פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
02/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 111
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ט"ז בכסלו התשפ"א (02 בדצמבר 2020), שעה 10:20

הצעות לסדר היום בנושא: "פגיעה בהעסקת נשים המוגנות על פי חוק עבודת נשים"

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר
טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר
אוסאמה סעדי

אימאן ח'טיב יאסין

מאיר דוד - מנהל אגף בכיר, אכיפה מינהלית, מינהל ההסדרה והאכיפה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים




משתתפים באמצעים מקוונים



יעל מרים סיני - קשרי כנסת, שדולת הנשים בישראל

גלי זינגר - עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים בישראל

הילה אסתר שטרלינג - שדולת הנשים בישראל

תמר בן דרור - עו"ד, רכזת פרויקט הסייעות, איתך - משפטניות למען הצדק החברתי

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר תרגומים

"פגיעה בהעסקת נשים המוגנות על פי חוק עבודת נשים", של ח"כ אימאן ח'טיב יאסין (מס' 223).

בוקר טוב. יום רביעי בשבוע, ה-2 בדצמבר 2020, ט"ז בכסל התשפ"א, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת לסדר היום בנושא: "פגיעה בהעסקת נשים המוגנות על פי חוק עבודת נשים", של ח"כ אימאן ח'טיב יאסין (מס' 223).

בבקשה גברתי. תצעקי למיקרופון.

אחרי שנה ראשונה בעבודה סוציאלית ביקשו ממני להנמיך את הקול שלי כי חשבו שאני תוקפנית בגלל הטון הגבוה ואז בסוף הלימודים ביקשו שאני ארים קצת את הקול.

(היו"ר טלי פלוסקוב)

כבוד היושבת ראש, הדיון הזה עלה במליאה והועבר לוועדה. בעיניי זה דיון מאוד חשוב בתקופה הזאת, לאור החריפות וההחרפה בהתייחסות ובטיפול בכל הסוגיות שקשורות לעבודת נשים. לצערנו הרב ראינו שאחוז מאוד גדול מסך כל המובטלים והמובטלות בישראל הן נשים וכמובן אם נדבר על החברה הערבית, מלכתחילה אנחנו יודעים שיש לנו קרוב ל-64 אחוזים מהנשים הערביות שהן בלי תעסוקה. מה שקרה בתקופה של הקורונה זה שכל העסקים ומקומות העבודה – לא רק העסקים – התחילו לצמצם את עבודתם, לעשות את העבודה מהבתים ולהוציא עובדים לחל"ת. גם במקום הזה ראינו שהנשים הן הראשונות שהוצאו לחל"ת. מי שחזר, הנשים היו כמעט האחרונות לחזור וחלק גדול מהן הוצא לשוק האבטלה ללא כל תוכנית.

אנחנו יודעים שבחוק יש נשים שהן מוגנות על פי חוק ואסור להוציא אותן לחל"ת או לאבטלה, אבל ראינו במהלך השנה, מאז מארס ועד עתה, קרוב ל-15,000 נשים שהן אמורות להיות מוגנות אבל בכל זאת לא נלקח בחשבון החוק והן הוצאו לחל"ת וחלק גדול מהן נמצא גם עכשיו במעגל האבטלה.

חשוב לי לציין שאפילו על פי החוק, אם רוצים לפטר או להוציא אישה לחל"ת, צריך להגיש בקשת היתר לשר כדי שהוא יחתום עליה. לצערנו הרב – יחד עם ארגוני נשים שזו המומחיות שלהם בתחום הזה עשינו מעקב אחרי מה שקרה בשטח - התברר שאחוז מאוד גדול מאותן נשים שהוצאו, לא בוצע ההליך החוקי שאמור להתבצע, לא שמעו את קולן ולא נתנו להן את ההזדמנות להסביר וגם במקרים רבים לא קיבלו את ההסכמה שלהן אבל רשמו שיש הסכמה. לכן החשיבות של הנושא מכל הצדדים, גם במעמד של השנים, גם מבחינת החוק, גם מבחינה כלכלית וחייבת לצאת אמירה מהוועדה הזאת.

תודה רבה חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. הצטרף אלינו חבר הכנסת אוסאמה סעדי. אתה רוצה להתייחס עכשיו או אחר כך? אני רוצה לשמוע את ארגוני הנשים.

נשמע אותם.

בסדר. שדולת הנשים בישראל.

