פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



20
ועדת הפנים והגנת הסביבה
07/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 120
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"א בכסלו התשפ"א (07 בדצמבר 2020), שעה 9:11

הצעת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), תש"ף-2020

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
משה ארבל – מ"מ היו"ר
איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר
סעיד אלחרומי
סונדוס סאלח

תהלה פרידמן

גלית וידרמן - מנהלת אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות, משרד הפנים

מיכל פורת - עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד הפנים

מרב אמיר - עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד הפנים

מוטי חטואל - ראש מועצת ראש פינה

מנחם לפידור - עו"ד, ייעוץ משפטי, מרכז השלטון המקומי

ימית ינאי מלול - נציגת לובי 99, רשויות מקומיות, לובי 99




משתתפים באמצעים מקוונים



עינב פרץ - רו"ח, יו"ר איגוד מבקרי הרשויות המקומיות בישראל

ששי שדה - יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הלאומית

רן קידר - הסתדרות המעו"ף

דפני פרי שרון - עו"ד

תומר רוזנר
גלעד קרן

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), תש"ף-2020

בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום דיון המשך בהצעת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), התש"ף-2020. בפעם הקודמת לא סיימנו להקריא את הכול ועכשיו נמשיך. תומר, אתה זוכר היכן אנחנו?

כן. בדיון הקודם נותרו כמה דברים פתוחים ואנחנו צריכים לקבל עליהם תשובות מכל מיני גורמים. אני מציע שלא נחזור כרגע לסעיפים האלה אלא נשאיר אותם פתוחים. נמשיך מאותו מקום בו עצרנו בפעם הקודמת ובסופו של הדיון או בהמשכו נחזור לדברים שנשארו פתוחים מהדיון הקודם וגם דברים שיישארו פתוחים שיישארו פתוחים עכשיו.

בישיבה הקודמת סיימנו את תקנה 7. כפי שאמרתי, נושאים שנשארו פתוחים, גם הסעיף הזה נשאר פתוח. אנחנו בעמוד 5, סעיף 11 לתקנות המוצעות.

כיוון שאנחנו מנהלים את הישיבה הזאת כאשר רוב הנוכחים ב-זום, כיוון שמדובר בהקראה ואנחנו עוברים סעיף סעיף, כשיש לכם הערות לגבי הסעיף, אתם יכולים לכתוב את זה בצ'ט ואני רואה את זה באופן מיידי. הנה, כבר נעמה מבקשת להעיר על תקנה 7.

אנחנו לא חוזרים על זה עכשיו. אחר כך נחזור אחורה. אנחנו עכשיו בעמוד 5, תקנה 11 לתקנות האלה שמתקנת את תקנה 8.

בהמשך נחזור לתקנה 7. יש עוד דברים אליהם אנחנו צריכים לחזור.

11. תיקון תקנה 8

בתקנה 8 לתקנות העיקריות, הסיפא החל במילה "ואם" – תימחק.

12. תיקון תקנה 9

בתקנה 9 לתקנות העיקריות –

(1) האמור בה יסומן (א) ואחריה המילים "צורך לערוך מבחנים" יבוא "רשאי הוא לעשות כן".

(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(ב) למועמדים למשרה בדרגה גבוהה ייערכו מבחנים ויחולו תקנות 10 עד 21".

התקנות האלה מפרטות באילו סוגי מכרזים נערכים שני שלבים של מבחנים בכתב או מבחנים במכון מיון ובאילו מכרזים אין צורך בכך. למעשה מה שהתיקונים מבקשים לומר הוא שבמכרזים של עד הדרגה הגבוהה נערכת בחינה, שזה מה שנקרא ועדת בוחנים, ריאיון, ובמכרזים בדרגה גבוהה יש חובה לערוך מבחנים מוקדמים במכון מיון כאשר במכרזים אחרים יש שיקול דעת לראש הרשות האם לערוך גם בהם מבחנים או לא לערוך מבחנים.

הערות? אני לא רואה.

לנו יש הערה. מרכז שלטון מקומי. אנחנו כן מבקשים להשאיר את זה לשיקול דעת כי יש הרבה מאוד מצבים המון מועמדים. יכולים לגשת 100 אנשים למכרז והמשמעות היא לשלוח 100 אנשים למכון מיון דבר שיש לו עלויות כלכליות לא פשוטות. לכן רצינו לאפשר סינון ראשוני או להשאיר את זה לשיקול דעת.

מה עמדת משרד הפנים?

זאת כל המטרה של התקנות האלה, לייצר סינון ולייצר בחינות. העמדה כאן לא ברורה לנו.

אני אסביר. אנחנו מבקשים שכן תהיה לנו איזושהי גמישות, לא שיהיה מצב שאני עכשיו חייב לשלוח 100 אנשים למבחן, דבר שיש לו עלויות. כל מבחן עולה בין מאות לאלפי שקלים. תחשבו על כל משרד כמה כסף הוא צריך להוציא על 100 אנשים או על 50 אנשים כדי לשלוח אותם לבחינה.

סליחה, לא הייתי בקשב בדקה האחרונה. מה התשובה שלך?

צריך לחשוב גם על האפקטיביות והיעילות של הדבר. מצב שבו 100 אנשים הגישו מועמדים למכרז, וזה קורה, עכשיו לשלוח 100 אנשים למכון בחינה, למכון מיון, זה דבר שעולה כסף לא קטן אלא כסף גדול. או שתהיה אפשרות לבצע איזשהו סינון ראשוני, כלומר, אותה ועדת מכרזים תבוא ותחליט למשל אחרי שהיא ראיינה את האנשים לשלוח 20-10 אנשים לאותו מכון מבחן ואחר כך יקבלו החלטה סופית. לא מראש לשלוח 100 אנשים לאותו מכון מבחן.

בכמה מכרזים מגיעים לשלב הזה 100 אנשים?

הרבה מאוד. יש הרבה מאוד מכרזים שיש להם עשרות של מועמדים.

אנחנו מדברים כאן על משרות שהן בדירוג גבוה ואז אנחנו מדברים על מנהלי מחלקות.

בעיריית ירושלים בשנה האחרונה היו 1,000 מכרזים.

לא. אנחנו מבקשים לדעת כמה מכרזים היו בדרגות גבוהות. בדרגות מעל 12.

הרי לא עושים מבחנים לכל דבר. נכון?

נכון. אבל אם אתם מדברים אתי על רמה של סגן מנהל אגף לצורך העניין, אלה מכרזים שניגשים אליהם עשרות רבות.

כמה מכרזים כאלה יש?

בכל הרשויות בכל הארץ?

לא. ברשות מסוימת.

זה לא נופל על כולם. כל פעם זאת רשות אחרת שתישא בעלויות.

זה נכון אבל לצורך העניין רשות עם 15,000 תושבים, צריך להטיל עליה עכשיו הוצאה של קרוב ל-100,000 אנשים?

ברשות של 15,000 אנשים ייגשו 100 אנשים למכרז כזה?

התשובה היא כן.

אין שום סינון מוקדם?

לא. אין.

יש תנאי סף.

בהנחה שיש לי אנשים שעמדו בתנאי הסף. אני מדבר על מצב שאנשים עומדים בתנאי הסף.

אני מבקש, במקום לדבר בעלמא, אנחנו מבקשים לקבל נתונים – אם יש לך – על מכרזים, כמות מכרזים בהם היו מעל 50 מועמדים בדרגה גבוהה בשנה האחרונה בעיריית ירושלים.

רן קידר, אתה רוצה להעיר לסוגיה הזאת?

כן. אני רוצה להצטרף לעמדה של חברי חמי לפידור. אני חושב שצריך להשאיר את זה לשיקול דעת אבל מטעמים אחרים. ההסתדרות בעיקרון מתנגדת להעברת מבחנים למכון מיון והיא ניהלה מאבקים רבים בבתי הדין בנושא הזה.

והפסידה.

עולות שאלות קשות לעניין פגיעה בפרטיות במכונים ויש לזה השלכות על חופש העיסוק.

בית הדין דחה את הטענות.

גם נושא של היעדר פיקוח של המדינה על העניין הזה. יש גם חובת היוועצות כללית שנקבעה בפסיקה. כל פעם שמעסיק רוצה להעביר עובדים בחינות בגופים חיצוניים, קיים איזשהו סוג של סטטוס-קוו נכון להיום שיש שיקול דעת ואני מבקש שלא להפר אותו.

אתה לא רוצה שיעבירו אותם מבחני מיון בכלל.

לא, לא.

אתה מטיל ספק במהימנות.

לא, זה לא מה שאני אומר. אני אומר שצריך לשמור על סטטוס קוו. מה שמבקש כאן חברי לפידור, צריך להשאיר את זה לשיקול דעת של העירייה, לבחון כל מקרה לגופו, לקיים היוועצות היכן שצריך לקיים היוועצות עם ארגון העובדים ולכן לא לקבוע מסמרות בחקיקה שצריך להעביר למכון חיצוני שאין עליו פיקוח.

אבל בית דין לא קיבל את העמדה.

זה גוף חיצוני שאנחנו לא מכירים אותו ולא יודעים מי הוא. קובעים את זה בחקיקה ואני חושב שזאת בעיה.

בבקשה גברתי. תציגי את עצמך לפרוטוקול.

מנהלת אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות המקומיות, משרד הפנים. אני רוצה לומר שבנציבות שירות המדינה שממיינת את 70,000 העובדים שלה כבר שנים ארוכות, כל מזכירה נדרשת לעבור מיון והמבחנים האלה נערכים כבר שנים ארוכות. כאן אנחנו לא דורשים שכל עובד ברשויות המקומיות יעבור מבחני מיון אלא אנחנו מבקשים שרק עובדים בתפקידי ניהול יעברו את מכוני המיון האלה. צריך לומר שאנחנו דורשים את מבחני המיון מסיבה מסוימת. אני רוצה להזכיר את הדברים אמרנו בישיבה הקדומות - דוחות מבקר המדינה, דוח טוהר המידות – שהובילה אותנו למקום בו אנחנו נמצאים כאן ולסיבה שאנחנו צריכים את מבחני המיון, שאנחנו צריכים מכון אובייקטיבי שיסנן את העובדים, שיביא לנו איזשהו פתח אובייקטיבי באמצעותו נוכל לערך מבחן הערכה לעובדים ברשויות המקומיות. לכן אנחנו בהחלט רוצים איזשהו כלי הערכה לעובדים ברשויות המקומיות.

אני אבהיר לגבי הטענות שנטענו לגבי מהימנות וכולי של מכוני המיון שאכן הנושא הזה הועלה על ידי ארגוני העובדים בפני בתי הדין לעבודה ועמדתם נדחתה.

בעיריית ירושלים היו 250 מכרזים בשנה האחרונה בדרגה 12 ומעלה.

כמה מועמדים היו במכרזים הללו?

עוד מעט אני אקבל תשובה. בכל מכרז כזה, סביר להניח שיש כמה עשרות טובות של מועמדים. אני מכיר את השטח. זה מה שקורה.

להכניס מדדים אובייקטיביים, זה חלק מהרעיון של התקנות האלה.

צריך לזכור שתפקיד של מנהל מחלקה בעיריית ירושלים זה לא תפקיד בכיר.

לגבי העניין הזה אני אומר שאכן הטענה הזו הועלתה בישיבה הקודמת גם על ידי עירייתך תל אביב בנושא של סיווג הדרגות.

נכון, שיש הבדל בין העיריות השונות.

זה נושא שאנחנו עדיין צריכים לקבל עליו תשובות ונחזור אליו בסוף.

את הטענה הזו אנחנו כן מקבלים ואכן אנחנו מוכנים לייצר דיפרנציאציה שהיא אכן מקובלת בהסכמי השכר בין שלוש הערים הגדולות לבין אר הרשויות. אכן יש הבדל של דרגה אחת בין שלוש הערים הגדולות לשאר הרשויות ובעניין הזה אנחנו מוכנים לייצר תבחין של דרגה אחת.

מה שאתם מבקשים זה לתקן בשלוש הערים הגדולות.

נכון. לדרגה אחת מעל.

לדרגה 13.

כן.

יש את שלוש הערים הגדולות אבל צריך לזכור שיש הרבה מאוד רשויות שהם עם 200,000 תושבי ומעלה או כמעט 200,000 ומעלה כמו ראשון לציון, פתח תקווה, נתניה. לא שזה כל כך רחוק משלוש הערים הגדולות היום.

אין להן הסכם שכר נפרד והטענה הזו לא מקובלת.

יש ברמות א', ב' ו-ג'.

לעניין של הדרגות בערים הגדולות והדיפרנציאציה נחזור בסוף. אנחנו עדיין צריכים לדון בנושא הדרגות.

אני מבקש ממשרד הפנים להתייחס לטענה שהועלתה גם בישיבה הקודמת. לגבי החלוקה לשלוש רמות. נטען שיש שלוש רמות בנושא של סיווגי הדרגות, דרגות א', ב' ו-ג', ואנחנו מבקשים שתתייחסו לזה כי אתם מתייחסים לשלוש הערים הגדולות אבל יש כאן טענה שאני לא מכיר את העבדות אבל אם סזה נכון, בהחלט צריך להתייחס לזה.

אני אתייחס בעיקר לאור הדברים שתומר ואני אומר רק במשפט שהדיפרנציאציה בין שלוש הערים הגדולות לערים גדולות אחרות היא דיפרנציאציה שקיימת שנים רבות והיא מעוגנת בהסכמים קיבוציים. נכון שיש ערים גדולות אחרות שצמחו עם השנים אבל ההבדל במתח הדרגות איננו מופיע שם ואיננו בא לידי ביטוי בהסכמים הקיבוציים. לכן אנחנו מבקשים בהקשר הזה לתקן את העוול ההיסטורי שהיה בתקנות ולהשוות הדרגות בשלוש הערים הגדולות למקומות אחרים, לעניין הזה של הפטור מצד אחד ושל מהי דרגה גבוהה מצד שני. זה שייך לסעיף ההגדרות, כמו שתומר אמר, כך שאם תרצו אפשר לחזור לזה בסוף אבל זה גם רלוונטי לדיון.

אני מציעה שנמשיך.

13. הוספת תקנה 11א

אחרי תקנה 11 לתקנות העיקריות יבוא:

"11א. קביעת רף דרישות למבחנים

נקבעו למכרז מסוים מבנים לפי תקנה 9, תקבע הרשות המקומית מראש את רף הדרישות המתאימות הנדרש ממועמד לצורך מעבר לשלב ועדת הבוחנים. העתק של רשימת הדרישות שנקבעו כאמור יוכנס למעטפה סגורה שתישמר על ידי עובד הרשות המקומית שראש הרשות המקומית קבע לכך ותימסר לוועדת הבחינה".

בהקשר הזה אנחנו גם מציעים לשקול הקלות במבחנים לעולים חדשים.

הקלות של מה? של שפה?

של שפה, של זמן.

אני לא מבין את הסעיף הזה. מה הסעיף הזה אומר?

הסעיף הזה אומר שיש ציון סף. אתה קובע ציון מי עובר ומי לא עובר.

יש העדפה מתקנת לאוכלוסיות? אפשר לפרט את האוכלוסיות?

נראה לי שהפירוט הוא לא בסעיף הזה.

הפירוט הוא בחוק. לגבי העדפה מתקנת, יש בפקודת העיריות הוראה אומרת שיש קבוצות בהן ניתנת העדפה מתקנת לצורך הבטחת ייצוג הולם ועל הקבוצות האלה נמנים אנשים עם מוגבלות, בני המיעוט הערבי או הדרוזי, אם אני זוכר נכון גם אתיופים וגם חרדים. אם אני זוכר נכון.

אין נשים? אולי זה פתח לעודד העסקת נשים.

נראה לי שגם נשים אבל אנחנו נבדוק ונענה לך.

מה אתם מציעים לשנות כאן מבחינת הקלות למבחן לעולים חדשים? ולמה דווקא נכניס כאן את העולים החדשים?

זה לא דווקא להכניס כאן. זה מקובל בשירות המדינה, יש הקלות במבחנים בכתב לעולים חדשים שנותנים להם לפי המקרה. או שנותנים להם להיבחן בשפה שלהם או שנותנים להם הקלות בזמן או שנותנים להם הקלות אחרות. אנחנו יכולים לומר לכם מה נהוג בשירות המדינה ואתם תחליטו אם אתם רוצים לאמץ את זה כאן או לא.

יש למישהו עמדה בנושא הזה? התנגדות? אני בעד כמה שיותר הקלות וכמה שיותר להכניס אוכלוסיות. בהחלט. אני בעד.

אנחנו מיד נגיד לכם מה ההקלות שניתנות בשירות המדינה.

אנחנו חוזרים על העמדה שלנו שהמבחנים צריכים להיות אחרי מערכת של סינון ראשונית. אם במכרז הגישו 100 אנשים את המועמדות להם, לצורך העניין ועדת המכרזים תוכל לשלוח עשרה אנשים למבחנים.

לפי מה?

בדיוק. ברגע שאתה עושה דבר כזה, אתה שוב מייצר עוד איזה מישהו שמחליט ואתה נותן לו את הכוח שאנחנו מנסים לקחת אותו. אתה מקבע את המצב כפי הוא היום אותו אנחנו מנסים לשנות.

אני לא מקבע את המצב. אני חושב שבסופו של דבר זה כסף ציבורי. במקום שילך למכוני מיון, יכול ללכת למקומות אחרים.

אנחנו מנסים להגיע למצב בו הדרכים בהן נקבעים אנשים למשרות בשלטון המקומי יהיו נטולי פניות ונטולי קשרים. לכן אנחנו מנסים לייצר כאן מנגנונים שהסינון יהיה אובייקטיבי ככל שאפשר. תקנו אותי אם אני מבינה את הרצון.

רוצים לגייס את המועמדים הכי טובים שאפשר.

בניגוד לתדמית שאולי לפעמים יש לנו, אני חושב שאנחנו מגייסים את העובדים היותר טובים, היותר מתאימים. לא צריך ישר להגיד שאנחנו מביאים את החבר ואת השכן ואת הקרוב. התשובה היא לא. בפועל, בשטח, זה לא מה שקורה. צריך לזכור שיש 270 רשויות.

בפועל, בשטח, לצערי הרב יש הרבה מאוד מקרים אחרים. הדבר הזה הגיע בזמנו לדוח מבקר המדינה.

הדבר הזה מגיע לא אחת לבתי משפט שם מועמדים כאלה ואחרים טוענים שקידמו את ההוא או לא קיבלו אותו בגלל שאני קרוב או לא קרוב, שכן או לא כן, כן עזרתי או לא עזרתי וכן הלאה וכן הלאה, התוצאה הסופית של 99 אחוזים מפסקי הדין – ואני מכיר לא כאלה – בית המשפט דוחה את הטענות האלה. מתברר שבחרו את המועמד היותר מתאים, שכן עומד בתנאי הסף, שכן עשה את מה שצריך לעשות.

