פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



110
ועדת הפנים והגנת הסביבה
03/12/2020


מושב שני

פרוטוקול מס' 119
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, י"ז בכסלו התשפ"א (03 בדצמבר 2020), שעה 10:00

הצעת תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) (תיקון), התש"ף-2019

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר

מיכאל מלכיאלי

עמיחי פישר - ראש אגף טיוב רגולציה, משרד ראש הממשלה

שי עג'מי - מנהל תחום טיוב רגולציה, משרד ראש הממשלה

חוה מונדרוביץ' - ראש אגף בכיר, רישוי עסקים, משרד הפנים

שחר פרלמוטר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

נפתלי קאיקוב - ראש אגף רישוי עסקים, מכרזים ושילוט, מרכז השלטון המקומי

תמר מרסקי - עו"ד, משרד המשפטים

ד"ר גילי צימנד - ראש אגף רישוי עסקים, המשרד להגנת הסביבה

ליאורה עופרי - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

דני גפן - רמ"ט השר לביטחון פנים

תומר חזות - עו"ד, יועץ משפטי, כבאות והצלה, מחוז דן, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק עידן כץ - עו"ד, עוזר היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

עמיר יצחקי
נינא כהן קרן
אריק טייב
–
-
-
ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות
עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

איילת וסרמן - מנהלת אגף רישוי עסקים, עיריית תל אביב-יפו

רועי כהן - עו"ד, נשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

ישראלה מני - סמנכ"ל כלכלה, איגוד לשכות המסחר

ניר קפלן - התאחדות המלונות

שי ברמן - מנכ"ל איגוד המסעדות, בתי קפה וברים

ד"ר רוני סורקיס - מנהל רישוי עסקים ווטרינר ראשי, שופרסל

צחי בן עיון - חקלאי, מושב צוריאל

תומר רוזנר
לירון אדלר

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) (תיקון), התש"ף-2019

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. היום יום חמישי, ה-3 בדצמבר 2020. אנחנו עוסקים היום בהצעה לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) (תיקון), התש"ף-2019.

בעקבות הרפורמה הנרחבת והמשמעותית שעבר תחום רישוי עסקים בישראל ונכנס לתוקפו בשלהי 2018, בשעה טובה ומוצלחת, בשלבי 2020, מגיעות התקנות לכדי דיון. התקנות משמעותיות מכיוון שהן באות לאפשר את מימוש הרפורמה, הן באות לעשות כמעט מהפכה באופן שבו עסקים בישראל יוכלו להוציא רישיונות עסק. אם יש איזו אקסיומה אחת או משהו מקובל וידוע הוא שלהוציא רישיון עסק בישראל זאת ויה דולרוזה שלא נדע. לא מאחל לאף אחד להוציא רישיון עסק בישראל. לא כיף. אני אומר את זה מידע, ממקור ראשון, כאחד שחווה הוצאת רישיון עסק כשהייתי בצד של מוציא הרישיון והייתי בצד של נותן הרישיון. חתמתי על אלפי או מאות רישיונות עסק בחיי והייתי ממונה על רישוי עסקים בעיר בה שימשתי כנבחר ציבור. זה לא תענוג גדול.

אני שמח שהרפורמה יצאה לדרך ואני שמח שהיום מגיעות תקנות שבאות להקל על כל התהליך הזה, לאפשר פחות רגולציה, פחות בירוקרטיה, רישיונות שנסמכים על תצהירים, רישיונות שנסמכים על אמון ולא רישיונות או תהליך שמחשיד את כולם ככאלה שרוצים להסתיר או לפעול בדרך שאיננה חוקית.

בהזדמנות הזאת אני צריך להודות לכל העוסקים בדבר. אם אני אתחיל למנות את משרדי הממשלה, הדיון יסתיים אבל אני מבין שהרבה מאוד אנשים עסקו בדבר זה לאורך הרבה מאוד שנים, בניצוחו של משרד ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה.

החשיבות של התקנות האלה דווקא היא ביום שאחרי הקורונה. בתקופה בה אנחנו רואים כל כך הרבה עסקים נסגרים, קורסים, עסקים שנפתחו ונסגרו, עסקים שנמצאים בחל"ת. ביום שאחרי הקורונה, כשמישהו ירצה לפתוח עסק, הוא יגיע לעולם חדש, הוא יגיע לעולם שבו הוצאת רישיון עסק יהיה דבר אחר לגמרי, בין אם זה עסק חדש או בין אם זה עסק שרוצה לחדש את רישיון העסק שלו וזאת תהיה תרומתנו הצנועה למציאות הקשה בישראל.

אני מציע שנתחיל לתקנות ולא נכביר מילים. משרד הפנים, חוה מונדרוביץ', תאמרי כמה מילים על התקנות אבל אני מציע שתעשי את זה בבריף כדי שנוכל לצלול לתקנות עצמן.

קודם כל, זה יום גדול. בדיוק שלוש שנים אחרי החלטת ממשלה 3214 עברה בממשלה ב-3 בדצמבר 2017, הקלה על תהליך רישוי העסק. בשלוש השנים מאז, משרד הפנים, בראשות שר הפנים, לא נח ולא שקט על השמרים אלא המשיך בכל תהליכי החקיקה, אם זה ביולי 2018, החקיקה הראשית שעברה בכנסת, תיקון 34, ולאחר מכן שני צווים שפורסמו בסוף 2018, הארכת תוקף רישיונות, ובאוגוסט האחרון סיווג העסקים למסלולים המקוצרים. כמו כן המשכנו בהטמעה של הסעיפים שכבר נכנסו לתוקף בפעימה הראשונה של תיקון 34, גם הפקנו חוברות עזר, עשינו ימי עיון לעוסקים ברישוי עסקים, כאשר את כל המדריכים והקורסים המקוונים אפשר למצוא באתר משרד הפנים.

התקנות שמובאות כאן לאישור ועדת הפנים מותקנות מכוח סעיפים שונים בחוק רישוי עסקים שמסמיכות את שר הפנים לקבוע תקנות וחלקן טעונות אישור ועדת הפנים לפי סעיף 38(ב) שקובע צורך באישור ועדה לקביעת מועדים לטיפול בבקשות לרישיון. זו הסיבה החגיגית שאנחנו כאן.

עיקרי התיקונים מתייחסים בשלושה רבדים. אנחנו מתאימים את לוחות הזמנים בתקנות לאמור בחוק. החוק קבע שלושה מסלולים מקוצרים ואנחנו בתקנות האלה קובעים לוחות זמנים מפורטים כולל הטפסים של התצהיר ושל ההצהרה הנדרשים לצורך כך. התיקון העיקרי השני עוסק בתהליך חידוש הרישיון שגם פה אנחנו חילקנו לשלושה מסלולים – רגיל, ההיתר המזורז ורישיון עסק והתצהיר. גם כאן יש הקלות ותיקונים לטובת בעלי העסקים. והתהליך של שינוי בעלות שגם הוא בתקנות וגם בו יש קיצורי תהליכים בכפוף לתנאים שונים.

אני אומר שהאישור של התקנות האלה בוועדת הפנים יהווה המכה בפטיש של כל הרפורמה ולאחר אישורן נוכל להתחיל ליישם בפועל בשטח את כל העבודה הארוכה הזאת של שלוש השנים שמאפשרת תהליך מקוצר, כמו שאמרת אדוני היושב ראש

אם אפשר בשתי מילים להודות לשותפים הרבים בדרך הארוכה עד כה ולאחל שיתוף פעולה מוצלח גם בהמשך, באמת לאגף תיעוד רגולציה במשרד ראש הממשלה, עמיחי ושי שיושבים כאן לצדי.

גם אורן כהן שנמצא ב-זום.

למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, לנציגים של השרים נותני האישור – ביטחון פנים, הגנת הסביבה, עבודה, חקלאות, בריאות – לשלטון המקומי, לאיגוד מנהלי רישוי עסקים חבריי שיושבים כן, נפתלי ואיילת, למנהלי רישוי עסקים רבים ברחבי הארץ שאני מתייעצת עמם רבות יום יום, לארגוני העסקים השונים שגם הם ב-זום, מפעם גליל מערבי שיתופינו לפיתוחי הדרכות, הלשכה המשפטית של ועדת הפנים, תומר ולירון, ששעות על גבי שעות ישבנו בטלפון וב-זום כדי להביא לוועדה היום נוסח מוסכם, לפחות מוסכם ב-90 אחוזים. ואחרונים חביבים אלה שותפיי בתוך משרד הפנים – הנהלת משרד הפנים, השר והמנכ"ל, שקידמו, הובילו והכווינו לאורך כל הדרך, ליועץ המשפטי של משרד הפנים ולהסדרת רישוי עסקים, שחר שיושב כאן לצדי, וחבריי היקרים באגף בכיר רישוי עסקים, עידו, אפרת, איילת, אבישי ואור. תודה לכולכם. מי ייתן והעבודה המשותפת של כולנו תישא פרי, תסייע לבעלי העסקים ולציבור כולו לקידום הצמיחה של המשק

יופי. תודה רבה על הפתיחה.

כבוד היושב ראש, אם אפשר להוסיף מילה. אני יושב ראש איגוד ארצי של כל רישוי העסקים בשלטון המקומי. חברתי איילת וסרמן, סמנכ"ל רגולציה באיגוד רישוי עסקים ארצי ומנהלת אגף רישוי עסקים של תל אביב-יפו.

אני רוצה לברך. זה באמת יום נדיר, יום חג עבור כל קהילת רישוי העסקים במדינת ישראל. מי כמוך יודע, היית ראש עיריית רעננה, כמה קשה להוציא רישיון עסק במדינת ישראל. אנחנו האנשים שמוציאים את הרישיון והתהליך מתחיל ומסתיים אצלנו. רציתי לומר שהשלטון המקומי – מרים פייברג איכר, ראש עיריית נתניה שנקעה נפשה מתהליכי רישוי עסקים וחיים ביבס יושב ראש מרכז השלטון המקומי, היה להם חלק דרמטי ומהותי. הפעלנו את חוק רישוי עסקים בחוק ההסדרים, הוא פוצל מחוק ההסדרים לחקיקה, הצלחנו להוביל תהליך של רישיונות למסעדות משלוש לעשר שנים. היום החג הזה, הוא התקנות כי בתקנות האלה הדברים הכי דרמטיים. היום בתקופת הקורונה, לעסקים נגמר האוויר. אם עסק עכשיו קיבל רישיון עסק לעשר שנים והוא עזב ויש לו שטח להשכרה, הוא יכול להעביר את הרישיון לעוד תשע שנים בלי לעשות כלום. הוא חותם על תצהיר ומעביר את הרישיון. לכן זה אחד הדברים, אך לא רק, המסלולים שמשרד הפנים הוביל בצורה יפה וחכמה. למעשה מספרה יכולה לקבל תוך 21 ימים רישיון לעשר שנים, שזה דרמטי גם מבחינת רגולציה וגם עזרה לעסקים.

אני לא אחזור על כל הברכות שחוה נתנה, באמת כולם היו שותפים מלאים, אבל אני אפרגן גם לחבריי בשלטון המקומי, להנהלת האיגוד שלנו, גם לכל מנהלי רישוי העסקים והעוסקים ברישוי עסקים שעובדים מתחת לאלונקה גם בתו הסגול וגם בקורונה כדי לסייע לעסקים. כל גופי העסקים שותפים לכל הדברים נאמרו כאן ומאוד מאוד תומכים בתהליך הזה ואני מקווה מאוד שהיום זה יעבור כי אנחנו פוחדים מהתפזרות הכנסת.

בואו נסיים עם הברכות ונתחיל בעבודה, כדי שבינתיים הכנסת לא תתפזר. נתחיל בהקראת התקנות.

לפני כן, כמה מילים.

לתומר רוזנר האגדי שיש לו יד ורגל בכל הדבר הזה.

רק להסביר מה מונח בפניכם. מונח בפניכם נוסח הצעת התקנות כפי שהעביר משרד הפנים בצירוף שינויים ותוספות שאנחנו הצענו כלשכה המשפטית והם מופיעים ב-עקוב אחר שינויים. כמו שאמרה גברת מנדרוביץ', 90 אחוזים מהדברים הם בהסכמה. היכן שלא הייתה הסכמה לגבי שינויים שהצענו, זה כמובן מסומן בצורה ברורה כך שתוכלו לראות את זה.

החלק הראשון של התקנות עוסק בהגדרות ובמונחים טכניים שקשורים לכל התקנות ולכן אני מציע שנתחיל לקרוא את התיקונים בסעיף ההגדרות.

מה שמסומן באדום, אלה ההצעות שלכם?

כן. ההצעות שלנו צבועות באדום על גבי ההצעה המקורית של משרד הפנים. עשינו נוסח שיהיה יותר נוח לקרוא על גבי התקנות הקיימות כדי שיהיה אפשר להבין את ההקשר.

האדום, זה מה שהממשלה קבעה.

גם וגם. אלה שני הדברים.

למשל התיקון של היתר והיתר זמני, לא נמצא.

שלחנו נוסח שהוא כן מעודכן עם השינויים.

זה מה שהוצאנו אתמול מהמערכת.

אני חושבת ששאר הדברים נמצאים. אני אקריא את הנוסח הסופי.

טיוטת תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) (תיקון), התשפ"א-2020

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6א1(ו), 6א3(ג), 7א(ב)(2), 13, 38ב ו-39 לחוק רישוי עסקים התשכ"ח-1968 (להלן – החוק) ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 1

בתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 –

(1) במקום ההגדרות "היתר זמני" ו"היתר מזורז" יבוא:

""היתר זמני" – כמשמעותו בסעיף 7ב(א)(1) לחוק.

"היתר מזורז" – היתר מזורז א' או היתר מזורז ב' כמשמעותך בסעיף 6א1(א)(2) לחוק".

(2) אחרי ההגדרה "היתר מזורז" יבוא:

""הליך רישוי מקוצר" – כהגדרתו בסעיף 7א(4) לחוק".

(3) במקום ההגדרה "הצו" יבוא:

""הצו" – צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013".

ׁ(4) אחרי ההגדרה "רישיון זמני" יבוא:

""רישיון על יסוד תצהיר" – כמשמעותו בסעיף 6א3(א) לחוק".

(4) אחרי ההגדרה "תנאי נותן האישור" יבוא:

""תקופת הבדיקה" – כמשמעותה בסעיף 6א1(ז1)(4) לחוק".

אלה ההגדרות. אני אעיר כאן הערה אחת. הצענו להוסיף את ההגדרה "היתר זמני או "היתר מזורז". אחרי בדיקה נוספת, אני חושבת שאולי לא כדאי להכניס את ההגדרה הזאת. מבינים בדרך כלל מההקשר ובגלל שיש כאן תיקון בתקנות הכלליות ויש כאן פרקים שלא נגענו בהם, אני חושבת שכדאי לוותר על זה.

כפי שאפשר לראות, מדובר בהגדרות טכניות שמפנות לסעיפי החוק. אין בהן משהו שהוא מהותי, חידוש או שינוי ממה שכתוב בחוק ולכן הן הגדרות ממש ממש טכניות שנדרשות.

יש למישהו הערות? אין. נמשיך.

2. תיקון פרק ב'1

בפרק ב'1 לתקנות העיריות, בכותרת, בסופה יבוא "א".

3. תיקון תקנה 3א

(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "א".

(2) בתקנת משנה (א), אחרי "בקשה להיתר מזורז" יבוא "א".

(3) בתקנת משנה (ב) –

1) ברישה, אחרי המילים "ביד בעל מקצוע מוסמך" יבוא "זולת אם הבקשה היא לעניין עסק שלגביו קבע השר כי הוא פטור מצירוף המסמכים כולם או חלקם".
2) פסקה (4) – תימחק.

(4) במקום תקנת משנה (ג) יבוא:

"(ג) לכל עותק של הבקשה יצורפו מסמכים כמפורט להלן:

1) הצהרה כאמור בסעיף 6א1(ג) לחוק לפי טופס 2 שבתוספת.

2) המסמכים הנדרשים לגבי אותו סוג עסק לפי המפרט האחיד ולפי ההוראות לצד המפרט האחיד, לפי הוראות סעיף 7ג2 לחוק, והמסמכים הנדרשים מטעם רשות הרישוי שפורסמו באתר האינטרנט שלה לפי הוראות סעיף 7ג3 לחוק, אלא אם כן נדרש מספר עותקים אחר.

3) תצהיר לפי הוראות סעיף 6(ג) או 6א(א1) לחוק, ככל הנדרש וככל שלא קיימת מניעה להגשת התצהיר לפי הקבוע בסעיפים האמורים. תצהיר כאמור יוגש בנוסח שפרסם נותן האישור באתר האינטרנט שלו. תצהיר לפי פסקה זו ניתן להגיש עם הגשת הבקשה או עד תום 120 יום מתום התקופות האמורות בסעיף 6א1(ד) או (ד1) לחוק, ובלבד שלא יעסוק המבקש בעסק בטרם הגיש את התצהיר כאמור".

4. תיקון תקנה 3ב

במקום תקנה 3ב לתקנות העיקריות יבוא:

"3ב. קבלת בקשה להיתר מזורז א' ובדיקת רשות הרישוי

(1) הוגשה לרשות הרישוי בקשה להיתר מזורז א', תיתן למגיש הבקשה מיד עם קבלתה אישור בכתב – מציעים להוסיף כאן: על גבי טופס 2 - על הגשת הבקשה ובו יצוין תאריך ההגשה (בפרק זה, "יום הגשת הבקשה").

(2) בתוך שני ימי עבודה מיום הגשת הבקשה תעשה רשות הרישוי אחת מאלה:

(1) תאשר למגיש הבקשה את קבלת הבקשה והמסמכים שצורפו לה, לפי טופס 3 שבתוספת. באישור כאמור יצוינו תיאור העסק ומספרו הסידורי כמפורט בצו.

(2) מצאה הרשות כי לא נכללו בבקשה כל הנתונים הדרושים לפי טופס 2 שבתוספת ולא צורפו כל המסמכים כאמור בתקנה 3א(א) עד (ג)(2) – תודיע למגיש הבקשה- אנחנו מציעים להוסיף כאן: לפי טופס 3 שבתוספת - כי היא אינה מקבלת את הבקשה ותנמק את סיבת אי הקבלה. לא הודיעה רשות הרישוי כאמור בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה כאילו אושרה קבלתה בידי רשות הרישוי כאמור בפסקה (1).

(3) החליטה רשות הרישוי כאמור בסעיף 6א1(ד) לחוק על דחיית הבקשה או על מסמכים שעל המבקש להגיש ותנאים שעליו לקיים, תודיע על כך למבקש לפיו טופס 4 שבתוספת במועדים הקבועים בסעיפים 6א1(ד) או (ד1) לחוק.

5. תיקון תקנה 3ג

בתקנה 3ג לתקנות העיקריות -

(1) בתקנת משנה (א), במקום הרישה עד המילים "בחמישה עותקים" יבוא "תצהיר כאמור בסעיף 6א1(ו) לחוק יוגש לפי טופס 5 שבתוספת, בחמישה עותקים", ובמקום "בהודעתה" יבוא "כאמור בסעיפים 6א1(ד)(2) או (3) לחוק, ככל שנדרשו.

(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1) המבקש רשאי למסור את המסמכים והתצהיר כאמור בפסקת משנה (א) עד תום 120 יום מתום התקופות האמורות בסעיף 6א1(ד) או (ד1) לחוק, או לאחר שרשות הרישוי הודיעה לו, לפי הוראות סעיף 6א1(ד) לחוק על המסמכים והתנאים הנדרשים לפי העניין, ובלבד שלא יעסוק בעסק בטרם הגיש את התצהיר כאמור.

(א2) הגיש המבקש את התצהיר והמסמכים המפורטים בתקנת משנה (א), מסור לו רשות הרישוי, בתוך שני ימי עבודה מיום שהגיש את התצהיר והמסמכים כאמור, אישור בכתב על קבלתם לפי טופס 5ב שבתוספת".


(3) בתקנת משנהה (ב), במקום הסיפה החל במילים "רשות הרישוי תנמק" יבוא "רשות הרישוי תודיע למבקש על אי קבלת התצהיר בתוך שני ימי עבודה מיום שהוגש ותנמק את סיבת אי קבלת התצהיר. לא הודיעה רשות הרישוי כאמור בתוך התקופה האמורה, יראו את התצהיר כאילו אושרה קבלתו כאמור בתקנת משנה (א2)".

6. תיקון תקנה 3ד

בתקנה 3ד לתקנות העיקריות –

(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "א".

(2) במקום תקנת משנה (א) יבוא:

"(א) רשות הרישוי תיתן למבקש היתר מזורז א' לפי טופס 7 שבתוספת".

(3) בתקנת משנה (ב), במקום "להיתר המזורז" יבוא "להיתר מזורז א'" ובמקום "ההיתר המזורז" יבוא "ההיתר".

(4) בתקנת משנה (ג), במקום "21" יבוא "3" והמילים "ויחולו לעניין זה הוראות פרק ג'" יימחקו.

(5) תקנת משנה (ה) – בטלה.

7. ביטול תקנות 3ה ו-3ו

תקנות 3ה ו-3ו לתקנות העיקריות – בטלות.

אני אתן הסבר קצר. מסלול היתר מזורז א', כפי שנאמר על ידי גברת מונדרוביץ', מדובר באחד מארבעת המסלולים לרישוי עסק. המסלול הזה מתאפיין בעסקים שהם פשוטים יחסית אך יש בהם מידה מעטה של מורכבות. בעסקים מהסוג הזה מגיש הבקשה פועל בהתאם להוראות המפרט האחיד. כלומר, יש מפרט אחיד שמציין את כל התנאים והמסמכים שצריך לצרף לבקשה. הוא אמור לצרף אותם ולהגיש אותם עם הבקשה שלו. הוא יודע מראש מה הוא צריך להגיש ואין צורך שיאמרו לו מה הוא צריך להגיש. הוא מגיש את המסמכים. לרשות הרישוי יש 21 ימים לבדוק את הבקשה. בתום אותם 21 ימים היא מודיעה לו אם הבקשה תקינה, מסורבת או שצריך להשלים מסמכים. ברגע שהיא מודיעה לו את ההודעה הזאת, הוא מגיש תצהיר שהוא עומד בכל התנאים של הרישיון ואז נפתחת תקופה של 180 ימים במהלכה ניתן לו היתר מזורז ובתום התקופה הזאת, בתוך ה-180 ימים, הוא מקבל רישיון מלא לעסוק בעיסוק. מטרת אותם 180 ימים היא לאפשר לנותני האישור ולרשות הרישוי לעשות בדיקות נוספות ככל שהם רוצים לאותו עסק, אבל המשמעות החשובה ביותר היא שבתום אותם 21 ימים והגשת התצהיר יכול בעל העסק לפתוח את העסק. זאת אומרת, הוא לא צריך להמתין יותר שייתנו לו אישור פוזיטיבי אלא ברגע שהוא מגיש את המסמכים ואת האישורים שצריך, הוא יכול לפתוח את העסק.