גם גלי זינגר כאן אתי. אנחנו ביקשנו את הדיון בגלל תופעות חריגות שקשורות לתקופת הקורונה שלא ניתן להן מענה מערכתי ושבעינינו דורשים תיקון חקיקה. אנחנו ביקשנו להביא לדיון עדות ואני אשמח אם תסכימי לשמוע אותן ומתוך העדות שלהן נבין את הבעיות מהשטח.

בוודאי. כמובן נאפשר להן. שדולת הנשים מפעילה קו סיוע לנשים בנושאי דיני עבודה והילה שטרלינג פנתה אלינו בנושא. אני אשמח אם היא תוכל לדבר.

בוקר טוב. אני פניתי לשדולה בעקבות זה שהממונה אישר אחרי שהוציאו תקנות שעת חירום ואני לא אישרתי את החל"ת שלי. הם רשמו שאישרתי את החל"ת וגם אישרו 60 ימים בלי לשמוע את ההתנגדות שלי ובלי להקשיב לי.

מי זה הם?

משרד העבודה והכלכלה.

הם בדיון?

כן. קודם נשמע את כל הטענות ואחר כך הם יתייחסו.

כשפניתי אליהם, הם אמרו לי דברים מסוימים ולמעסיק שלי הם נתנו הוראות שונות. כאילו יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. גם למעסיק יש תיעוד של הדברים שהם אמרו לו וגם לי יש תיעוד של הדברים שהם אמרו לי ואלה דברים מאוד מאוד חלוקים. כשפניתי אליהם, הם אמרו לי שאנחנו החלטנו וגם אם טעינו, זו בעיה שלנו וזה לא מעניין אותנו שזה פגע בך. הם ביקשו ממני לכתוב מכתב התנגדות עם כל הטיעונים והעבירו את זה למעסיק. לי כרגע אין לאן לחזור כי המעסיק שלי אפילו להגיד לי מזל טוב ללידה לא אמר מרוב שהייתה שם פגיעה מאוד מאוד גדולה. היו להם הרבה טעויות. לאורך כל הדרך, אני ומייסה מהשדולה, גילינו טעויות על גבי טעויות של דברים שהם רשמו שהם לא היו נכונים, אם זה המכתב שלהם שהיה לוקה בחסר ממש ממש לא מדויק בתאריכים ובפרטים הכי קטנים שיש, עד בסוף להחלטה שהייתי מחודש אפריל עד הלידה בחל"ת שמאושר על ידם. גם עכשיו אין לי מושג מה יהיה אחרי חופשת הלידה.

לאורך כל הדרך היו טעויות והם לא נתנו מענה וגם לא כל כך היו זמינים למרות שהם ידעו שהם טעו והם הודו בטעויות מספר פעמים.

תודה. נמצאת אתנו אור בן שנאן? לא.

היא מנסה להתחבר. היא תצליח עוד כמה דקות.

אפשר לשאול לגבי טעויות? היא אומרת שהיו טעויות.

בוודאי.

איזה טעויות היו? בתאריכים. הם רשמו שאני אישרתי את החל"ת ולא אישרתי אותו.

זאת ממש טעות ולכן צריך להגיד את זה.

היו עוד טעויות. כשהתקשרתי לנציג מטעם משרד הכלכלה והתעשייה, הם אמרו לי שתיאורטית אם לא אישרתי את החל"ת, חוק עבודת נשים, תקנות שעת חירום, לא תקף כי זה מותנה באישור שלי. למעסיק שלי הם אמרו שזה לא מעניין אם אני מחליטה או לא. הם רשמו את זה בכתב ואני גם יכולה להראות לכם, שזה ישירות 60 ימים, לא מותנה במשך הזמן.

אנחנו כמובן נשמע את התייחסות משרד הרווחה. תודה.

עורכת הדין גלי זינגר, את רוצה לומר משהו?

עד שהיא תתחבר, אני אומר משהו. גברתי היושבת ראש, חברתי אימאן העלתה נושא חשוב מאוד. כשהייתי עורך דין עסקתי שנים רבות בעניין הזה של חוקי עבודה וחוקי מגן ואני מכיר את החוקים האלה בעל פה. לא היה קושי יותר מאשר לקבל אישור או היתר של משרד העבודה על פיטורי אישה שהיא בהיריון. לפעמים ייצגתי למעסיקים שהיו באים ואומרים שחבל על הזמן, חבל על המאמצים, אין.

החוק עומד לצדה של אישה וזה נכון.

לצערנו זו המציאות, שיש אפליה קשה נגד נשים , נגד העסקת נשים וזכויות של נשים ותנאי שכר של נשים. בכל התחומים האלה יש אפליה ולכן באו החוקים האלה, כדי להגן על עובדים, במיוחד על נשים מפני התעמרות המעסיקים שלהן. כנראה שעכשיו יש מי שמנצל את המשבר של הקורונה כדי לפגוע בזכויות של נשים עובדות והמספרים הם זוועתיים.

