פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
17
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
30/11/2020
מושב שני
פרוטוקול מס' 104
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ד בכסלו התשפ"א (30 בנובמבר 2020), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 30/11/2020
חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55), התשפ"א-2020
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55) (תשלום בדיעבד של גמלת הבטחת הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"א-2020 (פ/26/23) (כ/857), של חה"כ איתן גינזבורג, חה"כ מיקי לוי, חה"כ טלי פלוסקוב.
מוזמנים
¶
עלי בינג - רכז רווחה, בטל"א ועלייה, אגף תקציבים, משרד האוצר
מאיר שפיגלר - מנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי
לבנה עזרא - מנהלת אגף הבטחת קיום, המוסד לביטוח לאומי
שרית דמרי - דבוש - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
שמוליק מזרחי - יושב-ראש, הסתדרות הגמלאים בישראל
רישום פרלמנטרי
¶
טלי רם
הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55) (תשלום בדיעבד של גמלת הבטחת הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"א-2020 (פ/26/23) (כ/857), של חה"כ איתן גינזבורג, חה"כ מיקי לוי, חה"כ טלי פלוסקוב
היו"ר חיים כץ
¶
בוקר טוב. יום שני בשבוע, 30 בנובמבר 2020, י"ד בכסלו התשפ"א. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בנושא: הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55) (תשלום בדיעבד של גמלת הבטחת הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה), של חבר הכנסת איתן גינזבורג, חבר הכנסת מיקי לוי וחברת הכנסת טלי פלוסקוב. איתן, brief קצר על החוק. מיקי וטלי יוותרו כי המטרה להעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
תודה רבה. א', זו הצעת חוק שאני חושב שאנחנו לא זוכים לראות הרבה כאלה. למעלה מ-70 חברי כנסת, 74 או 77 חברי כנסת תמכו בה במליאה, בלי מתנגד. יש פה קונצנזוס רחב.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
חברתית. זו גם הצעת חוק צודקת - טלי פלוסקוב נאבקת על זה כבר הרבה מאוד שנים - אומרת בפשטות דברים מאוד מאוד ברורים. אדם שמקבל קצבת זקנה, מגיע לקצבת זקנה ואין לו מה שנקרא את רמת ההכנסה הראויה, והוא זכאי להבטחת הכנסה, הוא לא מקבל את הבטחת ההכנסה עד שהוא לא מבקש. לפעמים הוא לא מבקש כי הוא לא יודע, לפעמים הוא לא מבקש כי הוא מסתבך עם הבירוקרטיה, הוא מסתבך עם ההגשה באינטרנט.
ומה קורה ברגע שהוא מבקש? הוא מתחיל לקבל, אבל הוא לא מקבל את זה מהיום שמגיע לו, הוא מקבל מהיום שהוא מגיש.
היו"ר חיים כץ
¶
כי המדינה לא עשתה את העבודה שלה, אתה צריך להסביר. הביטוח הלאומי יודע את כל הנתונים על הבן אדם כי נתנו לו גם טופס שהוא יודע כמה הבן אדם הרוויח והוא יודע את ההכנסות שלו.
היו"ר חיים כץ
¶
הוא יודע הכול. ברגע שהביטוח הלאומי יודע הכול, הוא גם צריך לדעת ולהגיד לבן אדם, זה מה שנקרא מיצוי זכויות – מגיע לך לקבל את זה ואת זה, מגיע לך.
הביטוח הלאומי – ואני אוהב אותו, הביטוח הלאומי השתפר בחמש שנים האחרונות, בשלוש שנים האחרונות, מקיר לקיר, זה לא אותו ביטוח לאומי שכולם שנאו; עכשיו הביטוח הלאומי זה גוף שנותן ועושה, וכל הכבוד למנכ"ל שלו.
היו"ר חיים כץ
¶
אבל, מיצוי הזכויות חייב להיעשות. ואני ציפיתי שהאוצר יבוא ויגיד, אנחנו חושבים שאם המדינה החליטה שכבר מגיע לך, אנחנו גם נדאג שתקבל ותמצה את הזכויות.
היו"ר חיים כץ
¶
איתן, אני רוצה להסביר לך משהו. אתה עורך דין, אני לא, אני מהשכונה. זה כסף שהמדינה החליטה שמגיע לו.
