנציאל ההיסטורי של הזמנים הללו שאנחנו חיים בהם וזו זכות שלנו לחיות היום בזמנים כאלה.

(תרגום חופשי מאנגלית): אני רק רוצה להוסיף, כשאת מדברת על אנטישמיות, יש לנו את המלך חמד, איש שלום ודו קיום, שנים על שנים על שנים שלא חשנו באנטישמיות שהופנתה כלפי הקהילה היהודית במדינה שלנו. רציתי לציין זאת

(תרגום חופשי מאנגלית): זה מאוד חשוב, תודה ששיתפת אותנו. השגריר נונו, אנחנו נשמח לשמוע על ניסיונך ועל נקודת המבט שלך. רצינו לשמוע את נקודת מבטך ומה שאת חושבת שאנחנו צריכים לדעת פה בכנסת ישראל, מה חשוב שאנחנו נדע בדיון ההיסטורי הזה ובהזדמנות הזו.

(תרגום חופשי מאנגלית): ואם אני אוכל להוסיף, השגרירה נונו, את חברה בקבינט, נכון?

לא. אני חברה בוועדה ליחסי חוץ. אברהים ונאנסי כיסו כמעט כל מה שניתן לומר, הדבר היחיד שהייתי רוצה להוסיף זה השימוש במילה סובלנות. אנחנו לא ממש אוהבים את השימוש במילה הזו, אנחנו מעדיפים coexistence, דו קיום. בערבית זה נשמע בסדר, אבל באנגלית זה לא נשמע טוב. אז אנחנו בדו קיום כל הזמן.

אני לא חשה אתגר בלהיות אישה ובלהיות יהודייה בבחריין. לנשים תמיד היו זכויות. כשאני נבחרתי לשגרירה בתקשורת ציינו שאני אישה יהודייה ושכחו לציין את העובדה שאני בחריינית. אז דיברתי עם שייח' חאלד, השר באותה תקופה, ואמרתי לו, נכון, אני אישה ואני יהודייה, אבל אני בחריינית קודם. ואז בעיתונות שינו את הדרך שבה הם הציגו את הדברים.

אנחנו כל הזמן היינו משולבים בחברה הבחריינית, זה לא היה עניין, אבא שלי היה איש עסקים פה וכשהוא נפטר ב-1993, בזמנו של שייח' עיסא בן סלמן זיכרונו לברכה הוא ואחיו ביקרו אותנו בבית שלנו. זו דוגמה לכך שאין אפליה, היינו כולנו חברים והיינו כמו כל בחרייני. כולנו בחריינים.

(תרגום חופשי מאנגלית): זה ממש מרשים. כשאתם באמריקה, אתם בקשר עם הקהילה היהודית בארה"ב או שאתם שומרים על הפרדה ביניכם?

(תרגום חופשי מאנגלית): לא, ג'ייסון אזקסון מהקהילה היהודית הוא חבר טוב מאוד שלנו, אני פגשתי את ג'ייסון ב-2005, באחד מביקוריו הרבים בבחריין, הוא הגיע לבחריין מ-1996, זה היה לדעתי הביקור הראשון שלו פה. יש לנו קשר טוב עם הוועד היהודי האמריקאי, הם באים אלינו לשגרירות, אני גם נהגתי לבקר ולשוחח עם המנהיגים שלהם, כך שאני כל הזמן הייתי בקשר עם הוועד היהודי האמריקאי. גם ר' לוי שם טוב, אני בטוחה שכולכם שמעתם עליו, הוא הרב שאני נהגתי ללכת אליו, נהגתי ללכת לקהילה של חב"ד כשהייתי בוושינגטון.

(תרגום חופשי מאנגלית): אני חושבת שמילת המפתח שאמרת, ותודה לך על כך שהסבת את תשומת ליבנו לביטוי דו קיום כשיקוף של מה שבוז'י הרצוג שאל אותך, אני חושבת שהתשובה שלך ממחישה את זה שכשיש דו קיום וכשיש גישה מקבלת לדו קיום והרמוניה זה לא מאתגר לאפשר את כל קבוצות לבוא לידי ביטוי, וזה מדהים שלא הייתם צריכים לשבור את תקרת הזכוכית אלא רק להיות עצמכם בדו הקיום הזה ולייצג את בחריין. גם זה היסטורי במובן נוסף.