התקנות האלה באות להשלים את ההסדר שקבוע בחוק ובעצם אומרות שבשלב הראשון, בעת שהוא מגיש את הבקשה, יש תקופה – אנחנו מציעים יומיים, יש כנראה בקשה להאריך את המועד הזה – במהלכה יודיעו לו אם הבקשה שהוא הגיש והמסמכים המקוריים שהוא הגיש, הם על פניהם תקינים. כלומר, כדי שנדע בצורה ודאית מתי מתחילה התקופה של אותם 21 ימים.

זה נושא קריטי בעינינו כדי שלא ייווצר מצב שבו יסרבו מראש שתתקבל הבקשה אלא הוא מגיש את המסמכים, לרשות הרישוי יש תקופה מאוד קצרה לבדוק אם על פניה הבקשה תקינה, אם לא חסרים נתונים בתוך הטופס, אם המסמכים הראשונים שצריך להגיש הוגשו, ואם היא לא מסרבת על הסף, מתחילים למנות את אותם 21 ימים. כמובן שעדיין ניתנת אפשרות של אותם 21 ימים לבדוק את הבקשה באופן יותר יסודי ולסרב לה בסופו של יום, אבל אנחנו חייבים ליצור מועד מפתח שהוא המועד שבו מתחילים כל המועדים להימנות כי אחרת אנחנו נהיה במצב שבו כל הרפורמה שמטרתה לקצוב מועדים בצורה מאוד מאוד ברורה, בעצם תישאר ללא מועד התחלה ואז פספסנו את כל הרעיון של לקצוב מועדים. לכן יש משמעות קריטית לקביעת המועד הראשוני שבו רואים את הבקשה כאילו היא מתקבלת.

אני רוצה להעיר משהו לגבי התקנה הזאת של קליטת הבקשה. הכוונה, כמו שתומר אמר, לראות שהבקשה על פניה כפי שהיא הוגשה, הוגשה כראוי עם המסמכים הבסיסיים שצריך. בתקנות שהקראתי הנוסח שפרסמנו בשבוע שעבר אמר שבמסגרת היומיים האלה בודקים גם את ההימצאות של המסמכים שנדרשים לפי המפרט האחיד, שזאת באמת בדיקה קצת יותר מסובכת, יותר מסמכים ויותר דברים, וה-21 ימים נועדו לבדוק את הדבר הזה.

לכן, גם בעקבות שיח שהיה בימים האחרונים, אנחנו מציעים לשנות כאן את התקנה ולומר שהבדיקה הראשונית הזאת של היומיים היא רק לגבי הפרטים שמופיעים בטופס 2, טופס הבקשה, והמסמכים היסודיים – תרשים סביבה, מפה מצבית ותוכנית עסק – זאת הצהרה לגבי נושא של תכנון ובנייה שממילא נכללת בתוך הטופס. אנחנו מציעים במה שמופיע כאן כ-3ב(א2) לכתוב שמה שצריך לבדוק זה את המסמכים כאמור בתקנה 3א(א) עד (ג)(1) ולא עד (ג)(2). זה מה שאמורים לבדוק ביומיים האלה של הקליטה. אנחנו רוצים לומר שהאישור התקבל. על טופס 2 בעצמו יהיה אישור עם תאריך, אישור שהתקבל, ואז האדם שהגיש את הבקשה יודע באיזה תאריך הוא קיבל את אישור התקבל והוא יודע שמאותו מועד נספרים הימים.

3ב(א)?

לא. סליחה. 3ב(ב)(2).

רצית שב-(2) ישונה.

עד (ג)(1), במקום עד (ג)(2). אנחנו גם נוסיף כאן שהדחייה של הבקשה תהיה לפי טופס 3 שבתוספת. יש טופס שעליו או מאשרים או דוחים את הקבלה עם הנימוקים.

אני רוצה לשאול כמה שאלות. ראשית, למה צריך חמישה עותקים?

משרד הפנים.

למה אי אפשר להגיש את זה באופן מקוון?

את זה אנחנו מוסיפים בסוף. אתה תראה בסוף התקנות, כשנגיע, יש גם אפשרות לדואר אלקטרוני.

אז למה צריך חמישה עותקים?

אם אי אפשר דואר אלקטרוני או שהמבקש לא רוצה לשלוח בדואר אלקטרוני, הם ביקשו חמישה עותקים. שהם יסבירו למה צריך חמישה עותקים.

רשות הרישוי יכולה לדרוש פחות עותקים. חמישה עותקים זה ממוצע. עד היום הבקשה הוגשה באופן ידנית. כאשר מתקבלת בקשה, בקשה אחת נשארת ברשות הרישוי ועוד חלק מהעותקים עוברים למשרדים השונים שמאשרים ועוד עותק לאגף הנדסה או לוועדה לתכנון ובנייה. זה היה מספר מפתח כזה, אבל רשות הרישוי רשאית לדרוש פחות עותקים אם היא רואה שבעסק מסוים נדרשים פחות נותני אישור.

ברשותך, אם אפשר להגיש עותק אחד. מגישים עותק אחד לגוף המוסמך. אם הגוף המוסמך צריך להגיש לגופים אחרים, שיגיש. שיצלם ויגיש.

שהרשות המקומית תצלם ותשלח?

היא יכולה לשלוח בדואר אלקטרוני.

אני בכלל מציע שיוגש למייל או במערכת שתכינו כמו בתכנון ובנייה, שם יש הגשה מקוונת. אם לא תגישו במערכת כזאת, תגישו במייל, אבל למה צריך להטריח את בעל העסק לעשות חמישה עותקים? אנחנו בימי הביניי?

גם זה וגם זה מתאפשר.

מה מתאפשר? כתוב שיוגש בחמישה עותקים. לא אפשר ב- אלא יוגש ב-.

אנחנו עובדים על מערכת דומה למערכת של תכנון ובנייה יחד עם ישראל דיגיטלית כדי לאפשר מערכת מקוונת לגמרי שהכול יהיה באמצעים מקוונים. יש רשויות שכבר פועלות ומאפשרת הגשה במייל, למשל תל ביב שיושבת כאן, וגם שולחות לנותני האישור במייל. זאת אומרת, התקנות מאפשרות.

לא. אי אפשר. זה סותר אחד את השני.

אנחנו ביררנו את זה עם משרד המשפטים, המחלקה הייעודית שמטפלת בזה, וזה מתאפשר וז גם קורה בשטח.

אני כן אעיר שכן הצענו לעשות תיקון בתקנות ההוראות הכלליות, בסוף התקנות שאומרת באופן כללי שהרשות יכו לה לאפשר לבעלי עסקים להגיש בדואר אלקטרוני ואם היא אפשרה בדואר אלקטרוני – כך הצענו לכתוב - כמובן שלא יצטרכו חמישה עותקים.

אם מגישים בדואר אלקטרוני, אין שום סיבה לדרוש חמישה עותקים.

ברור. צריך להזכיר שני דברים בהקשר הזה. אני לא מתווכח על מספר העותקים וחושב שזה קצת מוזר. יש לנו רשויות שהן לא מתקדמות בקטע הטכנולוגי דיגיטלי, רשויות מוחלשות, וגם את זה צריך לקחת בחשבון.

יש רשות מקומית שאין לה דואר אלקטרוני?

כן.

אני לא מכיר. מי?

שיש להם את המייל הפרטי שלהם, עם סיומת ואלה או ג'ימל.

יש שם בעיה. שנית, צריך לזכור שגם לא כל בעלי העסקים רוצים או יכולים להשתמש בדואר אלקטרוני.

אין לי בעיה. היעד הוא דיגיטלי, אבל אם יש אפשרות לדיגיטלי, אין שום צורך בחמישה עותקים.

נכון. זה ברור. זה כתבנו בסוף התקנות.

אפשר להוריד לשלושה עותקים.

בעמוד 25. תראה שזה עונה על מה שאתה רוצה.

מקוון? אניי מאמין לך.

לא עניין של אמונה. תראה שזה עונה על מה שאתה רוצה.

כבוד היושב ראש, אתה אומר כאן דברים חשובים ואנחנו מסכימים עליהם במאה אחוזים. אתה מבין שאנחנו אורגן שמטפל כמעט ב-15 נותני אישור ואנחנו מאוד רוצים שמה שאתה אומר יקרה. אני רוצה שזה יובן שמי שקיבל את זה בדרך אלקטרונית, גם ייענה בדרך אלקטרונית כדי לחסוך את כל הבירוקרטיה הזאת. הווה אומר, אין כאן עניין לחמישה עותקים. אנחנו גם לא מעוניינים בחמישה עותקים. העניין הוא שחלק ממשרדי הממשלה דורשים עותק פיזי. כבוד היושב ראש, אתה אומר כאן דבר מדהים. אתה אומר תעשו את זה בצורה דיגיטלית.

לא אמרתי את זה. אמרתי שיש אפשרות להגיש באופן דיגיטלי. זה כתוב בתקנות או בחוק. מקובל עלי. אבל אין שום סיבה להטריח את בעל העסק לצלם חמש פעמים את כל האישורים ולהגיש ספר.

אני מציעה שנרד לשלושה עותקים כדי אחד יישאר ברשות.

אתה מדבר על מצב שבו אין אפשרות להגיש את זה מקוון?

במקביל לדיגיטלי, תרדו מהחמישה עותקים.

זה ברור. כתבנו שאם יש אפשרות לדיגיטלי, הוא לא צריך להגיש עותקים.

אם הוא לא מגיש דיגיטלי, שיוכל להגיש עותק אחד.

אני חושבת שמשרד הפנים צריך להתייחס לנושא של המפה המצבית. העותקים הם גם לגבי זה.

אבל עותק אחד מטיל על הרשות המקומית את הצורך לצלם עבור נותני האישור, עבור הכבאות, עבור הבריאות, עבור מי שדורש.

העתקים היותר בעייתיים הם המסמכים האלה.

מסמכי הבקשה.

לא נעים לי להגיד, אבל זה התפקיד של הרשות המקומית.

אני לא חושב שזה תפקידה.

לתת שירות. לא צריך להפיל את כל העבודה על בעל העסק.

אני חשוב שזה יכול לגרור לבעיות אחרות. נניח רשות מקומית שייקח לה זמן לעשות את זה ובגלל זה היא לא תשלח, אז גם בעל העסק כאן יינזק. זאת חרב פיפיות. צריך לשים לב לזה. זה יכול לקרות. או ישלחו את זה לא שלם למשרד ואז יפילו את האחריות על הרשות שלא צילמה את זה כמו שצריך ומי שיידפק בסוף זאת נקודת הקצה. הוא בסוף לא יקבל רישיון. יכול להיות שכדאי לסגור את זה מראש שהוא הביא את זה ולא להתחיל לתת למידל-מנים לעשות את העבודה. בסוף זה גם מגיע לזה.

אתה מרוצה ממה שנאמר עכשיו?

לצערנו זה קורה. לא אמרתי שזה שיקול בלעדי, אבל זה משהו לחשוב עליו. כל החוק הזה, אנחנו דואגים למיקרו של הפרטים כדי שבעל העסק לא ייפול בין הכיסאות.

התקנות עוסקות במיקרו.

נכון. הכול זה מיקרו.

אנחנו רוצים לראות איך אפשר שהעסקים יהיו מסודרים מצד אחד ומצד שני להקל. חמישה עותקים לא עושה שכל בשום דרך. זה סתם כי מישהו מפיל עליהם את זה.

אגב השיח שהיה כאן אמר משרד הפנים שיש רשויות מקומיות שיש בן אדם אחד שמטפל ברישוי עסקים. אני חושבת שצריך לקחת בחשבון. בסוף זה מישהו שצריך לעמוד ולצלם.

עולם רישוי העסקים, יש מקומות שעובד רישוי עסקים עוסק בעוד כמה דברים. קודם כל, צריכים להיות אנשים שיעסקו בזה ולכן ללוחות הזמנים יש משמעות. אנחנו גם ביקשנו – אני אפתיע אותך, הם יודעים את זה – שחלק מהעסקים לא צריכים תוכניות אלא אפשר להסתמך על היתרי בנייה.

תכף נגיע לזה. אנחנו עוד תקועים בחמישה עותקים. בואו נקבע שזה יהיה שלושה עותקים אבל צריך להיות כתוב שהרשות רשאית לבקש פחות.

זה כתוב. ודאי.

נפתלי, משרדי הממשלה חייבים לקבל מכם באופן אלקטרוני. לצורך העניין, אם אתם סורקים את זה ושולחים להם במייל, הם לא יכולים להגיד תשלח לי פיזית.

תתפלא.

בואו נמשיך. הסיפור של מפה מצבית, חייבים אותה?

לצערנו כן.

בואו נדבר על זה. פשוט מגוחך. לעשות מפה מצבית, אתם יודעים מה המשמעות של הדבר הזה? זו גם עלות כספית גבוהה לעסק שרוצה לפתוח. לפעמים אין בזה שום צורך, ממש שום צורך, בטח לא בעסק שנמצא בתוך מבנה או משהו כזה. נראה לי סתם מטלה מיותרת שמוטלת על בעל עסק שרוצה לפתח עסק. לפעמים הדבר הזה נמצא באגף הנדסה וגם אם לא, צריך לדעת מתי לבקש מפה מצבית. נתקלתי בדברים אבסורדים.

זאת גם הוצאה כספית לא קטנה.

אלפי שקלים.

בשביל רכב הובלה, מבקשים מפה.

אל תיקח את זה למקום הזה, אבל יש מקרים אבסורדים שמבקשים מפה מצבית כשאין לרשות מה לעשות עם הדבר הזה מלבד עוד טופס בתוך התיק.

תיקון 34 מסמיך את שר הפנים לפטור סוגי עסקים מסוימים מהגשה של מסמכי בקשה, כולם או חלקם. אנחנו עושים כרגע עבודה מאוד יסודית מול משרדי הממשלה השונים לראות באיזה סוגי עסקים נדרשים מסמכי בקשה, באיזה סוגי מסמכים נדרשים חלק וחלק אפשר לפטור. זה לעבור על 185 סוגי עסקים שונים בשישה משרדים כאשר לכל אחד יש מה לומר.

מפרטים כבר יש לנו? נדבר על זה? אני לא אחכה לדבר הזה. אנחנו רוצים לגמור עם זה. אנחנו צריכים להקל כאן על העסקים. יש כאן תקנות חשובות וצריך להקל עד כמה שאפשר. למה מוטל על בעל עסק להביא מפה מצבית כשהעסק נמצא בתוך מבנה? למה? למה בעל עסק צריך להביא לך מפה מצבית מוזרה כזאת? או שתיתנו שיקול דעת לרשות המקומית ושהיא תחליט אם היא צריכה מפה מצבית או לא. היא תקבע לעצמה מתי היא רוצה ומתי היא לא רוצה. למה המדינה צריכה לקבוע את זה או צריכה לחייב את זה?

למשל עסקים שנדרשים באישור הגנת הסביבה, לדבריהם מאוד חשוב לדעת היכן העסק ממוקם ביחס לעסקים אחרים לראות לאן נפלטים זיהומים וכדומה.

זה תרשים סביבה. זאת לא מפה מצבית.

זאת יכולה להיות גם מכבסה ולא רק מפעל ענק מזהם. לכן מאוד מאוד חשוב לעשות את הפאזל הזה עם כל המשרדים נותני האישור לגבי כל סוגי העסקים.

אבל זה לא ייגמר. ניפגש כאן גם בעוד ארבע שנים. תרשים סביבה, אני יכול להבין. תוכנית עסק, ברור, אבל יש דברים שהם אבסורדים. זה סתם עול על בעל העסק. אנחנו באים להקל עליהם, אנחנו עושים כאן דבר ענק, בואו נלך עוד צעד לקראתם.

אגב, המחוקק ביקש משר הפנים לקבוע את הדברים האלה כבר בתיקון 34 שעבר לפני שנה וחצי, אבל לצערנו העבודה לא התקדמה מאז.

חוה, זה בידיים שלכם.

בשלושת החודשים האחרונים התחלנו על זה עבודה מאוד אינטנסיבית והיא בעיצומה. בסופה נראה את התוצאות. אם יש משהו למי ממשרדי ממשלה שנמצאים ב-זום להתייחס לזה, הם מוזמנים אבל אנחנו יושבים אתם על זה.

אני חושב שצריך לתת את שיקול הדעת לרשות המקומית, שהיא תחליט האם היא צריכה מפה מצבית או לא. בסוף מפה מצבית מניחה את המבנה.

אני אומר כמסגרת שהחוק עצמו מחייב את הצירוף של המסמכים האלה. שר הפנים בהקשר הזה הוסמך לקבוע את הפרטים, את קנה המידה, מי הגורם שחותם, ולצד זה ניתנה סמכות שבשיקול דעת לשר הפנים, כמו שחוה ציינה, לפטור סוגי עסקים מצירוף חלק מהמסמכים. אני חושב שהמחוקק בשעתו, לפני שנתיים, בכוונת מכוון קבע את זה בשיקול דעת. אי אפשר לתת שיקול דעת לרשות מבחינת החוק והסמכות של השר.

למה אי אפשר?

אני לא חושב שניתן לקבוע בתקנות שרשות הרישוי תהיה רשאית להחליט אם כן או לא. החוק עצמו קובע את החובה לצרף את המסמכים האלה והאלה ושר הפנים מוסמך על ידי המחוקק לקבוע האם אפשר לפטור או לא. לרשות הרישוי אין סמכות. הצעה קונקרטית כזאת לא ניתן ליישם. גם ששר הפנים יקבע, זה לא יהיה בשיקול דעת. שר הפנים פשוט יקבע וזה מה שיהיה.

יש היתר בנייה שניתן לפני שנה, שלא צריך.

אבל זה לא רק משפטית אלא גם מקצועית.

אני אומר שאפשר לקבוע, לא חייבים, לגבי כלל העסקים קריטריונים כלליים וכמו שאמר יושב ראש הוועדה, מצב שבו ניתן היתר בנייה לפני לא יותר משלוש שנים. ברור שבמצב הזה ההיתר פחות או יותר משקף את המצב.

אני לא חושבת. אם במשך שלוש השנים נבנה ליד מפעל אולם שמחות?

אז זה תרשים סביבה. זאת לא מפה מצבית.

מפה מצבית זה משהו אחר.

איפה עומד העסק בתוך המגרש.

זה תרשים סביבה.

אם כן, זה עוד יותר חשוב כי אלה עסקים שיותר קרובים.

מפה מצבית באה לספר לנו איך נראה היום העסק מבחינה הנדסית. איך הוא בנוי.

נכון.

מה זה רלוונטי לסביבה?

בתוך המגרש. יש בלוק של חנויות ויש מסעדה, רואים את כל זה בתרשים הסביבה.

אבל את מדברת על מפה מצבית. אני מדבר על מפה מצבית. יש הבדל גם בתקנות שאת הצגת בפנינו בין תרשים סביבה למפה מצבית.

כל אחד מהם מראה קנה מידה אחר וגם מה נמצא לידו. הדברים האלה חשובים.

זה חשוב כמו לקבוע שאולפן הקלטות אודיו חייב רישוי עסק ואולפן הקלטות טלוויזיה לא חייב רישיון עסק.

כבוד היושב ראש, אני אשמח שחברתי, שהיא גם מתעסקת בתכנון ובנייה בתל אביב-יפו, מתעסקת עם רישוי מקוון, תסביר לך.

ההצעה היא של מרכז שלטון מקומי. אנחנו גם העברנו אותה למשרד הפנים. ההצעה שלנו מדברת על מצב קיצון הרבה יותר, לא רק מפה מצבית ולא רק סביבתית אלא אנחנו טוענים שברוב העסקים בכלל לא צריך להגיש תוכניות עסק כי מה שתומר אמר לפני רגע מתקיים.

נכון. יש היתר בנייה ולוקחים את היתר הבנייה.

אם יש היתר בנייה, לא צריך. קצת נתונים. זה עולה בסביבות 10,000 שקלים עד 20,000 שקלים בממוצע לבעל עסק להיכן תוכנית. זאת גרמושקה. אני אומרת שצריך ממש בפינצטה לבחור את אותם מקרים. יכול להיות שאותם מקרים ספציפיים של איכות הסביבה, שבאמת אולי צריך, אבל הרוב אלה מסעדות, בתי עסק קטנים ובינוניים – לא צריך.

אני הגשתי רישיון עסק לתמרוקים. אלה דברים אבסורדיים. אלה גם אלפי שקלים. צריך אדריכל, צריך שרטט. אתם לא מבינים מה זה אומר בפועל או שאת כן מבינים ולא אכפת לכם. סליחה, לא שלא אכפת לכם.

בוודאי שאכפת.

תבינו, זו עלות אדירה. עלות אדירה בירוקרטית. בינך וביני, אני לא בטוח שמסתכלים על הדברים האלה כשמוציאים רישיון עסק. אני אומר לך שכמעט ולא מסתכלים. אולי יש מישהו אחד שמסתכל, עוד מישהו שמסתכל, אבל אלה עלויות אדירות שלא תמיד הכרחיות. אני לא אומר לבטל לגמרי. יש מקומות שצריך ויש מקומות שלא צריך. אי אפשר להפיל את כל צרות העולם על בעל העסק, לשים שלייקעס וחגורה ואת הכול ביחד רק כי אנחנו רוצים להיות בטוחים.