היו"ר חיים כץ
¶
המדינה - שכל כך קשה עד שהיא נותנת, שהקצבאות נמוכות - החליטה שמגיע לו, במקום לרדוף אחריו ולהגיד לו קח, היא מנסה היום לשים מכשול. ובכל מיני טענות מטענות שונות – אני לא הייתי בסדר כי הייתי צריך להחזיר לוועדת שרים. אני 20 שנה בכנסת, אני לא מכיר כנסת כזאת שלא מתפקדת והממשלה לא מתפקדת וועדת השרים לא מתכנסת. ואסור לנצל את זה על מנת לפגוע באנשים שהמדינה החליטה שמגיע להם.
מה קורה עם בן אדם ששכחו לגייס אותו בגיל 18? לא ירדפו אחריו ויגידו עריק, היית צריך? או מישהו שנסע לחו"ל אחרי ששירת בצבא ולא ידע שהוא צריך לשלם ביטוח לאומי? לא ידע. הוא לא משלם עם ריבית וקנסות? בן אדם השתחרר מהצבא, נסע לחו"ל, אמר: אני לא בארץ שנתיים, לא ידע שהוא צריך לשלם. מה, מוותרים לו? לא מוותרים לו. ואותו בן אדם שהחליטו שהוא נזקק וצריך לקבל, הוא צריך לקבל.
אדוני מהאוצר, רוצה להגיד משהו?
טלי פלוסקוב (הליכוד)
¶
בוודאי שצודקים, אני רוצה פשוט להראות דוגמה. המכתב נשלח לאזרחית ב-9 בספטמבר וכתוב פה: עשינו את הבדיקה ואנחנו יודעים שאת זכאית להשלמת הכנסה החל ממרס 2020. כתוב פה, את זכאית ממרס 2020, אבל נתחיל לשלם רק מספטמבר כי בספטמבר את הגשת את הבקשה.
היו"ר חיים כץ
¶
אם את תיתני לנו זמן ואנחנו נחוקק את זה מהר, זה יהיה שנה רטרואקטיבית. לא חצי שנה. שנה.
עלי בינג
¶
עלי בינג, אגף תקציבים. קודם כול, האוצר בעד מיצוי זכויות, זה לא שאנחנו חושבים שהזכויות לא צריכות להיות ממוצות.
עלי בינג
¶
אנחנו בעד מיצוי זכויות, זה דבר ראשון שחשוב להגיד. דבר שני, אנחנו גם בעד התנהלות אחראית במובן זה שאם מביאים הצעה שיש לה עלות, יש לדון בסוגיית המקורות לאותה הצעה. ברור שהכנסת היא סוברנית, היא לא כפופה - - -
היו"ר חיים כץ
¶
לא, אני רוצה שתסביר לי. באמת, אני רוצה שתסביר לי. מה זה עלות? ברגע שהחלטת שמגיע לי, ואתה יודע שמגיע לי, אתה לפחות יודע – כי הביטוח הלאומי יודע שמגיע לי, אז אין עלות תקציבית כי העלות הזאת כבר כלולה.
היו"ר חיים כץ
¶
סלח לי, איתן, אל תפריע לי. תאמין לי, אני אסתדר. אם מיקי לא מפריע, אתה בטח לא צריך להפריע.
פה אתה יודע. אני מאמין באמונה שלמה שאתה לא רוצה להרוויח כסף על גבם של אלה שאתה החלטת שמגיע להם, והם החלק החלש בחברה.
אז אין עלות תקציבית. אין עלות תקציבית – תקשיב, כי אתה יודע שמגיע להם, לקחת את זה בחשבון, זה שהם לא יודעים ולא מימשו זה לא עלות תקציבית. אתה צריך למלא את חובותיך, וזה שאתה לא נותן להם, אתה לא ממלא את חובותיך.
אני חושב על זה ואני אגיד את זה מעל הדוכן כשאני אעלה את זה. עלות תקציבית היא אפס, כי אם הוא מבקש, לא עולה לך.
עלי בינג
¶
הכול בסדר, אני רגיל. אני כן רוצה להגיד, לפני שאני אתייחס לשאלה שלך, כבוד היושב-ראש. הכנסת כמובן סוברנית להחליט בהתאם לשיקול דעתה, כן הממשלה בסופו של דבר כפופה להחלטות של ועדת שרים. ועדת שרים לחקיקה כן דנה בהצעת החוק הזאת, דובר על כך שהיא תחזור לוועדת שרים לחקיקה.