אני רוצה להגיד לך במיוחד במועצות ובעיריות בחברה הערבית, לפעמים זה לא מגיע לבית המשפט אלא זה מסתיים ביריות על המועצה, על המבנה, על המשרד שהיה במכרז. זה מסתיים באלימות ופשיעה. ממש כך.

אני חייב לומר שבמגזר, לפחות לפי התחושה שלי וההיכרות שלי בתחום הזה, ואני מלווה את התחום הזה קרוב ל-18 שנים, אני חושב שיש שינוי מאוד גדול במגזר הלא יהודי בעניין של קליטת עובדים.

כשאתה אומר מגזר לא יהודי, אתה מתכוון לחברה הערבית?

רשויות לא יהודיות.

אנחנו אומרים החברה הערבית. יש כאן אזרחים ערבים, לא לא יהודים אלא ערבים.

יש כאן אזרחים ערבים, יש צ'רקסים ודרוזים.

עדיין הם ערבים.

בסדר. אני אומר, רשויות שהן לא יהודיות, ואני כולל את כולן.

אני שואלת ממש.

התשובה היא כן.

בואו נתקדם ואנחנו בינתיים נבדוק מה אנחנו יכולים לעשות בעניין הזה.

תאמיני לי, זה מאוד חשוב. אלה הרשויות בחברה הערבית.

התשובה היא כן ואני אומר במפורש שמהניסיון שלי בשנים האחרונות יש שינוי מגמה ואת רואה את המנהלים, את רואה עם מי אנחנו עובדים. אנשים משכילים, אנשים עם יכולות שמתקדמים ואני חושב שיש מהפך וגם החברה עצמה מבינה שאנחנו צריכים את המקצוענים כדי לקדם את הישוב שלנו. אם את קולטת את המקצוען ולא את המקורב, הסיכוי שהישוב שלך יתקדם הוא יותר גדול. את רואה את זה לכל אורך הדרך.

כן, אתה צודק אבל זה יכול להיות גם מקורב וגם מקצוען וזה מה שקורה בכפרים הקטנים בחברה הערבית. אנחנו משפחות. זה שונה מהישובים היהודים. כל המשפחה גרה באותו ישוב, באותו כפר והסיכוי שראש המועצה הוא קרוב משפחה, מעל 80 אחוזים.

אני רוצה להכריע בדבר הזה. אנחנו מתקדמים. אנחנו משאירים את זה כך. אני חושבת שעיריות גדולות יכולות להעלות אם הן רוצות את הסף שלהן ואז יגיעו פחות אנשים ויהיו לכם פחות אנשים לשלוח למבחנים. במקומות אחרים הדבר הזה חשוב מאוד.

לגבי הנושא של העולים החדשים.

יש לנו הצעה להציע לכם ואתם תחליטו.

אני אקריא מה שקיים בשירות המדינה, בכללי שירות המדינה (מינויים), שם נקבע ש"מועמד שנתקיימו בו כל אלה:

1. במועד הבחינה טרם מלאו עשר שנים בסך הכול לישיבתו בישראל.

2. רכש מחצית או יותר משנות לימודיו מכל סוג מחוץ לישראל ובשפה זרה.

3. ידיעת הלשון העברית על בוריה איננה דרישה מהותית של המשרה אליה הוא מבקש להתקבל.

רשאי נציג שירות המדינה להורות לגביו כי ייבחן בשפתו למעט בבחינה בידיעת הלשון העברית.

על אף האמור, לגבי מועמד שלא התקיימו בו התנאים האמורים, רשאי נציב שירות המדינה להורות לגביו כי ייבחן בשפתו מטעמים מיוחדים שיירשמו".

במקום נציב שירות המדינה, אפר לכתוב ראש הרשות המקומית.

אין התייחסות לאורך זמן בחינה? אם הבחינה בעברית לעולים חדשים?

רק לגבי השפה.

אם צריך עברית והוא עולה חדש, אין הארכת זמן?

אם צריך עברית למשרה?

כן. כשהוא עושה את הבחינה, שתינתן לו איזושהי הקלה.

אפשר להוסיף גם את זה. בשירות המדינה זה לא קיים, אבל אפשר להוסיף את זה כאן.

מה דעתכם?

אני בעד.

תוסיפו את התקנה הזאת.

גם את הנושא של הזמן בעברית.

כן.

קיבלתי תשובה מעיריית ירושלים. מתוך ה-250 היו ב-50 מכרזים עשרות מועמדים. בחיפה היו 57 מכרזים עם עשרות מועמדים.

50 מכרזים בעיריית ירושלים עם מיליון תושבים.

יעמדו בזה. אנחנו מתקדמים.

14. תיקון תקנה 12

בתקנה 12 לתקנות העיקריות בסופה יבוא "מבחנים למשרה כאמור בתקנה 9(א) שהוחלט לגביהם שייערכו בידי מכון מיון, ומבחנים כאמור בתקנה 9(ב) ייערכו בידי מכון מיון המתמחה באבחון ומיון מועמדים לעבודה, שהמציא לרשות המקומית חוות דעת של מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה וחוות דעת של מורשה לנגישות השירות שלפיהן המקום והשירות מותאמים לצרכים של מועמד עם מוגבלות".

זה אומר את מה שאמרנו קודם. המבחנים, כאשר יש חובה לערוך אותם או כאשר הוחלט לערוך אותם במקום שיש שיקול דעת לרשות המקומית, ייערכו במכון מיון וכאן מבהירים שמכון המיון הזה צריך להיות נגיש.

ברור. חשוב מאוד.

15. תיקון תקנה 14

בתקנה 14 לתקנות העיקריות אחרי "על ידי ראש העירייה" יבוא "או מכון המיון, לפי העניין".

מה זה?

הזמנה למבחן.

תסבירו לי במשפט על מה מדובר.

התקנה אומרת שתישלח הזמנה למועמדים וכאן נאמר שההזמנה יכולה להישלח על ידי מכון המיון.

על ידי ראש הרשות או על ידי המכון, לפי העניין.

כן.

הסעיף הזה אומר שההזמנה תישלח על ידי ראש העירייה או על ידי המכון.

הזמנה למבחן.

15. תיקון תקנה 15

בתקנה 15 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "או מכון המיון, לפי העניין".

התקנה מדברת על מועד המבחנים ואומרת שהמבחנים יערכו במועד ובמקום שיקבע ראש הרשות המקומית או מכון המיון, לפי העניין.

16. תיקון תקנה 17

בסופה יבוא "רישיון נהיגה בתוקף או בדרכון בתוקף?

זה בנוסף לתעודת הזהות.

זה לצורך זיהוי.

כן.

התקנה הבאה עוסקת בנציגים לוועדת הבחינה.

18. החלפת תקנה 22

במקום תקנה 22 לתקנות העיקריות יבוא:

"22. הנציגים בוועדת בחינה

(1) ראש הרשות המקומית ימנה את ועדת הבחינה בהתאם להוראות תקנות אלה.

(2) ראש הרשות המקומית יקבע, לפחות אחת לשנה, רשימה של שמות נציגי הציבור המקומי הכשירים לשמש נציגים בוועדת בחינה. הרשימה תכלול לפחות חמישה נציגי ציבור ותפורסם באתר האינטרנט של הרשות המקומית. לא ייקבע כנציג ציבור מי שנכלל ברשימה במשך שלוש שנים ברציפות בטרם חלפה שנה מיום סיום כהונתו. בסעיף זה הפסקת כהונה של פחות משלושה חודשים תיחשב ככהונה רצופה.

(3) אדם לא ייכלל ברשימה כאמור בסעיף קטן (ב) ולא יישב כנציג ציבור בוועדת בחינה לפי תקנות אלה, אם הוא עובד הרשות המקומית או נבחר בה, או אם יש לו זיקה אישית, פוליטית או כלכלית לראש הרשות המקומית, לחבר מועצה ברשות המקומית או לעובד בכיר של הרשות המקומית או שהוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדת הבחינה לבין עניין אישי אחר או תפקיד אחר, שלו או של קרובו כהגדרתו בתקנה 24.

(4) לא ימנה ראש הרשות המקומית נציג ציבור בוועדת הבחינה אלא מבין הנציגים המנויים ברשימה כפי שפורסמה טרם פרסום המכרז.

כאן יש חידוש לעומת המצב הקיים. במצב הקיים יש שיתוף של נציגי ציבור בוועדות הבחינה, להלן ועדות הבוחנים, כאשר הם יכולים להיות גם נבחרי הציבור, גם חברי המועצה ויכולים להיות גם אחרים. כאן נאסר על השתתפות חברי המועצה כנציגי ציבור מצד אחד, ומצד שני נאמר שלא יכולים להתמנות נציגי ציבור שהם בעלי זיקה פוליטית, אישית או כלכלית לנבחרי הציבור. כאן הוספנו הוראות, לבקשתנו הוספו הוראות שבעצם מנסות להבטיח איזושהי תחלופה ברשימת נציגי הציבור.

שלא יהיו אותם אנשים במשך שנים ארוכות.

כן. אלה הדברים.

לסעיף הזה יש הערות.

כן. לנו יש הערות.

גם לכם. נפנה קודם לששי שדה מההסתדרות הלאומית. הוא הראשון שביקש להתייחס לתקנה 22.

תודה. בישיבת הוועדה הקודמת ביקשתי להתייחס לחשיבות של נציגות העובדים בוועדות, דווקא כדי ליצור את השקיפות אל מול העובדים אבל בעיקר כדי ליצור את השקיפות. אנחנו העברנו לוועדה הצעה להוסיף עוד פסקה לסעיף 22 ואני מניח שקיבלתם אותה.

כן. אתה זוכר שבישיבה הקודמת נזפתי בכם שאתם העברתם אתה הערות שלכם בבוקר ישיבת הוועדה וגם היום עשיתם את זה.

ולכן לא ראינו את זה.

אתם מקשים עלינו. ביום ראשון אנחנו לא בכנסת. זה לא שהפתענו אתכם. אתם כבר ידעתם שאנחנו מקיימים את הדיונים האלה, אז למה ברגע האחרון? אתם מקשים עלינו להתייחס להערות שלכם ברצינות. אני באמת לא מבינה את ההתנהלות הזאת.

בפעם הבאה נשתדל להעביר יומיים קודם.

לא יומיים קודם.

למה יומיים קודם? התקנות פורסמו להערות הציבור.

עניינית. ביקשתי להוסיף סעיף שיאמר שבכל ועדת בחינה יכהן כחבר נציג עובדים אשר ימונה על ידי ארגון העובדים, נציג בעירייה או ברשות המקומית או ברשות האזורית הרלוונטית. זה חשוב מאוד. לפי הנהלים הקיימים, יש נציג עובדים בכל ועדה וחשוב מאוד לשמר את זה.

רן מההסתדרות, מן הסתם אתה רוצה לומר אותו הדבר.

זה לא בתקנה הזאת. זה בתקנה 23. הרכב הוועדות. הם רוצים להוסיף נציג עובדים. זה לא בתקנה הזאת. אנחנו מדברים כרגע על נציגי הציבור.

אני יכול להתייחס לסעיף 22?

כן, בבקשה. אני אשמח שחברי הכנסת יתייחסו לזה.

אני חושב שדיברתי על זה גם בדיון הקודם ואני רוצה שוב להעלות את הסוגיה של נציגי ציבור ומי הם אותם נציגי ציבור. בסוף נציגי ציבור שבוחר ראש הרשות ומה שהתקנה הזאת בעצם עושה, היא מרחיקה אנשים מפעילות ציבורית ומפעילות פוליטית. זה מה שהיא עושה.

מה?

כי היא אומרת שאסור להיות עם זיקה לראש הרשות או למשהו כזה. מה ההבדל בין נציג ציבור לבין נבחר ציבור? למה נבחר ציבור מנוע מלשבת? חבר מועצה מכהן, מי שיש לו אחריות, מנוע מלכהן כחבר ועדת בחינה. למה הופכים אותו, בזה שפוסלים אותו, לאדם נגוע בשחיתות?

בגלל הזיקה הפוליטית.

מה זה קשור? ומישהו שהוא לא מסיעתו של ראש העיר? אפשר לחשוב ראש העיר לא ממנה את המנכ"ל שלו שהוא מינוי אישי פוליטי לעמוד בראש הוועדה הזאת. אין שם זיקה? אין לו דיבור ישיר עם המנכ"ל? אנחנו מיתממים. גם נציגי ציבור שמכניסים בתוך הוועדה, בסוף ראש הרשות בוחר אותם. הוא קובע את הרשימה, הוא בוחר מי ישב שם. זה משחק. זה משחק בנדמה לי. אני חושב שמה שעושים, ראשית, עוצמים עיניים אבל אצבעות פתוחות, ושנית, גורמים לאנשים להתרחק מהפוליטיקה כי אומרים שאם אני בפוליטיקה, אני לא יכול להיות פה ואני לא יכול להיות פה ואני לא יכול להיות פה. אני חושב שזו בעיה גדולה, בטח ברשות מקומית. ראש העיר נבחר באופן ישיר על ידי כל התושבים, לנבחר ציבור ונציג ציבור אין השפעה כמו שפעם היה במרכז הליכוד או במרכז מפלגות שבוחרים ישירות את השרים. אני חושב שצריך לשקול את זה, לא להדיר את רגליהם של נבחרי הציבור מתוך הוועדות האלה. זה מזכיר לי, אני חוזר לדיוני הוועדה לתכנון ובנייה, שהחליטו שבכל ועדה ימנו מעבר לחברי הוועדה שהם נבחרי ציבור, גם נציגי ציבור שישמרו על נבחרי הציבור. מי ממנה את נציגי הציבור? השר. את מי אתם חשובים שהוא ממנה? תבדקו. תבדקו בארץ. מאות מינויים פוליטיים של השר בכל רחבי הארץ ובסוף אלה אנשים שקרובים למי שממנה.

הם היחידים שמקבלים גמול.

והם מקבלים גמול וחברי המועצה לא מקבלים גמול. לכן אני חושב שלא צריך לשים כתם על נבחרי הציבור, וראשית, לאפשר להם להיות שם נוכחים, אפשר נציג קואליציה ונציג אופוזיציה, זה נורא קל לעשות את זה, ושנית, לא להקשות בכל הנוגע לבחירת נציגי ציבור אם רוצים שיהיו שם נציגי ציבור. נבחרי הציבור, אגב, עם נציגי הציבור האמיתיים. הם נשלחו על ידי הציבור.

אם יורשה לי להביע דעה קצת שונה. לא סתם הגיעו התקנות האלה. הן הגיעו בגלל שבפועל יש "כשל" שוק בשלטון המקומי בדבר מוטת שליטה מאוד מאוד דומיננטית – ובעיניי היא לא פסולה – של ראשי רשויות בשלטון המקומי בדבר מינויים. לכן כללי המשחק כאן הם איזונים ובלמים. ראש הרשות, בוודאי חייבת להיות לו מוטת השפעה, הוא חייב להיות זה שממנה את ועדת הבוחנים או קשור לזה בצורה כזו או אחרת, אבל עדיין כדי לייצר איזונים ובלמים צריכה להיות לכל הפחות נראות של תהליך שהוא באמת אובייקטיבי ובוחר את האנשים הטובים ביותר כי בסוף בסוף עובדי הציבור האלה הם ממומנים מכספי כל תושבי הרשות, הם אמורים לתת שירות לכלל תושבי הרשות וזה לא הגיע באוויר ולא הגיע בחלל ריק.

אני סבור שההצעה הזו כרגע מאזנת. היא כן מביאה במובן מסוים את נציגי הציבור תוך שמירה על מסגרת שראש הרשות לא יכול יום לפני המכרז לדחוף נציג ציבור שהוא רוצה.

לא. זו ועדה קבועה. חייבת להיות ועדה קבועה.

זה מה שמוצע כאן. מוצע כאן שזה יפורסם באינטרנט.

זה לא קשור. אני לא מדבר על זה. אני מדבר על היכולת למנות ועדת בחינה. ועדת בחינה, אני אומר שברור שהיא צריכה להיות קבועה , היא צריכה להיות מפורסמת וצריך לדעת מראש מי האנשים ולא להכניס לשם לפני הבחינה את הנציג שלך שיהנדס את הוועדה. ברור. חברי הוועדה צריכים להיות קבועים מראש. ברור.

אומר תומר שאסור שידעו מי הם חברי ועדת הבחינה.

ודאי. גם בשירות המדינה וגם כאן.

אני כופר בדבר הזה מכיוון שבכל הכבוד כשנבחרים לממשלה או לכנסת, יודעים מי הם ועדת האיתור. כשבוחרים ראשי אגף או תפקידים בכירים ברשות מקומית – מנכ"ל, ראש אגף חינוך, מהנדס רשות, מבקר עירייה – יודעים מי הם בוועדה ולכן אני לא יודע מה מעטה הסודיות הזאת.

מנכ"ל היא משרת אמון.

ועדת הבחינה היא ועדה מוכרת וקיימת, יושב בה המנכ"ל, הגזבר, יושב שם נציג עובדים, נציג היועץ המשפטי. זה משהו סודי?

דבר אחרון שאני רוצה לומר. יש תפקידים ברשות המקומית שיושבים שם נבחרי ציבור. לפי החוק. בכל התפקידים, שבע התפקידים הסטטוטוריים, יושבים שם נבחרי ציבור. מה ההבדל בין לבחור ראש אגף חינוך או ראש אגף הנדסה, מהנדס העיר, לבין בחירת ראש אגף תרבות? מה ההבדל? למה כאן יכול לשבת נבחר ציבור וכאן לא יכול לשבת נבחר ציבור? מה ההבדל? תפסיקו לגרום לזה ששונאים פוליטיקאים, שכולם מושחתים, שיש להם אינטרסים זרים.

90 אחוזים מהם עושים שם רע לכל השאר.

זה תלוי באופן שבו אנחנו מתנהלים. אפשר נציג אופוזיציה ונציג קואליציה. גם בוועדה לבחירת בכירים, לבחירת תפקידים סטטוטוריים, יש נציג אחד מכאן ונציג אחד מכאן. יש שם עוד חברי ועדה, יש שם שני נציגי ציבור.

אנחנו התחלנו את הדיון בסעיף הזה סביב הדרישה של ההסתדרות, גם הלאומית וגם הכללית, לנציגים של העובדים.

בדרך כלל נציג הוועד, לפחות במקום ממנו אני מגיע, היה משתתף בכל ועדות הבחינה.

במכרז פנימי.