אני רוצה להציע הצעה לוועדה ולהניח אותה בפני הוועדה ואז נשמע את הערות המשרדים, אם יש, לצורך העניין הזה כדי לקדם קריטריון. במקום שבו יש היתר בנייה שניתן בחמש השנים האחרונות או בשלוש השנים האחרונות – זה כבר עניין של שיקול דעת – שניתן טופס 4 באותה מסגרת זמן, כאשר מדובר בעסק מסוג עסק שהוא עובד בהיתר מזורז א', ב' או בתצהיר, לא ברישיון רגיל – שאלה הם העסקים המורכבים יותר – לא יהיה צורך במפה מצבית.

אתה מוכן לחזור על ההצעה?

באותם עסקים שבהם מדובר בהיתר מזורז א', ב' או בתצהיר ויש היתר בנייה בתוקף שניתן בחמש השנים האחרונות – אפשר לדבר על התקופה – יהיה פטור ממפה מצבית. וכמובן ניתן טופס 4 למבנה. זה לא פותר את כל הבעיה אבל זה מה שאנחנו יכולים לעשות במסגרת הזאת.

מה קורה עם בעל עסק שבבניין קומות?

מה זה משנה? היתר בנייה הוא היתר בנייה.

אני מדבר אתך על בניין שכבר קיים שנים ורוצים לתת רישיון עסק בקומה השלישית של אותו בניין.

זה משהו אחר. זה לא יפתור את הבעיה שלו.

נכון. אבל למה הוא צריך מפה מצבית כשהוא בקומה שלישית?

הוא לא צריך.

היום בחוק הוא צריך הכול.

למה אדם שנמצא בקומה שלישית צריך מפה מצבית? זה לא הגיוני.

אפשר להציע הצעה?

בבקשה.

שלושת המסמכים האלה משמשים או את הרשות המקומית או את נותני האישור. במובן הזה אלה אינטרסים שונים. אם השלטון המקומי בא ואומר שמבחינתו או שניתן לו שיקול דעת או שהוא לא צריך כלום. מבחינת נותני האישור, אפשר לבקש את זה בתוך המפרט. מי שצריך מפה מצבית, יגיד תן לי במסמכים מפה מצבית. אז אנחנו נעשה את זה מדויק.

לזה צריך תיקון בחוק. כרגע אנחנו לא יכולים לעשות את זה, לצערנו. זה משהו שכרגע לא אפשרי כי החוק, כפי שאמר עורך דין פרלמוטר, אומר שיש חובה לצרף ושר הפנים בתקנות יכול לפטור.

אנחנו בתקנות של שר הפנים.

שר הפנים רשאי לקבוע סוגי עסקים טעוני רישוי שלא יידרשו לצרף לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) את המסמכים האמורים.

כבוד היושב ראש, אנחנו בתקופה מאוד מאוד קשה. כל בקשה לרישיון עסק, לבעל העסק, אפילו עסק קטן, תוכניות עסק מתחילות מ-5,000 שקלים ויכולות להגיע גם ל-50,000 שקלים שאלה הוצאות מטורפות לבעלי העסקים. אם יש את הנתונים האלה כבר בתוך המאגרים כמו שידידי תומר היטיב להגיד, שיש היתר בנייה ויש בו את הדברים, וזה מכסה את הדברים הבסיסיים שלא צריך להשקיע את אותן השקעות, אני חושב שתהיה כאן תמימות דעים.

תודה. הבנו. יש עוד אנשים שביקשו לדבר והם לא כאן אלא ב-זום. עמיר יצחקי, משרד הבריאות.

בוקר טוב. אני רוצה להתייחס לנקודה של הגשת תוכניות. דיברו כאן על הצורך בתוכניות העסק ומפה מצבית. תוכנית העסק היא כמובן דבר חשוב. היא לא קורית בחלק גדול מהמקרים בעת היתר הבנייה. למשל, מרבית בתי האוכל נכנסים לתוך חללים, לתוך מבנים מסחריים שלא תוכננו ראש כבית אוכל.

זה ברור. אנחנו לא מדברים על תוכנית עסק. תוכנית, זה צריך להישאר. אנחנו בעידן היעילות, בוא תתמקד.

לגבי מפה מצבית. צריך לדעת במה מפה מצבית מטפלת. מפה מצבית מטפלת בחיבור המים שלו, בחיבור השפכים שלו, יכול להיות שזה עסק שצריך מפריד שומן, היא מטפלת בתשתיות שלו. אם יש עסק שאין לו צורך בתשתיות, זה בסדר. בעבודה שאנחנו נעשה עם משרד הפנים, נתייחס לזה. אנחנו באופן עקרוני מתייחסים בכל מפרט אחיד שאנחנו כותבים, אנחנו כותבים מה אנחנו צריכים. יותר מזה, אם מדובר בעסק שהוא בקניון, הוא פטור מ-1, 2, 3. אני חושב שבסופו של דבר הדברים האלה שבתוך המפה המצבית, צריך לראות מה יש בהם, הם חשובים לחלק מכובד מהעסקים וצריך לוודא שאנחנו לא עושים כאן משהו במהירות ואחר כך פוגעים בעניין הזה. אנחנו מסתכלים על הדברים האלה.

בסופו של דבר ליעילות העבודה הממשלתית שלנו יש משמעות כדי שהעסקים יוכלו לקבל בצורה מהירה ויעילה את מה שאנחנו צריכים לתת להם. בסופו של דבר המטרה של חוק רישוי עסקים בהקשר של בריאות היא להגן על הבריאות.

זה כן מופיע בתוכנית עסק, הדברים עליהם דיברת.

לא. לעסק יכולה להיות גם חצר. אז תוכנית העסק, זה בתוך המבנה ומערכות המים והביוב ומפריד שומן, במרבית המקרים הם בחצר. האשפה שלו ברוב המקרים נמצאת בחצר ולא בתוך העסק.

אדוני, מפה מצבית על פי החוק, מפה שמסומן בקנה מידה שטח הקרקע, שטח קרקע מוגדר וכל עצם שנמצא בו. זה לא קשור לתשתיות.

בתקנות יש הגדרה מה יופיע במפה המצבית. מערכת להספקת מים וביוב לרבות צינורות ניקוז, בורות ספיגה, מתקנים לסילוק אשפה, מכלי גז, דלק או חומרים מסוכנים. ממש מופיע כאן על הפירוט, בפרק ה', תקנה 13. מקומות חניה המשרתים את העסק.

יש תקנות המפרטות בדיוק.

אפשר לקבוע את זה בתוך המפרט.

השאלה מתי יהיה המפרט הזה.

עד שלא יהי המפרט, זה כמו כל דרישה אחרת.

אני אעשה לכם סדר. בתחום של בתי אוכל אין בעיה כי הדבר הזה קבוע גם בתקנות רישוי עסקים (בתי אוכל), אבל אנחנו מדברים עכשיו על כלל העסקים ולכן אני חושב שההתעסקות של זה צריכה להיות באותו סבב שמשרד הפנים מוביל וככל שהתוצרת שלו תהיה יותר מהירה, זה יהיה משהו מעשי ונכון לגבי כלל העסקים.

אפשר לקבוע בתקנות סוגי עסקים.

המשמעות היא שמי שקובע את הפטור עצמו זה שר הפנים.

גם אם נבטל כליל את המסמכים האלה, המשרדים יכולים לבקש אותם במפרט. גם אם נוריד את כל הסעיף הזה, שר הפנים יגיד שלא צריך כתנאי כללי, כל משרד יכול בתנאי ההגשה לומר שייתנו לו. זה גם קיים היום.

זה חסכון של אלפי שקלים לעסק. לא סתם אני מתעכב על זה.

אתה מתעכב על זה בצדק רב. זאת בדיוק הסיבה שהכנסנו את זה כסעיף מסמיך. אגף רישוי עסקים והמשרד מקיימים על זה עבודה. לא סתם אנחנו אומרים את זה.

אנחנו יודעים את זה. לא סתם אנחנו דנים על זה עכשיו ולא בעוד כמה חודשים ואלוהים יודע מתי זה יגיע לכאן.

אני אדגים. לגבי ההצעה של היועץ המשפטי לוועדה העלה, קשה מאוד להתייחס כרגע. זה מחייב דיו עם המשרדים, זה מחייב לשאול את מוסדות התכנון, זה מחייב הפצה להערות ציבור. זה ממש הסדר מכוח סעיף אחר. התקנות לא עוסקות בזה וזה לא מופיע כאן. אני חושב שזה לא משהו שאפשר כרגע לעשות ולו מהסיבה הזאת.

אני מציע, בואו נשאיר את זה בצריך עיון. תמצאו לזה פתרון כלשהו. זה מאוד מטריד. אם אפשר לפטור עסקים מהדבר הזה, צריך לראות איך אפשר לעשות זאת בתקנות האלו, לפטור אותם מהבירוקרטיה הלא נדרשת הזאת.

דוקטור גילי צימנד, ראש אגף רישוי עסקים, המשרד להגנת הסביבה.

תודה רבה. אני לא רוצה לחזור על דברים שאמר נציג משרד הבריאות עמיר יצחקי אבל אנחנו כמובן תומכים במה שהוא אומר. אנחנו נעזרים במפה מצבית. זה חיוני. אני סתם אתן דוגמה למה אנחנו לא יכולים לקבל את ההצעה של תומר. עסק מסוג מכבסה שהוא בהיתר מזורז ב', מכבסה שעושה ניקוי יבש ומשתמשים בה כחומר מסרטן, נמצאת הרבה פעמים בתוך קניונים או בתוך מבנים שיש לה שכנים מימין ומשמאל. אנחנו חייבים לראות היכן ממוקמות המכונות, להיכן יוצאים פתחי האוורור, לאן נפלט החומר שעלול לפגוע באדם או בשכנים, שלא לדבר על העובדים במכבסה. אנחנו מאוד צריכים את המידע הזה ולכן אני מבקשת שהחלטה איזה עסקים כן ואיזה עסקים לא, תהיה בוועדה המקצועית שמקיים משרד הפנים. מתנהל שם דיון מקצוע ומדויק. ההחלטה תהיה יותר מאוזנת ונכונה. אין לנו שום עניין לדרו את הדברים האלה ממי שאין צורך, אבל חשוב שלא נפספס את אותם עסקים שבהחלט יש צורך וזה חיוני לשם השמירה על בריאות האנשים.

תודה גברתי. יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל.

שלום לכולם. אני מברך את היושב ראש על הוועדה החשובה הזאת ואני מברך את כנסת ישראל על התקנות לעסקים, לאחר הרפורמה, התשובה שהתקבלה בשיתוף התאחדות המלאכה והתעשייה לפני כשלוש שנים. יחד עם זאת, יש צורך לפישוט התקנות לטובת העסקים הקטנים אין להם נגישות לייעוץ משפטי ולעזרה כזאת או אחרת. התקנות חייבות להיות ברורות. כמו כן ראוי לשמור על עיקרון האחידות שכן זו מהות הרפורמה. לכן אין מקום לתת ברישוי הכיבוי לקבוע תנאים נוספים. רק להשכלה כללית, אדוני היושב ראש, עסק שאין לו רישיון הוא עסק שאין לו ביטוח אלמנטרי וזאת סכנה כי אם חס ושלום קורה משהו לעסק, הוא לא מקבל כלום והביטוח לא מכיר בו. זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת.

העסקים הקטנים והבינוניים נמצאים בכל מיני כוכים באזורי תעשייה ישנים ומיושנים. אם הרשויות ייכנסו ויקימו אזורי תעשייה מתקדמים, אפשר לעמוד בכל התקנים. היום עסק קטן ליד עסק קטן, אחד ליד השני. יש המון בעיות. אנחנו מדינה צעירה בת 72 שנים, עדיין הפיתוח בתוך התעשיות, אם זה בחולון, אם זה בראשון ואם זה בבאר שבע. כל אזורי התעשייה הם מיושנים וקשה מאוד לעמוד בתקנים וקשה מאוד לעמוד בכל מה שמבקשים, גם הכיבוי וגם העיריות. כל התשתיות האלה עולות המון כסף. הכנת מתזי מים וכולי. כמו שאתם מכירים יש בעיה לא קלה עם הנגישות.

לדעתי אם בעל עסק שוכר מקום, המשכיר צריך לראות אם הוא יכול להיכנס, אם הוא מכניס אותו, עושה אתו את החוזה, הבן אדם מתחיל את התהליך של הרישוי, לוקח לו חודש-חודשיים ועד שהוא מקבל, אם הוא מקבל, הוא קרס ואין לו יכולות להמשיך. צריך לשים לב לדברים האלה. לרדת לעם, לרדת לאזורי התעשייה ולהסתכל. כל היושבים, חברי כנסת יקרים, תרדו ותראו. זה קשה מאוד.

תודה רבה. שי ברמן, איגוד המסעדות.

תודה אדוני יושב הראש. אנחנו נמצאים היום בסיטואציה בה נכנסנו לאיזשהו משבר עם 14,000 עסקים פעילים ואנחנו כבר יודעים שעד סוף השנה 5,000 עסקים לצערי הרב לא יחזרו לפעול וייסגרו לצמיתות.

אנחנו עובדים על הרפורמה הזאת כבר הרבה שנים יחד עם כל האנשים הנהדרים שנמצאים כאן והנושא של העברת בעלות מקבל משנה תוקף במיוחד בימים האלה. אנחנו מאוד רוצים שהעברת בעלות תהיה ברגע שיהיה לאדם רישיון עסק. בעצם רישיון העסק יעבור לבעלות החדשה במידה ותמהיל העסק לא משתנה. אנחנו מאוד מבקשים שגם הנושא של רישיון עסק שנמצא בתהליך והוא כבר עבר חלק מהתחנות, יוכלו לגרור את התהליך שהתחיל לבעלות החדשה.

אני עוצר אותך רגע מכיוון שאתה מאוד מתקדם. לא הגענו לסעיפים האלה. כשנגיע לסעיפים הרלוונטיים, תבקש את זכות הדיבור ונעלה אותך שוב. ברשותך, אנחנו נתקדם. כשנגיע לנושאים האלה ספציפי, נעלה אותך שוב כדי שתדבר עליהם.

תמר מירסקי, משרד הכלכלה. אם אפשר להתייחס לנושאים הספציפיים עליהם אנחנו מדברים.

בוקר טוב. גם אנחנו שותפים לעבודה לעבור לפי פריטי הרישוי ולראות את מי אפשר לפטור מהמפות השונות. זאת עבודה שאנחנו שותפים לה עם משרד הפנים והגשנו דוח מאוד ארוך. התייעצנו עם מנהלי רישוי בשטח וכולי. אם ניתן למצוא כללים רוחביים שמבחינת כללי הבנייה ניתן לפטור ממפות שונות, בוודאי שזה יכול לקדם את זה. אנחנו תומכים בעשיית חשיבה בנושא ומה שאפשר לעשות, לעשות ברמה של התקנות ואחר כך להמשיך עם משרד הפנים את העבודה שנעשית בנושא.

תודה רבה. תומר, אתה רוצה להציע הצעה?

כן. אני יכול להציע הצעה שהיא אמנם קיצונית אבל אנחנו בנסיבות קיצוניות בהן הרפורמה הזאת תקועה בערך עשר שנים. הצעתי תהיה ששר הפנים יקבע בתקנות האלה פטור גורף מכל הדרישה, לכל העסקים שהם במסלולים המקוצרים, ממפה מצבית שייכנס לתוקף בתוך שנה. במהלך השנה הזאת משרדים שכן ירצו לדרוש מפה מצבית לעסקים מסוימים, יצטרכו לכתוב זאת במפרטים.

זה אומר שבמהלך השנה הזו עסקים שיגישו, יגישו בלי מפה מצבית?

לא. להיפך. זה ייכנס לתוקף רק בעוד שנה. בשנה הזאת לא יהיה שינוי. כלומר, בשנה הזאת ימשיך המצב כפי שהוא היום.

אני אומר בכנות את מה שחוה ואני בשלב הזה יכולים לומר. אנחנו לא שר הפנים והסמכות היא לא שלנו לומר מה שר הפנים יהיה מוכן. שמענו את ההצעה. אנחנו נצטרך לבדוק אותה, לא כאן אלא בחוץ, גם עם הנהלת המשרד וגם עם היועץ המשפטי של המשרד, עם משרד המשפטים ועם הגורמים הרלוונטיים. אין לנו כרגע כל עמדה מקצועית.

אני יודע שמנכ"ל המשרד מאוד מעורב בתקנות האלה והן חשובות לו מאוד.

נכון. בתקנות שהובאו בפניו, ללא ההצעה של תומר.

אני מציע שנפנה אליו. יהיה לנו מספיק זמן לפנות אליו ולהעלות בפניו או בפני השר.

נכון. זה מה שאנחנו יכולים לעשות בשלב הזה.

מפה מצבית, הדבר הזה צריך להיות נדרש ממי שהוא צריך להיות נדרש.

ההצעה של תומר הייתה גם לגבי תוכנית סביבה או רק מפה?

עמדתי היא שצריך לדרוש את מה שצריך לדרוש ממי שצריך לדרוש, אבל לא מכולם באופן גורף. אין שום היגיון בדרישות גורפות. אם צריך ממכבסה דרישות מסוימות בגלל חששות מסוימים, זה בסדר גמור, אבל לא יכול להיות שמכולם צריך אותו הדבר. זה לא הגיוני. פשוט לא הגיוני. המפרטים יכולים לתת מזור לדבר הזה. אני חושב שההצעה של תומר היא טובה. ניתן פטור שייכנס לתוקף בעוד שנה. אגב, אני גם חושב לגבי תרשים סביבה. לא תוכנית עסק. תוכנית עסק צריך לכולם אבל תוכנית סביבה, לא כולם צריכים. לכן ניתן פטור שייכנס לתוקפו בעוד שנה ובזמן הזה תעבדו על מפרטים וכל מפרט יגיד מי צריך ומי לא צריך.

אני חושב שלא ניתן לעשות את זה במפרטים. אמרתי את עמדתי המשפטית.

אתה נתת את עמדתך המשפטית לגבי מתן פטור. אנחנו מדברים עכשיו על מצב הפוך. שר הפנים הפעיל את שיקול דעתו ונותן פטור לכולם.

ההצעה של היושב ראש, לפי מה שהבנתי, היא שונה. הוא התייחס גם לכך שהמפרטים יוכלו לתת לכך מענה על ידי כך שהמפרטים עצמם יקבעו אם אתה צריך או לא.

לא. המפרטים יקבעו אם אתה צריך. לא אם לא. השר קבע שלא צריך.

אלא אם תתקיים דרישה אחרת במפרט?

כן.

אני חושב שמשפטית זה בעייתי מבחינת שיקול הדעת. רשמתי בפניי את ההצעה. אני לא מתיימר לומר עכשיו, לא עמדה משפטית סופית ולא עמדה מקצועית.

השאלה אם יש מניעה לבוא ולומר שהשר נותן פטור. הרי גם היום מבקשים לפעמים סקר קרקע ודורשים כל מיני מסמכים.

המשרדים כרגע שומעים אותנו. אפשר לבדוק את זה.

אני מציע שנתקדם. זו הצעתנו. תבדקו את זה ותחזרו אלינו עם תשובות. עוד התייחסות לסעיפים האלה?

כן. אני אשמח להעיר הערות לגבי הפרק כפי שהייעוץ המשפטי הקריא אותו. לגבי שלושה עותקים, סיכמנו.

לגבי הפטור ממסמכים. כרגע הנוסח הנוכחי, התנאי הוא זולת אם שר הפנים קבע לעסק ואני רוצה לחדד את הנוסח. זה לא לעניין עסק אלא לעניין סוג עסק. הסמכות של שר הפנים לפי חוק היא לקבוע את סוגי העסקים.

באיזה סעיף אתה?

לפני המפה המצבית.

כן. סוג עסק.

לעניין הקליטה, שלב הקליטה כפי שהוצע, הערה ראשונה היא שהייעוץ המשפטי של הוועדה הוסיף, וזה בסדר, שלמעשה החותמת תתקבל על טופס 2. רק חידוד. הטופס הזה מיועד לרשות. היא תמסור לו העתק מטופס 2 עם החותמת.

אין בעיה.

טופס 2 או הבקשה עצמה, אלא אם הוא שומר לעצמו העתק. זה ממש עניין של נוסח.

הערה מהותית יותר. אנחנו קובעים כאן שבשני ימי עבודה הרשות תוכל לעשות אחד מאלה, או לאשר או לדחות – דחייה על הסף – אם היא מצאה שהמסמכים לא צורפו. אני כן רוצה להבהיר ולא הייתי רוצה לשנות מן המצב הקיים, ואני חושב שהנוסח אולי עושה זאת.

היום הסמכות היא בשיקול דעת, היא רשאית. היום התקנות קובעות שרשות הרישוי רשאית שלא לקבל את הבקשה אם לא צורפו המסמכים האלה. אולי משתמע מכאן שהיא בהכרח חייבת. אני חושב שזה לא הכרחי. אנחנו לא כיוונו לזה. ביקשנו להשאיר את המצב הקיים.

שהיא רשאית להודיע שהיא לא מקבלת אבל אם היא לא הודיעה, סימן שהיא קיבלה

נכון.

את זה אנחנו משאירים.

כן.

אתה מקל עם העסקים עוד יותר. אתה אומר שגם אם היא מוותרת על משהו.

אני בא גם מהכיוון של הרשות המקומית, וזה המצב הקיים. היום היא אינה חייבת בסמכות שבחובה לדחות על הסף. זה עניין שבשיקול דעת. לא שמענו על כך הערות.

מה זה אומר? שאנחנו צריכים להחליט?

זה אומר שאם הרשויות המקומיות רוצות לקבל את הבקשה למרות שחסר בה פרט מסוים, הן יכולות אבל תקופת ה-21 ימים מתחילה להימנות.

כן. זה בכל מקרה. זה פשוט קבוע כך בתקנות. לא שיניתי משהו ולא המצאתי משהו.

אני רוצה להבהיר. האם זה עדיין נשאר שני ימי עבודה או שאנחנו לא סופרים את זה כימי עבודה אלא כימים רגילים? היה דיבור בינינו.

החוק קבע הגדרה ליום, שבעצם היא שונה מימי עבודה. הייתה בקשה, כדי שכולם יוכלו לעבוד לפי אותו סטנדרט, שנעבור לדבר כאן על ימים כהגדרתם בחוק ולא נעשה שחלק מהדברים הם ימי עבודה וחלק מהדברים לא. זה יהיה ימים רגילים לפי החוק.

