פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



21
ועדת הכלכלה
14/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 154
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ח בכסלו התשפ"א (14 בדצמבר 2020), שעה 10:18

דיון מהיר בנושא: "הטמעת טכנולוגיות המצילות חיי אדם בכבישים תוך בחינת התקדמות הטמעת הרכב האוטונומי בישראל" , של חה"כ בועז טופורובסקי, חה"כ עינב קאבלה, חה"כ חמד עמאר

חברי הוועדה: בועז טופורובסקי – מ"מ היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין

חמד עמאר
עינב קאבלה

עינת סגל - מנהלת אגף תחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מאיה עזריה - ראש תחום רגולציה, רשות החדשנות

אריאל הבר - רפרנט תחבורה, אג"ת, משרד האוצר

עידו רוזנבלום - ראש אגף תיאום תשתיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

תמרה לב - משרד המשפטים

נטליה מירוניצב - רשות המסים, משרד האוצר

הילה חדד - סמנכ"ל חדשנות, נתיבי ישראל

אליצח דמבינסקי - סמנכ"ל טכנולוגיה, משנה למנכ"ל נתיבי איילון

רחלי טבת-ויזל - מנכ"לית, רלב"ד

מיטל להבי - סגנית ראש העיר תל אביב

נתי ביאליסטוק - מנכ"ל, המרכז לעיוור בישראל

מיכל אבן חן - מנכ"ל עמותת נתיב בטוח - אפליקציית שומרי דרך

טל טוכמן - מנכ"ל איווקס

יבגניה מוגילבסקי - מנהלת אופרציה, רכבים אוטונומיים, יאנדקס. גו ישראל בע"מ

ניסים זכותא - נציג, D.G יזמות וחדשנות

גיל אמיד - אחראי רגולציה, פורטליקס בע"מ

מוטי קוסובסקי - סמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה, א.ד.י מערכות

אורי גלבוע - מנכ"ל, סייברוואן

אלכס קגנוב - ראש תחום מידע ומיפוי, מובילאיי

דיקלה טקו

עופרה ארגס – חבר תרגומים

"הטמעת טכנולוגיות המצילות חיי אדם בכבישים תוך בחינת התקדמות הטמעת הרכב האוטונומי בישראל"
של חה"כ בועז טופורובסקי, חה"כ עינב קאבלה, חה"כ חמד עמאר

אנחנו איחרנו ב-15 דקות בגלל הישיבה הקודמת. צר לי על מי שהמתין בזום את כל הזמן הזה. אנחנו מתחילים את ישיבת ועדת הכלכלה, דיון מהיר לבקשתי ולבקשת מספר חברי כנסת, כולל חמד עמאר ועינב קאבלה שנמצאים כאן בנושא הטמעת טכנולוגיות המצילות חיי אדם בכבישים תך בחינת התקדמות הטמעת הרכב האוטונומי בישראל. אני כבר אומר לכם לפני דברי הפתיחה, שאתחיל היום דווקא עם החברות הטכנולוגיות ורק בסוף הישיבה נסיים עם נציגי הממשלה והמשרדים השונים. אז מי שרוצה לדבר מהחברות שנמצאות בזום שיגיש בקשה בצ'ט, ואנחנו נעלה אותו.

אני חושב שאחרי סוף השבוע האיום והנורא שהיה לנו בכבישים שהיה חג רע מאוד למספר משפחות, זה רק מדגיש את הצורך בהטמעת אמצעים טכנולוגיים. אנחנו עכשיו בוועדת הכלכלה, אבל ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים קיימה דיונים לרוכבי הדו גלגלי, קיימנו דיון בוועדת ביקורת המדינה על רכבים כבדים ואנחנו מקיימים היום דיון על האמצעים הטכנולוגיים, ועשינו דיון גם על היפגעות ילדים. אלה היו תאונות הדרכים הנוראיות בשישי ובשבת, תאונות שעירבו משאית, תאונות שעירבו ילדים, תאונות שעירבו אופנועים ושתי תאונות לפחות שיכלו להימנע אם היו אמצעים להתראה לפני פגיעה ברכב או מסטייה מנתיב או מרכב מתקרב. כל הדברים האלה יכול להיות שהיינו יכולים להציל חיים והיינו משנים את גורלן של משפחות שלמות ושל אנשים וילדים, פשוט כואב הלב.

לכן אני רוצה היום להתחיל דווקא עם החברות הטכנולוגיות, אלה שמפתחות פיתוחים שאמורים לשנות את המציאות בישראל ולהציל חיים. אנחנו נמשיך אחר כך ונשמע גם את המשרד לחדשנות, משרד התחבורה, הרלב"ד, גם את שאר המשרדים, משרד האוצר, רשות שוק ההון, איך אנחנו מקדמים את זה ואיך המדינה עוזרת למה שעכשיו החברות יעלו.

ניסים זכותא, נציג D.G יזמות וחדשנות בקצרה בבקשה.

אני תושב ירושלים, אני מקדם מיזם של שניות ברמזורים. אתם יודעים טוב שבמקומות בעולם מוצגות השניות ברמזורים, כמה זמן נותר לאור האדום או לאור הירוק לפעול. יש לזה כמה חשיבויות: דבר ראשון, הנהגים יתאימו את מהירות הנסיעה בהתאם לשניות שנותרו, זה דבר שמציל חיים. דבר שני, אנשים לא יעברו את הכביש אם נשארה שניה או שתי שניות לפעול, זה דבר שמציל חיים. דבר שלישי, נהגים שממתינים ברמזור אדום ברגע שמופיעות השניות הם יתכננו את הנסיעה שלהם ולא ימתינו זה אחר זה, זה דבר שחוסך פקקים. עצם השניות זה דבר שגם מביא לרגיעה של נהגים קצרי רוח.

מה קורה היום? המציאות של היום מונעת מאתנו את הצגת השניות ברמזורים. למה? מפני שהצגת השניות ברמזורים מצריכה חיווט מינימלי, בצומת המינימלית של 48 חוטי חשמל למחשב המרכזי. התשתיות הקיימות לא בנויות להכיל את הכמות הזו, לכן צריך להפוך את התשתיות. אם הופכים את כל התשתיות זה אומר שזה מאות אלפי שקלים לצומת, בסך הכללי זה מיליוני שקלים, זה זמן רב, עבודה רבה, זה מלא פקקים, צריך לסגור את הצמתים, למה? כי זה בכל הארץ.

ביחד עם כל זאת, אנחנו מציעים מיזם חדשני שלא ידעה מדינת ישראל בנושא הבטיחות ברמזורים. דרך אגב, אני מדגיש, הסיבה שאתם שומעים את זה דווקא עכשיו היא כי רק ב-31.10.2020 זה התקבל פה בישראל.

ניסים תודה רבה. עוד משפט סיום?

אני מסיים. המיזם פותר את בעיית החיווט. זה אומר שיש לנו מיקרו מחשב וספק כוח שיהיו מוטמעים בתוך הרמזורים, זה אומר שלא צריך להפוך את התשתיות ופתרנו את הבעיה ברגע אחד

עוד משהו אחד קטן, הזמן עכשיו זה הזמן הכי חשוב בעולם כי הולך לצאת מכרז מאוד גדול להחליף את כל הרמזורים בישראל ואנחנו רוצים עכשיו לבקש גם מיו"ר הוועדה שיקדמו את החוק הזה וכבר בהחלפת הרמזורים יטמיעו את המערכת שאנחנו מציעים.

ניסים תודה רבה. עינת, את נציגת משרד התחבורה, תרשמי את הכל ואחר כך תתייחסי להכל. זה חשוב כי אני רוצה שדווקא עכשיו כל היזמים והחברות יוכלו להשמיע את הצעותיהם ונוכל לתת התייחסות של משרדי הממשלה, מה שלפעמים לוקח להם הרבה מאוד זמן. ח"כ חמד עמאר, יו"ר משותף של השדולה לבטיחות בדרכים ויוזם ההצעה בבקשה.

בוקר טוב לכולם. היה לנו סוף שבוע מאוד קשה, חמישה הרוגים בסוף השבוע, ואנחנו ממשיכים כל יום לצבור עוד הרוג ועוד הרוג. ועם הטכנולוגיה של היום יש אפשרות לחסוך חיי אדם, להציל חיי אדם. היו גם שתי תאונות חצר בשבוע שעבר, שני תינוקות נהרגו, ילדים קטנים. גם בטכנולוגיה פשוטה של מצלמה, של רכב שנעצר במקום כשהוא מזהה משהו, יכולים לעצור את זה.

היום הטכנולוגיה כל כך מפותחת, שמדינת ישראל צריכה לקחת את הנושא של הטכנולוגיה שנמצאת היום ושימושית, בהרבה רכבים חדשים שמגיעים לארץ יש טכנולוגיות מתפתחות בצורה בלתי רגילה ואנחנו יכולים להטמיע אותם כאן ברכבים שלנו בישראל. לכן המדינה צריכה את כל הנושא של המסים על כל הטכנולוגיות שמצילות חיים, להוריד את כל המסים האלה. דבר שני, לחייב את כל המכוניות החדשות – ונשמע את משרד התחבורה – וללכת על הטכנולוגיות הנמצאות היום, לחייב את החברות לפני שמייבאים את הרכבים, להטמיע את הטכנולוגיות האלה. אלה דברים שנמצאים היום ברוב מדינות העולם. לכן גם הנושא הזה חשוב מאוד.

עכשיו שמעתי את ההצעה של הרמזורים. אני הצעתי הצעת חוק כזו לפני אולי שש שנים ולא הצלחנו לקדם אותה, להטמיע זמן ברמזור.

נפגשנו לדעתי לפני שש שנים. ואז הם אמרו שיש לזה עלות תקציבית של 200 מיליון שקל.

לפני הרבה שנים הגשתי הצעת חוק כזו והתחילו לחשב עלות תקציבית. אבל באמת, ברגע שאתה רואה את הזמן, ויש את זה באירופה ובכל מדינות העולם, איפה שאתה מסתובב בעולם אתה רואה את הנושא של הזמן על הרמזורים. אפילו הייתי באלבניה, שהיא לא מדינה מתפתחת כמו ישראל, ואתה רואה את הנושא של הזמן על הרמזורים נמצא שם, גם בהרבה מדינות בעולם. זה גם לא מלחיץ את הנהגים, גם הולך רגל שרוצה לחצות את הכביש ורואה שנשארו לו שתיים-שלוש שניות, לא ירוץ לכביש. אני מקווה שנצליח לקדם הצעת חוק כזאת ולהטמיע את הנושא של הזמן ברמזורים. אני אדבר אחרי שנשמע את החברות ואת משרד החברות. במיוחד שהזמן שלנו מאוד לחוץ, אני צריך ללכת לנשיאות, יש לנו יום מאוד עמוס אז חשוב שהחברות שמדברות יקצרו ואנחנו - - -

נתקתק את זה. תודה רבה ח"כ חמד עמאר. יבגניה מוגילבסקי מחברת יאנדקס בבקשה. אני נסעתי לפני שנה ברכב אוטונומי של יאנדקס, זו הייתה חוויה מאוד מרגשת.