עלי בינג
¶
כבוד היושב-ראש, תן לי להשלים שלושה משפטים ברצף. אחד, זה היה אמור לחזור לוועדת שרים לחקיקה, שלושה שבועות. שנית, זה היה אמור להיות מקודם בתיאום עם משרדים שונים, ביניהם משרד האוצר. שני הדברים הללו לא קרו ולכן מבחינתנו, קודם כול החלטת ועדת שרים לחקיקה לא קוימה בהיבט הזה, וזה שהצעת החוק הזאת מקודמת, אנחנו לפחות, כממשלה – עוד פעם, התייחסתי לכנסת בנפרד – אנחנו כממשלה רואים את זה כמשהו בעייתי וגם כחברי הממשלה וחברי הקואליציה, אני חושב שצריך להסתכל על זה ככה. עוד רגע אתייחס ברשותך גם למהות העניין.
מעבר לזה, עכשיו לסוגיית העלות. בסופו של דבר, כשהכנסת או כשהממשלה מקבלת החלטה ומשנה את המצב הקיים, צריך לבחון האם להחלטה עצמה יש עלות. זה ברור שאם יש מיצוי זכויות יותר גדול אנחנו לא סופרים את זה כעלות אבל לשינוי המדיניות ולתת תשלום באופן רטרואקטיבי, לבוא ולהגיד שלזה אין עלות, אני חושב שזאת אמירה לא מקצועית. האומדן של העלות שנעשה - - -
היו"ר חיים כץ
¶
אני רק חבר כנסת. כבר אמרת שבעה משפטים, ביקשת שלושה. אני רק חבר כנסת, אני לא מבין עלות, לא עלות. לא מבין.
עלי בינג
¶
ברשותך, אני אשלים. בסופו של דבר, אני מזכיר לכבוד היושב-ראש, בדיון הקודם, גם פה דיברנו על העלות, גם אתה בעצמך הבאת אומדן של העלות.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
הנה, הגיע מנכ"ל הביטוח הלאומי. תשאל אותו, אין לו עלות. מר שפיגלר, אתה מוזמן.
עלי בינג
¶
בכל מקרה, אני מזכיר לכבוד היושב-ראש שאתה בעצמך הערכת את זה בכ-36 מיליון שקלים. האומדן שאנחנו קיבלנו מהביטוח הלאומי מדבר על כ-34 מיליון שקלים. דיברה איתי לפני כן חברת הכנסת פלוסקוב שאולי יש טעות באומדן.
עלי בינג
¶
בוודאי שאפשר לבדוק הכול, כמו שאמרת. יש טעויות לפעמים, צריך לבדוק. האומדן לא נעשה גם על ידינו כמשרד האוצר אז אני לא יודע להגיד אם יש טעות. צריך לבחון.
כרגע, העלות שמוצגת, שנעשתה על בסיס עבודת מטה של הביטוח הלאומי וגם של הוועדה, מדברת על כ-34 מיליון שקלים.
לפיכך, מבחינתנו, זו בוודאי הצעת חוק תקציבית, על כל המשתמע מכך. זה אחד, וחשוב להגיד את זה פה לפרוטוקול בצורה מאוד מאוד ברורה. שנית, אני כן חושב שגם בצורה אחראית, בסופו של דבר, היה תקציב – לא תקציב רגיל – אבל היה תקציב שחולק שהיה 11 מיליארד שנוספו לתקציב ההמשכי. לא הוקצה לזה כרגע מקור. אם רוצים לנהל שיח אחראי ואם חושבים שהשימוש הזה הוא שימוש ראוי - - -
עלי בינג
¶
אני אסביר. אני חושב שצריך לנהל שיח שבא ומדבר בצד השימושים גם על צד המקורות. כן, אני חושב שזו התנהלות אחראית. ולכן, אני חושב שאם עושים שינוי של חקיקה שיש לו עלות של כ-34 מיליון, ואנחנו מוכנים לטייב את המספרים יחד עם חברי הכנסת ולראות, אם זו עלות נמוכה יותר כמובן שנתקן את ההערכה, אנחנו נבדוק את זה.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
כל כך הרבה חודשים יכולתם לבדוק, יכולתם לבקר, יכולתם לעשות מה שאתה רוצה. עכשיו, ברגע שצריך לחוקק, צריך להתחיל לבדוק, נלך, נבוא, נחכה. מה זה?