לא רק במכרזים פנימיים. לפחות במקום ממנו אני מגיע. הוא היה חבר קבוע בוועדה. להגיד לך שיש לזה ערך מוסף גדול – לא. לא יודע. הוא נציג העובדים, אם תרצו, בתוך הוועדה הזאת. אני לא מתנגד שהם יהיו ואני גם לא רואה את ההכרח של זה.

אני רואה ערך גדול בזה שהם יהיו. בסך הכול נציגות של העובדים, יש להם מה להביע, יש להם מה לומר.

גם שם יש אינטרסים.

אין פסול באינטרסים.

אם אין פסול באינטרסים, אז תאפשרו את זה.

אני רוצה להציע לכם דבר מה כדי שלא תצטרכו להכריע בסוגיה שהעלה חבר הכנסת גינזבורג בסעיף הזה. אנחנו כרגע דנים בגיבוש רשימה של נציגי ציבור וההצעה של משרד הפנים היא שהם יהיו א-פוליטיים.

אין דבר כזה א-פוליטיים. כל אדם שמצביע, יש לו דעה פוליטית.

נציגים שהם לא נבחרי הציבור. בסדר?

יש ועדה מקומית, יש נושאים פוליטיים.

אני רוצה להציע לכם דבר מה. יש כאן את הרשימה הזאת, רשימת נציגי ציבור. הסעיף הבא שאנחנו דנים בו, סעיף 23, הוא סעיף שקובע את הרכב ועדת הבחינה. שם אתם יכולים להחליט אם אתם רוצים שאלה יהיו נציגי ציבור כאלה או נבחרי ציבור כפי שמציע חבר הכנסת גינזבורג או גם וגם או פעם כך ופעם כך. אני חושב שכאן אנחנו מדברים על רשימה של נציגים שאינם נבחרי הציבור. אם תחליטו שאתם רוצים להוסיף להרכב ועדת הבחינה נבחרי ציבור - - -

למה מבדילים בין הנציגים בוועדת הבחינה לבין הרכב ועדת הבחינה? זה לא אותו הדבר?

לא. כאן אנחנו מדברים על גיבושה של רשימה.

רשימת נציגי ציבור בלבד.

כן. רשימת נציגי ציבור. הסעיף הבא, סעיף 23, עוסק בהרכב ועדות הבחינה והוא אומר שיהיה נציג ראש העיר, נציג מחלקה ונציג ציבור. אם תרצו להגיד שיהיה נציג ראש העיר, נציג מחלקה, נציג עובדים ונבחר ציבור – אפשר לעשות שם. כאן זאת רק הרשימה של אותם אנשים שהם נציגי ציבור שאינם נבחרים. אם תרצו להוסיף בוועדת הבחינה עכשיו, מיד כשנגיע לסעיף הבא.

אני חושב גברתי יושבת הראש שבסעיף (ג), בכלל שאם יש לו זיקה אישית, פוליטית או כלכלית לראש הרשות, הייתי רושם שיש לו זיקה אישית או כלכלית לראש הרשות. אני לא יודע מה זה נקרא פוליטית. אני חוזר שוב על האפשרות שאדם תמך בראש הרשות בבחירות ואפילו תלה שלט בביתו והתנדב ביום הבחירות בקלפי.

אני חושבת שזה נותן שקיפות.

תשאירי את הזיקה האישית והכלכלית.

יש לנו הערות טכניות לגבי הסעיף הזה.

לובי 99. לגבי מה שציינת, עורך דין רוזנר, יש לנו הצעה פרקטית. משרד הפנים יכול לבקש מהרשויות לפנות בקול קורא לאיתור מועמדים נציגי ציבור - בפנייה אליכם כתבנו את זה – ולקבוע תבחינים וקריטריונים כמו תושב העיר, ותק, ותק מקצועי בתחומים מסוימים וניתוק זיקה פוליטית. ברגע שיש מאגר של נבחרים, של נציגי ציבור, שהגישו מועמדות לקול קורא באופן שקוף, אני חושבת שזה יכול לתת איזשהו פתרון ביניים לעניין הזה.

תסבירו מהי זיקה פוליטית. אף אחד לא יודע להסביר.

בטבלט יש לך את נייר העמדה שלנו. אני אסביר מאוד בקצרה. לפני כשבועיים נתבקשנו להגיש נוסח להגדרה מהי זיקה פוליטית, כלכלית ואישית שתחול על מועמדים למשרות בכירות ברשויות המקומיות ועל מועמדים לנציגי ציבור בוועדות המכרזים. לעניין הסעיפים האלו, אנחנו מבקשים להציע שהזיקה הפוליטית, הכלכלית והאישית תוגדר בדומה לסעיף 6 לתוספת לתקנות העיריות 2006. חבר הכנסת גינזבורג, אתה בטח מכיר. כל הנושא של מינוי נציגי העירייה בתאגידים עירוניים. זה מצורף לכם בנספח 1, השאלון.

זה שאלון. זאת לא הגדרה.

נכון אבל בשאלון הזה יש דוגמאות.

שאלון הוא לא הגדרה. ביקשנו הגדרה.

הגדרה לזיקה פוליטית? זה כר נרחב ליועצים משפטיים לפסול מינויים.

לא בדיוק.

חד משמעית. מניסיוני והיכרותי. מפלגה שאין לה מרכז מפלגה, מה הופך אותו לבעל זיקה פוליטית?

לא סיימתי את דבריי.

תארו לעצמכם שיש רשות מקומית שמתמודדים בה שני אנשים, חצי הצביעו לזה וחצי הצביעו לזה. מה הדבר הזה?

כפר מנדא. אין לך ברירה. אם אתה משפחת זידן, אתה בזיקה פוליטית לזידן.

אנחנו מבקשים שעל השאלון הזה יחתמו במסגרת הליך המועמדות. יש לזה חשיבות של קודם כל שקיפות בהליך הגילוי. חובת הגילוי לא מונעת את עצם הגשת המועמדות לתפקיד מסוים.

לא נכון. כתוב כאן במפורש.

רגע. בהבחנה.

למועמדים היא לא מונעת לא את ההגשה וגם לא את הבחירה. רק צריך לציין שיש לו זיקה.

נכון, ויש שיקול דעת.

זה לגבי נציגי ציבור.

אם יש לו זיקה אישית, פוליטית או כלכלית.

נכון. לגבי מועמד למשרה - - -

עזבו עכשיו את המועמד. זה משהו אחר.

מועמד צריך כישורים מיוחדים.

אני מדבר אתך עכשיו על מי יושב בוועדה. אל תתחילו עכשיו סיפור אחר.

אני אתך. לגבי נציגי ציבור, הזיקה הפוליטית, כפי שמנוסח כעת, זה מונע.

זה מדרון חלקלק. אמר כאן חברי ארבל, זה כר נרחב למשפטנים שיגידו מהי זיקה פוליטית. האם ישב בוועדת הקלפי ביום הבחירות, תלה שלט לאורך הבחירות? מהי זיקה פוליטית?

ישב אתו לכוס קפה.

כן. הם חברים. זה נורא מסוכן. אתם גם הופכים את הפוליטיקה למקום מוקצה. זה מאוד מסוכן במדינה דמוקרטית להגיד שמי שעוסק בפוליטיקה הוא אדם מוקצה והוא לא יכול להיות בשום מקום. הוא נגוע. הוא לא בסדר. אי אפשר. הוא לא עובד הרשות, הוא נציג ציבור. יש מספיק אנשים בתוך הוועדה שהם נקיים וחפים מאינטרסים. אגב, אני לא אומר שנציג ציבור צריך להיות עם אינטרסים אבל אני אומר שאל תגרמו למילה זיקה פוליטית או פעילות פוליטית או מעורבות פוליטית לאות קין על אנשים. זה כל מה שאני מבקש. זיקה כלכלית, אני מבין. זיקה אישית, אני מבין. זיקה פוליטית היא אחרת לגמרי ואני מבקש להימנע מהדבר הזה.

אם אפשר להתייחס. לעניין נציגי ציבור, כן, אם יש זיקה פוליטית, כלכלית או אישית זה פוסל.

מהי זיקה פוליטית?

מהי זיקה פוליטית? בישובים הערבים יש ועדה מקומית והיא עוסקת בדברים פוליטיים לאותו ישוב והכי חשוב לה ההתקדמות של אותו ישוב. אז אני אפסול בן אדם מאותה זיקה פוליטית? מהי ההגדרה של זיקה פוליטית?

לעניין זיקה פוליטית. אני חושבת שהשאלון הזה הוא מאוזן, הוא עונה על ההגדרה מהי זיקה פוליטית.

איפה השאלון הזה?

זה נספח. הדף השני שמצורף לנייר שלנו, של לובי 99. אני מקריאה: "זיקה פוליטית, לרבות השתתפות ברשימה מפלגתית לכנסת או לרשות מקומית, השתתפות בבחירות מקדימות, מועצת סניף מפלגה, ועידת מפלגה או מוסד אחר".

למה אדם שהוא פעיל במועצה של מפלגה, במועצת סניף מקומי, למה הוא פסול? תסבירי.

הוא צריך לנתק את הזיקה הפוליטית. אתה בטח מבין, אתה מכיר את המוסד של ועדות מרחביות לתכנון ובנייה, שלמעשה מנתקים את יושב ראש הוועדה - יושב ראש הוועדה נבחר על ידי מינהל תכנון והוא מגיע לדון במרחב מסוים - מנתקים את הזיקה הפוליטית בגלל כל מיני דוחות מבקר שהיו לאורך שנים שהצביעו על כשל שוק, כמו שאמר חבר הכנסת ארבל, בתחום של התכנון והבנייה. אין איזונים ובלמים בתוך הרשויות המקומיות.

אני לא מסכים אתך.

נמצאת כאן חברת הכנסת תהלה פרידמן שהיא יחד עם שלמה קרעי הגישו את הצעת החוק לתיקון.

בכל הכבוד, אנחנו לא עוסקים עכשיו בקידום לובי 99.

אני לא עושה קידום ללובי 99. הרפורמה בשלטון המקומי הייתה צריכה לקרות כבר לפני 70 שנים והיא לא קרתה. יש את דוחות מבקר המדינה שהם מעידים על כשל שוק שלא אני אמרתי אלא חבר הכנסת ארבל אמר שמכיר את זה הרבה יותר טוב ממני והוא מעיד על כך. יש כאן בעיה אמיתית.

השאלה היא אם זאת התרופה.

התשובה היא שאין בעיה אמיתית ומנסים לצייר בעיה אמיתית. מי שחי את השלטון המקומי, אין בעיה אמיתית. אני אומר לכם יותר מזה. מדברים על נציגי ציבור.

אדוני, לא סיימתי את דבריי. ברשותך, אני רוצה לסיים ואז אני אתן למרכז השלטון המקומי לייצג את ראשי הערים בכבוד.

עם כל הכבוד, אני חושב שאני מייצג את כלל הציבור ולאו דווקא את ראשי הערים. אנחנו מייצגים כאן את כל התושבים שלנו.

נציגי ציבור צריכים לייצג את האינטרס הציבורי. ברגע שיש להם זיקה פוליטית, מה לעשות, במציאות הם מייצגים בצורה מסוימת, בצינור מסוים, את ראש העיר.

נניח שאני מסכים אתך, מהי זיקה פוליטית?

הקראתי לך. השאלון. אם יש לי זיקה או קשר פוליטי.

מהי זיקה פוליטית?

כתוב כאן. כתוב בצורה מאוד מאוד ברורה.

הרבי בחדר הסביר לילדים שטעם המן שירד במדבר היה כצפיחית בדבש. שאלו אותו מה זה צפיחית כדבש, והוא אמר צפיחית בדבש זה צפיחית בדבש.

חבר הכנסת ארבל, אני מקריאה לך מההגדרות. זה מסמך שכל מי שרוצה להתמנות לנציג בתאגיד עירוני, צריך לחתום עליו. זה שלא עושים עם הטופס הזה כלום ולא בודקים אותו ביום יום, זאת בעיה אחרת, אבל אני אומרת שיש כאן איזשהו נוסח שהוא נוסח טוב ומאוזן. הוא נותן מענה גם לעניין של הזיקה הכלכלית, גם לאישית וגם לפוליטית. פוליטית, זה מוגדר כאן. זיקה או קשר אישי או פוליטי לראש הרשות או לחבר מועצה לרשות קרבה משפחתית. מהי זיקה פוליטית? אם הוא עבד במטה בתפקידים הבכירים, אפשר להגדיר את זה.

אם הוא עורך דין שנותן עכשיו שירותים למפלגה, הוא נקרא עובד או לא?

לא.

יש זיקה פוליטית.

למה? זה לקוח כמו כל הלקוחות. הוא עורך דין ויש לו לקוח שהוא מפלגה. זאת זיקה או לא זיקה?

זיקה.

למה?

כי זה גם כלכלי וגם פוליטי.

הוא נתן אך ורק שירותים ל-200 לקוחות ואחד הלקוחות שלו היא מפלגה מסוימת.

הוא מגיש מועמדות להיות נציג ציבור?

נניח נציג ציבור.

אז הוא פסול כי יש לו זיקה.

הזיקה היא לא פוליטית.

אין מה לעשות, חבר הכנסת ארבל, אני באמת מנסה לייצר כאן איזשהו פתרון. גם אני, כשאני ניגשת לתפקידים מסוימים ויש זיקה פוליטית, אז יש את הפטנט שהמציאו.

אחת התקלות הגדולות היא להגדיר הגדרה שהיא עמומה.

זה לא עמום.
(היו"ר איתן גינזבורג)

חברים, ברשותכם, אנחנו רוצים לעבור לעוד דוברים.

לגבי נציגי ציבור, בואו ניקח את המצב דהיום. היום בוועדות הבחינה יש נציגי ציבור.

מי שממנה אותם, זאת מועצת הרשות.

ממנה אותם ראש הרשות. מי שחושב שקל למצוא נציגי ציבור שמוכנים לבוא לשבת בחינם שעות בזמנם החופשי במקום ללכת לעבודה - אל תשכחו שכל ועדות הבחינה האלה הן בשעות העבודה – מי שחושב שקל למצוא אותם, אני מודיע לכם חגיגית שמאוד מאוד קשה למצוא אנשים שמוכנים להיות נציגי ציבור.

כדובר העירייה ברעננה ראיינו 100 אשים. תארו לכם מה זה. עשרות מועמדות. אלה שעות של עבודה. אתם לא מבינים מה זה. אנשים באים בחינם.

תודה רבה שחבר הכנסת גינזבורג אומר את זה כי אני אמרתי את זה שלשלוח 100 אנשים לוועדת מיון, זה עולה הון תועפות וזה גם לא יעיל.

ברור. לכן אמרתי שלא יכול להיות ששליחה למכון תהיה דיפולט. אם מחליטים שצריך, אז צריך. זה עולה הרבה כסף.

צריך לזכור שיש בעיה למצוא נציגי ציבור, במיוחד ברשויות קטנות. מטולה עם 1,000 תושבים, עכשיו רוצים חמישה נציגי ציבור – בקושי אחד אפשר למצוא שם.

גם במטולה אפשר למצוא חמישה נציגי ציבור. בוא נדייק כאשר מדובר בפריסה פוליטית משמעותית.

את יכולה להגדיר מה זה?

לא. העמדה שלנו הייתה וגם אמר אותה עורך דין בביוף סגן היועץ המשפטי בדיון הקודם שאנחנו לא מעוניינים להגדיר אלא אנחנו סבורים שצריך להשאיר את הנושא הזה פתוח.

(היו"ר מיקי חיימוביץ')

באיזה אופן?

מי יפרש את זה?

היועץ המשפטי של הרשות המקומית.

גברתי היושבת ראש, אם זו התשובה, אני באמת מפציר למחוק את המילה זיקה פוליטית. אין דבר כזה.

לא. אנחנו לא חושבים שצריך למחוק את זה. אנחנו סבורים להצהיר על מנת לאפשר גילוי.

כאן אתם מונעים. כאן כתוב באופן מפורש שלא יכול להיות ברשימה. זה מה שכתבת.

גילוי נאות.

לא, לא גילוי נאות. את אמרת שהוא לא ייכלל ברשימה הזאת. גברתי, תבהירי את עצמך. אתם כתבתם בעברית.

אולי זה רעיון טוב. אולי פשוט נבקש גילוי נאות.

אני מחדדת. אם אדם תולה שלט, זאת לא זיקה פוליטית.

את אומרת לא, אבל יועץ משפטי יגיד כן. ברשות אחת יועץ משפטי יגיד לא, אבל ברשות אחרת הוא יגיד כן.

אנחנו סומכים את ידינו על היועצים המשפטיים של הרשויות המקומיות.

אני מבקש לאפשר לי לסיים את מה שהיה לי לומר בעניין התקנה הזאת.

אלה אנשים מקצועיים.

ואין להם גישות שונות? אני ראיינתי 13 מועמדים לתפקיד יועץ משפטי של הכנסת. כולם משפטנים מהרמה הראשונה. מה את חושבת, שלא היו עובדות שונות לגבי מה מהות התפקיד? הפרשנות לחקיקה של הכנסת? האם צריך לעמוד בפני בית משפט או לא? כולם משפטנים, כולם קיבלו תעודת מוסמך עורך דין, אין דעות שונות בקרב עורכי הדין? ברור שיש. גם בין רשויות יש דעות שונות וגם בתוך המשרד יש דעות שונות. כשכותבים חוק, הוא צריך להיות ברור. אם הוא נתון לפרשנות של מאן דהוא ברשות מקומית, אני חושב שזה לא בריא.

אני מבקש להשלים לסוגיה הזאת. קודם כל, לעניין של הכמות, של החמישה. כמו שדיברו לפני כן ליצור דיפרנציאציה בין רשויות קטנות וגדולות ובינוניות, גם בעניין הזה, לעניין מספר נציגי הציבור שצריך למנות. בתכל'ס זאת די בעיה למצוא את אותם אנשים.

מסכים אתך.

כתוב לפחות חמישה. יכולים להיות גם שבעה.

בדוח הבא של מבקר המדינה יהיה כתוב שמטולה לא מינתה חמישה אנשים כי היא לא מצאה חמישה אנשים.

צריכים להיות שלושה. לפחות שלושה.

צריכה להיות איזושהי דיפרנציאציה.

לא. תקבע שלושה.

בסדר. שלושה.

אנחנו בסדר עם שלושה?

אני חושב שזה מעט מדי.

אבל אפשר לעשות דיפרנציאציה. זה קביעת מינימום כי בדוח מבקר המדינה הבא יכתבו שבמטולה לא מינו.

הוא לא חייב להביא מקרב תושבי העיר. הוא יכול להביא גם מקריית שמונה.

בישובים קטנים עם פחות מ-15,000 תושבים.

פחות מ-100,000.

זה פחות מ-5,000.

בעיניי זה מיותר. הוא יכול להביא גם נציג ציבור ממקום אחר.

כתוב נציג ציבור מקומי.

