פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



11
ועדת הכלכלה
01/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 135
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"א (01 בדצמבר 2020), שעה 15:00

הצעת צו משק החשמל (דחיית מועד מתן רישיון לניהול המערכת) (תיקון), התשפ"א-2020

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

אודי אדירי - מנכ"ל משרד האנרגיה, משרד האנרגיה

יואב קצבוי - מ"מ יו"ר רשות החשמל, רשות החשמל

חרות חסיד - עו"ד, יועצת משפטית, רשות החשמל

רועי גולדשטיין - עו"ד, סגן בכיר ליועצת המשפטית, משרד האנרגיה

אפרת נחלון - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

סמי תורג'מן - יושב-ראש דירקטוריון, חברת ניהול מערכת החשמל

יורם כהן - מנכ"ל, חברת ניהול מערכת החשמל

נעמה דניאל

עידית חנוכה

אורי פנסירר




הצעת צו משק החשמל (דחיית מועד מתן רישיון לניהול המערכת) (תיקון), התשפ"א-2020

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, 1 בדצמבר 2020, ט"ו בכסלו תשפ"א. הנושא: הצעת צו משק החשמל (דחיית מועד מתן רישיון לניהול המערכת) (תיקון), התשפ"א-2020.

תגיד לי מה עשית לפני שבאתי לוועדת כלכלה? הכול נתקע אצלי? זה מה שאני מרגיש אתכם פה עם משרד האנרגיה. מאז שבאתי אני עובד רק על משרד האנרגיה.

תקשיב, קודם כול אני חייב להגיד תודה. אני רוצה להגיד לפרוטוקול: תודה לך, גם לעידית ולאיתי שעושים את העבודה.

תראה איך הוא מתחמק מהשאלה שלי.

לא. מה שהיה פה בוועדת הכלכלה בחודש האחרון, זה שני חוקים שהמשרד מנסה לקדם בין שלוש לארבע-חמש שנים. את הגפ"מ אפילו יותר. חוקים כבדים בגודלם.

הגפ"מ שמונה שנים. חן אמר לי ששמונה שנים.

הגפ"מ אפילו יותר, כן, המקורות אנרגיה יותר משלוש. הגפ"מ שמונה, בגלגול הזה גם יותר מארבע. לא הצלחנו להביא אותם להשלמה. ומבחינתנו זה הישג ענק, שני חוקים מאוד משמעותיים נכנסו לתוקף. המקורות אנרגיה גם בהתייעלות באנרגיה, גם בלעשות את השוק יותר פשוט עם פחות רגולציה, גם הצרכן - - -

אבל האמת צריכה להיאמר, היועצים המשפטיים של הכנסת עשו עבודה מעולה.

אמרו לי שעשו עבודה מדהימה. אז תודה, אלו חוקים מורכבים. ולפחות לגבי הגפ"מ, היו תמיד לחצים מאוד גדולים ולא הצליחו להעביר אותם, והיה תמיד פיליבסטר וסיפורים.

לכן אני עוד כועס על הדיון עם גילה. כי חסר לנו שאנחנו לא עומדים בלחצים ולוחצים אותנו ומאיימים עלינו. בינתיים אני מרגיש שרק היא לחוצה ומאוימת, אנחנו לא מאוימים. אף אחד לא דיבר איתי.

הגפ"מ זה מדהים, ואני יודע שבגפ"מ יש לא מעט לחצים וזה שבמשק הגפ"מ תהיה רגולציה מודרנית, בטיחות מודרנית, שרות נורמלי לצרכנים, יכולת נורמלית לאכוף – הם שיחקו אותה.

מתי עם חברת חשמל?

רגע, אז על מה באנו היום? קודם כל אני רק מצטער שלא הצלחנו לעבור ועדת שרים לחקיקה עם עוד חוקים. יש לנו גם בגז הטבעי, אני מקווה שנצליח בקרוב ונגיע. וגם התיקון של הפוֹטוֹ-ווֹלְטָאִי, של הגגות חשוב מאוד. ההכנסה זה מקורות אנרגיה.

