פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



13
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
09/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 109
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום רביעי, כ"ג בכסלו התשפ"א (09 בדצמבר 2020), שעה 9:00

הסדרת התחבורה הציבורית בתנאי הגבלות קורונה - דוח ביקורת מיוחד - משבר התחבורה הציבורית - דיון מעקב

חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר

אימאן ח'טיב יאסין

נועה אבירם - מנהלת אגף רישוי ותפעול תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

צחי סעד - מנהל החטיבה הכללית, משרד מבקר המדינה

איתמר גרוטו - משנה למנכ"ל, משרד הבריאות

אליאס מטר - מנהל אגף רכבות בכיר, משרד התחבורה

דן לנדאו - מנהל רגולציה וחקיקה, רכבת ישראל

איתי פלייסיג - מנהל שירות, חברת קווים

ירון רביד - מנכ"ל סיטיפס

מרב דוד - מנכ"לית לובי 99

אביאל קרמזיאן - אחראי תחום שירות - תחבורה בדרך שלנו

שמרית גוטמן - מנכ"לית, ארגון 15 דקות

פלורינה הלמן לוין

עופרה ארגס – חבר תרגומים

הסדרת התחבורה הציבורית בתנאי הגבלות קורונה - דוח ביקורת מיוחד - משבר התחבורה הציבורית - דיון מעקב

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. הדיון שלנו היום יעסוק בתחבורה הציבורית, נושא שעסקנו בו לא מעט בכמה וכמה אספקטים, הן בהיבט ארוך הטווח של בעיקר ניסיונות לפתור את משבר התחבורה הציבורית בגוש דן, הלב של המדינה, הן בסוגיית הרכבת הקלה והן בסוגיית המטרו. אבל הדיון של היום יעסוק בעיקר בתפקוד בהווה ובעתיד הקרוב. בתפקוד של התחבורה הציבורית בימים האלה, ימי משבר הקורונה שבהם יש מגבלות מובנות על כמות הנוסעים, בין אם ברכבת ובין אם באוטובוסים, ומצד שני אין, על פי כל הנתונים שעולים כולל פניות שהיו אלי אישית ואל הוועדה, אין הגברה של התדירות, אין מענה בסופו של דבר לצרכים של מי שנוסעים בתחבורה הציבורית בימים המורכבים האלה.

לכן התשובות שאנחנו נבקש הן תשובות שבאמת נוגעות לימים הקרובים. אתמול הוועדה ביקרה במרכז הלוגיסטי של חברת טבע, ראתה את ההכנות להגעת החיסונים שאנחנו מקווים שיתחילו להגיע החל ממחר, אבל גם בתרחיש האופטימי ביותר, עד שנגיע לכמות חיסונים כזו שתאפשר לחזור לחיים שנראים נורמליים, יעברו חודשים לא מעטים. מה קורה בחודשים האלה לאנשים שכן צריכים להגיע לעבודה, לאנשים שכן צריכים לראות את המשפחה שלהם, שכן צריכים להגיע ממקום למקום בתחבורה ציבורית, איזה שירות הם מקבלים, איזה פתרונות הם מקבלים, בזה עוסק הדיון שלנו היום.

אני מבקש להעלות את נציג משרד מבקר המדינה.

בוקר טוב.

צחי בוקר טוב. הדו"ח של משבר התחבורה הציבורית כבר הוצג פה וכאמור דנו בו בכל מיני אספקטים. אני מבקש אם יש לכם דברים לומר בהקשר הזה כולל אולי דברים שעולים או שאתם בודקים במסגרת הבדיקה שלכם את תפקוד מוסדות המדינה במשבר הקורונה, אם יש דברים שהם רלוונטיים לדיון שלנו. בבקשה.

כרגע האמת אנחנו עוקבים אחרי ההתפתחויות במצב. אין לנו איזה שהן תוצאות שאנחנו יכולים להציג כרגע. אנחנו גם מתעניינים כמובן גם במה שיוצג בדיון הזה ובהתאם לזה גם נחליט האם יש מקום להכנס לבדוק את הדברים האלה בצורה יותר מעמיקה. כרגע אין לנו מה להוסיף.

בסדר גמור. תודה רבה. נציגת משרד התחבורה בבקשה.

בוקר טוב. אני מנהלת אגף בכיר תחבורה ציבורית.

נתחיל ממך. אני מניח ששמעת לפחות את החלק האחרון של הפתיחה שלי. הביקוש לתחבורה ציבורית בתנאים שבהם המשק פתוח בצורה כזו או אחרת הוא הביקוש המוכר לנו, הבעיות של התחבורה הציבורית בימים כתיקונם מוכרות לנו, המגבלות ששמות תקנות הבריאות על כמות האנשים וכן הלאה מוכרות לנו. מה רשימת הפתרונות שלכם?

באמת כמו שהצגת, אנחנו באיזה שהוא סד שהוא מורכב הן ממגבלות הקורונה והן מהמצב של תחבורה ציבורית שברור לכולנו שצריך שם תוספות והרחבות ואני חושבת שהמדינה מאוד מקדמת את זה בשנים האחרונות.

הפתרונות שיש לנו כרגע, אז קודם כל בשירות הבין-עירוני מתוגברים, אנחנו מדברים על תיגבורים של אלפי נסיעות מדי יום במאות קווים באמצעות אותם רכבים של חברות ההיסעים שבהיבט שלנו מושבתות ברובן בשל כל מה שקורה בענף התיירות וכולי. בעצם רכבים שלהם משמשים לטובת צרכי התחבורה הציבורית.

באיזו פרוצדורה הם הופכים להיות רכבים שמשמשים תחבורה ציבורית?

בעצם מה שמתאפשר לנו, יש תקציב ייעודי בהתאם לבקשתנו, מתוקצב לצורך הזה, מפעילי התחבורה הציבורית מתקשרים עם החברות לצורך תיגבורי נסיעות, תגבורי קווים שאנחנו מזהים אותם כעמוסים במיוחד או בהיערכות לתקופות ולימים שצפויים להיות בהם ביקושים גבוהים במיוחד.

אנחנו עושים את זה גם בשגרה לקראת אירועי שיא בתחבורה הציבורית, זה משהו שהוא קיים וידוע, אבל עכשיו הוא פועל בצורה מאוד נרחבת ביום-יום, בשגרה.

זאת אומרת אני עומד בתחנה שברגיל נוסע בה קו אוטובוס ואז מופיע מיניבוס או אוטובוס פרטי וכן הלאה, ולמעשה נותן לי את אותו שירות באותו מחיר?

כן. בוודאי. חשוב מאוד להגיד שזה מוגבל לשירות הבין-עירוני בלבד. זה על רקע תקנות הנגישות לאנשים עם מוגבלות, שמחייבות שהשירות העירוני יינתן באוטובוסים נגישים, עירוניים. אך ורק באוטובוסים מהסוג הזה. אוטובוסים מהסוג הזה כמעט בכלל לא קיימים בשוק הפרטי. זאת אומרת ששם מרחב התמרון והכלים שיש לנו הם הרבה יותר מצומצמים, שם אנחנו עובדים בעיקר על בסיס כלים קיימים.

אני מנסה להבין את ההיגיון של מה שאת אומרת. מכיוון שבאוטובוס רגיל שנוסעים בו 50 נוסעים ברגיל ויש בו נגישות לאנשים בעלי מוגבלויות נוסעים היום חצי או פחות מזה - - -

75%. זו הקיבולת.

זה בימים טובים. גם היה פחות מזה.

היינו גם ב-50%. נכון. אלה היו ימים קשים.

אז אתם אומרים "אנחנו לא נכניס לשם אוטובוס שהוא לא מונגש" זה לא עוזר לא לאדם בעל המוגבלויות ולא לאדם שאין לו מוגבלויות.

אני אומרת מה אומר החוק, מה אומרות התקנות. אנחנו כן פנינו וביקשנו לאפשר במסגרת הוראת השעה ולתקופה זו בלבד ותחת המגבלות האלה בלבד של קיבולת, של תפוסת נוסעים, לאפשר בנוסף לשירות הקיים גם שימוש ברכבים שאינם נגישים לאנשים עם מוגבלות פיזית. כדי באמת כן להגדיל את הקיבולת בתפוסת הנוסעים האפשרית וסך כל הנסיעות. בדיון מול משרד המשפטים נשלחנו לעשות שימוע ושיח עם הארגונים המייצגים של האנשים עם מוגבלויות, השיח הזה נעשה ועכשיו בעצם מונחת לפתחו של משרד המשפטים הבקשה שלנו לאפשר איזו שהיא החרגה בתקנות הנגישות שכן יאפשרו לתקופה זו שימוש גם ברכבים שאינם נגישים. חשוב לי להדגיש, שלא על חשבון השירות הנגיש.

בוודאי. באוטובוס הרגיל באופן טבעי גם יהיה פחות לחץ בתחנות ולאנשים שיש להם בעיית מוגבלות, את יודעת, אנחנו בדצמבר. ממתי הבקשה הזו הונחה ב-?

לדעתי זה משהו כמו שלושה חודשים. אני מקווה שאנחנו בישורת האחרונה כי זה באמת מה שאמור לתת את הפתרון המשמעותי לשירות העירוני.

בוודאי. ואם תהיה הסברה ראויה אז גם האנשים עם מוגבלויות יבינו שבסופו של דבר זה עוזר להם. אף אחד לא מקבל שירות מזה שבגלל איזו שהיא הגדרה של שוויון יש פחות לכולם.

חד משמעית.

אוקיי

אלה בעצם הכלים העיקריים. מעבר לזה בכל הנוגע לשמירה על בריאות הציבור בתחבורה הציבורית, בעצם שוב, הצגנו וזה איפשר לנו להוסיף עוד מאות פקחים מחברות התחבורה הציבורית שבעצם אין להם אמנם סמכויות אכיפה והם לא קונסים, אבל כן הם עולים לאוטובוסים ויכולים להפנות את תשומת לב הנוסעים ולחדד את הנושא של עטית מסכות, של שמירת מרחק ככל הניתן, של פתיחת חלונות כדי לאפשר את האוורור של האוטובוס. אלה בעצם הכלים העיקריים.