נכון. אני מנהלת אופרציה, אנחנו עובדים בצמוד למשרד התחבורה בכל מה שקשור לעבודה שלנו כאן בארץ. יאנדקס היא חברה רוסית, יש לנו צי גדול ברוסיה וגם פתחנו פעילות בארצות הברית. הפעילות שלנו בארצות הברית מתפתחת הרבה יותר מהר מאשר בארץ.

אנחנו עושים את הניסויים שלנו כבר שנתיים בארץ ובשלב הזה אנחנו מוכנים להתחיל לעבוד על הניסויים במטרה להשיק שירות. לפי מה שאני יודעת, גם בשביל זה צריך שינוי משמעותי בחקיקה. אני יודעת שהדרג המקצועי במשרד התחבורה ובמשרד המשפטים, יש שיתוף פעולה גדול בהכנת החקיקה הנדרשת.

העמדה שלנו שאנחנו מבקשים להתקדם, כי בעצם מה שקורה כרגע ממה שאנחנו רואים בשטח, ישראל מאבדת את המקום המיועד להיות הסטארט אפ ניישן, המדינה שמקדמת רגולציה חדשנית ומאפשרת ניסויים מתקדמים בתחום הרכבים האוטונומיים שהוא כל כך חשוב כי בעצם כמו שראינו בבקשה לקיום הדיון, למעלה מ-90% מהתאונות קורות בגלל טעות אנוש.

תזכיר החוק לניסויים ברכבים אוטונומיים מקובל? זה נותן לך מענק מספק?

תזכיר החוק שפורסם באוגוסט?

כן.

לפי הבנתנו זה שלב ראשון שהבנו שהחוק הזה נותן סמכויות יותר נרחבות למשרד התחבורה. לפי מה שאני יודעת יש עוד עבודה על חוק יותר רחב שצריך לקדם גם אותו, ואז ישראל באמת תוכל להציע לציבור שירות, ניסויים מתקדמים ואחר כך השקת שירות.

תודה רבה יבגניה. ח"כ עינב קאבלה, יו"ר ועדת הטכנולוגיה שגם בשבוע הבטיחות בדרכים קיימה דיון מאוד חשוב בנושא וגם יוזמת את הדיון.

תודה ח"כ טופורובסקי, אני אעשה את זה ממש בקצרה כדי שנספיק כמה שיותר. בדיון שערכנו בוועדת המדע והטכנולוגיה ב-9 בנובמבר, ביחד אתכם, חבריי, לציון שבוע הבטיחות בדרכים, עסקנו בנושא הזה ובאמת אין ספק בכלל שהטכנולוגיה יכולה לתרום משמעותית לבטיחות בדרכים. יצאתי אבל מהדיון בתחושה שהתהליכים לא מתבצעים בקצב הרצוי ובנחישות המתבקשת, על אף הרצון הטוב מצד כולם וההכרה בחשיבות. הייתה לי תחושה שהבירוקרטיה מעכבת, מסרבלת ומונעת התקדמות.

אנחנו רואים בתחום הזה כמו גם אגב בתחומים אחרים, שהטכנולוגיה מתקדמת, רצה, והרגולציה ממשיכה במקרה הטוב ללכת בקצב משלה וחוסר ההלימה הזה מייצר פערים ובתחום כמו בטיחות בדרכים הפערים האלה לעתים שווים חיי בני אדם.

אני אשמח לשמוע היום קצת על דברים שלא התרשמתי שמתקדמים בקצב הנכון, אם זה מערכות לניטור שטח מת באוטובוסים, ואנחנו רואים עד כמה זה קריטי. אני גם העליתי את הנושא של צי הליסינג, בין היתר כאלה שהמדינה אחראית להם. לכל הפחות אני חושבת שצריך להתחיל משם, שהרכבים שיוצעו במסגרת הליסינג יהיו כאלה שיש להם מערכות בטיחות, ובכלל לעודד את מנהלי הרכש בכל המגזרים, לא רק המגזר הממשלתי, לאפשר רק רכבי ליסינג עם מערכות בטיחות טובות ועל זה לא לחסוך. אז אשמח לשמוע גם את ההתייחסות לעניין הזה. תודה בשלב זה.

תודה ח"כ עינב קאבלה. אני חייב להגיד שיש רצון מאוד טוב, גם יש כאן את רשות החדשנות שתביע את גישתה, ויש ניסיון ויש אנשים מעולים, אבל הטכנולוגיה מתקדמת כל כך מהר, אנחנו חייבים איך שהוא לשפר את הרגולציה ולדאוג שהיא תתאים את עצמה, במיוחד כשאנחנו רואים שזה באמת עניין של חיים ומוות, זו לא איזו שהיא אמירה סתמית. אורי גלבוע חברת סייברוואן בבקשה.

שלום לכולם. אני מודה על ההזדמנות להגיד כמה מילים. אני חייב להגיד שאני חושב שהדיון הזה חשוב והוא מצטרף לרצף של דיונים שאני לא זוכר כמוהו. למי שלא מכיר, סייברוואן מטפלת בבעיה אולי שרבים מהמחקרים מראים שהיא הבעיה מס' 1 בנושא תאונות דרכים וזה היסח הדעת הסלולארי.

אנחנו חברה ישראלית שפיתחה את המערכת הזאת במשך כבר כמה שנים, בשנה האחרונה היא הפכה גם לחברה ציבורית וגם התחלנו להתקין במסגרת של פיילוטים וגם התקנות מסחריות את המערכת שלנו בחברות.

אנחנו בקשר עם משרד התחבורה ועם עוד הרבה גופים ואני חייב להגיד שמשרד התחבורה פועל אבל אני מתחבר לדברים שנאמרו פה גם על ידי עינב וגם לפני כן, גם בוועדות הקודמות שהתרחשו בשבועות האחרונים. משרד התחבורה פועל, אבל הקצב הוא קצב שבאמת לא מתאים למהירות שבה הדברים קורים, לא מתאים לקצב שבו אסונות קורים או תאונות דרכים קורות, ולא מתאים למהירות שבה טכנולוגיות משתנות. ייקח לנו שנים להסדיר בצורה רגולטורית כזאת או אחרת מערכות בטיחות שונות, הרגולציה תגיע אחרי שהמערכות כבר לא יהיו רלוונטיות.

אז פה חייב להיות איזה שהוא סיוע ובאמת, יש פה הרבה רצון טוב מצד משרד התחבורה. אני חייב להגיד, אבל צריך להיות פה איזה שהוא סיוע או הסתכלות אחרת על איך מניעים מהלכים כאלה. אני חושב שהבית הזה, הוועדות האלה, הכנסת, בכך בדיוק היא יכולה לעזור ולתרום.

אני חייב להגיד שאני רואה שהגופים והארגונים מקדימים את הרגולטור, זאת אומרת יש לנו היום התקנות במסגרת פיילוטים בגופים כמו צה"ל, חברת חשמל בגופים פרטיים שהמנכ"לים או קציני הבטיחות ומנהלי ציי רכב חשים את הצורך בעניין הזה של היסח דעת סלולארי, כי באמת הבעיה הזאת רק הולכת ומחמירה. הקצב של הרגולציה לא מקדים את הקצב של הטלפון החכם ואת האפשרויות שהוא נותן לנו לעשות תוך כדי נהיגה, ואני חושב שרגולציה לא חייבת להיות רק רגולציה בחוק או בצורה של חוק או תקנה מחייבת, היא יכולה להיות רגולציה מעודדת שתתמוך באותן תחושות או באותם רצונות של הגופים - - -

בעצם רגולציה מאפשרת. לא שכל דבר צריך עכשיו להתקין תקנות, להגיע לוועדות, לעשות חקיקה.

בדיוק. יכול להיות שצריך למצוא דרכים אחרות לעודד, שיסייעו לרצון הוולונטרי הזה. אני אומר לכם, באמת עשרות גופים מסחריים וחברות ממשלתיות, אם תקחו את צה"ל והמשטרה מצד אחד, חברת חשמל באמצע וחברה בשם מילניום שמפעילה צי של 250 משאיות ואומרת "אנחנו צריכים פתרון לעניין הזה", שלא לדבר על התחבורה הציבורית שגם שם אנחנו נמצאים כרגע בתהליך של פיתוח המערכת לאוטובוסים.

תודה רבה. יש לך משפט סיום?

אני אומר שוב. אנחנו, החברות הטכנולוגיות, צריכות את העזרה ואני מבין שגם משרד התחבורה צריך את העזרה של הבית הזה, בדחיפה ובעידוד ובחשיבה מחוץ לקופסה איך מסייעים לזה.

תודה רבה. גם אצל סייברוואן הייתי בסיור ובהחלט נראה טכנולוגיה מאוד מבטיחה. אני כמובן מגיע לסיום בכל חברה טכנולוגית בתחום הבטיחות בדרכים והקידום של התחבורה האוטונומית כדי לנסות לקדם את זה. בהצלחה. ח"כ אימאן ח'טיב יאסין בבקשה.

צהריים טובים כבוד היו"ר, חברות חברים, אין ספק שנושא זה הוא מאוד כאוב. לצערנו הרב הקטל בדרכים גובה מאתנו חיים ונשמות יותר מכל מלחמה אחרת, ומה שמפליא בכל סיפור הזה שישראל כמדינה שמתגאה שהיא מדינה טכנולוגית, מדינת הייטק שיש לה את כל היכולות למצוא ולפתח פתרונות לכל מיני דברים, בסוגיה הזאת עדיין לא יושם ולא הושם המשקל הראוי לסוגיה הזאת.

אין ספק שטכנולוגיות מתקדמות והטמעתן בכלי רכב מסוגים שונים יכולות להציל חיים וחייבים כל גורמים הרלוונטיים לדחוף בכיוון הזה. אני מאוד מברכת אותך כבוד היו"ר על העקשנות והנחישות להעלות את הנושא הזה לסדר היום כי לצערנו הרב כל יום גובה מאתנו מחירים, רק שלשום איבדנו צעיר בשנות העשרים לחייו, רוכב אופנוע ממג'דל כרום. באמת זו עבודת קודש שצריך ללחוץ לכיוון הזה ולהציל כמה שאפשר.

תודה רבה ח"כ ח'טיב יאסין. מוטי קוסובסקי מחברת א.ד.י מערכות. גם אצלכם הייתי בסיור. ראיתי טכנולוגיות מעניינות מאוד. בבקשה.

