פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



5
ישיבת ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה לענייני הנגב
01/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה לענייני הנגב
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"א (01 בדצמבר 2020), שעה 13:30

זיהום סביבתי בעקבות התנהלות לקויה של חברת קצא"א בטיפול בדלקים - דוח מבקר המדינה 68ב - היערכות לקראת תום זיכיון המשנה של חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ

חברי הוועדה: שלמה קרעי – היו"ר

ברוך ובר - מנהל מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה

תומר גלאם - ראש העיר, עיריית אשקלון

יצחק לוי - מנכ"ל, חברת קצא"א

מיטל אמיתי - מנכ"לית האיגוד, איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון

מאיר בן דוד - מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה

שבתאי שאל - תושב אשקלון

איל קופמן

הילה מליחי


זיהום סביבתי בעקבות התנהלות לקויה של חברת קצא"א בטיפול בדלקים - דוח מבקר המדינה 68ב - היערכות לקראת תום זיכיון המשנה של חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ

שלום חברים, אני פותח את ישיבת ועדת המשנה לענייני הנגב בוועדה לביקורת המדינה. הנושא על סדר-היום: זיהום סביבתי בעקבות התנהלות לקויה של חברת קצא"א בטיפול בדלקים. הדיון מתקיים לאחר דליפה שקרתה בשבוע שעבר במתקני קצא"א באזור אשקלון, שגרמה לאי נעימות, לקוצר נשימה, לבחילות של תושבי אשקלון, לפי התלונות שהגיעו, ואפילו חלק מתושבי אשדוד. אני מודה לקצא"א ולראש העיר אשקלון, תומר גלאם, שנמצא אתנו כאן, ולנציגים הנוספים. המטרה שלנו היא ביקורת בונה. אנחנו רוצים להבין מה קרה באותו יום, איך טופלה התקלה, באיזו מהירות, איך זה השפיע על התושבים, ואיך אפשר למנוע התרחשויות כאלה בעתיד. אני מבקש שקצא"א תתחיל בהצעת הדברים. לאחר מכן נשמע את ראש העיר ואת הנציגים האחרים שכאן. בבקשה. שם ותפקיד.

צוהריים טובים. שמי איציק לוי, אני מנכ"ל קצא"א. אני אנסה לתאר בקצרה מה קרה מהלילה בין רביעי לחמישי, עד יום שישי בשעות הצוהריים, כשהסתיימה התקלה. מה אנחנו יודעים שקרה, אין עדיין ניתוח סופי ומלא, זה יסתיים בימים הקרובים על פי המצב שקיבלנו מהמשרד, אנחנו עובדים על זה. ואילו פעולות נעשו על מנת לפתור את התקלה ולהוריד את הרמה שזה הפיץ מסביב למינימום במהלך התקלה, ומה אנחנו נעשה כדי למנוע הישנות של המקרים האלה.

בלילה בין רביעי לחמישי, לפנות בוקר, בסביבות השעה 05:00-04:00 בבוקר היה שבר ענן מאוד מאוד מאוד חזק מעל קצא"א. על פי המדידות שלנו, ירדו כ-90 מ"מ מים במהלך כחצי שעה עד שעה, בסביבות השעה 05:00-04:00 בבוקר. כמות הגשם הזו, שהיא כמות גשם מאוד חריגה, עלתה לגג המכלים שלנו והיא גרמה לכך שהצטבר הרבה גשם על גג המכל. בגגות המכלים יש קווי ניקוז שאמורים להוציא את המים האלה בחזרה מגגות המכלים. באחד המכלים שהיה לנו, מכל 56, שהיה במצב של גג נמוך – הסבר קצר: המכלים שלנו כולם הם מכלים עם גג צף. הגג עולה ויורד בהתאם לגובה הדלק. הסיבה לסוג הזה של הבנייה – קודם כל, ככה בנויים כל המכלים בעולם משתי סיבות: אחת, בטיחותית. כאשר הגג יושב על הדלק ועולה ויורד, אין שכבת גז מעל הדלק, וכשאין שכבת גז, הסכנה פחותה לדליקות וכולי.

למה אין גג כפול?

בסוג הזה של הגגות אין גג כפול כי אם אתה שם גג כפול, אתה יוצר במרווח הזה, אפשר להגיד, פצצה, כי אין אטימות של 100%, והמכלול הזה, מה שנוצר באמצע, יכולים להצטבר בו גזים לאט-לאט והסכנה היא כפולה ומכופלת. לכן זה לא קיים כמעט בשום מקום בעולם בסוגי דלקים כאלו, בדלקים שלא מתאיידים, או סוגי דלקים אחרים, יכול להיות סוג כזה של בעיות. רוב המכלים בעולם בנויים ככה, כולל המכלים של קצא"א. הסיבה השנייה שיש גג צף היא מטעמי איכות סביבה. ברגע שהגג עולה ויורד, אין שכבת גז. הגזים האלה לא יכולים בשגרה – לא באירוע הזה – לצאת החוצה, ועל ידי כך אתה מונע פליטה של גזים החוצה.

מתי גיליתם את התקלה? היא התרחשה בין 05:00-04:00 בליל רביעי. תתאר את התקלה, מה היה.

כפי שאמרתי, המכל נמוך. באופן טבעי, במכל נמוך, קצב הניקוז של המים הוא קצת יותר איטי מאשר מכל עם גג גבוה בגלל הנושא של מפלסים – פיזיקה רגילה. לפנות בוקר עשינו פעולות מסוימות כדי להעלות את הגג, כדי לנסות להגביר את קצב הניקוז, אבל בגלל הכמות העצומה בשעה הזאת, בסביבות השעה 05:00 בבוקר, הקצב גבר, אבל כנראה שלא מספיק. בשעה 05:30 בערך היה סיבוב אחרון בחווה, בדיקות שאנחנו תמיד עושים בזמן שיש גשם, וכמובן שלא היה שום דבר. ב-05:50 קיבלנו הודעה מכיבוי אש עירוני שיש ריח של דלק באשקלון, וביקשו שנבדוק אם זה מאצלנו. מיד עם ההודעה הזאת יצא סיור שלנו לשטח וגילה שבאזור מכל 56, המכל המדובר, יש ריח. דיווחנו חזרה לכיבוי האש העירוני שהבעיה היא אצלנו כנראה ואנחנו מטפלים בה. הדגשנו שאין יציאת דלק לסביבה. דיווחנו חזרה לכיבוי אש שאנחנו אתרנו אצלנו שבאזור מכל 56 יש ריח של דלק ואנחנו מתחילים לטפל בנושא, שאנחנו מזהים שעלה דלק על גג המכל, עם שכבה דקה מעל המים הרבים שהיו על הגג, והתחלנו בטיפול בתקלה באותו רגע. בערך שעה אחרי זה גם אני הייתי כבר על הגג, ושעה אחרי זה כבר היו נציגי המשרד לאיכות הסביבה אצלנו במתקן. מרגע זה התחלנו את התהליך של הטיפול בתקלה.

הטיפול בשלב הראשון היה לשים קצף על גג המכל. זה קצף שהתפקיד שלו הוא כפול: אחד, למנוע התאיידות, או לצמצם את ההתאיידות של הדלק. הדלק שיצא היה בכמות מאוד מאוד קטנה, אבל היא נפרסה על שטח גדול בגלל שהייתה כמות גדולה של מים על הגג. זה נפרס על שטח גדול, וברגע שיש פריסה על שטח גדול, ההתאיידות יותר גדולה, לכן באופן מידי הקצפנו את הגג. יש לנו מערכת אינהרנטית ששמים על הגג ומקציפים את גג המכל. זו הסיבה הראשונה. הסיבה השנייה היא שהייתה סופת ברקים לא קטנה גם בשעות האלו עד 06:30-06:00, סופה לא קטנה של ברקים, וחששנו שכתוצאה מברק יהיה - - -

כל זה קורה בחמישי בבוקר?

בחמישי בבוקר, חיובי. אמרתי, הדיווח היה ב-05:50 מכיבוי אש אלינו. סדר גודל של כחצי שעה, 20 דקות אחרי זה דיווחנו שזה אצלנו והתחלנו לטפל, וסופת הברקים הייתה פחות או יותר באותה השעה. ההקצפה בוצעה – בערך בשעה 07:00 הגג כבר היה מוקצף עם שכבת קצף עליו, והתחלנו להוריד באופן מידי להוריד את גובה הדלק במכל על מנת להפסיק את יציאת הדלק למכל.

יש לכם פרוטוקול לאירוע כזה? זה סיכון שאתם מכירים?

