פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
14
ועדת הכלכלה
08/12/2020
מושב שני
פרוטוקול מס' 144
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ב בכסלו התשפ"א (08 בדצמבר 2020), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 08/12/2020
תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התשפ"א-2020, תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2020
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון מס' ), התשפ"א-2020 בדבר גלים מילימטריים
2. הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון מס' ), התשפ"א-2020 בדבר גלים מילימטריים הוראת שעה
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
טל אלימלך - מנהל תחום רגולציה, אגף כלכלה, משרד התקשורת
שמואל אזולאי - מנהל אגף א', תכנון והנדסת ספקטרום, משרד התקשורת
יעל מלם יפה - עו"ד, ממונה בכירה, ייעוץ משפטי, משרד התקשורת
אורן מור - מנהל תחום רגולציה, משרד התקשורת
עמרי בן חורין - רפרנט תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר
רישום פרלמנטרי
¶
אהובה שרון, חבר תרגומים
הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון מס' ), התשפ"א-2020 בדבר גלים מילימטריים
הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון מס' ), התשפ"א-2020 בדבר גלים מילימטריים הוראת שעה
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. היום 8 בדצמבר 2020, כ"ב בכסלו התשפ"א. על סדר היום הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון מס'), התשפ"א-2020 בדבר גלים מילימטריים והצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון מס'), התשפ"א-2020 בדבר גלים מילימטריים (הוראת שעה).
אורנן שטיינברג
¶
היום אנחנו מביאים לאישורכם את הנושא של המילימטרים. יש שתי תקנות, זה כולל תיקון לתקנות קבע ותיקון להוראת השעה. אנחנו נפתח עם תיקון לתקנות הקבע. בהמשך למה שאמרה חברתי, אני רוצה לציין ששני הדברים שאנחנו מביאים בפניכם, הם פרי עבודה מאומצת ומועילה מול הייעוץ המשפטי של הוועדה ובהזדמנות זאת נרצה גם להודות על העבודה לייעוץ המשפטי, לנעמה ולאיתי. תודה רבה.
לפני שאני אתחיל את ההקראה, אני אשמח אם תוכל לתת לשמואל אזולאי, ,שהוא מנהל תכנון והנדסת ספקטרום במינהל הנדסה באגף שלנו להציג את הרקע וגם לאפשר לאורן מור שאתם כבר מכירים.
שמואל אזולאי
¶
אני מנהל אגף תכנון והנדסת ספקטרום במשרד התקשורת במינהל ההנדסה. גלים מילימטריים, אנחנו מדברים על תוספות תדרים בתקנות האלה, 61 עד 76 ג'יגה ו-81 עד 86 ג'יגה ויש גם פס נוסף שהמשרד התחיל את ההסדרה והוא בתחום ה-V-Band שזה 57 עד 68.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הבנו בדיונים קודמים, דיברנו על אינטרנט מהיר, שגלים מילימטריים יכולים להיות חלופה לפס רחב במקומות אליהם זה לא מגיע.
שמואל אזולאי
¶
נכון. מאוד. הקדמת אותי. זה בעצם מאפשר לספק בתקשורת אלחוטית רוחב סרט מאוד גדול של ג'יגה-ביטים למקומות שאין בהם תשתיות הו במקומות בהם הם נדרשים. עשינו מדיניות והתחלנו את הסדרה הזאת של 80 מילימטריים.
שמואל אזולאי
¶
ל זה אין מחלוקת. ההיפך הוא הנכון. הקרינה בגלים מילימטריים היא מינימלית ביותר וזה בגלל שהאונה היא כל כך צרה וההספקים כל כך נמוכים, כך שהם לא מהווים קרינה. לא רק זה, התקשורת היא בין נקודה לנקודה. כלומר, היא לא תקשורת מרחבית בניגוד לתקשורות אחרות כמו הסלולר. זאת תקשורת בין שתי נקודות בלבד.