בוקר טוב וחג שמח. אני אשתדל לקצר, ואני אומר, לפחות מה שראיתי בתאונות הדרכים של סוף השבוע שיו"ר הוועדה הזכיר, על פניו מהתאונות נראה ברכבים שהם לא רכבים חדשים ואני אומר את זה בזהירות מרובה וחלילה לא מתוך כוונה לרקוד על הדם, רואים שברכב שבו נספו שני הילדים, רואים שרכב נכנס מאחור במשאית חונה. אני מדמיין שאם ברכב הזה הייתה מערכת שמתריעה על תאונה, התנגשות מלפנים, אולי היו יכולים להינצל וגם הבוקר התאונה בכביש החוף, נראה שנהג אחת מהמשאיות, או בהיסח הדעת או שנרדם על ההגה.

לצורך זה בעצם אנחנו מדברים על הנושא של טכנולוגיות חדשות שיש לנו היום בישראל, ואת זה גם אמר ח"כ עמאר, שבעצם ניתן להנגיש אותן. יש היום 2 מיליון רכבים שנוסעים בכביש, אני יכול להגיד שגם הרכבים החדשים שמגיעים, מגיעים רובם בלי טכנולוגיה וניתן להנגיש את הטכנולוגיה מחר בבוקר, רק שהמערכת הבירוקרטית, הרגולציה, ישחררו את הפקקים ויתנו לנו לבצע את ההתקנה.

אני אסקור את שלוש המערכות המובילות. מערכת אחת זה ה-ADAS שיש לזה נוהל, 151, אבל אף אחד לא מעודד. אין פרסום מהרלב"ד, משרד התחבורה נותן את ההחזר במשך שלוש שנים, אנשים לא שמים את זה. יש את העניין הזה של ה-BLIND SPOT, ל- - - צריך שם לאשר את נקודת הבטיחות בנוהל 0313, דבר פשוט לעשות אותו מבחינה בירוקרטית, מערימים קשיים שפשוט אי אפשר להאמין שמערימים אותם ומונעים את ההתקנה של המערכת הזו. זו מערכת בטיחות, למה לא לשים אותה?

יש את המערכת של ה-driver monitor existence שיכולה לנטר את הנושא של היסח הדעת והירדמות ברכב כבד, מחר בבוקר אפשר ליישם את זה, ויש כמובן את הנושא של הפיילוט שאנחנו עושים עכשיו עם משרד התחבורה בנושא של תאונות בצד הרכב. כל הדברים האלה קיימים, נגישים, ואפשר מחר בבוקר לבצע אפשר מחר בבוקר לקבל החלטה. זה לא עניין של תקציבים מי-יודע-מה, לא במיליארדים ולא במיליונים רבים וזה באמת יכול לחסוך הרבה מאוד תאונות דרכים וחיי אדם.

תודה רבה מוטי. בהחלט נרצה כשתגיע ההתייחסות של משרד התחבורה, לראות איך אנחנו דואגים שהמערכות מצילות חיים יהיו גם ברכבים לא יקרים, זאת אומרת שלא בכסף נקנה את החיים שלנו. גיל אמיד מפורטליקס.

פורטליקס היא חברה ישראלית שמייצרת מערכות תוכנה לבדיקת התנהגויות של רכבים אוטונומיים. השוק שלנו הוא בעיקר בחו"ל ואנחנו גם מעורבים בענייני רגולציה כי המערכת שלנו מוציאה נתונים לסרטיפיקציה.

רציתי להעלות נקודה מאוד פשוטה לגבי ההאצה. יש פורום עולמי לרגולציה שמתעסק כרגע במערכות התקינה האלה, פורום מתחת לאו"ם שנקרא WP29, יושב בז'נבה. ישראל לא חברה בפורום הזה, היא רק צופה. אני חושב ששווה להתייעץ עם משרד התחבורה ולהבין האם חברות מלאה בפורום הזה והשתתפות בו תאפשר להאיץ את כל נושא התקינה של אותן מערכות ADAS ומערכות אוטונומיות שהועלו פה קודם. נקודה לשיקולכם. תודה.

תודה רבה. אחר כך אני אבקש ממשרד התחבורה להתייחס ל-WP29 ולחברות בה. מיכל אבן-חן מעמותת "נתיב בטוח" אפליקציית שומרי דרך.

שלום בוקר טוב ותודה. כן, למי שלא מכירים "נתיב בטוח" זו העמותה שיזמה בזמנו והקימה את האפליקציה שכיום בשיתוף עם הרלב"ד משמשת את מיזם "שומרי דרך" שהוא מיזם שהוכיח את עצמו ומראה גם תפוקות. אני שמעתי בזמנו מהמנכ"לית של הרלב"ד רחלי, שאני רואה אותה כאן, שזה נושא שגם עורר במקומות שונים בעולם עניין מכיוון שאין משהו שהוא דומה לזה ביכולות שלו, בעיקר במה שנוגע ליכולות לוודא שבאמת התיעוד של הווידאו שמגיע באמצעות האזרחים הוא גם תיעוד אמין.

אני רציתי לדבר על כך שבעצם אפשר להרחיב מאוד את ההשלכות הבטיחותיות גם של המיזם באמצעות הרחבת התמיכה הממשלתית, אבל גם בדרך של אימוץ של הטכנולוגיות שמשמשות היום את מיזם שומרי דרך גם במקומות נוספים.

למי שלא יודע, האפליקציה מאפשרת לאזרחים לדווח וכפי שהם מדווחים על עבירות בכביש, הם גם יכולים לדווח על מפגעי בטיחות ועל דברים נוספים שהם רואים בדרכים שעלולים להוות סיכון למשתמשי הדרך. במקרה הצורך גם לשמש למטרות של אכיפה, וגם זה נבחן כיום ונמצא שעובר בבתי משפט.

בקיצור, נושא שמן הראוי לקחת, להרחיב אותו ולהשתמש בו גם למטרות נוספות כי זה בסיס לאזרחים ולמעורבות אזרחית לשפר את רמת הבטיחות בדרכים. כמובן בראש ובראשונה באמצעות חיזוק של המיזם עצמו, אבל גם בהרחבה של השימוש שלו בגופים נוספים.

תודה רבה מיכל. אלכס קגנוב ממובילאיי.

שלום נעים מאוד, שמי אלכס קגנוב טלמור. אני מנהלת את תחום שירותי המיפוי במובילאיי. אני רוצה להתייחס בקצרה לכמה נושאים שעלו פה. קודם כל לגבי החקיקה, אנחנו מברכים מאוד על התזכיר שהופץ על ידי משרד התחבורה. הוא אכן לא סוף הדרך, אבל הוא נותן למשרד התחבורה סמכויות משמעותיות שאנחנו זקוקים להן היום גם לפעילות הניסוי וגם להרחבה של פעילויות הניסויים והוא צפוי לתת ודאות רגולטורית לכל מי שעוסק בתחום הזה והדבר הזה הוא קריטי לקשת רחבה מאוד של חברות בישראל. אנחנו מדינה אחת מהמובילות של האוטו-טק בעולם וזה משמעותי באמת בקנה מידה משקי בנוסף למשמעויות ולפוטנציאל הבאמת ייחודי בכל מה שקשור להפחתה של תאונות הדרכים.

אני רוצה להתייחס לנושא נוסף שהוא זמין כבר כאן ועכשיו. דיברו פה כולם על מערכות בטיחות מתקדמות שמשולבות ברכבים, עם רכבים על הכביש, עם רכבים שמגיעים עם מערכות מובנות מהיצרן. חלק גדול מהמערכות האלה היום, בעצם חלק מהיכולות שלהן לא מנוצלות כי בעצם הן מניחות סטנדרטים מסוימים של התשתית, למשל איכות סימני הנתיב, איכות התמרור. אנחנו יודעים שעם הרכב האוטונומי כל התשתיות יצטרכו לעבור מהפכה ושידרוג משמעותי בתוך הערים ומחוץ לערים. חלק גדול מהדברים האלה אפשר לעשות אותו היום ולנצל גם את הפוטנציאל, לנצל טוב יותר את המשאבים שמושקעים במערכות שכבר מגיעות היום בתוך הרכבים, וזה משהו שהוא מעבר לחקיקה, הוא נמצא בתחום של רשויות הדרך. אלה הדברים המשמעותיים שמוצעים על סדר היום ואני בהחלט מבקשת לקצר את לוחות הזמנים.

אלכס תודה רבה. לפני שבוע או עשרה ימים נסעתי ברכב של מובילאיי וזו הייתה חוויה, זה נעשה כמו נהג מקצועי. משרד התחבורה, אחר כך תתייחסו לעניינים של המיפוי.

היינו מאוד שמחים שהדבר הזה יתאפשר לקשת הרבה יותר רחבה וזה אפשרי בלוחות זמנים קצרים.

אני רוצה לקחת את זה למיטל להבי, סגנית ראש העיר בתל אביב. אני אשמח אם תתייחסי בקצרה, אני רוצה לחבר את זה דווקא למובילאיי, עם הרובוטקסי, ומה שאתם עושים עם הטכנולוגיה. בקצרה מיטל.

ממש בקצרה. תחבורת העתיד כבר פה בתל אביב, כי יש לנו שיעור הולך וגדל של נסיעות ושירותים לפי קריאה בזמן אמת, זה גם בעזרת ממשק מכוון. זה יכול להיות המיקרו מוביליטי, וזה יכול להיות הבאבל שעובד בתל אביב. חלק מהנסיעות היום הן לא בכלים חשמליים אבל חלקן יהיו בכלים חשמליים, וגם חלקם מתוכננים ויהיו באוטונומיים.

באוטונומי יש לנו את חברת ST שרוצה לעשות ניסוי עם שאטל דרגה 3 באזור דרום העיר, במקום שאוטובוס רגיל לא יכול להכנס. יש את יאנדקס שדיברו קודם, דרגה 4, שערוכים להכנס עם ניסוי בנושא של מוניות שירות ויש את מובילאיי שזה פרויקט שממש מנוהל בשיתוף פעולה כדי לקדם אוטונומי אבסולוטי בדרגה 5.

אני חושבת שצריך לזכור את המטרות הציבוריות בהפעלה כזאת. זה בטיחות משתמשי הדרך, זה הנושא של יעילות התחבורה וקיצור זמן נסיעה, וזה שוויון בנגישות לכלל האוכלוסייה. לכן אנחנו תמיד צריכים לזכור כאנשי ציבור שאנחנו צריכים לכוון שהפתרונות הטכנולוגיים, האוטונומי יגיע קודם כל כרב קיבולת ציבורי, וכשאנחנו צריכים כבר עכשיו לקדם את אותה פקודת תעבורה כדי לאפשר ניסוים. צריך להתמודד עם חרדות, אין מבט עיניים בין הנהג לבין הולך הרגל. כל מיני דברים שאנחנו אפילו לא יודעים איזה עומק של שינוי בהרגלים אנחנו צריכים להתוות. לכן צריך לעשות ולאפשר את הניסויים ופקודת התעבורה הזאת שנותנת את הסמכויות לאפשר ניסויים, היא רצויה.