ארבעה-חמישה ימים. תעשו חמישה, זה מספר יפה יותר.

הימים האלה נבלעים בתוך ה-21.

כן. הם חלק מה-21.

אם הם נספרים בתוך ה-21 ימים והם לא מתווספים, אני לא חושב שלמישהו משנה כל כך. אני לא יודע אם זה ברור מהנוסח, שהם נבלעים בפנים אבל זו שאלה משפטית.

הכוונה הייתה שהם ייבלעו כי גם בחוק כתוב שאלה 21 ימים מיום הגשת הבקשה. אם אנחנו כותבים כאן בתקנות שזה יום הגשת הבקשה, זאת הכוונה. אולי נדבר על ימים ולא על ימי עבודה.ץ

רגילים. כן.

אני מזכיר לכם שברישוי עסקים יש בן אדם אחד שהוא עושה את כל הדברים.

זה שבוע עבודה.

הימים האלה, אלה רק ימים לקליטה, לאשרור שזה נקלט. רשות מקומית, לפי איך שאני רואה את זה, ראשון לציון, לכם יש המנדט לקבוע לעצמכם שאתם קולטים הכול ואתם לוקחים את כל ה-21 ימים שיש לכם לבדוק את הבקשה.

אתה לא מסתכל רק על נתניה ועל תל אביב.

יש להם 21 ימים. בחוק יש הגדרה לימים, מה זה כולל ומה זה לא כולל.

ידידי תומר הוריד מרכיב משמעותי בבדיקה ואני חושב שרצינו לבקש הרבה יותר.

אתה מערבב שני דברים. יש כאן שני שלבים שאנחנו מציעים לעשות. השלב הראשון הוא שלב על הסף. אתה בודק אם הבקשה מלאה, יש בה את כל הפרטים ואתה בודק אם יש את שלושת המסמכים, בהנחה שהם יישארו – מפה מצבית, תרשים סביבה ותוכנית. אתה אומר לו, קיבלתי את הבקשה, ה-21 ימים מתחילים להיספר. לפי התיקון שהציע עורך דין פרלמוטר, אתה יכול להגיד לו שאתה דוחה את הבקשה על הסף וה-21 ימים אפילו לא מתחילים להיספר. עדיין ב-21 ימים אתה תעשה את כל הבדיקות שצריך לעשות. זה לא פוטר אותך מהבדיקות האלה.

קיבלתי. מקובל עלי.

הערה נוספת והיא למרבה הצער או לא, היא מהותית ולא נוסח, לגבי התצהיר. על פי המוצע, אותו שלב של קליטה, מוצע לעשות גם לגבי התצהיר. התצהיר בהיתר מזורז א' לא מוגש בהתחלה אלא מוגש בהמשך. לא דורשים ממנו עמידה בתנאים בהתחלה אלא רק בסוף אחרי שהכול בסדר, וגם שם יש שלב של קליטה וחמישה ימים, וזה בסדר.

אני כן רוצה להגיד מה הקושי שאני רואה עם החזקה המוצעת לפיה היה ורשות הרישוי לא אמרה שום דבר באותם ימים, יראו את התצהיר כהתקבל. לדעתי זה נוקשה מאוד ואני אסביר. החוק עצמו קובע שהתצהיר יהיה כזה שהוא מאומת כדין. זו הדרישה הבסיסית בחוק וגם אחר כך החוק אומר שהגיש המבקש את התצהיר, איזה תצהיר? אותו תצהיר שאומת כדין, אז יראו אותו כמי שקיבל היתר מזורז. הוא רשאי לפתוח את העסק עוד לפני שקיבל היתר. כאן יש לנו טריגר, כאן הוא ממש רשאי לפתוח. החזקה הזו, כפי שנוסחה כרגע, יש את הקושי המעשי והקושי המשפטי. אני אתחיל מהמעשי דווקא.

יכול להיות מצב שבו אדם לא הגיש תצהיר. מטבע הדברים, אין לזה תיעוד כי הוא לא הגיש שום דבר. הוא יגיד שהוא הגיש אבל אתם לא השבתם לו.

אפשר לעשות את זה אותו הדבר כמו בטופס 2. חותמים התקבל ויש לו העתק.

עם טופס 2 הוא לא יכול לפתוח את העסק.

לא. על טופס התצהיר ויש לו העתק.

אנחנו מדברים כאן על סיטואציה שבה היא לא ענתה. אני לא מודאג מהמצב שבו היא כן אישרה בטופס ואז הכול בסדר.

אמרת קושי פרקטי וקושי משפטי.

הקושי המשפטי, אנחנו חושבים שלא ניתן לקבוע את החזקה הזו אם התצהיר הוא כזה שלא מאומת כדין. אם החוק קובע שהתצהיר הוא מאומת כדין, זה התצהיר היחיד שמכניס אותנו לעולם הזה, הוא אבן היסוד של המסלול. עמדנו על כך בחוק שהוא יהיה תצהיר שמאומת כדין ולא הצהרה או משהו אחר.

זו הקלה מאוד גדולה לעומת מה שיש היום.

לפי החוק, העניין של המסלולים של ההיתר המזורז ושל התצהיר, מהרגע שרשות הרישוי אישרה את קבלת התצהיר, הוא יכול לפתוח את העסק.

עמדתנו היא שכאן מוצע לקבוע שאם היא לא ענתה בתוך איקס ימים, וזה לא קשור לכמה ימים. אם היא לא ענתה בתוך איקס ימים, רואים את התצהיר שהתקבל. יכול להיות מצב, ואני רואה את זה בכל מיני הקשרים, לפעמים אנשים מגישים מסמך שנחזה להיות תצהיר אבל אין שם חתימה שלו ואין חתימה של עורך דין, וזה קורה.

תתכבד הרשות ותבדוק.

כאן הקושי הוא משפטי. אי אפשר לקבוע שתצהיר שהוא לא מאומת כדין, יהיה תצהיר מאומת כדין.

אני הגשתי משהו, כן תצהיר או לא תצהיר, לא חשוב, הגשתי נייר. הרשות לא עושה כלום. החוק אומר שהיא צריכה לעשות משהו תוך חמישה ימים והיא לא עושה אלא מחכה חצי שנה. מה הועילו חכמים בתקנתם שהוא יכול לפתוח את העסק? הוא לא יכול לפתוח את העסק.

אם אדם הגיש תצהיר ללא חתימה שהוא לא קביל משפטית ומבחינתו הוא הגיש תצהיר והרשות לא ראתה את זה והוא פתח את העסק – הוא עובר עבירה. מה השאלה?

כשאנחנו שולחים גם אותו וגם את הפרקליטות, מי שזה לא יהיה, אנחנו שולחים אותם להצהרות פתיחה על האם הוא הגיש או לא הגיש, האם התצהיר מאומת כדין או לא. אני יכול לחיות עם הנוסח הזה ובלבד שיהיה בסוף שהתצהיר היה מאומת כדין. אנחנו חושבים שלא ניתן להתגבר על זה כי זה כתוב בחוק. החוק אומר שהתצהיר יהיה מאומת כדין, אז אי אפשר לקבל מסמך אחר.

איזה סעיף זה?

סעיף 3(ג).

אם אתם חושבים שאני צודק, תגידו.

שחר צודק במה שהוא אומר. זה צריך להיות מאומת כדין כי אנחנו רוצים להתעסק עם אנשים נורמטיביים ולא עם עבריינים.

יכול להיות שהתצהיר אומת כדין אבל התפספס שם איזשהו פרט, פרט שלא נוגע להתגבשות של התצהיר כתצהיר.

קורה. הוא צודק.

איפה אתה רוצה להוסיף את זה?

בסעיף 3ג(ב), בסופו.

מה אתה מבקש להוסיף?

ובלבד שמדובר בתצהיר מאומת כדין.

אנחנו אתך.

אני רוצה להבין היכן אתה רוצה להכניס את המילים האלה לתוך התקנות.

הסיפה המוצעת על ידי הייעוץ המשפטי - אני לא אצליח להקריא, תקריאי בבקשה.

"לא הודיע רשות הרישוי כאמור בתוך התקופה האמורה, יראו את התצהיר כאילו אושרה קבלתו כאמור בתקנת משנה (א)(2)".

נכון. וכאן אני מציע להוסיף - פסיק, ובלבד שמדובר בתצהיר מאומת כדין.

אין לי בעיה. בסדר.

אושר.

צריך לוודא שגם במקרה הזה, שהוא מגיש, זה כמו בהיתר מזורז. הוא מקבל אישור רק על עצם ההגשה.

אישור התקבל. כן. בהחלט.

למה אי אפשר לכתוב בתקנות שכל תצהיר צריך להיות תצהיר שאומת כדין?

זה כתוב בחוק.

למה צריך לכתוב את זה רק בסעיף הזה? אחר כך בתי המשפט יפרשו ועורכי הדין יפרשו שבסעיף הזה כתוב שזה צריך להיות מאומת כדין אבל בסעיף הבא זה לא כתוב.

אפשר גם למחוק את החזקה כי החוק אומר מה שהוא אומר.

אנחנו עכשיו בהגדרות. תצהיר הוא תצהיר שאומת כדין.

הוא רוצה להגיד שהחזקה הזו קיימת אם הוא הגיש את זה כמו שצריך.

כל תצהיר חייב להיות מאומת כדין.

אפשר להוסיף בהגדרות תצהיר. תצהיר שאומת כדין.

כן.

לנו מאוד חשוב להבהיר את זה כאן. אני חושב שזה עניין של נוסח. לנו מאוד חשוב להבהיר את זה כאן.

אתה מבין שזה מרגיע לך את המצפון והנפש אבל אחר כך, עת התקנות יצאו מכאן בשעה טובה ומוצלחת, יפרשו את כוונת המחוקק ולא אנחנו אלה שנפרש אותה אלא בתי המשפט ועורכי הדין מפולפלים. אז הם יאמרו שכאן כתוב כדין ובסעיף אחר לא כתוב כדין. זה מה שיאמרו. אני יודע איך זה עובד. אם תקרא בהגדרות כל תצהיר מאומת כדין, פתרת את הבעיה.

זה באמת המשך של הרישה של תקנה (ב). תקנה (ב) היום אומרת שהרשות רשאית שלא לקבל את התצהיר אם לא נכללו בו כל הנתונים הדרושים. כלומר, יכול להיות שהתפספס איזשהו פרט שלא נוגע להתגבשות של זה כתצהיר, שזאת לא חתימה אלא התפספס תאריך או מספר עסק. אני לא חושב שעל זה זה צריך ליפול. שוב, זה נועד להבהיר ואנשים יקראו את הפרוטוקול, ובלבד שזה מאומת כדין. אפשר להוסיף בשניהם. גם כאן וגם שם.

גם הגדרה וגם כאן.

בסדר. גם בהגדרה.

מוסיפים הגדרה של תצהיר וכאן מוסיפים את מה שביקש עורך דין פרלמוטר.

תהיה כאן עוד תוספת. זאת הייתה הכוונה והכנסנו את זה לטפסים אבל זה לא נכתב כאן במפורש בתקנות. כשבן אדם מגיש את התצהיר, הוא מקבל חותמת התקבל כדי שהוא יוכל לספור את חמשת הימים האלה. נוסיף כאן.

בסדר. יש עוד הערות? דוקטור רוני סורקיס משופרסל, מנהל רישוי עסקים ווטרינר ראשי. התייחסויות לפרק הזה בלבד.

בוקר טוב אדוני יושב ראש הוועדה. שלום לך ושלום לכולם. אני מדבר מניסיוני ואני בוחן את מה שהקריאה היועצת המשפטית לוועדה. אני מדבר על סעיף 4 שהיה כתוב "במקום תקנת משנה (ג) יבוא" ואני מדבר על סעיף 4ג(2). מה שקורה, ואנחנו חווינו את זה, כתוב באותו סעיף ובתיקון "המסמכים הנדרשים לגבי אותו סוג עסק לפי המפרט האחיד ולפי הוראות לצד מפרט אחיד ולפי הוראות סעיף 7(ג)(2) לחוק והמסמכים הנדרשים מטעם רשות הרישוי שפורסמו באתר האינטרנט שלה לפי הוראות סעיף 7(ג)(3), אלא אם כן" ואז פתאום יש משפט לוואי בו כתוב "אלא אם כן נדרש מספר עותקים אחר". כאן אני לא מבין. האם מדובר על מספר העותקים או שמדובר בעצם על הוספת תנאים מטעם הרשות.

על מה אני מדבר ולאן אני מכוון. אני מכוון לכך שזה מתחיל להיות מסלול עוקף לכל התהליך של האחדה שאנחנו עושים או מנסים לעשות לתהליך רישוי עסקים, ואני את דוגמה קטנה. השלטון המרכזי במדינה החליט בצו רישוי עסקים להסיר את הווטרינרים מנותני האישור בתחומים מסוימים, איגוד הרופאים הווטרינריים פנה לרשויות והרשויות במכתב בעצם עשו מעקף ועברו לכך שהן המליצו כולן להוסיף את הווטרינר כחלק מתהליך הרישוי אצלן. אנחנו צריכים לראות כיצד התהליך הזה לא פוגע בעסקים, כיצד אנחנו לא משאירים פרצות שבהן בעצם איש הישר בעיניו יעשה. ברגע שמופיע סעיף כזה, זה אומר שכל מה שנכתב, לא יכול לתת לנו את הביטחון שהדבר הזה יתנהל על פי התהליך הזה אלא בעצם לפי כל רשות ולפי העוצמה של נותן אישור או ההשפעה שלו על הרשות.

אני מבקש שתתנו את הדעת על זה, כיצד אתם מגבילים את הדבר הזה באופן כזה שהדברים האלה לא יחרגו מעבר לפרופורציות.

תודה רבה. תומר חזות, יועץ משפטי, כבאות והצלה, מחוז דן.

בוקר טוב. לעניין המסמכים, אני מצטרף להערות משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. צריך לתת לעבודת המטה הממשלתית להסתיים ולקבל החלטות. כולנו בעד טיוב רגולציה ואני מסכים עם העיקרון שאמר יושב ראש הוועדה שלא צריך דרישה אחת אחידה לכולם ואנחנו בהחלט בכיוון הזה ונקווה שזה יסתדר במהירות האפשרית.

לעניין סעיף 3ב, קביעת שני ימי עבודה לאישור קבלת הבקשה. הערנו כבר אתמול והוועדה עשתה שינוי מבורך וצמצמה את המסמכים. אני חייב לציין שלא ברור לי היחס בין בדיקת המסמכים שנעשית בתוך שני ימי העבודה האלה לבין בדיקת המסמכים שנעשית בתוך 21 ימי עבודה ומה יקרה אם מסמך שהיה צריך להיבדק בשלב הראשון, יתגלה כחסר בתוך 21 הימים. לדעתי אנחנו יוצאים כאן בירוקרטיה מיותרת. אפשר לאשר את הבקשה ללא בדיקת המסמכים ובדיקת המסמכים תיעשה כפי שזה קבוע היום בחוק, בתוך 21 ימים. אני חושש ממצב שרשויות הרישוי, כדי לעמוד בלוחות הזמנים, ישלחו את הבקשות כפי שהן או פשוט לא יענו בזמן למועד הבדיקה הזאת אל נותני האישור ואז נותני האישור יצטרכו להחזיר בקשות בטענה שחסרים מסמכים. אנחנו ניצור בירוקרטיה מיותרת שרק תפגע באזרח.

עוד ביקשתי גם אתמול ואני חוזר על זה גם היום להבהיר שהאישור הזה על קבלת המסמכים ובדיקת המסמכים, שיובהר שהוא אינו מהווה אסמכתה לכך שהעסק גם הגיש את התצהיר. כמו שאמרו קודם, התצהיר הוא בעצם האישור להתחיל לעבוד ולפעול ויצרנו כאן שני שלבים – מאשר קבלת בקשה ובדיקת מסמכים ואז מאשר קבלת תצהיר ובדיקת מסמכים. חשוב לא לבלבל בין האישורים האלה. נאמר לי שזה ייכנס לטופס וכרגע אני לא רואה את זה ואני לא יודע אם זה נכנס לטופס.

הצעתי שזה ייכנס לטופס.

תודה. עוד הערות בנושא הזה? אדוני, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי.

אני רוצה לדעת אם הבנתי נכון או לא. היה כאן דיון האם במסגרת הבקשה לרישוי עסקים שמחייבת את הרשות לענות תשובה תוך 30 ימים ובמידה ולא ענתה, רואים את זה כמאושר. אני מבין שהייתה התנגדות של משרד הפנים.

לא.

איפה אני טועה? לא היה כאן דיון על כך?

היה דיון. אנחנו מדברים על מסלול מזורז א', שזה מסלול של עסקים יחסית פשוטים אם כי עדיין יש בהם איזו מורכבת מעטה, בהם התהליך הוא שאתה מגיש בקשה לרישיון עסק ולרשות המקומית יש 21 ימים לבדוק את הבקשה שלך. אם היא לא עונה לך במשך 21 הימים האלה, אתה יכול להגיש תצהיר שאתה עומד בכל תנאי המפרט האחיד שחל עליך ולפתוח את העסק.

זה החלק האחרון. לא השלמתי אותו. אני מבין שמשרד הפנים מתנגד לדבר הזה.

לא. זה החוק.

על מה ההתנגדות שלהם?

אין התנגדות.

הצהרתי מראש שאני הרבה לא מבין. כך הגנתי על עצמי. זה הפריע לי כי יש מקומות אחרים ברשויות המקומיות, בקשות בתכנון ובנייה ובעוד דברים, שהרשות לוקחת את הזמן שלה. אם זה על סמך תצהיר, לא הבנתי נכון. בסדר.

החלק הבא של ההסדר הוא הסדר מאוד דומה להסדר שהיה לנו. היתר מזורז ב'. מדובר בעסקים שהם מורכבים במידה בינונית – נקרא להם כך לצורך העניין – בהם התהליך מאוד דומה להיתר מזורז א' אבל יש תקופה של 49 ימים שנקבע בחוק, ולמרות שהגשת את התצהיר והשלמת את כל התהליך המקדמי, יש עדיין תקופה של 49 ימים בה אתה עדיין לא יכול לפתוח את העסק כדי לאפשר לרשות הרישוי ולנותני האישור לעשות בדיקות במקום או לעשות בדיקות נוספות שהם רוצים כדי לבדוק את עמידת העסק בתנאי הרישוי. כאשר עוברים 49 הימים האלה ולא קיבלת סירובים, את יכול לפתוח את העסק. זה השוני המרכזי. יש תקופת בדיקה שהיא מעין תקופת ביניים במהלכה אתה לא יכול עדיין לפתוח את העסק למרות שהגשת את התצהיר שהכול אצלך תקין. לכן ההסדר מבחינת ההליך המקדמי שבו עוסקות התקנות האלה, הוא מאוד דומה, הוא כמעט חוזר על ההסדר הנוגע להסדר מזורז א' ולכן אנחנו כמובן נטמיע גם כאן לגבי הסדר מזורז ב' את כל השינויים שהוועדה קבעה לגבי הסדר מזורז א'.

יש עוד שוני אחד. בהיתר מזורז ב' הוא יכול להגיש את התצהיר או ממש עם הגשת הבקשה או אחרי ה-21 ימים. בהיתר מזורז א' הוא יכול להגיש את התצהיר רק בסוף 21 הימים. בהיתר מזורז ב', בגלל תקופת הבדיקה והרצון לקצר את הטווחים, אפשרו את זה.

8. הוספת פרקים ב'2 ו-ב'3

אחרי תקנה 3ו לתקנות העיקריות יבוא:

"פרק ב'2: היתר מזורז ב'

3ז. בקשה להיתר מזורז ב'

(1) בקשה להיתר מזורז ב' תוגש לרשות הרישוי לפי טופס 2 שבתוספת ותיחתם ביד המבקש. הבקשה תוגש בשלושה עותקים בצירוף אישור על תשלום אגרה.

(2) לכל עותק של הבקשה יצורפו מסמכים כמפורט להלן, לאחר שנחתמו ביד בעל מקצוע מוסמך, זולת אם הבקשה היא לעניין סוג עסק שלגביו קבע השר כי הוא פטור מצירוף המסמכים, כולם או חלקם:

(1) תרשים סביבה.

(2) מפה מצבית.

(3) תוכנית עסק.

לכל עותק של הבקשה יצרף המבקש את המסמכים כמפורט להלן:

(1) הצהרה כאמור בסעיף 6א1(ג) לחוק לפי טופס 2 שבתוספת.

(2) המסמכים הנדרשים לגבי אותו סוג עסק לפי המפרט האחיד ולפי ההוראות לצד המפרט האחיד, לפי הוראות סעיף 7ג2 לחוק, והמסמכים הנדרשים מטעם רשות הרישוי שפורסמו באתר האינטרנט שלה לפי הוראות סעיף 7ג3 לחוק, אלא אם כן נדרש בהם מספר עותקים אחר.

(3) תצהיר לפי הוראות סעיף 6(ג) או 6א(א1) לחוק, ככל הנדרש וככל שלא קיימת מניעה להגשת התצהיר לפי הקבוע בסעיפים האמורים. תצהיר כאמור יוגש בנוסח שפרסם נותן האישור באתר האינטרנט שלו. תצהיר לפי פסקה זו ניתן להגיש עם הגשת הבקשה או עד תום 120 יום מתום התקופות האמורות בסעיף 6א1(ד) או (ד1) לחוק, ובלבד שלא יעסוק המבקש בעסק בטרם הגיש את התצהיר כאמור.

(4) תצהיר לפי טופס 5 שבתוספת בכפוף לתקנה 3ט(א). ציין המבקש בתצהירו כי בנוגע לעניין פלוני ניתן תצהירו לפי אישור שקיבל מאיש מקצוע, יצרף את אישור איש המקצוע לכל עותק של התצהיר.

(3) רשות הרישוי רשאית לדרוש מספר עותקים אחר של המסמכים המפורטים בתקנות משנה (ב) או (ג), בכפוף לפרסום לפי סעיף 7ג3 לחוק לעניין סוג מסוים של עסקים.

