פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



13
ועדת הפנים והגנת הסביבה
09/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 127
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, כ"ג בכסלו התשפ"א (09 בדצמבר 2020), שעה 9:00

לקט ישראל - אובדן מזון והצלת מזון בישראל

חברי הוועדה: רם בן ברק – מ"מ היו"ר
אליהו ברוכי

משה אבוטבול
מיכל קוטלר וונש - באמצעים מקוונים

רותם שמאי - ראש תחום חדשנות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה

גדעון כרוך - מנכ"ל ארגון לקט ישראל

רוית דינמז יחזקאל - קשרי ממשל, ארגון לקט ישראל



משתתפים באמצעים מקוונים



דוד יהלומי - מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

פרופ' דב צ'רניחובסקי - יו"ר בפועל, המועצה הלאומית לביטחון תזונתי

רוני אבירי - מנהלת מחלקת פיתוח משאבים והצלת מזון, ארגון לתת

חן הרצוג - כלכלן ראשי, BDO

ליאת ארבל - TNS

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים


לקט ישראל - אובדן מזון והצלת מזון בישראל

בוקר טוב. אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. אני חושב שזה דיון מאוד חשוב במיוחד בתקופה הזאת שממחישה את הנחיצות של הצלת מזון וכל שרשרת הייצור שלו. אובדן המזון בישראל חשוב מכמה היבטים. ראשית, מההיבט של איכות הסביבה, ושנית, ואולי חשוב יותר, מתן ביטחון תזונתי להרבה משפחות שזקוקות לביטחון עקב המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעו במיוחד עכשיו, בזמן הקורונה.

כפי שאני רוצה את זה כעת, האתגרים שעומדים בפנינו הם איך לבנות מנגנון מתגמל על מנת שיהיה כדאי לגורמים לשתף פעולה. בנוסף, ולא פחות חשוב, צריך לוודא כי הפעילות שלנו לא תפגע בחקלאים וביצרנים ולשמור על תוצרת בשוק החופשי למי שכן יכול להרשות לעצמו.

נתחיל בדיון. ראשון הדוברים מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מר דוד יהלומי שנמצא ב-זום.

בוקר טוב. שלום לכולם. חבר הכנסת רם בן ברק, חברי ועדה נכבדים, גידי כרוך מנכ"ל לקט ישראל, חן הרצוג הכלכלן הראשי של BDO, שותפים ואורחים נכבדים.

ברצוני להודות ליושב ראש הוועדה רם בן ברק, לחבריה ולחברים על הדיון החשוב שמתקיים כאן היום בנושא אובדן המזון ועל ההזדמנות שניתנה לנו להציג את הממצאים המשמעותיים של הדוח שהכנו יחד עם לקט ישראל ו-BDO. נתוני הדוח שופכים אור על ההיבטים הסביבתיים הכלכליים והחברתיים של בעיית אובדן המזון. ההשלכות הכלכליות הנלוות למשבר הקורונה שאנו מתמודדים עמו מחמירות את בעיית אי הביטחון התזונתי בישראל ומחדדות את הפער הבלתי נתפס בין המחסור במזון בקרב רבים באוכלוסייה לבין קלות הדעת בה מושלכת לפח כמות אדירה של מזון ללא שימוש. בישראל 2.5 מיליון טון של מזון ראוי למאכל, בשווי של 20.3 מיליארד שקלים, נזרקים לפח האשפה מדי שנה. שליש מהפסולת הביתית, מקורה באובדן מזון שאחראי לשישה אחוזים מפליטות גזי החממה בישראל. כאשר אנו משליכים מזון לפח, אנו זורקים אתו את כל המשאבים שהושקעו בו עד לנקודה בה הושלך המזון. ככל שאנו מתקדמים בשרשרת הייצור והצריכה, יותר ויותר משאבים שהושקעו יורדים לטמיון. בסוף השרשרת אנו נדרשים להשקיע משאבים כלכליים וסביבתיים אדירים לטיפול בפסולת המיותרת. ההשפעה של מניעת כמות משמעותית של פסולת המצריכה טיפול דרמטי למשק הפסולת ולפיכך קידום הצלת המזון, יהיה נדבך חשוב בגישת המניעה באסטרטגיית הפסולת החדשה שאנו משלימים בימים אלה ושבו השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל קבעה יעד הפחתה של הטמנת הפסולת מ-80 אחוזים כיום ל-20 אחוזים בשנת 2030.

אובדן המזון בר הצלה עומד על כ-1.2 מיליון טון ושווי כספי של כשבעה מיליארד שקלים. על פי ממצאי הדוח הנזק הסביבתי של האובדן מסתכם בכ-3.2 מיליארד שקלים בשנה הנובע מאובדן משאבי קרקע, מים, פליטות גזי חממה ומזהמים לאוויר וכן עלויות של הטיפול בפסולת שנוצרה.

החידוש שאנו מציגים בדוח השנה הוא החישוב הכלכלי של ההשפעות והעלויות הסביבתיות של אובדן ובזבוז מזון. כל טון פסולת שנצליח למנוע, יחסוך לנו עלויות רבות כלכליות, סביבתיות וחברתיות. על פי הערכות, אנחנו מדברים על היקף המזון שהוא בר הצלה שמגיע ל-1.2 מיליון טון. הממצאים של הדוח מצביעים על כדאיות כלכלית גבוהה של מניעת מזון והצלתו. על כל שקל אחד שנשקיע במניעה ובהצלת מזון, אנו נקבל שווי ישיר של 3.6 שקלים, קרי, תשואה ישירה יוצאת דופן בשיעור של 360 אחוזים. אם נוסיף על כך את התשואה העקיפה של הרווח הסביבתי, השיעור יעלה ל-420 אחוזים.

לא ניתן להתעלם מנתונים יוצאי דופן אלה ולכן חלה חובת אחריות על כולנו לשתף פעולה ולממש את הפוטנציאל הגלום במניעת אובדן מזון ובהצלתו.

זאת הסיבה שהשרה להגנת הסביבה הנחתה אותי לנסח הצעת מחליטים לממשלה, במטרה לגייס את כל השותפים הפוטנציאליים בממשלה למימוש הפוטנציאל של מניעת אובדן המזון והצלתו. כך נייצר רווח משולש – סביבתי, כלכלי וחברתי. תודה רבה.

תודה רבה. אכן דברים חשובים.

ברשותך היושב ראש, אני נאלץ לרדת לכנס שיש לנו ברגעים אלה. אני אשמח אם אוכל להצטרף להמשך הדיון אם יישאר זמן.

בסדר גמור. תודה. חן הרצוג מ-BDO שיציג לנו את המצגת. נמצא אתנו ב-זום.