היו"ר חיים כץ
¶
אתם מבינים שהם עכשיו משחקים לידיים שלנו? תני לו לדבר, לעבור להקראה, להצביע, נקדם את החוק.
טלי פלוסקוב (הליכוד)
¶
חיים, זה בסדר, אבל עדיין חשוב מאוד שתדעו. אני אומרת, אוי ואבוי לנו, לחברה, אם יש לנו כל כך הרבה אנשים מבוגרים שלא יודעים ולא מוצאים את הזכויות שלהם. אתם מדברים על 34 מיליון שקלים, אני אומרת זה לא יותר מ-10 מיליון שקלים. אני נפגשת עם הסוגיות האלה, הם ממש בודדים. והבודדים האלה, אנחנו חייבים לטפל בהם, חייבים לטפל. אלה אנשים שאין להם מה לאכול.
אתה יודע טוב מאוד, עלי, מי זכאי להשלמת הכנסה. אלה אנשים שאין להם מה לאכול, ואתם מדברים פה על – אני לא מבינה מאיפה המיליונים האלה.
ולכן, אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, שאתה נחוש להעביר את זה ואני מקווה מאוד שאני עוד אוכיח את זה.
היו"ר חיים כץ
¶
שניהם, זה תקציבי. מעל 7 מיליון שקלים - תקציבי. אין משמעות אם זה 34 או 10. זו הצעת חוק תקציבית.
טלי פלוסקוב (הליכוד)
¶
אני יודעת. כשאנחנו ישבנו פה והם הציגו לנו את החישוב אני רק ראיתי אנשים, שמה? כל מי שמקבל השלמת הכנסה?
היו"ר חיים כץ
¶
- - כשיהיו הרבה אנשים, ונקבל לא 50, נקבל 80, כי לא יכול להיות, פשוט לא יכול להיות שהמדינה – והגיע לפה מנכ"ל הביטוח הלאומי, שגם בלי שהוא ישמע הוא תומך בחוק - -
היו"ר חיים כץ
¶
לא רוצה. לפני שהתפטרתי מהשרות, היה קרב על מיצוי זכויות. בא האוצר ואמר, אני נותן לכם מיליון שקלים, תפרסמו על מיצוי זכויות. אמרתי, אבל זה עולה לי 7.5 מיליון. המחשבה שאתה יכול להתפרנס, אחרי שהחלטת לא בקלות שמגיע לאנשים, שאתה רוצה שהם לא ידעו על מנת שהם לא יממשו את מה שמגיע להם – מחשבה בחטא. מחשבה בחטא. עלי, אתה רוצה להגיד עוד משהו? אנחנו רוצים לעבור להקראה.
שמוליק מזרחי
¶
שמוליק מזרחי, יושב-ראש הסתדרות הגמלאים. אני רוצה לומר שאני גאה בך, אדוני יושב-ראש הוועדה, ולחברי הכנסת שנמצאים שם – טלי פלוסקוב - -
שמוליק מזרחי
¶
- - על כך שאתם באמת מובילים הרבה מאוד נושאים חשובים, עם רגישות חברתית בלתי רגילה. אני חושב שאין צדק יותר גדול מאשר הדרישה הזו להבטיח הבטחת הכנסה לאנשים המוחלשים ביותר בחברה הישראלית. תבורכו על כך ואין לי שום ספק שאתם תצליחו להעביר את זה בכנסת. תודה רבה לכם.
שמוליק מזרחי
¶
אני מחכה להסדר הזה של קרנות הפנסיה הוותיקות, שהדבר הזה יטופל. אנחנו נאבקים כל הזמן ואני שמח מאוד שיש לכם רגישות חברתית בלתי רגילה, ואני גאה בכם. אתם עושים עבודה פנטסטית, אני מספר כל הזמן לחברים שלי איזה עבודת קודש אתם עושים למען האנשים המוחלשים בחברה הישראלית, כולל מנכ"ל הביטוח הלאומי ושר הרווחה. כל הכבוד. תבורכו בשם הגמלאים בישראל.