(תרגום חופשי מאנגלית): תני לי לספר שיושבת ראש הוועדה היא הבת של פרופ' ארווין קוטלר, שהיה שר המשפטים בקנדה ולאחרונה מונה על ידי ראש הממשלה טרודו לנהל את המאבק נגד אנטישמיות. כך שיש פה דיון רב תרבותי עם דו קיום מלא, כל אחד עם הרקע שהוא מביא איתו. יש לנו מזכיר כללי של הסוכנות היהודית, ג'וש שוורץ, שמנהל את קשרי החוץ בסוכנות, שהוא יגיד כמה מילים.

(תרגום חופשי מאנגלית): תודה. לפני כן יש עוד משהו שתרצי לשתף אותנו?

(תרגום חופשי מאנגלית): רציתי לספר שכשהגעתי לארה"ב החשש שלי היה השגרירים הערבים, האם הם יקבלו אותי או לא. השגריר הרוסי היה הראשון לקיים אירוע קבלת פנים עבורי, השגריר של האמירויות הפך לחבר טוב שלי ועד היום אנחנו חברים טובים. כך שכל מה שחשבתי שיהווה בעיה לא היווה כל בעיה כשהגעתי לשם. ושוב, דו קיום.

(תרגום חופשי מאנגלית): עכשיו אנחנו מצפים לך בישראל.

(תרגום חופשי מאנגלית): ואני אגיד שעכשיו אנחנו מבינים את הפוטנציאל הענק של להיות הגשר הזה שאת מייצגת, את ושאר חברי הקהילה, הגשר לרב תרבותיות והבנה, אפילו זה שהדגשת בפנינו את המילה דו קיום, מה שבחריין בורכה בו. זה מאוד חשוב לנו לדעת. תודה רבה,

אני פונה לג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית שמכיר היטב את הקהילה, לחלוק איתנו מניסיונך, באיזה שפה שתבחר.

(תרגום חופשי מאנגלית): אני חושב שזה מפגש היסטורי. אני לא חושב שאנשים באמת מבינים את ההשפעה של הסכמי אברהם על היחסים שלנו עם העולם הערבי. כמו שהנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו הבטיחו לנו, יש גם עוד מדינות בדרכים להסכם עם ישראל.

כשאנחנו מקשיבים לשגרירה ושאר החברים בקהילה היהודית בבחריין מדברים על החיים שלהם שם ושהם בחריינים קודם כל אנחנו מסתכלים אחורה למה קרה למאות אלפי יהודים שגרו באירופה וחיו בקהילות משגשגות לפני קום מדינת ישראל. הקהילות היהודיות המקוריות שנשארו, לא החדשות כמו באירופה, רק בבחריין, מרוקו, טוניסיה ותימן, לשמוע אותם מתארים את החיים שלהם כקהילה משולבת זה מקסים.

אנחנו רוצים לקדם אתכם בברכה, אני מסכים עם יו"ר הוועדה שזו הזדמנות ענקית, כמו שאת היית שגרירה בוושינגטון ויכולת להיות גשר אני חושב שאתם, כנראה הקהילה היהודית המשולבת ביותר, דוברי ערבית, חלק מהחברה במזרח התיכון, תוכלו להיות גשר חשוב ליהודים לעולם הערבי. זה חלק מההיבט ההיסטורי של הסכמי אברהם ואנחנו רק מתחילים להבין כמה עמוקה תהיה ההשפעה של זה עלינו ואני רוצה להודות לכם מאוד על נוכחותכם פה איתנו היום.

תודה, ג'וש. שרת התפוצות נמצאת איתנו, השרה עומר ינקלביץ' נמצאת בבידוד, היא מתנצלת שהיא לא כאן פיזית, אבל הנה היא איתנו בזום. שלום, השרה.

תודה רבה, תודה רבה, אני באמת מתנצלת, כל כך רציתי להיות איתכם פנים אל פנים (תרגום חופשי מאנגלית): אבל אני בבידוד. אז אני מתנצלת אבל אני מאוד שמחה להיות איתכם היום, זה מרגש.

אני לא רואה את כולם, אז אני רוצה להגיד שלום כמובן ליושבת ראש הוועדה, מר יצחק הרצוג, יושב ראש הסוכנות, מר יעקב חגואל, ראש הקהילה דאוד אברהים נונו, חברתי, חברתי היקרה, גב' נאנסי ח'דורי, היי, וגב' הודא עזרא אברהים נונו וכולם. אורחים מכובדים, שלום.