את יכולה לתת איזה שהוא מושג מספרי על היקף הנסיעות היומי הנוסף של הפתרונות הפרטיים האלה שאת מדברת עליהם?

כן. של היקף התגבורים, בוודאי. אנחנו מדברים על אלפי נסיעות, 5,000 נסיעות ביום, שאנחנו מתגברים ב-400 קווים. חשוב להגיד, המשק ממשיך ונפתח. המספר שאני אומרת עכשיו בוודאי לא יספיק ככל שממשיכים לחזור ללימודים ולפתוח את הקניונים וכולי. אנחנו מתגברים את זה עד איזה שהוא קצה גבול יכולת שנובע גם במידה פחותה מזמינות הרכבים, אבל גם, אבל גם בסוף יש עולם של תשתיות ולמי שמכיר את התשתיות במסוף סבידור בתל אביב או בתחנה המרכזית בירושלים, בסוף יש גבול כמה אוטובוסים פיזית יכולים להיכנס לשם באותו זמן נתון. אז זו גם איזו שהיא מגבלה שקיימת.

מה עוד? הגיעו אלינו תלונות על הפסקת שירות, בעיקר רכבת וכן הלאה, בשעות הלילה.

קודם כל, התחבורה הציבורית באוטובוסים פועלת באותן שעות שהיא פועלת בשגרה, מה שלא פועל זה קווי לילה וקוים שמיועדים לאזורי בילויים שכרגע עדיין לא פעילים, ככל שהם פעילים, גם לדוגמה באילת, אי ירוק, אז זה איפשר לנו להוסיף שם עוד את השירות למלונות שלא פעל תקופה.

בנוגע לרכבת, אני אשמח אם אליאס מטר מנהל אגף בכיר רכבות יוכל להרחיב.

תיכף נגיע לזה. אני רוצה לשאול לגבי זה, זה אומר שמתי השירות נפסק בעצם?

כל קו בשעה - - -

הקווים פועלים בשעות רגילות?

כן.

זאת אומרת קו שהוא עד 23:00 עובד עד 23:00?

כן. הייתה תקופה שזה - - -

תיכף נגיע לרכבת. אני רוצה בשלב הזה להעלות את שמרית גוטמן מארגון 15 דקות. בבקשה.

בוקר טוב לחברי הוועדה, בוקר טוב לראש הוועדה. אנחנו מאוד שמחים שאתם מנהלים את הדיון הזה היום בבוקר. אני גם רוצה להודות למשרד התחבורה שהקשיב לנו, לבקשות שהעברנו אליהם בחודשים האחרונים ובאמת המצב שאתה מתאר היום הוא מצב הרבה הרבה יותר טוב ממה שהיה פה לפני אפילו כמה שבועות, שהתחבורה הציבורית הופסקה כל כמה שבועות, כל כמה ימים לפעמים והוחלפה בשירות שהוא שירות לא טוב, 25% שירות לדוגמה שהיה בזמן הסגרים. העומסים שראינו על התחבורה הציבורית נבעו פשוט ממדיניות שגויה של המשרד, גם בסגר הראשון וגם בסגר השני שלא נלמדו הלקחים ואנחנו מאוד מקווים שהלקחים האלה לא יילמדו גם לסגר השלישי.

אני מניחה שיעלו פה כל מיני עניינים, אני רוצה לדבר דווקא על שני דברים בהקשר למה שדיברה נועה. הדבר הראשון הוא שהחברות היום באמת מוזמנות על ידי משרד התחבורה לדווח כשיש חסרים, אבל הן רק מתבקשות. הן לא מחויבות לדווח, ומה שקורה זה שלפעמים – ואולי ידברו על זה אחר כך – זה לאו דווקא באינטרס שלהם לדווח על זה בגלל שאולי הרווח השולי שלהם קצת יותר נמוך וכל מיני סיבות שהן, ולכן אנחנו מבקשים ממשרד התחבורה להכניס את הדבר הזה בתור חיוב, לא בתור בקשה, כדי שאנחנו נוכל בתור נוסעים לדעת שתמיד - - -

סליחה, אני מבקש להבין. מה זה לדווח על חוסרים? החוסר מובנה מעצם העובדה שכלי רכב שנועד או יכול לקחת כמות מסוימת של אנשים עכשיו לוקח 40% או 50% מזה. אז מה יש פה לדווח? זה נתון?

נכון, אבל גם אחרי כל אלפי הרכבים שנועה סיפרה עליהם שהוכנסו לשירות, עדיין יש חוסרים וכדי שמשרד התחבורה יידע איפה החוסרים האלה נמצאים, כי אין לו את המידע הזה, הוא לא רואה את זה בעיניים. מי שבעצם רואה את זה בעיניים זה הנוסעים והחברות, אבל החברות לא מחויבות לדווח, הן מוזמנות לדווח כשיש את הדברים האלה ואני אומרת, זה לא תמיד באינטרס של כולן, לכן ביקשנו מהמשרד ואנחנו מבקשים גם כאן בוועדה גם לבקש מהחברות להגיש את הדיווחים שלהן פעם בשבוע איפה הן רואות את החסרים וכמובן גם להשתמש במוקד *8787 כדי לשמוע בזמן אמת מהנוסעים איפה הם רואים שיש עומסים מאוד גדולים ולהכניס שיפורים מידיים. זה הדבר הראשון.

הדבר השני שדיברה עליו נועה נוגע לכל התחבורה הציבורית העירונית, ששם יש בעיה להכניס רכבים שהם לא נגישים. אנחנו הגשנו למשרד התחבורה בקשה עוד בימי סמוטריץ' והוא באמת אישר אותה אבל לרוע המזל השרה הנוכחית לא התקדמה באותה מהירות, והבקשה הייתה לקחת רכבים, אוטובוסים שנוסעים גם בתוך המרחב הכפרי, להוציא אותם משם, יש הרבה אוטובוסים שעושים רונדלים, אנחנו קוראים להם אוטובוסי רפאים, הם אוספים נוסע או שניים במקרה הטוב, הרבה פעמים נוסעים ריקים, לקחת את האוטובוסים האלה להחליף אותם בשירות גמיש, סטייל bubble, סטייל תיק-תק, ולתת גם שירות הרבה יותר טוב למרחב הכפרי שהמרחב הכפרי משווע לזה, וגם לקחת את האוטובוסים האלה שממילא נוסעים שם ריקים, לקחת אותם, לקחת את הנהגים שלהם ולתגבר בערים. אנחנו מאוד נשמח שמשרד התחבורה יתקדם גם בכיוון הזה.

שהם בהגדרה אוטובוסים רגישים, מה שאת מדברת עליו?

העירוניים הם בהגדרה אוטובוסים נגישים, נכון.

נועה?

אני אשמח להתייחס לשני הדברים. קודם כל בנוגע לחובת החברות לדווח, אז יש להן חובה קודם כל לשלוח אוטובוס נוסף על כל אוטובוס שלא אוסף. זה דבר אחד וזה חובה, וכולל חובה שאי ביצועה יש קנס בצידה, מעבר לזה אנחנו בהחלט עובדים עם מוקד המידע הארצי לתחבורה ציבורית, מה שהזכירה שמרית, *8787, הפעלנו שם בחודשים האחרונים את מה שאנחנו קוראים לו "הטלפון האדום" נציג שמקבל מידע מנוסע שלא נאסף, שהגיעה נסיעה, האוטובוס היה מלא ולא אסף אותו, הנציג ממשיך את הטיפול מולנו ומול המפעיל עד למתן מענה לנוסע או לנוסעים שממתינים בתחנה, מעבר לזה אנחנו עושים בוודאי ניטור ובקרה מתמידים של מספרי הנוסעים ברזולוציות הכי גבוהות שאנחנו יכולים שלא תמיד מגיעות לרמת הנסיעה אבל זה כן נותן לנו מושג איפה צריך תיגבורים, ואני אומרת, המספרים של התיגבורים ושל תוספות הנסיעות באמצעות הקבלנים אכן גדלות מדי שבוע. צריך להגיד שאנחנו מדברים על תוספות של 30,000 נוסעים מדי יום. זה כדי להבין את המספרים.

שמה הוא המספר הכולל?

היום אנחנו עומדים על קרוב ל-2 מיליון נוסעים, שמביא אותנו למשהו כמו קרוב ל-70% משגרה רגילה. זה קצת מטעה כי - - -

זה פרומיל וחצי, מה שאמרת לי.

נכון, אבל ברמת הנסיעה יש לזה משמעות גדולה, אבל רק חשוב להגיד שזה קצת מטעה המספר, אני אומרת שאנחנו על 70% ואז לכאורה זה תואם את ההנחיות של 75%, אבל כמובן שההתפלגות היא לא אחידה, יש שונות מאוד גדולה בין אם זה במרחבים הגיאוגרפיים, יש מרחבים ואזורים וערים שחזרו לפעילות של 100%, בשעות כמובן שזה משתנה, שעות שיא שהן עמוסות יותר מטבען - - -

לגבי הרעיון של להסיט, להחליף בין רכבים קטנים יותר לגדולים יותר בין העירוני - - -

כל הנושא של שירות גמיש הוא בוודאי קורה, נמצא היום בפיילוטים בערים הגדולות, בתל אביב בירושלים ובחיפה, אנחנו עובדים על פיילוטים בשני מרחבים כפריים נוספים. צריך להבין שזה לא כל כך פשוט כי באיזה שהוא מקום אנחנו אומרים לנוסע "איבדת את הוודאות, שבשעה 8:40 יוצא לך קו אוטובוס, מעתה אתה נדרש להזמין באפליקציה".