אני כן רוצה לומר, בגלל שמדובר בבטיחות בדרכים שאנחנו צריכים לעשות גם כמה דברים שיתמכו בדבר הזה בעקיפין. נמצאים פה הרלב"ד שהשנה אומרים להאיט תנועה אף אחד לא מת מזה. אז להאיט תנועה, תנו לנו, לרשויות המקומיות אמצעים אלקטרוניים, טכנולוגיים, עם אישור מכם, לאכוף את מהירות התנועה ברחובות עירוניים, איפה שאנחנו אומרים 'תסעו ב-50 קמ"ש' ונוסעים ב-90 קמ"ש. שם יש הרבה מאוד הרוגים. תנו לנו אמצעי אכיפה לנושא של מהירות ברחובות עירוניים.

אנחנו היינו רוצים, ואנחנו כל הזמן אומרים "תבנו מאגר תאונות דרכים" לא רק של הרוגים, לא רק קטלניות, אלא גם של פח לפח. איפה שיש הרבה פח לפח בסוף יבוא אדם, ושם אם נאסוף את המידע הזה זה גם יעזור לאוטונומי, יעזור לנו לעשות את השינויים הגיאומטריים והתשתיתיים הדרושים כדי למנוע מראש את האסונות במקומות מועדים.

כמובן אני תומכת במה שאמרו פה א.ד.י מערכות וכולם. עיקר ההשקעה צריכה להיות ברכבים הכבדים. הראייה בשטח העיוור, מערכות התראה. הרכבים הכבדים הם הפוגע הגדול בדרכים בכל משתמשי הדרך המוחלשים ותאונה איתם היא תאונה קטלנית. צריך לדחוף את זה למרות שהרכבים הכדים הם בדרך כלל ממסדיים ויש להם בטח לובי מאוד כבד. זה המקום שצריך להשקיע כדי למתן את תאונות הדרכים. תודה רבה.

תודה רבה. אני מתחיל לשלב לאט-לאט את הממשלה. לאחר מכן הרלב"ד ובסוף משרד התחבורה. מאיה עזריה מרשות החדשות בבקשה.

תודה רבה ח"כ טופורובסקי ותודה לח"כ קאבלה וח"כ עמאר שאני יודעת שאתם מאוד מחוייבים לנושא. אני רוצה להתחבר לנושא הזה שכולנו היום בתקופה הזאת מזועזעים מזה שמגפת הקורונה גבתה מעל למיליון קורבנות בעולם, כולם מאוד מחויבים למציאת חיסון. אני רוצה להדגיש פה שהקטל בדרכים גבה השנה מעל מיליון קורבנות, בשנה שעברה מעל מיליון קורבנות ובכל שנה מתים מעל מיליון איש בתאונות דרכים בעולם. בארצות הברית לבדה בשבוע מתים אנשים שמספרם שווה לנספים בהתרסקות של טיסה מסחרית שמתרסקת כל שבוע. ברור לנו שאם זה היה המצב בטיסות מסחריות לא היו טיסות.

בגלל זה כשאנחנו מדברים על רכב אוטונומי ועל טכנולוגיות לשיפור הבטיחות אנחנו לא מדברים רק על הטכנולוגיה לשם הטכנולוגיה, אנחנו מדברים על חיי אדם, ואני מאוד מתחברת למה שמיטל להבי ציינה שאנחנו לא צריכים את הטכנולוגיה לשם טכנולוגיה. טכנולוגיה היא טובה כל עוד היא משפרת את איכות החיים של האנשים, וזו המטרה של רכבים אוטונומיים.

מבחינת כל מה שקורה בישראל, אני אדבר ראשית על רכבים אוטונומיים בגלל שזה התחום שאותו אני מובילה ברשות וגם עשינו דו"ח שסוקר מדיניות בחמש מדינות שנשמח להעביר לחברי הוועדה. בישראל היום יש כמה חברות שמבצעות ניסויים ברכבים אוטונומיים, יש לנו את מובילאיי הישראלית, יש לנו את יאנדקס שדיברו, יש את GM, ג'נרל מוטורס ויש את S.D ENGINERING, חברה סינגפורית שמבצעת ניסויים בשטחים תפעוליים באוניברסיטת בר אילן אבל מאוד רוצה לעבור לשלב הבא.

הם מתחילים גם בתל השומר ניסוי.

גם יש לה בתל השומר. נכון. וגם בבר אילן. המודלים שהיום מבוצעים בהם ניסויים בישראל זה באמת מודלים של תחבורה שיתופית, כלומר של צי רכבים זה דבר שהוא מאוד חשוב גם מבחינת המלחמה בגודש ובפקקים שמשרד התחבורה מאוד מקדם אותה, ואם נדבר על חברתS.D ENGINERING , זו חברה סינגפורית שגם מקדמת בסינגפור אוטובוסים אוטונומיים שבעצם הסינגפורים סובלים מאותה בעיה כמו בישראל, גם מחסור חמור בנהגי אוטובוס, גם להם יש את העניין הזה שזו אחת הבעיות שמשרד התחבורה מתמודד איתה, וגם גודש במדינה מאוד קטנה עם הרבה מאוד תושבים. על כן משרד התחבורה וגם מדינת ישראל תתן עדיפות לתחבורה שהיא שיתופית, תחבורה ציבורית, הסעת המונים, כדי לא לגרום לזה שרכבים אוטונומיים יעודדו את הגודש.

מבחינת המהלכים שקורים בישראל, היום יש תזכיר כאמור שפורסם בחודש אוגוסט, תזכיר שאני אגיד ממה שראיתי בעולם בסקירה שלי, במדינת ישראל בסוף אין אופציה שהרגולציה תקדים את הטכנולוגיה. תמיד הטכנולוגיה תקדים את הרגולציה ויש איזה שהוא פער מובנה, והדבר שאנחנו יכולים לעשות זה לעזור לרגולטור הישראלי, בעצם שהרגולטור הישראלי ישנה גישה, יחליף דיסקט. כלומר אנחנו כבר לא יכולים לעשות רגולציה שהיא top-bottom, אנחנו חייבים לעשות רגולציה מלמטה למעלה, כלומר מהשטח, ובגלל זה מאוד אהבתי שבחרת להתחיל עם החברות, כי בסוף שיתוף הפעולה בין התעשייה לבין הממשלה זה מה שיוביל את הפתרון, בגלל שאנחנו בתור רגולטור לא יכולים לאסדר משהו שאנחנו לא יודעים מה הוא בכלל.

אני גם אגיד שיש הרבה ועדות שמדברות על אסדרה של בינה מלאכותית. בסוף יש לנו את ה-money time. הרכב האוטונומי הוא הפעם הראשונה שממשלה צריכה להתמודד עם אסדרה של בינה מלאכותית, עם מתן רישיון נהיגה לרובוט, עם השאלה למשל בנוגע לאחריות פלילית, מה אני עושה אם הרכב מבצע תאונה ומערכת הנהיגה האוטונומית היא זו שנהגה ברכב, וכל הדברים האלה מאוד מאוד קשים, הם מציבים אתגרים בפני רגולטורים לא רק בישראל אלא בכל העולם.

אני רוצה להגיד שמשרד התחבורה בהיבט הזה עושה עבודה, בעיני, שאני מלווה אותה מאוד מקרוב, עושה עבודה יוצאת מן הכלל. המשרד מאוד מכוון לנושא הזה, הוא עובד על תזכיר שיאפשר להוציא נהג מהרכב. אני אגיד שמבחינת רגולציה, רק תשתית רגולטורית שמאפשרת להוציא נהג מהרכב, הדבר הזה קיים רק באריזונה וקליפורניה ועוד כמה מדינות בארצות הברית שסקרנו, כשבקליפורניה למשל יש חמש חברות שיש להן אישור להוציא נהג מהרכב, אבל הפלא ופלא אף חברה לא עשתה את זה עד עכשיו. כלומר, האם יכול להיות שבעצם החברות לא כל כך מוכנות להוציא את הנהג מהרכב ואולי יש שיקולים בטיחותיים שגם החברות האלה שוקלות אותם. אז חשוב לי להציג פה את העמדה הזאת.

ממש אתמול או שלשום קרוז, חברת בת של GM, התחילה להפעיל שם איזה שהוא שירות שהוא driver less. מוצג פה כאילו הרגולטור הוא מאוד - - -, אני רוצה להגיד שגם מבחינת הבטיחות והבשלות של הטכנולוגיה, זה לא בדיוק - - -.

מאיה, אבל האם לגישת רשות החדשנות תזכיר החוק שמאפשר ניסוי ברכבים אוטונומיים הוא מספק או שיש לעשות עוד דברים, ואם כן, נשמח לקבל את ההצעה כדי שנוכל לנסות לעזור לקדם אותה.

קודם כל, רשות החדשנות מאוד מברכת את המשרד על התזכיר ואני חושבת שיש נקודות לחדד בתזכיר, החברות שלחו הערות, אנחנו גם עובדים על זה ביחד עם המשרד והמשרד משכלל את ההערות בתוך התזכיר ונשמח לחלוק אתכם גם את העמדה שלנו ואני אעביר אותה לוועדה בשמחה.

אני רק אגיד שבדיוק לפני הדיון הזה היה דיון של הוועדה הבין-משרדית שדנה בנושא של אסדרת השימוש ברכב אוטונומי, השימוש המסחרי. דנה בשאלות מאוד מאוד קשות, זו ועדה שחברים בה כל משרדי הממשלה האחראיים. בסוף תחשבו על זה – אם יש בינינו עורכי דין – כל מערכת הדינים מבוססת על כך שאנחנו מווסתים התנהגות של נהג אנושי, של אדם אנושי. כלומר כל מה שקשור למערכת המשפט, ובכלל, אם אומרים "תורת המשפט", אנחנו באים לווסת התנהגות של אדם אבל עכשיו אנחנו נכנסים לתחום שאנחנו באים לווסת התנהגות של רובוט. זה דורש שינוי מאוד משמעותי מכל משרדי הממשלה, ולכן באמת משרד התחבורה השכיל לעשות, וכינס ועדה – אני לא רוצה לגנוב לעינת את הפיצ' – אבל הוא השכיל לעשות - - -

תודה על ההקדמה.

תמיד יותר טוב כשמחמאות מגיעות מגוף אחר. הוא כינס ועדה שבאמת כוללת את כל המשרדים הרלוונטיים ועושים עבודה מאוד רצינית במסגרתה, ואני באמת חושבת שאנחנו בכיוון הנכון.

תודה רבה מאיה. נמשיך עם הילה חדד, סמנכ"ל חדשנות בחברת נתיבי ישראל.

שלום. לפני שנתחיל לדבר על מה נתיבי ישראל עושה, בסוף נתיבי ישראל אחראית על 98% ממערכת הכבישים, אז צריך להכין אותם והם צריכים להתאים את עצמם לתקופה הזאת, וכן אגיד כדיסקליימר מאוד ברור - - -

הילה, יש בעיה להציג מצגת שלא הוגשה קודם לוועדה.