שלום. בוקר טוב. אני רוצה להציג בפניכם את עיקרי דוח אובדן המזון. זה הדוח החמישי שאנחנו ב-BDO מפרסמים יחד עם לקט ישראל והשנה בפעם הראשונה הצטרף גם המשרד להגנת הסביבה. אנחנו מציגים לראשונה בישראל לא רק את העלות הכלכלית של אובדן המזון אלא גם את העלות הסביבתית, ובכך למעשה מדינת ישראל היא המדינה הראשונה מבין מדינות ה-OECD שמפרסמת בצורה רשמית את אומדן העלות הסביבתית של אובדן המזון.

כפי שציין מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, יש כאן עלות מאוד מאוד משמעותית למשק הלאומי, עלות אובדן המזון בישראל, כ-21 מיליארד שקלים, והסכומים הבלתי נתפסים האלה, אני חושב שמה שחשוב להדגיש זה שאין מדובר רק בעלות רעיונית. זה מחיר שכולנו משלמים אותו. הציבור כולו משלם את העלות הזאת, בין אם באמצעות יוקר המחיה, בסופו של דבר העלות של אובדן המזון מתגלגלת לכיסם של כל הצרכנים, וגם העלות הסביבתית היא בוודאי עלות שבסופו של דבר מתגלגלת לכיסו של הציבור.

התופעה הזאת של אובדן מזון היא תופעה שבעצם אנחנו לכאורה יכולים לבוא ולומר שיש כאן בעיה של דפוסי צריכה, של ביג בג, וזה נכון ואפשר וצריך להפסיק את אובדן המזון, אבל קודם לכן צריך להבין שאין מה לעשות, גם במצב של תכנון אופטימלי של משק החקלאות ושל הצריכה, נכון וראוי כלכלית – ואין ברירה – שיהיה אובדן מזון. ומדוע? כי התהליך הזה של ייצור המזון הוא תהליך שמטבעו הוא תהליך שנתון לחסדי הטבע. החקלאי יודע כמה הוא זורע אבל הוא לא יודע כמה הוא קוצר. אנחנו כחברה לא מוכנים כמובן לסבול מצב של מחסור במזון בשנה של משבר והמשמעות היא שבשנה ממוצעת תמיד יהיו עודפים. לכן השאלה היא לא האם יש עודפי מזון – צריך לצמצם אותם, צריך לתכנן את החקלאות וצריך למנוע עודפים – אבל בסופו של דבר האתגר הוא לקחת את העודפים האלה ולהציל אותם או להעביר אותם לנזקקים.

לכן בראייה שלנו, הניתוח שלנו מראה שהנושא הזה של הצלת מזון הוא לא רק נושא סביבתי אלא הוא נושא כלכלי, חברתי וסביבתי. אם אנחנו לוקחים את אותו מזון לנזקקים, אנחנו לא רק גורמים נזק סביבתי, את אותם 3.2 מיליארד שקלים לשנה של נזק סביבתי שנגרם לציבור, אלא אנחנו גם פותרים בעיה חברתית. הבעיה החברתית היא בעיית אי הביטחון התזונתי בישראל. בישראל כ-18 אחוזים מהאוכלוסייה נמצאת מתחת לסף אי הביטחון התזונתי. מספיק שנציל 20 אחוזים מהמזון שהלך לאיבוד, נוכל לפתור את בעיית אי הביטחון התזונתי בישראל, בעיה שהחמירה השנה בעקבות משבר הקורונה, כאשר להערכתנו לפחות 145,000 אנשים חדשים נכנסו למצב של אי ביטחון תזונתי. לכן יש כאן מצב שהוא וין-וין, יש תועלת סביבתית, יש תועלת כלכלית ויש תועלת חברתית. לוקחים פסולת שיש לה נזק סביבתי אדיר והופכים אותה למשאב, משאב כלכלי ומשאב חברתי.

תשאלו אם זה כל כך כדאי, למה זה לא קורה מעצמו, למה צריכה המדינה להתערב. ההערכה שלנו היא שיש כאן תופעה של מה שאנחנו קוראים כשל שוק. מה זאת אומרת כשל שוק? הכדאיות למשק הלאומי של הצלת מזון גבוהה יותר מאשר העלות הישירה או הערך הישיר. לכן ללא מעורבות ממשלתית, ללא מדיניות ממשלתית, בעצם אנחנו נמצאים במצב שיש אובדן יתר של מזון.

לכן אני חושב שהדיון כאן צריך להתמקד לא רק בהצגת הנתונים אלא בשאלה מה תפקידה של המדינה, מה תפקידו של המחוקק בקביעת מדיניות וקביעת תמריצים כדי שיהיה כדאי ויהיו אמצעים ותהיה יכולת להציל את עודפי המזון ולמנוע את הנזק הכלכלי, הסביבתי והחברתי האדיר הזה . בסופו של דבר כל אחד ואחד מהגורמים בשרשרת המזון, כאשר החקלאי זורק מזון לפח, זה בגלל שהעלות של הפקת המזון, של ייצור המזון, של השינוע שלו, יותר גדולה מהתמורה שהוא יכול לקבל. יש לנו תופעה של מזון שהערך שלו נמוך בגלל אורך חייו, בגלל שהוא לא נראה מספיק טוב, אבל מבחינה תזונתית למזון הזה יש ערך כלכלי מלא. לכן נדרשת כאן מעורבות ממשלתית, להתגבר על כשל השוק הזה.

לקט הוא ארגון פילנתרופי שעוסק בהצלת מזון אבל בראייה שלנו הצלת מזון זאת לא פילנתרופיה, זו פעילות כלכלית ופעילות כלכלית של הפיכת פסולת למשאב, פסולת פוטנציאלית למשאב, ולכן כאשר יש כשל שוק, התפקיד של המדינה הוא להתערב.

במסגרת הדוח אנחנו זיהינו מספר צעדי מדיניות, שמונה צעדי מדיניות שאנחנו חושבים שעל המדינה לנקוט כדי להפחית את אובדן המזון וכדי לקדם את עידוד הצלת המזון. היעדים שגובשו מפורסמים במסגרת הדוח שלנו, גובשו על ידינו בשיתוף לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה.

אני רוצה להזכיר את שמונת היעדים האלה. היעד הראשון אומר קביעת יעד לאומי להפחתת אובדן מזון והצלתו. האו"מ המליץ על יעד של 50 אחוזים הפחתת מזון עד שנת 2030. מדינות רבות אימצו את היעד הבין-לאומי הזה. קביעת היעד, זה לא רק צעד הצהרתי. ברגע שיש יעד, צריך לגבש מדיניות, ברגע שיש יעד – מודדים את העמידה ביעד, ולכן אני חושב שהחשיבות של קביעת יעד לאומי היא הרבה מעבר להמלצה.

הנושא השני הוא גיבוש תוכנית לאומית להפחתת אובדן מזון ולהצלת מזון. המדינה צריכה לגבש תוכנית ברגע שיש שיעד, מה הצעדים שנלקחים כדי לעמוד ביעד הזה.