אנחנו נמצאים בסיום כל המדיניות שעשינו בנושא הזה וזאת בעצם החקיקה האחרונה. את תחום ה-V-Band כבר הכנסנו במקומות שמשרד התקשורת נמצא בשימוש וכרגע אנחנו נמצאים בזמן ה-E-Band בו הורדנו את הרגולציה מבחינת אגרות כדי שיוכלו להשתמש בזה. אורנן יוכל להסביר וגם אורן מאגף הכלכלה יכול להסביר.
אורן מור
¶
אני אתן רגע כלכלי קצר תיאורטי. אגרות תדרים באות לעודד או לסדר את השימוש בתדרים באופן יעיל. למה לסדר באופן יעיל? כאשר מדובר למשל במחסור. כאשר תדרים הם לא במחזור או כמעט לא במחסור כמו במקרה שלנו, עוברים לשיטת הסדרה אחרת. זאת אומרת, לא צריכים לגבות את הערך הכלכלי של הסדר וכולי אלא רק לגבות עבור מה שנקרא העלות הרגולטורית, של פיקוח על התחום, הסדרתו וכולי. זה מה שקורה כאן.
תחום הגלים המילימטריים הוא תחום של ... מאוד דקות מנקודה לנקודה שכמעט לא יוצרות הפרעה ואפשר להשתמש בהם המון באזור קטן וצפוף, בערים גדולות, ולכן אין כאן משמעות לקבוע אגרת תדרים שהיא מבטאת את הערך הכלכלי של שימוש בתדר אלא רק את העלות הרגולטורית. העלות הרגולטורית במקרה הזה, לפי עבודה שביצענו, עומדת על 450,000 דולר בשנה ואת העלות הזאת השתנו על כמות השימושים והעורקים שאנחנו צופים שיהיו בשנים הקרובות בתדרים כך שיביאו להחזר עלות של הרגולטור. אלה העלויות. מה שאתם רואים מולכם, העלויות, זה יוצא בערך 440 שקלים פר עורק לכל 250. זה הולך בצורה ליניארית.
אורן מור
¶
ייכנסו אליו הרבה רשויות מקומיות וזה הולך להיות תחום מאוד מבוקש. כאן אנחנו מפחיתים את האגרות. בתיקון שדיברנו עליו קודם, בהוראת השעה, הפחתנו את האגרות בתחום הזה ב-90 אחוזים ועכשיו אנחנו מפחיתים בעוד 85 אחוזים. רק שתבין כמה אנחנו מפחיתים. התחום הזה הוא תחום שההפרעה בו מאוד קטנה ולכן אפשר להפחית וראוי להפחית וגם מפחיתים כל מיני התערבויות בירוקרטיות ומאפשרים לשוק הזה לרוץ. זה לטובתך כולם.
אורנן שטיינברג
¶
חוץ מהוראה אחת, תקנה ראשונה שאותה אני בכל זאת אסביר כי זה נותן לנו את כל התמונה, שהיא קשורה להיבט של הרישוי.
אורנן שטיינברג
¶
ברור שלא. אני אומר שנשמח מאוד אם הוועדה תאשר.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4ג(ב)(7), 4ד ו-13(א) לפקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש), התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה), ולעניין תקנות 2 עד 4 – באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיפים 4ג(ב)(7) ו-13(ב) לפקודה, אני מתקין תקנות אלה:
1. תיקון תקנה 6
אורנן שטיינברג
¶
אני אסביר את מה שאמרתי. היום רישיון לאורך מיקרוגל לפי התקנות הוא לשנה אחת. אנחנו מציעים בהסדר החדש, ברישיון החדש, להאריך את הרישיון ל-10 שנים. למשל, אם באמצע 2021 יבוא אדם ויקבל רישיון, סופרים עד סוף השנה בתור שנה שנייה, שנה אחת, ועוד תשע שנים ולכן הרישיון שלו פוקע ב-2031.
אורנן שטיינברג
¶
אני אומר שנכון להיום כבל אלחוטי מיקרו גל, לא בגלים מילימטריים, מה שקורה שזה רק לשנה אחת.
אורנן שטיינברג
¶
עכשיו אני ממשיך.