למה, אבל אם באמת אין ביקוש מחוץ לערים, הבעיה היא לא מתי האוטובוס או כלי הרכב מגיע, אלא הקפאסיטי שלו. אם צריך בסוף להסיע 10 נוסעים ואפשר להסיע אותם בסוג של מיניבוס, ואת האוטובוס להפנות למקום שיש יותר ביקוש, לנוסע זה לא משנה.

קודם כל אני אגיד שמבחינת העלויות אין הבדלים מאוד גדולים בעלות ההפעלה בין אוטובוס למיניבוס, הנהג מקבל את אותו שכר, מיניבוס אמנם יותר זול אבל לפעמים הבלאי שלו יותר גבוה, בסוף אין הבדלים מאוד גדולים, אבל כן בהחלט כמו שאמרה שמרית אנחנו רוצים ללכת לפתרונות יותר חכמים, יותר Taylor made לאותם אזורים כפריים, באמת לא להכניס את אותם אוטובוסים גדולים בשעות קבועות שכנראה לא נותנים את המענה המיטבי לנוסעים, אז אנחנו היום בעבודה מאוד אינטנסיבית גם בהחלט בהנחיה של הנהלת המשרד, של השרה והמנכ"ל, כדי לקדם את הפתרונות הגמישים, המותאמים יותר, הטובים יותר לאוכלוסייה הכפרית. זה לא דבר שקורה מעכשיו לעכשיו אבל בהחלט במהלך 2021 אנחנו נראה עוד ועוד פיילוטים כאלה.

אוקיי. מי אמרת שאת מבקשת שיתייחס לנושא הרכבת?

אליאס מטר, מנהל אגף בכיר רכבות.

בבקשה.

בוקר טוב. אנחנו למעשה מבחינת רמת השירות מפסיקים את השירות הרכבתי בימים ראשון-חמישי סביב השעה 21:00 ברוב המוקדים, יש מוקדים שאפילו קצת לפני, ולא מפעילים את השירות בסופי שבוע שזה שישי ומוצאי שבת. הסיבה שלמעשה קיבלנו את ההחלטה להפסיק את השירות בחלונות הזמן האלה זה כי המשרד, בשיתוף הרכבת, החלטנו לתת את חלונות הזמן האלה לטובת פיתוח התשתית.

הרכבת נכנסה למשבר הקורונה אחרי שנים של נסיגה באיכות ורמת השירות שהתבטא בדיוק, מופע תקלות מאוד נרחב, וההחלטה הייתה לבוא ולהאיץ עבודות חיוניות כדי לשקם את הארגון הזה ולהחזיר אותו לסטנדרטים המקובלים מבחינתנו.

אנחנו מקדמים את פרויקט החשמול שהוא הפרויקט המרכזי ברכבת הכבדה שאת התוצאות שלו אנחנו מתחילים לראות בהפעלת רכבות חשמליות מירושלים לתל אביב ולהרצליה. לפני מספר ימים קיבלנו גם קרונות חדשים מחו"ל שאמורים להחליף קרונות בני 30 שנה ואתמול התחלנו להריץ נסיעות מבחן ראשונות. כלומר חלונות הזמן האלה שאנחנו מודעים לפגיעה שלהם בשירות, כן משרתות אותנו כדי להאיץ וכדי לצמצם פיגורים מאוד מאוד משמעותיים ברשת הרכבתית, בתקווה שאנחנו - - -

איזה פתרון אתה נותן לנוסע שבשעות האלה או בזמנים האלה היה אמור לקבל רכבת?

בחלונות הזמן האלה יש תכניות מפורטות של היסעים חלופיים, בעיקר אוטובוסים. השירות הזה ניתן גם בשים לב לביקוש שניתן. אנחנו גם הפעלנו את הרכבת בין הסגרים בשעות האלה, הביקושים גם היום וגם הביקושים שחזינו אז הם לא הביקושים הרגילים, ולכן השירות לא ניתן בעצימות הרגילה שהיינו נותנים לפני הקורונה. אם אני לוקח את סופי השבוע, אז במוצ"ש אנחנו נמצאים בסדר גודל של 15% מהשגרה ובשישי אנחנו ב-20%-22% ממה שהיה בשגרה והשירותים החלופיים ניתנים בהתאם.

אני מוכן לקבל שיש הגיון בזה שיש ניצול של התקופה הזאת שהיא כמובן אילוץ, אתם לא בחרתם בזה, אבל יש ניצול של העובדה שיש ביקוש הרבה יותר נמוך כדי לעשות דברים, שאגב, התייחס דו"ח מבקר המדינה לזה שהם היו צריכים להיעשות כבר מזמן ולא נעשו, אבל אנחנו מסתכלים על מה שקורה היום. כל זה בתנאי שהנוסע הבודד מאותם 15% או 20% שהזכרת, מקבל שירות ראוי. אנחנו כחברי כנסת ועכשיו לקראת הדיון הזה גם כוועדה לביקורת המדינה מקבלים לא מעט תלונות שאומרות "אין לי פשוט פתרון. אני מסיים או מסיימת לעבוד בשעה הזאת, אני בדרך הבית, ובמקום שהייתי רגיל שתהיה לי רכבת, עכשיו אין כלום".

יש לנו תכנית סדורה שאנחנו נותנים תיגבורים. למשל, אחד הקטעים המרכזיים שאנחנו סגורים בהם זה נגיד תל אביב לכיוון צפון, לכיוון חיפה, ושם אנחנו מפעילים אוטובוסים סדירים, מתל אביב לערים השונות, לחדרה, בנימינה ולחיפה. אני יכול להגיד כאן שאנחנו תוך פרק זמן של חודש ימים אמורים לצמצם את היקף הסגירות בלילות ולהחזיר את השירות הרכבתי כשירות רגיל לציבור בחלק מהמקרים, והבעיה הזו אמורה להתמתן. אחת הביקורת גם שכשאנחנו נותנים שירות חלופי, הוא לא שקול או הוא לא זהה באיכות שלו מבחינת זמני ההגעה. כלומר מי שרגיל לעשות נסיעה של חדרה-תל אביב ב-30 דקות, כמובן אוטובוס הרבה יותר איטי ולכן גם כשאנחנו נותנים חלופה, היא עדיין לא חלופה מספיק טובה מבחינתו כי היא לא זהה לשירות המקורי שהוא קיבל, ואת זה אנחנו פותרים באמצעות כך שתכנית ההאצה הזאת תאפשר לנו להחזיר את השירות הרכבתי המקורי לחלקים גדולים מהארץ שהפסקנו אותו בחצי השנה האחרונה.

יש לי שאלה. נגיד שלא הייתה קורית הקורונה, והיינו בביקוש רגיל, מה היה קורה לפרויקט החישמול או לכל פרויקטי התשתית האחרים, איך הייתם עושים אותם? ושוב אני אומר, העיר מבקר המדינה בדו"ח שלו על העיכוב הגדול בפרויקטים האלה ממילא, אבל מה הייתה התכנית שלכם לימים האלה אם לא הייתה קורית קורונה?

בעבודות האצת החישמול שינוי תפיסת העבודה השתנה עוד בתקופה של בצלאל סמוטריץ', בדצמבר 2019, זה היה לפני הקורונה, והוא החליט אז עם הנהלות המשרד והנהלת הרכבת שהפרויקט הזה בגלל חשיבותו הלאומית ובגלל חשיבות ארוכת הטווח שלו, יקבל קדימות. ההחלטה הזאת אף משפיעה גם על התפעול השוטף. הוא החליט אז שבשירות לתוך תל אביב, מצמצמים את השירות לתל אביב ומחשמלים את כל העיר תל אביב גם בתקופות היום. הוא נתן חלונות של 24 שעות לעבוד. כלומר זה לא התחיל בקורונה. הנהלת המשרד והרכבת ראו את החיוניות של קידום הפרויקט ועוד לפני שהתחילה הקורונה נתנו לו את הקדימות. מי שזוכר, היו לנו שישה שבועות במהלך דצמבר 2019 וינואר 2020 שבהם כן צמצמנו שירות.

מה שקרה בקורונה, אני חייב להגיד שוב, היה פה עשור של פיגור בהשקעות רכבתיות. הן בתחום התחזוקה בציוד נייד, הן בתחום התחזוקה בתשתיות, תחזוקת גשרים, תחזוקת תחנות רכבת. האוצר תיקצב אותנו בכמעט 420 מיליון שקל במארס לטובת השקעות בפרויקטים חיוניים לרכבת, זה כסף שהיה חסר למערכת ולא ניתן במשך שנים, ואנחנו מנצלים את ההזדמנות הזו שגם יש פחות נוסעים כדי להחזיר לנוסעים ואני סמוך ובטוח שכשנחזור, אנחנו נחזור למתקנים יותר טובים, רכבת יותר בטוחה ויותר מדות לטובת כלל הנוסעים.

אני מסכים שהשירות שאנחנו נותנים לא מספיק טוב בהרבה מקומות, אנחנו צריכים להיות עם היד על הדופק לראות איך אנחנו נותנים אותו בתדירות יותר טובה, כדי לתת את המענה החלופי הכי ראוי. אבל אני מתנצל להגיד, אין לנו באמת ברירה כי אנחנו רוצים להחזיר את הרכבת למקום הרבה יותר טוב, כי לציבור מגיעה רכבת יותר טובה.

האם גם אתם באגף של הרכבת עושים שימוש ברכבים של היסעים פרטיים שמושבתים היום בגלל הירידה בתיירות ומסיבות אחרות? בחברות הסעה פרטיות?