הזוי. אני בשוק.

אם באמת המספרים האלה נכונים, בממוצע בכל שנה, לפני הקורונה היו כ-1,000 ועכשיו אנחנו מדברים על 15,000, יש כאן משהו לא הגיוני ולא טבעי. יש כאן ניצול מכוון ופוגעני בנשים. שמענו כאן את הילה שאפילו לא התקשרו אליה לברך אותה במזל טוב על הלידה.

אני חושב שזה מחייב תשובות חד משמעיות ממשרד העבודה ומהאחראי, איך אפשר לאשר בסיטונאות. אולי רק ארבעה אחוזים מהבקשות לא נענו אבל 96 אחוזים נענו. זה דבר שלא היה בעבר. יש כאן משהו שמחייב בדיקה. אני סומך על הוועדה שתבקש ותעמוד על כך שיינתנו תשובות. המצב הוא חמור מאוד.

חד משמעית. אני מסכימה אתך.

אני מתנצלת. הייתה לי איזושהי תקלה. כמות הפניות וההיתרים שניתנים מלמדת על כך שיש בעיה דרמטית בכל הנושא הזה. יש כאן איזשהו ניצול שחייבים לתת עליו את הדעת. זאת תקופה משברית, אנחנו לא מתעלמות מזה, זאת תקופה מאוד קשה בכל המשק וזה ברור וידוע, אבל מה שקורה מבחינת ההיתרים זה שבעצם בודקים אם יש קשר ישיר בין עילת הפיטורין או ההוצאה לחל"ת, בין העילות האסורות לבין ההוצאה לחל"ת או הפיטורין, ואם אין – פשוט מתירים את זה וזה דבר שהוא לא מספיק בעת הזאת. המשבר הוא כל כך גדול שהנשים המוגנות, הנשים בתקופות המוגנות, חייבים להגן עליהן בצורה הרבה יותר משמעותית. זה לא רק לשלול קשר כזה שהרבה פעמים אנחנו רואות שהוא קיים כי מעסיקים מנצלים את הדבר הזה אלא ממש צריך לבוא ולחקור קודם כל האם קיים קשר כזה ולעשות חקירה אמיתית וגם אם קיים, לראות אם זה באמת המוצא האחרון. זאת אומרת, לתת היתרים רק במקרים בהם הוציאו את כל החברה או העסק לחל"ת. כמובן צריך לדאוג לנשים האלה שהן יהיו האחרונות.

דבר נוסף הוא הסיפור של 60 הימים. נשים שמוצאות לחל"ת, הן מוצאות בתום תקופת הלידה לחל"ת, קל מאוד היום להוציא לחל"ת בתקופה הזאת. היתרים ניתנים בקלות ואז גם לא נותנים להן את ההזדמנות לחזור לעבודה ל-60 ימים שמותר להן על פי החוק. משרד העבודה טוען שהחוק לא מאפשר לו את זה. אנחנו סבורות שזה לא המצב אבל זה משהו שחייבים לתת לו פתרון מיידי. נשים מאבדות את הזכויות שלהן, מאבדות לגמרי את הזכות לחזור לעבודה וזאת פגיעה מאוד מאוד דרמטית. זה הדבר הכי דחוף וחשוב. אנחנו מבקשות שבנוסף יפקחו על הדבר של חזרה לעבודה, שבאמת מחזירים לעבודה רגע שאפשר ולא לנצל את המצב הזה.

לגבי התיקון הזה של ה-60 ימים, אני מציעה ליושבת הראש לקחת את הדבר הזה, וזה משהו שאפשר לעשות את התיקון הזה מהיום למחר ככל שצריך. אנחנו סבורות שהחוק היום מאפשר למשרד העבודה להתנות הוצאה להיתר בזה שמחזירים את העובדת ל-60 ימים אבל גם אם תתקבל העמדה שלהם בעניין הזה, וזה למרות דעתנו ואני חושבת לומר שאנחנו שוקלות ללכת להליך משפטי בדבר הזה, אני חושבת שיש מקום לוועדה לבוא ופשוט לקחת את זה ולעשות את התיקון הזה באופן מיידי. זה הדבר הכי חשוב שכרגע הוועדה יכולה לעשות.

נאמר שכולם יבינו שברגע שאנחנו צריכים לעשות שינוי, זה שינוי חקיקה ושינוי חקיקה אי אפשר לעשות באופן מיידי. אנחנו נפנה למשרד.