אני אציג בלי המצגת. אני אומרת, והציגה את זה גם אלכס ממובילאיי וגם שאר הדוברים התייחסו לזה, התשתיות בסוף צריכות להתאים את עצמן, ואין מה לעשות, התשתיות בסוף מתחילות מרמת מבנה הכביש והאספלט ותקציב האחזקה של הכבישים הולך ויורד בשנים האחרונות בצורה מאוד משמעותית.

אז לפני שאני אגיד מה אנחנו כן עושים, ואנחנו עושים המון, חשוב שהבית הזה יכיר שלא ניתן יהיה להתניע את הטכנולוגיות שנדרשות מבלי שהתשתיות יתמכו את זה ובשביל שהן יתמכו את זה צריך לתקצב את התשתיות.

עכשיו כשאמרתי את זה, נלך לצד החיובי כי אני חושבת ש- - -ומשרד התחבורה עושים המון. פעילות אחת מאוד מאוד משמעותית שהיא תהיה משמעותית גם לבטיחות בדרכים וגם להטמעת הרכב האוטונומי הוא מכרז התאורה שרץ היום שבעצם משנה את השוק בהקשר הזה, הופך את עמודי התאורה לרשת שעליה יוכל להיות כל נושא הרכבים המקושרים והופך את רשת הכבישים לרשת תקשורת. כל עמודי התאורה יוחלפו ללדים, זה בשביל שגם יהיה לנו עולם ירוק יותר ונחסוך בחשמל, אבל בעיקר על כל עמוד תאורה תתאפשר טכנולוגיית 4G, עם provision ל-G5, כך שבסוף הרכבים האלה שינוהגו מרחוק בשלב ראשון ואחר כך יהפכו להיות אוטונומיים אבל יצטרכו לקבל תשדורות כל הזמן, יוכלו ל- - -

הילה, אתם מחליפים את התאורה בנתיבי ישראל גם ללד וגם שמאפשרת קישוריות של G5?

בדיוק. Provision ל-G5, G4 בשלב ראשון. זה מעל 100,000 עמודי תאורה, זה מכרז שייקח כמה שנים לממש אותו, אבל המכרז הוא על כולו. וזה בעצם לשים פה תשתית אמיתית שתאפשר את ההטמעה של הטכנולוגיות האלה, כי פעם שיש לך G4 על כל עמוד תאורה אז אתה יכול להתחיל לדבר על טכנולוגיות שמנטרות את הכביש ושולחות הודעות לנהגים, אתה יכול להתחיל לדבר על חוזי מלא בכבישים, גם בכבישים מרוחקים, במוקדי סיכון, אתה יכול להתחיל לדבר על הטיפול במוקדי הסיכון לא רק באמצעות הרחבת התשתית אלא באמצעות הטמעת טכנולוגיות שמזהות דברים שהיום מאוד מאוד קשה לזהות. בסוף המדינה, שוב, מעל 8,000 ק"מ כביש. זה המספר. זה המון. ולכל נקודה יש את הסיכונים שלה והם שונים. זה מבחינה אחת כעבודה תשתיתית משמעותית.

נושא נוסף שאנחנו מטפלים בו זה נושא סימוני הצבע. הזכירה את זה אלכס ממובילאיי, בסוף הרכבים, גם מערכות - - -, בשביל שהרכבת שלי יעשה שמירת נתיב, הנתיב צריך להיות צבוע בצורה כזו שהמערכות מזהות אותו והתחזוקה של זה צריכה להיות תחזוקה טובה. אנחנו בשבוע הבא נראה הדגמות, יצאנו לתהליך שאנחנו קוראים לו "אתגר", בשבוע הבא הוא ישלים את עצמו ונראה הדגמות של ארבע חברות טכנולוגיות שונות שמראות לנו איך הן מייצרות לנו בצורה רצופה וקצבים מהירים רמזור צהוב-אדום-ירוק למה סטטוס הצבע על הכביש. צריך להגיד שעד היום התקנים התייחסו בעיקר לניראות של העין האנושית, שזה חשוב, הנהג האנושי לא ייעלם כל כך מהר, אבל היום גם חשוב להבין איך המערכות רואות את זה, כי אם המערכת רואה את זה טוב, אז מערכת ה- - - עובדת כמו שצריך. זה נושא נוסף.

הנושא האחרון, שקשור לאיפה שאני נמצאת, הנושא של רכב כבד. אנחנו תוקפים אותו בכל מיני מקומות, יש כל מיני בעיות עם רכב כבד. אנחנו מחפשים מערכות טכנולוגיות שגם יזהו למשל לחץ אויר ברכבים האלה, יש כאלה בעולם, אנחנו נטמיע כזו – אני מקווה - בשנה הבאה בחברה, בשביל שבכניסה לכביש 90 נוכל לסמן לנהג המשאית לעצור בצד ולתקן את הצמיג כדי שלא יתפוצץ לו איפה שהוא בדרך מה שיוביל לתאונה או לעצירה בצד, כמו התאונות המצערות האחרות שראינו בעבר, של רכבים שעוצרים בצד.

הילה, אמנם זה לא טכנולוגיה, אבל שם יש גם עניין של מפרצי עצירה שחסרים.

החברה מקימה היום בהנחית משרד התחבורה צוות אב לכל ניהול תנועת הסחורות. תראה, בשונה מרכב פרטי אין סיבה לנהל את תנועת הסחורות בשיטות, כל רכב כבד היום יש עליו או איתוראן או פוינטר או כלי אחר, אפשר לנהל את המודל של הרכבים הכבדים בשיטות הרבה יותר מתקדמות ועם הרבה יותר ידע ממה שיש על הרכב הפרטי. אנחנו היום מקימים את המערכות האלה בשיתוף עם הוועדה שהוקמה לאחרונה במשרד התחבורה, יהיה לנו ראש אגף שזה כל ייעודו, לטפל ברכב הכבד. כי זו סוגיה אחרת, זה גם ענין של לוגיסטיקה. צריך להבין שאלה שיקולים אחרים לחלוטין מהשיקולים שמנחים אנשים שמשתמשים בכביש, זה שימוש אחר לחלוטין ברשת.

אנחנו עושים ניסוי לנושא של הפגיעה בגשרים, זו גם בעיה שהולכת ומתגברת. שוב, העומס על הכבישים מגביר את כל הבעיות האלה. נושא של מנופים שלא מקופלים כמו שצריך ופוגעים בגשרים, זה מסכן גם את נהג המשאית עצמו, זה מסכן את עוברי הדרך לידו וזה מסכן גם את מי שמשתמש בגשר מעליו וגורם לנו לבזבז הרבה מכספי משלם המיסים לתיקון של הגשרים האלה במקום על תיקונים אחרים בתשתית שדחופים יותר. אלה כמה דוגמאות.

התחלתי ואני אסיים, בסוף בשביל להטמיע טכנולוגיות אנחנו צריכים תשתיות טובות. תשתיות טובות אלה תשתיות סלחניות, עם הפרדות, עם מערכות בטיחות, ללא בורות. זה בבסיס של הדברים, וכדי לעשות את הדברים האלה צריך לתחזק את התשתיות שאנחנו מקימים במדינת ישראל, צריך לוודא שתקציב האחזקה לאורך השנים לא נפגע ולא נשחק בצורה מאוד מאוד מהותית כמו שקרה בשנים האחרונות, כי אז יהיו טכנולוגיות אשר יהיו, רכב שייכנס לבור עלול לאבד שליטה, עם כל מערכת שלא תהיה, ולעשות תאונת דרכים. וזה בסוף הבסיס. אז צריך לדאוג לטכנולוגיות ואנחנו לגמרי שם אבל אנחנו גם צריכים לזכור שבסוף צריך לתחזק את מערכת הכבישים בצורה מיטבית וצריך כסף כדי לעשות את זה.

תודה הילה. אני לוקח את הסיומת שלך ועובר לאריאל הבר ממשרד האוצר. אני אשמח שתתייחס למה שנאמר כאן, קודם כל הילה סיימה עם הנושא של תקציב לתשתיות שצריך להעלות אותו, אבל אני רוצה שתתייחס גם בבקשה לנושא של פתרונות בהטבות מיסוי ומכסים לכל מה שקשור לאמצעי בטיחות טכנולוגיים.

בוקר טוב. כל מה שקשור למיסוי ומכסים אני לא כל כך הכתובת, צריך לפנות לרשות המסים שהם גם יושבים במשרד האוצר אבל זו פונקציה טיפה אחרת.

לגבי מה שהילה העלתה, זה לא דיון תקציבי עכשיו. הגענו לסיכומים תקציביים עם משרד התחבורה לגבי תקציבי האחזקה, התקציבים האלה ניתנו במלואם ואני לא רואה איך עוד אפשר להרחיב בנושא הזה.

היום אתה קואופרטיבי מתמיד - -

כרגיל. כן.

הבנתי. אתה לא יכול לענות בשם רשות המסים?

אני לא רוצה לענות על דברים שאני לא מכיר.

אין כאן מישהו מרשות המסים. חבל. טוב. אליצח דמבינסקי סמנכ"ל טכנולוגיה ומשנה למנכ"ל נתיבי איילון בבקשה.

תודה על רשות הדיבור. עיקר העיסוק של נתיבי איילון, בשונה טיפה מנתיבי ישראל - - - נתיבי איילון מפעילה עבור משרד התחבורה את מרכז הניסויים באשדוד, כשאנחנו מבצעים המון ניסויים בעולם הבטיחות והטכנולוגיה. אנחנו מחלקים את העולם שלנו לשניים: גם פתרונות למחר בבוקר בעולם שבו הרכב הוא עדיין לא אוטונומי, במציאות שאנחנו נמצאים בה היום, וגם כמו שמאיה אמרה קודם כשמסתכלים קדימה לעבר השילוב של רכבים אוטונומיים ברכבים רגילים ועד שנגיע לרכבים אוטונומיים מלאים.

יש המון חברות טכנולוגיות שמגיעות לעשות ניסויים, חלקן בשלות, ואז מטמיעים אותם בכבישי ישראל, משרד התחבורה ומשרד האוצר אגף תקציבים מאוד תומכים בזה, ומטמיעים לא מעט פתרונות גם בתשתית וגם אצל משתמשי הדרך. בנוסף לזה וכמובן בעידוד של המשרד, יש המון מכרזים היום שנמצאים באוויר בדיוק בנושא הזה של בטיחות, גם בנושא של תחבורה ציבורית, התפרצויות לנת"צים של משתמשי דרך, של קורקינטים, אופניים, הולכי רגל וגם בפרויקטים משותפים שאנחנו עושים יחד עם הרלב"ד בערים אדומות.

צריך להבין שיש מקומות שיש בהם תאונות אז אנחנו יודעים, אפשר לגלות את הסיבה של התאונה ולטפל בה, אבל יש גם מקומות שיש בהם הרבה – כפי שאמרה מיטל קודם – כמעט תאונות, ואת המקומות האלה אנחנו גם מנסים לאתר, לנטר, ובסוף עושים שינויים כדי למנוע את התאונה הבאה. זה משהו שאתם לא רואים אותו כי בסוף מנעו את התאונה הבאה והיא לא קרתה, אבל זה לפעמים באמצעים טכנולוגיים ולפעמים באמצעים מסורתיים. זה יכול להיות משילוט דרך באמפר ועד מצלמה שמשדרת משהו. זו פעילות שקורית כל הזמן.