אתם יודעים, כשאנחנו בישראל חושבים ומדברים על התפוצות בדרך כלל אנחנו חושבים על הקהילות הגדולות, הקהילות בארה"ב ובאירופה, ואני חושבת שאנחנו שוכחים את הקהילות הקטנות. כך שעם חברי, יצחק הרצוג, אנחנו עובדים על לבנות תוכניות שיעסקו בקהילות הקטנות.

הסכמי אברהם ההיסטוריים אפשרו לנו לבנות קשרים פתוחים עם אחינו ואחיותינו במדינות הערביות וזה מרגש מאוד בשבילנו. אנחנו עובדים כדי לחזק את הקשרים עם הקהילות באיחוד האמירויות ובחריין. אני כבר דיברתי עם נאנסי ואנחנו חושבים איך לבנות את הקשרים הללו.

אני שמעתי שהשורשים של הקהילה היהודית בבחריין הולכים אחורה הרבה עשורים, אני יודעת שנאנסי כתבה ספר על כך, זה מעניין. אני לא יודעת אם דיברת כבר, ננסי, אבל אני בטוחה שהיא תיתן לכם הרבה פרטים וזה היה מאוד מעניין ומרגש לשמוע אותה.

אני רוצה להגיד לכם שאחרי החתימה על הסכמי השלום אני התקשרתי למנהיגי הקהילה היהודית בבחריין, חבר הפרלמנט בבחריין, גב' ח'דורי, וראש הקהילה היום מר אברהים נונו, ודיברנו איתם. זה היה מעניין לשמוע שלקהילה היהודית בבחריין היו קשרים עם מדינת ישראל ואני שמחה שיש לנו היום את האפשרות לבנות ולחזק את הקשרים האלה. דיברנו על דרכים לבנות את הקשר עם היהודים שם למדינת ישראל ועם העולם היהודי בכל העולם, את הקשרים ושיתוף הפעולה. אנחנו גם דיברנו על דרכים לחשוף את ההיסטוריה הייחודית של הקהילה בבחריין, לחשוף את הסיפור שלהם לציבור פה בישראל. אני מאמינה שחשוב לשמוע עליהם, יש לכם הרבה דברים מעניינים לספר לנו. הקהילה היהודית בבחריין, כמו ששמעתי, יש לכם סיפור ייחודי ומיוחד ואנחנו צריכים ללמוד אותו, גם פה בישראל וגם בכל העולם, כל הקהילות בעולם צריכים לשמוע על הסיפור שלכם.

אני יודעת שלאורך כל השנים חייתם בשלום וביחסים טובים והרמוניה עם שכניכם המוסלמים, שזה סיפור מאוד מעניין בשבילנו לשמוע. אני יודעת שהייתם ביחסים קרובים עם המשפחה המלכותית, סיפרתם לי על כך וזה מאוד מיוחד והיינו רוצים לשמוע עוד פרטים. אני גם יודעת שלאורך השנים הייתה לכם נוכחות בממשל אצלכם, שזה גם מרשים.

כמה מילים על בית הכנסת. בית הכנסת במנאמה, עיר הבירה של בחריין. הוא עדיין משרת את הקהילה בחגים ובאירועים מיוחדים, אנחנו מצפים לבוא ולראות את בית הכנסת ואני מאוד נרגשת לשמוע את הסיפור שלכם על בית הכנסת.

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור מדהים על הקהילה היהודית הנוכחית בבחריין, אברהם נונו סיפר לי לפני כמה שבועות כשדיברתי איתו ובשבילי זה היה סיפור מעורר השראה. הוא סיפר לי שעד 1948 לקהילה היה ספר תורה בבית הכנסת. אחרי קום המדינה ב-1948 פרצו מהומות נגד הקהילה היהודית וספר התורה נגנב. הוא סיפר לי ששנים אחר כך הגנבים פתאום הופיעו עם ספר התורה והחזירו אותו חזרה, והוא סיפר שהם סיפרו שהם החליטו להחזיר את ספר התורה לקהילה היהודית כי הם סבלו הרבה מאוד מאז שהם לקחו את ספר התורה. זה סיפור. אני שמעתי, מישהו אמר לי שסופרי סת"ם עבדו על ספר התורה בבריטניה וספר התורה ברוך ה' כשר היום ואנחנו מחכים לטקס הכנסת ספר התורה המתוקן. זה סיפור מרגש, תודה שסיפרת לי אותו ואני שמחה לשתף אותו איתכם ואנחנו מצפים להכנסת ספר התורה, אולי אפילו להיות איתכם שם או דרך הזום, אבל אנחנו מאוד נרגשים מהאירוע הזה.