יש כאן בעיה שכאשר אנחנו זורקים פסולת, אנחנו גורמים נזק וצריכים להביא למצב בו הצרכנים, ככל שניתן, יכולים להפנים את העלות הזאת. אני לא חושב שזה ישים בתנאי המשק הישראלי שכל משק בית שזורק פסולת, ישקלו אותה וישנעו אותה. אנחנו משלמים את זה בעקיפין דרך הארנונה אבל בהקשר של פסולת מסחרית, ודאי וודאי שגביית תשלום בגין פסולת מסחרית, יכול ליצור כאן תשלום שמשקף את העלות הכלכלית והסביבתית, יכול ליצור תמריצים כלכליים.

הנושא הרביעי הוא תמיכה ממשלתית בפעולות לטובת הפחתת אובדן מזון והצלת מזון. צריך כאן תקציבים ממשלתיים. המכפיל הלאומי הוא מכפיל מדהים של 3.6 בלי השפעות סביבתיות ו-4.2 עם ההשפעות. כלומר, כל שקל שהמדינה משקיעה בהצלת מזון מייצר ערך לאומי של ארבעה שקלים. זאת פעילות כלכלית בכלי מדיניות ממשלתי מאוד מאוד אפקטיבי שלא משתמשים בו היום.

יש את הנושא של הסדרה מחודשת של תעריפי תפוגה. לפעמים מזון נזרק בגלל אי בהירות או בגלל מדיניות אחרי תפוגה שהיא לא מספיק ברורה או נכונה.

הנושא הבא הוא הצלת מזון בגופים ממשלתיים מתוקצבים. לא יכול להיות מזון שנרכש בכספי משלם המסים, מזון בגופים ממשלתיים, בגופים מתוקצבים, בחברות ממשלתיות, שמשלם המסים שילם עבורו, ואם יש עודפים – זורקים אותם לפח. אלה עודפים שהציבור שילם עליהם וחייבת להיות חובת הצלת מזון בגופים ממשלתיים כחובה לכל הגופים הממשלתיים וזה בהחלט בכוחו של המחוקק לקבוע תנאי כזה.

בדומה לכך, הנושא הבא, הצלת מזון כתנאי להשתתפות עסקים פרטיים במכרזים ממשלתיים. אם אתה רוצה למכור אוכל למדינה, אם אתה רוצה להשתתף במכרז קייטרינג לרשויות ממשלתיות, לצבא, לבתי חולים – אתה חייב להתחייב לתרום את העודפים. אנחנו רואים את זה במדינות אחרות, בארצות הברית, ואין שום סיבה שהמחוקק לא יקבע חובה כזאת גם בישראל.

הנושא האחרון, שיפור של הרגולציה הקיימת לאובדן מזון.

אני חושב ששילוב של שמונת כלי המדיניות האלה, לאור ממצאי הדוח, לאור הכדאיות הכלכלית הגבוהה בהצלת מזון, גם בצד הכלכלי, גם בצד הסביבתי וגם בצד החברתי, אני חושב שיכול להביא לשינוי של ממש במספרים ולהביא למצב בו הדוחות הבאים שנפרסם לא יראו, כמו שאנחנו מראים בחמש השנים האחרונות, כל שנה אנחנו מראים, עוד ועוד גידול בנזק הלאומי. זה היה 19 מיליארד שקלים והשנה עלינו מעבר לרף ה-20 מיליארד שקלים. אני חושב שהגיע הזמן לגבש מדיניות של היפוך מגמה, שלא נשב כאן בעוד שנה ושנתיים ונגיד שזה 21, זה 22 מיליארד שקלים, אלא נשאל את עצמנו מה עושים כדי להקטין את הסכום. תודה רבה.

קראתי את הדוח שלכם בעיון ואני מקבל את כל מה שכתוב בו. יש איזשהו דבר אחד שכן מטריד אותי. בסופו של דבר, כאשר מדברים בהצלת מזון, זה לקחת את מה שאנשים זורקים ולהחזיר אותו בחזרה לשוק. זה מה שאנחנו עושים. השאלה האם בצורה כזאת אנחנו לא פוגעים בשוק מהבחינה הזאת שפחות אנשים ילכו לסופרמרקט ויקנו עכשיו מזון. איך אנחנו מוודאים שמצד אחד אנחנו דואגים לשכבות של מי שבאמת צריך את זה ולא ילך לסופרמרקט בכל מקרה, ומצד שני אנחנו דואגים שזה לא ייכנס לשוק החופשי. את התחרות של השוק החופשי.

מה שאתה אומר, זו שאלה מאוד נכונה ומאוד חשובה כיוון שאם ניקח את העודפים האלה ונחזיר אותם לשוק לא פתרנו לא בעיה כלכלית וגם לא סביבתית כי המשמעות היא שמזון אחר ייזרק לפח. היכן נכנס הפתרון? כאשר הצלת המזון נעשית דרך ארגונים כמו לקט ישראל ומגיעה בסופו של דבר לנזקקים, לאותם אנשים שנמצאים באי ביטחון תזונתי, שהם לא אוכלים מספיק. זאת אומרת, כל תוספת מזון שהוא אוכל, זה לא מחליף קנייה בסופרמרקט. אנחנו הראינו בדוח את היקף אי הביטחון התזונתי, אוכלוסייה שבעצם אוכלת וצורכת מזון משמעותית מתחת לרף הנורמטיבי. אתם רואים כאן את המשולש האדום בשקף שאני מראה. לכן, ככל שאנחנו סוגרים את המשולש הזה, אנחנו לא מחליפים קנייה בסופרמרקט אלא אנחנו מגדילים את העוגה הלאומית, אנחנו מגדילים את צריכת המזון, אנחנו גם משפרים את מצב התזונה והבריאות של האוכלוסיות הלאה ואנחנו לא מחליפים מזון אחר.

אתה צודק שהמנגנונים צריכים להבטיח שבאמת המזון יגיע לאוכלוסייה הזאת ולא יזלוג לשוק. אני חושב שיש מנגנונים בשיטת ההפצה, דרך בתי התמחוי, דרך עמותות הסיוע שבמידה רבה עונה על זה, וככל שמגדילים את ההיקף, כמובן שצריך לשמור על זה. כל עוד שומרים שזה יגיע באמת לגורמים המתאימים, אני חושב שאין פגיעה כלכלית ואין פגיעה בחקלאים אלא נהפוך הוא.

תודה. גדעון כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. בבקשה.

בוקר טוב. תודה אדוני היושב ראש. חברי הכנסת. לפני שאני אתייחס, אני גם רוצה להודות כמובן למשרד להגנת הסביבה שאת הדוח הזה עשינו אתו, לשרה, למנכ"ל כמובן וגם לצוות המדהים של המשרד. בהחלט היה שיתוף פעולה מאוד מעניין ואני חושב שהדוח בהחלט מייצג את הדברים.