2. תיקון תקנה 17
בתקנה 17 לתקנות העיקריות -
(1) בתקנת משנה (ב), בסופו יבוא "על אף האמור תקנת משנה זו, אגרה בעד מתן רישיון שסוגו מפורט בפרט 17 שבחלק ו' בתוספת או בעד חידושו, תשולם מראש לכל תקופת הרישיון".
כאן הלכנו לשני דברים. דבר ראשון, ... את בעל הרישיון מתשלום ואז הרישיון חל לשנה, וכך לאפשר לו תשלום אחד מראש עבור כל תקופת הרישיון. מה שקורה היום שאם למשל יש אדם רישיון שתוקפו שנתיים, הוא צריך לשלם את האגרה פעם בשנה עבור שנתיים. אנחנו מציעים כאן שהוא יכול לבוא ולשלם בבת אחת את כל הרישיון לכל עשר השנים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
למה ההכבדה הזאת? אם קודם נדרש בעל הרישיון לשלם עבור כל שנה בנפרד, היום אתה מחייב אותו על כל עשר השנים במכה אחת.
אורן מור
¶
כיוון שאנחנו עכשיו עושים את השימוש מאוד זול, אנחנו לא רוצים שיבואו אנשים, חאפרים עם ידע מקצועי מאוד מאוד נמוך ובסוף נראה אותם בתוכנית. אנחנו רוצים שיהיו שם גורמים רציניים.
אורנן שטיינברג
¶
הדבר השני שמוצע לעשות זה להחריג את בעל הרישיון והאפשרות שלו לשלם אגרה בעד התקופה היחסית ואם הוא יקבל רישיון מיוחד באמצע השנה, הוא צריך לשלם על כל השנה בדיוק על פי אותו רציונל כפי שאורן אמר.
חשוב להסביר שזה משהו שעובר כחוט השני בכל התקנות האלה ובכלל בתקנות. יש הבחנה בין היבט הרישוי לבין היבט האגרה. בתוך היבט האגרה יש הבדל בין אגרה בעד רישיון ואגרה בעד הקצאת תדר. כדי שאדם יוכל להשתמש במכשיר אלחוטי, הוא צריך רישיון עבור השימוש בתדר והקצאה. באותו אופן האגרה מחולקת כך שהוא צריך לשלם אגרה בעד רישיון ועד הקצאה.
יעל מלם יפה
¶
היושב ראש, זה לא יקרה, כמו שאתה אומר, אבל יש גורם שהוא נותן רישיונות גורם שמקצה תדר וזה לא אותו גורם. יש לנו את המנהל שהוא נותן את הרישיונות ויש לנו את ועדת התדרים שהיא זו שמקצה תדרים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתמול היה כאן דיון בסוגיית תג נכה. דיברנו על הבירוקרטיה והקשיים שעוברים הנכים. אני מביא את זה כדוגמה. עלתה כאן שאלה למה שברגע שהוא עובר את הוועדה הכי מסובכת בחיים שלו בביטוח הלאומי ונקבעת התוויה, הנכות ומהגבלה, מדוע באותו רגע זה לא עובר באון-ליין לכל הגורמים. למה הוא צריך לעבור כאן ועדה וכאן דיונים. גם כאן אותה שאלה. זה לא קריטי, אבל אם אנחנו מדברים על פישוט הליכים. אני לא מאמין שאחד שאין לו רישיון, ילך לבקש הקצאה.
יעל מלם יפה
¶
אני אומרת שדווקא יש הלימה אבל מדובר בשני גורמים שונים. השיקולים הם שיקולים מקצועיים ובדרך כלל מי שמקבל רישיון, רוצה תדרים.
אורנן שטיינברג
¶
זה דווקא מנגנון שנותן לו גמישות כי הרישיון במקרה הזה לא משויך לתדר מסוים. מה שהרישיון מאפשר זו כניסה לשוק הזה של מילימטרים ואז אתה יכול לבחור מהתדרים כאוות נפשך. זה מאפשר להם את הגמישות במקום לכרוך את הרישיון והקצאת תדר ואז כל פעם צריך שוב לבקש רישיון. מהבחינה הזאת זה מקל על הצד הבירוקרטי.