לגבי מה שבגללו אנחנו באים היום: לפני שנתיים – קצת יותר – העברנו בממשלה רפורמה בחשמל. ביוני 2018. רפורמה שאפתנית מאוד – לא אדבר עליה עכשיו שעה – ומהפכנית מאוד. בסך הכול בשנתיים הללו הרפורמה התבצעה בקצב מרשים. עברה חקיקה בפרק זמן קצר. שתי תחנות כוח ענקיות של חברת החשמל, אחת גדולה ואחת ענקית - - -

נמכרו.

כבר נמכרו. הניבו לחברת החשמל הכנסות - - -

תזכיר לנו איזה תחנות נמכרו?

הראשונה אלון תבור, השנייה רמת חובב. אגב רמת חובב, הבעלות עליה עוברת ממש השבוע. היא נמכרה, העברת המפתח תהיה השבוע. שתי התחנות האלה - - -

היא נקראת גם רמת בקע, אם אני לא טועה.

זה באזור רמת בקע. התחנה נקראת רמת חובב. כשאתה נוסע בכביש לבאר שבע, מצד שמאל.

שתי התחנות האלה ביחד - - - הרפורמה התקדמה, התחנות האלה נמכרו, לא רק שנמכרו בזמן, הן נמכרו במחירים שלא ציפינו, ביחד לדעתי בלמעלה מ-6.5 מיליארד שקל, או כ-7 מיליארד שקל הניבו גם למשק - - - גם הצרכן נהנה מזה. ההתייעלות בחברת החשמל גם היא לפי הקצב, עם פרישת עובדים לפי הקצב. אמורים לצמצם שם את מצבת העובדים בכ-2,000 עובדים, והסיפור מתבצע בהתאם לתוכנית ואפילו קצת יותר. כבר פרשו מאות רבות של עובדים, קרוב ל-1,000.

חלק מהעובדים הועברו כבר לחברת הניהול?

לגבי חברת הניהול – את חברת הניהול היינו אמורים להקים אותה בדצמבר 2019, לפני שנה. היו בתחילת הדרך לא מעט עיכובים, מכל מיני סיבות, לא מוצא לנכון לפרט, אם תרצה אפשר לפרט, אבל היו עיכובים.

אובייקטיבים או לא אובייקטיבים? זה מה שאתה צריך לומר לי.

מה זה אובייקטיבים או לא אובייקטיבים?

אנחנו אנשים קשובים. אם הקשיים אובייקטיביים, הדין לא ייקוב את ההר. אבל אם זה לא אובייקטיבים – נאבק עליהם.

אגיד כך, גם אם זה לא נשמע טוב: כל הגורמים מחוץ לממשלה שהיו צריכים לעשות הכול – עשו הכול. הממשלה יש לה לפעמים את הקצב שלה, ולפעמים יש בחירות וצריך למנות יושבי-ראש.

לפעמים?

לעיתים. בסך הכול זה לא בגלל חברת החשמל ולא – לממשלה לפעמים בדברים האלה דווקא לוקחים זמן. הסיפור יצא לדרך, הקמנו את החברה הזאת ברמה הפורמאלית – למנות מנכ"ל, להתחיל לגבש הנהלה – לפני כבר כשנה. הבנו שאנחנו נצטרך לבוא כאן להארכה נוספת. ההארכה הנוספת הזאת, אגיד כך: מה שהחברה צריכה לעשות עכשיו זה לקלוט אליה כ-250 עובדים מחברת החשמל. שתי יחידות גדולות מאוד. אחת זה כל התכנון ארוך הטווח והשנייה זה אנשי ההפעלה שיושבים ומפעילים תחנות כוח, מחליטים איזה תחנה עובדת. אנשי ניהול המערכת.

המהלך הזה מורכב מאוד ויש בו הרבה מאוד היבטים. אני בהחלט יכול להגיד שהם לא עמדו בזמנים מכל מיני סיבות. בלי לספר שגם לקורונה יש השפעה משמעותית.