באופן שגרתי, אסור שיעבור דלק לגג המכל, זה ברור. כשיש אירוע כזה, יש פרוטוקול קבוע מה עושים – שמים שכבת קצף - - -

מה התדירות של אירועים כאלה? בכל שנה זה קורה?

אירוע כזה לא היה בקצא"א מאז ומעולם. אני 20 שנה בקצא"א, ב-20 שנה אף פעם לא היה. בתחקור של "זקני הכפר" – לא היה אירוע כזה אף פעם בקצא"א, שעלה דלק על גג מכל כתוצאה ממים. דלק לא עלה, ולכן זה לא היה אף פעם. אבל העיקרון הוא אותו עיקרון – כשיש שכבה של דלק, גם אם זה בחוץ או על גג המכל, הפעולה הראשונה שעושים היא קצף על הדלק על מנת למנוע אחת, שריפה, ושתיים, התאיידות. עכשיו מתחילים לטפל בבעיה. הפעולה הבאה הייתה הורדה של מפלס הדלק בתוך המכל על מנת להפסיק את גלישת הדלק החוצה מהמכל לפני הנוזל. תוך כדי ההורדה זיהינו כמעט בוודאות שהמקום שהדלק יוצא ממנו הוא ממרכז הגג באיזשהו מקום. מכיוון שהוא היה כבר עם קצף ומזג אוויר מאוד מאוד סוער, אי אפשר היה לדעת חד משמעית את הנקודה, אבל זה היה נראה ממרכז הגז. כשגמרנו להוריד את הדלק למפלס נמוך, התחלנו בפעולות של שאיבה. הבאנו משאבות. במצב הזה, שהגג מאוד מאוד נמוך, אי אפשר לרדת לגג המכל למטה ללא מערכת נשימה, ואסור לשהות שם הרבה כי יש גזים, ולכן מורידים למעלה עם מנוף משאבה למטה ומתחילים לשאוב את הנוזל. הורדנו משאבה ששאבה את המים בחלק התחתון של הנוזל, והורדנו משאבה עם סקימר, שזה איזשהו אביזר שיונק את פני הנוזל, ששם הדלק, על מנת להוריד כמה שיותר את הדלק כי המים לא מפריעים לנו, מה שמפריע לנו זה הדלק ששוכב על פני הנוזל.

התהליך הזה הוא תהליך איטי, זה תהליך של ריקון הגג, הוא נמשך עד למחרת בשעות הבוקר. במהלך אחרי הצוהריים והלילה, כאשר עשינו ניתוח והבנו שאנחנו יודעים כמעט בוודאות שלא הגג קרס, אלא הייתה יציאה של דלק ממרכז הגג ממה שנקרא "ונט", הורדנו אנשים שלנו עם מערכת נשימה ומיגון מפני ניצוצות, שלא תהיה, חס וחלילה, שריפה. הדאגה הראשונה שלנו היא לבטיחות של העובדים שלנו. שמנו פקק על אותו ונט, והתחלנו להרים את הגג כלפי מעלה על מנת להגביר את קצב ניקוז המים החוצה. ההרמה של הגג נגמרה בערך ב-06:00 בבוקר ביום שישי.

פעלתם ברצף כל השעות האלו?

בשעות האלו עבדו ברצף, היו אנשים על הגג, הייתה משאבה על הגג. התהליך של ההרמה – אני חייב להדגיש – זה 100,000 קוב. אתה צריך להזרים 100,000 קוב, זה לא תהליך שלוקח שעה-שעתיים, זה לוקח הרבה מאוד שעות.

זאת אומרת, אתם מזרימים דלק לתוך המכל?

לתוך המכל, כדי שהגג יעלה כלפי מעלה. זה תהליך שלוקח זמן. אסור לעשות שני דברים: אסור לרדת לגג המכל בנקודות האלו, זו סכנת נפשות. אסור לסכן את האנשים. מעבר לזה, כל הזמן הוזרק קצף לגג המכל. הייתה גם רוח, גם גשם בכל השעות האלו, והרוח והגשם מפזרים את הקצף הזה. קיבלתי גם הודעות שחלק מהקצף הזה הגיע אפילו עד אשקלון. שמנו כמויות גדולות מאוד של קצף על מנת להוריד את הסכנה גם של שריפה וגם של הצתה. התהליך הזה של עליית הגג לוקח זמן בגלל נפחו של המכל, והוא נגמר בערך ב-06:00 בבוקר למחרת.

אלו תקלות שקורות במקום אחר בעולם? אתם למודי ניסיון מאחרים?

אני אנתח עוד שנייה מה קרה, מה חושבים שקרה – אני קצת מסתייג כי אנחנו עוד לא גמרנו את התחקיר. אנחנו צריכים להגיש תחקיר, ואנחנו נעשה את זה באופן מלא, אבל אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה קרה. אני מסתובב הרבה מאוד בעולם ובהרבה מאוד חוות בעולם, זה תהליך מאוד מאוד חריג, של מים שעולים על הגג וגורמים לכך שדלק יצא ויהיה על משטח הגג. לפחות בהרבה מאוד שנים שאני מתעסק בזה – ואני כמעט 20 שנה בקצא"א – זה לא תהליך שאני מכיר אותו, גם לא ממקומות אחרים.

וכל הפעולות שעשיתם הם חלק מפרוטוקול מסודר שיש לאירוע כזה, למרות שהוא אירוע שלא קרה אף פעם?

נכון. נכון. יש פרוטוקול שאומר מה קורה אם יש דלק על הגג – תעשה א', ב', ג', ד'. תעלה את הגג, תביא משאבות וכולי, אל תרד בשום פנים ואופן, תשים קצף, אל תרד בלי מכשירי נשימה. כל התהליכים האלו.

תחתור לסיום ותגיד לי – נחזור אליך בהמשך לתגובה של דברים אחרים שנשמע, אבל תגיד לי מה למדתם מהתקלה הזאת, ומה אתם מתכוונים לעשות כדי שהיא לא תישנה?

אם ההשערה שלנו של מה שקרה ומה שגרם לגלישת הדלק למים היא נכונה – ואני אומר, אנחנו נגמור את זה ביום-יומיים הקרובים, ולפני זה לא נחזיר את המכל הזה לכשירות – התיקון הוא תיקון פשוט שיפתור את הבעיה באופן טוטאלי. אני אומר את זה כי יש לנו בחווה 30 מכלים. זה לא קרה באף מכל. אנחנו יודעים לזהות את הפער הקטן שיש בין המכל הזה ועוד שניים דומים יחסית ב-30, ועד סוף השבוע הזה כל שלושת המכלים האלו יהיו מתוקנים או משודרגים, שימנעו את הדבר הזה באופן מוחלט.

כלומר, אלו מכלים ישנים יותר?

לא, אלו דווקא המכלים החדשים, כבודו. המכלים הישנים שלנו נבנו בשנות ה-50', זה מכל שנבנה לפני 10 שנים, שהוא טיפה שונה, ממש באביזר מסוים על גג המכל. הוא קצת שונה מהמכלים האחרים, ועובדה שזה לא קרה במכלים האחרים. אני אומר עוד פעם, האירוע של גשם של 90 מ"מ בסביבות חצי שעה עד שעה באזור מאוד ממוקד – ואנחנו יודעים למדוד את זה, יש לנו אמצעים. אנחנו יודעים למדוד בדיוק כמה גשם ירד על גג המכל הזה, והמכל השכן שלו והמכל השכן שלו. אנחנו יודעים לבדוק בדיוק בהתאם לשינוי מפלס הדלק במכל כמה מים ירדו על אותו גג בפרק זמן מסוים. אנחנו יודעים להגיד שבשעה הזאת, בין 06:00-04:00, פלוס-מינוס, ירדו 90 מ"מ לשעה – לא לשעתיים, לשעה – ואפילו בסדר גודל של 40 דקות ירד כל זה. זה התרגום. זה אירוע חריג מאוד, שיכול להיות – כרגע אני משער השערה כי אני לא הייתי בזמן שתכננו את המפעל ואת המכל הזה. יכול להיות שכאשר נתנו את תנאי הסף לבנייה של המכל הזה, לא נלקחה כמות גשם כזאת גדולה שיכולה להופיע, כמו שקורה, לצערנו – היה אתמול בעיתון, בתל אביב, שהביוב גלש לים בגלל כמות גשמים גדולה וכולי.

תקלה אחת לא מצדיקה תקלה אחרת.

לא, חס וחלילה. לא אמרתי כלום, אני רק מנסה להבין מה גרם לכך שמי שתכנן את הגג הזה לפני 12-10 שנה, איזה תנאי סף הוא לקח, ובהתאם לכך הוא תכנן. אין מה לעשות, אנחנו יודעים שמזג האוויר בשנים האחרונות נעשה הרבה יותר חמור, ובהתאם לזה אנחנו נשנה את מה שאמרתי כדי שאפילו בתנאי מזג האוויר הקיימים לא - - -

תודה איציק. תומר, ראש עיריית אשקלון.