אנחנו כבר היום מבצעים במרכז הניסויים, ניסויים ב-G5 יחד עם קורקינטים ואופניים דו גלגליים כדי לתת כבר היום התראות לרכבים. אני חושב שצריך תמיד לאזן בין הרצון שלנו להטמיע טכנולוגיות ולהביא טכנולוגיות חדשות, לבין זה שלא כולן בשלות ובסוף כדי לא לייצר נזק, הטכנולוגיה היא אמצעי, היא לא מטרה, וחשוב שנבין את זה כשאנחנו מסתכלים על העולם הזה.

תודה. ובסיור שעשינו באשדוד במרכז הניסויים החדש יחד עם מנכ"ל משרד התחבורה זה נראה מאוד מבטיח. כחלק מהסיכום אני אבקש פירוט על כך. רחלי טבת ויזל, מנכ"לית הרלב"ד, שהתבשרנו שהיא מנכ"לית הרלב"ד היוצאת עוד מעט כי קיבלת מינוי מאוד חשוב, לא חשוב כמו המאבק בתאונות הדרכים, אבל חשוב.

בינתיים אני אתכם ואנחנו ממשיכים לעבוד על התכנית הלאומית ונדבר על זה כרגע. אבל תודה. תראו, מה שאנחנו שומעים היום בדיון והוא מאוד מעניין, זה קצה קצהו ממש זעיר של מה שאנחנו שומעים מדי יום. מדי יום יש פניות לרלב"ד בנושאים שונים שקשורים לחדשנות וטכנולוגיה במגוון מאוד רחב של נושאים, חלק מהפתרונות באמת נשמעים נהדרים וחלק הם בלתי מבושלים בעליל, חלק כבר עד כמה שאנחנו יכולים, אנחנו מפנים ועושים שידוכים עם משרד התחבורה וגופים אחרים, עובדים עם נתיבי איילון, עם נת"י, עם כל מה שאפשר.

מה שאני חושבת, ח"כ טופורובסקי, ואני מתארת לעצמי שמשרד התחבורה יעלה אחרי, כי זה מה שהם עושים, מה שצריך לעשות זה להתכנס לתהליך מאוד מאוד סדור של כל אחת מהטכנולוגיות האלה כי יש אין סוף רעיונות. זאת אומרת שצריך להיות איזה שהוא ריכוז, הוצאת קולות קוראים, משרד התחבורה עשה את זה עם מסיחי דעת ועם שכחת ילדים ברכב ונתיבי איילון עושים את זה, הוצאת קולות קוראים בצורה מסודרת על פי נושאים, הערכה בוועדות ניסויים מסודרות לפי איזו מתודולוגיה סדורה שלפני שעוד הולכים לסיפור של התקן, נותנים תו בטיחות, על פי מתודולוגיה סדורה בכדי להבין שזה באמת תורם ולא פוגע בבטיחות בדרכים, ואחר כך לעבור למודלים של יישום והטמעה.

אנחנו מציעים רשימה של נושאים שמבחינתנו צריך קודם כל להתמקד בהם, זה נושא הסחי דעת, דיברו על זה פה גם מסייברוואן, ואנשים נוספים, הסחי דעת ועייפות, זה כבר הרבה יותר מהסיפור של הפלאפון. רובנו נוסעים עם רכבים שהמערכות שם מתקדמות והן גם מבחינת הסחי דעת בצורה מאוד משמעותית, הנושא של ניהול המהירות – ועוד שניה נדבר על התכנית הלאומית – אבל ניהול המהירות, הורדת המהירויות בעיקר בתווך העירוני הוא קריטי להצלחה להורדת נפגעים ותאונות דרכים. אמרו פה נכון שלספור הרוגים זה לא נכון, צריך לספור הרוגים ופצועים קשה ובכלל נפגעים, והאירוע העירוני הוא האירוע המרכזי שמטריד אותנו בכבישים הבין-עירוניים גם המשטרה וגם נת"י עובדים ומורידים. אנחנו נשארים באמת עם האירוע העירוני, הסיפור של ניהול המהירות הוא קריטי, גם פה האירוע הטכנולוגי הוא סופר-משמעותי. ניהול מהירות זה אומר טכנולוגיה, רכבים שיודעים לדבר אחד עם השני ועם הרמזורים ועם עמודי התאורה ועם איזה שהוא מקום שבו מייצבים את הכל.

אני מאוד מסכימה עם מיטל להבי מעירית תל אביב, צריך לתת לרשויות המקומיות יותר ויותר אפשרויות על מנת לנהל את האירועים האלה בתווך העירוני, הנושא של תפיסת הסיכון בעיקר לרוכבי אופנוע, שירות לנהיגה ואכיפה חכמה ואוטומטית.

זאת רשימה חלקית מבחינתי, אבל צריך להתמקד בה וצריך ללכת לפי איזו שהיא רשימה סדורה. אנחנו מדברים, ושמעתם אותי לא אחת ועובדים על זה ואני מניחה שממש תוך חודש וחצי נגיש את התכנית הלאומית לבטיחות בדרכים 50-30 שמטרתה להביא לכך שב-2030 במדינת ישראל יש לנו לפחות 50% פחות הרוגים ופצועים קשה מאשר בשנה הזאת. אנחנו סבורים ששוב, צריך לעבוד לפי משהו שהוא סופר סדור, עם מתודולוגיה סדורה, להכניס את כל הנושאים האלה לתוך התכנית הלאומית ואז לצאת לגבי כל נושא ונושא.

משרד התחבורה, ואני מתארת לעצמי שעינת תתייחס לזה, הקול הקורא להסחי דעת של משרד התחבורה אמור לפתור הרבה יותר מאשר רק בעיה של פלאפון. זה פלאפון, ועייפות, ויש חברות שיודעות לעשות את זה ועושות את זה מצוין. צריך לרכז את זה, לעשות את הניסויים המתאימים, רגולציה ולהתקדם. לעתים גם אפשר אפילו בלי רגולציה.

לכן ח"כ טופורובסקי, אני חושבת שמה שהכי חשוב פה זה להגיע לאיזה שהוא מנגנון סדור, אני בטוחה שמשרד התחבורה ידבר על זה עכשיו כי הם בדיוק על זה, זה חלק מהתכנית הלאומית. אנחנו מברכים כל חברה פה שפונה, לנו יש שיתוף פעולה מצוין, כמו שאמרה מיכל, עם הטכנולוגיה של שומרי הדרך, אבל זו רק טכנולוגיה אחת. יש כל כך הרבה טכנולוגיות מצוינות שצריך לקדם אותן בברכה, לעשות את הניסויים המתאימים ולצאת איתם לדרך. תודה.

רחלי תודה רבה. עוד מעט עינת תתייחס לאיך אנחנו דואגים שהרגולציה תהיה מאפשרת, על תהליכים סדורים דיברו לפני כן, הטכנולוגיה מתקדמת מהר מדי בשביל תהליכים סדורים לפעמים, לפעמים גם התהליכים הסדורים צריכים להיות מאוד מהירים. אבל אני כן מבקש מכאן, וזה גם יהיה בדברי הסיכום, שבתכנית של ישראל 2030 שאת עומלת עליה יחד עם הרבה מאוד אנשים, תכניסו את האפשרות הזאת של ההתפתחות הטכנולוגית וההטמעה שלה בהתאם למהירות שקורית.

ברור. זאת הכוונה. עינת סגל ממשרד התחבורה. בבקשה. כל הנושאים התכנסו אליך, יש לך הרבה נושאים.

התאפקתי כל הדיון. קודם כל צהריים טובים לכולם.

אדוני, אתה ויתרת על זכות הדיבור שלי?

ננסה להגיע אליך.

גם משרד המשפטים מבקש להתייחס.

ננסה להגיע אליכם. בבקשה עינת.

קודם כל אני רוצה להכניס את הדברים לפרופורציות ומאיה התחילה עם זה לפניי. אנחנו מדברים על מהפכה. זה לא משהו שדורש אסדרה רגולטורית קטנה, זה משהו שדורש ראייה הוליסטית ברמה של מדינה, ברמה לאומית. זה לא רק תכנית של משרד התחבורה, אנחנו צריכים לרתום לכאן את כל הגופים הרלוונטיים ויש המון גופים רלוונטיים, ואנחנו מסתכלים על זה כך.

לצורך העניין הקמנו עכשיו את ועדת ההיגוי בראשות מנכ"ל משרד התחבורה ששותפים בה כל מי שיש לו יד ורגל בנושא הזה ויכול להשפיע וצריך להשפיע ומחוייב להשפיע.

והיא מתכנסת? כי לפעמים ועדה שיש בה הרבה מאוד אנשים - - -

היא מתכנסת, היום בבוקר היה דיון. אני באתי ישר מהדיון, אפילו יצאתי באמצע לצערי, אבל היא מתכנסת. הוקמו שישה צוותי עבודה, כי בסוף אנחנו לא צריכים רק להגות הגיגים ודיונים, אלא צריכים לעשות. שזה בעצם מבחינתנו האמירה.

ששת הצוותים כוללים צוות רגולציה, שהוא מבחינתי הצוות המשמעותי ביותר כי בסופו של דבר כל שאר הצוותים מתכנסים אליו, צוות תקציב, צוות משפטי, צוות נסיעות שיתופיות, מטענים ונסיעות בשכר, צוות ניסויים וצוות סייבר. כבר משמות הצוותים אתם מבינים כמה זה רחב וכמה זה דורש ראייה מערכתית ברמת מדינה, אפילו בין-לאומית הייתי אומרת.

יש לנו נציגים בצוותים גם ממשרד ראש הממשלה, מהאוצר, משפטים, משטרה שהיא מאוד רלוונטית, הרשות לחדשנות כמובן, שוק ההון, המועצה הלאומית לכלכלה, מינהלת תחליפי דלק, רשות הסייבר, נתיבי ישראל, כולם שותפים בצוותים האלה ולוקחים חלק פעיל. נדרשת יצירתיות בדרגות מאוד מאוד גבוהות ואני חושבת שאנחנו עושים את זה.