כל המטרה היא שיהיו כמה שיותר נציגי ציבור על מנת שהוועדות תפעלנה.

זה מינימום. זה לא מקסימום. יכולים להיות 100 אנשים ברשימה.

אני מקבלת. לרשימה אפשר להביא ממקומות אחרים. נשאיר את זה כך.

דבר שני. מאחר ובעצם יש בעיה של נציגי ציבור, כל הנושא של תקופת הצינון שלהם. מעל שלוש שנים הוא לא יכול להמשיך לכהן ואחר כך הוא צריך שנה הפסקה. צריך למצוא איזושהי דיפרנציאציה.

באמת למה שלוש שנים?

ולמה שנה הפסקה?

זה מאוד חשוב. במשך זמן מסוים הוא יכול לפתח קשרים. זה תורם לשקיפות.

זו גם תחלופה.

תחלופה מאוד חשובה לשמור על שקיפות.

אפשר לעשות כמו חשבים מלווים, ארבע וארבע. חשבים מלווים ברשויות מקומיות, יש להם ארבע שנים, שנת צינון ועוד ארבע שנים.

אפשר.

ארבע במקום שלוש שנים. את שנת הצינון נשאיר.

אם אפשר לקצר את תקופת הצינון. שנה זה המון זמן.

לא. נשאיר את זה כך.

אנחנו מתקנים משלוש שנים לארבע שנים.

כן. מתקנים משלוש שנים לארבע שנים.

בתקנה (ג) כתוב – דיברתם על נושא של הזיקות – לעובד בכיר של רשות מקומית. בשום מקום בתקנות אין הגדרה מה זה עובד בכיר של רשות מקומית.

אנחנו הולכים לפי דרגות.

לצורך העניין, יש לי זיקה למנהל אגף. מה זה עובד בכיר של רשות מקומית?

זאת הצעת הוועדה.

לא. זה גם וגם. משרד הפנים יתייחס.

נעשה את זה שזה עובד בדרגה גבוהה.

מנהל מחלקה?

עובד סטטוטורי.

נכון.

לא. סטטוטורי, מה פתאום? מה ההבדל בין ראש אגף חינוך לראש אגף תרבות?

מוטת ההשפעה שלו.

חינוך הוא סטטוטורי ותרבות לא. ראש אגף ביטחון.

נכון. הוא צודק. אנחנו נציע שזה יהיה עובד מתוך חמשת העובדים הבכירים של הרשות המקומית שזה המהנדס, הגזבר, היועץ המשפטי.

הם דווקא אנשים הכי לא פוליטיים שיש. הגזבר הוא איש פוליטי? ממש לא. היועץ המשפטי? לא. אתם מונעים ממישהו שיש לו איזושהי קרבה לגזבר שהוא לא יכול להיות נציג ציבור?

מצוין. אז לא תהיה בעיה.

מה המטרה של הסעיף?

אני יכול לנסות להסביר. המטרה של הכללת נציגי ציבור בוועדות הבוחנים היא לייצג את האינטרסים של הציבור המקומי, את האינטרס הציבורי בוועדת הבחינה ולאו דווקא מתוך הרשות עובדי הרשות המקומית עצמה שהם בדרך כלל הרוב בוועדת הבחינה.

אם כך אני חושב שצריך לקבוע שאין לו זיקה אישית או כלכלית למי שמכהן – ותעזרו לי כאן בדרגות כי אני פחות בקי בזה – בשלוש הדרגות הבכירות של העירייה, כלומר, ברמת מנכ"ל, סמנכ"ל וראש אגף. או ראש מינהל.

הסטטוטורי זה יותר בכיר.

לא סטטוטורי. אני מדבר על שלוש דרגות בכירות בעירייה שזה מנכ"ל, סמנכ"ל וראש אגף או ראש מינהל.

אתה מרחיב את זה.

ברשויות קטנות אין דיפרנציאציה כזאת.

איך אתם מציעים להגדיר עובד בכיר?

אני רק אומר שבוועדה שיושבת שם ובוחרת אנשים, לא יהיה שם מישהו שמקורב למי שהולך להיות מנהל של אותם אנשים.

זה ברור. זה כתוב בהמשך. השאלה מה זה עובד בכיר של רשות מקומית.

אני מנסה להגדיר את זה. יש דרגה של המנכ"ל, מתחת הסמנכ"לים שזה גזבר וכולי, ומתחת יש דרגה של ראשי אגפים. אני לא יודע איך מנסחים.

אפשר לומר שלוש הדרגות הבכירות ברשות המקומית.

ברשויות קטנות אתה תגיע לרמה של סגן מנהל מחלקה.

אם כתוב הדרגה השלישית לבכירותה בעירייה, אז כן.

הוא לא יכול לשבת בוועדת בחינה.

הוא לא יושב. זה לא הוא יושב. מדובר על כך שלנציג הציבור לא יכול להיות קשר לעובד בכיר. זה מה שכתוב כאן.

קשר אישי או כלכלי.

באותה ועדה. קשר אישי או כלכלי. אני עכשיו הגזבר של הרשות.

יש לך דירה ברשות ומישהו שוכר את הדירה שלך, הוא לא יכול לשבת שם. זהו. נגמר הסיפור.

אני מקבלת את ההצעה לגבי שלוש הדרגות הבכירות.

אתם רוצים שברשויות מקומיות יהיו שתי דרגות? גם לא אכפת לי.

שתי דרגות. שלוש דרגות זה המון.

שתי דרגות, רק מנכ"ל וסמנכ"ל?

ברשות מקומית קטנה אין סמנכ"לים.

יש ראשי אגפים.

מקסימום מנהלי אגפים.

מה זאת רשות קטנה? 15,000? 30,000?

היא יכולה להיות גם 5,000. במטולה יש 1,200.

מה זאת רשות קטנה? תשימו את הקו העליון.

לגבי שתי הדרגות אתם מסכימים?

כן.

רק בקטנות או בכולן?

בסדר. אנחנו אומרים שתי הדרגות בכירות.

אתם צריכים להכריע לגבי הזיקה הפוליטית, הכלכלית או האישית.

עינב פרץ מבקשת להתייחס לעניין הזיקה הפוליטית. בבקשה.

שלום, בוקר טוב לכולם. גם אנחנו העברנו מסמך בנושא של הזיקה הפוליטית.

אנחנו, איגוד מבקרי הרשויות המקומיות.

כן. גם מבקר המדינה בדוח שלו התייחס לעניין של תקנה 6 לשאלון ואנחנו מבקשים לאמץ את העניין הזה של ההגדרה שמופיעה שם. זה יתחום את העניין של הזיקה הפוליטית. לשאלות חברי הכנסת כאן, האם שלט זה כן או לא, ברגע שנאמץ את ההחלטה הזאת, נבין שתליית שלט או כתיבת פוסט בפייסבוק, זאת לא זיקה פוליטית.

במכרזים לאומיים יש התייחסות לזיקה פוליטית? במכרזים של השלטון המרכזי.

יותר טוב שלא ניקח דוגמה מנציבות שירות המדינה. אני מציע לך. שם את בכלל שרופה. שם אלוהים יודע איך אפשר להתקבל לנציבות שירות המדינה.

יש את סעיף 18(ג) לחוק החברות הממשלתיות שבעצם אם יש כישורים מיוחדים, כן אפשר.

אם יש כישורים מיוחדים ואם זה עומד בתנאים, היועץ המשפטי מראש יוכל לאשר את המועמד. כלומר, אנחנו לא פוסלים אותו. אם כל התנאים מתקיימים, הוא עומד בכל התנאים והוועדה מתקיימת כמו שנדרש, אין פסילה של מועמד שיש לו זיקה פוליטית. רק במקרים מאוד מיוחדים וקיצוניים שהיועץ המשפטי יחליט שבמקרה כזה אי אפשר למנוע את ניגוד העניינים הזה, רק במקרה כזה מועמד לא יוכל לגשת לאותה משרה. במקרה השני של נציג ציבור, זה פוסל אותו אבל בענייני מועמד, זה לא פוסל אותו מלהתמודד למשרה.

חזרנו לנציג ציבור. תגדירי לנו בבקשה מהי זיקה פוליטית שפוסלת את נציג הציבור.

השתתפותו ברשימה מפלגתית מקומית, זיקה פוליטית משפחתית או עסקית לראש הרשות או לחברי מועצה, תרומות וכסף או שווה כסף לקידום ענייניהם הפוליטיים של ראש הרשות או חבר המועצה, סיעתו או מפלגתו, מתן שירות בהווה ובעבר לראש רשות או חבר מועצה, סיעתו או מפלגתו.

לעניין הדוגמה שנתתם קודם, יועץ משפטי שנתן שירות למפלגה – כן, הוא פסול. אבל זה מאוד מוגדר.

זה ממש לא מוגדר.

גברתי, היום בבחירות לרשות מקומית יש אנשים שתורמים 100 שקלים, 50 שקלים, המון תורמים קטנים כי הם רוצים לתת קצת למשחק הפוליטי הדמוקרטי שמתקיים אחת לחמש שנים. מי שתרם 50 שקלים לקמפיין של מועמד כלשהו – פסול. זה מה שאת אומרת.

זה לא מגיע ל-50 שקלים.

היא אומרת שאדם שתרם 50 שקלים או 100 שקלים או 200 שקלים למועמד, לא יכול להיות.

הוא לא פסול מלהיות מועמד.

זה פוסל אותו. הוא לא יכול לשבת בוועדה.

זה לא פוסל אותו להיות מועמד.

לא מדברים על מועמד.

אפשר להגדיר את גודל התרומה. יש דוח שלם של מבקר המדינה שמדבר על הנושא הזה. אפשר להגדיר לעניין התרומה מעל 5,000 שקלים.

אי אפשר מעל 5,000 שקלים.

אי אפשר לתרום סכום כזה.

נכון. מי שתרם 5,000 שקלים, יש לו זיקה לשיטתך?

אני לא נכנס לסוגיה הזאת.

למה לא? יש הבדל בין מי שתורם 100 שקלים לבין מי שתורם 5,000 שקלים.

ומי שתורם 1,800 שקלים, זה בסדר? באמת, איפה הגבול?

לא. יש לו זיקה פוליטית.

ואם אדם עשה חוג בית? הוא עשה חוג בית לכל המועמדים. יש תמונה בפייסבוק שהוא עושה חוג בית למועמד שאחר כך נבחר לראש העירייה. יש לו זיקה פוליטית?

אני רוצה לקדם את הדיון. תצטרכו להחליט בזה.

אולי תומר יציע לנו הגדרה לזיקה פוליטית.

אני אומר לכם שאי אפשר להגדיר את זה. לא ניתן להגדיר וגם ההצעות שקיבלנו הן לא הצעות להגדרה אלא הן הצעות שמונות דוגמאות ואגב, לטעמי, כמו שאמר חבר הכנסת גינזבורג, הן מחמירות ביותר. מי שעבד אי פעם בעבר או ייצג בעבר.

יש לו טלמרקטינג והוא נתן שירות או סקר למועמד.

מצד שני זה מושג עמום שלא ניתן להגדיר אותו מראש אבל יש עוד מושגי שסתום רבים בתקנות האלה ובמקומות אחרים. למשל, הגדרה של ניגוד עניינים. אין לנו הגדרה מוגדרת מהו ניגוד עניינים. כפי שחבר הכנסת גינזבורג יודע, יש מצבים של ניגוד עניינים שהם מאוד מגוונים והם נבחנים פר מקרה, פר נסיבות. אין מה לעשות, יש מושגי שסתום ואנחנו מכירים אותם במשפט ולא רק בתחום הזה אלא גם בתחומים אחרים, מה זה תום לב, מה זאת סבירות, מה זאת חובת נאמנות. יש הרבה מושגי שסתום. השאלה היא שאלה עקרונית, האם מבחינתכם זיקה פוליטית משמעותית, זיקה פוליטית מובהקת, היא פוסלת אדם מלכהן כנציג ציבור או לא. זאת השאלה. לא ניתן להגדיר את המושג הזה זיקה פוליטית. אי אפשר להגדיר את זה. זה תלוי נסיבות.

כשמינו נציגי ציבור בוועדות התכנון והבנייה, מינה אותם שר הפנים, לא אמרו שאסור להיות זיקה פוליטית. שר הפנים ממנה היום למעלה מ-100 ומשהו אנשים בכל רחבי הארץ, למעלה מ-200 או 300 אנשים בכל רחבי הארץ.

אני אספר לך כראש מטה שר הפנים שהיועץ המשפטי, גם בלי שיהיה כתוב, מנע מאתנו למנות עם זיקה פוליטית. אחת הזיקות הפוליטיות הייתה שם משפחה מזרחי. היה לי אחד אשכנזי, כנראה זה עבר יותר טוב כי בטוח הוא לא ש"סניק. לצערי. זאת הזיה.

נכון, זה אבסורד.

הנציגים אמורים לחתום על מסמך ניגוד עניינים.

כל אחד ברשימה יחתום על ניגוד עניינים.

יש לי כאן טופס לדוגמה של מסמך לניגוד עניינים.

הנקודה היא לא הטופס. אין לנו בעיה שיחתמו על טופס ויצהירו, ואדרבה, אנחנו חייבים שתהיה שקיפות מלאה ושהטופס גם יפורסם לציבור. כרגע כמחוקקים, כאשר אנחנו באים לאשר תקנות שהן חקיקת משנה ואנחנו כותבים חובה בחוק שהיא חובה עמומה ואין לה הגדרה, בעיניי זה אבסורד.

זה ניתן לפרשנות. זה דווקא מגביל את השקיפות.

אתם צריכים להחליט אם זיקה פוליטית הכי מובהקת שיכולה להיות היא פוסלת אדם מלשמש כנציג ציבור. אנחנו לא מדברים כרגע על מועמדים אלא על נציגי ציבור בוועדת הבחינה. האם זיקה פוליטית מסוימת פוסלת. אנחנו לא יכולים להגדיר מהי הזיקה הפוליטית.

השופט מני מזוז כמדומני הגדיר את זה כמבחן הג'ינג'י. ככל שהוא יותר ג'ינג'י, כך צריך יותר כישורים מיוחדים.

כאן אנחנו לא מדברים על כישורים מיוחדים אלא על פסילה גורפת של אדם שיש לו זיקה פוליטית, כלכלית או אישית לראש הרשות או לחבר מועצה. לא ניתן להגדיר את המושג הזה כפי שלא ניתן להגדיר את המונח ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים. לא ניתן להגדיר את המונחים האלה. אלה מונחי שסתום, מה שקוראים במשפט, שאין להם הגדרה ברורה ולא ניתן להגדיר אותם. אפשר לנסות להגדיר אותם אבל כל הגדרה תחסר דברים שאנחנו לא חושבים עליהם.

למי אתה משאיר את הפרשנות?

הפרשנות היא ליועצים המשפטיים.

ההבדל הוא שבממשלה יש לך יועץ משפטי לממשלה אחד שקובע מדיניות וכולם כפופים לו. כל היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה כפופים לו. בשלטון המקומי יש 257 יועצים משפטיים שרק לאחרונה המחוזי קבע שיועץ משפטי של רשות מקומית לא בהכרח כפוף ליועץ המשפטי לממשלה. כ-257 יועצים משפטיים ו-257 חוות דעת שונות. חשוב על זה.

חבר הכנסת ארבל, השאלה היא אחרת. השאלה היא האם אתם מעוניינים לקבל מצב שבו נציג ציבור – זאת שאלה עקרונית ושאלה ערכית, חבר הכנסת גינזבורג אפילו רוצה שנבחרי הציבור יכהנו ולא רואה בזה פסול, שזו עמדה ערכית לגיטימית. הוא אומר שגם אדם שלא שיש לו זיקה לנבחר ציבור אלא שהוא בעצמו נבחר ציבור, מבחינתו הוא יכול לכהן.

אני כנבחר ציבור מכהן בוועדה לבחירת יועץ משפטי. החוק קובע את זה.

זו גישה לגיטימית ערכית באותה מידה. אני אומר שאם אתם מחליטים שזיקה פוליטית לראש הרשות אינה פוסלת אדם מלכהן כנציג ציבור בוועדת בחינה, זו עמדה לגיטימית.

בוא נאמר שבהינתן שלראש הרשות יש באמת הרבה מאוד כוח ומשקל, המטרה היא בעצם לייצר איזונים ובלמים ולהביא נציג ציבור שיביא את האינטרס הציבורי כולו ולא את אינטרס הקואליציה. זו המטרה. אנחנו חותרים אליה.

בשביל מטרה כזאת, כדאי שלא תהיה לו זיקה פוליטית.

ודאי. חד משמעית. עמדתי היא שלא אבל חייבים להגדיר מהי זיקה פוליטית.

אי אפשר להגדיר.

כל עוד אתה לא מגדיר, אתה חוזר לאותה בעיה.

אי אפשר להגדיר.

אתה חוזר לאותה בעיה. אתה לא מייצג את האינטרס הציבורי, אתה מייצג את האינטרס של היועץ המשפטי של הרשות. נניח היועץ המשפטי של הרשות באותו שבוע רב מול ראש הרשות והתווכח אתו כדי לקבל העלאה בשכר או דרגה. איזה אינטרס הוא מייצג?

אני רוצה להציע הצעה אבל צריך לראות אם משרד הפנים יסכים לקבל אותה.

רגע. סעיד אלחרומי רצה לומר משהו.

אני חושב שאם מאשרים נציג ציבור שיש לו זיקה פוליטית, אנחנו חוטאים למטרה. המטרה שלנו היא, ראשית, שקיפות, ושנית, אני מצטרף לדברי חבר הכנסת ארבל, נושא האיזונים בתוך ועדת הבחינה ובתוך ועדות הבחינה בכלל. לכן חשוב להגדיר מהי זיקה פוליטית.

זה מה שאנחנו אומרים. אם היה לנו ברור ופשוט להגדיר את זה, היינו כבר אחרי.

אני אתן לכם כמה דוגמאות לזיקה פוליטית. לא יתכן שמישהו שהיה מועמד ברשימת ראש הרשות למליאת המועצה בבחירות, שיהיה נציג ציבור.

מה אתה מגדיר בן אדם עם זיקה פוליטית?

בן אדם שיש לו קשר פוליטי עם ראש הרשות או עם אחד מסגניו, למשל. סיוע במערכת הבחירות, אדם שמזוהה במערכת הבחירות לרשות המקומית עם האדם הזה, שעשה לו חוגי בית, שהיה פעיל אמיתי עם ראש הרשות או עם המפלגה שלו. שהיה רשום באחת הרשימות שתמכו בראש הרשות. באחת הרשימות ולאו דווקא רשימה אחת. שיש לו קשר עסקי עם ראש הרשות.

זה הכלכלי. את הכלכלי קל להוכיח.