אני רוצה להתייחס לתשובתו של חן לשאלתך לגבי איך מוודאים את זה. אני רק אוסיף עוד כמה מלים. כל הפער של אי ביטחון תזונתי במדינת ישראל נמדד בשלושה מיליארד שקלים. זאת אומרת, אם אנחנו נשקיע שלושה מיליארד שקלים, נביא את האנשים, את כל מי שנמצא באי ביטחון תזונתי, לרמת הביטחון התזונתי הממוצעת בישראל. זאת אמירה כוללת. זה יסביר למה זה לא יפגע בשוק, כי יש פער כזה. באופן פרטי אני יכול לומר שלקט ישראל עוסקת בדבר הזה ויש לנו צוות, וכך גם לעמותות אחרות, שמוודא שהמזון שאנחנו אוספים מגיע רק לנזקקים.

אתם עובדים דרך העיריות?

אנחנו עובדים דרך העיריות ואנחנו עובדים גם ישירות מול עמותות בכל הארץ, מהצפון עד הדרום. כמובן גם בכל הגזרים בישראל.

אני רוצה לציין את החשיבות של הדוח הזה שנעשה עם המשרד להגנת הסביבה כי זאת פעם ראשונה שגורם ממשלתי, משרד, לוקח על עצמו אחריות גדולה בדוח הזה ואומר שהוא מסכים למה שכתוב בדוח הזה. הרי ברור שאם המשרד לא היה מסכים למה שכתוב בדוח הזה, הדוח הזה לא היה יוצא לאור.

זה משמעותי מאוד מבחינתנו כי עד היום לא זכינו מספיק לאוזן קשבת במשרדים הממשלתיים ובעצם הצלת המזון נשארה פרי עמלן של עמותות. רק עמותות עושות את הדבר הזה ולקט ישראל, כארגון מוביל בהצלת מזון, עם האג'נדה של הצלת מזון, אנחנו עושים הכי הרבה. אנחנו מצילים בתקופה רגילה בערך 18-17 אלף טון של מזון, רובה תוצרת חקלאית משדות של חקלאים.

18,000 טון, לכמה זמן? באיזה פרק זמן?

בשנה. בחודש זה יוצא בערך 1,500 טון בממוצע. אנחנו עוזרים ל-175,000 אנשים כל שבוע במזון, בתוצרת חקלאית, ובנוסף לזה יש לנו גם את המזון המבושל שאנחנו מצילים מהסעדה מוסדית, בסיסי צבא הגנה לישראל, גם מהכנסת אספנו לפני הקורונה. ההשפעה של הקורונה הייתה מאוד רחבה. המזון המבושל נפסק לגמרי כי חדרי האוכל הצטמצמו עד כדי אפס. הצבא המשיך וזה היום המקור הכי גדול שלנו. לעומת זאת בפירות וירקות אספנו יותר כי השוק של התיירות נסגר, שוק ההסעדה, השווקים, הרבה אאוט-לטים נסגרו ונוצרו עודפים מאוד גדולים אצל החקלאים שתורמים את זה. דרך אגב, בקטע הזה חייבים להתייחס לחקלאים כתורמי המזון הגדולים ביותר במדינה. הם תורמים עודפי מזון. השנה אנחנו נסיים עם 18,500 טון רק מהתוצרת החקלאית.

לקט ישראל גם מגדל בעצמו?

בזמנו גידלנו. אנחנו מגדלים אבל בעיקר לצורכי שיווק.

אני רוצה להרחיב מעט ולהוסיף על דבריו של חן. יש שלוש רגליים לדוח הזה או להצלת מזון. יש את הצד החברתי, יש את הצד הכלכלי ויש את הצד הסביבתי. הדוח הזה בונה את כל הסיפור סביב שלושת הנושאים האלה ובעצם אנחנו כבר מפעילים פיילוט של כ-15 שנים שמסביר ודוחף ומקדם את הנושא של הצלת מזון ודוחף את הנושא של המינוף. המינוף הזה הוא מאוד מאוד משמעותי כי מי מאתנו לא היה רוצה להשקיע שקל כדי לקבל בחזרה ארבעה שקלים. עד היום לא הצלחנו. אני חושב שזה בגלל מודעות, בגלל חוסר תשומת לב של הממשלה בנושא הזה וחוסר הובלה של הממשלה.

אלה ארבעה שקלים שאתה חוסך.

לא. אני לא חוסך. זה ארבעה שקלים של מזון. על כל שקל שמשקיעים בנו, המינוף הוא ארבעה שקלים של מזון. זה לא חסכון. להיפך, זאת הרחבה של היקף של היכולת לספק מזון לשכבות החלשות. הממשלה עושה מה שהיא יכולה, יש לה מיזם לביטחון תזונתי, יש עוד של משרד הרווחה, יש עוד פעילויות כאלה ואחרות של ביטחון תזונתי. אני חושב שהנושא הזה של הצלת מזון והפתרונות שאנחנו מציעים יכולים לדחוף את זה עוד יותר קדימה. יש פתרונות שגם לא עולים כסף. כמו שחן ציין יש בדוח שלנו שמונה סעיפים ויש בתוך הסעיפים האלה גם פתרונות שלא יעלו כסף לממשלה או לציבור. זה בהחלט הפתרון של הסעדה מוסדית, לחייב כל ספק מזון שעובד עם הממשלה, שמקבל איזשהו הסכם, לקבל נקודות זכות או איכות על הנושא הזה של הצלת מזון. להתחבר לעמותות ודברים כאלה נעשים בעולם. לא צריך להמציא את הגלגל במקרה הזה.

יש פתרונות גם בעולם החקלאות שאנחנו מציעים אותם, להציל יותר. אנחנו חושבים ששווה גם לעשות פיילוטים עם חקלאים כשאנחנו יודעים שהחקלאות הולכת ומצטמצמת בארץ, איך אפשר לעזור לאותם חקלאים שתורמים עודפי מזון בהכנסה, בסובסידיות כאלה ואחרות, אולי סובסידיה זאת לא מילה טובה כי הממשלה פחות אוהבת סובסידיות, אבל אני חושב שיש פתרונות על המדף שאפשר לעשות אותם.

תחליף את זה בתמיכה ישירה.

בתמיכה ישירה. בסדר. אני חושב שהדבר החשוב בדוח הזה זאת היצירה הזאת של המודעות. אי אפשר היום להתחמק מהנושא הזה ואני ממש מברך את השרה על כך שהיא עומדת להגיש הצעת מחליטים בממשלה שתחייב את הממשלה לפעול בנושא הזה או תיתן תשתית לממשלה לפעול בנושא הזה כדי להציל כמה שיותר מזון.

את כל המזון הזה, אני חייב לציין, אנחנו מעבירים לאנשים שאין להם את היכולת לרכוש את המזון הזה. אנחנו עובדים היום עם כ-300 עמותות ועוד 40 רשויות מקומיות - ובתקופת הקורונה המספר גדל – ואנחנו מספקים מזון שבלעדי זה לא היה לאנשים מה לאכול. אני חושב שהיתרונות, כמו שאמרנו קודם, החברתי, הכלכלי והסביבתי, שאנחנו הוכחנו אותם כבר בעבר אבל היום נכנס כהוכחה עם הדוח הזה של BDO, היתרון הסביבתי, כבר אי אפשר להגיד לזה לא וחייבים להתייחס אליו.