חברת הניהול, זו חברה שלא תהיה בבעלות חברת החשמל?

החברה הזאת היא 100% בעלות ממשלתית. זו חברה שאנחנו חושבים שאסור שהיא תהיה פרטית. היא מחזיקה את הלב. אבל הרעיון ברפורמה הוא שהיא מופרדת מחברת החשמל, ולמה? כי בסופו של דבר אנחנו רוצים שמי שמנהל את המערכת מלמעלה, יראה את האינטרס הממשלתי-הציבורי ולא יונע מאינטרסים של חברת החשמל. ככה זה מאפשר גם תחרות, יש הרבה מאוד שחקנים פרטיים היום בשוק, אנחנו רוצים שהם ירגישו בטוחים. הרעיון השני זה גם למקד את תשומת הלב - - -

יש הרבה תחרות בייצור בלבד.

נכון. לא רציתי להכביר בדברים - - -

צריך לדייק.

הבסיס של הרפורמה זה שמה שיכול להיות בו תחרות – תהיה בו תחרות. זה קודם כל הייצור, ושתיים זה האספקה – שיבוא יום שתוכל להגיד ממי אתה רוצה לקנות את החשמל שלך בבית. בייצור התחרות כבר מתקדמת מאוד, יש יצרנים פרטיים שמחזיקים כבר למעלה מ-30%, עם מכירת התחנות זה עולה ועולה. חברת החשמל ברפורמה מוכרת חצי מיכולת הייצור שלה בגז טבעי. וגז טבעי זה מסוף העתיד. תוסיף לזה את כל מה שכבר קיים בשוק הפרטי, ותגיע לזה שייצור החשמל הפרטי בישראל ביחד עם המתחדשות – יואב, ראש רשות החשמל, יוכל לדייק יותר – על פני זמן יגיע ל-70%, ול-80%. הייצור יהיה פרטי.

עם מה חברת החשמל נשארת? חברת החשמל נשארת – ההולכה והחלוקה. בסוף בחוטים אי אפשר לעשות תחרות. ואני חושב אדוני היושב-ראש, שמשוק אחר שאתה מטפל בו אנחנו גם למדים שכשיש מונופול פרטי ששם תשתית זה לא תמיד עובד כל כך טוב.

אני דווקא שמח מאוד גם כאיש אוצר, עם כל האידיאולוגיות, שבסוף ההולכה והחלוקה זה מונופול ממשלתי אחד שחברת החשמל מנהלת אותו. שם היא תתמקד, שם היא תעשה, שם היא תצליח. ניהול המערכת, יישאר גם הוא ממשלתי, אבל בעצם הוא בחברה נפרדת שאין לה כאילו אינטרס. היא אמורה להיות שקופה, גם לחברת חשמל - - -

לכאורה אין לה אינטרס.

אין לה את האינטרס שלה, כל אחד מפתח אינטרסים.

יכול להיות מצב ש - - -

היא תפתח את שלה עם השנים.

אין לה אינטרסים במקטעים אחרים במשק החשמל, זה בטוח.

כן, כן. היא אמורה להיות במידה רבה, אם יואב הוא יו"ר רשות החשמל - - -

רציתי רק להבהיר שאני לא מקבל את הדברים כאבסולוטיים.

זה ברור. לא תמיד הממשלה והחברה תהיה באותו עין. אבל - - -

אבל היא - - -

אבל איך אמרת – מתחום אחר שאני עוסק, בתחום אחר שאנחנו רואים, ברשות שוק ההון, היכן שהייתה דורית סלינגר. לכאורה, אנחנו מבקשים ממנה לפעמים סעד כאזרחים, אבל היא בניגוד, אפילו בניגוד עניינים לאזרח. ברגע שכל שוק ההון הפך להיות הציר המרכזי – אם פעם זה היה הבנקים, היום זה לא הבנקים לבד, היום הבנקים הולכים וקטנים בקטע הפיננסי, היום הם שחקנים מרכזיים. היא ברשות הפיקוח על שוק ההון, אינטרס היציבות של שוק ההון חשוב כערך עליון לפני – גם לי הוא חשוב – אבל באינטרסים המסחריים, ביני ובין היציבות של השוק - - -

אבל אין ברירה, מישהו צריך לאזן.