יכול להיות שאפשר למצוא את הדרך לעשות את זה לא כתיקון מקיף של כל חוק עבודת נשים. יכול להיות שאפשר למצוא דרך לעשות את זה בצורת הוראת שעה. יש לכם את הייעוץ המשפטי שלכם והוא יודע איך ברמה הטכנית ניתן לעשות את זה. כאמור, אני חושבת שהוועדה צריכה ואולי להפעיל לחץ ולהגיד שקודם כל החוק כן מאפשר לעשות את זה. כמו שלמשרד העבודה יש את הסמכות להוציא לחל"ת בתקופה הזאת, יש לו גם את הסמכות להתנות את זה בחזרה לעבודה. אם לשיטתכם אין את הסמכות הזאת, החוק לא מאפשר, צריך למצוא פתרון מיידי לדבר הזה. אם לא, זה ילך להליך משפטי. אין דרך אחרת.

תודה. היועצת המשפטית שלנו כאן והיא קשובה לכל מילה ואם יהיה איזשהו פתרון, אנחנו כמובן נחשוב מה אנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת.

אני רוצה להעלות ב-זום את תמר בן דרור מעמותת איתך, משפטניות למען הצדק החברתי.

שלום. אני שמחה ומברכת על הדיון. חשוב לציין שבאמת בהיענות של אגף האכיפה וההסדרה והממונה על עבודת נשים, נוצר פתח ונכונות לדבר ולראות איך אפשר לפתור את הבעיות המאוד מאוד קשות שעולות. אני רואה כאן חברים שהיו גם בוועדה מטעם משרד העבודה והרווחה ואני חושבת שזה מבורך. אני חושבת שהדיון הזה רק מוכיח כמה זה חשוב וכמה זה דחוף וקריטי לפעול בנושא הזה במהרה. יכול להיות שצריך להגביר הרבה יותר את התדירות של השולחנות העגולים כדי שנוכל באמת לפתוח את הערוץ הישיר.

חשוב לי לומר שאני שומעת את הדברים הקשים של הילה וגם אנחנו מפעילות קו חם ופונות אלינו נשים בנושאים האלה. לצערי הרבה מהן, הייתי שמחה שהיו מביאות כאן את העדויות שלהן אבל הן מאוד חוששות בפרט במצב הזה, להשתלבות שלהן בחזרה במעגל העסקה.

אני מצטרפת וגם לדעתנו הפרשנות של 60 הימים היא לחלוטין פרשנות מתבקשת. זאת אומרת, אישה שיוצאת לחל"ד – חופשת לידה – חוזרת מחופשת הלידה ואחרי יומיים-שלושה מוציאים אותה לחל"ת ובמשך כל ה-60 ימים שהיא זכאית להיות מוגנת, היא נמצאת בחל"ת. בסופו של דבר, כאשר צריך להחזיר אותה להעסקה, מפטרים אותה. יוצא שהזכות המהותית הזאת של להשתלב בחזרה במעגל ההעסקה אחרי חופשת הלידה, היא לא נהנית ממנה. בפרשנות תכליתית, קלה הדרך להכניס את זה כתנאי. זאת אומרת, במצב שבו באמת הכול כבר נבדק ואין שום ברירה אחרת אלא להוציא אותה לחל"ת, ולתפיסתנו אלה מקרים שחייבים להיות הרבה יותר נדירים בנתונים העגומים ביותר – ואני מסכימה עם מה שנאמר כאן שחד משמעית יש ניצול – במקרים בהם זה כנה, אמיתי ואין ניצול של הסיטואציה הזאת כדי להוציא אותה מהתעסוקה, במקרים האלה צריך להכניס תנאי כפי שהממונה על עבודת נשים מכניסה תנאים אחרים להיתרים כמו למשל להחזיר אותה להעסקה. אפשר להכניס תנאי שאומר ש-60 הימים האלה מוקפאים.

אני מסכימה שלבצע עכשיו שינוי שהוא כל כך דרוש ולעשות זאת במהירות, זה משהו שיכול לקחת זמן ואין בו צורך. אם הייעוץ המשפטי ירצה, אנחנו נשמח מאוד לפתוח ערוץ ישיר בנושא הזה כדי לראות איך אפשר לראות את הפרשנות הזאת בצורה המשפטית הכי מתבקשת.