השירות שניתן ברמת המשרד, וגם נועה תדע להתייחס לשירות החלופי, אנחנו לא מתנהלים כיחידת הרכבות באופן נפרד מהנהלת המשרד, כלומר כשמחליטים על סגירה של מקטע רכבת הרשות לתחבורה ציבורית שגם אני וגם נועה עובדים בגוף הזה, נותן פתרון מתכלל שלוקח את כלל התשומות שיש מול הביקוש שיש, ומארגנים את הפתרונות האלה.

אנחנו לא עובדים בחלל נפרד, אנחנו עובדים באופן משותף בעניין הזה. אני לא חושב שכמויות הנוסעים ברכבת הן כאלה שאפשר להגיד שהתשומות זו הבעיה, אנחנו חושבים שהביקוש – כלומר גם כשאנחנו מפעילים ובהרבה מקומות מפעילים אוטובוסים – לא ראינו ביקושים גדולים או גבוהים. אולי בהזדמנות אחרת נציג לכם את הנתונים של המוקדים שבהם לא פעלה הרכבת ומה הביקוש היה לשאטל החליפי. זה בעיקר בגלל, שוב, בגלל שהשירות הוא שירות נחות ביחס לרכבת.

תודה. אני מבקש להעלות את מירב דוד מלובי 99.

בוקר טוב לכם. אני רוצה להתייחס לטיעון בעניין הרכבות כי כלכלית יש בו משהו בסיסי לא נכון, כי אם אנחנו מתייחסים לאוטובוסים כשירות החליפי לנסיעות רכבת, בוודאי לנוסעים שאין להם ברירה, אז גם השירות החליפי בימי קורונה הוא שירות חסר, הוא שירות שבהגדרה התדירות שלו בעייתית וההגעה שלו בעייתית, בגלל הנסיון להפחית את מספר הנוסעים ולשמור על מרחק. ואז הרעיון הזה שאין ביקוש לרכבת והתחליף הוא אוטובוס, לא עובד.

הטענה שאין ביקוש היא טענה בעייתית נורא כי הרכבת הייתה סגורה במשך תקופה ארוכה בתקופת הסגר, אחר כך היא חזרה בבסיס לתדירות שהיא תדירות לקויה ונחותה, ואז הטענה היא שהביקוש נמוך. הביקוש הוא נמוך כי השירות נחות ואנשים לא חוזרים לרכבת אלא במקרים רבים כשהם יכולים, הם עוברים לרכב הפרטי ואז הטענה של ביקוש נמוך היא פשוט טענה לא נכונה והדחיפה של האנשים חזרה לרכב הפרטי, אנחנו נשלם עליה מחיר כבד ביום שאחרי בפקקים עוד יותר גרועים ממה שחווינו לפני משבר הקורונה. יכול להיות שהיה צריך לחשוב על פתרונות אחרים, אולי על סגירות יותר נקודתיות כדי לעשות את השיפורים הטכנולוגיים האלה, אין לי שום רצון להגיד שהשיפורים האלה אינם חשובים אבל לייצר גם שירות אוטובוסים נחות וגם שירות רכבת נחות ואז לטעון שהביקוש נמוך, זו טענה שכלכלית היא בלתי סבירה מה גם שאנחנו יודעים שבתחבורה ציבורית הביקוש וההיצע קשורים, זאת אומרת שברגע שההיצע הוא בעייתי בוודאי שהשימוש יפחת. אז אנחנו בעצם מסתפקים ב- - -

את בהגדרה צודקת, רק שננסה להיות מעשיים בסיפור הזה. כן, אוטובוס יגיע יותר לאט מרכבת, אפילו אם הוא יגיע בזמן וכן הלאה, באופן טבעי הוא יגיע יותר לאט מהרכבת. בעיני הפיצוי הזה צריך להיות פיצוי כספי, זאת אומרת אתה מקבל שירות נחות, אז שיעלה לך פחות.

אבל העניין עפר, שיש נוסעים שפשוט אין להם ברירה ואז הם מקבלים את השירות הנחות גם כאן וגם כאן ואין להם שום תחליף ואין להם אין לנסוע, והתוצאה היא שבגלל שהרכבת לא עובדת בסופי שבוע אנשים ממירים בחלקים מסוימים נסיעות לימי ראשון עד חמישי, והאוטובוסים בסופי שבוע, אלה שפועלים, בתדירות הנמוכה ובימי ראשון עד חמישי, פלוס חיילים שעולים על הקווים הבין-עירוניים, יוצרים מצב של נסיעות מפוצצות, דחוסות, במצב של קורונה, עם אכיפה מאוד חלקית באוטובוסים בנושא המסכות, זאת אומרת הנסיעה גם נתפסת כלא בטוחה. הנזק שנעשה פה לתחבורה הציבורית, לתדמית שלה, לאיכות שלה, זה נזק שנסבול ממנו עוד שנים קדימה.

אני מסכים לגמרי, אבל תני לי בבקשה את הפתרון שלכם בהינתן שגם אתם אומרים, בסדר, היו פאשלות בעבר, כולנו יודעים. התחבורה הציבורית, ובוודאי הרכבת, סובלת מהזנחה משמעותית, היה דגש לא נכון על הרכב הפרטי ועל מחלפים וכל מיני פתרונות שמקדמים את הרכב הפרטי על חשבון התחבורה הציבורית, אבל אנחנו בזמן הנוכחי. לזמן הנוכחי מה אתם חושבים שצריך לשפר שהוא מעשי?

אני חושבת שהיה כן צריך להחזיר נסיעות לפחות לסופי שבוע, כדי להוריד את הלחץ באוטובוסים בימי ראשון-חמישי, יכול להיות שהיה צריך לעשות פעולות יותר ממוקדות על זמן קבוע. כי ברגע שאדם יודע שהרכבת סגורה לשבוע אבל אחר כך היא תחזור, זה לא ידחוף אותו בחזרה באופן קבוע לרכב הפרטי, וזה נראה לי פתרון שיש לו סיכוי, ברמת הרגלי הנסיעה, להיות יותר יעיל.

חשוב לי להגיד עוד משהו שלא נכנס בינתיים לדיון והוא כאילו קשור לימים רגילים של תחבורה ציבורית לקויה, אבל הוא בוודאי היה יכול לעזור גם היום. על שולחנה של הרשות לתחבורה ציבורית יש תכנית שהוכנה כבר לפני חודשים ארוכים על ידי מתכנני תחבורה עבור הרשות לתחבורה ציבורית, זה הוזמן על ידי הרשות, של שיפור ב-15% מהקווים, ייעול קווים שנסעו ארוך מדי, שייסעו ישיר, התכנית הזאת להבנתנו ממשיכה להעלות אבק על שולחנה של הרשות לתחבורה ציבורית, היינו מאוד שמחים לדעת אם הדבר הזה בכל זאת מקודם. זה יכול לפתור בעיות ברגיל אבל זה בהחלט גם חיוני בימים כאלה שאתה שומע ששירות האוטובוסים הוא בנחיתות משמעותית.

מאה אחוז. תיכף נבקש מנעה אבירם להגיב על זה וגם מאליאס להגיב על ענייני הרכבת. תודה רבה בשלב הזה, אני מבקש לחבר את פרופ' איתמר גרוטו.

שלום לכם, שלום עפר ושלום לכולם.

אני חייב לציין שמאז שהתפטרת אתה עובד יותר מאשר קודם.

זה לא השתנה הרבה.

אוקיי. בוא נתייחס ספציפית לנקודה הזאת של התחבורה הציבורית וברור שאתם פה אחראיים בעיקר על המגבלות, לא על הפתרונות. בהינתן – ואני מניח שתסכים איתי – שגם אם יגיעו חיסונים ויתחילו לחסן ואפילו זה יהיה בקצב יותר מהיר ממה שחשבנו, אנחנו מדברים על ארבעה-חמישה חודשים, חצי שנה קדימה על משהו שדומה לעכשיו. האם המגבלות הנוכחיות הן מבחינתכם מגבלות טובות שאפשר לחיות איתן לאורך זמן, איך אתם רואים את התמונה הבריאותית של הנסיעה, ואני מזכיר שכאן הוזכר גם על ידי חלק מהדוברים שהצפיפות או הבעיות שנוצרות כתוצאה מזה שאין מספיק פתרונות, גם יוצרות חשש בריאותי כי למעשה יש הפרה מתמדת גם של ההנחיות שלכם.

קודם כל אנחנו נמצאים בשיח קבוע עם משרד התחבורה והגורמים השונים, גם אלה שאחראים על הרכבת וגם על האוטובוסים והמוניות וכל מה שקשור לתחבורה הציבורית וגם לתחבורה הפרטית, מורי נהיגה, קורסי נהיגה מונעת, כל תחום, אז יש הרבה מאוד ממשקים ובסך הכול אנחנו עובדים טוב עם משרד התחבורה כפי שאני מרגיש, ויש לנו שיח טוב איתם על כל הדילמות וביחד מנסים למצוא פתרונות שייטיבו למצב.

אנחנו נמצאים כרגע במצב שבו ההגבלה על תחבורה ציבורית היא באזור ה-75%, שזה קצת גבוה אולי מדי לטעמנו בשלב הנוכחי אבל זה לא הדבר הראשון שהייתי מטפל בו, כי בסוף זו באמת שאלה של היצע וביקוש, כמו שנאמר גם על ידי הדוברת הקודמת.

צריכים לזכור שהביקוש גם בסופו של יום פחות לצערנו, כי פחות אנשים עובדים, מכל מיני סיבות ואני מאוד מקווה שזה גם ישתפר ונראה עליה בביקוש כתוצאה מחזרה לעבודה, אז גם זו נקודה שצריך לקחת בחשבון.