3ח. קבלת בקשה להיתר מזורז ב' ובדיקת רשות הרישוי

(1) הוגשה לרשות הרישוי בקשה להיתר מזורז ב', תיתן למגיש הבקשה מיד עם קבלתה אישור בכתב על הגשת הבקשה ובו יצוין תאריך ההגשה (בפרק זה "יום הגשת הבקשה").

נוסיף גם כאן שזה העתק.

(2) בתוך חמישה ימים מיום הגשת הבקשה תעשה רשות הרישוי אחת מאלה:

(1) תאשר למגיש הבקשה את קבלת הבקשה והמסמכים שצורפו לה, לפי טופס 3 שבתוספת. באישור כאמור יצוינו תיאור העסק ומספרו הסידורי כמפורט בצו. אישרה רשות הרישוי את קבלת הבקשה והמסמכים כאמור, תפנה את הבקשה לבדיקת נותני האישור לפי טופס 6 שבתוספת.

(2) מצאה רשות הרישוי כי לא נכללו בבקשה כל הנתונים הדרושים לפי טופס 2 שבתוספת ולא צורפו כל המסמכים כאמור בתקנה 3ז(א) עד (ג)(1) – רשאית להודיע למגיש הבקשה לפי טופס 3 שבתוספת כי היא איננה מקבלת את הבקשה ותנמק את סיבת אי הקבלה. לא הודיעה רשות הרישוי כאמור בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה כאילו אושרה קבלתה בידי רשות הרישוי כאמור בפסקה (1).

וכאן את התוספת שהוא רצה, ובלבד שהתצהיר שהוגש, ככל שהוגש, הוא תצהיר מאומת.

בסדר.

החליטה רשות הרישוי כאמור בסעיף 6א1(ד) לחוק על דחיית הבקשה או על מסמכים שעל המבקש להגיש ותנאים שעליו לקיים, תודיע על כך למבקש לפי טופס 4 שבתוספת.

3ט. הגשת תצהיר והודעה על תקופת הבדיקה

(1) המבקש רשאי למסור את התצהיר כאמור בתקנה 3ז(ג)(4) עד תום 120 ימים מתום התקופות האמורות בסעיף 6א1(ד) או (ד1) לחוק, ובלבד שלא יעסוק בעסק בטרם הגיש את התצהיר כאמור.

(2) הגיש המבקש את התצהיר, תמסור רשות הרישוי למבקש בתוך חמישה ימים מיום הגשת התצהיר, אישור בכתב על קבלת התצהיר לפי טופס 5ב שבתוספת, שבו יצוין מועד סיומה של תקופת הבדיקה.

(3) רשות הרישוי רשאית בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) שלא לקבל תצהיר אם לא נכללו בו כל הנתונים הדרושים. רשות הרישוי תנמק את סיבת אי קבלת התצהיר. לא הודיעה רשות הרישוי כאמור בתוך התקופה האמורה, יראו את התצהיר כאילו אושרה קבלתו כאמור בתקנת משנה (א2).

(4) נותן אישור שמבקש להודיע כאמור בסעיף 6א1(ז1)(6)(א), ימסור הודעתו לרשות הרישוי לא יאוחר משלושה ימים לפני תום תקופת הבדיקה. רשות הרישוי תודיע על כך למבקש עד תום תקופת הבדיקה.

בגלל שתקופת הבדיקה מתחילה מיום קבלת התצהיר, צריך אולי להוסיף כאן איזושהי אמירה לגבי תקופת הבדיקה.

תקופת הבדיקה מתחילה על פי החוק מרגע ששולחים את זה.

תקופת הבדיקה היא מהיום בו נשלח התצהיר?

כן. אני אבדוק את זה.

גם אני לא מבין.

זה השוני בין היתר מזורז א' ל-ב'. יש תקופה במהלכה ניתנת אפשרות לרשות הרישוי ונותני האישור לבדוק את העסק והוא עדיין לא יכול לפתוח אותו.

כאילו בדיקה ראשונית כדי לראות שעל פני הדברים הוא לא מסכן את הסביבה.

זה ההבדל בין היתר מזורז א' ל-ב'. זו תקופה שהמשך שלה מנוי בחוק, זה 49 ימים. זה המספר שנקבע, 49 ימים, ולכן כשאתה מגיש את המסמכים הראשונים אומרים לך שזו התקופה בה אתה עדיין לא יכול לפתוח את העסק, חכה ל-49 ימים האלה.

וזה יהיה כתוב על גבי טופס 5ב.

בדיוק. צריך להגיד לו בדיוק מתי התקופה.

אנחנו נוסיף כאן לגבי התצהיר, שגם כאן נוסיף את ה-התקבל על התצהיר עצמו כדי שהוא ידע מתי הוא הגיש.

המועד שבו נשלח.

תקופת הבדיקה נספרת מהיום בו נשלח התצהיר. זאת אומרת, מהיום שהוא קיבל את ה-התקבל. לא מהיום שהוא קיבל את הטופס על קבלת התצהיר אלא אנחנו נוסיף גם כאן, כמו בהיתר מזורז א', כשהוא מגיש את התצהיר, נותנים לו חותמת התקבל על התצהיר.

וזה עדיין לא אישור סופי.

זה עדיין אישור סופי אבל אם תוך חמישה ימים לא דחו לו את התצהיר, הוא בעצם יכול לדעת שתקופת הבדיקה התחילה מהיום שהוא קיבל את התאריך של ה-התקבל.

נכון.

לא. אני לא חושבת. זה מהיום שהתצהיר נשלח לנותני האישור. לכאורה זה מאריך את כל התהליך בשלב הזה.

צריך להבהיר למגיש התצהיר מתי מתחילה תקופת הבדיקה אם לא ענו לו. זאת ההבהרה שנדרשת כאן. אני אמשיך לקרוא ונבדוק את זה.

3י. היתר מזורז ב'

(1) רשות הרישוי תיתן למבקש היתר מזורז ב' לפי טופס 7 שבתוספת.

(2) להיתר מזורז ב' יצורפו תצהירו של המבקש והמסמכים שצורפו לבקשה לפי תקנה 3ז, וכן המסמכים שדרשה רשות הרישוי לפי תקנה 3ח(ג), המהווים כולם חלק בלתי נפרד מן ההיתר. לא ייעשו כל שינויים במסמכים האמורים או שינויים מהותיים בעסק מן המצב שהוצג במסמכים האמורים בלא אישור רשות הרישוי.

(3) רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על מתן ההיתר בתוך חמישה ימים מיום מתן ההיתר המזורז – מוצע להוסיף כאן: בטופס 6 שבתוספת - ותצרף להודעה העתק מן הבקשה ומן ההיתר המזורז, עם כל מצורפיהם.

(4) היה מתן רישיון לעסק טעון, לדעת רשות הרישוי, בדיקה של גורמים נוספים על נותני האישור, לפי העניין, כדי להבטיח בעסק מטרה מן המטרות הקבועות בסעיף 1 לחוק, תודיע רשות הרישוי על מתן ההיתר כאמור בתקנת משנה (ג) גם לגורם הנוסף, ותעביר לו את המסמכים הנוגעים לעניין.

תם פרק ב'2: היתר מזורז ב'. בואו נתחיל בהערות.

לסעיף 3ט(ד). זה הרגע שעברו 49 ימים והרשות צריכה להוציא את ההיתר המזורז ל-180 ימים. ברור לנו שבחוק כתוב שאם נותן האישור לא מעביר איזושהי התנגדות או איזושהי התייחסות לבקשה, אנחנו מוציאים היתר מזורז ל-180 ימים. אנחנו מבקשים לנעול את זה גם כאן. שיופיע כאן סעיף שרשום בחוק – לא העביר התייחסות, תפעל הרשות על פי סעיף 6א(1)(ז)(9). מאוד חשוב לנו. אנחנו מפחדים שיאבד כאן הקשר, שזה ילך לאיבוד ואלה היסודות של מסלולי הרישוי המקוצרים, אם לא עונים, מוציאים היתר מזורז. לא עונים להיתר המזורז, יוצא רישיון. החיבור הזה חייב להישמר גם בתקנות ואני מבקשת להוסיף את סעיף החיבור שלו.

המטרה כאן דווקא הייתה להקל על הרשויות או למצוא את האיזון ואני אסביר. לכאורה על פי חוק למשרדים יש את האפשרות למסור להם את התשובה. אגב, הם לא חייבים לאשר או לא אלא אם לא שומעים שום דבר, אפשר להוציא וזה לא סותר את זה. אנחנו ביקשנו שמשרד שירצה להודיע על סירוב, ימסור את זה שלושה ימים לפני תום הזמן של הבדיקה שהוא 50 ימים. המטרה היא שהוא לא יודיע לכם ביום ה-49 בשעה 11:59 כי אם הוא יעשה את זה, לכאורה אפשר לעשות את זה על פי חוק. לא. לכאורה הוא יוכל לעשות את זה וזה לא מתקבל על הדעת.

אין לנו ויכוח. זה כתוב בחוק בצורה מושלמת. אני רק אומרת שאני רוצה – עדיין, אני יודעת שלא חוזרים על מה שכתוב בחוק – למען הסר ספק, ידעתם לקשר כאן סעיפים לחוק, כתבתם את זה נהדר, תעשו את הקשר, תחברו את הדברים כי בסוף בסוף בסוף - כבוד היושב ראש אמר את זה 3קודם – מישהו יושב וקורא את זה עוד שנתיים והדברים צריכים להיות ברורים.

אני חושב שאני מבין. את היית רוצה שאפשר להגיד את זה ואחרי זה אפשר להגיד לא השיב בכלל, אפשר להוציא היתר מזורז.

לא אכפת לי. העיקר שזה יהיה.

לזה אין לי התנגדות אבל כאן הרציונל הוא שונה. כאן הרציונל הוא שלא תקבלו הודעה על סירוב בשנייה האחרונה. אז זה יקרוס כי אתם לא תוכלו לתכלל את זה.

כשלא עונים, אנחנו מוציאים היתר מזורז.

אני מסכים עם ההערה שהערת בסוף.

אם הוא לא השיב בכלל, אנחנו מפנים לסעיף בחוק.

מה שנאמר בחוק.

אבל צריך להוסיף היתר מזורז א'.

בכל. חד משמעית.

אנחנו נותנים חמישה ימים לרשות המקומית לקבל את התצהיר עד שהיא מאשרת את הקבלה ושולחת לנותני האישור, אבל זה סותר את מה שרשום בחוק ואני מגלה תוך כדי. בהיתר מזורז ב' כתוב: "הוגשה בקשה להיתר מזורז ב', יגיש המבקש לרשות הרישוי גם תצהיר מאומת כדין, רשות הרישוי תמסור הודעה על הגשת התצהיר בצירוף העתק של התצהיר לא יאוחר משלושה ימים מיום קבלתו מהמבקש". יש לנו כאן בעיה.

לא. הקושי שיש כאן, כמו שאמרתי קודם, זה הנושא של להודיע למבקש על תום תקופת הבדיקה כי בעצם לפי החוק יש לה שלושה ימים לשלוח לנותני האישור ויש לה עוד אפשרות להאריך את תקופת הבדיקה. ה-49 ימים נספרים מהיום שזה נשלח לנותני האישור.

כן, אבל גם היום שנשלח, כתוב בחוק שלושה ימים ואנחנו כתבנו חמישה ימים. אם כן, גם לפני תום תקופת הבדיקה.

אולי כאן צריך להתאים את זה לשלושה ימים.

אנחנו דיברנו על חמשת הימים, על התגובה שלה למבקש ולא לנותני אישור.

ברור שהיא לא תשלח לנותני האישור לפני שהיא מאשרת לו שזה התקבל.

אין בעיה לשנות את זה לשלושה ימים.

צריך שלושה ימים, שזה יהיה גם אחיד להיתר מזורז א'.

שלושה ימים בשני המקומות.

גם בהיתר מזורז א' וגם כאן.

אני מבקש להתייחס לעניין של המונח שיש כאן שינויים מהותיים. אני חושב שהמונח הזה אין לו הגדרה והוא יכול לייצר הרבה בעיות. אנחנו מבקשים מהבן אדם להצהיר שהוא עומד בכל התנאים ומיד אומרים לו, כן, אבל יש דברים לא מהותיים. מי קובע מה זה מהותי ומה לא? איך מיישמים את הדבר הזה?

מה אתה מציע?

אולי אני אתן ליועצת המשפטית שלנו נינא כהן, שיש לה איזשהו ניסוח שחשבנו עליו על מנת לסדר את העניין.

אם היא אתך, בסדר. אם תוכל להביא את עמדתך ואת עמדתה, נשמח. אם לא, אנחנו מתקדמים.

היא לא אתי.

לעניין סעיף 3ח(ב)(1), הערה שרלוונטית גם לשאר הנתונים אבל היא קריטית במיוחד בהיבט של היתר מזורז ב'. כתוב שאחרי שרשות הרישוי מקבלת את הבקשה, היא מפנה אותה לבדיקת נותני האישור. כאן זה יכול ליצור בלבול כי בהיתר מזורז ב' יש תקופת בדיקה ותקופת הבדיקה התחילה רק אחרי הגשת התצהיר ולא בשלב הזה. כאן אין בדיקה של נותני האישור. אפשר פשוט למחוק את המילה "לבדיקה" - תעביר את הבקשה לנותני האישור על פי טופס 6 שבתוספת. זאת לא התחלה של תקופת הבדיקה. אני מבקש למחוק את המילה "לבדיקה".

הערה נוספת לסעיף 3ט(א). גם זאת הערה שרלוונטית לכל אבל במיוחד להיתר מזורז ב'. עד תום 120 מיום התקופות האמורות הוא יכול להגיש את התצהיר ובלבד שלא יעסוק בעסק בטרם הגיש את התצהיר כאמור. כאן, בניגוד לשאר המסלולים, תחילת העיסוק בעסק יכולה להתרחש רק אחרי תקופת הבדיקה, אחרי 49 ימים ולא בעת הגשת התצהיר. הסעיף הזה יוצר כאן פרצה בחוק. הבן אדם עשוי להבין שאחרי שהוא הגיש את התצהיר בהיתר מזורז ב', הוא יכול להתחיל לעבוד וזה לא נכון. הוא יכול להתחיל לעבוד רק אחרי תקופת הבדיקה, אחרי 49 ימים וגם את זה אני מבקש לתקן. תודה.

צודק.

על פניו אין לי התנגדות להערות הכבאות. להערה הראשונה, אין לי התנגדות לנוסח.

לגבי ההערה השנייה, אני חושב שצריך לבדוק. אני חושב שפשוט צריך לראות מה אומר החוק. מה שאומר החוק, אפשר לכתוב כאן. אין לי תשובה בשלוף. אפשר לסכם עקרונית שמה שאומר החוק, יהיה כאן.

אם אין תשובה, אנחנו ניתן תשובה.

אני כן רוצה להתייחס לשינויים המהותיים. זה כן עקרוני, זה נוגע גם להיתר זמני בהמשך ולרישיון. זה חל גם כאן בהיתר מזורז. אני מסכים עם משרד הבריאות. אני חושב שזאת טעות, שזה לא נכון לקבוע כך., אני חושב שגם כאן אפשר לשנות ולקבל את הצעתו של עמיר.

הוא לא הציע.

אני מציע. שלא ניתן יהיה לעשות שינויים ללא אישור, כי זה באמת לא יכול להיות אתה מקבל היתר מזורז או רישיון ושנייה אחר כך העסק יתחיל לחשוב אם זה מהותי או לא מהותי. אחד, זה מונח שסתום שמאוד קשה לפרש. זה יכול להשתנות ממקרה למקרה ועוד שיקול הדעת כאן הוא לבעל העסק להחליט אם זה מהותי או לא מהותי. זה נורא בעייתי. אני חושב עקרונית שזה לא נכון שאחר כך ניתן יהיה לעשות שינויים בלא אישור אבל בהחלט אפשר להקל וזה עניין שונה באכיפה. כלומר, לא ניתן לבצע שינויים בהיתר מזורז, בהיתר זמני או ברישיון בלא אישור, אבל אם היה שינוי, זאת לאו דווקא תהיה פגיעה או ביטול מיידי, כי שם נכנס שיקול הדעת. כמו באכיפה. אכיפה כללית.

אתה מציע שהנורמה לבעל העסק היא שאסור לך לעשות שום דבר בלי להגיד.

נכון.

בלי אישור.

הוא קיבל היתר מזורז על סמך איזשהו מידע. אני כן אומר שעל היתר מזורז החוק אומר את השלב השני. החוק מסמיך את המשרדים שאם השינוי היה מהותי, אפשר לבטל. זה לא סותר שעדיין לא ניתן לעשות שינוי בלי אישור. זה חוזר על עצמו גם בהמשך. זה מאוד עקרוני.

אני חושב שזה דרסטי. אם הוא קנה כיסאות הוא עבריין ויוותרו לו?

תוכנית עסק כוללת ממש את סידור השולחנות. אם הוא עכשיו שינה והזיז את השולחן?

אני לא חושב שזאת דוגמה נכונה. המשרד להגנת הסביבה יכול לספר לכם על מפעלים בצפון שמשנים להם את כל תוכנית העסק בלי לקבל אישור. על זה מדובר.

הגשת תוכנית עסק, כך היא צריכה להיראות. אם עשית שינוי, אתה צריך לדווח על כך. אם הוא עשה את זה ולא דיווח, הוא עובר עבירה.

יש כאן שני שיקולים שבהחלט יש ביניהם תחרות וצריך להחליט. שיקול אחד הוא הדרישה שלא ייעשו שום שינויים, כפי שנאמר על ידי מר פישר, היא דרישה דרסטית מאוד. התנאים בפרטים האחידים הם מאוד מאוד נוקדניים ומתייחסים לדברים מאוד שוליים, עד רמת צבע הקיר. מה שמוצע כאן זה שכל שינוי ממה שמפורט במפרטים וברישיון, הוא לא יכול לבצע אותו לפני שהוא מקבל אישור. אפילו לא דיווח אלא הוא צריך לחכות שיאשרו לו כשבכלל אין כאן הסדר מתי צריך לאשר לו, כמה זמן וכולי. הוא ישב ויחכה. השיקול השני שגם הוא נאמר, גם הוא נכון. קביעה של שינויים מהותיים היא קביעה שיש בה עמימות מסוימת והיא יוצרת שיקול דעת. אפשר לבחור בין הקשיחות המוחלטת לכיוון הזה שהיא נותנת ודאות אבל היא מאוד תקשה לדעתנו על ניהול העסקים מצד אחד, ומצד שני אפשר כן לתת מחישות מסוימת בנושא של שינויים מהותיים ואז אכן תהיה איזושהי עמימות אבל זה לפחות יקל קצת על העסקים.

אפשר גם להשאיר כרגע את ההיתר המזורז, את סעיף ההיתר המזורז, כפי שהוא כאשר בהיתר מזורז נשאיר את הנוסח כפי שהוא שמאפשר איזושהי גמישות לגבי שינויים שזה לא מהותי. עסק שסווג בהיתר מזורז, רמת הסיכון היא שונה, היא נמוכה יותר ויכול להיות ששם אפשר להתגמש. את הדיון העקרוני הזה אפשר לעשות בהמשך, מקום שבו זה היתר זמני ורישיון כאשר שם אלה העסקים שלא עברו למסלול המקוצר ואולי שם הדין צריך להיות שונה. כאן אולי נשאיר את זה כך.

דבר ראשון, נשאיר את זה כך. לא ניגע בזה. יש עוד הערות?

אני רציתי קודם להתייחס לעניין של שינויים מהותיים. אנחנו יכולים להסכים להתייחסות רק לשינויים מהותיים ובתנאי שתהיה הגדרה. הצענו לוועדה הגדרה ואני חושבת שאפשר לבחון ולהתייחס אליה. אני פחות מתלהבת מההתייחסות שיהיו גם שינויים מהותיים וגם שינויים יסודיים. נראה לי שזה מבלבל יותר מדי וצריך להחליט על איזשהו מושג אחד שלא ייצור בלבול. אני כן מציעה לשקול איזושהי הגדרה.

מה ההגדרה שאת מציעה?

אנחנו הצענו: "שינוי מהותי, שינוי מהותי בעיסוק או באופן הפעלת העסק שיש בו או עלול להיות בו כדי לשנות לרעה במידה ניכרת את השפעות העיסוק, כולן או חלקן, או את רמת הסיכון הנובעת ממנו ביחס לכל אחת ממטרות רישוי לפי סעיף זה".

זה עוד יותר מסבך את העניינים.

אנחנו מציעים שבסעיפים כמו 9ג.

עוד לא הגענו לשם.

אני אתן לכם דוגמה למשהו שהוא בעל השפעה מהותית.

רק רגע. אנחנו כרגע מדברים על סעיפים של פרק בס'3, רישיון לאחר היתר מזורז. יש לך להעיר משהו לגבי זה?

הנושא של מהותי נכנס אחר כך כשרשרת בסעיפים אחרים. אם לא פותרים אותו עכשיו, הוא מתגלגל.

תתייחס עכשיו רק ל-(ב).

אני אתן לכם דוגמה. אם יש עסק מסוים שהוא מכין מזון והוא עוסק בבשר והשטח שלו מאוד מאוד קטן ולכן הוא לוקח מוצרים שהם כבר מוכנים לו לטיפול סופי, לשים אותם על האש כי אין לו מקום היכן לפרק את העופות או את הבשר. הוא מחליט לעשות שינוי. הוא מחליט לפרק עופות ובשר באותו שטח בו הוא חותך את הירקות, מה שאסור לו לעשות. אם כן, זה שינוי מהותי או לא מהותי? זאת דוגמה. השטח של העסק לא התשנה, שום דבר כאילו לא השתנה אבל הפעילות שלו השתנתה והיא הפכה להיות הרבה יותר מסוכנת. ברגע שמאפשרים כאן ולא מגדרים את העניין של מהותי, איזה מסר מעבירים? מצד אחד אתה אומר לו תצהיר שאתה עובד כמו שצריך ומצד שני אתה נותן איזשהו פתח לוויכוח, לחוסר יכולת אחר כך לאכוף.

הוא מפר את תנאי הרישיון.

המטרה שלל הרפורמה היא שמצד אחד אנחנו נקל את בירוקרטיה וניתן רישיונות ארוכים ומצד שני נקל על האכיפה אבל כאן עכשיו לוקחים את הנושא של האכיפה ויוצרים לה בעיה מאוד חמורה.