אני פחות אתייחס לנושא המקצועי, מיטל וברוך יתייחסו לעניין המקצועי, איך טופל, למה טופל ומה לוחות הזמנים. הדבר שהכי מדאיג אותי מבחינתי – אני אחלק את זה לכמה חלקים. אדוני היושב-ראש, הדבר שהכי מדאיג אותי זה אי דיווח לרשויות. אני קרוב לשעה 07:45 בשיחה מול מפקד תחנת הכיבוי, בשיחה במקביל עם נציג קצא"א, שהוא מדבר אתו ומסביר לו: השעה כבר 07:45, האירוע מתחולל – התחיל לפחות – משעה 03:30 בכמויות הגדולות של הגשם, וכמויות הטלפונים – המוקד ממש קרס. היה את האירוע של הגשם, ולאחר מכן האירוע התפתח האירוע של קצא"א. לוחות הזמנים שמציג אדוני המנכ"ל קצת תמוהים בעיניי, גם מבחינת התהליכים של מה שאמרת שעשיתם, היה גם את העניין של דיווח שהאירוע הסתיים, לפחות לאנשי התקשורת; ובשעת צוהריים ביום שישי האירוע עדיין עמד בעינו, ונמשך מעל 24 שעות.

הדבר הכי מהותי בעיניי – אני מבין, יכולות להיות תקלות, אבל תקלה שכזו, חייב לדווח באופן מידי לרשויות. אנחנו הכנסנו – ברגע שזה הגיע למשרד הבריאות, ותחנות הניטור שלנו הראו מדדים של פי 11% מהתקינה. תבינו, זה מטורף – פי 11% מהתקינה. עכשיו יציגו את זה אנשי המקצוע. זה דבר שהוא חמור. זה מסכן את הציבור, וסיכן את הציבור, וחשף אותם לרעלים במשך מספר שעות לא מועט, עד שמשרד הבריאות הנחה את התושבים להסתגר בבתים ולהתכנס לתוך הבתים כדי למנוע עד כמה שאפשר את החשיפה לאותם ריחות עזים שהתחוללו בעיר אשקלון.

מצד אחד, אדוני המנכ"ל אומר שהוא קרוב ל-20 שנה במתקן. המתקנים האלה הם חדשים. כל שכן, אם המתקנים חדשים, ברור שהיית חלק, או חלק בלתי נפרד בהקמה שלהם, ולכן הדברים האלה היו צריכים להילקח בחשבון. אני לא מדבר פה ברמה האישית, חלילה, לא של המנכ"ל ולא של אף גורם בקצא"א. מבחינתי, הדבר שהכי חשוב לי הם התושבים שלי. זה לא אירוע ראשון. אומנם לא של המכלים, אבל לא אירוע לא ראשון, ולא שני ולא שלישי. ואני אמרתי את זה גם לשרה להגנת הסביבה, וגם לברוך ובר, שהוא מנהל המחוז, וגם למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שכל הזמן האירועים נגמרים כלא כלום, כאילו כלום לא היה. היו את הריחות שהגיעו מהים – זה טוען חברת חשמל, ההוא טוען קצא"א, כל אחד מאשים אחד את השני, ובסוף האירועים נגמרים ללא כלום. המטרה היא קודם כל לעשות את הפקת הלקחים כדי שאירועים כאלה לא יחזרו.

שתבינו, היום רמת התחלואה במדינת ישראל במחלת הסרטן – באשקלון אנחנו בין הערים המובילות, מספר 2, בתחלואה בסרטן בילדות וילדים בעיר אשקלון. זה דבר שהוא מטורף. מדינת ישראל קיבלה החלטה שהיא לא נכונה: גם להעביר את פי גלילות, והיום עוד שוקלים להגדיל את ההיקפים בגלל ההסכם עם האמירויות, ואף אחד במדינה לא מניד עפעף ואפילו לא משתף את הרשויות – יוצאים ומקדמים – ואפילו את המשרד להגנת הסביבה מה הם הולכים להביא, איך הם הולכים להביא, באיזה היקפים, אבל קודם כל עושים את העסקאות. תושבי אשקלון פחות מעניינים, רמת הסיכון שלהם פחות מעניינת. אני אגיד לכם, זה לא רק הדליפות, זה הרבה יותר מכך. במוצאי שבת האחרון חווינו אירוע של ירי לעבר העיר אשקלון למתקנים לא פחות מסוכנים. אני אומר לכם פה, ההיקפים שהולכים וגדלים יביאו לאסון. אני בכוונה הגעתי לוועדת הביקורת, כי לצערי זה יקרה. אנחנו יכולים לפספס פעם-פעמיים-שלוש. היום, לצערי, אותו אמל"ח שיש לחמאס ולג'יהאד מסכן את אשקלון ברמה הכי גבוהה, בפרט שהמתקנים האסטרטגיים של מדינת ישראל נמצאים בחזית.

היום זו תקלה. זו תקלה שהיא תקלה חמורה, אבל גם עם תקלות צריך להתמודד. גם אני עובר משברי אקלים, היו לנו משברי אקלים, וכל הזמן אנחנו למדים, משפרים ומייעלים. תמוה בעיני איך בכל 30 המכלים המתקנים עבדו כמו שצריך, ובאירוע הזה לא, אבל ברגע שתסתיים הבדיקה, אני סמוך ובטוח שנקבל את הנתונים המדויקים. מה שיותר חשוב מהכול, אדוני היושב-ראש – אמרתי, הנושא הזה - - -

השיתוף של הרשויות.

זה לא רק שיתוף. הם מחויבים על פי חוק בתוך רבע שעה מהתחלת האירוע לטלפן, לעדכן את ראש העיר, לעדכן את משטרת ישראל ואת כל הגורמים. בשעה 10:00 בבוקר דיברתי עם מפקד המרחב.

ביום חמישי או שישי?

ביום שישי. צרחתי את נשמתי על מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, על ברוך, על ההתנהלות – מצד אחד, אומרים שהאירוע נגמר, ומצד שני, ריחות עזים בעיר אשקלון גם בבוקר. מעל ל-1,000 קריאות מוקד, לא רק אצלנו. אצלנו מעל 1,000 קריאות מוקד במוקד העירוני, והמוקד של איכות הסביבה הוצף וממש קרס. אגב, אני לא יודע בכלל מה האירוע, מאיפה הוא נובע, מה קורה ואיך אנחנו מתמודדים אתו. זה אירוע שהוא מאוד מורכב מבחינתי ושלא היינו ערניים. לצערי, כמות הגשמים שירדו באשקלון היא מעל 100 מ"מ של גשם, וגם אנחנו התמודדנו עם מזג אוויר מאוד סוער, אבל הצוותים היו בשטח ודיווחנו איזה כביש נסגר ומה נפתח, והחמ"ל עבד. צריך לקחת בחשבון, זו לא חברה שהיא סיעודית או שקשה לה, או שאין או שכן ניתן או שלא ניתן. אני אומר גם לנציגי המשרד להגנת הסביבה, יש את אותה חווה אצלנו בעיר אשקלון. היום יש מכשור וכלים ומנדפים שיודעים לקלוט ברמה הכי גבוהה את כמות הדליפות כאשר יש. עשו את זה גם ברצועת החוף, עשו את זה קצא"א לאחר מאבק עם הרשויות, עם המשרד להגנת הסביבה, והתקינו את אותו מתקן. למעט תקלה שהייתה לפני מספר חודשים, המתקן אכן נותן את המענה. הרי בשעת החיבור של הצנרת מהאונייה לתשתית הצנרת של קצא"א, מן הסתם, יש זליגה של ריחות, תלוי במשטר הרוחות, וברגע שהרוחות לכיוון הערים אשקלון ואשדוד וכיוצא בזה, כל הגזים נודדים ומגיעים לעיר אשקלון.