היו"ר חיים כץ
¶
מה שר הרווחה עשה בזה? אני רוצה שתבין. אתה יו"ר איגוד הגמלאים של מדינת ישראל. צא ממפלגת העבודה. צא, אתה לא מפלגת העבודה.
עלי בינג
¶
תודה רבה. בסופו של דבר, בגלל העלות התקציבית, מעבר לשיח של המקורות וכו', שאני חושב שראוי שגם בוועדה בכנסת נדון בו, מבחינת הממשלה יש את הנומרטור, את סעיף 40א לחוק יסודות התקציב, שבגדול אומר שהממשלה תהיה רשאית לתמוך בזה - - -
עלי בינג
¶
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כבר הכריע בסוגיה הזאת, בניגוד למה שאתה אומר, אבל אני לא רוצה לפתוח את זה פה למרות שיש הכרעה כתובה – מי שרוצה אפשר להעביר לו – אני שם את זה רגע בצד. אני לא דיברתי על הביטוח הלאומי, דיברתי על הממשלה כי הממשלה, חברי הממשלה בכנסת, לצורך העניין - - -
היו"ר חיים כץ
¶
מה אתה מציע? ממי לקחת? תציע ממי. מילדים בסיכון, ממשפחות אומנה, ממי אתה מציע לקחת? בוא, אני אפעל – ילדים בסיכון, נכים, עיוורים. ממי אתה מציע להוריד את הקצבה, את ה-36 מיליון?
עלי בינג
¶
אני חושב שהשאלה הזאת שעוררת עכשיו, כבוד היושב-ראש, זו בדיוק השאלה, ואני אסביר למה.
בסופו של דבר, מכיוון שעוגת התקציב היא מוגבלת, בהנחה שאתה לא מעלה עכשיו עוד מיסים וכו', בהגדרה הכסף הזה מגיע ממישהו, ולנהל את הדיון הזה בלי לדון כמו שאמרת עכשיו ממי זה מגיע - האם זה מגיע מילדים בסיכון, האם זה מגיע מחינוך, האם זה מגיע מביטחון – בעיניי, ואמרתי את זה קודם, לא כך צריך להתנהל.
עכשיו אתה רוצה לנהל את הדיון ממי, אפשר לנהל את הדיון ממי. הממשלה גם צריכה לתת את דעתה אבל בסופו של דבר - - -
היו"ר חיים כץ
¶
עלי, אני מעריך את המאמצים שלך. החוק עובר היום בוועדה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. שמעת?
היו"ר חיים כץ
¶
החוק היום עובר. עובר הכנה לקריאה שנייה ושלישית, ואני מבטיח לך, יעבור במליאה ברוב גדול.
היו"ר חיים כץ
¶
אתה יכול לכתוב להם דף, תכתוב להם את כל הנקודות. בדיון הבא אני אעשה להם מבחן אם הם מבינים את כל הנקודות שלך.
היו"ר חיים כץ
¶
אני רוצה שתביני. כשבאנו לוועדים, בזמנו באו לפה הוועדים בשביתות, אמרו זה עולה 20 מיליון, זה עולה 8 מיליון. אמרתי: תגיד לי, כמה אתה מרוויח? אתה יודע לספור את המיליונים שאתה מדבר? אתה לא יודע. תתעסק בזכויות, אל תיכנס לכמה זה עולה כי גם הוא לא יודע כמה זה עולה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
- שיכולה להציל את הנרצחת הבאה. האוצר החליט שזה עולה 100 מיליון שקלים. עד לרגע זה לא קיבלתי פירוט איך זה עולה 100 מיליון שקלים, וזה מה שגרם לכולם להגיד: 100 מיליון, אוי ואבוי.
משה אבוטבול (ש"ס)
¶
קודם כול, אני רוצה להודות גם ליוזמים של החוק. אני חושב שיש פה הרבה הרבה צדק, אבל חשוב מאוד לדעת ולהבין שהדברים הם לאו דווקא רק לגבי הנושא הזה. ישנן הרבה רעות חולות במדינה, כדאי שנדע, לא מתקנים את זה עכשיו, אם זה נושא של רשויות מקומיות - - -
משה אבוטבול (ש"ס)
¶
אני לא רוצה לייאש אותם, אני רוצה לבוא ולומר שמחכים לכם עוד כמה דברים. אנשים, מגיעה להם לדוגמה הנחה בארנונה ובכל מיני דברים בגלל שהם לא מגישים, המדינה יודעת שמגיע להם.