תודה. בואו נעבור למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. חשוב לי מאוד להבין מה אתם חושבים בנושא הזה, איזה דרכי תיקון אתם רואים ואם בכלל אתם חושבים שהם נכונים. בעיניי הם נכונים מאוד. אם זה יגיע מהצד שלנו, זה בטח ייקח זמן ואני יודעת שאם לדוגמה השר רוצה ומוצא לנכון לעשות את זה, אפשר לעשות את זה בדרך הרבה יותר קצרה, אלא אם כן אתה יכול להציע לנו פתרון אחר.

בוקר טוב לכולם. תודה על ההזמנה. אני ראש מינהל אכיפה והסדרה. אני דווקא רוצה לפתוח ולהתייחס לדברים שאמרה תמר. אנחנו נפגשנו בשבוע שעבר עם ארגוני הנשים, בדיוק בגלל הדברים האלה, כדי למנוע את המקרים האלה של טעויות שיכולות לקרות. פתחנו ערוץ גם כדי להנגיש יותר את המידע לנשים, גם כדי לחדד את הנהלים כך שיהיו ברורים לכל העובדות והעובדים בשפות המתאימות וגם כדי שבמידה ומגיעה בקשה שיש בה איזשהו ניצול – אנחנו נוכל לזהות אותה ובמקרה הזה להימנע מלתת את ההיתרים.

אני אחדד. חבר הכנסת סעדי אמר שבעבר היה מאוד קשה לתת היתרים. גם עכשיו קשה לתת היתרים אבל בל נשכח באיזו שנה אנחנו נמצאים.

זה אומר שזה קל יותר לפטר הרבה נשים?

לא. אני אסיים את דבריי. חלילה.

אתם נותנים היתרים גם לנשים שלא יצאו לחל"ת.

אני רוצה לומר שההיתרים שניתנו, כפי שנאמר כאן, רובם – לא כולם – ניתנו בגלל שבאמת כל העסקים נסגרו. כולנו ישבנו בבית. העסקים כולם נסגרו. רוב העובדים לא המשיכו לעבוד.

אני רוצה לומר שכל בקשה נבדקה פרטנית. כל בקשה. מעסיק שהמשיך לעבוד, כמו שציינה כאן חברת הכנסת, מעסיקים שהמשיכו לעבוד, סירבנו לתת את ההיתרים. מעסיקים שהייתה אפשרות אחרת להעסקה, כן אפשרנו. אבל החוק מגביל אותנו לבחון אך ורק האם החל"ת או הפיטורים או הצמצומים קשורים להיריון או לא קשורים להיריון או האם יש כאן איזושהי אפליה. ככל שאין אפליה כלפי עובדים אחרים וככל שהעובדים האחרים גם יצאו וככל שלא נמצאה חלופת העסקה, עם כל הכאב שבדבר, לא הייתה לנו אפשרות לא להתיר את החל"תים האלה.

אני רוצה כאן דבר שאני לא יודע אם הוא נאמר בדיונים בשנה האחרונה. היו הרבה מאוד בקשות שבאו ביוזמת העובדות. אני זוכר את הסגר הראשון. אני ישבתי וטיפלתי בבקשות אישיות. עובדת מתקשרת ואומרת שהיא לא רוצה לחזור לעבודה מחר.

שמעת את האישה עכשיו?

אני אתייחס למקרה הזה. עובדות אמרו שהן לא מוכנות ללכת לעבודה. הן לא מוכנות לנסוע בתחבורה ציבורית כי הן חוששות להידבק. היו גם בקשות מצד העובדות. זאת אומרת, הכאוס הזה היה מכל הכיוונים, גם מצד העובדים שרצו, גם מצד המעסיקים, גם מצד הממשלה בה התקבלו החלטות חדשות לבקרים לפתוח, לסגור, לסגור ולפתוח. כולנו יודעים באיזו טלטלה נמצא המשק.

אני כן מבטיח לכם, לחברות הכנסת ולכל הארגונים – והם יודעים את זה ודיברנו על כך בשבוע שעבר – שנעשה הכול כדי לזהות כל מעסיק שמנסה לנצל ושם לא רק שנסרב אלא גם נעשה אכיפה.

בפגישה שהייתה לנו סיכמנו כמה דברים. אנחנו נעשה בדיקה לגבי כל מי שסירבנו לתת היתר ולראות אם באמת המעסיק פעל בהתאם או שהוא עשה דברים מעבר לזה ואז נעשה נגדו אכיפה. פתחנו תיבת מייל ייעודית והעברנו את הפרטים לכל ארגוני הנשים. כל עובדת שמרגישה שנעשה לה עוול בהחלטה שלנו, אנחנו נבחן אותה מחדש. אני לא מכיר את המקרה שהובא כאן. אני מבטיח לך שנבדוק אותו מחדש מ-א' ועד ת', ואם אנחנו טעינו, אנחנו נתקן. זאת לא רוח הדברים שלנו. אני אומר לך שקיבלנו עשרות מכתבי תודה מעובדות שאמרו תודה רבה על השירות ועל הטיפול המהיר. באמת זו לא הדרך שלנו. חלילה לעולם אני לא אומר לעובדת זה מה שיש או זאת ההחלטה וזהו. מעולם לא. אנחנו תמיד ננמק אתה ואם טעינו, נתקן. אני כן אציין שהיו שני מקרים שטעינו.