אני פה קודם כל בפנייה נחרצת לאדוני מנהל המחוז – עברנו מספיק עם קצא"א. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אמרתי את זה גם אתמול בוועדה של חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' ושל השרה להגנת הסביבה: אנחנו מאוד לא רוצים את קצא"א. מאוד לא רוצים את קצא"א. מדינת ישראל כפתה את קצא"א על אשקלון, ותאמינו לי שזה לא כלכלי עבורנו שאותו מתקן אסטרטגי יושב, ובגלל הסכמים – אני לא מאשים אותם – כאלה ואחרים, משלמים גם תעריפים שהם לא שווי ערך, אבל זה לא לוועדה, ולא לשם כך התכנסנו. מה שחשוב לי, אדוני היושב-ראש, אנחנו חייבים לעשות תחקיר עומק כדי: אחת, למנוע את האירוע הבא, שתיים, שממשלת ישראל תעשה בדיקה על כל אירוע שמתרחש. זה מזכיר לי את כל הדילים שנרקמים ברמה הלאומית, ורק אחרי זה השרים הרלוונטיים יודעים. מבחינתי אני רוצה לקבל תשובות ברורות מה רמת הסיכון של התושבים שלי. אני חייב להיות שקוף מול התושבים שלי, כי ברגע שיש אירועים כאלה – תאמין לי, אף אחד לא מחפש את יעקב, ואף אחד לא מחפש את ברוך, או אפילו לא את מיטל ולא את נציגי הוועדה המכובדים. כולם מתקשרים לראש העיר, למוקד, כדי להבין מה קרה.

אני אומר לכם, אדוני היושב-ראש, אני ביקשתי גם מכל חברי הכנסת וגם מהשרים הרלוונטיים, אנחנו רוצים לעשות את הדברים בצורה מסודרת. בצורה מסודרת. גם אם, חלילה, רוצים להגדיל – אנחנו לא בעד. מבחינתנו, אם הם מסתדרים עם אילת, שישנעו את כל הדלק לאילת, פחות מעניין אותי הכספים. אני אומר פה בריש גלי: פחות מעניין אותי. עדיף לי שיהיה באזורים אחרים, ושלא יהיה בעיר אשקלון. בעיר אשקלון יש מספיק את תחנות הכוח, את קצא"א, את תש"ן, את כל הזבל של מדינת ישראל מדינת ישראל ריכזה, איפה? באשקלון. ואתה יודע מה הפלא? שהעיר אשקלון היום היא 160,000 תושבים, שהולכת וגדלה בצורה מהותית, והולכת להיות 350,000 תושבים.

אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אני אשמח שתיתן את דעתה גברתי מנכ"לית האיגוד וברוך, כדי שנשמע איך אפשר להתמודד עם האירועים הבאים. תודה רבה.

תודה אדוני ראש העיר. מיטל אמיתי, מנכ"לית איגוד הערים, נפת אשקלון.

לצערי, לא מדובר באירוע חד פעמי יחיד. רק לאחרונה היו שלושה אירועים בחודשים האחרונים של זיהום אוויר ומטרדי ריחות מחוות הדלקים של קצא"א. זה אומנם היה אחד האירועים החמורים ביותר, אבל יש פה רצף של אירועים – היה לנו ב-27 באפריל, ביוני, ועכשיו בנובמבר. כמו שתואר, זה היה אירוע בקנה מידה עצום וגדול, אלפי פניות הגיעו גם למוקד של איגוד ערים לאיכות הסביבה, למוקד הסיוע, ובעיקר למוקד העירוני שקרס מטלפונים. קיבלנו אלפי פניות. אנשים התלוננו שהם חשים סחרחורות, בחילות, כאבי ראש. כל העיר געשה וכולם התקשרו. מרגע שנודע לנו שיש אירוע כזה חריג, שלושה כונני סביבה של איגוד הערים יצאו לאתר את מקור הריח. הגענו לחוות הדלקים של קצא"א. אני יכולה להגיד שגם אני באופן אישי יצאתי לשם כדי לאתר, כדי לראות את הדברים מקרוב, אחרי שראש העיר, שמשמש גם כיושב-ראש האיגוד שמאגד את הרשויות, הגענו לשטח כדי להבין את הדברים. תחנות הניטור של האיגוד הראו והצביעו על חריגות משמעותיות מערכי הסביבה, פי 11 של ערכים שהם מסרטנים. כלומר, זה בהחלט אירוע בקנה מידה, אפילו של קצא"א, מאוד מאוד גדול, שגרם לאנשים – מ-06:00 בבוקר ביום עד 15:00 בצוהריים ביום שישי.

לפני שתמשיכי, איך את מסבירה את הפער בין סיום התקלה שאיציק מתאר ביום שישי ב-06:00 לבין זה - - -

לא, לא. אם לא הובנתי נכון – האירוע הסתיים ביום שישי אחר הצוהריים, 15:00 או 16:00 בצוהריים.

מקודם אמרת משהו אחר. אמרת ביום שישי בבוקר.

לא, לא. סליחה, זה גם הזמן שזה דווח. בערך ב-15:00 או 16:00 אחר הצוהריים דווח מה האירוע. עד 12:00 או 13:00 בצוהריים הייתי עם החבר'ה שסיירו. החבר'ה היו על הגג, ואחר כך חזרתי לאירוע, אז אם הובנתי לא נכון, אני מתנצל. זה הסתיים ב-15:00 או 16:00 אחר הצוהריים ורק אז דווח.

יושב-הראש, שאלה מצוינת, וזה מוביל אותי לדרישות שלנו כאיגוד ערים לאיכות הסביבה ושל עיריית אשקלון. אנחנו דרשנו לפתוח בחקירה פלילית מידית. להכניס את המשטרה הירוקה למתחם הדלקים, ולאתר את הראיות, את הממצאים, להוציא מצלמות, כי רב הנסתר על הגלוי, ויש פה סתירות בין מה שקרה. אירוע מסוג כזה, אנחנו לא יכולים להמתין למשרד להגנת הסביבה שיוציא שימוע, שימתינו. אנחנו מבקשים לפתוח בחקירה, זה אומר לשלוח חוקר עם סמכויות של משטרה ירוקה, ולהבין מה קרה כדי שמקרים כאלו לא יחזרו על עצמם בעתיד.

זה עניין גם של מבקר המדינה. אנחנו בוועדה לביקורת המדינה, תיכף נשמע את נציגי המבקר. אתם מדברים על אירועים חוזרים, כנראה אירועים חוזרים לאו דווקא מדלקים בקצא"א אני מבין.

לא, לא, לגמרי, מחוות הדלקים של קצא"א, אירועים של זיהום אוויר ומטרדי ריחות, בכל פעם בצורה אחרת; במקרה הזה זו הייתה דליפה בדרגה 56, במקרה אחר זה בעיה מהמקשרים. ודאי שהאירועים גורמים לזיהום אוויר, לאותם סימפטומים שאנשים מתלוננים עליהם, גם בעיר אשקלון, גם במועצה האזורית חוף אשקלון, מגיע עד אשדוד. אוכלוסייה מאוד גדולה שסובלת, אין שום סיבה לא להכניס משטרה ירוקה. זה אירוע חריג בקנה מידה עצום – להכניס משטרה ירוקה, לחקור מיד, לפני שהדברים האלה - - -

מי קובע אם נכנסת משטרה ירוקה או לא? זה קשור אליכם, למשרד להגנת הסביבה.

המשרד להגנת הסביבה. אנחנו ביקשנו בכל אירוע ואירוע לפתוח בחקירה, לא לתת לתהליכים להתמשך, לעשות שימוע וכולי. למה מחכים, שמישהו ימות? אני לא מצליחה להבין את זה. יש פה אירוע בהיקפים עצומים, ואנחנו ציפינו שמיד יחקרו אותו, מיד להשיג את הראיות, את הממצאים, להבין מה קרה, כדי שמקרים כאלה לא יחזרו שוב. הדם של תושבי אשקלון לא שונה מתושבים אחרים במדינת ישראל. יש עוד אירועים נוספים מתחנות הכוח, ואני לא אדבר על זה כרגע, אבל רק מחוות הדלקים של קצא"א בחודשים האחרונים היו שלושה אירועים גדולים, וחייבים לחקור את זה.

הדבר השני שאנחנו ביקשנו – לקצא"א יש תנאים סביבתיים ברישיון העסק שהם ישנים מאוד, הם מלפני עשור. אנחנו ביקשנו לעדכן את התנאים הסביבתיים, שתהיה לנו יכולת לבצע פיקוח על התנאים. שהדרישות הסביבתיות יתאימו להיום, ל-2020, זה מה שאנחנו ביקשנו. אנחנו ביקשנו את זה גם במסמכים אחרי כל אירוע ואירוע מהמשרד להגנת הסביבה, לעדכן את התנאים. אם הייתה לי אפשרות, אני הייתי עושה את זה בעצמי, ומיד - - - מהצוות המקצועי, ויש לנו את היכולת לעשות את זה. אין לנו את היכולת לפקח, מי שאחראי על זה הוא המשרד להגנת הסביבה. זה המקום לדרוש לעדכן את התנאים הסביבתיים כדי שיתאימו לדרישות. למשל, להקים מערכת משאוב אדים לכל המתקנים. יש הרבה סעיפים, אנחנו דיברנו בצורה מסודרת, ובחנו את הדברים, וצריך לעדכן אותם כדי שיתאימו. לא יכול להיות שעושים מפרטים אחידים על פרויקטים אחרים. מדובר פה בתשתית לאומית שגורמת למטרדים סביבתיים חמורים לכמות גדולה של תושבים, למספר גדול של תושבים, חייבים לתת את הדעת ולפעול בהתאם.