אני חייבת לציין שלצד זה, אוקיי, יש ועדת היגוי וכולי, אבל כל הפעילות החלה עוד הרבה לפני. אנחנו למעשה כבר שלוש שנים מאשרים רכבים אוטונומיים, סמי-אוטונומיים מדרגה 3 לעלות על הכביש, והם נוסעים על הכביש. היום יש לנו 20 רכבים שנוסעים על הכביש, של שלוש חברות עיקריות ובתהליך מאוד סדור שמאפשר לנו היום דרך אגב להיות בסיס ובסיס איתן אפילו, לכל העבודה הזו של הצוותים, לאיך אנחנו קולטים רכב. חוץ מלקלוט את הרכב אנחנו צריכים להסתכל עכשיו איך הוא מדבר עם שאר ההיבטים, לצורך העניין איך הוא מדבר עם רכב טיפש, ישן, שהוא לא רכב אוטונומי, איך הוא מדבר עם התשתיות והזכירה הילה כמה פרויקטים, איך הוא מדבר עם השוטר, שוטר תנועה במקום רמזור, איך הוא מתייחס, הוא יודע לקרוא אותו, יודע לדבר איתו, יודע לשוחח איתו? לא. ואלה רק דוגמאות.

צריכים להבין שהתשתית מאוד מאוד חשובה, סביבת העבודה של הרכב האוטונומי שנאלץ בשלב ראשון להתנהל בעולם שהוא מעורב, שזה עוד יותר מאתגר אותנו, ואנחנו שם כדי לתת את המענה לדברים האלו והתחלנו לבנות תהליכים סדורים, ואני רוצה להגיד גם שאנחנו מתקדמים לעומת שאר מדינות העולם, כי גם איפה שמותר היום לנסוע ברכב בלי נהג לצורך העניין, ארצות הברית ורוסיה, זה לא משהו עם רגולציה חזקה או מוסדרת אלא זה על בסיס הצהרות יצרנים ומפתחים, שזה משהו אחר לגמרי.

אוקיי. ולנושאים שעלו כאן?

עכשיו נדבר גם על הנושאים שעלו כאן. רק עוד דבר כללי, יש מצבים של טכנולוגיות שאפשר לקדם בלי קשר לרגולטור ואני אתן דוגמה, מערכת היסח דעת, וסייברוואן התחילו לעשות את זה ואנחנו מלווים ובודקים את זה כי אנחנו יכולים ללמוד משם. התחילו לעשות פיילוט עם צה"ל, מצוין, אפשר לעשות עם ציי רכב, אף אחד לא יוצר להם חסמים, הם יכולים לעשות את זה ועושים.

נכון, אבל אותנו כוועדה מעניין שאם זה משהו שמציל חיים זה יגיע לא רק למי שיש לו כסף לממן את זה אלא יגיע לכמה שיותר נהגים.

אין בעיה, אבל אתה צריך קודם כל להוכיח גם את המערכת ולבדוק אותה ולהסיק מסקנות, ולא סתם להכניס משהו שבסופו של דבר יכול אפילו לפגוע, כי מערכות יכולות גם לפגוע ולהשפיע על מערכות הרכב, או להתנהל לא טוב עם ממשקים.

כן, אבל כאן בגלל שאנחנו מדברים על חיי אדם, לקורונה עושים חיסון מהר, אנחנו רוצים גם בזה לעבוד כמה שיותר מהר.

אני חושבת שאנחנו עובדים באמת בתהליכים מואצים ולא סתם אני אומרת, הנה, עכשיו אנחנו לקראת ניסוי עם נהג שיוצא מסביבת ההגה. אנחנו מתקדמים כבר לשם. הוא יושב ליד.

יפה. אוקיי. רשמתי גם לגבי שניות ברמזורים של הדובר הראשון.

אני גם רשמתי מלא דברים. כל נושא התשתיות, עידו נמצא איתנו ואשמח אם הוא יתייחס לנושא הזה. אני מנהלת אגף הרכב, והוא יותר בקיא. הוא יתייחס בהמשך לנושא של הרמזורים ומיפוי תשתיות. אני אתייחס לכמה דברים שעלו כאן.

קודם כל מצלמה לאחור, גם המקרים המזעזעים שקורים, באירופה בעצם הרגולטור מחייב כבר ביולי 2022 מצלמה בכל רכב, רכב מדגמים חדשים.

אנחנו הולכים לאמץ את זה גם?

בוודאי. ואנחנו גם מקדימים אותם אפילו. כי מבחינתי, שכבר עכשיו היבואנים יביאו מצלמות ולא רק עם מצלמות, עם מצלמות אוטומטיות, שלצורך העניין החיישנים עוצרים את הרכב, מתערבים ברכב, בדיוק כמו שהיה לנו את שמירת המרחק מלפנים שהיה בהתחלה רק התראה.

בכל רכב גם ביונדאי i10 למשל?

לא זה עידוד. שים לב למה שאמרתי, כי אני לא יכולה לחייב אם אין חיוב באירופה. אני לא יכולה לחייב את היבואנים. אני כן יכולה לעודד ולתמרץ אותם על זה, והנוהל שעדכנתי בוועדת טכנולוגיה, נוהל 03-13 שהוזכר כאן כמה פעמים בעצם מעודד את היבואנים להביא רכבים עם מערכות מתקדמות כשהדגש שלנו הוא על אוטונומיות, כי גם אם יש התראה ובסוף הנהג לא מתייחס לזה או לא מספיק כי הוא אדם אנוש - - -

יעודד באיזה מובן? במובן של הניקוד במיסוי?

כן.

זה יפה, וזה חשוב.

כן. זה משהו חדש שבעצם הכנסנו השנה, את הבלימה האוטומטית לאחור.

אם סך הכל המערכות עולות 4,000 למשל, וסך הכל כל הניקוד מאפשר הנחת מיסוי של 2,300 שקל, יכול להיות אולי שזה עוד פעם יגרום לכך שרק רכבים בסכומים של 200,000 שקל ומעלה זה יהיה רלוונטי אליהם.

אני רק אסביר ואסבר את האוזן. לפעמים מדובר רק באיזה צ'יפ או איזו שהיא מערכת אלקטרונית שלא עולה הרבה כסף, שמכניסים לרכב. ולכן העלויות ליבואן הן לא ברמות גבוהות, כי הרכב כבר מפותח, המערכת מפותחת אצל היצרן, זה בסך הכל להוסיף עוד איזה שהוא רכיב אלקטרוני שלא עולה הרבה כסף, כדי לייצר בסוף את הבלימה הזו או את המערכת האוטונומית.

לכן אני אומר שאם נחייב את זה הוא יהיה חייב להביא. אם נעודד את זה, הוא יביא את זה רק במסגרת מי שקונה רכב משודרג-משודרג עם עוד הרבה דברים אחרים.

אבל שוב, הוא רוצה בסופו של דבר לקבל הנחת מיסוי וזה לא משנה אם זה לרכב יוקרתי או רכב פחות יוקרתי. כל דגם שהוא יכניס עם מערכות כאלה, הוא יקבל הטבת מס.

אוקיי.

דברים נוספים שהכנסנו השנה בנוהל הזה, זה התראה על עייפות והיסח דעת ומערכת למניעת שיכחת ילדים, דברים שיש לנו כבר משנים קודמות – מערכת אקטיבית למניעת סטייה מנתיב, בדגש על אקטיבית, מערכת בלימה אוטומטית בעת חירום, שיוט אדפטיבי, זיהוי הולכי רגל, זיהוי רוכבי אופניים ואופנועים, זיהוי כלי רכב בשטח מת.

וכל זה במסגרת העידוד?

כל זה במסגרת נוהל 03-13. מצלמות רברס כבר יש לנו מזמן.

ומה עם שטח מת?

שטח מת אמרתי, גם. מערכות זיהוי כלי רכב בשטח מת, אבל זה לרכב הפרטי. תיכף אדבר גם על הרכב הכבד. חיישנים לחגירת חגורות בטיחות מאחור, אפרופו התאונה האחרונה שהייתה, שהם לא היו חגורים, מערכת לזיהוי תמרורי מהירות. אלה הדברים שאנחנו מעודדים ב-03-13 ברכב חדש למעשה, שמייבאים.

זה במסגרת העידוד. מה עם ה-WP29 שנאמר? האו"ם?

אוקיי. אז קודם כל כדי להיות חברים ולא רק צופים, שדרך אגב גם אנחנו מאוד היינו רוצים את זה, זה דורש חתימה על אמנה וויתור על תקנות תעבורה ישראליות, סתם לדוגמה, תקנה 168, כי אנחנו נהיה כפופים בעצם לכל הרגולציה האירופאית. זה לא משהו שכרגע - - - ברמה האסטרטגית.

האצלת סמכויות לרשויות מקומיות?

קודם כל זה לא אני, האצלת סמכויות, אבל אנחנו מבחינתנו מעודדים, במיוחד לאור הנושא של המיקרו מוביליטי והאופניים.

זה משרד בטחון פנים נכון?

כן. אבל אנחנו בשמחה, מעודדים את זה.

אוקיי. רצית עידו יגיד משהו?

כן. לגבי רמזורים ומיפוי תשתיות שהוזכרו בדיון.

אני אתייחס בזריזות. מיפוי תשתיות, הילה כבר התייחסה לפיילוט שהיא מוציאה כרגע, שמשרד התחבורה מוציא באמצעות נתיבי ישראל, למיפוי של כל הצבע. כמובן שאחרי זה על מנת לשמר את הצבע נצטרך תקציבי אחזקה גדולים יותר מהתקציבים הקיימים. לגבי רמזורים וספירה לאחור, הדרך שבה אנחנו עובדים כרגע גם עם נתיבי אילון וגם עם נתיבי ישראל זה באמצעות שורה של מכרזי אתגר ואתגרים למציאת טכנולוגיות, כשאנחנו לא מגדירים את הפתרון הרצוי, אנחנו מגדירים את הבעיה ונותנים לשוק להציע הצעות לפתרון. רק עכשיו התפרסם מכרז אתגר לבטיחות בנתיבי תחבורה ציבורית, ככל שיש פתרון כמו ספירה לאחור ברמזורים שהוא חושב שהוא עונה על אחד האתגרים, כמובן שהוא מוזמן להגיש ואנחנו גם מסייעים עם הרגולציה על מנת לבחון את הפיילוט, בהמשך גם על מנת להטמיע את זה באופן מלא.

כן אבל אם אנחנו לא נחייב זה לא יקרה. זה לא שפתאום יהיה פה ושם רמזורים, זה משהו שאנחנו צריכים לחייב לדעתי. או להאציל לרשויות המקומיות את האפשרות לעשות את זה בעצמן.

רשויות מקומיות מתוקף היותן רשות תמרור מקומית מצד אחד יש לה הרבה מאוד סמכויות והיא יכולה לבקש גם מהמפקח המרכזי או מהרשות המרכזית להטמיע טכנולוגיות, וניתן לאשר את זה. אני חייב להגיד, ואני אומר את זה באמירה מהצד, וככל שרוצים לפתוח את זה אני אשמח, אבל לא נראה לי שזה מתאים לעכשיו, יש גם ספקות לגבי הטכנולוגיה של ספירה לאחור ברמה של בטיחות, לדוגמה כשרכב מגיע במהירות והוא רואה שנשארו לו מספר מועט של שניות, הרבה פעמים הוא יאיץ על מנת לעבור את הצומת. מחקרים שאני קראתי מהעולם לא בהכרח מראים שזה מפחית תאונות דרכים, אבל שוב, בגלל זה אני כן אשמח לקדם את זה כפיילוט ככל שיוגש מענה רלוונטי וזה יעמוד בקריטריונים, וניתן יהיה אחרי זה יהיה לנהל דיון האם להטמיע את זה בצורה רחבה יותר.