אורנן שטיינברג
¶
(2) בתקנת משנה (ב3), במקום "ו" יבוא "' למעט פרט 17 שבו".
אנחנו מציעים להחריג את בעל הרישיון מהאפשרות לשלם את האגרה באופן רבעוני כך שלמעשה הוא יצטרך לשלם את מלוא האגרה בעד הרישיון באופן שלבי.
(3) אחרי תקנת משנה (ג1) יבוא:
"(ג2) בעד בחינה שעל מבקש לעמוד בה לפי תקנה 13(6), כדי לקבל תעודת הפעלה כהגדרתה בתקנה 10, ישלם המבקש מראש אגרה כפורט בחלק י"ב בתוספת".
אורנן שטיינברג
¶
כאן אנחנו יוצאים מהמילימטרים והולכים לנושא אחר. בפסקה הזאת אנחנו מציעים לעגן בתקנות תשלום אגרה על בחינות שעורך המשרד לקבלת תעודת הזכות לתחנת שיט. זה שאדם יוכל להפעיל מכשיר סמכותי בתחנת שיט, אנייה, הוא צריך לעבור הכשרה מסוימת והוא צריך לעבור בחינה. עד הבחינה הזאת הבחינה הזאת כרוכה בבוחנים חיצוניים, הבחינה הזאת מחויבת באגרה ואנחנו רוצים לעגן את האגרה בתקנות.
3. תיקון התוספת
בתוספת לתקנות העיריות –
(1) בחלק ו' -
(1) לפי הטבלה תבוא הכותרת "טבלה מספר 1".
(2) בחלק משנה (ב), במקום פרטים 11 ו-12 יבוא:
11. קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים העולה על 40 גיגה-הרץ עד 57 גיגה-הרץ – קו אלחוטי בין שתי תחנות קבועות, 600, לכל פס תדרים ברוחב 1 מגה-הרץ בכל קו נל"ן, לכל קו 77.
12. קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים העולה על 66 גיגה-הרץ עד 90 גיגה-הרץ, למעט קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים העולה על 74 גיגה-הרץ עד 76 גיגה-הרץ וקו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים העולה על 84 גיגה-הרץ עד 86 גיגה-הרץ – קו אלחוטי בין שתי תחנות קבועות, 600, לכל פס תדרים ברוחב 1 מגה-הרץ בכל קו נל"ן, לכל קו 9".
בפסקה הזאת מה שאנחנו עושים, זה לבטל תיקון טכני לעניין האגרות בתחום ה-V-Band כדי שזה יביא ל-... לפי הפקודה קיימים שלושה מסלולים שונים – או רישיון, או אישור הרשמה, או פטור. אם אדם נדרש לרישיון, נותנים לו תדר כדי להשתמש במכשיר, מן הסתם הוא צריך לשלם אגרה. אבל אם המכשיר שלו, השימוש שלו במכשיר הוא תחת מסלול פטור כי ועדת התדרים החליטה להוריד... יתר, אז אפשר להתבסס על ההחלטה הזאת כדי לשנות את מסלול החזרה לפטור ואישור הקמה, נותנים לו פטור והוא לא צריך רישיון, כך שממילא לא צריכה להיגבות ממנו אגרה. זה המקרה שלנו. לאחר שאין הצדקה לגבות אגרה לגבי התחום הזה... צריך למחוק את סכום האגרה מהתקנות. זה לעניין של ה-V-Band.
אני רוצה להבהיר שמדובר כאן בכלל תדרים, ה-V-Band שטרם הוכנסו לתדרים.... אנחנו פתחנו אותו לציבור.
אורנן שטיינברג
¶
נכון. 57 עד 66.
בפסקה (12) אנחנו מחריגים את ה-74 עד 76.
(3) אחרי טבלה מספר 1 יבוא:
"טבלה מספר 2.
קו נל"ן אלחוטי מיוחד – 17.
קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים העולה על 74 ג'יגה-הרץ עד 76 ג'יגה-הרץ או בתחום התדרים העולה על 84 ג'יגה-הרץ עד 86 ג'יגה-הרץ.
בעד רישיון ל-10 שנים. 3,500 שקלים.
בעד הקצאת תדרים לשנה אחת
¶
לכל פס תדרים ברוחב עד 249 מגה-הרץ בכל קו נל"ן לכל קו – 210 שקלים.
לכל פס תדרים ברוחב 250 עד 499 מגה-הרץ בכל קו נל"ן, לכל קו – 440 שקלים.
לכל פס תדרים ברוחב 500 עד 749 מגה-הרץ בכל קו נל"ן, לכל קו – 880 שקלים.
לכל פס תדרים ברוחב 750 עד 999 מגה-הרץ בכל קו נל"ן, לכל קו – 1,320 שקלים.
לכל פס תדרים ברוחב 1,000 עד 1,249 מגה-הרץ בכל קו נל"ן, לכל קו – 1,760 שקלים.
לכל תוספת ברוחב עד 250 מגה-הרץ, לפס תדרים שרוחבו 1,250 מגה-הרץ ומעלה בכל קו נל"ן, לכל קו – 440 שקלים.
אנחנו מציעים כאן לקבוע את סכום אגרה בעד רישיון מיוחד בתחום ה-... ובעד הקצאת תדרים. האם זה מסתדר עם מה שדיברנו עליו קודם לגבי הרישיון ל-10 שנים.
אורנן שטיינברג
¶
צריך לשים לב שהאגרה בעד רישיון היא פעם אחת לעשר שנים, אבל האגרה בעד הקצאה היא ממשיכה בהסדר הקיים היום של פעם שנה.
אורנן שטיינברג
¶
כן. לא ניתן לעשות חלוקה רבעונית.
יש הערה שהעברנו לוועדה. אחרי בדיקה נוספת ראינו שהנוסח הקיים בלי ההערה כבר מאפשר לבעל הרישיון לבקש הקצאה של מספר תדרים בדומה למצב שקיים היום עם בעל רישיון. לכן מבקשים לחזור בנו ולמשוך את ההערה הזאת.
(2) בחלק ח', פרט 3 – בטל.
בפסקה הזאת אנחנו מציעים לבטל חובת תשלום למשתמש קצה. ...
(3ׁ) אחרי חלק י"א יבוא:
"חלק י"ב – תעודת הפעלה לתחנת שיט
תעודת הפעלה – בעד הבחינה לקבל תעודת הפעלה לתחנת שיט.
הגדרה ותיאור תעודת הפעלה כהגדרתה בתקנה 10. התשלום הוא 180 שקלים.
זה הסכום שאגף הכלכלה עבד עליו והוא שקף את העלויות.
אורנן שטיינברג
¶
כן. באופן כללי מי שמשתמש במכשיר אלחוטי מחויב באגרה בעד רישיון ובעד הקצאה. לגבי הרשת הלוויינית, באותו מקרה אנחנו מרגישים שלהטיל על כל בן אדם שמשתמש במכשיר טלפון לווייני, לעשות את זה כפי שזה לא נעשה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
זה 180 שקלים בכל תחנת שיט. אני עכשיו ביכטה. הסברתי לי מה ביטלת בחלק ח', פרט 3. מה אמרת לי שם?
אורנן שטיינברג
¶
מה שקבוע שם זאת אגרה למשתמש קצה ברשת... אך רק בחברה... חברה אחת. זה נקבע לפני הרבה זמן. מאז נכנסו לשוק חברות לווייניות אחרות אבל לא נגבה בעד השימוש של משתמשי הקצה שלהם אגרה. הרעיון שלא הוצע לגבות אגרה. לכן מה שאנחנו רוצים לעשות זה ליישר.
אורנן שטיינברג
¶
4. תחילה
תחילתן של תקנות 1, 2(1) ו-(2), ו-3(1) ביום פקיעת תוקפן של תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), (הוראת שעה), התשע"ה-2015.