תודה מיטל. ברוך, מנהל מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה.

צוהריים טובים. ראשית, אף אחד לא מאושר מהאירועים, ויש אירועים רבים באזור הזה. אני רוצה להתייחס לאירוע הספציפי הזה, הוא שונה מאוד מכל האירועים האחרים שחווינו אותם, שהוא הפתעה, שאותה אנחנו נחקור. אנחנו בדרך כלל חווים אירועים מסוגים אחרים, תיכף אני אפרט. רק תיקון טעות קטנה – אין חריגה מתקני הסביבה. התקן נמדד באופן ממוצע ביממה. כן נכון שברגעים מסוימים היו פיקים מאוד מאוד גבוהים, על זה אין חולק. מי שהוציא את ההתרעה לתושבים זה המשרד להגנת הסביבה לא בגלל החריגה, אלא בגלל הפיקים האלה והשילוב של הריחות.

מה זה פיקים? הפיקים האלה חרגו מהתקן.

לא, לא, לא, התקן נמדד - - -

התקן מאפשר פיקים?

התקן מדבר על 24 שעות, אבל היו פיקים במשך שעות רבות פי 11 מהתקן של 1.2%, ולכן אנחנו הנחינו את התושבים, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, להסתגר בבתים, לא לצאת לפעילות מאומצת. אבל זה נכון שמבחינת החוק אנחנו לא יכולים להגיד – וברוך צודק לגמרי – שהיו ב-24 שעות בתחנת ניטור, כשהרוח בדיוק לכיוון תחנת הניטור, חריגות שאפשר על פי חוק - - -

מיטל, תרשי לי להסביר את הדברים האלה, כי אני חושב שאני גם כן קצת מבין. זה נכון שבהתייעצות עם הגורם המוסמך – הגורם המוסמך זו האחראית על ניטור האוויר במשרד להגנת הסביבה – גם על סמך עדויות על - - -, הוצאנו את ההנחיה הזאת לתושבים להסתגר בבתים לפרק זמן מסוים. האירוע הספציפי הזה הוא אירוע, כמו שאמרתי, חריג, הוא ייחקר. אנחנו לא התחלנו בהליך של אכיפה מסודר. כן התחלנו – הוצאנו צו ביום שישי למניעת מפגעים, שמורה כך וכך הוראות לגבי הפעלת המכל, מנענו המשך הפעילות שלו, דרשנו תחקיר שאמור להגיע עד סוף היום הזה. על סמך התחקיר הזה אנחנו נבצע הליכי אכיפה. כמקובל במדינת ישראל, אני לא יכול לומר מראש מה יהיו הליכי האכיפה לפני שיהיה שימוע. נציגי האיגוד ונציגי העירייה מוזמנים להגיע לשימוע ולהביע את דעתם. רק אחרי שאנחנו אנחנו נאסוף את כל הפרטים, אנחנו נהיה בשלים מספיק כדי לקבל - - -

מה הליכי האכיפה שבוצעו בשני האירועים הקודמים שמיטל הזכירה?

עוד פעם, נאמר פה בפסקנות שזו קצא"א. אני על קצא"א עשיתי שבעה הליכי אכיפה מאז שאני בתפקיד, משנת 2017 – שניים באילת והיתרה באזור אשקלון. שניים לא קשורים לנושא של זיהום אוויר, ורוב האירועים – אגב, מעולם לא הייתה לנו ראייה חד משמעית ברמה הפלילית שתאפשר לנו באופן חד משמעי, כפי שעורכי הדין דורשים – ובצדק - - -

סליחה ברוך, אמרתי את זה גם ביום שישי – גם אם זבוב נכנס, לקצא"א יש מערכת מצלמות גם על המכלים. אתם אפילו לא דרשתם – שזה דבר שהמשטרה דורשת באופן ישיר כשיש אירוע חריג שכזה, שהוא מסכן חיי אדם – להביא את כל החומר של המצלמות. אתם מחכים כנראה שדברים יסתדרו, אני לא יודע באיזו צורה, אני גם לא מאשים אף אחד. אבל לא יכול להיות מצב – אדוני היושב-ראש, אלו דברים שהם חמורים. אירוע חריג כזה – ראש העיר, אני, בא, מביא את מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מביא את מנהל המחוז, מנהלת האיגוד, ואומר להם: כולם המומים מה קרה, איך פועל, איך לא פעל. יש לכם שם מצלמות 7/24, ואם יש גם 8, אז 8. אני מבקש לקחת את הראיות, - - - נעלב, המשרד להגנת הסביבה, שהם אחראיים על המשטרה. תביאו את הראיות. הם לא נותנים את הראיות.

לכן אני משלים אותך – ברוך, אנחנו נבקש לשלוח לוועדה את ממצאי התחקיר שלכם.

אין שום בעיה, ברצון רב מאוד. אני רק רוצה לומר - - -

אגב, בתחקיר, אתם כן השתמשתם בתיעוד מתוך החווה?

אני רוצה לומר שוב שהמשטרה הירוקה בתמונה מהיום הראשון, אבל אני לא רשאי, ואני גם לא אעשה את זה בוועדה הזו, לומר ולספר מה השיחות שהיו עם המשטרה הירוקה. היא יודעת מזה, ההחלטות האופרטיביות המקצועיות הן בידיה. כל הנתונים בידיה והיא תעשה מה שהיא מוצאת לנכון לעשות. אני לא גורם חקירה, אני מנהל המחוז, והסמכות היחידה שיש לי היא לבקש חקירה פלילית. יש לי גם סמכויות מינהליות, שאותן מימשתי, ביום שישי הוצאתי צו.

רק שיבינו החברים שנמצאים פה – צו סילוק מפגע זה לטפל במפגע. זה הצו. אם נזכרו ביום שישי – המשרד נזכר ביום שישי, אחרי שראש העיר צרח את נשמתו על המנכ"ל ועל היושב-ראש, להגיד אנחנו הוצאנו צו סילוק מפגע. מה אומר צו סילוק המפגע? לטפל במפגע. אם אתם יודעים, המשרד להגנת הסביבה – ואתם יודעים – שהאירוע מתחולל כבר 17 שעות, רק אחרי שצעקתי את נשמתי, והגעתם לשם – אנחנו מוציאים צו סילוק מפגע. כלומר, מה? עשינו אווירה. אף אחד לא מבין מה המשמעויות, גם התושבים, אבל גם אתם, שתבינו, צו סילוק מפגע זה לטפל במפגע. זה צריך לצאת ברגע שהאירוע חמור, כמו שאתה מציג, וכמו שאדוני המנכ"ל, וכמו שגברתי יושבת-ראש האיגוד. הם אומרים שזה אירוע חמור. ברגע שזה אירוע חמור, צריך להוציא את הצו מידית, בפחות מ-24 שעות, בשעה-שעה וחצי להוציא צו סילוק מפגע. אז גם לא מדווחים לרשויות, לא לכב"ה, לא למשטרת ישראל, לא למשטרה הירוקה, לא לראש העיר, לא לאיגוד, וגם צו סילוק מפגע יוצא אחרי 24 שעות, והם גאים שהם הוציאו צו סילוק מפגע.

יש לכם גם ביקורת עצמית בתחקיר שתשלחו אלינו?

קודם כל, התזכיר מופנה בעיקר כלפי קצא"א. בתחקיר שאני עושה כלפי הממונים עליי, אני מדווח על כל מה שצריך לדווח, ואני חייב לומר שהממונים עליי יודעים על הדברים האלה מהרגע הראשון.

לא, לגבי העיכוב.

אני באופן אישי הייתי במקום כבר בשעות הבוקר המוקדמות – הבאתי איתי גם את מנכ"לית האיגוד, היא נסעה איתי ביחד ברכבי – על מנת להיות נוכח באופן אישי בנושא הזה. לגבי הסמכויות שיש לי – אני יכול לפעול רק על פי חוקי מדינת ישראל. אם כנסת ישראל תחליט לתת לי תחליט לתת לי סמכויות אחרות, ודאי - - -

לא, לא, לגבי הסמכויות שיש לך, לגבי הצו שדיברת עליו. אתה אומר שמחמישי בבוקר מוקדם היית שם?