בסוף, בסוף, גם חברת ניהול הזו – אבל איך שלא יהיה, זה יותר טוב מאשר מה שיש.

זה יותר טוב, וזה לא רק האינטרסים, זה גם האינטרסים, אבל זה גם שתהיה חברה שבסוף זה התפקיד שלה בחיים. זה מספיק חשוב. ניהול משק החשמל הוא מספיק מורכב כדי שתהיה חברה שבזה היא תתעסק. וכמובן הרוב הגדול של העובדים עוברים לחברת החשמל. היינו צריכים לעמוד בזה, דחינו את זה, הייתה סמכות של השר לדחות את זה פעמיים. היום הגענו לוועדה כי דחייה נוספת היא בסמכות הוועדה.

כמו שאמרתי, הקמנו את החברה כבר לפני למעלה משנה. לנו חשוב מאוד אדוני היושב-ראש, חשוב מאוד לבוא לדיון היום אצלך למועד הזה כשהחברה יצאה לדרך באמת. ולכן גם משכנו והיו פה לחצים, הפעלנו בחודשיים האחרונים מכבש לחצים מאוד גדול על החברה. הייתה פה עבודה מאוד קשה גם של חברת חשמל, גם של החברה, בעיקר של רשות החשמל – נמצא פה ממלא מקום היו"ר יואב והיועצת המשפטית חרות – עשו פה עבודה אינטנסיבית מאוד. אבל אמרנו לחברה: כדאי מאוד ונכון מאוד שעד ה-3 בדצמבר את יוצאת לדרך עם הפעילות המהותית שלך. והבוקר, בצוהריים למעשה, השר חתם על תיקון הרישיון כך שהחל מהיום מה שאנחנו מבקשים לדחות זה רק, מה שנקרא: פעילות ניהול המערכת הינ"מ, ואת כל פעילות התפ"ט, פעילות התכנון ארוך הטווח, שזה בערך חצי מהפעילות.

היא כבר יצאה לדרך.

אתם מבקשים דחייה בחצי שנה.

אגיד עוד משהו היושב-ראש: באנו לדחות בחצי שנה, אנחנו מפעילים כל לחץ על החברה לסיים את זה מהר. ההערכה שלנו – ואני אומר את זה לצערי – היא שנגיע כאן יכול להיות לדחייה קצרה נוספת.

אתה צריך לבוא לפה כדי לקבל את זה, כדי לקבל את ההארכה היום, אתה צריך לומר לי שאתה בא אלי לדווח לי ב-3 ביוני 2021, שחברת הניהול קמה ועובדת. יכול להיות שהיא תצטרך תוך כדי סינכרונים קטנים, אבל עוד דחייה זו אמירה לא אחראית.

תראה, לא, אני - - -

חשבתי שזה מה שאתה הולך לומר. רצינו לבוא היום לומר לך – לכן הקמנו את זה וזוהי הדחייה האחרונה, ולכן הקמנו את זה. הקמנו את זה מקרטע, חצי, אבל הקמה זו אמירה. בוא, אם השר לא היה חותם לא הייתם מקימים את זה? יכול להיות שלא הייתי נותן את זה.

אנחנו מאוד לוחצים אותם. הם כרגע מדברים על אוגוסט, אנחנו עושים מאמץ מאוד גדול. להתחייב אני לא יודע, אבל אני העברתי את המסר, אנחנו נעשה כל מאמץ בעניין הזה. זה בעיקר שאלות של מערכות מידע ומחשוב ונעשה כל מאמץ והמסר ברור.