כשאנחנו מגדירים ארבעה או חמישה נושאים כאלה, אפשר אחר כך להשאיר את הפרשנות ליועצים המשפטיים. אבל לפחות להזכיר שלוש או ארבע דוגמאות.

זה בדיוק מה שיש כאן בנספח. מה שציינת עכשיו, מופיע בו אחד לאחד.

שלושה-ארבעה נושאים שאלה הם נושאים.

לרבות, לרבות, לרבות.

אבל לא להשאיר את הכול פתוח.

מה שהיא מפנה אלי כל הזמן, זה השאלון הזה, זאת זיקה אישית לרבות כך וכך. זיקה פוליטית, לרבות כך וכך.

זה לא פותר את הבעיה שהעלה חבר הכנסת גינזבורג. במקרים האפורים זה לא פותר את הבעיה.

תמיד יש מקום לפרשנות.

מה רצית להציע, תומר?

אפשר לתת סמכות במקרה הזה וזאת שאלה אם משרד הפנים מוכן למה שמטריד את חבר הכנסת ארבל ואולי גם את חבר הכנסת גינזבורג. אפשר שהמנהל הכללי של משרד הפנים יפרסם חוזר שבו הוא ייתן הנחיות לגבי המשמעות של מהי זיקה פוליטית, אישית או כלכלית לעניין התקנות האלה. קודם כל, השאלה אם משרד הפנים מוכן לקחת את זה על עצמו, ושנית, אם לדעת חברי הכנסת זה פותר את הבעיה. אפשר להסמיך את מנכ"ל משרד הפנים לפרסם חוזר שבו הוא ייתן הנחיות יותר מפורטות לגבי השאלה מהי זיקה פוליטית, אישית או כלכלית.

אבל אם יש לו הנחיות כאלה, שיאמר אותם כאן.

בסוף זו שאלה שצריכה להיבחן לגופה ואין דרך לעקוף את זה. אין הגדרה אפשר להגיד זאת זיקה פוליטית. אפשר להוסיף את המושג שזו זיקה פוליטית משמעותית אבל היועץ המשפטי של הרשות המקומית כל הזמן מקבל החלטות על ניגודי עניינים, על שאלות מאוד מורכבות של רשות מקומית והוא יצטרך להכריע גם בשאלה הזאת. היא לא נורא מורכבת.

היא מורכבת.

אני מוכנה להוסיף את המילה "משמעותית".

ראש מועצת ראש פינה מכבד אותנו בנוכחותו. אתה רוצה להציע משהו?

כן. בוקר טוב לכולם.

אגב, ראש המועצה, נודע לי השבוע מקריאת ספר היסטוריה שראש פינה היא ותיקה יותר מפתח תקווה למרות שפתח תקווה זכתה להיות אם המושבות.

נכון. אנחנו בדצמבר 1882.

תודה רבה יושבת ראש הוועדה שאישרת לי לדבר. אני חושב שמה שאתם מדברים כאן זה בתיאוריה מאוד מסבך את העניינים בתוך הרשויות המקומיות. אם הוא נתן תרומה בסך 100 שקלים או 5,000 שקלים, אם הוא תלה שלט או לא תלה שלט, אלה דברים שבמבחן המציאות מאוד מאוד קשה למדוד אותם. אני מציע לקבוע. הרי מועצה, בדרך כלל כשרוצים לפטר מבקר, רוצים לפטר גזבר, צריך שני שליש מחברי המועצה וזאת מהסיבה שבסבירות אין שני שליש מהחברים לראש המועצה. אני חושב שבמבחן של נציג ציבור, זה צריך להיות ברוב של שני שליש מחברי המליאה.

זה לא מגיע למועצה.

זה מגיע. בחירת נציג ציבור.

זה לא מגיע.

בחירת נציג ציבור בוועדת בחירה, זה אישור של מליאה.

אישור רגיל.

ממש לא. חברים. סליחה.

זה אישור המליאה אבל זה רוב רגיל.

אני אומר שנעשה את זה רוב של שני שליש מחברי הוועדה ואז נימנע מלבדוק אם הוא תלה שלט או לא תלה שלט אלה דברים שתמיד מישהו ייפול בהם בדרך.

אבל אם היא מגדירה "משמעותית" כמו שיושבת ראש הוועדה ציינה לפני רגע? משמעותית זאת לא תליית שלט.

נכון. אני חושבת שבזה שאנחנו נוסיף את המילה "משמעותית", זה ייתן איזושהי יכולת לפרשנות שתינתן על ידי היועץ המשפטי של הרשות.

אני חושבת שההצעה שלך תסמן ליועצים המשפטיים של הרשויות המקומיות את הדרך ותיתן להם כיוון בעניין הזה.

יפה. טוב. אנחנו מוסיפים את המילה "משמעותית" אחרי זיקה פוליטית

המשמעותית היא לגבי פוליטית. לכן נכתוב זיקה אישית, כלכלית או זיקה פוליטית משמעותית.

בסדר.

עכשיו אנחנו באים לסעיפים שקשורים להרכב ועדות הבוחנים השונות. אני מציע שנקריא את שלושת הסעיפים שמתייחסים לזה. יש כאן סעיף כללי שמתייחס לכלל המכרזים ושני סעיפים ספציפיים שמתייחסים לבחירת רבני ערים וישובים.

נתחיל לקרוא את סעיף 23.

19. תיקון תקנה 23

בתקנה 23 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (א), במקום "ולא יפחת משלושה" יבוא "לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה".

(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לגבי משרה בדרגה גבוהה, רשאי ראש רשות המקומית או עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך על ידו, בהחלטה בכתב, לקבוע לעניין מכרז מסוים כי ועדת הבחינה תהיה של שבעה חברים".

אני רוצה להציע משהו לסעיף הקודם, לפני שממשיכים. מצאתי פתרון קל. סעיף 18ג(ב) לחוק החברות הממשלתיות קובע: לעניין חוק זה, לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית. זאת אומרת, ב-1993 כנראה זה הפריע למחוקק וכן ציינו את זה במפורש בחוק החברות הממשלתיות, שחברות במפלגה כשלעצמה היא לא נחשבת זיקה אישית או פוליטית

זה מקובל גם מבחינת משרד הפנים? אפילו לפרוטוקול אם תגידו שזה מקובל עליכם ההגדרה הזאת. חברות במפלגה כשלעצמה, לא נחשבת זיקה אישית או פוליטית.

אנחנו אומרים לפרוטוקול שמבחינתנו הסוגיה הזו של חברות במפלגה.

תלוי איזו מפלגה. אם הוא חבר במפלגה של ראש הרשות, איך זאת לא זיקה פוליטית?

אני מסביר. סעיף 18ג לחוק החברות הממשלתיות קובע שאם יש למועמד לדירקטור זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה, לא ימליצו על מועמדותו ואז סעיף קטן (ב) קובע שלעניין חוק זה, למרות אותו איסור על זיקה פוליטית, רק עם כישורים מיוחדים, לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית לשר משרי הממשלה. זאת אומרת, אם הוא חבר מפלגה, הוא לא נחשב.

אנחנו מסתפקים בזה שאנחנו אומרים את זה לפרוטוקול. מתייחסים לסוגיה הזאת כאל משהו שהוא ברור והוא בסיסי ומובן, הסוגיה הזאת של חברות במפלגה. בסדר?

תודה.

תודה לך. נמשיך בבקשה.

(3) במקום תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב) יושב ראש ועדת הבחינה יהיה נציג הרשות המקומית.

(ג) כלל הרכב ועדת הבחינה שלושה נציגי, יהיו בין חברי הוועדה נציג ציבור אחד לפחות, וכן עובד הרשות המקומית שיהיה הממונה על העובד שימונה למשרה המוכרזת, או מי מטעמו הכפוף לו. כלל הרכב ועדת הבחינה חמישה נציגים, יהיו בין חברי הוועדה לפחות שני נציגי ציבור, וכן עובד הרשות המקומית שיהיה הממונה על העובד שימונה למשרה המוכרזת, או מי מטעמו הכפוף לו. על אף האמור, במשרה בוועדת בחינה למשרה בדרגה גבוהה, ועדת הבחינה תכלול במקום נציג הציבור או אחד מנציגי הציבור, לפי העניין, נציג אשר ימונה על ידי השר או מי שהוסמך לכך על ידו, שהינו עובד משרד הפנים או עובד מדינה ממשרד אחר או עובד רשות מקומית אחרת (בתקנה זו – נציג השר).

כאן יש לנו הערה שנעיר אותה בסוף קריאת הסעיף.

(ד) כלל הרכב ועדת בחינה שבעה נציגים, יהיו בין חברי הוועדה שני נציגי ציבור לפחות, נציג השר וכן עובד הרשות המקומית שיהיה הממונה על העובד שימונה למשרה המוכרזת, או מי מטעמו הכפוף לו.

(ה) על אף האמור בתקנת משנה (ג) ו-(ד), השר רשאי להורות לגבי מכרז מסוים, כי במקום נציג השר ימנה ראש הרשות המקומית עובד מדינה או עובד רשות מקומית אחרת.

(ו) על אף האמור בתקנת משנה (א), ברשות מקומית שבה ממונה חשב מלווה לפי סעיף 142ב לפקודת העיריות, רשאי השר או מי שהוא הסמיך לכך, להורות על צירוף נציג נוסף לוועדת הבחינה. הנציג האמור יכול שיהיה עובד משרד הפנים או עובד מדינה או עובד רשות מקומית אחרת.

(ז) לא ימונה ולא ישמש כחבר ועדת בחינה לפי תקנות משנה (ג), (ד) או (ה) עובד רשות מקומית אחרת, אלא אם כן מתקיימים לגביו כל התנאים האלה:

(1) תחום עיסוקו מצוי בתחום עיסוקה של המשרה שהיא נושא המכרז.

(2) דרגתו התחילית גבוהה מהדרגה התחילית למשרה שהיא נושא המכרז, והוא בעל ותק של שתיים לפחות בתפקידו הנוכחי.

(3) הוא לא שימש כחבר או כנציג בוועדת בחינה ברשות המקומית יותר מפעם אחת בשנה שקדמה למינויו הנוכחי.

(4) הוא אינו עובד של רשות מקומית הגובלת ברשות המקומית בה מתקיים המכרז.

למה?

זה באמת מוזר.

כן. נשמע לי סעיף מוזר.

(ח) בוועדת בחינה לגבי משרות בדרגה גבוהה, יהיה נוכח כמשקיף מבקר הרשות המקומית או עובד לשכתו שמונה לכך.

(ט) הוראות תקנה זו לא יחולו על מינוי של עובדים בכירים כמשמעותם בסעיף 169ב לפקודת העיריות, בעיריות. הרכב ועדת הבחינה למינוי עובדים בכירים ברשות המקומית, למעט מינוי המנהל הכללי של הרשות המקומית, יהיה לפי הרכב ועדת המכרזים לפי סעיף 169ב לפקודת העיריות.

(י) בהרכב ועדת בחינה יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים".

יש לנו שתי הערות לסעיף הזה. הערה אחת לגבי סעיף קטן (ג). נוצר מצב שאם זו ועדה של שלושה נציגים למשרה בכירה, נציג שר הפנים בא במקום נציג הציבור ואז אין נציגי ציבור בוועדת הבחינה.

זה מאוד בעייתי.

לכן אנחנו מציעים שהוא יבוא בנוסף ולא במקום.

אבל אז אתה מגיע למספר זוגי.

ליושב ראש יש קול כפול.

ואז מה עם ההסתדרות שרוצה גם היא להיות שם?

תכף נדבר על ההסתדרות.

אתם חשבתם לרגע ששר הפנים לא מייצג את כלל הציבור?

ההערה שלנו קשורה למה שאמרו כאן בהסתדרות ואני מציע שהם יאמרו את הדברים בעצמם, אבל צריך להתייחס להשלכות.

הצעתנו לגבי ארגוני העובדים. כפי שנאמר כאן, יש מקרים בהם יש הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי או נוהג או הוראת דין שהייתה תקפה ערב התקנות האלה. קבעו שבהרכבי ועדות בחינה יהיו נציגי ארגוני העובדים. נציגי ארגוני העובדים אינם באים במקום נציגי הציבור או נציגי השר אלא הם מתווספים עליהם, גם במצב שנהוג היום.

לכן אנחנו מציעים את ההוראה הבאה. אם לפי הוראת דין שהייתה בתוקף ערב תחילתן של התקנות האלה או לפי הסכם קיבוצי או לפי הסדר קיבוצי או לפי נוהג, צריך לכהן בהרכב ועדת בחינה של משרה מסוימת נציג ארגון עובדים, יתווסף אותו נציג ארגון עובדים להרכב ועדת הבחינה שמופיעה כאן. אתן דוגמה. למשל לפי הדין הקיים במכרז למנהל בית ספר, קובע הדין הקיים שישתתפו שני נציגים של ארגוני המורים, במכרז של רופא יושב נציג ההסתדרות הרפואית וכולי וכולי. מדובר על משרות מסוימות ולא באופן כללי. אם יש הסכם או הסדר קיבוצי כזה או נוהג או שהדין הקיים שקיים ערב התחילה קובע שלהרכב ועדת בחינה יש לצרף נציג של ארגון עובדים, אנחנו מציעים שהוא יבוא בנוסף להרכב שמוצע כאן בתקנות.

חברי הכנסת, יש לכם עמדה בנושא הזה?

יש לי הערה לגבי סעיף קטן (ו). בעצם שאלה. סעיף קטן (ו) דיבר על רשות מקומית בה מונה חשב מלווה לפי סעיף 142 לפקודת העיריות אבל לא התייחסתם לגבי צו המועצות האזוריות.

אבל בוא נסיים קודם את הסיפור של נציגות העובדים. ששי ורן, עמדתכם לגבי הצעת היועץ המשפטי שלי נשמעת הגיונית מאוד.

מקובל על ההסתדרות לשמור מצב קיים. נכון לעכשיו לפי הדין בכל המועצות המקומיות והמועצות האזוריות יש נציג של ארגון עובדים גם במכרז פנימי וגם במכרז חיצוני פומבי. גם כאן, בהסכם קיבוצי ובהסדרים קיבוציים ונוהג. התוספת הזאת מקובלת עלינו, שזה יהיה בנוסף לנציגי הציבור.

גם עלינו זה מקובל לשמר את המצב הקיים. אני רק מבקש להדגיש שיהיה נציג הארגון היציג באותה מועצה או באותה רשות. שיודגש שזה הארגון היציג.

זה ממש לא קשור לארגון היציג באותה רשות. לפי הדוגמה שנתתי, במכרזים למשרת רופא יושב נציג ההסתדרות הרפואית שהוא לא הארגון היציג באותה רשות.

נכון, אבל נציג ועד העובדים.

לא. לפי מה היה קבוע עד היום. אם זה נציג הארגון היציג באותה רשות מקומית, יהיה נציג הארגון היציג. אם זה נציג פרופסיונלי, לפי מה שנהוג.

בסדר. הארגון היציג.

אני שמחה שלגבי הסוגיה הזאת הגענו להסכמה. למשרד הפנים יש איזושהי הערה בנושא?

לא. העמדה כפי שהיא הוצגה על ידי היועץ המשפטי לוועדה מקובלת עלינו.

תודה רבה. רשמתם את התוספת?

כן.

יש לי שאלה או בקשה. בעוד רבע שעה צריכה לצאת ומאוד חשוב לי להיות בחלק מהדיון של 23ב. האם הוועדה מוכנה להחליף את הסדר?

כן. אני מוכנה. בסדר. יש לכם בעיה שנמחק את סעיף קטן (ה)(4)? בעיניי היא קצת מופרך. "אינו עובד של רשות מקומית הגובלת ברשות מקומית".

המטרה של זה היא למנוע היכרות בין הנציגים שנשלחים לוועדות.

אנחנו בשנת 2020 ויש היום את ה-זום. אני גם יכול להכיר בן אדם מאילת.

לסעיף קטן (ו), ברשותך. צריכה להיות התייחסות גם למועצות אזוריות כי התייחסתם לפקודת העיריות, אלא אם כן פקודת העיריות גם חלה על צו המועצות האזוריות.

אכן כן.

חשב מלווה לפי 142 לפקודת העיריות. היא חלה גם על המועצות האזוריות?

כן.

בסדר. אנחנו מוחקים את סעיף קטן (ז)(4).

גם שאר המגבלות הן קצת בעייתיות. דרגתו התחילית גבוהה מהדרגה והוא היה שנתיים.

זה חייב להיות.

זה פשוט מסבך את החיים.

אנחנו כאן כנראה כדי לסבך את החיים.

בכל מכרז העובד צריך להיות בכיר יותר מהמשרה שהוא בוחר אליה.

בסדר. סעיף 23א. תקרא בבקשה.

20. הוספת תקנה 23א ו-23ב

אחרי תקנה 23 לתקנות העיקריות יבוא:

"3א.

אמרנו שנדון קודם ב-23ב.

נכון.

"23ב. הרכב ועדת הבחינה לבחירת רב אזורי ורב ישוב

(1) על אף האמור בתקנה 23(א) עד (ז), פורסם מכרז למשרה של רב יישוב, יהיה הרכב ועדת הבחינה כדלקמן:

(1) הרב האזורי של המועצה ואם יש לו במועצה האזורית יותר מרב אזורי אחד, הרב שתמנה לעניין זה מועצת הרבנות הראשית מביניהם. אין למועצה רב אזורי, תמנה מועצת הרבנות הראשית רב יישוב או רב אזורי ממועצה אזורית אחרת – והוא יהיה יושב ראש הוועדה.

(2) הרב הוותיק ביותר מקרב רבני היישובים שבתחומי המועצה האזורית המתגוררים בתחומי המועצה.

(3) שני נציגי הוועד המקומי של היישוב.

(4) נציג ציבור מקומי של היישוב, שאינו חבר הוועד המקומי, שתמנה המועצה האזורית.

(5) נציג ציבור מקומי של היישוב, שאינו חבר הוועד המקומי, שימנה המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת בהתייעצות עם ראש הוועד המקומי.

(6) המנהל הכללי של המועצה האזורית או נציגו.

(2) על אף האמור בתקניה 23(א) עד (ז), פורסם מכרז למשרה של רב אזורי, היה הרכב הוועדה כדלקמן:

(1) ראש המועצה האזורית או נציגו והוא יהיה יושב ראש הוועדה.

(2) המנהל הכללי של המועצה האזורית או נציגו.

(3) שני רבנים יישוביים או אזוריים שתמנה מועצת הרבנות הראשית.

(4) נציג הציבור המקומי מקרב תושבי המועצה האזורית שאינו חבר המועצה, שימנה המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת בהתייעצות עם ראש המועצה האזורית.