תודה עידו. נטליה מרשות המסים, יש הטבות מס נוספות או חדשות שאתם רוצים לעזור ולעודד טכנולוגיה מצילת חיים בדרכים?

יש לנו הטבות מס במס קניה שאמורות להסתיים בסוף החודש, זו הוראת שעה שפוקעת.

ויש הארכה שלה?

אנחנו פועלים להאריך אותה. לגבי התוכן של איזה מערכות מקבלות ניקוד, זה נקבע במשרד התחבורה, בהתייעצות איתנו.

זה יש לי, השאלה אם יש כוונה להוסיף עוד.

יש עדכונים, בשנה הקרובה הכנסנו שלוש מערכות חדשות שזו מערכת למניעת שכחת ילדים, בלימה אוטומטית בעת נסיעה ברברס ומערכת שבודקת ערנות נהג בזמן הנסיעה ומתריעה אם יש מאפיינים של חוסר ערנות. כרגע זה נכנס לדיווח, היבואנים מתחילים לדווח ונראה איך זה יתפתח.

תודה. תמרה לב ממשרד המשפטים, יש לך משהו להגיד?

תודה. אני מיעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ואני מובילה את הצוות אצלנו שאחראי על אסדרת הרכב האוטונומי. לדיון יש שני ראשים, אחד הפחתת פגיעה בחיי אדם באמצעות טכנולוגיות וההתמקדות היא ברכב האוטונומי, אז אני רק אגיד כמה מילים על התזכיר שהזכרת, כי בעצם אף פעם לא דיברו עליו בכנסת.

צריך להבין שהטכנולוגיה והרגולציה במקרה הזה ספציפית הולכים אחד ליד השני, אין פה טכנולוגיה שהרגולציה עוצר אותה. אנחנו ממש מנסים ללכת יחד עם הטכנולוגיות ומצד שני לא לגרום נזקים, לא לטכנולוגיות שיתפתחו לכיוונים לא נכונים וגם לא להעלות דברים לא בטוחים על הכביש. ברור לכולם שהרכב האוטונומי מצד אחד שהוא פוטנציאל מדהים להפחית תאונות, להגדיל נגישות, להפחית גודש, להיות הרבה יותר ידידותי לסביבה, זה נכון, ומהצד השני וזו הסיבה שאנחנו כל כך מעורבים, צריך להבין שהוא מעלה שאלות מאוד משמעותיות, קודם כל איך אנחנו יודעים שהוא באמת מספיק בטוח מבחינת הנוסעים, מי אחראי במקרה של תאונה, מי אחראי ברמה הנזיקית, מי לוקח את האחריות הפלילית, אין פה נהג שהוא אשם או לא אשם, אז אנחנו חייבים בעצם לבדוק מי עכשיו יקבל עליו את האחריות, מה קורה עם כל המידע שהרכב הזה אוסף, מידע על כולנו, האם הרכב הזה חשוף לפריצות סייבר.

זו שורת שאלות שכל אחת מהן פותחת עולם שלם שהוא גם עולם מקצועי וגם עולם משפטי, ומהסיבה הזאת בעצם אנחנו לפני בערך חצי שנה, כשמשרד התחבורה רצה לקדם את הצעת החוק להסדרת הנושא הזה, באנו והצענו "בואו נתחיל קודם כל בחקיקה שתאפשר ניסוי". אני אומרת את זה רק כדי להסביר למי שפחות בקיא בתזכירים האלה.

כל הרעיון של תזכיר חוק שפורסם הוא בעצם לנסות לייצר אוסף של ניסויים רחבים שיאפשרו להטמיע טכנולוגיות, יאפשרו להסיר חסמים רגולטוריים שקשה לנו להוריד אותם לגמרי, אבל אנחנו יכולים לצורך ניסוי להוריד אותם, ובעיקר יאפשרו לרגולטור ללמוד ולהתגמש תוך כדי שהניסויים האלה פועלים, ואז אם פתאום קורה משהו אפשר לעצור הכל, ואם הדברים משתכללים והולכים לכיוונים מסוימים אנחנו יכולים לזרום יחד איתם. לכן התזכיר שפורסם, אנחנו עובדים ומקווים שהוא יתקדם, המשמעות שלו היא בדיוק זה, לאפשר לכולם, כל מי שרוצה למשל נוכח כאן, ללמוד את הטכנולוגיה ולהתאים לה את הרגולציה ולא לחסום. אז אני חושבת שזה מאוד חשוב להבין את זה כך, אחרי שנוכל ללמוד את זה יהיה אפשר גם להתקדם עם רגולציה יותר רחבה, כללית וסופית.

תמרה טובה רבה. נתי ביאליסטוק וגיל ביילין, אני רואה שביקשתם לדבר, אבל נגמר לנו הזמן ואני אשמח להפגש אתכם באופן אישי ולקדם את מה שרציתם לדבר עליו.

אני רוצה לסכם. בסופו של דבר, אנחנו יודעים שאם היו מסתכלים על תאונות הדרכים כעל מלחמה, הכל היה מתקדם יותר מהר. ואני יודע שיש כאן כוונה מאוד טובה של הרבה מאוד אנשים, פקידים בכירים ובכירים פחות, נבחרי ציבור ואנשים שנותנים ממרצם ומזמנם הפנוי גם לנושא תאונות הדרכים, יש רצון מאוד טוב לקדם.

הוצגו בפנינו טכנולוגיות מצילות חיים וחברות שמפתחות טכנולוגיות שיכולות להציל חיים, ואנחנו בהחלט רוצים לקדם את זה. שוב אני אומר, הוועדה חושבת שאם ממשלת ישראל הייתה מסתכלת על נושא תאונות הדרכים כאל מלחמה, כאל סכנה לאומית, כמו שזה באמת, כפי שנאמר כאן אנשים מתים בדרכים כל הזמן, בלי קשר לקורונה או לא קורונה, למלחמה או לשלום. אם ממשלת ישראל הייתה מתייחסת לזה כאל מלחמה הכל היה מתנהל יותר מהר, הכל היה מוטמע יותר מהר והעניינים היו נעשים מהירים יותר.

הדבר הזה מקבל משנה תוקף לאור העובדה שנושא בטיחות בדרכים הוא נושא בין משרדי. אמנם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מרכז את כל הנושא של הטכנולוגיה בדרכים, אבל מעבר לרלב"ד יש את משרד המשפטים, משרד האוצר, וכפי שראינו אפילו במשרד האוצר יש כל מיני גופים שאחראים על זה, המשרד לביטחון פנים, השלטון המקומי, נתיבי ישראל שהם אמנם בתוך משרד התחבורה אבל הם חברה ממשלתית, ועוד ועוד משרדים, והדבר הזה דורש שתהיה עדיפות לאומית גבוהה לנושא הזה.

סיכום הישיבה ממשיך עם הנושאים הבאים: הוועדה הבין-משרדית האמונה על קידום החקיקה הנוגעת להטמעת רכב אוטונומי תעדכן את הוועדה בהתקדמות ובתוצאות פגישותיה עד לתאריך ה-31 בדצמבר 2020. חברת נתיבי איילון תעדכן את הוועדה בחברות, בהיקף הניסויים ובהתפתחות של מרכז הניסויים אשר היא השיקה לאחרונה. משרד התחבורה יבחן את הרגולציה המתפתחת באירופה ויקדם תוך התאמות נדרשות רגולציה זהה בישראל. רשות שוק ההון יחד עם המפקח על הביטוח, המשרדים השונים וחברות הביטוח, יבחנו כיצד יש לתמרץ מצידן נהגים כדי שיתקינו מערכות בטיחות.

משרד התחבורה יקדם בהקדם קולות קוראים על מגוון הטכנולוגיות המוצעות, ביטול היסח הדעת, תקן למושבי בטיחות לילדים, מכשיר המתריע על שכחת ילדים ברכב, ביטול שטחים מתים ברכבי משא ועוד ועוד תוך תחימת זמני היישום וההטמעה של אותן טכנולוגיות.

משרד התחבורה ביחד עם הרלב"ד יבחנו הוצאת קמפיין לחשיבות ולעידוד התקנות אמצעים טכנולוגיים ברכב באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות. בקמפיין ישתתפו כלל הגופים האמונים על נושא זה.

משרד התחבורה יבחן חיוב התקנת מערכות בטיחות תואמות את סוגי הרכבים השונים, החל מהדו-גלגלי, רכבים פרטיים ועד רכבי משא ואוטובוסים, תוך בחינת סבסוד חלקי של האמור. שוב, אנחנו רוצים להבטיח שכלל הנהגים יזכו ליהנות מהבטיחות הטכנולוגית ולא רק אלה שידם משגת.

משרד התחבורה ימציא תמריצים נוספים מלבד שיטת הנקודות בזיכוי המס, לשם הטמעת מערכות בטיחות מתקדמות ברכבים חדשים, לא רק היקרים שבשוק.

משרד התחבורה ימשיך לעודד התקנות מערכות פסיביות ברכבים משומשים. אחת התאונות לפחות שהיו בסוף השבוע הייתה עם רכב של בן מעל ל-10 שנים וברור שבהתקדמות הטכנולוגית שקורית כל שנה יש הרבה טכנולוגיות שחסרות ברכבים ישנים וחייבים להתייחס לזה.

קידום תקנות הטכוגרף – ועדת הכלכלה מחכה שהתקנות יגיעו אליה והיא תוכל לקדם את זה בהקדם.

הוועדה קוראת לממשלת ישראל לקבוע יעד בו תתאפשר במדינת ישראל תחבורה אוטונומית נגישה ושיתופית לכלל האזרחים. אנחנו רואים איך התחבורה האוטונומית מתקדמת, נאמר לנו שיש כבר עכשיו מעל ל-20 רכבים אוטונומיים בשלב כזה או אחר שנוסעים בכבישים ברישיון משרד התחבורה. הטכנולוגיה מתקדמת ועם עידוד אנחנו חושבים שיכול להיות חזון למדינת ישראל, ויכול להיות האוונגארד בהטמעת רכבים אוטונומיים, דבר שישנה את המציאות לא רק בתחבורה אלא בגלל.

בנושא התכנית הלאומית, הוועדה קוראת לרלב"ד להתייחס לקביעת רגולציה מאפשרת לטכנולוגיות, כי הרי התכנית הלאומית מדברת על 2030 ואנחנו רוצים שתהיה בה אפשרות מאוד גמישה ליישום והטמעת טכנולוגיות מתפתחות ושיתפתחו במערכת התחבורה וקידום הבטיחות בדרכים. תודה רבה לכל מי שנכח והשתתף בדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 11:37.