ביום חמישי בבוקר הייתי שם, ובשעה 04:00, כשראיתי שישנה שאיבה, הבנתי שהאירוע עומד להסתיים, גם על פי דיווח אנשי קצא"א, ולפיכך לא מצאתי לנכון להוציא צו.

זאת אומרת, אמרו לך שהאירוע מסתיים מידית, וזה לקח עוד 24 שעות.

- - - לראות במו עיניי וראיתי כיצד השאיבה הזו מתרחשת, וקיבלתי הבטחה שהאירוע נגמר בתוך שעה או שעתיים. מאחר והאירוע לא נגמר בתוך שעה או שעתיים, כשחזרתי למשרד שלי, הוצאתי צו. אגב, לא מוציאים צו מעכשיו לעכשיו. צו חייב להסתמך על דוחות, ובמקרה בזה הסתמכנו על אנשי המקצוע של איגוד ערים. הדברים האלה לוקחים זמן להיכתב ולהימדד.

אתה יודע מה תמוה בעיני?

סליחה, אתה - - - לקטוע אותי.

סליחה, אבל חשוב לי ברמה הציבורית. סליחה, ברוך. שתבינו מה הרמה של מדינת ישראל בחיסיון, ומה התקנים שתקפים רק לקצא"א. אירוע מתחולל. כולם תמימי דעים שזה אירוע חריג. הוא אומר שהנוהל לא מחייב, הוא לא יכול להוציא אותו, הוא צריך לבוא, לראות, הוא בדק, ראה שהראו שכביכול יכול להיות שהאירוע הסתיים ולכן לא הוציאו צו סילוק מפגע. כעיקרון, צו סילוק מפגע זה "חרטה". זה רק להגיד להם: חבר'ה, תטפלו במפגע. וגם לזה הם אומרים: תקשיבו חברים, כדי להוציא את הצו, אנחנו צריכים ללמוד את האירוע. זה כמו שעכשיו מתחוללת מלחמה במדינת ישראל מול החמאס והעיר אשקלון. סליחה אדוני היושב-ראש, חשוב שתבינו את הפרופורציות.

אתה מביא דוגמה לא דמיונית.

אבל זה משהו שהוא לא דמיוני. אדוני היושב-ראש, עכשיו באשקלון יש ארבע פגיעות ישירות בבניין מגורים. תבוא המשטרה: חבר'ה, תקשיבו, כרגע אנחנו לא מטפלים במפגע ולא מפנים עד שאנחנו – חבר'ה, זה אירוע חריג, זה לא אירוע רגיל. אני מבין שהעובדים צריכים להיכנס עם המסכות ועם כל התקנים ומה שצריך כדי להבין את האירוע. אבל אתה שם לב, אדוני היושב-ראש, לשיח? קצא"א טוענת שבגלל התלונות ובגלל הדיווחים הם הבינו שקורה אצלם אירוע. אדוני המנכ"ל אומר שמבעוד מועד הם עושים סיורים בכל שעה ושעה, גם במצב שיש רמת סיכון כזו או אחרת, וגשמים עזים זו רמת סיכון. הם לא עלו על זה, מי שעלה על זה הם התושבים, אחרי שהם נחנקו.

ברוך, תשלים את הדברים.

אני יכול להשלים את הדברים? קודם כל, אני חושב שהצו יצא באופן מהיר.

תמשיך, תרד מהצו, הבנו את העניין.

אני יכול להשוות את זה לצווים אחרים של חומרים במקרים אולי הרבה יותר חמורים ממה שהיה. נעזוב את עניין הצו. עשיתי ופעלתי בכלים שאני יכול לפעול בהם, אלו כלים שמדינת ישראל נותנת בידי. לעניין אי דיווח או לא דיווח, כמו שאמרתי, יהיה תחקיר, והדבר הזה, מן הסתם, ייחקר. אני לא יכול לומר מראש מה יהיו מסקנות השימוע, כי זה לא מקובל במדינת ישראל. יהיה שימוע, נשקול את כל המידע שנגיע אליו, ואז נקבל החלטה.

לעניין הריחות, אחת הבעיות במתחם שם היא שהוא מתחם תשתיתי גדול שמורכב משלושה גופי תשתית ענקיים, צמודים זה לזה, וכמעט כולם עוסקים באותה מטריה. מתקן תשתית אחר, שהיה הבדל בינו לבין חבריו בחלק מהמוצרים שלו – אני לפחות הוריתי על פתיחה של שלושה מקרים בחקירה פלילית. לצערי הרב, שני מקרים נסגרו בגלל הבעיות הראייתיות הקשות. אני עדיין מחכה לתשובה של עורכי הדין לגבי המקרה השלישי. בכל המקרים האלה של ריחות שמדברים עליהם שהם בביטחון מקצא"א – אגב, אני באופן אישי מעריך שהם הגיעו מקצא"א – ככל שאין לי ראיות חד משמעיות – ואני הזמנתי את החברים לשימוע, והם הציגו את עמדתם בצורה רהוטה, לקחו את מיטב עורכי הדין – וככל שאין לי ראיות חותכות מבחינה פלילית, אני לא יכול להמשיך לפעול.

מה כן נעשה בשלוש השנים האחרונות כתוצאה מהליכי האכיפה? אני חשבתי באותה תקופה שאנחנו כנראה נסלק את המפגע העיקרי שעשוי לגרום, או פוטנציאל לגרום, לריחות מקצא"א, זו אותה מערכת שקצא"א מספרת לי שהיא מיוחדת בעולם ואין כמוה. אני לא יכול לשפוט את זה, אבל כתוצאה מהליכי אכיפה פתאום קיימת מערכת שיודעת לשאוב את האוויר מהאוניות בזמן טעינתן – האוויר נדחס והוא רווי במזהמים. עד עכשיו זה היה נפלט לאטמוספירה. במשך 20 שנה זה נפלט לאטמוספירה, ובשנה או בשנה וחצי האחרונות, לאחר הליך אכיפה, פתאום נמצא הפטנט, הוקם מתקן שיודע לסחוב בצנרת את כל האוויר מהאוניות שהוא נפלט, להביא אותו ליבשה מרחק של קילומטר או קילומטר וחצי - -

שלושה. שלושה קילומטרים.

- - ושורף אותו. כלומר, המפגע הזה שתושבי האזור סובלים ממנו 20 שנה הוסר. אני להפתעתי חשבתי שבזה אני אנוח מהתלונות, אבל מה שקרה, בשלושה-ארבעה החודשים האחרונים שוב הגיעו תלונות. שוב נעשו הליכי שימועים, שוב אין לי ראיות חותכות מאותן סיבות שטענו. הסתבר שבאותה העת קצא"א שיפצה את המקשר – יש לה חמישה מקשרים במקום – ולכן המתקן הזה היה חייב להיות מושבת שלושה חודשים. עבדו לפי פרוטוקולים אחרים שטוענים אך ורק מכיווני רוח מסוימים. עדיין לא מצאתי את הראיות המתאימות כדי להתחיל בהליך אכיפה. אני חייב לומר שהדבר הזה נסגר, כלומר, השיפוצים הסתיימו. אלו שיפוצים שנעשים אחת לעשר שנים. במקביל – ופה ניסינו לסייע לקצא"א ככל האפשר – הוגש הסדר בנייה כלפי מקשר נוסף, שהוא יכול להיות מקור אחר, חלופי. בפעם הבאה יהיה כבר מקשר חלופי, שגם בגלל שיש שיפוצים לא יהיו תקלות כאלה. לכאורה – לכאורה – את המקור הזה כנראה אנחנו גורמים. היתר בנייה, אני מבין שמגיע כבר. את המקור הזה, שהוא מטרד עצום לתושבי האזור, כנראה שזה יהיה מאחורינו בתוך זמן קצר.

אלה דברים שכנראה גרמו למה שהיה באפריל ויוני שהזכרתם.

אנחנו מעריכים ומניחים, וחזקה עליי שלו היו לי ראיות חותכות, לא הייתי מהסס - - -

אנחנו לא בית משפט פה.

לא, לא, הסמכות היחידה שיש לי היא לפתוח בחקירה פלילית, אבל בשביל זה צריך להכין תיק. כדי לבקש תיק לחקירה פלילית, הוא צריך - - -

להערכתך, מה שהיה באפריל ויוני מטופל עכשיו עם הסיפור הזה של - - -

הוא מטופל, ויטופל טוב יותר בעוד בערך חצי שנה.

תודה ברוך. אני רוצה - - -

אם אפשר, הערה.

רק שנייה. אני רוצה לשמוע את שבתאי שאל, תושב אשקלון.