(3) נציגי הציבור שימונו לפי האמור בתקנה זו ימונו מקרב הזרמים, המגזרים והעדות היהודיים הגדולים ביישוב.

ממש סודוקו.

אני רוצה לומר משהו. את צודקת שזה סודוקו. אני מציעה שניקח מרקר ונסמן מי בוועדות האלה מייצג את הציבור המקומי ומי בוועדות האלה מייצג את מועצת הרבנות הראשית, את המשרד לשירותי דת. באופן עקרוני השאיפה צריכה להיות שרב של מקום ייצג ויהיה מתאים באופיו לאופי הקהילה. לכן מי שצריך לבחור אותו בעיקר, זו הקהילה המקומית. כאשר ממנים רבנים לעיר, מה שקורה זה ש-50 אחוזים זאת מועצת העיר, 25 אחוזים המשרד לשירותי דת ועוד 25 אחוזים נציגי בתי הכנסת של העיר. לא נגיד אם זו שיטה טובה או לא טובה, אבל בכל מקרה יש שם יותר משקל לתושבי העיר. כאן יש לנו רוב למשרד לשירותי דת, למועצת הרבנות הראשית, ולא רוב לתושבי העיר.

ההצעה שלי היא שקודם כל מי שיעמוד בראש יהיה ראש הרשות המקומית ולא איזה רב שממנה מועצת הרבנות הראשית שאני באמת לא מבינה מה פתאום מנחיתים אותו כאן מעל הראש של התושבים במקום האדם בו הם בחרו.

זה המצב הקיים היום.

השאלה שלי היא למה צריך את זה בתקנות כאן אם כבר יש תקנות לבחירת רב אזורי.

הן יימחקו. התקנות האחרות יימחקו.

למה יש הבדל בין איך ממנים בערים?

למה הבאתם את זה כאן בתקנות, אם יש כבר תקנות?

הן יבוטלו.

הרעיון הוא לאחד. התקנות האלה יחולו גם על המועצות המקומיות, גם על המועצות האזוריות וגם על העיריות.

אבל זה לא רלוונטי מבחינת רב אזורי על מועצות מקומיות ועיריות.

בגלל שאנחנו מוחקים את התקנות של נוהל קבלת עובדים לעבודה, נשארים לנו הסעיפים האלה שאין להם היום הסדרה וכן רוצים להשאיר. ההסדר הזה שכאן הוא הסדר שהתקבל אחרי הרבה דיונים, בין היתר עם מרכז המועצות האזוריות ומשרד הפנים.

עוד מימי ליצמן.

אני לא מצליחה להבין למה מהותית יש הסדר שונה, מבחינת משקל, בין תושבי המקום לבין הרבנות הראשית, בין עיר לבין מועצה אזורית.

זה משקף את ההסכמות אליהן הם הגיעו. אנחנו הכנסנו את זה לתקנות אז, לצו הנוהל, וזאת פשוט העתקה של מה שכתוב היום בצו הנוהל לתקנות האלה כי צו הנוהל נמחק. אין כאן שום שינוי ואין כאן שום חידוש.

אני מבינה אבל אני חושבת שזה הסדר לא טוב.

מה את היית רוצה לראות?

זה באמת סודוקו כי יש לנו כאן רב אזורי ורב ישוב. אני רוצה שמי שיעמוד בראש הפורום הבוחר יהיה ראש הרשות ולא הרב שממנה הרבנות הראשית. הרב האזורי של המועצה, ואם יש במועצה אזורית יותר מרב אזורי אחד, הרב שתמנה לעניין זה מועצת הרבנות הראשית מביניהם. אין למועצה רב אזורי, תמנה מועצת הרבנות הראשית רב ישוב או רב אזורי ממועצה אזורית אחרת והוא יהיה יושב ראש הוועדה.

אנחנו נצטרך מנציג המשרד לשירותי דת לעלות כי זה תחום ההתמחות שלהם.

לא רק זה אלא גם מנציגות מרכז המועצות האזוריות. זה בזמנו סוכם עם שמוליק ריפמן המנוח, הנוסח של התקנות האלה, לפני שנים.

זה נראה לי משונה מאוד. המטרה שלנו כאן היא לתת ביטוי לרצון והצורך של התושבים.

הם יעלו וישיבו בנוגע להרכב.

ההצעה היא שלא נעשה את זה עכשיו?

אנחנו יכולים להעלות מישהו מהמשרד לשירותי דת.

כן. הם יעלו.

מי אמור לעלות שם?

בכל מקרה, ההצעה שלי מהותית, שרב אזורי יתמנה על ידי מליאת המועצה האזורית ורב ישוב על ידי מזכירות הישוב. זה נראה לי דבר די טריביאלי.

נתקדם עד שיעלו אותם. לגבי הצעתנו, לא הכרעתם לגבי ההצעה. אנחנו מבקשים שגם במצב שבו בהרכב של שלושה, רוצה השר למנות נציג, זה יהיה בנוסף ולא במקום. האם זה מקובל עליכם?

אני בעד שזה יהיה בנוסף ולא במקום. משרד הפנים?

אנחנו לא מתנגדים.

אנחנו מתייחסים רק למקרה שזאת ועדה של שלושה.

כן.

אני מנסה לחשוב אם אני יכולה לפתור את הסוגיה של סעיף 23ב. יש מועצות שאין בהן רב אזורי?

במועצות ערביות.

יש מועצות שאין בהן רב אזורי.

אם עושים את נציג השר, צריך עדיין קול כפול ליושב ראש הוועדה. צריך לקבוע את זה בתקנות.

אם יש מועצות שאין בהן רב אזורי, מה את מציעה למקום שאין בו רב אזורי?

קודם כל, עקרונית ומהותית, מי שצריך לבחור את הרב האזורי, זאת מליאת המועצה של הרשות האזורית, ומי שצריך לבחור רב ישוב, זאת מליאת המועצה של הישוב. והיה והמשרד לשירותי דת מתעקש על שליטה כדי להצניח מועמדים שלו, לפחות שבפרופורציה בתוך הוועדה יהיה יותר כוח למקומי מאשר לארצי.

אני חייבת להודות שמכל הסעיפים האלה, אני לא מצליחה להבין מה יהיה הרכב הוועדה.

בואי נעשה את הסודוקו. יש לנו כאן רב ישוב. איך מתמנה רב ישוב? הרב האזורי של המועצה ואם יש יותר מאחד, הרבנות הראשית תחליט מי. זאת אומרת, בראש ההרכב שממנה רב לישוב, עומד אדם שהוסמך.

הדיפולט הוא רב אזורי.

הרב הוותיק ביותר מקרב רבני הישובים בתחומי המועצה האזורית, שני נציגי הוועד המקומי, נציג ציבור.

כמה אנשים יש בוועדה הזאת? אנחנו מגיעים לעשרה.

נכון. יש הרבה אנשים. בואי נספור אותם ונסמן אותם.

שבעה.

איך שבעה? אני סופרת יותר.

הרב האזורי, הרב הוותיק, שני נציגי ועד מקומי, נציג ציבור מקומי, נציג המנהל הכללי.

רגע. נציג ציבור מקומי שאינו חבר הוועד המקומי שימונה על ידי מנכ"ל המשרד לשירותי דת.

זה אותו אחד. זה שבעה.

אז יש לנו את המנכ"ל של המועצה. לכמה הגענו?

שבעה נציגים.

אני חושב שאם הנושא הזה מעורר מחלוקת, למרות שזה לא נוח למשרד הפנים, מכיוון שזה מצב חוקי קיים, אנחנו לא נתקין אותו בתקנות האלה אבל אתם לא תמחקו את התקנות הישנות.

אבל אלה התקנות הישנות.

זה מצב חוקי קיים.

אז זה פשוט משאיר את המצב הקיים.

ודאי. חד משמעית.

אבל אני חושבת שהוא מצב לא טוב. אם מתקנים, בוא נתקן.

בדיוק. בואו נתקן.

אני חושב שאין הצדקה לתקן את זה מסיבה פשוטה. הנושא הזה – ואני הייתי חלק ממנו, כרמ"ט שר הפנים - עמד באמת בתהליך שהוא מלאכת מחשבת וזה נעשה בהסכמה, לא בכפייה, של מרכז המועצות האזוריות שזה לא המשרד לשירותי דת. להביא את כולם לשולחן אחד זו הייתה עבודה קשה מאוד, כדי שכולם ירגישו שיש להם ייצוג.

לכן הגענו לשבעה.

מה לעשות, אבל בסוף הבאנו מצב שנתן לכולם תחושה של ייצוג מלא, איזון בין האינטרסים השונים, כאשר יושב ראש מרכז המועצות האזוריות, שהוא לא נמנה על אנשי הרבנות הראשית, בירך על הדבר הזה.

איך אתה אומר שזה מאוזן? תסתכל על זה.

עובדתית. זה הגיע למצב שזה אפשר לשחרר את הפלונטר.

תסתכלו על (ב). אם אנחנו רוצים רב אזורי. לא רב ישוב אלא רב אזורי, יש לנו ראש המועצה האזורית, המנכ"ל של המועצה, שני רבני יישובים שתמנה מועצת הרבנות הראשית – זאת אומרת, מונו מירושלים – נציג ציבור מקומי.

זאת פרשנות לא נכונה. הם מקומיים.

שתמנה מועצת הרבנות הראשית.

אבל אין להם מאגר בלתי נדלה.

בסוף אנחנו רוצים לדעת את מי מייצגת הוועדה ועד כמה היא הביאה לידי ביטוי אינטרסים של תושבי המקום ועד כמה הביאה לידי ביטוי אינטרסים ארציים.

נעשתה כאן מלאכת מחשבת, שעות על גבי שעות של דיונים. אני מציע לקיים על זה דיון נפרד. לזמן לכאן את מרכז המועצות האזוריות וכולי.

עדכנו אותי עכשיו שמי שמטפל בנושא הזה מחלים מקורונה ולצערנו הוא לא יכול לעלות לוועדה. אני מציעה, כמו שהציע חבר הכנסת ארבל, לצערנו נוריד את הסעיף הזה.

ונשאיר את מה שהיה?

לא. בואו נחליט שנקיים על זה דיון נפרד. אני לא רוצה להשאיר את המצב.

אלה תקנות מהותיות. אנחנו לא רוצים לדחות את כל התקנות בגלל הסעיף הזה שהוא גם לא קשור מהותית לנושא של קליטת עובדים ברשויות.

נכון.

יש כאן מקרה מצער של מחלה של עובד ומה אנחנו יכולים לעשות? היינו מעלים אותו.

קודם כל, אני מאחלת לו רפואה שלמה. אני רק אומרת שמה שאת מציעה לי זה בעצם לוותר ולהשאיר את המצב הקיים.

תשמעי גם את נציגי המועצות האזוריות.

אני בעד לשמוע אותם.

אנחנו נביא אותם לדיון. אנחנו נגיע אתם. אין לנו בעיה.

אני בטח לא מתכוונת לקבל החלטה בלעדיהם. זה לא מה שאני מציעה אבל אני גם לא רוצה להסכים לזה שנשאיר את המצב הקיים. אני לא רוצה.

אנחנו נגיע אתם לדיון בתקנות.

אני חייבת לומר שאני מתרשמת שרואים כאן בנוסח איך הלכו כאן על ביצים.

אני לא רוצה לעשות מהפכה גדולה. אני רוצה את המשקל. בסוף יש כאן איזוני משקל ואני רוצה קצת יותר משקל למקומי על פני הארצי.

זה בוודאי לא הנושא המרכזי של התקנות האלה.

בדיוק. תהלה, את חייבת לבוא עם משהו. אם את רוצה להתקדם, את חייבת לבוא עם איזושהי הצעה קונקרטית.

אין בעיה. יש לי הצעה קונקרטית.

בלי חוות הדעת, ואנחנו צריכים להחזיר את זה למשרד לשירותי דת, אי אפשר. זה פשוט היה משהו שהיה ונשאר והיו עליו המון דיונים והרבה שנים לא מינו בכלל רבנים.

אני אומר לפרוטוקול שאני זוכר את גדי ירקוני שלא נמנה על אוהדי משרד לשירותי דת מברך על התוצאה הזו. זו תוצאה שבאמת הביאה את כולם לשולחן, קיבוצניקים ודתיים, והיא הביאה פריצת דרך.

נביא אותם עם הנוסח שחברת הכנסת פרידמן תביא.

מועצת הרבנות הראשית לא מעורבת במינויים של רבני ערים. לא ברור לי למה ברשויות המקומיות והאזוריות יש הסדר אחר מאשר בערים. זה פשוט לא הגיוני. למה תושבי ערים אמורים לבחור את הרב שלהם ובמועצות מקומיות זה אמור להיות מינוי מלמעלה. למה? למה מוצדק הדבר הזה? אתם רוצים הצעה קונקרטית - בכל מקום בו כתוב מועצת הרבנות הראשית יהיה כתוב מליאת המועצה המקומית.

אני אשלים את התמונה שניתנה כאן. הנושא הזה נדון בוועדה הזאת לפני שלוש שנים ובאמת ההתרשמות שלנו הייתה שמדובר בנושא מאוד מאוד רגיש שנעשו בו איזונים מאוד דקים. כמובן שזאת לא תורה מסיני.

זה לא אומר שזה מושלם.

נכון. לא מושלם וזה לא שאי אפשר לשנות את זה, אבל אני חושב שאנחנו מדברים כאן על מה שנקרא סמטה מאוד צדדית של התקנות האלה. העברת הסעיף הזה לכאן היא העברה שנעשתה מסיבה טכנית לחלוטין. המשכן הנוכחי של אותן הוראות הוא בצו שהולך להתבטל ולא מאיזושהי סיבה עניינית. באמת מה שעשו משרד הפנים, הם פשוט העתיקו את הסעיף כפי שהוא מהצו שהולך להתבטל. זאת סיבה טכנית לחלוטין. כמובן אני שוב אומר ומדגיש שניתן לשנות אבל זה נושא מאוד מאוד צדדי לדיון שאנחנו מנסים לנהל.

יותר מפריע לי החלק השני של הרב האזורי מאשר של רב ישוב. במקרה של רב אזורי, זה נראה לי הסדר לא טוב. השאלה מה אתם מציעים. אני מבינה שהבן אדם חולה, אבל מה ההצעה?

לצערי אנחנו לא גורמי המקצוע.

יש כאן את ראש המועצה האזורית, את המנהל הכללי של המועצה האזורית, שני רבנים יישוביים או אזוריים. הם מהמקום.

לא נכון. הם ממונים. תשווי את זה להסדר של מינוי רבני ערים.

אם שני רבנים יישוביים או אזוריים שתמנה המועצה האזורית? במקום מועצת הרבנות הראשית תמנה המועצה האזורית?

אין בעיה. כן. זה מה שאני מציעה.

גברתי היושבת ראש, אני באמת לא יכולה לתת מענה בתחום הזה כי אני לא מבינה בזה כלום.

יותר מזה, אני אומר כאן במפורש שכל פרימה שלה ההסכמות שהיו כאן, מונה בזמנו על ידי ריפמן המנוח, אשר עבאדי היה ראש מועצה אזורית שפיר, שהוא גם נמנה על אנשי הכיפות הסרוגות ולא על אנשי ש"ס והמשרד לשירותי דת, כדי לייצר את הנוסח המאזן הזה. אני חושב שכרגע, בסמטה, כמו שהיועץ המשפטי אמר, בסמטה הזו של התקנות, לפרום את הנוסח הזה – זו תהיה טעות.

כשאני עוברת על זה, מתוך החמישה אני רואה שיש רוב למקומיות.

לא. לא נכון.

כן. תראי. יש את ראש המועצה האזורית, יש את המנהל הכללי של המועצה האזורית, יש שני רבניים יישוביים או אזוריים שתמנה אמנם הרבנות הראשית, אז נשים את זה רגע בצד, אבל יש את נציג הציבור המקומי מקרב תושבי המקום.

שימנה המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת.

אבל הוא מקומי. הוא נציג הציבור המקומי.

בהתייעצות עם ראש המועצה.

בהתייעצות עם ראש המועצה האזורית.

חברת הכנסת פרידמן, יש לי הצעה. אני יושב בנשיאות הכנסת וגם יושבת ראש הוועדה. תגישי בקשה לדיון מהיר בנושא הזה, נבחן את זה בנשיאות בלב פתוח ובנפש חפצה ונקיים דיון נוסף בסוגיה הזאת.

בסעיף הספציפי הזה.

כן.

טוב.

בסדר. תודה רבה.

לסעיף 23. נוצר שם מצב של ועדה זוגית, אז קודם כל צריך לקבוע בתקנות שיש קול כפול ליושב הראש. הוספתם את נציג השר, הוא אדם נוסף מעבר להרכב האי-זוגי ואז נוצר הרכב זוגי. צריך שיהיה קול כפול.

זה מוסדר. ליושב ראש הוועדה יש קול כפול.

דבר נוסף. לגבי סעיף 23(ז)(3). פעם אחת זה נשמע לי משהו הוא פחות מדי. "הוא לא שימש כחבר בוועדת הבחינה ברשות המקומית יותר מפעם אחת בשנה שקדמה למינויו הנוכחי". עם כל הכבוד, אם מינו את הגזבר של עיריית נתניה פעמיים לשמש נציג במועצה אזורית מסוימת, פעמיים או שלוש או ארבע פעמים בשנה.

לאותה רשות מקומית.

אתם מתייחסים לזה כאילו אנשים באים לזה בשמחה ורצים לשם ומגיעים לשם. לכל הנציגים החיצוניים יש עיסוקים.

כאן הקושי הוא למשרד הפנים. הוא לא לרשויות המקומיות.

זה לא משנה. גם למשרד הפנים, עד כמה שאני מכיר, יש בעיה לשלוח את האנשים כי הוא עובד עכשיו ברשות מקומית מסוימת ועכשיו בא לו ראש הרשות ואומר לו. יש פגישה מאוד חשובה או דיון בבית המשפט, אז הדבר הכי דחוף לו לבוא לוועדת בחינה ברשות אחרת? צריך לזכור שאתם לוקחים אנשים חיצונים לרשות ואומרים להם ללכת לעשות את זה. ואם הוא יהיה פעמיים, הוא יהיה שלוש פעמים באותה רשות, איזה אסון קרה?

אם לא קשה לו, הוא יבוא כמה פעמים שצריך. אם קשה לו, הוא יבוא פעמיים.

אם כן, למה הוא צריך פעם אחת? למה לא יותר? יקרה אסון אם אותו אחד ישתתף שלוש פעמים כנציג השר או כנציג ממקום אחר?

זה משהו שאנחנו עושים כבר היום על פי הנוהל הזה.

איזו בעיה יש למשרד הפנים שזה יהיה יותר מפעם אחת?

מותר פעמיים.

יותר מפעם אחת בשנה.