בסך הכול אני חושב שאנחנו לא רואים סדרי גודל של הדבקות בולטות מהתחבורה הציבורית, בנגוד למה שהיה בהתחלה כי באמת אנשים מאוד מקפידים בנושא המסכות ויש פיקוח חזק בנושא הזה, לא 100%, אבל באמת יותר טוב, וזה בעצם הכלי העיקרי לפתרון. בכלל לכל נושא התחבורה, גם בטיסות ובמטוסים ובכל כלי רכב, גם באוויר וגם בים וגם ביבשה. חשוב מאוד, מבחינתנו, הדבר הכי חשוב זו ההקפדה על המסכות וזה אנחנו רואים שבסך הכול משתפר, ואם זה כך אז אולי אפשר להמשיך עם ה-75%.

אני חושב שיכול להיות, והיו בזמנו גם פתרונות שעלו ממשרד התחבורה לדלג על תחנות ולעשות יותר קווים ישירים, יכול להיות שזה עוד משהו שאפשר לשפר בהיבט הזה, זה נאמר שוב, בהיבט התחבורתי לא רק הבריאותי, אבל בטח בריאותית זה הרבה יותר הגיוני שנעשה פחות עצירות בדרך ונמצא פתרונות יותר טובים לאלה שנמצאים בתחנות לאורך הדרך.

אבל אתה אומר שבכללי בראייתכם כרגע המצב הוא סביר, אפשר להמשיך להחזיק אותו בלי קשר לצעדים האחרים שננקטים, 75% תפוסה בתחבורה הציבורית מבחינתכם מייצר את המרחק הראוי, כמובן כל עוד האנשים חובשים מסכות.

יש התלבטות בין ה-50% ל-75%, אבל בפועל אני לא בטוח כמה זה בדיוק נאכף. בסופו של יום המסר הכללי הוא שיהיה ריווח ויהיה מרחק קצת בין האנשים, ובעיקר כמובן כמו שאמרתי, נושא המסכות מאוד חשוב מבחינתנו.

איתמר תודה רבה. אליאס רצית להגיב על הדברים שנאמרו.

יש משהו אחד שחשוב לי להבהיר. אנחנו גם היום בימים א'-ה' נמצאים בטווח של בין 35%-40% מהתפוסה שהייתה לנו. אני מדבר על הרכבת הכבדה, וזה משהו שיחסית חזינו ביחס לשאר התחבורה הציבורית בגלל שנוסעי הרכבת הם נוסעים שיש להם חלופת רכב פרטי, שיעור השימוש שלהם ברכבת יותר נמוך מכלל האמצעים.

רציתי להתייחס לסוגיית החליפיות של סוף השבוע לעומדת ראשון-חמישי. מבדיקות לאורך שנים של המשרד לגבי התנועה ברכבת, הקהל של שישי ומוצ"ש הוא לא הקהל של ראשון-חמישי. נסיעות שישי ומוצ"ש הן בדרך כלל נסיעות פנאי ונסיעות לביקור בני משפחה, ונסיעות ראשון-חמישי הן בעיקר נסיעות תעסוקה ועבודה, ואני חושב שהחזרת הנסיעות בסופי שבוע, הרי בסוף השאלה הזו עומדת לפתחנו לקבלת החלטה, אנחנו לא חושבים שהיא תשפיע על התפוסה בימים ראשון-חמישי, כשגם התפוסה בימים ראשון-חמישי הן עדיין מתחת למגבלות שיש לנו בתקנות היום. כלומר מי שהיום עולה על הרכבות, אין לנו צפיפות ברוב הרכבות, ואלה נתונים שיש לנו מידע מדויק לגביהם.

בעניין הזה אני רוצה לשאול, אני מבין לגמרי שאין חליפיות גדולה בין נסיעות סוף שבוע לנסיעות ראשון-חמישי, אני מוכן לקבל את זה. ראשון, בעיקר, שזה הרבה מאוד נסיעות של חיילים, גם בגלל שהם נוסעים בחינם, אני לא מניח שפה חל שינוי משמעותי בתפיסה, זאת אומרת כמות החיילים שיוצאים הביתה או נמצאים בתנועה, כל אחד מאתנו מכיר את הצפיפות הקשה ברכבת בימי ראשון. מה אתם עושים כדי להתמודד עם זה?

אני אומר כך, הרי השקנו מערכת של הזמנת מקומות מראש ואז מחשש שתהיה לנו צפיפות, סיכמנו עם הצבא שהחיילים לא עולים בימי ראשון וחמישי, וכשראינו את הנתונים ראינו שיש לנו מספיק קיבולת ולא רצינו להעמיס על אמצעי תחבורה אחרים, החזרנו את החיילים לרכבת. היום עדיין, כשהחזרנו את החיילים לרכבת שזה סדר גודל של 15,000-16,000 בימי ראשון, שזה היום הכי מקסימלי שהיה בחודשים האחרונים, אנחנו עדיין בימי ראשון נמצאים עם 105,000 נוסעי רכבת, ביחס ל-280,000 שהיו בשגרה. כלומר גם עם החיילים במערכת אנחנו נמצאים בסדר גודל של 40% מהתפוסה, כלומר אין לנו כרגע בעיה של צפיפות.

תודה. נעה רצית להתייחס לסוגיה של התכנית שהעלתה מרב דוד.

אני ארצה להתייחס לכמה סוגיות. קודם כל בהמשך למה שאמר אליאס בנוגע להסעות החיילים, יש שיתוף פעולה הדוק מאוד בינינו לבין משרד הבטחון וצה"ל והם לוקחים חלק גדול מהנושא הזה של הסעות החיילים עליהם בתקופה הזאת. ופה הקושי שקיים באוטובוסים, הרכבת היא חליפית לחלק מהקווים אבל יש גם קווים שאין להם חלופה רכבתית ומשרד הבטחון וצה"ל נכנסים פה מאוד משמעותית, כדי לאפשר את זה.

בנוגע לנושא שהעלתה מירב לגבי הקווים המהירים, אכן קיימת תכנית כזאת. קודם כל אני אגיד שבתקופת הקורונה כבר חלקים ממנה יישמנו, באמצעות מה שאנחנו קוראים הסטות, העברת משאבים בין קווים שהם פחות חזקים לטובת קווים יותר חזקים, יותר מהירים. נגענו בשנה האחרונה במשהו כמו 10% מהקווים ברשת כדי להעביר שירות לקווים יותר מהירים, יותר אטרקטיביים. מעבר לזה, אני מקווה שבימים הקרובים יאושר לנו תקציב לתוספות שירות, ששוב, רובן ייועד לאותם קווים מהירים. כשאני אומרת מהירים, אנחנו גם רוצים להפעיל אותם על נתיבי תחבורה ציבורית כי בסוף המשחק הוא - - -

תני לי דוגמה לקו כזה?

אני יכולה להגיד שלפני שבועיים הפעלנו קו על כביש 531 בערי השרון, שהוא מחליף איזה שהוא קו קיים ועתיר תחנות, אבל פה זה קו מהיר ובאמת איכותי ואטרקטיבי. אז התכנית הזאת נעשית, לתכנית הזאת כמובן יש תג מחיר מאד גבוה וגם יכולת ליישם אותה, להביא אוטובוסים וכולי. אז ככל שיש תקציב וניתן תקציב ואנחנו מגייסים ממקורות שונים, היא אכן קורית. היא לא מעלה אבק בשום צורה, זה עדיין באג'נדה, זה נעשה, זה קורה. זה לא ירד מסדר היום.

אוקיי. ח"כ ח'טיב יאסין בבקשה.

כבוד היו"ר, חברים, חברות. כיו"ר הוועדה לתחבורה ציבורית בחברה הערבית חשוב לי להגיע לדיון הזה ולהתריע על המצב הקשה בכלל ולא רק בימי הקורונה, בחברה הערבית. כמובן ששמעתי על הנושא של הרכבת, אנחנו לא בדיון הזה, לא בעניין הזה. אף תחנת רכבת במדינה לא מגיעה לישוב ערבי למרות שרוב המסלולים של הרכבת, נלקחו אדמות ושטחים מהישובים הערביים ועדיין - - -

במסילה המזרחית יהיו תחנות בישובים ערביים?

אני לא יודעת בדיוק. היה סיפור על תחנה שתגיע לטייבה-טירה, העניין התעכב, הגשנו שאילתה בנושא ועדיין לא קיבלנו תשובה. בכלל בנושא של תחבורה ציבורית המצב הוא קטסטרופלי בתוך החברה הערבית והלוואי והדו"ח של המבקר יתייחס לזה ברצינות ויבקש גם פתרונות לסוגיה הזאת. אנחנו עוד רחוקים מלדבר על הנגשה של תחבורה ציבורית בתוך החברה הציבורית לאנשים עם מוגבלויות – אתמול היה היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלויות ואנחנו במקום הזה כמעט באפס בשירות הזה, אפילו בתוך הישובים הערביים, ישובים של 20,000 ו-30,000 תושבים, לדוגמה בעיר עראבה שהיא 30,000 תושבים רק בשבוע שעבר נפתחה תחבורה תוך עירונית בתוך הישוב. כמעט ביותר מ-90% מהישובים הערביים אין תחבורה בתוך הערים ותאר לעצמך כמה זה מקשה על כלל התושבים גם לקבל שירותים, גם להגיע לעבודתם, גם להתנייד. זה אומר רק דבר אחד, שכל אחד צריך שיהיה לו רכב משלו וזה כמובן בלתי אפשרי כשאנחנו יוצאים מנקודת הנחה ועובדה שיותר מ-50% מהאוכלוסייה הערבית חיה מתחת לקו העוני.

הדבר הנוסף, בתקופת הקורונה, כולנו הבנו את העיקרון, צריך לצמצם נוסעים באוטובוסים, אבל מצד שני לא הוגברו. אפילו אוטובוסים שהם שירות חיוני מאוד לסטודנטים בפתיחת שנת הלימודים, יש קווים שעד עכשיו לא חזרו לעבוד והגשנו שאילתה בנושא ועדיין לא קיבלנו תשובה. למשל האוטובוס שיוצא מהמשולש טייבה-טירה-קלנסואה לכיוון הטכניון ואוניברסיטת חיפה לא עובד עד עכשיו ויש כמוהו רבים.