אורנן שטיינברג
¶
מה שחשוב הוא שיש כאן שתי תקנות שנכנסות לתוקף באופן מיידי עם הפרסום ברשויות ואלה הוראות לעניין ... תקנת שיט וההוראה של ...
היו"ר יעקב מרגי
¶
אין נמנעים ואין מתנגדים. אושר פה אחד. תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון מס' ), התשפ"א-2020 בדבר גלים מילימטריים.
נשאר לנו תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון מס' ), התשפ"א-2020 בדבר גלים מילימטריים הוראת שעה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
חסכת לי את השאלה. כפי הוצג בתקנות הראשונות עליהן דיברנו, הוראת השעה קבעה אגרות בנושאים בוערים ודחופים שהיה צריך לטפל בהם והם יחולו בעוד שנה. ההסדר המוצע על ידי גלים מילימטריים הוא סדר קבע לכל דבר. כלומר, הוא אחרי עבודה שהיועץ עשה ואגף כלכלה עשה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
איך ידעתם שאני לא אתן לכם שבע שנים? גם בנוסח כתבתם ביום שיפוג תוקפה של הוראת השעה. לא כתבתם תאריך. זה לא מסבך אתכם.
אורנן שטיינברג
¶
ההסדר המוצע של גלים מילימטריים הוא עבודת קבע אחרי סיום כל העבודה הכלכלית שנעשתה. היינו רוצים לעשות את ההסדר בתקנות הקבע אבל בהוראת השעה נקבעו .... ונושאים שאנחנו צריכים לתקן אותם. לכן אנחנו נדרשים באופן שהוא יחסית טכני משפטי לתקן גם את הוראת השעה.
כל ההוראות שבתיקון הוראה השעה חוזרות מבחינת המהות שלהן על ההוראות שכבר דיברנו עליהן בתיקון הקבע, למעט תקנה (1)(ג) בתקנה 2. ברשותך, אני אקרא במהירות את התקנות ואני אעצור להסביר את התקנה הזאת.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 13(א) לפקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש), התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה), ולעניין תקנות 1(2) ו-(3), ו-(2) – באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ואישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 13(ב) לפקודה, אני מתקין תקנות אלה:
1. תיקן תקנה 1
בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה), התשע"ו-2015 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 –
(1) במקום פסקה (2) יבוא:
אורנן שטיינברג
¶
(2) בפסקה (5) -
(1) אחרי פסקת משנה (א) יבוא:
"(א1) בתקנת משנה (ב), בסופו יבוא "על אף האמור בתקנת משנה זו, אגרה בעד מתן רישיון שסוגו מפורט בפרט 17 שבחלק ו' בתוספת או בעד חידושו, תשולם מראש לכל תקופת הרישיון".
(2) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:
"(ב1) בתקנת משנה (ב3) במקום "ו" בא "' למען פרט 17 שבו".
(3) בפסקת משנה (ג), בתקנת משנה (ב5) המובאת בה, בסופה יבוא:
"האמור בתקנת משנה זו לא יחול על אגרה בעד הקצאת תדרים לרישיון שסוגו מפורט בפרט 17 שבחלק ו' לתוספת הראשונה".
בפסקה הזו אנחנו רוצים להחריג את ההנחה של בעלי רישיון הקיימים מקבלים עבור שימוש חוזר ב-... הרציונל להערכה הזאת הוא שנכון להיום האגרה שלהם מאוד מאוד גבוהה. ברגע שהאגרה שלהם תהיה כמה מאות שקלים, אין... לתת להם עוד הנחה.
אורנן שטיינברג
¶
בדיוק.
(3) בפסקה (8), בפסקת משנה (ג), בחלק ו' המובא בו:
(1) לפני הטבלה תבוא הכותרת "טבלה מספר 1".
(2) במקום פרטים 11 ו-12 יבוא:
אורנן שטיינברג
¶
כולל ההערה שאנחנו ומבקשים להוריד.