פעם בשנה.

ומה יקרה אם זה פעמיים או שלוש?

ליצור ריענון בוועדות הבחינה. שלא יהיה אותו אדם שיגיע לאותה רשות ושההרכבים ישתנו.

גם כך אלה מקרים שיעלו, דווקא הגזבר הזה לשני תפקידים באותה שנה בגזברות ברשות מקומית אחרת.

דווקא הגזבר הזה צריך להשתתף?

נשאיר את זה. נתקדם. סעיף 23א.

"23א. מניין חוקי בוועדות בחינה

(1) מניין חוקי בישיבת ועדת בחינה המונה שלושה חברים יהיה כל חבריה.

(2) בוועדת בחינה שהרכבה חמישה חברים, מניין חוקי בישיבות הוועדה הוא ארבעה מחבריה, שביניהם יושב ראש הוועדה ולפחות נציג ציבור אחד, ובתנאי שההודעה על קיום ישיבת הוועדה נמסרה לחבריה זמן סביר מראש.

מה זה זמן סביר מראש?

שוב, המונח סביר הוא פלואידי. אתם רוצים להגדיר לפחות שבעה ימים מראש? מה אתם רוצים להגדיר?

כן.

גברתי יושבת הראש, אני רוצה להתייחס לסעיף הזה. כמו שאמרת, ההגדרה הזאת היא מאוד אמורפית.

אנחנו בדרך כלל קוראים את כל הסעיף ואז מעירים.

(3) בוועדת בחינה שהרכבה הינו שבעה חברים, מניין חוקי בישיבות הוועדה הוא חמישה מחבריה, שביניהם יושב ראש הוועדה ולפחות שניים מהם הינם נציגי ציבור, ובתנאי שההודעה על קיום הוועדה נמסרה לחבריה זמן סביר מראש.

(4) מינה השר נציג לפי תקנה 23(ג), (ד) או (ו), תידרש למניין חוקי בישיבות הוועדה לפי תקנות משנה (ב) ו-(ג) גם נוכחות אותו נציג או נציגים כאמור, לפי העניין".

נחזור לסוגיה הזאת של הזמן הסביר מראש.

כמה זמן אתם רוצים?

בעידן הזה בו אנחנו נמצאים, אני תוהה אם שבוע זה מספיק.

אני אומרת שאם מדובר בסייג שמאפשר מניין חוקי אחר, זה לא משרת את המטרה. צריך לקבוע קוורום שיהיה חוקי להחלטה. זה יפתור את אי הבהירות.

זה בדיוק מה שהסעיף הזה עושה. הוא קובע.

כן, אבל אם זה משאיר את הפתח הזה

איזה פתח?

נמסרה לחבריה זמן סביר מראש.

מניין חוקי הוא חמישה.

הוא ארבעה.

בוועדת בחינה שהרכבה הינו שבעה, מניין חוקי בישיבות הוועדה הוא חמישה מחבריה, ובתנאי שההודעה על קיום הוועדה נמסרה מראש. כדי שהם יוכלו להגיע. זה נשמע לי הגיוני אלא שצריך להגדיר מה זה זמן סביר מראש. מהבחינה הזאת, זה לא נותן פרשנות. זה אומר בדיוק מה מספר שהוא המספר החוקי.

זאת אומרת משאם נגדיר את הזמן הסביר מראש, שבעה ימים, והנציג לא יוכל להגיע, ההחלטה תהיה תקפה?

אם ניתנה הודעה שלושה ימים לפני כן, זה לא זמן סביר. אז זה לא תקף. אבל אם אנחנו מגדירים שבוע זמן סביר, אז כן. המינימום הזה, חייבים אותו. נכון?

כן.

חייבים את החמישה.

כן.

נכון, אבל אם נציג הציבור לא מגיע?

נתנו לו זמן.

כל פעם יזמנו 100 אנשים לוועדה ועוד פעם ידחו ועוד פעם ידחו. כמו שאמרתי בדיון הקודם, ייקח שנה לקלוט בן אדם. מרוב צדקנות, בסוף אי אפשר לקלוט אף עובד לרשות מקומית.

אני רוצה לקבוע את הזמן הסביר שיעמוד על שבוע.

שבעה ימים מראש.

במקום זמן סביר מראש, יהיה כתוב שבעה ימים מראש.

נושא נוסף שאנחנו צריכים להתייחס אליו עכשיו לאור התוספות שעשינו במהלך הדיון זה לגבי ועדות שהן בהרכב זוגי, ארבעה או שישה. אני מציע שבהרכב בוועדת ארבעה, ההרכב המינימלי יהיה שלושה ויחול אותו הסדר.

מתי יש לנו ארבעה?

אם נגיד ועדת שלושה והשר מוסיף נציג או שיש נציג ארגון עובדים.

אנחנו נותנים שני קולות ליושב ראש?

כן. זה מופיע בהמשך. בקבלת החלטות.

לא בהכרח. רק אם הקולות שווים. זה לא אוטומטי שיש לו קול כפול.

דרך אגב, גם בסעיף (ד) בתקנה. כלומר, אם נציג השר לא מגיע, אין ועדה. אי אפשר לעשות את זה.

זאת ההצעה.

אם הוא לא הגיע, הוא לא הגיע. עם כל הכבוד.

אני חושבת שבהיבט הזה הוא צודק, במיוחד שנציג השר לפי דעתי הרבה פעמים לא יגיע.

חד משמעית. אי אפשר לעכב בגלל בן אדם אחד ואין לו עליונות. עם כל הכבוד, גם חברי הכנסת שלא באו לוועדה לבחירת שופטים – בוחרים שופטים.

גם אם נציג השר לא מגיע, הוועדה תתקיים. באיזה סעיף זה?

23א(ד).

איך אתם מציעים לשנות את זה?

למחוק את הסעיף הזה.

למחוק את הסעיף.

מחקנו אותו.

דינו כדין יתר הנציגים. שיתכבד ויבוא.

בדיוק.

(היו"ר משה ארבל)

יש מקרים שדורשים אותם. ב-(ג) כתוב ביניהם יושב ראש הוועדה אבל לפחות שניים מהם נציגי ציבור. גם לגבי נציגי ציבור אחרי, יש דרישה של מינימום.

הודעתי לאנשים שבוע מראש. תזכרו שמגיעים לוועדה, חוץ מאשר אנשי הרשות עצמם, מגיעים אנשים שמתמודדים לתפקיד. לצורך העניין יש 50 אנשים שהוזמנו לוועדה. תחשבו מה קורה שאנשים לא הגיעו, נציגי הציבור לא הגיעו ועכשיו אומרים לכל אותם 50 אנשים לכו הביתה ותבואו עוד שבועיים.

משרד הפנים, עמדתכם לגבי (ג), לגבי נציגי הציבור שנוכחותם חובה. המטרה ברורה, אבל אם הודיעו שבוע מראש, אמרו להם שהם חייבים לבוא, האינטרס הציבורי כנראה הוא באמת בראש מעייניהם, הם צריכים להגיע. אם הם לא הגיעו, הם צריכים להבין שמה שיקרה שם זאת פגיעה באינטרס הציבורי. אולי באמת הם לא ראויים להיות נציגי ציבור. רק אתמול ראינו מינוי של 61 שופטים בהיעדרות של שלושה מחברי הוועדה והמשמעות של זה היא שהאנשים האלה כרגע מוסמכים להכניס גם למעצר.

זה מינוי עד גיל 70.

גם (ג). אני כמובן אבקש את הסכמת יושבת ראש הוועדה.

גם ב-(ג) וגם ב-(ב), זה מתייחס גם ליושב ראש הוועדה שחייב להיות גם ב-(ג) וגם ב-(ב) וגם לעניין של נציגי ציבור.

יושב ראש הוועדה, לדעתי במהות הוא המוסמך לפתוח אותה. אם אני מבין נכון.

את יושב ראש הוועדה אנחנו משאירים. את נציגי הציבור מורידים גם ב-(ב) וגם ב-(ג)?

כן.

תמיד צריך לזכור שיש אנשים שמגיעים להיבחן. יש גם ציבור שמגיע ועכשיו אומרים לו תבוא בעוד שבועיים. צריך להודיע לאנשים שישימו לב שיש בתקנות זמן מינימלי שצריך להודיע לבן אדם על מועד קיום ועדת הבחינה.

ברור. אנחנו מסכימים.

אם הנציג הודיע?

זה עניין של תיאום בין אנשים. בסוף אנשים אמורים להגיע להבנות. אם בסופו של דבר יש כאן היעדרות.

היעדרות שלא הודיעו עליה, בסדר, אבל אם הייתה כאן היעדרות שהודיעו עליה?

זאת החלטה מינהלית. היא צריכה לעמוד במבחן סבירות. אם יבואו ויאמרו שאנחנו מצפצפים עכשיו ולמרות שהוא הודיע שהוא לא יוכל להגיע כי הוא מחתן את הבן שלו ולמרות זאת עושים לו על הראש, ההחלטה הזאת תיבחן במבחן הסבירות.

אנחנו לא רוצים שעכשיו יקרו לנו מקרים של ועדות חסרות שנקבעו מראש כוועדות חסרות.

זה לא נקבע מראש כוועדה חסרה. אני הודעתי, הבן אדם אומר שהוא יגיע והוא לא מגיע כי יש משחק כדורגל שהוא נורא רוצה לראות.

אני רוצה לחדד לפרוטוקול. הוועדה צריכה להיקבע מראש כוועדה מלאה בגלל החברים שלה. אחר כך, אם מי מהחברים לא מגיע, לזו הכוונה.

אנשים הוזמנו והוא לא הגיע.

לא. הוזמן וזה תואם אתו מראש, עם כלל החברים.

מדובר על שבוע. יושבת ראש הוועדה אמרה שבוע.

הודיעו לבן אדם שבוע מראש, הבן אדם החליט שהוא לא מגיע כי יש לו משהו קצת יותר חשוב, ועכשיו אני שולח הביתה את כל מי שהגיע לוועדה ואומר להם שיעשו אחורה פנה, קדימה צעד? תבואו בעוד שבועיים? זה לא עובד כך.

מה שהוחלט זה לגבי סעיפים (ב) ו-(ג) שגם בהם אנחנו לא נדרוש נוכחות חובה של הנציגים למעט יושב ראש הוועדה.
(היו"ר מיקי חיימוביץ')

אולי אפשר לשנות את זה ולומר ובלבד שההודעה על קיום ישיבת הוועדה תואמה אתם לפחות שבה ימים מראש? שזה יהיה ברור שצריך לעשות איזשהו תיאום. תואמה עם כל החברים.

אם הנציגים נתנו את הסכמתם קודם לכן.

המילה תואמה היא מאוד בעייתית כאן.

אם הנציגים נתנו את הסכמתם קודם לכן. ובתנאי שהנציגים נתנו את הסכמתם קודם לכן.

לא. זה בעייתי. אנחנו לא רוצים לתת בידי נציגים כאלה או אחרים זכות וטו.

בחיים עצמם הדברים נעשים בתיאום. יש תקנות שקיימות היום. בוא נתחיל מהסוף. אנחנו לא ממציאים את הגלגל. יש מקרים שמגיעים ויש מקרים שלא מגיעים. אני לא מכיר מצב שלא מתאמים אתם מראש. כך החיים עובדים. שוב, אם בן אדם לא הגיע, אני לא יכול עכשיו לשלוח את כל האנשים שהגיעו לאותה ועדה ולומר להם לבוא בעוד שבועיים. לפי התקנות, צריך להודיע למועמדים שבועיים לפני כן, 14 ימים לפחות, על מועד קיום הוועדה. עכשיו שלחתי אנשים הביתה ואני אומר להם תבואו בעוד שבועיים ואז שוב מישהו לא בא ושוב אני אומר להם לבוא בעוד שבועיים.

אנחנו כל יום בוועדות המכרזים ואני יכולה להגיד לך שבחיים עצמם לא מתאמים עם הנציגים.

מה שאני יודע זה שעושים תיאום והדברים נעשים בתיאום.

אני מציע שלא ניתן לנציגים כאלה זכות וטו ומצד שני כן תהיה איזושהי הנחיה ברורה. אני מציע להוסיף שמועד ועדת הבחינה יתואם ככל האפשר עם חבריה. ככל האפשר.

בסדר.

נקרא את תקנה 24.

אתה מעדכן את סעיף 23א(ב) ו-(ג)?

כן. דיברנו על זה.

מה קובעים לגבי ארבעה חברים?

שלושה. מינימום שלושה.

שאחד מהם הוא היושב ראש.

21. תיקון תקנה 24

בתקנה 24 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א) –

(1) בתקנת משנה (א) -

1) במקום "חבר ועדת בחינה אשר מועמד הוא קרובו" יבוא "חבר ועדת בחינה אשר עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר ועדת בחינה לבין עניין אישי שלו, לרבות קרבת משפחה עם אחד המועמדים, או לבין תפקיד אחר, שלו או של קרובו".

2) אחרי "הבוחנת את המועמד" יבוא "היה חבר ועדת הבחינה האמור היושב ראש – יודיע על כך לראש הרשות המקומית".

3) בהגדרת המושג "קרוב", אחרי "דודה" יבוא "בן דוד, בת דוד, בן דודה, בת דודה", במקום "מאומץ" יבוא "מאומץ, ובני זוגם".

למה הוספתם בני דודים?

משרד הפנים.

זה הרכב ועדת בחינה. נראה לך סביר שישב בן דוד בוועדת הבחינה?

אבל זה לא הופיע קודם. למה?

בחברה הערבית יש הרבה בני דודים. מאיפה זה בא?

בן דוד של מישהו, לא ראוי שישב בבחינה שלו.

זו קרבה די קרובה.

עשו הבחנה בין המועצות המקומיות לרשויות. בעצם הרחיבו את זה.

בסדר. בוועדת בחינה, זה בהחלט הגיוני.

(2) בתקנת משנה (ב) בסופה יבוא: "על אף האמור יכול מבקר הרשות המקומית או יועצה המשפטי או מי מטעמם לשבת כמשקיפים בוועדה".

בסדר.

22. תיקון תקנה 25

בתקנה 25(א) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "כפי שנקבע בהתאם לתקנה 11א".

כאן אנחנו מציעים לקבוע הוראה, כפי שקיים היום בשירות המדינה, שאם יש יותר משמונה מועמדים למשרה, רק השמונה שהשיגו את התוצאות הטובות ביותר במיונים המקדימים יגיעו לוועדת הבחינה. זאת כדי לא ליצור מצב שוועדת הבחינה צריכה לשבת 48 שעות ברציפות ולשמוע מאות מועמדים, כי ועדת הבחינה חייבת לשבת ולסיים את עבודתה באותו יום.

לא ראיתי שלעינב פרץ הייתה איזושהי הערה לגבי נוכחות המבקר, מה שהעברנו קודם בסעיף (ב).

אני מבקשת לתקן תיקון סמנטי קטן. בסעיף הזה, על אף האמור יוזמנו מבקר הרשות המקומית ויועצה המשפטי או מי מטעמם לשבת כמשקיפים. במקום "יכול", אני מבקשת לכתוב "יוזמנו".

לא.

למה?

הנוהג הוא, ומה שגם כתוב בפקודת העיריות וגם אני אתייחס לסעיף (ח) שלפני כן, מבקר העירייה מוזמן לכל הוועדות ורצוי לחדד את זה שהוא מוזמן ולא שהוא יכול כי אם הוא לא הוזמן, הוא לא ישב.

הוא לא ידע על זה? יכול להיות מצב שהוא לא ידע על זה?

נכון. יש גם מצבים כאלה. אני רוצה לברך את משרד הפנים על חיזוק המעמד של המבקר בעניין הזה ולכן לתקן את זה ל-יוזמנו ולא רק יכול. בסעיף (ח) בעמוד 9, גם כן. כדי למנוע מצב שאם מבקר לא נמצא, הוועדה לא תקנית, לתקן את זה ובמקום יהיה נוכח כמשקיף יכתבו שיוזמן מבקר הרשות המקומית או מי מטעמו.

עוד לא הגענו לעמוד 9. כשנגיע לעמוד 9, נדבר על עמוד 9.

כבר עברנו אותו.

את בנוסח אחר. הבנתי. על איזה סעיף את מדברת?

סעיף (ח), תיקון תקנה 23, ועדת בחינה לגבי משרות בדירוג גבוה.

יהיה נוכח כמשקיף?

יוזמן מבקר הרשות המקומית או עובד לשכתו שמונה לכך וכולי.

כאן זה הרבה יותר דומיננטי. כאן הוא מחויב להיות נוכח. את מציעה רק להזמין אותו.

ומה יקרה ורשות שמבקר עובד בה רק יומיים בשבוע והוא לא נמצא?

את מחלישה את עוצמת המבקר.

כאן הסעיף יותר גורף. הוא יהיה נוכח.

הוא חייב להגיע. יש לו חובת נוכחות.

את רוצה להוריד את זה ולומר שהוא יוזמן.

לא. אני לא רוצה לשנות את מה שנהוג בפקודת העיריות ונותן את האופציה להזמין את המבקר לכל הוועדות ולפי שיקול דעתו הוא מגיע. אני מברכת את משרד הפנים על חיזוק מעמד המבקר.

אני מצטרף אליה. זה שיקול דעת של המבקר. אם המבקר מחליט שהוא מגיע, הוא מגיע. זה שיקול דעת שלו. אף אחד לא יכול לכפות עליו.

לדוגמה בירושלים או בתל אביב יש עשרות ועדות בחינה, אז למבקר יש שיקול דעת לאיזו ו עדת בחינה הוא נכנס.

הוא יכול לשלוח עובד.

הוא לא הגיע, אז לא מקיימים ועדת בחינה?

זה לא פוסל את קיום הוועדה.

אם זה לא פוסל, אני חושבת שהוא צריך להיות נוכח.

אם זה לא פוסל, בסדר.

לגבי הסוגיה הזאת של יוזמן, לא יודעת. לא נראה לי שינוי גדול.

מהפרקטיקה זה חשוב שכך יהיה.

אפשר להוסיף שצריך לשלוח לו הזמנה?

זה מה שהיא מבקשת. מה שתחליטו.

לי זה לא מפריע. שיזמינו אותו.

משרד הפנים?

אני לא חושבת שזה מתאים לסעיף 24(ב). סעיף 24(ב) מדבר על מי יכול לשבת. להגיד עכשיו שעל אף האמור יוזמן מבקר הרשות? זה צריך להיות ב-23.

נכון.

סעיף 24(ב) אומר לא יהיה נוכח אדם פרט לזה וזה וזה. אומרים שלמרות זאת הוא יהיה.

בסדר. מקבלת. נשאיר את זה כך. היינו בתקנה 11א אליה התייחסנו.