בוקר טוב. אני קודם כל רוצה להודות על הדיון הזה. באתי לכאן גם כדי לדבר על חשיבות הנקודה שהעלו כאן לגבי הנושא של שאריות מזון וכל הדברים האלה. הייתה לי הזכות והעונג לבקר במחסנים ולראות את העשייה במרכז הלוגיסטי של ארגון לקט ישראל ושם נחשפתי לעשייה הגדולה. ראיתי איך מחולקים ללמעלה מ-300 עמותות סלי מזון ובזה אנחנו פותרים הרבה בעיות שלצערי גם כראש העיר בית שמש שנים רבות ראיתי כמה זה עוזר לנו, למחלקת הרווחה, לשירותים החברתיים. אנחנו נאנקנו מול מצב שהמדינה לא יכלה לעזור לנו, בארגון הזה ידעו להגיע לכל מיני בתים שאף אחד לא היה מגיע אליהם ולהביא להם את סלי המזון, את אותם פירות וירקות נקיים וטובים. כלומר, לא הביאו להם בררה אלא הביאו להם את החומר הכי טוב והכי מוצלח.

באתי גם לחזק אותם. אני מציע לקבל את אותם דוחות ולראות אותם בצורה רצינית אבל עדיין אני מאוד כאוב כי בתחומים מסוימים עדיין לא הגענו לשלמות כזאת כמו תחום הביצים. לצערי המדינה משמידה מיליוני ביצים בים בגלל דברים מהסוג הזה, שכביכול לא רוצים להרוס את המחירים. חלף הנושא של השמדת דברים מהסוג הזה, עם כל ההבנה של שמירת הכלכלה, יש גם אנשים שלצערנו אולי פעם בשבוע אוכלים ביצה בחמין. צריך לתת להם את זה, שיוכלו לקבל את זה. אני חושב שלקט ישראל יכול להיות אותו ארגון שיקלוט את זה ויחלק את זה. יש להם את הלוגיסטיקה של המקררים ואת כל הדברים. הם גם עוברים בין בתי המלון ואוספים חומרים ומעבירים אותם למשפחות.

באתי להגיד לכם תודה. תהיו חזקים. ועדת הפנים תיתן אמירה בנושא הזה ואני בטוח שגם חברי הרב אליהו ברוכי כאשר ייחשף לעשייה שלכם יברך על הנושא הזה. לפני מספר שבועות היה יום החקלאים ואני רוצה להודות לכל אותם חקלאים שיכלו לעשות דברים אחרים עם המוצרים אבל בכל אופן מעבירים אותם לפיות רעבים. יבורכו. אנחנו נמשיך לעזור להם. תמשיכו להצליח, כולנו אתכם לקט ישראל. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת משה אבוטבול. דרך אגב, יש עכשיו דיון בוועדת הכלכלה עם כל מגדלי הביצים. בהחלט אפשר להשמיע את זה שם.

אני יוצא לוועדת החוץ והביטחון אבל אנחנו נגיע גם לשם.

בהחלט נקודה חשובה.

תודה רבה לכם ואני מבקש סליחה כי אני חייב לעזוב.

חבר הכנסת ברוכי, אתה רוצה להתייחס?

ברשותך אדוני היושב ראש. אני צריך להצדיע לאנשים האלה. אני חושב שזו עשייה מבורכת מאוד מאוד. קצת כואב לי שכל המצגת מתעסקת בעיקר בפן שאולי נוח לנו לשמוע כאן כחברי כנסת, בנושא של הסביבה ובדוח כמעט ואין כל הנושא של העזרה לאזרח הפשוט. משום מה זה נעלם מהדוח. אולי זאת המטרה הכי בסיסית בכל העבודה של לקט ישראל, אולי המטרה העיקרית, אבל הצגתם לנו מה שחשבתם שאולי אנחנו רוצים לשמוע מבחינת החממה וכל הדברים האלה, אבל אותי מעניין לשמוע איך בפועל זה מגיע לבית התושב, איך עובדת צורת החלוקה שלכם שבעיניי זאת המעלה הכי גדולה בכל הרווחים שאתם מציגים כאן. בסוף זו המטרה.

אני ממליץ לך ללכת אליהם לביקור ולראות את זה בעיניים.

נשמח להזמין אותך.

זה באמת דבר מדהים. תודה רבה.

בוקר טוב. הדיון הזה הוא חשוב מאוד, גם החדשנות שלו וגם העלאת הדיון לשיח הציבורי. ארגון נשיונל סטפ שאני מייצגת עוסק בצמצום בזבוז מזון. השיח כאן מדבר על אובדן אבל יש חשיבות גדולה מאוד לצמצום בזבוז מזון במקור. ההיבטים החברתיים, וההיבטים הכלכליים הוצגו כאן באריכות ואני מחזקת ומסכימה עם כל מה שנאמר. חשוב להעלות גם את הסוגיה הסביבתית.

השאלה שלך קודם אדוני היושב ראש התייחסה כמובן להיבט הכלכלי שהוא זה שמוביל גם מדיניות, גם תהליכים וגם תפיסה מקובלת אבל גם ההיבט הסביבתי הוא היבט חשוב ואני חושבת שהקורונה חיזקה את העניין הזה. מושקעים היום הרבה מאוד משאבים סביבתיים בטיפול במזון שהופך לפסולת, למרות התפקיד המאוד מאוד חשוב של ארגוני ההצלה, הם לא מצליחים לטפל בכל המזון שמושלך. יש כאן השלכות סביבתיות. רק לשם הבנה, אם בזבוז מזון היה מדינה, היא הייתה השלישית בגודלה מבחינת ההשפעה על פליטות גזי חממה. שמונה אחוזים פליטות גזי חממה נגרמים מבזבוז מזון היות שהכול הולך להטמנה. אני מברכת על היעד של המשרד להגנת הסביבה להוריד את ההטמנה ל-20 אחוזים אולם בלי מדידה ויעד לאומי שקשור לצמצום בזבוז מזון, אנחנו לא נצליח להגיע ליעד הזה.

יש מדינות שעוסקות בנושא הזה. חן מ-BDO העלה את הנושא של זיהמת – שילמת, שמקובל בהרבה מדינות בארצות הברית וגם באירופה. המשמעות היא שבן אדם משלם על הפסולת שהוא זורק, פר משקל, ולא אגרה אחידה כמו שמקובלת היום ברשויות מקומיות. זה חוק שחייבים לקדם אותו. הוא לא עולה משאבים והוא מצריך אנשים בעיקר בבתים פרטיים – גם עולה מהדוח של לקט ישראל שעיקר הבזבוז הוא בבתים פרטיים – להשתמש בחומרי הגלם בצורה הרבה יותר נכונה.