ואני רוצה לומר לכם שיש לכם קהילה מיוחדת מאוד, אנחנו מחכים לשיתופי הפעולה איתכם ואני בטוחה שזו רק התחלה, התחלה של קשר ארוך איתכם. בהצלחה, תודה רבה ובעזרת ה' אני מקווה שניפגש פנים אל פנים בקרוב. תודה רבה.

(תרגום חופשי מאנגלית): תודה רבה, השרה ינקלביץ', ותודה ששיתפת אותנו בסיפור הזה שכנראה לא היינו יודעים עליו. זה מסמל את מה שהסכמי אברהם מייצגים בצורה עמוקה, שהם מספרים את הסיפורים המשותפים שלנו הקשר בינינו ובין כל הקהילות. ואני רוצה לומר, כשאת עדיין איתנו, שזה מפגש מיוחד לציין ביום התפוצות בכנסת שמתחיל במפגש הזה עם הקהילה הזו. זו תשתית של כל האפשרויות הגלומות בזמנים האלה וכמובן עם האחריות שבאה עם זה - - -

(תרגום חופשי מאנגלית): אני רוצה להזמין את כולכם להיות חלק מקמפיין הסולידריות, אירוע הסולידריות שיהיה לנו הלילה, בחנוכה, יש פרטים בפייסבוק, אבל בבקשה היו עימנו כי הסולידריות היא קודם כל איתכם ועם הקהילה שלכם. תודה. סליחה שהתפרצתי.

תודה רבה לשרה ינקלביץ'. יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל, נמצא איתנו בזום.

שלום לכם, שלום למיכל, ממלאת מקום יושב ראש הוועדה, שלום חברי הטוב, יצחק בוז'י הרצוג, יושב ראש הסוכנות היהודית וחבריי היקרים. אנחנו בהסתדרות הציונית העולמית רואים באמת בשמחה רבה את החיבור שלנו לכל הקהילות היהודיות. כמו שאמרו פה חבריי לפני כן, אנחנו בקשר עם קהילות יהודיות שהשתיקה יפה להם, בטח דרך הזום, אבל אנחנו מנסים להיות בקשר עם כל יהודי באשר הוא יהודי בכל מקום בעולם, גם בארצות שהן ארצות אויב היום למדינת ישראל וגם בארצות שהקשר אליהן זה בקשר לא קשר. אנחנו מנסים להמשיך להיות בקשר עם אותם יהודים, הם צריכים אותנו, הם צריכים את העזרה שלנו, אנחנו עוזרים להם בכל מה שאפשר ואני באמת מנסה לברור את המילים שלי כעת, מתוך ראייה שעם אחד אנחנו ואנחנו צריכים לנהוג בסולידריות, הם אחים שלנו. גם בענייני חינוך וגם בעניינים אחרים אנחנו מנסים לסייע בכל העולם.

גם אני אישית ביקרתי בכמה קהילות, מתוך אחריות אני לא אומר אותן כעת, אבל מתוך ראייה שאנחנו צריכים לחזק אותם ולתת להם את השירותים, אנחנו כמוסדות לאומיים רואים אותם כחלק מאיתנו. אין ספק שההתעניינות שלכם, אתם כוועדה, גם בקהילות הקטנות וגם בכל יהודי באשר הוא יהודי, אני יודע שגם יושב ראש הוועדה, חברי חבר הכנסת דוד ביטן, שאני שולח לו מכאן רפואה שלמה, עושה ימים כלילות כדי באמת לחבר את עם ישראל, ארץ ישראל לכנסת ישראל, לממשלת ישראל, ואנחנו כמוסדות לאומיים אוהבים את הגישה הזאת ואנחנו נמשיך להיות שותפים בכל מה שאפשר בהקשרים האלה ויישר כוח גדול על העבודה הזו.

תודה ליעקב חגואל. נמצא איתנו יונתן מילר ממשרד החוץ.

תודה רבה. (תרגום חופשי מאנגלית): אני רוצה בקצרה להודות לוועדה של הכנסת, ליושב ראש הסוכנות, ליושב ראש ההסתדרות הציונית, על כל העבודה שנעשית וזה באמת מפגש חשוב, כמו שכולם ציינו היום, עם הקהילה היהודית המיוחדת בבחריין.