אני עובר להוראת המעבר. כדי לעבור לשוק וגם למשרד לבצע את המעבר לשיטת הרישוי החדשה, אנחנו מציעים לקבוע הוראת מעבר שתחול ממועד כניסת התקנות לתוקף ועד לסוף הרבעון הראשון של שנת 2021, 31 במארס 2021. הוראת המעבר מתייחסת לשני היבטים שכבר עשינו הבחנה בהם קודם. ההיבט של הרישוי, ספציפית תוקף הרישיון, וההיבט של האגרה, ספציפית התחשבנות בעד האגרה.
תקנה 2(א) מתייחסת להיבט של הרישוי. כפי שאמרנו, הסדר הרישוי החדש חל על התדרים 74 עד 76 ו-84 עד 86. לכן, ברגע שהתקנות יכנסו לתוקף בעל רישיון שכבר היום פועל בתדרים האלה, בעצם הרישיון שלו לא יהיה בתוקף כי יש הסדר רישוי חדש על אותם תדרים שהוא כבר נמצא בהם. כדי לתת לאתם בעלי רישיון כאלה זמן לעבור לתדר אחר במסלול רישוי רגיל 71 עד 73 או להצטרף למסלול החדש, אנחנו מציעים להמשיך לראות בהם כאילו הם בעלי רישיונות וכמי שהוקצה להם תדר עד לסוף הרבעון. כלומר, לא לומר להם שאין להם רישיון. נותנים להם את תקופת ההיערכות הזאת, גם להם וגם למשרד.
צריך לשים לב שההוראה לא חלה על כל תחום ה-D-Bald ששמואל ציין קודם. זה לא חל על מי שנמצא היום ב-71 עד 73 ומ-81 עד 83 ומהבחינה הזאת אין שינויים מהמצב הקיים.
2. הוראת מעבר
(1) רישיון והקצאת תדר, ששולמה בעדם אגרה לפי פרט 12 שבחלק ו' בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, כנוסחו ערב תחילתן של תקנות אלה, בתחום התדרים העולה על 74 עד 76 גיגה הרץ או העולה על 84 עד 86 גיגה הרץ ושהיו בתוקף לפני מועד תחילתן של תקנות אלה, יעמדו בתוקפם עד ליום י"ח בניסן התלשפ"א (31 במארס 2021).
תקנת המשנה הבאה עוסקת בעניין.... בעקבות הסדר הרישוי, אם בעל רישיון שנמצא בכל התדרים, כלומר מ-71 עד 76, גם אחד שיהפוך להיות הרישוי החדש וגם אחד שנשאר אותו הדבר, גם זה וגם זה לא יצטרכו לשלם כפל אגרות אם הם רוצים לעבור לפס התדרים החדש.
אורנן שטיינברג
¶
אם הוא עכשיו מחליט בהקצאת התדרים ברישוי החדש, אם הוא יחליט לעבור את פס התדרים החדש, אנחנו נוטים לא לחייב אותו בתשלום היתרה עד לסוף השנה.
אורנן שטיינברג
¶
(2) על אף האמור בתקנה 17(ג) לתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987 (להלן – התקנות העיקריות) כנוסחה ערב תחילתן של תקנות אלה -
(1) שולמה אגרה בעד רישיון או בעד חידושו, ובעד הקצאת תדר, לפי פרט 12 שבחלק ו' בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, כנוסחו ערב תחילתן של תקנות אלה, בתחום התדרים העולה על 71 עד 76 גיגה הרץ או העולה על 81 עד 86 גיגה הרץ, לפני מועד תחילתן של תקנות אלה (בפסקה זו – אגרה קודמת), ובעל רישיון חדל להשתמש באותו תדר והגיש במקומו בקשה לרישיון קו נל"ן אלחוטי מיוחד ושילם אגרה בעדו לפי פרט 17 שבחלק ו' בתוספת הראשונה כנוסחה בתקנות אלה (בפסקה זו – רישיון חדש), והכול לפני יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במארס 2021), לא יחויב ביתרת האגרה הקודמת בעד התקופה מהיום שבו ניתן לו הרישיון החדש, או יהיה זכאי להחזרת האגרה הקודמת ששילם בעד התקופה מהיום שבו ניתן לו הרישיון החדש, לפי העניין, ויחולו לעניין זה הוראות תקנה 17(ו) לתקנות העיקריות. סכום האגרה שיוחזר לפי תקנת משנה זו יעוגל לפי הוראות תקנה 21(ב) לתקנות בשינויים המחויבים.