בלתי אפשרי להדיר אוכלוסייה כזאת גדולה. רוצים לצמצם את תכולת האוטובוסים, צריך להגביר קווים. אני עדה לזה באופן אישי, היועצת שלי - - -

הקו הזה שאת מדברת עליו הוא קו שהיה קיים?

כן. היה קיים.

מתי הוא נסגר?

נסגר בקורונה. בשבוע הראשון כל הקווים לא חזרו, למשל באזור שלי גם, בנצרת, בשבוע הראשון של האוניברסיטה עוד לא פעלו הקווים עד לאוניברסיטה, היה קיים רק הקו לחיפה ובשבוע אחרי הקו התחיל לעבוד באזור נצרת והאזור, אבל במשולש, עד לשבוע שעבר זה לא עבד. צריך לתת לאותם סטודנטים להגיע ללימודים. אי אפשר גם לצמצם תכולה וגם לצמצם בתדירות של הקווים. אנשים מחכים בתחנות ואנחנו יודעים שהמצב של התחנות גם הוא לא מי-יודע-מה, והאוטובוס עובר ולא עוצר בתחנה.

אז אנא ממך, כל הסוגיה של התחבורה הציבורית, אנחנו שמענו בתקשורת שיש תכנית לישובים הערבים והשרה הלכה והצטלמה גם עם ראשי רשויות, וכשביקשתי את התכנית, אין תכנית.

חשבתי שהתכנית הזאת היא הישג של רע"ם. חשבתי שאצלכם זה נמצא עוד לפני כולם. יש הרמות להנחתה שאי אפשר לפספס. נועה בבקשה.

אני מצטערת אבל אני חייבת לצאת.

לדעתי אנחנו גם נפגשות בשבוע הבא, וגם השמעתי את הדברים בדיוק קודם אבל למרות שלא תהיי כאן לשמוע אני אשמח לומר את הדברים ולו רק לפרוטוקול.

קודם כל בנוגע לתכנית, בוודאי שהתכנית קיימת - - -

ביקשתי אותה.

נכון. והיא אמורה גם לעבור אליך בימים הקרובים.

אני מקווה שכן.

כן. אני חותמת לך, התכנית קיימת ונמצאת והיא קיימת משנת 2019. ובכלל צריך להגיד, המדינה בהחלטה מאוד מאוד חשובה קבעה, הממשלה קבעה את החלטה מס' 922 לצמצום פערים ליישובי החברה הערבית, כמו גם החלטות ייעודיות ליישובי הבדואים וליישובי הדרוזים. בתוך המסגרת הזאת יש השקעות של מאות מיליונים, אני מדברת על תחום התחבורה, זה קיים כמובן ברווחה ובחינוך וכולי, אבל בתחום התחבורה השקעות של מאות מיליונים - - -

922 היא כבר בת חמש שנים.

922 היא מ-2015 עד 2020, היא הוארכה עכשיו לשנה נוספת. בשנים האלה בעצם כמעט כל יישובי החברה הערבית החלו לקבל שירות, ישובים שלא קיבלו לפני כן. היום אנחנו עומדים על כשמונה ישובים בסך הכול שאין להם עדיין שירות וזה כתוצאה מאילוצי תשתית. גם בתוך הישובים הגדולים עדיין המסלולים הם לא מיטביים, הם לא מגיעים לכל השכונות וזה כתוצאה מאותם חסמי תשתית שהזכרתי. לצערי אנחנו כן מתמודדים שם עם אירועים של אלימות וונדליזם, זה לא בסדר, אבל זה לא מה שיגרום לכך שלא תהיה שם תחבורה ציבורית.

כל הזמן עובדים בשטח. גם עראבה לדוגמה זה מקום שנעשתה שם עבודה כדי להנגיש את התחנות.

אבל הקו הזה שח"כ ח'טיב יאסין ציינה כדוגמה לקויים שבוטלו ולא הוחזרו.

אז קודם כל אני אגיד, מרבית האוניברסיטאות והמוסדות האקדמיים לא פועלים מאז הקורונה, יש איזה שהן כמה נקודות חריגות בטכניון וברגע שזה הובא לידיעתנו החזרנו את הקווים האלה. אני אבדוק שאכן כולם חזרו, אין פה מדיניות שלא להחזיר, בוודאי שלא. הקווים האלה, ככל שהמוסד האקדמי פועל הקווים האלה צריכים לפעול.

אני גם אגיד, זה אולי נותן איזה שהוא מבט על נושא של העברת המידע בשטח והפער וקושי שקיים בנושא זה, אז גם פה המשרד יזם ומפעיל לצורך יישום אותה החלטת ממשלה וגם לשוטף, את הנושא של אנשים שתפקידם להיות מתאמי תחבורה ציבורית, מתאמים בינינו לבין הרשות המקומית, יש 20 כאלה היום ברשויות המקומיות שמעל 20,000 תושבים אנחנו מאפשרים, מממנים יחד עם משרד הפנים תפקיד כזה ברשות המקומית.

לצורך העניין זה משהו שאמור, אם נוצר איזה שהוא פער במידע ואם משהו מתפספס אצלנו אז בוודאי שאותו מתאם תחבורה ציבורית בא ואומר, ואנחנו ישר מחזירים את זה לפעילות.

יש איזו ישות אינטרנטית שאני יכול להכנס אליה גם לדעת מה קורה בישוב שלי וגם לדווח?

קודם כל, המידע שלנו קיים גם בערבית.

לא, אני אומר משהו שהוא און-ליין שאני מקבל שם לוחות זמנים אמיתיים, לאור העובדה שכל עולם התחבורה הציבורית נמצא בבלגן בגלל הקורונה, on top הבלגן שהיה פה גם קודם מכל מיני טעמים, למשל בעניין הרכבת, שאני אדע להתעדכן באמת בזמן אמת מה שבאמת יש וגם אוכל לדווח על מה שאין.

קודם כל כמו שאמרתי, המידע קיים גם בערבית והוא פתוח גם למפתחים לצורך העניין באתרים השונים, הוא נותן את המידע המתוכנן, או מה צפוי להיות. זה עדין לא נותן את המידע ברמה של, אם עכשיו מאיזו שהיא סיבה נסיעה לא יצאה כי לא יודעת, הנהג בא להניע והאוטובוס לא מניע, אנחנו עדיין לא נראה את זה בזמן אמת.

אבל כמו שציינתי קודם, אנחנו עומדים מול מוקד המידע הטלפוני בכל הנושא של סגירת מעגל, ונוסע שמדווח על איזו שהיא תקלה הם יודעים לבדוק את זה בזמן אמת.

אותם מתאמי תחבורה ציבורית, כחלק מהחברות, התפקיד שלהן הם מפרסמים את אמצעי התקשורת איתן, בין אם זה טלפונית, בין אם זה במייל, בין אם זה בתיבת דואר שהם מחויבים לכל הדברים האלה כדי לאפשר כמה שיותר אמצעים לקבלת המידע ולזרימת התקשורת.

אוקיי. אני רוצה בשלב הזה לעבור את הגורמים בשטח. איתי פלייסיג מ"קוים".

בוקר טוב אני אשמח להתייחס למשהו שפחות דיברו עליו, על הצד של מפעילי התחבורה הציבורית. קודם כל חברת "קווים", אנחנו החברה מבין הגדולות בענף ועיקר הלקוחות שלנו זה מהמגזר החרדי, 60% מהלקוחות שלנו. ואם דיברנו על כמה משתמשים יש בתחבורה הציבורית ביחס לתקופה שלפני הקורונה, אז נועה דיברה על סדר גודל של 70%, זה נכון לכלל הענף, במגזר הענף חזרו כמעט לתפוסה מלאה. אצלנו בישובים שלנו, מודיעין עלית, ביתר עלית ואלעד, סדרי גודל של 95% שכמובן שכשאנחנו מדברים על הגבלות, בין אם 50% או 75%, כמובן שיש צפיפות.

אנחנו עד עכשיו היינו, כמו שגם אמרה נועה, היינו בחודש האחרון בתגבור של מאות נסיעות מדי יום על מנת לענות על הפער הזה שבין חזרה של 95% מהנוסעים לבין זה שאנחנו לא יכולים להסיע את כולם.

תגבור שהגיע מאיפה?

מקבלני משנה, כמו שאמרתם בתחילת הישיבה, אנחנו מתקשרים עם קבלני משנה ונותנים מענה. גם כן, לא בשירות העירוני אלא בקווים הבין-עירוניים.

כל ההקפדה על הנושאים של התו הסגול, כי חלק מהישובים שהזכרת היו בזמנים מסוימים בראש טבלת הישובים האדומים. כל ההקפדה הזאת, מי עושה את זה, מי מממן את זה, איך זה עובד?

כאשר יש הגבלות בתוך הישובים, למשל כשהיה סגר נקודתי בביתר, א. הצטמצמה הפעילות, בעיקר הפעילות הבין-עירונית, הייתה חסימה בכניסה לעיר של המשטרה. יצאו רק עובדים חיוניים וזה היה בפיקוח של המשטרה. בגדול אנחנו מפעילים דיילי קורונה, אני לא יודע אם זה יוארך, כרגע האישור להפעיל דיילי קורונה הוא עד סוף השנה האישור. אנחנו מפעילים דיילי קורונה שעולים לאוטובוסים, מבקשים מהאנשים לעטות מסכות. נהגים מורשים אך לא חייבים לפקח על עטית המסכות, אני מדגיש את המורשים אך לא חייבים כיוון שאם נוסע הסיר את המסכה אנחנו לא מוכנים שנהג שלנו במקום לנהוג, יתחיל להתרכז במראה האחורית ולראות אם האנשים הם עם או בלי מסכות, לכן הנהגים מבקשים בנימוס, קורים לנו מקרים שאנחנו גם לא מאפשרים להעלות נוסעים שהם ללא מסכה לחלוטין. מקפידים על ניקיון, על חיטוי האוטובוסים בהתאם לתקנות, אלה הכלים שיש לנו להתמודד עם הדבר הזה.