היא השתמשה במשפטים יותר חזקים: לא מעניין אותנו.

חס וחלילה שעובד שלי יגיד דבר כזה. צרם לי לשמוע את זה. אנחנו נבדוק את זה, אנחנו מי העובד שטיפל בזה ונטפל במלוא החומרה. אין מצב שבן אדם יגיד שזה לא מעניין אותנו. רק דבר אחד עומד לנגד עינינו וזה החוק וההגנה על העובדים. זה מה שנעשה.

היו מקרים שאפילו נעשו טעויות או אפילו נעשו טעויות בתום לב כי מעסיק הטעה אותנו, אבל תיקנו אותם ותיקנו בדיעבד. אם טעינו, אנחנו נתקן. אנחנו לוקחים את האחריות. צריך להבין שבשמונה חודשים הגיעו אלינו כמעט 20,000 בקשות. בשנה רגילה מגיעות 1,000 בקשות. בבקשות בדרך כלל מטפלים שישה-שבעה עובדים. כדי לטפל ב-20,000 בקשות, הייתי צריך להכשיר בפרק זמן של שבוע ימים עובדים נוספים. הבאתי מהבית את כל העובדים שהוצאו לחופשה מאולצת כדי לעשות את העבודה הזאת. הכשרנו את העובדים במיוחד. כולנו עבדנו בטירוף בלתי רגיל. אני מאוד מקווה שאנחנו באמת למודי ניסיון ובשיתוף עם הארגונים נעלה על המקרים האלה ולא נאפשר אותם. את המקרה הפרטני שהובא כאן אנחנו נבדוק. בישיבה בשבוע שעבר דיברנו עם שדולת הנשים וקבענו שנבדוק שני מקרים שהם רצו להעלות, ואולי זה אחד המקרים. אנחנו צריכים להיפגש בקרוב ולבחון את המקרה הזה מ-א' ועד ת'. ראשית, כדי להפיק לקחים, שנית, כדי לתקן פרטנית ושלישית, כדי לגבי העתיד כי אני לא מוכן שדבר כזה יקרה לעובדת.

מה לגבי ה-60 ימים?

בחנו את זה לפני הפגישה. לפרשנות המשרד, מעבר ל-60 ימים כבר אין הגנה על העובדת. היתר שניתן לחל"ת, זה אומר שגם בתקופת ההגנה ניתן היתר. מעבר ל-60 ימים כבר אין הגנה ולמשרד אין סמכות להתנות בהיתרים או באישורים רגולטוריים דברים שהם לא בסמכותו, שהם מעבר ל-60 הימים. עם זאת, גם בשבוע שעבר הגיע אלינו איזשהו פסק דין שנבחן וגם פסק הדין הזה לא ממש נתן תשובה ל-60 הימים. השר החליט שהוא כן יבחן את הנושא הזה ואם כן, זה ידרוש שינוי חקיקה. יש כאן גם צדדים שניים ושלישיים להסכמים ולנושא הזה. אני יודע שהנושא הזה הוא רלוונטי ל-40 אחוזים מהנשים.

אני רוצה לומר לך לגבי שינוי חקיקה. אם השר רואה לנכון – ואנחנו רואים שנשים נפגעות מהסעיף הזה בחוק – ואם הוא רוצה, תוך שבוע אנחנו יכולים להעביר.

אני מאוד שמח על כך. אנחנו נביא את תשובת השר.

יכולה להיות הצעת חוק פרטית.

אני לא משווה את זה עם הצעת חוק פרטית. הצעת חוק פרטית יכולה לקחת הרבה זמן. אני זוכרת שאני גם חתומה על החוק הזה.

זה נמצא בבחינה. אנחנו נפנה שוב לשר ונציג את הנושא.

תעשו את זה מיידית כי מחר זה יהיה מאוחר.

בסדר. רק לחדד, נושא 60 הימים רלוונטי בערך ל-40 אחוזים מהנשים שמוצאות לחופשה או לחל"ת.

זה הרבה.