מאיר שפיגלר
¶
שלושה דברים. אני, כבוד היושב-ראש, מצטרף חד-משמעית למה שאתה אמרת, גם לעניין הנומרטור וגם לעניין הכפיפות. זה תאגיד סטטוטורי עצמאי לחלוטין והוא יעשה את הכול לטובת הציבור, ללא שום מצב שבו הוא נדרש לניגוד עניינים מובנה.
היו"ר חיים כץ
¶
אתה יודע מה אמרתי בדיון הקודם? אמרתי שלפני חמש שנים הגיע מנכ"ל לביטוח הלאומי – דרך אגב, שאני מיניתי – שהאדיר את הביטוח הלאומי, נותן שירות לאזרחים, ממלא את תפקידו לעילא ולעילא, והביטוח הלאומי, מגוף שנוא הפך לגוף מוערך מאוד במדינת ישראל, וזה אשריך.
מאיר שפיגלר
¶
קודם כול, תודה רבה. הביטוח הלאומי זה לא רק מה שאתה אמרת. אנחנו מחפשים מתחת לאדמה מקרים שבהם אנשים היו אמורים לקבל זכויות, הם לא ידעו על כך, הם לא קיבלו אותן. אנחנו מאתרים את המקרים האלה - -
היו"ר חיים כץ
¶
אתה מבין מה אמרת לעלי? אמרת לעלי: אחרי שנתתי לכם את כל הנתונים שביקשתם משנת 2009 ולא קיבלתם, אנחנו נדאג שכל זכאי, כל זכאי, יקבל באותו יום, והעלות תהיה אפס כי לא תהיה רטרואקטיביות. תודה רבה. עוברים להקראה.
היו"ר חיים כץ
¶
הם לא יכולים לפרק. אתה חדש בכנסת. הם מגישים הצעת חוק טרומית, אחר כך זה עובר, יהיו דיונים ונדבר ונשב ונראה, והחוק הזה יעבור.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
חיים, בזכות המשותפת – הנה, תשאל את טלי – 14 חברי כנסת של המשותפת נשארו והצביעו.
נעה בן שבת
¶
רק להגיד שנושא הנומרטור לגבי הצעות חוק זה עניין של הממשלה, זה לא עניין של הכנסת.
"הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55) (תשלום בדיעבד של גמלת הבטחת הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"א–2020
תיקון סעיף 14
1.
בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, בסעיף 14, בסופו יבוא:
"(ג)
(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שהגיע לגיל פרישה ומבירור התביעה לפי הוראות סעיף 13 נקבע כי הוא זכאי לגמלה לפי הוראות סעיף 2(א)(4) גם בעד תקופה שקדמה לחודש שבו הוגשה תביעתו, תשולם לו הגמלה גם בעד אותה תקופה, אך לא יותר מאשר בעד תקופה של 12 חודשים שקדמו בתכוף לחודש שבו הוגשה התביעה"...
וכאן, המוסד לביטוח לאומי ביקש להוסיף עוד הבהרה – למרות שאמרנו את זה כבר קודם שהוא זכאי לגמלה לפי הוראות סעיף 2(א)(4), זאת אומרת בגלל הגיעו לגיל פרישה, הוא ביקש שיוסיפו גם את המילים "ולא בעד תקופה שבה טרם הגיע לגיל פרישה", זאת אומרת אנחנו חוזרים אחורה ולא בודקים עילות אחרות של זכאות.
נעה בן שבת
¶
"
(2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לזכות את מי שמשתלמת לו גמלה כאמור באותה פסקה בהטבות הניתנות לפי כל דין או בהטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה; לעניין זה, "גוף ציבורי" – הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף מתוקצב או גוף נתמך כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985.""
בסעיף הזה אנחנו מבהירים שזה לא מטיל חבות לשלם רטרואקטיבית או לזכות רטרואקטיבית בהטבות נוספות, כגון תשלומי ארנונה או תשלומים אחרים כפי שצוין קודם לכן.
"תחולה
2.
הוראות חוק זה יחולו לגבי תביעה לגמלה שהוגשה מיום פרסומו של חוק זה ואילך."
זאת אומרת, רק גמלאות מכאן ואילך, אותם מקרים שדיברנו עליהם עכשיו שהוזכרו.