בעיקרון זה נותן מרחב של 90 ימים כדי לעשות את ההתקשרות הזאת.
יעל מלם יפה
¶
אם יש מקרה של החזר אגרה - אגב, זה תיקון שעשינו ממש לפני כמה חודשים בוועדה – בעד רישיון, זה מתבצע בתוך 90 ימים ממועד ההודעה של בעל הרישיון או שהוא מקוזז מתשלום האגרה הבאה של בעל הרישיון, לפי העניין, והמנהל רשאי להחליט שהוא עושה הסדר אחר, קיזוז, בהחלטה מנומקת בכתב.
אורנן שטיינברג
¶
פסקה (2). גם הוראת מעבר זו עוסקת בענייני אגרות. כאן אנחנו מציעים הסדר החזר האגרה לבעל רישיון שנקרא לו פסיבי. נניח שיש בעל רישיון שיהפוך להיות רישיון מיוחד אבל הוא לא מבקש לעבור. יש לו שלושה חודשים לעשות את זה פלוס הוא לא מבקש לעבור למסלול החדש. הוא גם לא מבקש לעבור לתדר אחר ב-71 עד 73. כלומר, המסלול הרגיל. כלומר, הוא לא עושה כלום. ככל שיש מקרה כזה, אנחנו לא חושבים שזה יקרה אבל אנחנו מנסים לכסות את כל הפינות, ולכן לפי הוראת המעבר שאמרנו קודם לגבי הרישוי, יש לו עד מארס, הרישיון שלו בתוקף, אבל ברגע שהרישיון שלו מסתיים והוא לא אמר למשרד שום דבר, בעצם אנחנו חושבים שזה הוגן להחזיר לו את האגרה עבור הרבעונים שנותרו בשנה. זה קצת שונה מאשר הפסקה הקודמת בה אמרנו שההחזר הוא מאותו יום בו ניתן לו הרישיון. כאן זה לא מאותו יום כי בעצם אין יום, לא ניתן לו רישיון חדש והוא לא ביקש לבטל ולקבל רישיון חדש.
אורנן שטיינברג
¶
כן. מה שהוא צריך לעשות זה להיכנס לפסקה (1). גם לחזור להשתמש וגם לבקש רישיון חד והסדר חדש.
(2) שולמה אגרה בעד רישיון או בעד חידושו, ובעד הקצאת תדר, לפי פרט 12 שבחלק ו' בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, כנוסחו ערב תחילתן של תקנות אלה, בתחום התדרים העולה על 74 עד 76 גיגה הרץ או העולה על 84 עד 86 גיגה הרץ, לפני מועד תחילתן של תקנות אלה, ובעל הרישיון לא הגיש בקשה לרישיון קו נל"ן אלחוטי מיוחד לפי פרט 17 שבחלק ו' בתוספת הראשונה כנוסחה בתקנות אלה, לפני יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במארס 2021), לא יחויב בעל הרישיון ביתרת האגרה בעד התקופה החל מיום י"ט בניסן התשפ"א (1 באפריל 2021) או יהיה זכאי להחזרת האגרה ששילם בעד התקופה שלאחר יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במארס 2021), לפי העניין, ויחולו לעניין זה הוראות תקנה 17(ו) לתקנות העיקריות. סכום האגרה שיוחזר לפי תקנת משנה זו יעוגל לפי הוראות תקנה 21(ב) לתקנות העיקריות בשינויים המחויבים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
יש הערות? אין. אנחנו מצביעים על תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון מס' ), התשפ"א-2020 בדבר גלים מילימטריים הוראת שעה.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – פה אחד
אושר