הטמנה של פסולת אורגנית, פירות וירקות, מזיקה לסביבה?

כן. ההטמנה עצמה משחררת חומרים כמו מטל. זה צד אחד. אבל גם כל ההליך עד ההטמנה. יש את השינוע של הפסולת שזה מייצר זיהום מבחינת המשאיות, יש קרקע שנדרשת לטובתך העניין, 300 דונם בשנה.

למה אי אפשר שחקלאים שמגדלים ירקות, כמו שאצלי בבית, את הפסולת האורגנית אני שם בקומפוסט, למה אי אפשר לעשות הטמנה במקום? למה לשנע את זה?

למה להטמין במקום אם אפשר קודם כל להוציא את זה לנזקקים?

אני מדבר אחרי.

אלה כבר לא החקלאים.

הנושא של ההטמנה לא מעוגן בחקיקה.

אתה לוקח את הכול ועושה את המיון אצלך?

כן.

חשבתי שאתה לוקח רק את מה שראוי למאכל.

לא. אני לוקח את כל מה שיש ועושה אצלנו את המיון. אנחנו אחר כך מעבירים לבעלי חיים. לנו יש אפס בזבוז מזון כי את העודפים שלנו אנחנו מעבירים לבעלי חיים.

הנושא של ההטמנה הוא בעיקר במשקי הבית וזה גם עולה מתוך הדוח. 45 אחוזים מהבזבוז הוא במשקי הבית, שם אין מודעות לקומפוסט, אין אכיפה, ולכן אנחנו חושבים שהנושא של החוק של זיהמת – שילמת למשקי בית יכול להיות מאוד מהותי. כך גם במפעלי מזון. היום מפעלי מזון משלמים אגרה אחידה, הם לא נדרשים לעמוד במכסות מינימום.

סוגיה נוספת היא הנושא של תמחור דינמי שגם עולה בדוח של BDO. הכוונה היא להוזיל בצורה מדורגת מוצרי מזון שקרובים לתוקף שלהם. היום המוצרים האלה נזרקים אם הם לא נתרמים. ההיקפים של זריקת המזון בתוקף שטוב לאכילה הם גדולים מאוד. באירופה יש רשתות מזון שממש לקחו על עצמן את הנושא.

כאשר אתם אומרים להגדיל את התוקף, אני לא חושב שזה יחסוך. אם למשל את לוקחת קרטון חלב ואומרת שהוא טוב עד ה-30 ואחר כך את אומרת שנעשה אותו עד ה-15 בחודש הבא, אחרי איזשהו זמן אנשים יקנו. אפשר אולי לעשות בעניין הזה של התוקף שני סוגי תוקף, תוקף לשימוש ותוקף לתרומה.

אני לא מדברת על שינוי התוקף. אני מדברת על העובדה שאם עכשיו אתה יורד לסופרמרקט לקנות מצרכים לארוחת ערב, אתה יודע שהערב אתה תשתמש בהם ותהיה לך את האפשרות לקנות מוצרים מוזלים עם תוקף קצר, התוקף לא משתנה. מה שמשתנה זה המחיר. יש לנו את התנועה האוטומטית שאנחנו עושים למצוא את המוצר על המדף עם התוקף הכי ארוך.

אני מהמשרד להגנת הסביבה. אנחנו מברכים על הדיון ושמחים מאוד על הדוח ושמחים להיות חלק חשוב ממנו ולשים את הנושא הסביבתי בפרונט. אני אתייחס לתאריכי התפוגה.

ניתן לליאת ארבל לסיים את דבריה ואחר כך תקבלי את רשות הדיבור.

אלה שני צעדים מרכזיים. אני חושבת ההיבט הסביבתי חייב להיותך כאן על השולחן. בבזבוז מזון יש משאבים סביבתיים פעם אחת בגידול. ראינו בתקופת הקורונה, כשמגיע משבר עולמי, לחקלאים מאוד קשה לווסת באופן חד ופתאומי את הביקושים ואז ראינו שנזרקים לדוגמה בשוק הסיטונאי בירושלים שמונה-תשעה טון בשבוע בגלל שאי אפשר היה לווסת ביקושים. מצד שני אין עדיין מספיק מודעות. אין יעדים ואין מדידה בכל הקשור לבזבוז ולא רק לאובדן. לכן כן הייתי שמחה אם בנוסף ליעד של הגנת הסביבה על ההפחתה של ההטמנה, אנחנו נתייחס גם לנושא של צמצום במקור - שיש לו חשיבות גדולה - כדי להגיע ליעדים האלה. תודה רבה.

תודה רבה. רותם שמאי, בבקשה. אחריך ידבר פרופסור דב צ'רניחובסקי, יושב ראש המועצה הלאומית לביטחון. אנחנו צריכים להתחיל להתכנס לסיום.

אני אתייחס לדברים שנאמרו גם על ידי ארגון CNS וגם כאן באופן כללי. קודם כל, אנחנו כמשרד להגנת הסביבה, כאשר אנחנו באים לטפל באובדן מזון ובזבוז מזון, אנחנו קודם כל מתייחסים כמשרד להגנת הסביבה למניעה במקור. הכי טוב זה למנוע עודפים לאורך השרשרת, אולי בעזרת תכנון נכון, בעזרת צריכה נבונה של צרכני קצר. זה נכון. אבל אנחנו גם מבינים שלא את הכול נוכל למנוע ולא את כל הבזבוז, בגלל כל הסיבות שהוסברו לפני כן ואני לא אחזור עליהן. לכן אם כבר נוצרו עודפים לאורך השרשרת – וכאן זה גם עניין של אחריות לאורך כל הדרך – אז כבר עדיף להעביר אותם למי שזקוק להם.

בנוגע לתאריכי תפוגה. כבר בשנת 2016 עשינו מחקר וראינו שמשפחה ממוצעת בישראל זורקת כ-1,000 שקלים בשנה בגלל אי הבנה ובלבול שקשור לתאריכי תפוגה. יש דרכים לשפר את הסימון אבל קודם כל גם להבין את הסימונים הקיימים. יש סימון של לשימוש עד, וזה בדרך כלל עוסק במוצרי בשר, חלב, דברים שרגישים לקלקול מיקרוביאלי, ויש שימוש אומר עדיף להשתמש לפני – על פסטות, על אורז, על פתיתים, על מזון יבש. הצרכנים לרוב לא מבינים את ההבדל. מתייחסים לזה באותה צורה. לא תמיד מפעילים את שיקול הדעת האפשרי. אחד הדברים הוא כמובן להעלות את המודעות כי גם כך אובדן המזון עולה למשק בית בישראל בערך 3,300 שקלים בשנה כמו שראינו בדוח ואנחנו יודעים שאנשים היום יותר מתמיד צריכים את הכסף וחבל לזרוק אותו לפח, בוודאי שגם בתחום תאריכי התפוגה.