עוד הערה אחת, אם אפשר, ברשותך, כי עלתה פה טענה שלכאורה התנאים אינם מעודכנים. אני רוצה לומר שיש מספר סטים של תנאים לקצא"א. אחד - - - שאתם מתחדשים אחת לשנה. בדבר הזה בכל פעם כשיש צורך לעדכן את דרישות ההיתר האלו, אנחנו מעדכנים. דבר שני, בתנאים לרישיון עסק מחייבים את קצא"א לעבוד לפי התקנים, בעת עדכונם, האמריקאים, API, זה American petroleum institute. כלומר, באופן אוטומטי, ככל שיש עדכון בתקינה העולמית, זה מוחל לתוך התנאים של קצא"א. דבר אחר שאני רוצה לומר, שהמשרד – מאחר ולא רק בקצא"א יש מכלים, כמו שאתם יודעים - - -

אתם מבצעים שם בקרת תהליך, בקרת איכות?

אנחנו נמצאים שם בהרבה מאוד ביקורות משותפות, אגב – גם של המחוז וגם של האיגוד, בקצא"א, ואנחנו נמצאים שם די הרבה.

תודה ברוך. תודה רבה. שבתאי נמצא אתנו?

צוהריים טובים לכם, חברי הוועדה המכובדים, חבר הכנסת שלמה קרעי, ראש עיריית אשקלון, מר תומר גלאם, ברוך ובר, וכל המכובדים. אני אספר לכם בקצרה על מה שחווינו באותם 24 שעות, אפילו קצת יותר. חוסר ודאות מוחלט. אחד מהדברים המפחידים שקורים לאבא עם ילדים, זה חוסר ודאות. כשאתה קם בבוקר לריח כל כך חריף של גז, ואתה לא יודע מה קורה – אתה בודק את הגז, אם יש לך נזילה, אתה בודק בתקשורת, שום דבר, אז אתה חושב שהכול אצלך. אחרי שעה אתה רואה את הילד שלך מקיא, אתה לא מבין מה קורה. מה אני צריך לעשות? אני מאשים את אשתי, אולי זה מהאוכל. אני מאשים את כל העולם, כי אני לא יודע מה קרה. התקשרנו למוקד העירוני, ועדיין לא קיבלנו את התשובה המלאה מה באמת קרה. אמר מר ברוך ובר שזה לא אירוע ראשון. הפחד שלנו כתושבי אשקלון שהאירוע החריג הזה, שנמשך מעל 24 שעות, אם יקרה מחר או מחרתיים אירוע יותר קשה, יותר גדול, מה יהיה עלינו? אנחנו כתושבי הקו הראשון של קצא"א, אפשר להגיד, ממש מפחדים מהעניין הזה.

אני חושב שהנפילה בדיווח, כמו שאמר ראש העיר, היא אחת התקלות הכי קשות שיכולות לקרות לנו כתושבים, שיש לנו חוסר ודאות איך אנחנו מתמודדים עם זה. הרי רק כמה שעות אחרי קיבלנו עדכון – תסגרו את החלונות ותישארו בבתים. אני מבקש מחברי הוועדה לשקול לעומק את הוצאת קצא"א מאשקלון. אנחנו לא צריכים את זה. אנחנו לא רוצים את הסבל הזה. יש לנו מספיק סבל להתמודד אתו מצד הפלסטינים, ואנחנו מבקשים: בבקשה, תשמרו עלינו, על הבריאות שלנו, על החיים שלנו, על הילדים שלנו. אני אסיים בזה, אני קצת בסערה. אני רוצה להודות לכם שהוועדה הזאת קמה ואתם חושבים ומתייחסים אלינו, לאירועים האלה. אני מקווה מאוד שהם לא יישנו יותר. תודה רבה לכם.

תודה, שבתאי. אני רוצה לשמוע את נציגי משרד מבקר המדינה. מאיר בן דוד נמצא אתנו? מאיר, בבקשה. אני אשמח לשמוע התייחסות. אני מניח שהקשבת לדיון, אז אולי הגיע הזמן לערוך דוח מבקר יותר מפורט על מה שקורה באשקלון והסביבה.

נכון שאנחנו ערכנו את הדוח האחרון, או עשינו את הביקורת, בשנת 2016, היא פורסמה ב-2017. עיקר הביקורת נגעה לעניין הפיקוח של משרד האוצר ומשרד התשתיות על ההיערכות לקראת תום הזיכיון. אחת המסקנות שאנחנו הערנו בדוח ההוא היא שהוציאו את משרד התשתיות כגורם מפקח על החברה. נכון שעל החברה חלים כל החוקים שחלים – אם אלו דיני איכות הסביבה ואם זה חוק הנפט ותקנות שונות שנגזרות מהחוקים האלה, ופיקוח קיים עליה. אנחנו עד היום, ארבע שנים, לא עקבנו באופן צמוד על מה שקורה בחברה, וצבר האירועים האחרון, אירועי זיהום איכות סביבה, מצביעים שאולי יש מקום להיכנס לביקורת. אם אני אתייחס לדברי המנכ"ל, לפחות מהתמונות שראיתי מהצילומים, ראיתי שהמכל הספציפי לא מקורה. התקלה הזו הייתה יכולה להימנע – או חדירת מים לתוך המכל ודחיקת הנפט הגולמי החוצה וזיהום האוויר בעקבותיו הייתה יכולה להימנע – אם הגג הזה היה מקורה, כמו שקורה במרבית המכלים, אני חושב שכבר בכל מכלים שנמצאים בחצר בתי הזיקוק. דרישות התקן כבר כמה שנים, מעודכן להיום, מחייבות קירוי של כל המכלים. אנחנו נבדוק למה החברה לא ביצעה את הפעולה הזו, שהיא פעולה יחסית זולה ופשוטה, לקרות את המכלים. זו פעולה שמונעת חדירת מים, וגם מצמצמת את הקרינה הישירה על גג המכל, וכתוצאה מכך גם פחות אידוי ודליפה של גזים מזהמים.

אנחנו נברר את הדברים בפני מבקר המדינה, ועל פי שיקוליו ותוכנית העבודה, אנחנו נפתח בביקורת, אם המבקר יורה לנו.

קחו בחשבון שמדובר כאן בתושבי אשקלון, שסובלים גם ככה לא מעודף נוחות ושלווה. הסיפור הזה מוסיף על כל מה שחווים התושבים באזור, ולכן בהחלט כדאי למצוא פתרון שיביא לפחות בתחום הזה של הגנת הסביבה, רגיעה באזור. לפי מה שתיארו כאן קודם – כמה מקרים ברצף. אני לא יודע אם זה דווקא קצא"א, אולי הביקורת צריכה להיות באופן כללי על איכות הסביבה באזור, גם של קצא"א, גם מוקדים אחרים של זיהום. אנחנו נשמח לשמוע שהתקבלה החלטה כזאת.

אנחנו נעדכן את יושב-ראש הוועדה בהחלטת המבקר בנושא. כרגע אני לא מוסמך לקבוע איזה נושאים ייכנסו לתוכנית.

יש הערה מראש העיר.

אם אפשר, בבקשה, אדוני המבקר, אני מבקש שזה יירשם בפרוטוקול – לקצא"א יש את האפשרות, והם עושים את זה בצורה מתוחכמת – היא מעבירה את ההיתרים לוועדה המחוזית, לוותמ"לים ולכל הוועדות, ללא בקרה של הרשות. אנחנו מקבלים את זה כעובדה מוגמרת. לכן אני מבקש, כמו שהיה בעבר, שתהיה שליטה מלאה לרשות על אותה הקמה של מכל כזה או אחר, או שינוי כזה או אחר, שלא יעבור ללא אישור ראשוני קודם כל של הוועדה המקומית. ברגע שהוועדה המקומית לא תאשר וילכו למחוזית, אז יש לנו את הבקרה המלאה. שלא יעקפו את הוועדה המקומית, ויגיעו ישר למחוזית או לוועדות אחרות. חשוב מאוד שזה יירשם בפרוטוקול, כי לפעמים אנחנו יכולים למצוא את עצמנו – לדעתי – לדעתי, אני אומר את זה לדעתי – זה קרה גם בעבר, אושרו מכלים לא על ידיעת העירייה. או לפחות לא באו לאישור הוועדה.

תודה מאיר.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעיר. נחקק חוק מיוחד לעניין הקמת החברה. במסגרת החוק הזה, הכנסת, המחוקק, החריג את החברה מהתהליכים הרגילים של תכנון ובנייה.

כבר לא.

שם הבעיה.

לא, לא, אדוני המבקר, אתה טועה, כי החוק הזה כבר פג.

כבר פג תוקף.