צריך להפריד בין שני סוגי הפרות, הפרות שקשורות לתשתיות ולתפעול. העסק במצב הזה עדיין לא פעיל. אם לעסק נתנו רישיון והוא פתאום מתפעל את העסק בצורה שונה ומפר את תנאי הרישיון, הוא עבריין וצריך לנקוט כמו שנוקטים ולהפעיל שיקול דעת. כאן מדובר על מצב בו העסק עדיין לא פעיל.

לא נכון. הוא קיבל היתר מזורז ב'.

אנחנו מדברים על סעיף 3י(ב).

הוא קיבל את ההיתר המזורז.

הוא קיבל והוא מתחיל לעבוד?

כן.

אבל אז זאת הפרה של כל רישיון עסק. זאת הרפה של תנאי רישיון.

אבל בעל העסק טוען שזה לא שינוי מהותי. אתה נותן לו את שיקול הדעת.

אם בשינוי הזה הוא מפר את התנאי, זה כן שינוי מהותי. אני חושבת שזאת פרשנות סבירה. אם התנאי אומר אל תחתוך ירקות ובשר והוא עשה את השינוי והוא מפר תנאי ברישיון, זה כן שינוי מהותי.

העסק יפנה בעצמו לקבל אישור. אני לא בטוח שכל העסקים יעשו את זה ויפרשו את זה.

אנחנו מדברים על עסקים שהדרישה מהם היא לעמוד בתנאי המפרט האחיד. הוא מצהיר שהוא עומד בתנאי המפרט האחיד והוא מתחייב שתנאי המפרט האחיד יתקיימו בעסק כל הזמן. הדברים האלה כל הזמן חיים ביחד.

למה צריך לכתוב את זה? למה לא למחוק את המשפט הזה ולהשאיר את זה ככל הפרה של תנאי רישיון? יש לך צו תיקון ליקויים, אתה בתקופת מבחן של ההיתר המזורז ותפעילו שיקול דעת כמו שמפעילים כרגיל. המשפט הזה לפי דעתי לא מוסיף.

אני חושב שזאת אמירה חשובה שככלל אתה לא יכול לשנות.

היא לא אמירה משפטית, היא דיסקליימרית נכונה לכל. כשאני מצהיר על משהו, אני לא יכול להפר את ההצהרה שלי.

מה המשמעות של האמירה הזאת?

האמירה הזאת אומרת שלא יהיה שינוי מהותי. זה אומר לבעל העסק שהוא לא יכול לעשות. התקנה הזאת מחייבת אותו.

מותר להפר את החוק? למה צריך לכתוב את זה?

אני רוצה לאסור על מישהו לעשות, אני לא צריך לקבוע את זה?

אתה קובע תקנות. מי שלא עומד בתקנות, מפר את החוק.

אני חושבת שהכוונה כאן היא לומר שכל המסמכים הם חלק מההיתר ושההיתר צריך להישמר כמו שהוא. זה נכון שיחד עם זה שהוא צריך לעמוד בכל התנאים, זה קצת מקביל. אני חושבת שהכוונה כאן לומר שההסדר עם כל המסמכים הוא משהו אחד וצריך לעמוד בו.

אם אני מבין נכון – כך אני קראתי את זה – זה לא מתייחס לחובות שלו לעמוד במפרט. הוא הגיש מסמכים כמו תוכנית עסק. תוכנית עסק היא לא תנאי במפרט מעבר להגשה שלה. אבל זה אותו דבר גם במצב היום. אם יש לי היום רישיון עסק, שלוש שנים, ואני משנה משהו בעסק שלי מבחינת תוכנית העסק, בשביל שינוי השולחנות אני צריך לבקש אישור על הדבר הזה? לא צריך. אותו הדבר גם כאן.

יש גם סעיף כללי שאומר שאם אתה משנה מהמצג שהוצג באופן כללי במסמכי הבקשה, זה בעייתי. זאת אומרת, המשפט הזה לא מוסיף יותר מדי.

זה קצת שונה. אני לא חושב שזה באותו מישור. אנחנו אחר כך נדבר על זה. אני מציע להשאיר את זה כך.

בסדר. נתקדם עם זה כך. אני עוזב לרגע את התקנות. למה קבעתם לגבי אולפן הקלטות אודיו? זה מאוד מטריד אותי.

אנחנו מוכנים להוריד אותו מיידית מצו. אנחנו הצענו להוריד אותו מהצו.

אני רוצה להבין את הרציונל.

זה סוג עסק שלא הוגדרו לגביו עוד משרדים.

זה מסלול מקוצר ב'.

נכון. הוא גם בהיתר מזורז. גם לא נדרש אישור של שאר המשרדים. על פניו אנחנו חושבים שזה עסק בעל השלכה מקומית. יש עניין לרשות המקומית לקבוע לזה תנאים, לבחון היכן זה נמצא.

אולפן טלוויזיה לא? זה בכלל לא מופיע.

אפשר להוסיף.

אולי אפשר להוריד את אולפן הקלטות האודיו.

אם הוא פועל בניגוד להיתרי בנייה, בוודאי. אם יש לו היתר בנייה, כל האלמנטים של איכות סביבה כבר אמורים להיות שם.

יש הבדל בין תכנון לבין השימוש.

אפשר לדון בזה בוועדה הבין-משרדית הקרובה.

אני אשמח אם תעשו את זה כי זה נראה לי מיותר לחלוטין. אני מניח שאין הרבה מאוד כאלה אבל זה סתם מעיק.

מקובל שנבחן.

שחרר קצת.

אני משחרר.

כבר אני שומעת שיש הסכמה חלקית. נצטרך לשמוע גם את הכבאות שהוא נותן האישור היחיד ממשרדי הממשלה ואם יש הסכמה, בהחלט נמליץ לשר הפנים להסיר את זה מהצו.

ללא צורך באישור ועדת הפנים. אני מדגיש.

מה זה אולפן הקלטות אודיו? זה עסק קטן.

בדרך כלל דירה.

אפילו לא דירה. חדר. תארו לכם מה הוא צריך לעבור כדי לדעת להקליט. צריך מחשב, מיקרופון, רמקולים, כרטיס חכם ויש אולפן הקלטות. נכון שאפשר גם צמר לאקוסטיקה וכולי, אבל אין גבול. גם בבית שלי אני יכול לשים בקירות צמר לאקוסטיקה ואף אחד לא יבקש רישיון עסק לבית שלי.

בוועדה הבין-משרדית הקרובה נעלה את זה.

מה שלא חייבים, לא חייבים. באמת. תנו לאנשים לחיות. נמשיך לפרק ב'3: רישיון לאחר היתר מזורז.

שני המסלולים שדיברנו עליהם עד עכשיו, היתר מזורז א' ו-ב', מה קורה אחרי 180 הימים שהוא היה בשלב של היתר מזורז.

אני אסביר שהחוק עצמו אומר שהבקשה לקבלת היתר מזורז, אחרי שמקבלים את ההיתר, יראו אותה כבקשה לרישיון וחלות עליה כל ההוראות שחלות על בקשה לרישיון אלא אם כן החוק או ההוראות על פיו אומרים אחרת. זה מה שאנחנו עושים כאן.

החוק אומר שבתוך 180 הימים האלה צריך לקבל את ההתייחסות של נותני האישור ושל רשות הרישוי אם אפשר לעבור לרישיון רגיל, ואם אין התייחסות בתום 180 ימים – באמת הוא מקבל מיידית רישיון רגיל. הפרק הזה נועד להגיד מה קורה בתוך ה-180 ימים האלה מבחינת הזמנים.

פרק ב'3: רישיון לאחר היתר מזורז

3י1. תשובת נותני האישור בתום תקופת ההיתר המזורז

עד 30 יום לפני תום תקופת תוקפו של ההיתר המזורז, יודיע נותן האישור לרשות הרישוי על אחת מאלה:

(1) מתן אישור לרישיון ותנאי נותן האישור שיש להתנותם ברישיון בכפוף להוראות סעיף 7 לחוק, או על סירוב לתת אישור. הודעת סירוב תלווה בנימוקים מפורטים בכתב.

(2) הארכת היתר מזורז לתקופה נוספת של 90 ימים בנסיבות הקבועות בסעיף 7ב1(ב) לחוק.

a. תנאי נותן האישור המוקדמים שעל המבקש למלא לשם קבלת אישור, בכפוף להוראות סעיף 7 לחוק, או מסמכים נוספים הדרושים לצורך בדיקת הבקשה לפי סעיף 6ג או 6ד לחוק.

3י2. תשובת רשות הרישוי בתום תקופת ההיתר המזורז

(1) היה מתן רישיון טעון אישור של נותן אישור, תודיע רשות הרישוי למבקש, בתוך 7 ימים מיום שקיבלה את תשובות נותני האישור כאמור בתקנה 3ד1 על אחת מאלה:

(1) תיתן למבקש רישיון ותצרף אליו את פירוט תנאיו ומועד ביצועם, בכפוף להוראות סעיף 7 לחוק.

(2) תודיע למבקש, בכפוף להוראות סעיף לחוק, על תנאים מוקדמים שעליו למלא לשם קבלת הרישיון, לפי טופס 4 שבתוספת.

(3) תודיע למבקש על סירוב לתת רישיון ותמסור לו את הנימוקים לכך לפי טופס 4 שבתוספת.

(4) תאריך את תוקף ההיתר המזורז ב-90 ימים נוספים, בהתאם להוראות סעיף 7ב1(ב) לחוק.

(2) לא היה מתן הרישיון טעון אישור של נותן אישור, תחליט רשות הרישוי בבקשה עד 21 יום לפני תום תקופת ההיתר המזורז ותפעל לפי אחת מהחלופות המנויות בתקנת משנה (א) בכפוף להתניית הרישיון בתנאי נותן האישור שקבע נותן האישור לגבי אותו סוג עסק.

יש לי שתי הערות. קודם כל, בכותרות השוליים כתבנו שהתשובה היא בתום תקופת ההיתר המזורז וזה צריך להיות במהלך התקופה או בתוך התקופה. בתוך התקופה.

הערה שנייה. העירו לנו אתמול שגם כאן אולי כדאי, כדי שיהיה ברור, להוסיף כאן עוד סעיף שמפנה להוראות של החוק שאם לא מסרו נותני האישור הודעה כאמור בתקנה 3י1, תפעל הרשות על פי הוראות סעיף 7ב1(ג) לחוק. זאת אומרת, אם הם לא מסרו הודעות, רשות הרישוי יכולה כבר לתת את הרישיון.

נתחיל להתעמק בפרק. הערות לפרק הזה.

לסעיף קטן 3י2(ב). השורה האחרונה. מדובר כאן על מצב שבו יש פלוס בסוגריים, כפי שזה נקרא, דהיינו יש נותני אישור אבל הרשות המקומית בודקת במקומם את הדרישות. כאן הנוסח אומר תחליט רשות הרישוי בבקשה עד 21 יום לפני תום תקופת ההיתר המזורז. אני מבין את הכוונה אבל הניסוח הוא ניסוח ששונה מכל הדיפולטים שקראנו בכל שאר המצבים הדומים בחוק. המונח "תחליט" הוא מונח שאומר תחליט וכל האפשרויות פתוחות. צריך להגיד שאם היא לא החליטה, רואים אותו כאילו יש לו רישיון, כמו שנאמר בכל מקום. המונח "תחליט" מטיל המון שיקול דעת.

נוסיף את שני הדברים. כמו שנאמר כאן קודם, מכיוון שנוסיף את זה גם על נותני אישור, זה הגיוני שנוסיף את זה גם כאן לגבי רשות הרישוי עצמה. זה בסדר.

כל עוד הזמן לא עובר, היא אכן אמורה להחליט ולפעול.

כן, אבל אם הזמן עבר, רואים אותה כאילו - - -

כן.

יש הערה של עורכת הדין ליאורה עופרי מהמשרד להגנת הסביבה. אני מציע שתיצרי קשר עם הלשכה המשפטית של הוועדה כדי לתקן את הנוסח כפי שאת מציעה כי אני לא מבין במה המדובר. אני לא מבין מה כתוב כאן.

שלום. אני כתבתי בצ'ט כדי שתוכלו לראות שההגדרה שגילי צימנד הציעה לעניין שינוי מהותי, מבחינתנו לפחות זה רלוונטי לגבי ההמשך להיתר מזורז ברישיון עסק. פשוט העליתי את זה על הכתב. זה הכול.

תודה רבה. נמשיך.

פרק ב'4 הוא פרק קצר.

אני אבהיר. אנחנו עכשיו מדברים בעסקים הפשוטים ביותר שבהם התהליך הוא הפשוט ביותר.

לא מורכב כמו אולפן הקלטות וידאו.

לא. לצערנו אולפן הקלטות וידאו, מסתבר שהוא סווג בהיתר מזורז ב'.

כאן העסקים הכי פשוטים בהם אתה מגיש בקשה ותוך 21 ימים לרשות יש אפשרות לבדוק אותה. בתום ה-21 ימים האלה אתה מגיש תצהיר ומיד פותח את העסק.

בלי נותני האישור.

בלי נותני האישור.

כאן החילו את כל ההוראות שחלות על היתר מזורז א'.

פרק ב'4: רישיון על יסוד תצהיר

3יא. בקשה לקבלת רישיון על יסוד תצהיר

(1) על בקשה לקבלת רישיון על יסוד תצהיר יחולו הוראות תקנות 3א, 3ב, 3ג ו-3ד(א) ו-(ב) בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: בתקנה 3ד(א), במקום "רשות הרישוי תיתן למבקש היתר מזורז א' לפי טופס 7 שבתוספת" יקראו "רשות הרישוי תיתן למבקש רישיון לפי טופס 8 שבתוספת".

(2) רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על מתן הרישיון בתוך 5 ימים ממתן הרישיון.

הערה כללית משפטית. יכול להיות שאולי הוספנו סעיפים בפרקים שאולי גם כאן צריך להחיל. רק אחר כך נבדוק את ההתאמות.

לא הבנתי את ההערה.

אנחנו אומרים בסעיף קטן (א) הוראות התקנות המפורטות כאן. אולי עכשיו הוספנו בדיון איזושהי תקנה שגם צריך להחיל.

לא הוספנו שום תקנה חדשה.

ביקש להתייחס רועי כהן, נשיא לה"ב.

שלום. אני ביקשתי להתייחס כי זה לב ליבו של השינוי המיוחל שחשבנו שיגיע בשנת 2018. קודם כל אני רוצה לברך אותך על ניהול הישיבה, אדוני היושב ראש שגם בעברו היה ראש עיר ומכיר את המטריה כמוני שהיה סגן ראש עיר וחבר מועצה ומבין את השינוי שהולך להיות עם כניסה לפועל של התקנות. הרפורמה הזאת בסופו של דבר תביא לשינוי.

ביקשתי להתייחס דווקא לסעיף הזה כי זה הסעיף הקריטי. זה הסעיף שברגעים אלה עשרות אלפי עסקים נדרשים למסלול רישוי מיותר שאפשר יהיה לפטור אותו על בסיס הצהרה. אני רוצה שיהיה דגש על כל העסקים שיוכלו להיכנס תחת הסעיף הזה. זה הסעיף הקריטי ביותר בכל הרפורמה, אנשים כמו ספרים, כמו בעלי קיוסקים, כמו עסקים הכי קטנים שיש, ברגעים אלה משגעים אותם עם מספרים כאלה מכאן ומספרים כאלה משם וכל מיני סיפורי סבתא, ואנחנו רוצים בסופו של דבר שהעסקים האלה יוכלו על בסיס הצהרה שהם עמדו בכל הדרישות, לקבל את אפשרות לפתוח את העסק ולא להיות עבריינים ביום שהם פותחים את העסק.

אני רוצה להודות לכל מי שלוקח חלק בדבר הזה. לכל חברי הוועדה ולך איתן ואני מאמין שגם יש שם עוד חברים. אני רוצה להודות לאיילת וסרמן שנמצאת שם ולנפתלי קאיקוב., כמובן תודה לחוה מנדרוביץ'. עברנו שנתיים של דיונים בכנסת עד שבסוף הבאנו את אותה רפורמה.

אני רוצה גם להתייחס ספציפית לדברים שהיו קודם. אני חושב שלא צריך על כל עסק תוכנית עסק. לא צריך. צריך להוריד - כמה שאפשר להוריד - רגולציה ובירוקרטיה. בהמשך יהיה סעיף שקשור למשטרה. המשטרה רוצה 45 ימים כדי לתת לאותו בן אדם שיוכל לקבל היתר זמני. אני לא חושב שצריך 45 ימים כדי לדעת אם הבן אדם הוא בסדר או לא בסדר. המשטרה יודעת להגיד בכל רגע נתון אם לאדם יש עבר פללי או אין לו. לא צריך סד כזה של זמנים. בסופו של דבר המטרה היא לייעל, לייצר כאן מציאות שבה לפתוח עסק אחרי משבר הקורונה יהיה בדיוק כמו שאתה פותח דף אינטרנט. זאת המטרה. בסופו של דבר המטרה, אחרי משבר הקורונה, שזה יהיה הזרז לפתיחת עסקים, ליכולת להקים כאן מגזר עסקי שהוא חזק, שהוא נטול בירוקרטיה ורגולציה.

לכן אדוני היושב ראש, כל מקום שאתה יכול להפעיל את יכולתך ואת השפעתך, כמה שיותר לפשט ולהוריד בירוקרטיה ורגולציה. אין סיבה לבקש תוכניות עסק כאשר מדובר בעלויות ולהתחיל לרדוף אחרי ספקים, לרדוף אחרי יועצים כדי להביא תוכנית עסק במקום שלא צריך. זה מכביד על העלויות ובסופו של דבר הופך להיות חסם.

כל מה שחברי הוועדה והאנשים היקרים שנמצאים שם יראו לנגד עיניהם, כרגע 100,000 עסקים שהולכים להיסגר עד סוף משבר הקורונה. מה שאתם עושים עכשיו יכול לסייע להניע מחדש את העסקים בישראל. כל מה שאנחנו נעשה עכשיו יכול לגרום לכך שאנשים לא יפחדו מפתיחת עסקים יהיה להם קל יותר, יהיו פחות עלויות, יהיה בצורה כזאת או אחרת קל לעשות עסקים במדינת ישראל. תודה רבה.

תודה. אנחנו מנסים. בכל אות ופסיק אנחנו מנסים לצמצם את הבירוקרטיה ועושים כל מה שאפשר כדי להקל על העסקים להתקיים בלי הצורך של השלטון – בין אם המקומי ובין אם המרכזי – להתערב בחייו.

בבקשה, תומר חזות, כיבוי אש.

אני מבקש להתייחס לדבריו של רועי ולהביע מחאה על הביטוי הזה ספרינקלר פה וספרינקלר שם. מדובר במערכות מצילות חיים. אני רוצה להזכיר שרשות הכבאות היא החלוצה ברפורמה הזאת. כבר בשנת 2017 כל העסקים בדרגות מסוכנות פחותות נמצאים במסלול אישור על יסוד תצהיר כבאות. כל העסקים האלה שרועי דיבר עליהם נמצאים באישור על יסוד תצהיר. הכבאות לא מגיעה לבדוק ונסמכים על התצהיר. זאת הרוח בעקבותיה נולדה כל הרפורמה הזאת. תודה.

תודה. אני רוצה לשאול שאלה. אני עובר כאן על רשימת סוגי העסקים שנמצאים במסלול מקוצר על יסוד תצהיר. למה צריך לבקש מהם מפת עסק?

התחלנו לדון בוועדה הבין-משרדית על מספרה למשל. דווקא משרד הבריאות טען שלפחות תוכנית עסק – אנחנו עוד לא מדברים על מפה מצבית – הם כן רוצים לראות.

דיברתי על תוכנית עסק. רק תוכנית עסק. אני שואל למה צריך בעסקים האלה. אני מדבר על תוכנית עסק.

לפי מה שענה משרד הבריאות – שוב, אנחנו באמצע הבחינה של זה – להם היה נימוק.

מקום שמיועד לאחסנה, מחסן, למה צריך תוכנית עסק? תוכנית עסק, לוקחים אדריכל שגובה 5,000 שקלים כדי לשרטט את המבנה. למה צריך?

יש דברים שאנחנו נוריד. גם תוכנית עסק.

אבל אנחנו דנים עכשיו בתקנות. אני לא יודע, יש כאן דברים שאני פשוט לא מצליח להבין.

המסלול המקל ביותר זה הרישוי על סמך תצהיר. אנחנו ממש העברנו את מלאכת הרישוי לעסק. הוא מרשה את עצמו. זו המשמעות. עדיין המשרדים, הרשות, אמורים לפקח עליו אחר כך. הם פשוט יבחנו את הכול.

אני מבין אבל אני שואל שאלה אחרת.

יש עניין מקצועי – אני לא יכול לדבר על עסק מסוים – בעסקים מסוימים, שיכול להיות שבעסקים מסוימים לא, אבל עדיין ייתכנו עסקים בהם יש עניין מקצועי למשרדים לראות את המפה, לראות את תוכנית העסק מבלי לבוא לעסק ולראות במו עיניהם.

תוכנית העסק היא אלמנטרית גם לצורך הסיווג עצמו.

אבל אתם דורשים מכולם.

כן, אבל לצורך הסיווג.

שוב אני שואל. האם במקומות כאלה שעל סמך תצהיר, האם אפשר להקל עליהם? בדרך כלל מי שהוא על סמך תצהיר, אלה עסקים קטנים.

בדיוק. הרי בתוכנית העסק מופיע שטח העסק ושטח העסק הוא קריטי כדי לקבוע את הסיווג, האם הוא במסלול רישיון על יסוד תצהיר או האם הוא במסלול יותר מזורז א', האם זה לצורך נגישות. יש הרבה מאוד פרמטרים שנגזרים משטח העסק.

אם זה הנימוק, בואי נתקדם. לצורך כך, יש בארכיון את היתר הבנייה של אותו מבנה והיתר הבנייה של אותו מבנה יגיד לך בדיוק מה גודל העסק, מה מצב הנגישות, אם קיימת נגישות וכולי. למה הוא צריך לקחת עכשיו אדריכל שישרטט מחדש? זו הדרישה. אי אפשר להנפיק את זה מהיתר הבנייה הקיים, גם אם הוא בתוקף וגם לא נעשו בו שינויים. יש את הבנייה בתוקף בתיק הבנייה, שיביא אותו ויצלמו.