נכון. זו הסוגיה היחידה שכרגע יש פער בינינו לבין הארגונים אבל בשאר הדברים אנחנו באמת בשיתוף פעולה.

נכון שאישרנו כמעט 15,000 חל"תים אבל בואו נגיד שרובם ככולם היו עסקים סגורים לגמרי. קיבלנו עד היום כ-10 או 15 ערעורים על ההחלטות שלנו. זאת אומרת, אחוז הטעויות שלנו יחסית היה נמוך. דרך אגב, רוב האירועים הם ממעסיקים שלא אפשרנו להם את החל"תים ששאלו למה לא אפשרנו.

כאשר פתחנו תיבת מייל ייעודית, אנחנו מטפלים בתלונות של עובדות שבכלל לא הוציאו אותן ולא ביקשו עבורן חל"ת או שלא החזירו אותן מחל"ת ואנחנו כן מוודאים שהעובדים האלה יחזרו מחל"ת וכן נותנים דגש היום. אחד היעדים שלנו באכיפה ל-2021 הוא דווקא לטפל בכל התלונות האלה ובאוכלוסייה הזאת של הנשים שנפגעו בתקופת הקורונה בגלל ניצול של מעסיקים שהוציאו אותן לחופשה ללא תשלום בלי אישורים או שחרגו מהוראות החוק.

שני דברים. אני שמחה ומעריכה את הגישה שלך. אני רוצה לבקש שני דברים. הדבר הראשון, לגבי אותה רשימה של נשים שנקבל אותה. יש אפשרות שנקבל את הרשימה הזאת?

של כל הנשים שהוצאו לחל"ת?

כן.

אנחנו נבדוק את זה. אני לא בטוח שאפשר.

משפטית לא יכולים לתת לנו פרטים.

אני לא בטוח שאפשר לתת רשימה כזאת.

אני רוצה לבדוק איך הדברים התקבלו.

אולי צריך לתת נתונים סטטיסטיים.

נתונים סטטיסטיים אנחנו נותנים כל הזמן ונשמח לתת בכל דבר.

זה לא אישי. שמענו מה התוצאה של הנתונים הסטטיסטיים.

רשימה שמית הם לא יכולים להעביר לנו. זאת שמירת הפרטיות.

אנחנו לא מדברים על משהו ברמה האישית. אנחנו מדברים כנציגי ציבור שרוצים לעשות עבודה.

אם את מבקשת שמות, זה לא יכול להיות מפאת צנעת הפרט.

לא שמות. אולי בלי משהו מזהה.

זה משהו אחר.

אולי לפי אזור, אולי לפי עדה.

זה משהו אחר. יותר כללי ולא פרטני.

לא פרטני. שנדע מהיכן הנשים שהוצאו לחל"ת, לפי חלוקה מגזרית – ערביות, חרדיות.

דווקא בתקופת הקורונה, בעיניי זה מפוזר בכל הארץ. אני שומעת את הסיפורים האלה והם לא ממגזר כזה או אחר. אני מטפלת בנושא של מטפלות סיעודיות. גם שם הנושא הזה קיים. זה לא סוג של מגזר ולא סוג של אזור במדינה. בעיניי היום זה רוחבי.

אני רוצה לקוות כך.

אני חושבת על הדבר הזה, ותודה שהעלית את זה כי לא חשבתי שהמצב הוא כזה.

דיברנו על 15,000 והנה הוסיפו עוד 5,000 והגענו ל-20,000.

אני רוצה לשאול אותך כמשרד העבודה והרווחה מה התוכנית שלכם לגבי אותן נשים שהוצאו בלי כלום.

האם את מתכוונת לכאלה שכבר פוטרו או לאלה שלא חוזרות לעבודה?

גם וגם.

במשרד שלנו יש המון תוכניות, באגף לקידום אוכלוסיות. יש המון תוכניות להכשרה של נשים ושילוב שלהן בשוק העבודה. המידע הזה עובר לכל הנשים. הוא גם מפורסם באתר שלנו. אנחנו משתפים פעולה ומעבירים גם לאגף לקידום אוכלוסיות את הפרטים של אותן עובדות כדי שייצרו אתן קשר במטרה להציע לאותן נשים שפוטרו או שלא חוזרות לעבודה אפשרויות הכשרה או אפשרויות לשילוב בתעסוקה.

אני לא חושבת שזה מספיק לשים את זה באתר. אני חושבת שאישה שמפוטרת מהעבודה שלה ואין לה הכנסה, היא תצטרך לחפש אולי גם תחום עבודה אחר כי התחום בו הייתה עובדת כבר לא רלוונטי. אני חושבת שצריך יחס יותר אישי. נכון, המספר גדול אבל צריך לטפל נקודתית.