אמרתי: קשיים אובייקטיבים – אנחנו פה. קשיים לא אובייקטיבים – אנחנו לא בשבילם. לכן אני אומר: קודם כל שתדעו שזו הארכה אחרונה. זו הארכה אחרונה ואתם תצטרכו להתאמץ, להתאמץ ולשכנע את הוועדה אם לקבל הארכה נוספת. אפשר להקים, אפשר לעשות הכול. תבוא, תגיד לי, תשמע – אף אחד לא יעמוד עם זכוכית מגדלת ויבדוק איך היא מתפקדת. יכול להיות שתעשו איזה הסכם מעבר איך זה עובד, אבל זה שהיא צריכה לקום במלואה? היא צריכה לקום במלואה.

- - - אחר כך חודש, חודשיים של איזה הרצה משותפת. שתהיה על הפרקטיקה ההרצה המשותפת. דמי רצינות מה שנקרא.

אני מבין את המסר. לבסוף היושב-ראש, יש הבדל גם בין חברה פועלת לבין זה שבאופן רשמי וסופי, מה שנקרא, חברת החשמל יכולה להגיד ברוך שפטרני מעולו של זה. כדי שחברת החשמל תוכל להגיד את זה, אנחנו צריכים לדעת שהעסק שם תפור וגמור. הבנתי את המסר ואני מעריך גם שנהיה במקום הזה עד יוני שהחברה תהיה במקום מאוד מתקדם.

גם אני העברתי את המסר. אתה רוצה להוסיף לפני שהיא תקריא את הצו?

לא. המסר ברור, אין ספק שאנחנו צריכים ללחוץ עליהם שהם צריכים לעמוד בזמנים ולהקים את החברה. אני רוצה רק להגיד שהתפקוד של החברה ובעיקר של ינ"מ זה תפקוד קריטי. כלומר, אי אפשר להקים את החברה בצורה מקרטעת. אני לא אגיד שאנחנו מקימים עכשיו חברה מקרטעת. פשוט מקימים רגל אחת, אנחנו מקימים אותה בצורה ראויה.

אפשר לעשות מצב ביניים, שזה לא פוגע בתפקוד.

זאת המטרה. בראש ובראשונה המטרה שלנו זה טובת משק החשמל, ושמשק החשמל יתפקד בצורה טובה. זאת המטרה הראשונה, אחר כך אנחנו כמובן רוצים לממש את הרפורמה לפי לוחות הזמנים המדוברים. אנחנו לא רוצים שתהיה עוד דחייה.

יש מישהו שרוצה להתייחס או אחרי ההקראה של הצו?

אני, סמי תורג'מן, יושב-ראש הדירקטוריון.

בבקשה.

חשוב להגיד שהחברה מתחילה לפעול היום. אנחנו לא מחכים ליוני, החברה מתחילה את הפעילות שלה כבר מהיום, אחרי שקלטנו את יחידת התכנון, את תפ"ט של חברת החשמל. כ-110 עובדים שמתחילים על כל ההיבטים של התכנון, החל מהיום, בהתאם לצו שהשר אישר, שרשות החשמל אישרו, ועל זה אנחנו פועלים.

הדירוג הנוסף, שזה לקלוט את יחידת ניהול המערכת, הוא בעצם בנוי בעיקר על כל מה שקשור ביכולת שלנו במערכות מחשוב, ביכולת שלנו ביכולות תקשורת. המגבלות שקיימות בתקופת הקורונה הם כאלה שהדברים חייבים להתבצע בצורה בטוחה והדרגתית, כי מדובר פה על אתר שהוא אסטרטגי לניהול משק החשמל במדינת ישראל. לכן לצד קשיים אחרים שהיו לנו, הקושי העיקרי שעומד לפתחנו זה מגבלות של קורונה, ופיזיקה של החיים: של להתקין Data Centers , של להתקין תוכנות, של להתקין מאגרי מידע – זה עניין של פיזיקה. אנחנו עושים את כל המאמצים להתכנס עד לחודש יוני 2021.