גם העניין של תשלומי האגרות, גם זה פג. לכן צריך לעשות שיהיה - - -

לא, אני מדבר על החוק מ-2017.

החוק מ-2017 בנושא תכנון ובנייה – אנחנו כמו כל חברה במדינת ישראל, עושים את כל תהליכי האישורים על מנת לבנות כל דבר שאנחנו - - -

כן, אבל מה שקרה, לפני שחוקק החוק התקדמו דברים.

מה שהיה, היה.

אבל מה שעשו לפני שחוקקו את החוק, האנשים המוכשרים – והם באמת מוכשרים – הם דאגו להעביר את זה בהיקפים שיספיקו להם לעוד 20 ו-30 שנה, ואז חוקקו את החוק ואף אחד מהממשלה לא התנגד לזה. אלו תרגילים של כיתה - - -

לחזק את מה שתומר אמר, לפני שחוקק החוק, קצא"א הגישה בקשה להוספה של תשעה מכלים. זו הגדלה של 40% מהיקף הפעילות שלה, והם עשו את זה בהליך לא של דיון בוועדה המחוזית, ולא דיון בוועדה המקומית. זו לא הקמה של מאצרה או איזושהי גדר, זו פעילות שמשפיעה על אוכלוסייה מאוד מאוד גדולה, ויש לה השפעות סביבתיות משמעותיות. לזה התכוון תומר.

וזה דבר שעדיין לא קרה, בתוכנית מגירה? זו תוכנית מגירה שאושרה כבר?

מה שיקרה, אם החברה תחתום עכשיו עם האמירויות – נכון שהעירייה תעשה את הכול כדי למנוע, כדי להגדיל את ההיקפים, אבל במבחן התוצאה יגידו יש לנו את ההיתר, הוצאנו את זה כבר לפני 2017, לפני שתוקן החוק, ועכשיו תתמודדו עם מה שאנחנו מוסיפים לכם, היקפים של הגדלה של 40%. חשוב, אדוני המבקר – וזה יותר חשוב אפילו מהאירוע – שחייב שיהיה אישור של הרשות לכל מכל ומכל. אי אפשר לנתק את הרשות מהאירוע הזה. זה חמור מאוד. גם אם זה צריך לבוא בחקיקה.

זה משהו שצריך לבדוק חוקית.

גם אם זה צריך לבוא בתיקון לחוק, אדוני היושב-ראש, אני חושב שאנחנו מחויבים לעשות את התיקון הזה, קודם כל עבור התושבים, ואחרי זה עבורנו.

בסדר גמור.

חייב דיון ציבורי, חייב התנגדויות.

תודה. איציק, אני רוצה דקה אחת שלך לתגובה, ואני רוצה לסכם את הדיון.

אוקיי. קודם כל, אני רוצה להדגיש שאנחנו לא מזלזלים בשום דבר בתחושת התושבים. שלושת רבעי מעובדי המתקן הם תושבי אשקלון, וכולם היו בין אלו שחשו באותם ריחות בחמישי ושישי וסבלו, ולכן אין לנו שום רצון או כוונה בשום דבר שנעשה על מנת לזלזל בתחושות התושבים. עשינו את כל מה שצריך לעשות במהירות האפשרית, בשמירה על הבטיחות, שחס וחלילה לא ייהרג מישהו. אני חושב שזה חוק שאסור לעבור עליו. צריך לשמור על בטיחות, אי אפשר לרדת לגג המכל שיש בו גזים ואווירה נפיצה, ולסכן את האנשים ולסכן את המכל. לכן כל מה שנעשה, נעשה ברציפות ונעשה תחת שמירה על בטיחות על מנת למנוע פגיעה קודם כל בנפש.

מה לא היה בסדר במה שעשיתם? מה שבסדר – שמענו.

מה לא היה בסדר? שבסוף לא היה צריך להגיע דלק לגג המכל, ואנחנו צריכים לוודא שבפעם הבאה, עם כל אירוע גשם, לא יגיע דלק לגג המכל. את זה אנחנו חייבים לוודא.

מכאן אני אשלים אותך, אני רוצה לסכם. תודה, איציק.

אני רוצה עוד שתי מילים. אני מסיים בדקה, רק מבחינת זמנים – ב-06:28 אנחנו דיווחנו לכיבוי אש עירוני שיש אצלנו בעיה ומקור הריח הוא אצלנו, ואנחנו מטפלים בזה. זה מוקלט. זה לא שלא דיווחנו. ב-07:00 וכמה דקות דיברו אתנו מאיגוד ערים, הם קיבלו דיווח מאחד העובדים שיש ריחות, ואמרנו אנחנו יודעים, אנחנו מטפלים. קצת אחרי השעה 07:00 – אין לי את השעה המדויקת – נציג איגוד ערים כבר היה בתוך המתקן. אז להגיד שאיגוד ערים לא ידעו מזה, זה פשוט לא מדויק.

זה מאוד לא מדויק.

מבחינת תחנות הניטור – אם אנחנו מסתכלים, כפי שנאמר פה, יש פיקים גבוהים, זה נכון, אבל לזמן מאוד מאוד קצר. הממוצע ביום שישי הוא 0.24, כשהתקן הוא 1.2. הממוצע ביום חמישי הוא 0.95, כשהתקן הוא 1.2.

1.2 זה לא ערך המטרה, 1.2 זה הלימיט.

זה התקן שאסור לחרוג ממנו בממוצע יממתי. זה התקן במדינת ישראל.

זה המקסימום.

אלה החריגות, תראה.

חבר הכנסת, יש לזכור שהתקן הזה מחמיר פי 5 מכל תקן באירופה, ואנחנו עומדים בו כל הזמן.

אבל אי אפשר להתעלם מזה.

אני לא מתעלם, אבל זה התקן.

זה שב-24 שעות אסור לחרוג, אבל אם יש לך שעה שבה זה 12.7, זה גרם לתושבים – שמעת מה קרה – לבחילות, להקאות. אין צורך לתמוך בטענה כלשהי ולהביא נתון שהנתון הסטטיסטי הממוצע היה 0.90, זה לא מעניין.

אבל זה התקן. לא, זה מעניין. זה מעניין כי זה התקן.

אני אומר לך שזה לא מעניין כי הייתה תקלה שגרמה לתושבים - - -

לא זלזלתי בתקלה, הודינו שיש תקלה.

אני בוחן במיקרוסקופ את השעה הזאת של 12.7, שזה פי 10 מהמותר, או פי כמעט 11 מהמותר. איציק, תודה רבה, אני רוצה לסכם את הדיון. הוועדה תרצה לקבל אליה את ממצאי התחקיר, גם שלכם, איציק, של קצא"א, כולל לוחות הזמנים והדיווח לרשויות. אני חושב שאולי צריך להכניס לתוך ממצאי התחקיר ולאותו נוהל של טיפול בתקלות בסדר גודל כזה אולי באופן יותר מודגש וברור את שיתוף הפעולה עם ראש הרשות, עם הרשות המקומית. יכול להיות שדיווח קטן לכיבוי אש – יכול להיות שגם שם יש תקלה שזה לא עבר, אבל בסופו של דבר, כשראש הרשות לא מודע לזה, וכשתושבים מקריסים את מוקד הפניות, זה משהו שלא צריך לקרות. אנחנו נשמח לקבל את ממצאי התחקיר שלכם, כנ"ל לגבי הדוח שלכם, ברוך, במשרד להגנת הסביבה.

אנחנו נרצה – מכיוון שזאת לא תקלה ראשונה, ואני לא אומר רק של קצא"א, יכול להיות של גורמים אחרים, גורמים מזהמים בסביבת אשקלון – לראות דוח מבקר. אנחנו נקווה שמאיר יעביר את המסר למבקר המדינה, ונקווה שנראה בהמשך דוח מפורט יותר ומקיף יותר על כל הזיהום הסביבתי. תושבי אשקלון סובלים מספיק מהמאבק שיש לנו מול רצועת עזה. אני כתושב עוטף עזה יודע מה הם מרגישים, גם בלי זיהום אוויר. צריך להיות אפס זיהום אוויר, שלא תהיה שום תקלה, ואם צריך להשקיע יותר משאבים ויותר תשתיות כדי שגם פליטת גזים כזו או אחרת פעם בכמה זמן לא תתרחש, אז צריך להשקיע את מה שצריך. נקווה שמכאן ולהבא תהיה רק ביקורת חיובית על איך שהדברים השתנו, ושלא נראה ולא נשמע על תקלות כאלו יותר.

תודה רבה לכל המשתתפים, מצטער שלא עליתם, מי שנמצא אתנו בזום. בהצלחה לכולנו. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:40.