שאלה אחרונה. זה לא סוד שיש מחסור ברגיל בנהגי אוטובוס. איך אתם מתמודדים איתו עכשיו בהינתן שגם צריך יותר. אני מבין שאתם לוקחים מחברות פרטיות, אבל האם זה גם מעיק עליכם וזאת נקודת חולשה עכשיו, המחסור בנהגים?

לא, להיפך. עוד פעם, אני חושב שאני מדבר בשם כל הענף אבל אני לא אתיימר, אני מדבר בשם חברת "קוים". א. אנחנו נמצאים באחוזי ביצוע מלאים, אנחנו מבצעים 100% מהנסיעות שלנו, יש לנו נהגים, כרגע, צריך להבין שנהגי הסעות פרטיות – ואני יודע את זה בעיקר ממפעילים אחרים – נהגי הסעות פרטיות שבעבר היו נהגי תחבורה ציבורית אין להם עבודה היום אז הם הולכים לעבוד בחברות תחבורה ציבורית, וכנ"ל נהגי מונית, שגם כן, יש חלק לא מבוטל שיש להם רישיון להסעת אוטובוס, תחבורה ציבורית, אז גם הם מחנים את המונית בחניה של החניון ועולים על האוטובוס כי אין להם פרנסה או שבמוניות זה פחות פרנסה. אני מכיר גם את אחוזי הביצוע בענף, אחוזי הביצוע כמעט מושלמים.

תודה רבה. משרד האוצר לא יהיה איתנו אבל הוא הודיע לנו שמבחינתו כסף הוא לא הבעיה.

לא נתקלנו בבעיה תקציבית בכל הנוגע לתיגבורים.

ברור. אני מבקש להעלות שוב את אליאס מטר. אתה יכול לתת לנו תחזית, שוב, אתם מאיצים את העבודות וזה טוב, אתם מנצלים את הזמן הזה וזה טוב, לא נעסוק עכשיו במחדלי העבר. אתה יכול לתת לנו תחזית מתי שירות הרכבות יחזור להיות בלוחות הזמנים הנורמליים שלו?

מסוימת. כן. מה שאנחנו יכולים להגיד זה שבינואר, שזה סדר גודל של שלושה שבועות מהיום אנחנו מחברים את העיר כפר סבא אחרי תקופה ממושכת שכפר סבא לא קיבלה שירות רכבתי בגלל פרויקט חיבור המסילה המזרחית. אז כפר סבא הולכת לקבל שתי רכבות לכיוון תל אביב החל מינואר.

חלקים מהנסיעות דרומה לבאר שבע ולבית שמש ולרחובות גם כן אמורים לחזור בינואר, אני מדבר על סופי שבוע. במקום שאמור להמשך תקופה ממושכת זה כל הנסיעות צפונה, מאזור הרצליה, שפיים, ויתקין לכיוון זיכרון, אנחנו מבצעים שם עבודות מסיביות של חישמול במקטע מסילה יחיד. כלומר צפון הארץ מתוכנן בשונה מהדרום, אין לנו חלופות אחרות ולכן כשאנחנו מתלבשים שם על עבודה, לא נוכל לתת שירות רכבתי באותו זמן, ושם סדר גודל של שלוש וחצי שנים מהיום לא יינתן כנראה שירות רכבתי בסופי שבוע וגם לא בלילות.

עצור. אני שניה מתאושש. מדובר על שירות שעד לאחרונה היה קיים, שהפסקתם אותו בגלל הקורונה ועכשיו שלוש וחצי שנים לא יחזור?

אני אדייק. הפסקנו אותו בגלל שלביות הביצוע של פרויקט החשמול. פרויקט החשמול הוא פרויקט שעושים על מסילה פעילה וכשעושים אותו אי אפשר להניע רכבות. חלונות הזמן שהיו במכרז הזה דיברו על לילות ועל שישי ושבת. כך נבנה הפרויקט הזה מבחינת השלביות כי אתה מקדש את א'-ה' ואז אתה לוקח את חלונות הזמן הפחות עמוסים שלך לטובת עבודות.

זאת אומרת מראש היה תכנון שבמשך שנים לא יהיה שירות בשישי שבת?

כן. מראש.

אתה יכול להגיד לי מה הייתה התפוסה בכמות של נוסעים נגיד בלילות ובשישי שבת בקווי הצפון האלה?

כן קודם כל שישי-שבת הנסיעות ברכבת היו בסדר גודל של, אם ביום ממוצע זה 270,000 אז בשישי-שבת יחד היה סביב ה-50,000 נסיעות. אבל עוד פעם זה גם הפנאי, של כל הרשת. אני לא מדבר רק על המקטע הזה. זה כשהכול היה פתוח. שאלת הלילות היא שאלה שקצת יותר קשה לענות עליה מהסיבה שהשאלה היא ממתי אתה מתחיל את הסגירה. כי הרכבות היותר עמוסות אלה הרכבות היותר מוקדמות בלילה, כלומר הרכבת של 21:00 הרבה יותר עמוסה מהרכבת של 22:00 ויותר עמוסה מהרכבת של 23:00.

מתי אתם סוגרים היום את הקו צפונה?

זו השאלה הקשה. בכל מקטע יש לנו תפיסה אחרת, כלומר זמן חיתוך אחר. אבל ברמת העיקרון ההתחייבות לספק הייתה לתת לו חלונות עבודה אמיתיים מ-22:00-05:00 כדי לתת לו מ-22:00 אפשרות לעלות על המסילה ולהתחיל לשים ציוד, אנחנו מתחייבים להפסיק את השירות הרכבתי מטעמי בטיחות ותפיסת המסילה שזה תהליך שלוקח בין 40 דקות לשעה, אנחנו צריכים להפסיק את הרכבות ב-21:00. יש מקומות היום שרכבת אחרונה יוצאת 20:30-20:40. כלומר יש איזו שהיא סטייה מהמכרז, אנחנו נותנים חלון זמן יותר רחב.

זה גם דרום-צפון וגם צפון-דרום?

נכון.

זאת אומרת אני לא יכול היום להגיע החל מ-20:30-21:00 מחיפה לתל אביב או מנהריה לתל אביב?

אמת. אבל עליתי כדי לתת תגובה קטנה כי הנושא של פיתוח הרכבת במגזר הערבי הוא נושא שאנחנו מטפלים בו. לשאלתה של חברת הכנסת, המשרד מקדם גם את תחנת טירה וגם את תחנת טייבה. שתי תחנות שהמשרד תומך בהקמה שלהן, אף שהן מאוד קרובות אחת לשנייה, בגלל גם ביקושים יחסית גבוהים שיש בסביבה הזאת ישובים גדולים כמו טירה וטייבה שמתפתחים, צור יגאל, צור נתן וכולי, ולמעשה מ-2027 לישובים האלה יהיו רכבות נוסעים ישירות לגוש דן, לתל אביב, דרך המסילה המזרחית.

בחלק הצפוני של המסילה המזרחית תושבי צפון המשולש יכולים להיעזר בתחנת חדרה מזרח שהיא הרבה יותר קרובה מהתחנות שהם עושים בהם שימוש, שזה בנימינה וחדרה.

פרויקט נוסף שאנחנו מקדמים, מסילת מנשה, אמור לכלול תחנת רכבת בבקעה-ג'ת, וכמובן החודש אנחנו מתחילים עבודות ביצוע של פרויקט הרכבת הקלה מחיפה לנצרת שאמורה לחבר את שתי הערים הגדולות של הגליל, גם נצרת גם שפרעם וישובים נוספים כמו ריינה וביר אל מכסור שנמצאים לאורך התוואי. כלומר אנחנו בסוף העשור הזה אמורים לחבר רשויות וישובים ערביים לשירות הרכבתי גם לרכבת הכבדה וגם לרכבת הקלה.

ברור אני מבקש להעלות את אביאל קרמזיאן מ"תחבורה בדרך שלנו".

בוקר טוב אדוני יו"ר הוועדה וחברי וחברות הוועדה.

בוקר אור. תשכיל אותי, מה היא "תחבורה בדרך שלנו"?

ארגון נוסעים ומומחים שמתעסק בתחבורה ציבורית. אני אמשיך את הקו שגם אתה הצגת אדוני היו"ר, בנוגע למתן פתרון למחסור ב-3,000 נהגים שדובר עליו רבות במהלך השנים האחרונות. אני חושב שזה בא לידי ביטוי כמובן בעידן הקורונה, שלצערי לא רואים כל התייחסות של המשרד למתן פתרון ותכנית מוסדרת בנושא. אני אוסיף ואומר שחסר פה תגבור ושימוש בחברות פרטיות. זאת אומרת התהליך אולי מתבצע, אבל לא ברמה מספקת.

העניין הנוסף שאגע בו הוא נושא הרכבות שאכן מושבתות באופן די תדיר, לצערי ללא שקיפות של התכנית לציבור, לא לוחות זמנים ברורים באופן קבוע, לא מתבטא בהסברה של הרכבת עצמה ובהנגשת המידע. לצורך העניין החלפה של אוטובוסים חלופיים כמתן שירות, אנחנו שמים לב שלצורך העניין חסרים שאטלים, אם זה במהלך החצי שנה האחרונה כשתושבי כפר סבא נאטמו הן מהרצליה והן לראש העין לא בוצע שאטל ישיר מאזור השרון לראש העין כמתן תחליף לתושבים באזור. אנחנו יודעים על קווים ספציפיים, קו 910 מתל אביב לחיפה שהוא בתדירות נמוכה בערב ויש עומסים לקראת סוף השבוע בערבים, מאשקלון יש את קו 300 שמגיע רק לתחנה מרכזית ולא מגיע לסבידור כשביקשנו ממשרד התחבורה להפעיל את קווי 302 או 304 המשרד סירב בעניין.