אבל צריך להבין שיש כאן מגבלות שהן בכלל לא פשוטות, ולא נרצה לעשות שום דבר שמסכן את השרידות ואת האמינות של מערכת החשמל.

גם אנחנו לא.

בדיוק. לכן אנחנו מאיצים ככול שניתן, אנחנו מתחילים לפעול עם יחידת התכנון, ומוקדם ככול האפשר. וברורה לנו הדירקטיבה, גם של הוועדה וגם של שר האנרגיה ורשות החשמל, ונעשה הכול כדי לקצר את זה, אבל צריך להבין שיש כאן מגבלות שחלקן לא בשליטתנו.

כפי שאמרתי קודם, על בעיות אובייקטיביות שלא ניתן היה למנוע אותן או לצפות אותן – אנחנו כאן בשבילכם. בעיות אחרות, לא ניתן כתף.

ברור לגמרי.

אני רוצה להשלים משפט, יורם כהן, מנכ"ל החברה.

התפרצת, אבל בבקשה אדוני.

סליחה. כמו שאמר סמי, מעבר למערכות המידע, שזה בעצם השלב הבא שאנחנו פועלים להשלים אותו. כל מה שקשור בכוח אדם, בעובדים – חתמנו אתמול הסכם קיבוצי, אנחנו עם וועדי העובדים מסודרים מבחינת תנאי העסקה שלהם וקבלתם. יש כבר משרדים מוכנים שמחכים לפעימה השנייה של העובדים. כל התהליכים האחרים של החברה – ברמת רישיון, אמות מידה, הסכמים – למעשה מסוכמים וסגורים. כך שברגע שנסיים – באמת פרויקט אדיר של מערכות מידע, שהמשמעות שלו גם העברת דאטא של עשרות שנים שהצטברו. העברה של מאות תוכנות, מאות רישיונות מחברת החשמל לחברת מנהל המערכת. מבחינת התשתיות האחרות שלנו, אנחנו כבר מוכנים, רוב המשימות שעמדו בפנינו בשנה האחרונה ביצענו אותן ועמדנו בהן. ולמעשה ברגע שנשלים את פרויקט – שלושה Data Centers שאנחנו מקימים מאפס. ברמת אבטחת מידע מאוד גבוהה, הפרויקט הזה הוא פרויקט אדיר ממדים. ברגע שנסיים אותו, אנחנו כמובן נקלוט באופן מידי את העובדים. כמו שאמרתי – אתמול חתמנו על הסכם קיבוצי והנושא הזה כבר סכום, סגור ומוסכם.

תודה. התייחסויות נוספות? אם אין – נקריא את הצו. היועצת המשפטית של הוועדה רוצה לומר דבר מה.

תודה. לפי הרפורמה במשק החשמל למעשה נקבע שהרישיונות של חברת החשמל, בין השאר לניהול המערכת, יעמדו בתוקפם עד שיינתן רישיון לניהול המערכת לחברת ניהול המערכת. לאחר שרישיון כזה כבר ניתן כפי ששמענו כאן וכפי שגם נכתב במסמכי ההכנה, אני מבקשת שתסבירו לוועדה איך שתי הדברים האלה מתיישבים, שמצד אחד ניתן רישיון ומהצד השני הרישיון של חברת החשמל ממשיך להיות בתוקף?

אוקיי, ברשותכם אסביר, חרות היועצת המשפטית של רשות החשמל, קבלת הרישיון החלקי לא מאיינת מכיוון שנתנו רק לחלק מהפעילות. כמו שאודי הסביר, יש פעילות של תכנון ארוך טווח ויש פעילות של ניהול מערכת. כרגע נתנו את הרישיון רק לחלק מהפעילות, לפעילות של מה שנקרא תפ"ט: תכנון ארוך טווח. בהקשר הזה, סעיף 60א לחוק משק החשמל, תשנ"ו-1996, קובע כי רישיון ההיערכות של חברת החשמל שמכוחו היא מבצעת את הפעילות של הולכה, חלוקה וניהול מערכת, הוא יהיה בתוקף כל עוד לא ניתן רישיון לאותה פעילות. ואם ניתן רישיון לפעילות או לחלק ממנה, זה יגרע מהרישיון האחוד. זאת אומרת שהפעילות של תפ"ט נגרעת מהרישיון האחוד, אבל אנחנו עדיין צריכים להאריך את הרישיון האחוד לצורך פעילות ניהול המערכת. לכן יש חובה לגשת לוועדה, זה גם להבנתנו הייתה גם כוונת המחוקק ולכן זה מתיישב וזה בסדר.