אני רוצה בהקשר לעבודה שכל הגופים עושים, היינו שמחים להיות שותפים ולתמוך בכל מה שנעשה. למשרד החוץ יש קשר עם אנשים מהקהילה היהודית בבחריין במשך השנים ואנחנו רוצים להמשיך בקשרים אלה ואנחנו רואים את החשיבות בתמיכה ובהקשבה לקהילה היהודית בבחריין, מה הם צריכים, מה הם מצפים לראות מה הארגונים פה בישראל יכולים לעשות למענם. שר החוץ אשכנזי יגיע בקרוב לבחריין וכמובן יפגוש את חברי הקהילה היהודית, כך שזו תהיה הזדמנות לחברי הקהילה להעלות את צרכיהם ורצונותיהם.

עוד משהו שרציתי להזכיר, העובדה שלהרבה מהקהילה היהודית בבחריין יש בני משפחה פה בישראל והם לא נפגשו שנים רבות. זה משהו שאנחנו יכולים לסייע פה בישראל, לעשות איזה שהוא אירוע משותף לחברי הקהילה הבחריינים כאן בישראל עם הקהילה היהודית בבחריין, לעשות דברים ביחד. אני חושב שזה יכול לסייע לחיבור בין הקהילות. ותודה שוב על המפגש החשוב הזה.

תודה רבה, יונתן. אני אשמח לשמוע ממשרד החינוך, אולי מכיוון בלתי מצופה. אנחנו שמענו פה על החשיבות של, אנחנו אמנם בית המחוקקים, אבל אני קוראת לזה שני החי"תים, החוק והחינוך, אני אשמח לשמוע ממשרד החינוך, נמצא איתנו יניב בלום. דיברו על זה כל הזמן, אבל דיברה פה גם השגרירה על המונח coexistence, דו קיום, ואני חושבת שיש לנו הרבה מאוד מה ללמוד, לא רק להשמיע, ואנחנו שומעים את זה מהקהילות, באמת מהקהילות המיוחדות שאנחנו פוגשים אותם, זוכים לפגוש אותם בזמנים ההיסטוריים הללו, האם יש למשרד החינוך תכנים שמסתכלים עליהם, להטמיע אותם גם בנוגע לזמן ההיסטורי שאנחנו חיים בו וגם בכלל לערכים שעליהם מבוססים הקשרים הללו, ביניהם הדו קיום שדיברה עליו השגרירה? נמצא פה מישהו ממשרד החינוך? לא נמצא. הבנתי. אז נסכם את הדיון.

אני רוצה להודות לכל אלו מבחריין שהצטרפו אלינו להזדמנות המופלאה הזו, למפגש הזה, לשמוע מכם מה אתם יכולים להציע לישראל, מה אתם מציעים לנו, כחברי הכנסת בישראל, מה אנחנו צריכים להיות מודעים לו בהקשר לחשיבות של הגשמת הערכים והחזון של ישראל 72 שנים אחרי היווסדה כמדינה יהודית דמוקרטית ומה אתם מביאים לשולחן שאנחנו חייבים לדעת במפגש הזה. תודה שהבאתם לכאן את הערך של דו קיום, את הסוגיות של זהות וההזדמנות הענקית להיפגש איתכם וההבנה המרגשת שמשפחות שאולי לא נפגשו אף פעם יוכלו לשוב להיות ביחד, כמו שיונתן ציין.

אני רוצה לשלוח מפה רפואה שלמה לדוד ביטן, יושב ראש הוועדה, שעושה לילות כימים בוועדת העלייה והקליטה מתוך מחויבות לוועדה הזאת בכל ההקשרים לטובת כלל האוכלוסיות שעולות ארצה ושאינן עולות ארצה, במסגרת זו הוא גם אפשר לי להקים את ועדת המשנה לקשרי ישראל-תפוצות, אנחנו מוקירים אותו מאוד מאוד על כך ועל כל פעילותו ואנחנו שולחים לו מכאן רפואה שלמה ובריאות לכולם, מי שנמצאים בבידוד גם בריאות שלמה.

תודה רבה, תודה שוב ואנחנו מצפים להזדמנויות רבות בעתיד, זה רק המפגש הראשון, תודה שהייתם איתנו.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50.