להוציא מכתב לכל אחד בנפרד עם אופציות.

אנחנו נשקול את זה. בסדר.

זה לא עניין של נשקול.

אמרתי, אנחנו נעביר את הפרטים האלה של כל העובדות.

אנחנו רוצים תשובה. אני אישית רוצה תשובה. לא רק לשקול את זה.

אמרתי. אני אעביר את כל הפרטים של אותן עובדות שפוטרו וסיימו לגמרי את ההעסקה שלהן למינהל האוכלוסיות אצלנו כדי שהם יפנו לאותן עובדות ויציעו להן אפשרויות הכשרה או אפשרויות תעסוקה חדשות.

אני רוצה להודות לך אימאן על העלאת הנושא לסדר היום. אני חושבת שזה נושא מאוד מאוד חשוב. אני רוצה להודות גם לארגונים שלקחו חלק בדיון, לנשים שסיפקו וחלקו אתנו את מה שהן עברו.

אני רוצה לומר כמה מלים למשרד העבודה. אני חייבת להגיד לך שהגישה שלך, שלכם כמשרד, היא טובה וחיובית. אנחנו מרגישים את זה שאתם דואגים לכל הדברים אבל יש דברים שנופלים בין הכיסאות. אותם 20 אחוזים טעויות, צריך לתת את הדגש. אני מבינה שאתה צריך הרבה יותר עובדים מכפי שהיה פעם ואתה צריך להכשיר אותם, הכול ברור, זה בסדר, אני לא מתעקשת שתיתנו לי סיבה למה זה קורה, עצם העובדה שזה קורה, זה לא מצב תקין.

אף אחד לא חף מטעויות. אנחנו בני אדם ואנחנו טועים.

נכון, השאלה אם אנחנו מתקנים את הטעויות וכמה מהר אנחנו מתקנים אותן. כאן אני כמובן אבקש מהמשרד לתת דגש לקבוצה הזאת כי זאת קבוצה מוחלשת. אנחנו חייבים לתת לה פתרון לא רק להיום אלא ליום שאחרי.

בנושא של ההנגשה. הרבה פעמים אנחנו שומעים כאן משרדי ממשלה שמתגאים בפרויקטים שהם עושים ובדרכי הפעולה. הכול טוב ויפה, אבל כאשר בצד השני אני מדברת עם האזרחים - במקרה הזה נשים – לצערי הרב איכשהו מה שאתה אומר, לא מגיע אליהן ובעיניי זו הבעיה הכי גדולה. מה שצריך לעשות כאן זה כן גישה אישית. לשים את זה באתר, לפרסם באתר, זה לא מספיק. אנחנו צריכים לפנות אישית לנשים האלה. זה לא עולה הרבה כסף. להוציא לכל אחת מכתב.

אנחנו מדברים על נשים שפוטרו, נכון?

כן.

בסדר.

נשים שנשארו ללא פרנסה. תנו להן תמיכה. עצם העובדה שתתמכו בהן ותאמרו להן שהנה, אנחנו כאן, יש לנו פתרונות, יש לנו הצעות, ותנו להן כמה דרכים – זה מוסיף לנשים קצת ביטחון והן ידעו מה הן יכולות לעשות מחר. הן ידעו שיש כאן מישהו במדינה הזאת שדואג להן. בעיניי זה צעד הכרחי מצד המשרד.

לגבי 60 הימים. אני כן חושבת שאתם צריכים לשקול. אנחנו כרגע לא יכולים לקבל החלטה בנושא הזה כי זאת חקיקה. יושבת לידי היועצת המשפטית לוועדה והיא חושבת שהדרך היחידה לתקן את המצב זה שינוי חקיקה. שינוי חקיקה פרטית, זאת דרך מאוד מאוד ארוכה. אנחנו נמצאים בתקופת קורונה ודברים צריכים לקרות מהר.

לכן אני מבקשת לפנות לשר ולבקש ממנו כמה שיותר מהר לקדם את החקיקה בנושא. זה דבר הכרחי ונכון לעשות כרגע. יש נשים שאם נמתין 60 ימים, חס וחלילה, אבל זה יכול להיות מאוחר. לכן אנחנו חייבים למצוא פתרונות במיידי.

אשמח מאוד אם תוך שבוע המשרד יעביר לנו את ההחלטות לגבי הפנייה האישית לנשים ולגבי 60 הימים, האם אתם עושים או לא עושים. בהתאם לתשובה של המשרד, נדע מה אנחנו עושים ואיך אנחנו ממשיכים.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:58.