אוקיי. נקריא את הצו.

רועי יקריא את הצו.

תציג את עצמך בבקשה.

רועי גולדשטיין, מהייעוץ המשפטי במשרד האנרגיה.

צו משק החשמל (דחיית מועד מתן רישיון לניהול המערכת) (תיקון), התשפ"א-2020


בתוקף סמכותנו לפי סעיף 60א(ב)(1)(א) לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996
בהתייעצות עם רשות החשמל ורשות החברות הממשלתיות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אנו מצווים לאמור:


1.
בצו משק החשמל (דחיית מועד מתן רישיון לניהול המערכת), התש"ף-2019,
בסעיף 1 -



(1) אחרי "המועד" יבוא "האחרון";



(2) במקום הקטע החל במילים "יידחה כך שיהיה" עד המילים "(3 בדצמבר 2020)" יבוא "יהיה לא יאוחר מיום כ"ג בסיוון התשפ"א (3 ביוני 2021)".

אני רואה שהכנתם מראש את האופציה לבקשה נוספת.

כן. לעניין האחרון, המינוח האחרון שמצוין בסעיף 1(1), הכוונה כאן למהלך המדורג כפי שהוסבר על ידי חרות. וכמובן הדבר לא מונע פניות נוספות ככל שתידרשנה בהקשר שצוין קודם לכן.

והכל תלוי ברצונו של פקיד האשראי. נגמר האשראי – לא מאשר אשראי. אל תבנו על זה, כל מי שעוסק בזה, שלא יבנה על זה. אנחנו ידידותיים ורוצים, אבל גם רוצים שזה יתקדם. יש עוד כמה אבני דרך ברפורמה הזו.

כן.

אנחנו רוצים להאיץ את זה.

הערת נוסח קטנה: בלו"ז הצפוף שהצו נקבע לדיון, לא הספקנו לסגור את זה ביננו קודם, אני רוצה להעיר שלדעתי בפסקה 2 עדיף להשאיר את הנוסח שהצו קובע היום. כלומר, שהמועד האחרון כפי שהוצע ידחה כך שיהיה לא יאוחר מיום כ"ג בסיוון התשפ"א, 3 ביוני 2021. כלומר לתקן רק את המועד ולא את הנוסח של הצו, אחרת זה נשמע כאילו זה באמת יהיה המועד האחרון ולא יתבקשו הארכות נוספות.

ככה גם נשמר הקשר עם נוסח החוק שממנו זה מציע.

התיקון מקובל.

נעמה, אשמח אם תבהירי, פסקה 1 נשארת ללא שינוי?

מי הדוברת?

אפרת נחלון, מהלשכה המשפטית במשרד האוצר.

בבקשה.

ההערה שלי היא לגבי פסקה מספר 2. פסקה מספר 1 אין לי הערות לגביה כפי שהיא הוסברה על ידי נציג משרד האנרגיה.

- - - תודה.

אוקיי. אנחנו נצביע על הצו. מי בעד אישור הצו?


הצבעה

אושר פה אחד.
צו משק החשמל (דחיית מועד מתן רישיון לניהול המערכת) (תיקון), התשפ"א-2020 – אושר עם התיקונים שהוכנסו

הצו אושר. אני מברך את החברה בברכת הדרך. אני מקווה שתהיה דרך צלחה בעזרתנו. כל טוב.

תודה רבה.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:35.