אנחנו היום במשרד אכן בתהליך של הכנת אסטרטגיה לפסולת. בתוך האסטרטגיה הזאת אנחנו בוחנים כל מיני כלי מדיניות. הנושא של אובדן מזון הוא אמנם לא רק של המשרד אלא הוא נושא רוחבי ממשלתי. אנחנו בוחנים אצלנו דרך המשרד את כלל הדברים שאנחנו יכולים לעשות כדי למנוע בזבוז, כדי למנוע את האובדן, ואנחנו – כמו שציין המנכ"ל – מנסים להניע בעזרת הצעת מחליטים מהלך ממשלתי שבו המשרדים הנוספים שאחראים על שרשרת הערך, לאורך הדרך, ביחד, יוכלו להגיע לאיזושהי תמונה כוללת. כמובן שהיעד הוא לא רק צמצום ההטמנה, שזה דבר אחד, אלא באמת יעד להפחתת האובדן והבזבוז של המזון שזה יעד שגם חן הרצוג ציין בדבריו. היום בעולם יש יעד של האו"מ עם יעדי פיתוח בר-קיימא להפחתת בזבוז המזון בחצי.

יש מדינות שזה מעוגן בחוק?

יש מדינות שקבעו לעצמן יעדים. תוכניות לאומיות ויעדים ונקטו צעדי מדיניות. אני מקווה שאנחנו יותר ויותר בדרך לשם.

תודה רבה. פרופסור דב צ'רניחובסקי, יושב ראש המועצה הלאומית לביטחון תזונתי. נמצא אתנו ב-זום.

בוקר טוב לכולם. תודה רבה ליושב ראש על זימון הדיון וכמובן על רשות הדיבור. אני לא אחזור על דברים שנאמרו כי הנושא של הצלת מזון, יש לו ערך. קודם כל, יש לו ערך עצמי מעצם העובדה שמצילים מזון בישראל מעבר למה שנאמר.

הנושא מאתגר בכמה מובנים. דיברתם על הנושא של התחרות האפשרית עם החקלאים. זה נושא אחד. נושא שני שאני חושב שלא שמעתי, זה איכשהו לתכלל את העזרה באמצעות הצלת מזון לסיוע אחר לצורך ביטחון תזונתי ותזונה בריאה. מבוקש כאן סכום של שלושה מיליארד שקלים שהוא מוצדק לכשעצמו בעצם המינוף אבל יש סכומים אחרים שהולכים לביטחון תזונתי וצריך שהסכום הזה איכשהו יהיה בהלימה עם כל הסיוע האחר שהולך לביטחון תזונתי. זאת לא יכולה להיות איזו תכנית נפרדת מכל פעילות אחרת וצריך לתכלל את כל הנושא הזה. בזה אני רואה אתגר מרכזי כי אחרת זה יהיה מאוד קשה לתכלל את הדברים בלי להיכנס לנושאים אחרים שקשורים לביטחון תזונתי. תודה רבה.

תודה רבה לך. במסגרת המועצה הלאומית, יש לכם גם כלים אופרטיביים?

המועצה היא לא גוף אופרטיבי. היא גוף מייעץ למשרד הרווחה. לממשלה באמצעות משרד הרווחה. המועצה עומדת מאחורי מיזם לאומי לביטחון תזונתי שזאת אופרציה שאחד הגופים המעורבים בו – ואני מברך על זה, גם על המעורבות הזו וגם מעבר – זה ארגון לתת שמספק לנו את המזון הטרי, את הפירות והירקות.

לקט. לא לתת.

גם וגם.

אם אפשר להרחיב כאן באמצעות הנתיב הזה גם את הצלת המזון, להרחיב את הצלת המזון מעבר למה שנעשה, נבורך כולנו.

הערה. מה שפרופסור דב צ'רניחובסקי ידידי אמר, נדרשים שלושה מיליארד שקלים כדי לסגור את הפער של אי הביטחון התזונתי. בפועל מבוקשים 800 מיליון שקלים. זה פער מאוד גדול כי באמצעות הצלת מזון, במינוף של אחד לארבע, 800 מיליון שקלים יספיקו ולהערכתי גם קצת פחות.

על זה אנחנו מסכימים. גם על הסכום וגם על המינוף.

סגירת הפער של אי ביטחון תזונתי לכלל אזרחי מדינת ישראל.

נקודה שכדאי להדגיש אותה.

יש עכשיו את המיזם שמוביל שר הפנים דרך העיריות למתן תלושי מזון בעלות של 700 מיליון שקלים.

נכון.

נכון.

אנחנו בעצם מדברים על אותה אוכלוסייה.

פחות או יותר. כן. יש אוכלוסייה מסוימת שכן תיכנס או לא תיכנס. אלה דקויות של הנושא הזה.

לצד אותם 700 מיליון שקלים של תלושים אתם ילכו לסופרמרקט, ביחד עם זה גם יקבלו את סלי המזון.

לא. המיזם של שר הפנים הוא לחלק 700 מיליון שקלים בתווי מזון נטו. לא תהיה לזה תוספת. יש לו את התוכנית שלו עם הקריטריונים שלו לנושא הזה. אין שום קשר בין התוכניות. יש את המיזם לביטחון תזונתי שמוביל אותו ארגון אשל ירושלים שאנחנו שותפים בו, שהוא ממומן חצי על ידי משרד הרווחה וחצי על ידי אשל ירושלים. אשל ירושלים 20 מיליון שקלים ומשרד הרווחה 20 מיליון שקלים. נדמה לי שרשויות מקומיות עוד עשרה מיליון שקלים. שם באמת מקבלים כרטיס של 250 שקלים ועוד מקבלים מזון מהצלת מזון והשלמה.

בסופו של דבר אתה וארגונים אחרים תגיעו לאותם אנשים שמקבלים גם את התלושים.

יש סיכוי כזה. כן. יש סיכוי שזה יקרה.

כבוד היושב ראש, אם מותר לי להעיר הערה. התוכנית השר דרעי, מבורכת ככל שתהיה, זה בדיוק מסוג הדברים שלשיטתי חבל שקורים, שיש תוכניות נפרדות. צריכה להיות תוכנית לאומית אחת משולבת וזה כולל כל תוכנית שנוגעת לביטחון תזונתי ותזונה בריאה. כאן יוזמה מבורכת אבל לא מבוצעת במסגרת איזושהי תוכנית לאומית מוסדרת וחבל.

תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וונש שנמצאת אתנו ב-זום. אחר כך תדבר רוני מארגון לתת. לאחר מכן אני אסכם וננעל את הדיון.