שתי נקודות שבעינינו גם חשובות, פעולות און-ליין, אם אדוני היו"ר דיבר על התאמה טכנולוגית כזאת, לאחר שבסימסטר ב' לטענת המשרד סטודנטים לא הגישו בקשה ומשרדי הרכבת היו סגורים, אז לצערי כיום עניין של שוברי זיכוי פיצוי על הרכבת, ביטול חוזים, שינוי חוזים לא מאופשרים באופן מקוון. אנחנו נשמח שהמשרד יאפשר זאת, כמובן - - - והחברה שמפעילה את רב-קו און ליין טוענת שזו הנחיה ברורה וישירה של המשרד. אם באופן מקוון דרך אפליקציה, אם באופן טלפוני, אני חושב שהגיעה העת לעשות זאת.

דבר אחרון, מוקד אחוד. בישיבת ועדת הכספים מנובמבר 2019 סוכם שיהיה מוקד אחוד מטעם משרד התחבורה שבו ישב נציג של כל מפעיל ויאייש אותו 24 שעות ביממה. אנחנו מקווים שהדברים הללו אכן יקרו. לנו נאמר שכבר מונה אחראי מאגף טכנולוגיות של המשרד, הדבר לא בא לידי ביטוי. יכול להיות שיש כאן פערים בהתאם למה ששמרית אמרה בתחילת הישיבה לפערים שיש בין המפעילים לבין המשרד. תודה.

תודה רבה. עוד שני נציגי שטח להמשך הדיון. רכבת ישראל דן לנדאו בבקשה.

בוקר טוב. מעבר למה שאמר הרגולטור שלנו אליאס מטר אין לי כל כך מה להוסיף, מלבד נקודה אחת. כמו שאליאס כבר אמר, אנחנו עומדים בימים האחרונים על כ-105,000 נוסעים שזה בערך 40% מהקיבולת הממוצעת או מהצפיפות הממוצעת שהייתה לפני הקורונה. נקודה חשובה לגבי החיילים היא שאנחנו בעצם משחררים פחות שוברי נסיעה לפני הנסיעות, כדי שכאשר החיילים עולים בראשון וחמישי, וחלקם הגדול לא בדיוק נצמד לשוברים שהוא מזמין וממשיך ברכבות אחרות מאלה שהוא הזמין, מה שעלול ליצור צפיפות, אנחנו פשוט מפחיתים את מספר השוברים שאנחנו מוציאים למערכת להזמנה מראש כדי שלא תהיה צפיפות שעולה על המותר. כרגע התקנות מאפשרות צפיפות של עד 75% ממספר המושבים בכל רכבת.

את זה שמענו אבל אני רוצה לשאול אותך לגבי העבודות עצמן. בסופו של דבר אף אחד מאתנו לא הזמין את הקורונה אבל בהיבט הזה היא נפלה לכם כאיזו שהיא הזדמנות מפני שהירידה בתפוסה, הירידה בביקוש, ההנחיות החדשות מאפשרות לכם לזרז עבודות. האם מכל הקרחנה הזאת אנחנו כצרכנים נרוויח זמן בסוף, החישמול או הפרויקטים האחרים, כמה נרוויח בהם?

התשובה היא כן מהדהד. אחזיר אתכם רגע שמונה חודשים לאחור כאשר בהוראת המדינה סגרו את השירות הרכבתי, מצד שני, בהוראת אותה מדינה ובמימון אותה מדינה, אם אתם זוכרים גם כצעד לקידום פרויקטי תשתית, לא רק רכבתיים, אנחנו רואים את התנופה האדירה גם בבניה בכבישים וגם כדי להניע את הכלכלה שאז נכנסה להשבתה, אני מדבר על חודש מארס-אפריל, גם הרכבת קיבלה דחיפה כולל תקציבית, אדירה, לקדם במהירות רבה את פרויקט החישמול ולוח הזמנים החזוי אל מול לוח הזמנים המבוצע מראה עד כמה קידמנו את לוקחות הזמנים. אני יכול לומר למשל שהמסילה לכיוון אשקלון שלפי התכנית המאושרת אמורה להיות מחושמלת בסוף 2023, אנחנו רואים שם את האפשרות שחישמול המסילה הזאת יסתיים הרבה הרבה לפני כן. זה משפיע בשתי דרכים מרכזיו תעל הנוסע. ההשפעה הראשונה המרכזית היא על הנוסעים מכיוון גוש דן לכיוון הנגב המערבי, המסילה שהולכת לאורך החוף, ראשון, אשדוד, אשקלון בואכה שדרות נתיבות ובסוף היא סוגרת מזרחה לכיוון באר שבע, אז הרכבות החשמליות יוכלו לפעול שם הרבה הרבה יותר מוקדם מכפי שכולנו חזינו.

ההשלכה השנייה שהיא חשובה גם כן, אנחנו נפסיק כמעט לחלוטין לפלוט מזהמים על ידי קטרי הדיזל שלנו ונעבור להפעלה חשמלית. אלה ממש שתי דרמות שמתרחשות הרבה יותר מוקדם מהצפוי. אז מהלימון הזה ששמו קורונה אני חושב שהפקנו ומפיקים הרבה לימונדה לטובת הציבור.

תודה. ירון רביד מנכ"ל סיטי פס, הרכבת הקלה ירושלים.

בוקר טוב.

אתם מפעילים רכבת שהיא מורכבת מאוד בהרבה מאוד מובנים ובוודאי בימים האלה של הקורונה כששכונות מסוימות בירושלים היו שכונות אדומות בתוך עיר שהסיטואציה בה - - -

אתה נשמע מקוטע.

אני פשוט אתן לך לתרום לדיון את מה שאתה יכול.

בגדול אליאס כבר תיאר, אנחנו עובדים לפי ההנחיות של משרד התחבורה, בתיאום עם משרד התחבורה הצלחנו בשבועות האחרונים להגביר את תדירות הרכבת במשך רוב שעות היממה. בדרך כלל באופן רגיל אנחנו פועלים מ-5:30 בבוקר עד חצות, כאשר משעה 7:00 בבוקר עד 18:00 יש לנו כל שש דקות רכבת שזה סטנדרט שירות די גבוה, גם ביחס למה שקורה בחו"ל.

במאמץ משותף עם משרד התחבורה בעקבות הקורונה הצלחנו להגיע בחודשים האחרונים למצב שבו בעצם משעה 7:00 בבוקר ירדנו ל-5.30 דקות תדירות, ובסך הכול יש לנו גם שיתוף פעולה טוב עם עירית ירושלים בסיכום שלי עם ראש העיר פקחים שלהם גם מקפידים על כל הנושא של עטית מסכות כי הפקחים שלנו לא מוסמכים לזה לפי החוק. וזהו בגדול. אנחנו עובדים לפי הנחיות הרגולטור, אין לי הרבה מה להוסיף.

אנחנו בסדר גודל בשבועות האחרונים של 110,000-115,000 נוסעים ביום כאשר לפני הקורונה היינו באזור ה-170,000, 175,000 נוסעים, תלוי בימים.

תודה. אנחנו פחות או יותר קיבלנו תמונה מלאה. נועה יש לך הערות אחרונות?

לא. אני לא חושבת שיש עוד מה להוסיף.

בסדר. אני אגיד כך, בסוף בסיום הסיבוב הזה רואים את ההשפעה של למה מבקר המדינה היה צריך לכתוב דו"ח על משבר התחבורה הציבורית עוד הרבה לפני הקורונה, והעובדה שרוב הדברים שעליהם אנחנו מדברים הם דברים שקורים בשנים האחרונות רק מעידה על ההשפעות של ההזנחה הפושעת, אין מילה אחרת, של התחבורה הציבורית לאורך עשרות שנים. התחבורה הציבורית על כל סוגיה. בין אם זה רכבות, בין אם זה רכבות תחתיות או פתרון אחר של הסעת המונים בלב המדינה, בין אם זה אוטובוסים וכן הלאה.

נקודת האור, שוב, הגדיר את זה יפה דן לנדאו מהרכבת, מעט הלימונדה שעושים מהלימון, זה שהסיטואציה הנוכחית מאפשרת לעשות עבודות תשתית שנדרשו מזמן, ואולי גם יש רוח אחרת ביחס להקצאת המשאבים לתחבורה הציבורית אחרי שנים רבות מאוד שהייתה הקצאת משאבים אדירה במשרד התחבורה, אבל כמעט כולה, לרכב הפרטי. מנוגד לכל תפיסה גם תחבורתית גם אקלימית גם חברתית, גם של פיזור אוכלוסייה, של כל דבר שאפשר לחשוב עליו.

אז במובן הזה נאמנים עלינו הדברים שנאמרו פה על ידי הנציגים השונים שבסופו של דבר יש איזו יציבות בנושא התחבורה הציבורית, הבעיות שנוצרו כתוצאה מזה שיש הפסקת שירות, לפחות מנוצלות קדימה ועם חלקן מנסים להתמודד, אבל בסופו של דבר מה שאנחנו רואים פה זה ניסיון לתקן מחדלים של הרבה מאוד שנים. המחדלים האלה דורשים טיפול לאורך השנים הקרובות, בעיני זו אחת הסוגיות המרכזיות במדינת ישראל. תחבורה זה לא רק אנשים נוסעים ממקום למקום. תחבורה זה שוויון חברתי, תחבורה זה פיתוח כלכלי, תחבורה זה איכות סביבה, תחבורה זה כל הדברים שיעסיקו אותנו, מעסיקים אותנו וצריכים להעסיק אותנו בשנים הקרובות ובמובן הזה גם מבקר המדינה, גם הוועדה, גם הכנסת כולה צריכים להיות על זה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:16.