היתר הבנייה לא תמיד משקף את החלוקה של החללים בפנים. יכול להיות שחנות שכרה חצי מקום וזה העסק שלה כרגע או שכרה שתי חנויות יחד וחיברה אותן. זאת אומרת, לא תמיד היתר הבנייה משקף את החלוקה הפנימית, משקף את הקירות החיצוניים, את הכניסות ואת היציאות. הרבה פעמים יש שינויים גם בבלוק של חנויות וגם בקניון או מרכז מסחרי. השטחים משתנים וצריך לראות, ראשית, לצורך הסיווג, אם ההם במסלול מקוצר כזה או אחר או במסלול רגיל, ושנית, מה התנאים האחרים שחלים עליו בעקבות אותו שטח. כבאות קובעים, יש להם במפרט שלהם, הם מחלקים כל עסק עד 50 מטרים רבוע, מ-50 עד 100 וכולי.

כבוד היושב ראש, מדברים כאן על נושאים שמתחילים ברשות המקומית ומסתיימים ברשות המקומית והרשות המקומית לפעמים היא נותן האישור המרכזי לצד הכבאות. אנחנו כבר מדברים על זה לא מעט פעמים. מדובר כאן למעשה, לכולם, שזה הסיכון הכי נמוך כי אם לא, הוא לא היה נכנס במושג הזה. ביקשנו כמה פעמים ואמרנו שזה מיותר כי כמו שאמרת יש את התרי הבנייה, יש לנו את האפשרות. זה חסכון עצום לבעלי העסקים. אתה אמרת 5,000 שקלים לעסק, אבל זה יכול להגיע גם ל-50,000 שקלים גם לעסקים קטנים כמו מספרות. גם 5,000 שקלים, זה לא מעט כסף בעת הזאת. אם אנחנו יודעים להסתדר ביכולות שלנו, אפשר להקל על העסקים בצורה דרמטית ואנחנו בהחלט תומכים במה שאתה מציג. בהחלט יש לזה היתכנות.

אני לא שוללת על הסף. אני אומרת שאנחנו עושים את העבודה. יתכן שלעסקים כאלה נקבע שלא יצטרכו.

אבל אנחנו עושים את התקנות עכשיו.

אבל אנחנו רוצים לעשות את הבדיקה המקצועית עם הכבאות, עם הבריאות ועם מי שנדרש.

אז נחכה עם התקנות עד שתסתיים הבדיקה המקצועית. מה את אומרת?

התקנות האלה הן לא מתוקף הסמכות שאתה מציע. גם אם היינו רוצים לעשות עכשיו משהו, זה לא משהו שעבר להערות ציבור. זה לא נבחן.

ואם נלך על ההצעה הראשונה של א'? נלך גם על ב'. נלך על התצהיר.

איך תקבע שזה תצהיר אם לא יהיה את תוכנית העסק מול העיניים? איך תקבע שהוא במסלול תצהיר? אולי הוא במסלול יותר מזורז א'.ץ

הוא יגיש את הפנייה.

היתר הבנייה יכול להיות יותר כללי ולא מתייחס לחלוקה פנימית.

בסוף, גם בתוכנית הבנייה, הוא צריך לסמן בהיתר הבנייה היכן העסק שלו. אם רואים שהוא חולש על שתי חנויות או שהוא חולש על שטח מסוים מחנות, את הדברים האלה צריך לסמן בתוך היתר הבנייה. למה צריך לבקש ממנו לקחת אדריכל שישרטט מחדש את כל המבנה הזה? בא האדריכל ואומר לו להביא את ההיתר ובוא נעשה אותו מחדש. זאת המשמעות.

מי ששוכר שתי חנויות, לא תמיד מוציאים היתר בנייה מחדש. בדרך כלל לא מוציאים היתר בנייה.

הוא צריך להביא היתר בנייה. אני לא אומר לפטור אותו מהיתר בנייה. אפשר להסתמך על היתר בנייה.

בטופס של הגשה לרישיון עסק, בטופס עצמו, כתוב שטח העסק וממלאים אותו.

נכון. יש טופס אחד שבו ממלאים את כל הפרטים כולל מה הגודל. הבן אדם מצהיר עליו.

גם קשה לי להבין איך האינטרס הציבורי נפגע מזה. אם נותן אישור חושב שנכון לדרוש את זה, יש לו מקום לדרוש מה שהוא רוצה במפרט. אנחנו לא פוגעים בשום אינטרס הציבור.

כבוד היושב ראש, אנחנו אחרי זה כי ניתחנו מה מסוכן ומה לא מסוכן. אלה העסקים הכי קטנים והכי פשוטים. יש לך אלפי מספרות במדינת ישראל ואתה יכול לחסוך היום עשרות מיליוני שקלים בשנה על דבר שהוא מיותר בתהליך. איזה ספר יתנגד באישור ציבור שיורידו לו את התוכנית?

אז בוא נעשה את זה לפי הספר. בסדר גמור. אפשר לעשות את זה לפי הספר. אפשר לקחת את ההצעות שלכם וללבן אותן בוועדה הבין-משרדית ולהביא את זה בפני שר הפנים. אנחנו לא מפיצים בעצמנו להערות ציבור, אנחנו מביאים את זה בפני השר ואם הוא מאשר, אנחנו מפיצים.

אני חושב שלגבי העסקים האלה צריך אולי לאמץ את ההצעה של היועץ המשפטי לוועדה, לתת פטור גורף שייכנס לתוקף בעוד שנה ובמפרטים יקבעו מי צריך להציג מפת עסק. זה לאותם עסקים שסווגו על ידי שר הפנים שמקבלים רישיון על יסוד תצהיר. שוב, זה לא אולפן הקלטות.

רק תוכנית עסק או גם השניים האחרים?

לא. לגבי השניים האחרים כבר אמרנו קודם. שם לא דיברנו על מפת עסק. שם אלה עסקים אולי קצת יותר מורכבים.

יש שלושה סוגי מסמכים.

נכון. סביבתית, מצבית ועסק.

נכון. הטענה היא שאם נותן אישור או רשות מקומית כלשהי רוצה את המסמכים האלה, יש לה את כל הכלים לדרוש. לא צריך להחיל את זה באופן רוחבי. לכן אני חושב שזה נכון לכל. אני לא רואה איך אנחנו לוקחים למישהו משהו. מי שרוצה, שיבקש.

תבדקו.

אמרנו שבהפסקה נבדוק.

להצעת היועץ המשפטי לוועדה. הדיון כאן מתקיים מתוך איזו נקודת מוצא סמויה שכל רשות רישוי, יש בידי את כל המידע של התכנון והבנייה. זה לא תמיד מדויק. יש לנו רשויות רישוי בתחום רישוי עסקים שהן לא יודעות מה קורה בתחום התכנון והבנייה ובכלל זה מנהלי המחוזות במשרד הפנים ורשות הרישוי למפעלים ביטחוניים. צריך להביא אותם בחשבון. זאת רק נקודה אחת נוספת למה הדיון הזה צריך להיות קצת יותר יסודי כדי להיזהר לא לשפוך כאן את המים עם התינוק.

נקודה שנייה. כבר יש לנו 20 מפרטים אחידים קיימים. הצעה של היועץ המשפטי לוועדה תחייב אותנו ללכת לקיים את כל אותם מפרטים.

25. אני מתקנת.

נכון. סליחה. התיקון הזה הוא פרוצדורה קצת יותר ארוכה. המשרדים גם כך בקושי רב עומדים בקצב של כתיבת המפרטים ובטח הם יתקשו מאוד לעמוד במשימה של להתחיל לתקן את המפרטים הקיימים. גם זו נקודה שחשוב להביא בחשבון. לכן אני מבקש לתת לעבודה הממשלתית להסתיים. כולם בעד הרעיון הזה, כבר היו על זה ישיבות, ובואו נעשה את זה כמו שצריך ולא נשפוך את המים עם התינוק. תודה.

תודה. יש עוד הערות? נתקדם.

יש תיקונים לפרק שעוסק בבקשות רגילות.

זה המסלול שנשמר לעסקים המורכבים ביותר, המסלול הרגיל, המסורתי, של הגשת בקשה לרישיון רגילה או להיתר זמני שבה התהליך הוא התהליך הרגיל שנקבע בחוק עוד מימים ימימה, בו אין את כל ההטבות וההסדרים המשופרים של המסלולים המקוצרים. עדיין נדרשים מספר שינויים גם במסלול הזה בעקבות הרפורמה שנעשתה.

אנחנו בתיקון תקנה 4. אין כאן פר חדש, זה בתוך פרק ג'2 שהוא הבקשה לרישיון או להיתר זמני.

7א. תיקון תקנה 4

בתקנה 4 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (ב) -

(1) ברישה, אחרי המילים "ביד בעל מקצוע מוסמך" יבוא "זולת אם הבקשה היא לעניין סוג עסק שלגביו קבע השר כי הוא פטור מצירוף המסמכים, כולם או חלקם".

(2) אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) תצהיר לפי הוראות סעיף 6(ג) או 6א(א1) לחוק, ככל הנדרש וככל שלא קיימת מניעה להגשת התצהיר לפי הקבוע בסעיפים האמורים. תצהיר כאמור יוגש בנוסח שפרסם נותן האישור באתר האינטרנט שלו".

(2) בתקנת משנה ב1 בסופה יבוא "בטופס 2 שבתוספת".

בעצם גם בעסקים רגילים יש לנו מצב שאפשר להגיש תצהיר לגבי עמידה בתנאים של נותן אישור מסוים. כרגע זה כבאות.

7ב. החלפת תקנה 5

במקום תקנה 5 לתקנות העיקריות יבוא –

"אישור על הגשת בקשה

(1) הוגשה לרשות הרישוי בקשה, תיתן למגיש הבקשה מיד עם קבלתה אישור בכתב על הגשת הבקשה ובו יצוין תאריך ההגשה (בפרק זה "יום הגשת הבקשה").

(2) בתוך שלושה ימי עבודה מיום הגשת הבקשה תעשה רשות הרישוי אחת מאלה:

(1) תאשר למגיש הבקשה את קבלת הבקשה והמסמכים שצורפו לה לפי טופס 3 שבתוספת. באישור כאמור יצוינו תיאור העסק ומספרו הסידורי כמפורט בצו.

(2) מצאה הרשות כי לא נכללו בבקשה כל הנתונים הדרושים לפי טופס 2 שבתוספת ולא צורפו כל המסמכים הנדרשים כאמור בתקנה 4(ב) ו-(ב1) – אנחנו נעשה כאן את ההפניה המתאימה, כך שייכלו רק המסמכים עליהם דיברנו בלי מסמכים שלך מפרט אחיד - שיש להגישם בעת הגשת הבקשה – תודיע למגיש הבקשה כי היא אינה מקבלת את הבקשה ותנמק את סיבת אי הקבלה. לא הודיעה רשות הרישוי כאמור בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה כאילו אושרה קבלתה בידי רשות הרישוי כאמור בפסקה (1).

נוסיף כאן שהיא רשאית להודיע אבל היא לא חייבת.

7ג. תיקון תקנה 6

בתקנה 6 –

(1) בתקנת משנה (א), במקום "מיום אישור הגשת הבקשה" יבוא "מיום הגשת הבקשה".

(2) בתקנת משנה (ב), אחרי "21 ימים" יבוא "מיום הגשת הבקשה" ובמקום "מיום קבלתה" יבוא "מיום הגשת הבקשה".

7ד. בתקנה 7(ג) לתקנות העיקריות, אחרי "לא השיב נותן אישור" יבוא "לבקשה לעניין מתן היתר זמני" ואחרי (א) יבוא "(ד)".

8. תיקון תקנה 8

(1) בתקנת משנה (ב)(1ׂ), אחרי "ומועד ביצועם" יבוא "ותקבע את תוקפו בהתאם לאמור בסעיף 7ב(א) לחוק".

(2) בתקנת משנה (ג), במקום "מיום אישור הגשת הבקשה" יבוא "מיום הגש ת הבקשה".

(3) בתקנת משנה (ו), אחרי "לא תיתן רישיון" יבוא "לפי פרק זה", אחרי המילים "בתקנת משנה (ב)" יבוא "או בנסיבות הקבועות בסעיף 7ב לחוק" והמילים "או בתקנה 3ו" יימחקו.

(4) בתקנת משנה (ז), בסופה יבוא "החליטה רשות הרישוי על מתן רישיון או היתר זמני, תצרף להודעה העתק מהרישיון או ההיתר".

8א. בתקנה 9(ג) לתקנות העיקריות, אחרי המילה "יפקע" יבוא "אם לא מולאו התנאים שנקבעו בו במועד שנקבע לקיומם וניתן יהיה לבטלו" ואחרי המילה "שינוים" יבוא "מהותיים".

מה עם 9(ב)?

נכון. צריך להיות כאן תיקון גם לתקנה 9(ב).

בתקנה 9(ב) לתקנות העיקריות, אחרי המילים "במסמכים האמורים או" יבוא "שינויים מהותיים".

9. תיקון תקנה 10

בתקנה 10 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (ב), אחרי המילים "במסמכים האמורים" יבוא "או שינויים מהותיים".

(2) בתקנת משנה (ג), במקום "תבטל" יבוא "רשאית לבטל" ואחרי המילה "שינויים" יבוא "מהותיים".

(3) תקנת משנה (ד) – בטלה.

הערות.

לסעיף 7. התיקון הוא ב-(ג).

התקנה עצמה היא 7ד והתיקון הוא לתקנה 7(ג). בעמוד 12.

היום התקנה אומרת שאם הוא לא השיב לבקשה להיתר זמני או לרישיון, יראו אותו כמי שאישר היתר זמני. אבל מה עם הרישיון? הורדתם את זה.

זה היחס בין התקנות לחוק. התקנה היום אומרת שלא השיב נותן אישור במועד הקבוע, הוא מקבל היתר זמני. בעצם הכוונה כאן שאם לא השיב נותן אישור או לבקשה לרישיון או לבקשה להיתר זמני, רואים אותו כאילו ניתן היתר זמני. מה שקורה זה שהיום בחוק יש הסדר אחר לגבי נותן אישור שלא השיב לבקשה לרישיון. החוק קבע שמי שלא השיב לבקשה לרישיון, הרשות רשאית לתת היתר זמני ולהאריך אותו עד שנתיים ואחר כך לתת לו רישיון. כל ההסדר הזה כבר כתוב בחוק. אנחנו לא יכולים להשאיר את התקנה כך לגבי זה שהוא לא משיב לבקשה לרישיון וצריך לצמצם את זה לזה שהוא לא השיב לבקשה להיתר זמני, כי מה שקורה כשהוא לא משיב לבקשה לרישיון – כבר כתוב בחוק עכשיו.

אולי כדאי כדי להבהיר את העניין הזה ושלא תהיה אי הבנה לכתוב שלגבי בקשה לרישיון יחול ההסדר שקבוע בחוק ולהפנות לשם. שיהיה ברור שאנחנו לא גורעים מהמצב הקיים.

צחי בן עיון, חקלאי מהגליל.

שלום. תודה אדוני היושב ראש. אני חקלאי מהגליל, ממושב צוריאל. אני רוצה לומר לכם תודה רבה על כל התקנות האלה. באמת שינוי מהותי. בהמשך למה שאמר חבר הכנסת גינזבורג, אנחנו כמעט שנה נמצאים בתקופת קורונה ואני רוצה לומר שהקושי לקבל רישיון עסק – אני מדבר על הגליל אבל בכל מקום בארץ – הוא מהותי. אני רוצה לדבר על שתי נקודות שהן מאוד משמעותיות.

נקודה אחת שהיושב ראש דיבר עליה לגבי חוות הדעת. דורשים מאתנו להגיש כל מיני חוות דעת וזה עולה המון כסף, מניסיון. זה גם מסרבל את התהליך. יכול להיות שיש המון סוגי עסקים שלא צריכים להגיש חוות דעת מורכבות, אז יש הוזלה משמעותית בכל התהליך אבל זה מאוד מורכב למצוא בעלי מקצוע ועכשיו כשהרשות דורשת ממני, זה עולה לי הרבה יותר כסף.

האם יש תקופת זמן שבמידה והרשות לא עונה ולא מטפלת, האם אפשר למצוא מנגנון לתת רישיון זמני לתקופה קצובה לפחות כדי שבעל העסק יוכל להתמודד ולטפל בכל התנאים הנדרשים ממנו?

ההיבט הזה של ההבחנה בין מהות לבין צורה. אם לדוגמה יש עסק שהוא מסעדה או בית קפה או עסק שמוכר מזון, ברור שכל מה שקשור לבריאות הציבור חד משמעית צריך לעשות את כל מה שאפשר וכל מה שנדרש ממשרד הבריאות או מכל רשות אחרת. אבל אדוני, בכל מה שקשור לצורה, אומרים לנו תעשו את הקיר ככה, את המגש בצורה כזאת, מתערבים לנו בכל הדקורציה הפנימית שהיא לא קשורה לבטיחות ולא קשורה לבריאות. אני חושב שהוועדה שדנה עכשיו בראשותך צריכה להתייחס לנושא הזה בתקנה מסוימת. להבדיל בין מהות לבין צורה. הצורה היא לפעמים קריטית. אומרים לנו להזיז קירות, לעשות שיש כאן, לשים את הארונות כאן, לשים את השלט שם וזה בכלל לא קשור לנושא של בטיחות או בריאות הציבור או מהות העסק. בנקודה הזאת, אם אפשר למצוא תקנה כללית ולסייע.

עכשיו דנים בתקנות האלה בתקופת הקורונה. כמו ששמעתי מהחברים לפני כן, התחילו לדון בתקנות לפני שלוש שנים. עם כל הכבוד, אנחנו היום אחרי שלוש בתקופה מאוד משמעותית. אם אפשר סעיף סל בתקנות שמתייחס לתקופה הזאת ולהקל עלינו העסקים, אנחנו נשמח.

אני מודה לכולם על הקידום החשוב הה.

תודה. ליאורה עופרי מהמשרד להגנת הסביבה.

שלום ותודה. אני מבקשת להעיר לגבי תיקון תקנות 9 ו-10. בנוגע לביטול של הפקיעה האוטומטית של היתר מזורז ובנוגע להגדרה של השינוי המהותי. אני חוזרת לאותה הגדרה שההצעה שלנו מבחינתנו היא חשובה וכמובן היא צריכה להיות לדעת נותן האישור ורשות הרישוי ולא לדעתו של בעל העסק מה הוא בגדר שינוי מהותי.

בנוגע להיתר זמני, מדובר בהיתר שלפי התיקון לחוק עד שנתיים ממועד מתן ההיתר רשאית רשות הרישוי, אם נותן האישור לא מגיב, לתת לבעל העסק רישיון למלוא התקופה. זה יכול להיות לחמש שנים, זה יכול להיות לעשר שנים וכדומה. אנחנו חושבים שאם יש שינוי במסמכי היסוד שהם המסמכים המהותיים שעל בסיסם בעל העסק קיבל את הרישיון, כאשר הוא עושה שינוי מהותי, אני לא חושבת צריך להשאיר מקום להליך של השמעת טענות מכיוון שזה יכול לקחת תקופה ארוכה, תהליך של שימוע, עד שרשות הרישוי תחליט ואם רשות הרישוי לא תחליט, אנחנו יכולים להיכנס לתמונה. עדיין יש כאן היתר שהוא לכתחילה ניתן באופן זמני ולכן אני חושבת שכן יש מקום להשאיר את הפקיעה אוטומטית.

מבחינת שינויים מהותיים, מקובל עלינו אלא שלדעתנו צריך להכניס כאן הגדרה. להבדיל מהיתר זמני, כן מקובל עלינו שבמקום שבו יש שינויים מהותיים במסמכי היסוד, רשות הרישוי רשאית לבטל וזה מקובל, אבל אני חוזרת ואומרת שוב שכן ראוי להכניס פנימה מה הוא בהגדרה שינוי מהותי.

העמדה העקרונית ואני חושב שהיא משקפת עמדות שאר המשרדים, כמו שאמרתי בהתחלה, לעשות הבחנה. יש הבדל בין היתר מזורז שמיועד לעסקים שרמת הסיכון שלהם היא לא גבוהה ורק בשל כך שר הפנים היה רשאי לקבוע את זה. מנגד, כאן ההיתר הזמני הוא יותר היתר על תנאי. העסקים שנשארו, חומרי נפץ, עסקים שהסיכון שלהם הוא הכי גבוה, כאן אנחנו חושבים שלא צריך לעשות שינוי או שהנזק מאיזון לא נכון – מה שהייעוץ המשפטי של הוועדה אמר בצדק – יש כאן ערכים ואנחנו צריכים למצוא את האיזון ביניהם. אנחנו חושבים שכאן האיזון הראוי הוא בכך שלא יעשו שינויים ללא אישור. היתר זמני, אם היה שינוי, אני כן מסכים עם הגנת הסביבה שהוא יפקע, זה באמת היתר על תנאי וכשזה רישיון, אפשר לתת שיקול דעת. בכל זאת, לא כל שינוי דינו אחד.

שלום. הייעוץ המשפטי במשרד הבריאות. אני רוצה להצטרף לדברים שאמרו משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה וגם לכל הדברים שאמר עמיר יצחקי הסביר. אין מחלוקת שההצדקה לבטל רישיון או פקיעה של היתר זמני, זה רק במקרה שנעשו שינויים מהותיים. ברור שצריכה להיות גמישות ואפשרות לבעל העסק לעשות שינויים שהם לא מהותיים. השאלה היא למי יהיה המנדט להחליט על זה.

מה שאנחנו אומרים זה שהשאלה האם במקרה מסוים שינוי מהותי כן או לא, היא שאלה שדורשת הרבה פעמים ידע מקצועי, הבנה בנושא של בריאות, של תברואת מזון או בכל נושא אחר בהקשר של משרדים אחרים. לכן אנחנו חושבים שברירת המחדל צריכה להיות לא לתקן את מה שנמצא היום בתקנות, להשאיר את זה כמו שזה, וברירת המחדל היא שלא יעשו שינויים אבל אנחנו כן מקבלים את זה שיכולה להיות גמישות ולא תהיה פקיעה אוטומטית או ביטול בכל מקרה של שינוי אלא באמת זה יהיה נתון לשיקול דעת של רשות הרישוי. אנחנו חושבים שזה צריך להיות בהסכמה של נותן האישור.