שלום, בוקר טוב. אני מצטערת שאני לא שם. נכנסתי לבידוד קורונה. אני מודה לכם על ההזדמנות להצטרף בכל זאת לדיון. אני תומכת בכל מה שנאמר עד כה לגבי ההכרח בתוכנית מתכללת שנוגעת בנושא הזה ואני כן רוצה להציג כאן את האחריות שלנו גם באמצעות חקיקה. אני מנצלת את ההזדמנות הזאת לומר שאני מקווה שעוד היום תוגש הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה לזיכוי בעד תרומות מזון. אני חושבת שזה אחד הצעדים הראשונים שחייבים להבין שדרושים כדי לתמרץ את יצרני המזון, את המשווקים והיבואנים שעוסקים במזון וגם מגדלי תוצרת חקלאית עליהם דיברתם, מזון מן החי, לתרום מזון לרבות עודפי מזון לארגונים שעושים עבודת קודש ובסופו של דבר להגיע לקצה, לנזקקים שסובלים מאי ביטחון תזונתי. זה באמצעות הגדלת שיעורי הזיכוי. זאת אומרת, המטרה שלנו כמחוקקים היא לזהות את החסמים ולהסיר אותם. לכן לפי הצעת החוק הזאת מוצע להעניק זיכוי במס בשיעור של 50 אחוזים לעוסקים במזון שתורמים מזון לארגונים שעוסקים בחלוקת המזון.

זה מאוד מאוד חשוב ואין לי אלא לומר שכל מי שעוסקים בנושא החשוב הזה, ביניהם ארגון לקט ישראל שנמצא בדיון, מאוד מאוד חשוב להבין שזוהי משימה שחייבים לתכלל אותה. באופן עקרוני צריכה להיות תוכנית לאומית מתכללת כדי להבטיח שלא יהיה ילד רעב במדינת ישראל, במיוחד כשאין לכך כל הצדקה לפי מה שאנחנו יודעים היום.

תודה רבה על ההזדמנות להשתתף בדיון בדרך מוזרה זאת וגם תודה לכל המשתתפים בדיון כל כך חשוב.

תודה רבה. רשות הדיבור לרוני אבירי, מנהלת תחום הצלת לתת, ארגון לתת.

שלום לכולם. שלום לכל משתתפי הדיון. אני מנהלת את תחום הצלת המזון בארגון לתת. אני אקצר ולא אחזור על כל הדברים החשובים והנכונים שכבר נאמרו לפני כן. אני כן אומר דבר אחד לגבי הנושא של הנזקקים. כמו שציין מישהו לפניי, אולי לא דיברנו עליהם מספיק. היום ארגון לתת מפרסם את דוח העוני האלטרנטיבי שלו. זאת השנה ה-18. בשעה 11:15 אנחנו נגיש את הדוח לנשיא ומיד לאחר מכן נפרסם את הנתונים. אני בטוחה שאני לא עושה כאן איזשהו ספוילר גדול כשאני אומר שהדוח משקף את המציאות של 2020, מציאות שהיא קשה, מציאות של עוני שהיה עוד לפני הקורונה ומציאות של אי ביטחון תזונתי שהיה עוד לפני הקורונה וכמובן השנה קיים ביתר שאת.

אני אשתף אתכם ואומר שבשנה זאת, בשנת 2020, ארגון לתת חילק מזון בשווי של 156 מיליון שקלים מתוכם 111 מיליון שקלים, מקורם בהצלת מזון. מזון מעולה מצוין למאכל ולצריכה שלא היה מגיע למשפחות הנזקקות, לקשישים ולילדים, אלמלא אנחנו וארגונים שותפים כמו לקט ישראל שקידמו את הדוח הכול כך חשוב והמצוין הזה ביחד עם המשרד להגנת הסביבה. כמובן שיש כאן המון פוטנציאל שהוא לא ממומש ועוד המון דברים שניתן לעשות וכמובן זקוקים כאן לדחיפה הממשלתית וכל הצעדים החשובים שנאמרו קודם לכן ולכן לא אחזור עליהם.

הנקודה השנייה והאחרונה שאני רוצה להתייחס אליה עוסקת בתחום של פוטנציאל לא ממומש וזה כל הנושא של הצלת מזון במקטע הקמעונאי. הדוח הזה מראה בצורה מאוד מאוד חדה וברורה שבזבוז המזון בר ההצלה הגדול ביותר נמצא במקטע של ההפצה והקמעונאות. 50 אחוזים מכלל המזון בר ההצלה, בדוח זה מוערך ב-3.6 מיליארד, שזאת כמות מטורפת, וזה לא מגיע לאן שיכול להגיע. אני חושבת שאי אפשר להתעלם מהנתון הזה ולהשאיר את התחום הזה לא מטופל.

אני כן אשתף אתכם בהקשר הזה ואומר שארגון לתת מפעיל מזה ארבע שנים מיזם הצלת מזון מסניפי רשת שופרסל, ישירות מהסניפים, שעובד כבר ב-80 סניפים ואנחנו נתחיל פיילוט נוסף בינואר 2021 עם עוד רשת מזון גדולה. חשוב להדגיש שכדי לעשות שינוי משמעותי, פריצת דרך משמעותית בתחום הזה, גם כאן צריכה להיות השקעה של המדינה - אם בתמריצים, אם בהשקעת משאבים בתשתיות - שיאפשרו את ההצלה בתחום המורכב הזה, וזה תחום שמאוד מורכב על מנת להציל ממנו מהרשתות הקמעונאיות וכמובן בחקיקה.

אני מאוד מאוד מודה למשרד להגנת הסביבה ולתהליכים שהוא עושה וכמו שאמרתי אני מודה ללקט ישראל על הדוח ועל השותפות. תודה.

תודה רבה. אנחנו מסיימים את הדיון. יש מישהו שחייב לומר עוד משהו לפני שאני מסכם ונועל את הדיון? לא.

אני רוצה להודות ליושבת הראש הקבועה של הוועדה שזימנה את הדיון. אני חושב שהיא רואה את זה בצורה נכונה, כמו שאני רואה את זה, שצריך לתת פוש לכל המהלך הזה כדי שיקרום עור וגידים ולעודד את מי שצריך לעודד. מדובר כאן במיזם או בתוכנית שתתרום לכולם, גם לאיכות הסביבה וכמובן גם לרווחה. יש הרבה מאוד גורמים שמעורבים בזה ואני מבין שהמשרד להגנת הסביבה הרים את הכפפה כדי לרכז את הפעילות. אני חושב שבעניין הזה כולם צריכים להתאחד סביבו ולקבל איזושהי תוכנית על סמך ההמלצות - שלא אחזור עליהן - שיודעות לתגמל. אני באופן כללי מעדיף תגמול על קנסות. לתגמל אנשים לעשות שימוש בעודפי המזון על מנת שבסופו של דבר יגיעו למי שצריך אותו.

אני מבין שכמובן אתם פועלים גם בחברה הערבית ואין צורך לומר את זה ואני שמח על כך.

המשרד להגנת הסביבה, הכדור בידיים שלכם. תריצו את זה ותזכו לכל העזרה שצריך.

בהזדמנות הזאת, גדעון כרוך, אני מזמין את עצמי לביקור אצלכם.

בשמחה.

אשמח לבוא לביקור. תודה רבה לכל מי שהשתתף בדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 09:32.