כאן מבחינתנו יש עניין קריטי. אנחנו חושבים שזה מאוד מאוד חשוב. אחד הכלים שנועדו להבטיח גם את היעילות של המכרז וגם את הנקיות של המכרז היא לקבוע מראש את מספר הנבחנים שמגיעים לוועדת הבחינה. אנחנו מציעים את המספר שנהוג בשירות המדינה והוא שמונה, כמובן שזה לא מספר קדוש, ואפשר לקבוע מספר אחר. חשוב מאוד שיהיה ברור שיש מספר מוגבל של מועמדים שהם הטובים ביותר שעלו בבחינות בכתב והם אלה שמגיעים לוועדת הבחינה.

אנחנו מתנגדים. אנחנו חושבים שהמספר הזה לא מתאים לרשויות המקומיות מכיוון שברשויות יש לנו מגוון גם של משרות וגם של אופי רשויות שונה. הנושא הזה של הגבלת מספר המועמדים לשמונה מועמדים - - -

את לא מגבילה. אחרי שהם עוברים את כל ההליך, את מביאה לריאיון אחרון רק שמונה.

זה שיקול דעת. זה קטע של שיקול דעת.

כאן אנחנו כן סבורים שיש ליצור דיפרנציאליות שכן תתאים למבנה הרשויות ולאופי השונה שלהן.

למה אופי הרשות משנה את מספר המועמדים במכרז?

אנחנו חושבים שיש משרות בעלות אופי מאוד שונה שגם מספר הניגשים אליהן הוא מאוד שונה. לכן אנחנו כן חושבים שצריך גם מבחינת הגיוון, ונגיע גם לסוגיה הזאת, כדי לייצר גיוון תעסוקתי ברשויות המקומיות, שזאת סוגיה שהרשויות המקומיות לא מצליחות לעמוד ביעדים. לראות רק שמונה מועמדים זה לפעמים יפגע בוועדת הבחינה כי אנחנו נראה שמונה מועמדים בלבד ולראות מספר יותר גדול של מועמדים יכול לתת יתרון בעניין הזה.

אם יהיו 100 אתם תראו 100?

זה המצב היום.

מהניסיון שלנו זה דווקא נותן יתרון לנשים.

זה מי שקיבל את הציונים הכי גבוהים. את שולחת אנשים לוועדת בחינה, את שולחת אותם למכון מיון, אדם מקבל ציון. יש לי עכשיו לצורך העניין 100 אנשים שקיבלו ציון ועכשיו אני צריך להזמין את ה-100 אנשים?

לא. רק מה שקבעת מלכתחילה.

לצורך העניין קבעתי ציון 80 ומעלה.

קובעים קו חתך שמציון איקס יוזמנו לראיון. מ-80 ומעלה, מ-90 ומעלה, לפי כמות הניגשים. מאותו גובה ציון ומעלה יוזמנו לראיון.

נניח אתה קובע את הציון מראש. יצא לך שיש לך 30 אנשים שקיבלו 80 ומעלה. בשירות המדינה אפשר לזמן במצב כזה שמונה אנשים. מה שטוב לשירות המדינה, למה זה לא טוב לרשויות? מה ההבדל? כי מה לא בסדר אצלנו? קודם כל, דובר על המינימום ולא על המקסימום.

לא. על המקסימום. בשירות המדינה זה עד שמונה.

תשאירו את זה לשיקול דעת אבל תנו לי את האפשרות. במידה ויש לי המון מועמדים שקיבלו ציון, שאני אוכל להזמין אותם.

אתה מצפה שיזמינו יותר משמונה?

אני אומר תנו לי אפשרות. אם יש יותר משמונה ואני אחליט להזמין יותר משמונה, בסדר. תהיה לי אפשרות להזמין את השמונה בלבד ושלא אזמין עכשיו 30 או 40 אנשים לוועדת בחינה. תחשבו על ועדת בחינה עם 30 אנשים כשצריך לשמוע כל אחד חצי שעה. כמה ימים היא תשב?

קבע מראש קו חתך.

אני לא יכול לקבוע קו חתך מראש. לפני הבחינה אני יכול לדעת מה הציון שאנשים יקבלו?

אני יכול להציע הצעה. אני חושב שצריך להיות מספר שייקבע מראש כמו שקובעים את קו החותך כפי שנאמר כאן שהוא יהיה מספר של שמונה אבל אפשר לתת לרשות המקומית שיקול דעת להגדיל אותו מראש לנגיד 12 או כמה שאתם רוצים, 16, אבל מספר סביר. לתת איזשהו אלמנט של גמישות.

אבל מראש.

אני בעד. זאת נראית לי הצעה טובה.

אני חושבת ששמונה, נכון שזה המספר בשרות המדינה ואני יכולה להגיד לכם מה קורה מהניסיון אצלנו במשרד.

מה את אומרת לגבי ההצעה של תומר? יש גמישות מסוימת ושיקול דעת.

כאשר ברירת המחדל היא שמונה, בסוף מגיעים לוועדת הבחינה שלושה מועמדים.

אני יכול לספר שישבתי בוועדת מכרזים כמשקיף. ביקשו שאני אבוא כמשקיף. הגיעו לא רק שמונה אלא 15 לוועדת מכרזים ואז קבעו עוד יום כי היו עוד מועמדים. מגיעים יותר. לא יודע מה קורה בשירות המדינה אבל אני יודע מה קורה אצלנו. מגיעים הרבה אנשים ובסופו של יום המצב נכון להיום, אתם צריכים לקבוע איזשהו קו גבול. ההצעה של תומר נכונה. שמונה, ואם רוצים להגדיל, זה בסדר, ואפשר לקבוע מסגרת של 12 אנשים.

השאלה היא מה עושים במשרות הנמוכות בהן אין מרכז הערכה. הרי רק על המשרות הגבוהות קבענו שיהיה מרכז הערכה אבל במשרות הנמוכות שם אין מרכז הערכה, זו המסה הקריטית. מה עושים שם? איך מייצרים שם מנגנון של שמונה אנשים? מזמינים את כולם?

לא. יש איזשהו סנן.

בואו נגדיר אותו.

הרשות המקומית, כשהיא מפרסמת מכרז, אני מניחה שהיא יודעת את קהל היעד שלה והיא מכירה אותו.

היא לא יודעת. מאיפה היא יודעת?

אתה לא יודע מהניסיון שלך?

לא. אני לא יודע.

יש גם משתנים חיצוניים. קחי את תקופת הקורונה. בן אדם איבד את מקום עבודתו והוא רוצה להיות טלפן במוקד הטלפוני של המוקד העירוני.

אבל זה לא סוד. אתה מכיר את הדברים האלה. אתה יכול לקבוע תנאי עדיפות במכרז.

תנאי עדות זה משהו אחר ותנאי סף זה משהו אחר.

תנאי עדיפות זה בדיוק מה שייתן לך לסנן.

יש תנאי סף. נכון להיום כל מי שעומד בתנאי הסף, אני צריך להזמין אותו למכרז. יש לי 100 מועמדים, אני צריך להזמין עכשיו לוועדת המכרזים 100 אנשים שעמדו בתנאי הסף. ועדת המכרזים יושבת שבועיים רק לראיין אותם.

אנחנו נציע שיגיעו לוועדה בין שמונה ל-20 והמספר ייקבע מראש.

20 זה מספר מוגזם.

זה ייקבע מראש. זה על פי בחירת ראש הרשות. זה נותן לו בחירה.

אני קובעת בין שמונה ל-16.

שייקבע מראש.

שייקבע מראש.

השאלה שהעלה חבר הכנסת ארבל מה קורה במקרים שאין מבחני הערכה. כרגע הסעיף קובע, בסעיף 25(ג), שלא נתקיימו מבחנים, יוזמנו לראיון בפני ועדת הבחינה רק המועמדים שכישוריהם עונים על תנאי המכרז. למעשה כל מי שעומד בתנאי הסף צריך להגיע.

זה אומר רבבות רבבות.

בגלל שאין מבחני הערכה, איך תקבע למה דווקא ה-18 האלה כן ואלה לא?

אני אומר את זה איך בעיניי צריך לעשות את זה פרקטית. יש ועדת מכרזים. ועדת המכרזים מתכנסת. היא רואה את קורות החיים של כל המועמדים, עוברת עליהם ומחליטה. היא אומרת שעכשיו לצורך העניין יש לה 100 מועמדים, היא קראה את כל קורות החיים ועברתי עליהם, כל מי שעמד בתנאי הסף, והחליטה שמתוך אלה היא מזמינה איקס אנשים.

אבל איך תקבע?

יש ועדת מכרזים.

בוועדת איתור בממשלה מקבלים עכשיו 100 מועמדים למשרת מנהל מינהל במשרד ממשלתי. ועדת האיתור שם מתכנסת, רואה מבין כלל המועמדים את הפרופילים שלהם, בונה חמישה פרמטרים שעל פיהם הם מייצרים איזשהו סנן ראשוני. חייבים לוודא שזה באמת קורה על ידי גוף נטול פניות.

ועדת המכרזים. מי שעושה את זה, זאת ועדת המכרזים ולא מישהו אחר. היא זאת שבסוף צריכה לקבל את המועמד.

בשירות המדינה בסעיף 7(ג), "נציב שירות המדינה או מי שהוסמך מטעמו רשאי להורות על מיון מקדים של בקשות למשרה לפני ביצוע מבחנים במשרות בהן קיימת תחלופה ניכרת של עובדים או במכרז שבו צפוי להיות מספר רב של בקשות למשרה. לצורך ביצוע המיון המקדים יקבע נציב שירות המדינה וכולי. נוסף על דרישות הסף למילוי המשרה, למרות... ענייניות, נוגעות למשרה ושוויוניות שיש בהן כדי להעניק יתרון מבחינת התאמצת המועמדים למשרה. אמות המידה כמפורט להלן: דרישות השכלה, ניסיון תעסוקתי או מקצועי, תחומי מומחיות, כישורים מיוחדים, נתונים אישיים לרבות חוות דעת, דרישות אחרות". נציב שירות המדינה צריך לקבוע גם את המשקל היחסי ואת הטיעון המרבי לכל אחד מאמות המידה האמורות. כמובן הכול נקבע מראש כדי שלא יתאימו את זה למועמדים. "נציב שירות המדינה או מי שהוסמך יקבע תיאום סף או כמות סף של בקשות למשרה שיעברו לשלב ביצוע המבחנים".

נשמע לי קצת אמורפי.

אין ברירה. כפי שגברתי אמרה, השאלה היא איך קובעים מי עולה לראיון.

זה גם פותר את הבעיה של מי שהולך לבחינות. עכשיו אני לא שולח 100 אנשים לבחינות. זה בדיוק אותו רעיון. אני עושה ועדה מסננת, לצורך העניין זו ועדת מכרזים. עושים את הסינון ואומרים שעכשיו יש לי 20 מועמדים הכי טובים. את 20 המועמדים האלה אני שולח לבחינה.

זה לא מקובל עלינו.

משרד הפנים יממן את הבחינות האלה? יעביר לנו תקציב לעניין הזה? תהיו פרקטיים.

אנחנו מציעים ממה שקיים בשירות המדינה. אתם כמובן לא חייבים לאמץ את זה אלא למצוא מנגנון אחר למיון המקדים.

המיון המקדים כן מקובל. ההצעה שלך למיון מקדים מקובלת.

לפי השירות הציבורי?

כן.

אנחנו נעשה את ההתאמות הנדרשות.

זה גם ישליך לעניין השליחה למבחני התאמה.

לא.

זה בדיוק אותו רעיון.

אין קשר.

ודאי שיש קשר.

הם אמרו שהם לא מסכימים לזה.

זה בסדר שהם לא מסכימים אבל צריך לחשוב בצורה פרקטית.

למה זה קשור לשליחה למבחן?

כי אם עכשיו לצורך העניין קיבלתי 100 קורות חיים שעומדים בתנאי הסף ועכשיו לצורך העניין אני צריך לשלוח את כולם לבחינות. מצד שני, אני יכול לעשות ועדה מסננת שבאה ואומרת שמתוך 100 קורות חיים, יש לי עכשיו 20 אנשים שהם המתאימים ביותר. את אותם 20 שעברו את הוועדה המסננת אני אשלח לבחינות.

דיברנו על משרות לא בכירות, שאין בהן מבחנים. הסכמנו. עברנו את הסעיף הזה. במשרות בכירות חייבים מבחנים. אני לא אשנה את זה.

עדיין, גם במשרות בכירות, אם לצורך העניין למשרות בכירות ניגשו עכשיו 50 אשים. זה צריך להיות אותו מנגנון. יש 50 אנשים לתפקיד ראש מינהל גבייה.

כבר היינו בסיפור הזה. די. אני לא חוזרת לשם. אנחנו לא חוזרים לשם. התקדמנו.

אתם מוסיפים לפי השירות הציבורי.

בשינויים שרלוונטיים לשלטון המקומי.

בסדר. נמשיך. יש לנו עוד שש דקות.

23. הוספת תקנה 26א ו-26ב

אחרי תקנה 26 יבוא:

"26א. איסור מסירת חברי הוועדה

שמות חברי הוועדה לא יובאו לידיעת מועמדים אלא בעת התכנסות הוועדה.

26ב. איסור מסירת שמות המועמדים.

שמות מועמדים אחרים במכרז לא יימסרו למועמד. הסתיימו הליכי המכרז, מועמד יהיה זכאי לקבל את שמו של המועמד הזוכה במכרז".

זה מובן מאליו. זה נועד למנוע לחצים מיותרים.

אגב, לפי חוק חופש המידע הוא גם זכאי לקבל את נימוקי החלטת הוועדה שפסלה אותו.

24. תיקון תקנה 27

בתקנה 27 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (א), בסופה יבוא "ואם היה מבין המועמדים מועמד מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות הדין, לאחר שוועדת הבחינה שקלה, בטרם ההחלטה, את חובת הייצוג ההולם". בטרם קבלת ההכרעה, רשאית הוועדה להתייעץ עם ממליצים של המועמדים.

(2) אחרי תקנה (ב) יבוא:

"(ג) כל חבר ועדת הבחינה יבחר את המועמד המתאים ביותר בהתאם לקבוע בסעיף קטן (א) וימלא תפקיד זה תוך הימנעות מניגוד עניינים תוך שמירה על כללי היושר וההגינות, בתנאים שווים, וללא גילוי דעה קדומה, ללא פניות או משוא פנים".

הערות לסעיף.

אנחנו חושבים שהתוספת שהוספה בסעיף קטן (1) ברוכה. צריך לשים לב שאם אני צריך לקבל החלטה באותו יום, יש בעיה עם זה.

אין בעיה. תתקשר אליהם.

התקשרתי ולא ענו.

אז תקבל החלטה.

אני חושב שזה נכון שחברי הוועדה יכולים להרים טלפון ולשמוע חוות דעת על הבן אדם.

רשאית הוועדה להתייעץ. אתה רוצה לחייב או תם?

לא לחייב אבל אני אומר שזה דבר שלוקח זמן. אם אני צריך לקבל באותו יום החלטה של ועדת הבחינה, איך בדיוק זה יהיה?

יש עבודת הכנה לקראת הוועדה ואז אפשר להתייעץ עם הממליצים עוד לפני.

המועמד גם מגיש את ההמלצות שלו בכתב.

אם רוצים להתייעץ, אפשר לעשות את זה קודם, לפני הישיבה עצמה.

אולי במקום זה לומר שהוועדה רשאית להתייעץ או חברי הוועדה רשאים להתייעץ.

השאלה שלי למה יש רשות להתייעץ רק במקרה שהיה מקרב המועמדים וכולי.

לא. אלה שני דברים נפרדים. יש את נושא העדפה מתקנת ואת רשות ההתייעצות.

ההתחלה של הסעיף שלא מופיעה בתיקון, ההכרעה על הקבלה מתקבלת על בסיס וכולי.

ניסיונו, השכלתו והתאמתו של המועמד.

סיימנו את פרק 27.

25. תיקון תקנה 28

בתקנה 28 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת שמנה (א), בסופה יבוא "היו דעות חברי ועדת הבחינה שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה".

זה הקול הכפול של יושב ראש הוועדה.

אם יש תיקו, יש לו קול כפול.

תכריע, המשמעות היא שיש לו קול כפול.

כן.

(2) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ג) ועדת הבחינה תסיים את תפקידה בו ביום ואינה רשאית לדחות את החלטתה למועד אחר, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו בפרוטוקול הוועדה.

(ד) הוחלט על דחיית החלטת הוועדה כאמור בתקנת משנה (ג), ירשמו חברי הוועדה לפניהם את התרשמויותיהם מן המועמדים אשר הופיעו בפניהם, ותרשומות ההתרשמויות כאמור יצורפו לפרוטוקול הוועדה.

(ה) בכל מקרה של דחיית ההחלטה – יימנעו חברי הוועדה מלדון בדברים הקשורים במכרז עם כל אדם עד לקבלת ההחלטה".

צריך קצת יותר גמישות. סתם דוגמה, בן אדם במילואים. לא נימוקים מיוחדים. מנימוקים שיירשמו.

הוא במילואים והוא בוועדת הבחינה? לא הבנתי. הוא חבר? הוא מועמד?

הוא מועמד. הוא במילואים. אני עכשיו קבעתי ועדת בחינה וקראו לו עכשיו למילואים והוא לא יכול להופיע.

זה בדיוק העניין. אתה לא יכול לקיים את ועדת הבחינה לכולם בגלל שהוא לא יכול לבוא. בגלל זה אתה צריך לקבוע מועד אחר.

קבעתי ל-50 אנשים.

לא. אלה לא 50 אנשים.

קבעתי לעוד שבועיים והודעתי לכל מי שהוא מועמד שבעוד שבועיים יש לו ועדת בחינה. זאת הסיטואציה. בא בן אדם שקראו לו למילואים מהיום למחר. אני מזכיר לכם, אנחנו במדינת ישראל וזה קורה. עכשיו אני דוחה את ועדת הבחינה כי הוא לא יכול לבוא?

לא. נימוקים מיוחדים.

זה נימוק מיוחד שיירשם ותן לו מועד ב' ובינתיים אל תדבר עם אף אחד.

אני רושמת לי שהגענו עד לסעיף 28 כולל. על איזה סעיפים אנחנו צריכים לחזור אחורה?

המשרות בדרגה גבוהה לגביהם יש הסכמה אבל אנחנו צריכים לעגן אותה בהחלטה של הוועדה. יש את הנושא של ייצוג הולם. יש את הנושא של זיקה פוליטית של מועמדים שגם שם אתם כנראה תרצו לשנות. לדעתי אלה הדברים.

יש סיכוי שבדיון הבא נסיים. תודה רבה לכולם. אני נועלת את הישיבה הזו ואנחנו עוברים לנושא הבא.


הישיבה ננעלה בשעה 11:45.