לא. עד כאן.

למה עד כאן? זה כמו שהסברתי, בהמשך להסבר שהרבה פעמים השאלה אם שינוי מהותי או לא, היא שאלה שדורשת הבנה וידע.

זה פשוט מסרבל.

במקרים מסוימים זה צריך להיות לפחות בהתייעצות עם נותן האישור. לא תמיד רשות הרישוי תדע בהכרח לומר האם שינוי מסוים הוא מהותי או לא. בכל מקרה בטח לא בעל העסק.

יש סמכות ויש אחריות. אם אתם חושבים שצריך לבטל, תגיעו אליו, תראו שהוא מפר את תנאי הרישיון ותבטלו לו את הרישיון. יש לכם סמכות מלאה לעשות את זה.

בחוק החדש יש להם סמכות עצמאית לבטל את הרישיון.

אני מאוד מכבד את הייעוץ המשפטי, באמת, נינא, את אחת מהאנשים החכמים שפגשתי ואני דן אתך הרבה בחוקי הקורונה וכולי, אבל אתם לא חוויתם את השטח. אתם יודעים מה זה עכשיו ללכת למשרד הבריאות ולבקש ממנו לבדוק אם היה שינוי מהותי או לא? אלה חודשים. חודשים עד שבכלל ידברו אתכם. זה פשוט בלתי נסבל. זה נחמד לבקש, זה נורא יפה על הנייר והחוק נראה בובה, אבל החיים הם גיהינום. זה נורא יפה משפטית וזאת קטסטרופה בחיים ואנחנו לא רוצים שהחיים יהיו קטסטרופה. אי אפשר את זה כך. אתם רוצים, משרד בריאות יבוא לעשות פיקוח, יראה שלא עומדים בתנאי הרישיון, יסגור את המקום.

מה ההחלטה לגבי הצעתכם? הנוסח שהוקרא כולל הצעה שניתן יהיה לבצע שינויים מסוימים ללא אישור. אנחנו מציעים שלא לעשות את זה. להגמיש בסעיף השני של העסקה או ביטול, שניתן יהיה לבטל היתר. ההיתר הזמני והרישיון לא יפקעו או יבוטלו כסמכות שבחובה, התקנות לא יגידו לרשות הרישוי תבטלי אלא תהיה אמירה אחת שניתן יהיה לבטל אותן. היא רשאית לבטל. שוב, זה המסלול הכי כבד, שלא יעשו שינויים בלי אישור. זה אישור של הרשות, היא רשות מקומית ולא צריך להסביר מה זאת רשות מקומית ומה המעמד שלה. אנחנו סומכים עליה. אנחנו מאוד מבקשים שזה מה שיהיה.

חשבתי שדחית, אבל אם זה חוזר לדיון, שוב, בואו נזכור על מה אנחנו מדברים. אם מדובר על הפרה של תנאי, זאת בכלל לא שאלה ולא צריך כאן אישור כי הוא מפר. כל האירוע הוא לכאורה לא על שינוי שמהווה הפרה אלא שינוי מאיזשהו מסמך תכנוני כלשהו שיכול להתפרש באיזושהי דרך כזו או אחרת. אם לא שמים לזה גבול וכל דבר אישור, העסק לא יכול להזיז שום דבר בתוך העסק. אי אפשר לחיות עם זה. זה פשוט בלתי סביר בעליל.

אני סומך על השטח שיסתדר. כמו שזה היום. היום הנוסח הוא שצריך אישור. אני מניח שבעלי העסקים לא פונים לרשות והרשות לא פונה אליהם.

אז הם עוברים על החוק.

לא. זאת פרשנות מילולית..

הם עוברים על החוק. מה לעשות? אנחנו לא רוצים שהם יעברו על החוק.

זו נקודת האיזון המתאימה.

הנושא של השינויים המהותיים כן מופיע בנושא של היתר מזורז.

זה שונה. רמת הסיכון היא בהחלט שונה. נכון, אפשר שם, מקובל עלי. אגב, אני לא סתם אומר שזה קבוע שם. אני מאמין בזה שקודמינו בתפקיד לא היו מפגרים גמורים והיה לזה טעם. שם אפשר טיפה לשחרר את החבל. זה נכון.

כאן כבר הגיעו לעסק לתת לו רישיון. הסיכון קיבל מענה בתהליך בצורה הרבה יותר יסודית.

לא נכון, כי אתה מקבל רישיון ואז התקנה אומרת שאתה רשאי לבצע שינוי מהותי.

אל תשכח שכל היתר מזורז הופך לרישיון. ההגבלה הזאת היא לא רק על העסקים האלה. בסוף ה-180 ימים כל העסקים המזורזים הופכים להיות ברישיון רגיל וזה גם חל עליהם.

המערכת צריכה לעבוד לפי כללים. אי אפשר לעשות חמישה כללים שונים.

השאלה אם יש כאן ויכוח האם מישהו הפר תנאי ברישיון שלו, האם הסעיף הזה מפריע למישהו לנהוג בו כמי שהפר.

אני לא מדבר רק על התנאים. אני מדבר גם על המסמכים.

נ

מהיכן זה הגיע?

מהייעוץ המשפטי לוועדה הציע וזה בסדר גמור שהוא הציע ואנחנו דנים. זה לא הגיע מאתנו.

בסופו של דבר גם בחוק זה כתוב כמה פעמים וגם כאן בתקנות – נכון שזה כתוב שם בהקשרים של ההיתרים המזורזים - שנושא של שינוי הוא עילה לביטול. אנחנו הצענו את ההצעה הזאת כדי להיות עקביים לאורך כל הדרך וכדי להגיע למצב שבו באמת השטח יכול לחיות ולא על כל שינוי צריך אישור. לא כתוב בחוק שעל כל שינוי צריך אישור. ברור שאנחנו כן מסכימים עם זה שעדיין הוא צריך לעמוד בכל תנאי הרישיון והוא לא אמור להפר שום תנאי. בסוף הפער לא יהיה כל כך גדול.

זה עובד לשני הכיוונים. אם הפער הוא לא כזה גדול, זה עובד לשני הכיוונים ואפשר להשאיר את הנוסח על כנו כי אנחנו חושבים שהסיכון הוא גדול יותר.

אני מודה שאני לא מבין את ההיגיון. התנאים ברישיון, הם אלה שאמורים לייצר את השמירה על האינטרס הציבורי. כל המסמכים, אלה מסמכים כדי לוודא את התנאים. כל עוד הבן אדם עומד בתנאים, כל עוד הוא משנה משהו אחר שלא קשור לתנאים, מה ההיגיון בכלל לבוא לבקש אישור? אלא אם כן אלה דברים נורא קיצוניים שעלולים לייצר אימפקט גדול.

אם אפשר לדברר את ראש אגף רישוי מפעלים ביטחוניים אצלנו במשרד הפנים שמשום מה לא נמצא ב-זום אבל הוא כן רושם לי. אנחנו רשות רישוי לצורך כ-70 מפעלים ביטחוניים שהם כ-4,000 פריטי רישוי. מדובר במפעלי ענק. כל שינוי שהוא לא בתוכנית העסק יכול להשפיע רבות. אני מתארת לעצמי שמה שהוא אומר, זה גם נכון לכל המפעלים כולם ולא רק לפעלים ביטחוניים. באמת מדובר על הרישיון הרגיל של המסלול של העסקים המורכבים. אי אפשר יהיה לתת לשטח להתווכח. בעל עסק יגיד שזה לא שינוי מהותי והמפקח בשטח יגיד שבעיניו זה כן שינוי מהותי ויתחילו כאן אין סוף ויכוחים.

אנחנו כן מציעים להשאיר שכל שינוי נדרש באישור ובסופו של דבר אם זה קרה, יהיה שיקול דעת שזה לא יפקע אוטומטית.

יהיה שיקול דעת כמו בכל דבר באכיפה.

אני רוצה להזכיר מה שעמיר יצחקי אמר קודם, שאנחנו מדברים על המסר שזה מעביר. כיום ברירת המחדל היא שאסור לבעל עסק לעשות שינויים מהמסמכים שהוא הגיש. אנחנו בעצם מתקנים את זה לשינויים מהותיים ולמעשה מעודדים את בעלי העסקים לבצע שינויים אחרים בלי שבהכרח אולי מדובר בשינויים מהותיים.

לא, למה את אומרת את זה?

לכן אני כן מבקשת שלכל הפחות אם העמדה שלנו לא מתקבלת, שיובהר באיזשהו אופן בנוסח שאין באמור כדי לאפשר הפרה של תנאי מתנאי המפרט האחיד או מהתנאים של נותן האישור באופן כללי, כדי שיהיה ברור לבעל העסק שהוא עושה שינוי והוא צריך להחליט אם זה שינוי מהותי או לא, הוא עובר על המפרט האחיד, רואה את כל התנאים שמופיעים שם ומוודא שאכן זה תואם את כל התנאים. בסוף יש כאן איזושהי העברת מסר.

חייבים להפסיק לחשוד בכולם. אי אפשר כל הזמן לחשוד בכולם. אי אפשר. אי אפשר לנהל מדינה בצורה כזאת כשכולם חשודים שיעשו איזה שינוי ויפרו. אי אפשר. זאת תרבות לא נכונה וזאת מחשבה לא נכונה. אני לא מסכים לדבר הזה.

אני רוצה לשאול שאלה כדי להבהיר את הדבר הזה. אני רוצה לשאול את אנשי רישוי עסקים שבינינו שהם המומחים בעניין. כמה פעמים בשנה פונים אליכם עסקים בבקשות לאישור שינוי?

יש מה שנקרא הליך הגשת בקשה לשינויים פנימיים בעסק, כאשר מדובר על הזזת קירות, שינוי דלפקים כמו הדוגמה שעמיר נתן, הזזת כיורים, שינוי פעילות. זה ברור מאליו שאם יש שינוי תשתיות בעסק, הוא צריך להגיש תוכנית לשינויים. כל שאר הדברים הם באמת מינוריים ואנחנו לא מתייחסים אליהם אלא אם כן באמת זה משהו שהוא הרה גורל וזה כמעט לא קורה בלי שהם מגיעים אלינו ובאמת פונים ושואלים מה צריך לעשות, מה צריך להגיש ואיך צריך לעשות את הדברים.

זה בדיוק שינויים מהותיים.

בסוף התשתית של כל מה שנאמר כאן היא זהה. זה מגולם בתנאים לרישיון כשיוצאים, זה מגולם בתנאים להיתר הזמני. ברור לו, הוא גם חותם על זה אחר כך שהוא צריך להישאר והרישיון שלו יהיה בתוקף כל עוד הוא עומד בתנאים ובתוכנית שאושרה או כולל בחידוש. גם בהעברת בעלות, בהמשך נראה את זה, הוא צריך לחתום שאין שינויים בעסק והוא לא עשה שום שינוי, בין בעל עסק לבעל העסק השני. אני לא מבינה למה אנחנו חושבים שזה לא מכוסה בכל סעיף אחר בחוק.

הדוגמה שנתתם היא שינוי מקום של האחסון. זה לא שינוי מהותי מבחינת בעל העסק. הוא שינה מקום של אחסון אבל אלה חומרים מסוכנים.

אני כמובן רוצה לתמוך בעניין הזה. זה לא שאנחנו חושדים כל הזמן בכולם אלא זה פשוט מההיכרות שלנו שלא כל בעל עסק לצערנו מבין ויודע את המשמעויות של השינויים. הוא לתומו חושב, וזה בא הרבה פעמים ממקום טוב, שזה חסר משמעות אם הוא יזיז את החומר המסוכן מכאן לכאן כי זה יותר נוח לו. לא כולם מוסדרים בהיתרי רעלים, ממש לא, רק הגדולים מוסדרים בהיתרי רעלים וכל האחרים בהיבטי החומרים המסוכנים מוסדרים ברישיונות העסק. הזזה ממקום למקום לגמרי יכולה ליצור בעיה לשכן אם מדובר למשל בחומרים דליקים ומימין יש נגריה והוא לא חושב על השכן ולא עושה את השיקולים האלה אלא חושב רק על הסידור הפנימי שלו. כאן נותן האישור יכול לסייע לו אם הוא יפנה ויגיד לו, שים לב, יש נגריה מימינך, זה עלול להיות מסוכן מאוד, תשקול הזזה לכיוון אחר אם אתה צריך. זה טובתו ולא לרעתו. אתם מסתכלים על זה כאילו אנחנו מתנגדים לכל דבר לרעתו. להיפך, זה בא לעזור לבעל העסק לשקול שיקולים שיתכן והוא אינו מודע להם.

מצוין. אני תומך בכל דבר שאמר. תטמיעו את את זה במפרטים. פשוט תטמיעו את זה במפרטים.

לא לכל העסקים יש מפרטים ולא ניתן להטמיע ברזולוציה הזו. זה לא תמיד ניתן. מה שאפשר, אנחנו מטמיעים במפרטים אבל לעתים יש שיקולים שהוא לא יכול לדעת ואנחנו לא יכולים לדעת מי השכנים מימין ומשמאל וצריך לעזור לו ברמה הפרטנית, לבוא, להראות, לבחון ולסייע.

שלום. תודה רבה. ישראל נמצאת בתחתית איכות רישוי עסקים, בקלות עשיית עסקים בישראל וב-OECD וזה אומר שהיום רישוי עסקים הוא מפלצת וטוב מאוד שאנחנו עושים את כל הרפורמות האלה.

אני מבין את החשש של משרדי הממשלה שיש עסקים שהם עבריינים. בוא נלך לפי חוק ה-פרטו, ה-20-80. בואו נצא מתוך הנחה ש-80 אחוזים הם שומרי חוק ו-20 אחוזים הם עבריינים, ואגב, זה הרבה פחות, אולי שלושה אחוזים מהעסקים הם עברייניים, לפחות ממה שאנחנו רואים אצלנו. היום ברפורמה לרישוי עסקים יש אפשרות לפיקוח ולביקורת וכל ביקורת יכולה להסיר כמעט באופן מיידי את רישיון העסק מהעסק הסורר. מאחר והגדלנו ברפורמה את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות, אני חושב שכן אפשר לסמוך ולהקל קצת על אותם 80 אחוזים מהעסקים שומרי החוק.

לגבי היתר הרעלים. קודם כל, במלונות, 100 אחוזים מהמלונות שיש להם בריכות שחייה, יש להם היתר רעלים. כל שנה הכבאות עושה ביקורת בכל העסקים מרמה מסוימת ובכל המלונות עושים ביקורת כל שנה. גם אם איכות הסביבה לא יספיקו לעשות ביקורת כל שנה במלון ולתפוס את המלון הסורר שהעביר את הכלור לחדר אחר, הכבאות עושה את הביקורת על החומרים המסוכנים. אני חושב שיש אכיפה וגם המשטרה מגיעה אלינו, תנו לעסקים לעבוד. בואו נוריד את כל הקשיים המיותרים. אני מבקש לנסות לא להחמיר יתר על המידה. תודה.

אני רק אציין שהמלונות הם בהיתר מזורז ב'. לכן שם כן השארנו שינויים מהותיים.

הערה לגבי ההצעה שעלתה כאן. המצב הזה שבו אוסרים אבל מקלים באכיפה, המשמעות שלה היא שכולם עבריינים אבל אולי למרות שאתה עבריין, אני לא אוכף עליך.

שלום. קודם כל, יישר כוח גדול ליושב ראש. תודה רבה. צעד גדול. אני בסיפור של העסקים מ-2010, עוד מהחקיקה הקודמת ואני רוצה לומר לכם שכל הזמן, לאורך כל הדרך, אותם משרדים מהלכים עלינו, המגזר העסקי, אימים ואומרים: לא כדאי לכם לעשות את הרפורמה כי אתם תקבלו מפרטים הרבה יותר קשים ממה שיש לכם היום, לא כדאי להם לעשות את הרפורמה כי אתם תראו איך אנחנו נתחיל לעשות עליכם אכיפה. סוף כל סוף גם היה לנו את הגב של משרד ראש הממשלה, גם היה לנו את הגב של משרד הפנים ויכולנו לקדם את הרפורמה הזאת. עכשיו המשרדים מנסים לתפוס כל מיני זיזים בתוך התקנות האלה כדי לנסות ולהחמיר.

אני זוכרת היטב את הדיון שהיה גם על המספרות וגם על אולפני ההקלטה בדיונים הקודמים ואני לא מצליחה להבין למה להמשיך להכביד על המגזר העסקי. המגזר העסקי היום נחנק, הקורונה הורגת אותנו, שחררו קצת רסן. יש למשרד בריאות היום יכולת לאכוף איפה שהם רוצים, כמה שהם רוצים, לתת מה שהם רוצים כל הזמן והם עושים את זה בלי חשבון. עכשיו הם רוצים להכביד עלינו עוד? די. מספיק. תלמדו גם לנהל סיכונים. העסקים הקטנים המסכנים – שזה אפילו לא היתר ב', לא היתר א' – תעזבו אותם, תנו להם לחיות. בדרך כלל אלה עסקים קטנים, עובד אחד או מעט מאוד עובדים. די, מספיק. סליחה שאני מדברת כך אבל אני יושבת וצופה בדיון ואני אומרת שהמגזר הציבורי לא מבין באיזה דף אנחנו נמצאים. תודה.

אני רוצה להוסיף על הנאמר. יש הרבה דיון לגבי מה עסק יודע ומה הוא מבין או לא מבין. אני רוצה להזכיר שיש הסבר, האמצעים לערוך הסברה וזה לא נעשה מספיק על ידי הרגולטורים. עסקים קטנים לא יכולים לקרוא את המפרטים כמו שהם נראים וההשקעה במפרטים החדשים, ההשקעה בהפיכתם למשהו קריא, היא אפסית. אני עוברת על כל המפרטים שיוצאים ויש שם חזרה על סעיפים שהם לא רלוונטיים. ממש העתק והדבק. אני ממש מבקשת שתהיה יותר השקעה, שהמפרטים יהיו קריאים כי בכל מקרה הם לא קריאים. אני רוצה להזכיר אפשר להסביר לעסקים בדרכים מגוונות, דיגיטליות, סרטונים, המון דברים כדי שהם יבינו. אני לא רוצה שנכניס את העסק למצב שהוא בסיכון לדליקה או משהו כזה, אבל היכן שהסיכונים נמוכים, ניתן ללמד את בעל העסק שיבין את הרעיון. יש עוד דרכים לעשות את זה חוץ מלאסור עליו מראש או לבקש ממנו להודיע על כל שינוי קטן. אם הוא יבין את העיקרון באמצעי הסברה שהם לא מפרטים, אמצעי הסברה, דברו לעסקים באמצעים שהם יכולים להבין, לא נצטרך אחר כך לרדוף אחר כל שינוי ופיפס שהם מזיזים בעסק.

קל מאוד לבוא ולחבוט במשרדי הממשלה באמירות שאין להן בסיס. אנחנו עושים עבודה רבה בתחום הזה. אנחנו לא הולכים בכוונה נגד העסקים או משהו כזה. גם בנושא של כתיבת המפרטים וגם בכל הרפורמה, אנחנו לא קיבלנו את המשאבים שהובטחו לנו. אפשר לחנוק את הבקרה, את התנאים, את הכול ולהגיד שיש לכם את כל האפשרויות. זה לא מדויק. כשחונקים את הרגולטור, הוא עושה כפי יכולתו בסופו של דבר. אם רוצים שהדברים יהיו יעילים ותהיה הערכת סיכונים ויעשו הכול, צריך לעבוד על זה. צריך להשקיע בזה. אנחנו מוכנים לבצע את ההשקעה הזאת אבל תסתכלו מה קרה, לא היה תקציב, כל הזמן היו כלפינו תירוצים למה לא. צריך לשים את זה על השולחן וצריך להבין את זה גם כשמקבלים את ההחלטות.

לא קיבלתם את התקנים שהובטחו לכם? זאת הטענה שלך?

לדוגמה. לא את התקנים, לא התקציב, לא כלום. כלום. נשארתי עמיר יצחקי בודד במערכה וכולם מתחמקים. אני לא מנסה לבכות.

אני מזדהה עם דבריך. אף אחד לא מתכוון לחבוט במשרדי הממשלה. אני חושב שיש לנו משרדי ממשלה מקצועיים מאוד, בעלי מסירות גבוהה ותחושת שליחות ציבורית מהמעלה הראשונה. אין לי ספק בכך. כמובן שכל רצון של כל משרד ממשלתי הוא רק לעשות טוב ולמלא את שליחותו נאמנה. הטענות שאתה מעלה, אלה טענות שצריכות להיות מופנות בעיקר לממשלה עצמה, למשרד האוצר, לנציבות שירות המדינה, אולי לשר שלך. אני לא חושב שאנחנו המקום שיכול לפקח. אולי נבקש מאגף תקציבים, מנציבות שירות המדינה ונשאל למה לא קיבלתם את התקנים ואת התקציב שהובטחו לכם אבל נראה לי שאנחנו לא הגורם לכך שמנע את הדבר הזה. זה לא אומר שצריך להמשיך להכביד כי אתה לא קיבלת מענה.

אני לא מכביד. אני לא מכביד יותר ואני לא עוסק כאן בהכבדות. אני יכול להבין את מה שעמיחי פישר אמר. כתוב שלבעל העסק אזור לעשות כל שינוי, אז עכשיו אנחנו יוצרים איזון אחר בשינויים מהותיים. אני אומר שלפחות תבהירו בסעיפים האלה שהתנאים שהוא קיבל במפרט האחיד או שיש לו בתקנות, בדברים שיש בהם תקנות, הם שינוי מהותי, כדי שזה יהיה ברור. כשרוצים להבהיר, צריך לדאוג להבהיר את זה שזה יהיה נכון לשני הצדדים. בסופו של דבר המטרות של חוק רישוי עסקים הן בין היתר להגן על בריאות הציבור ואנחנו צריכים לקדם את העסקים ועסקים זה דבר טוב שתורם לכלכלה ותורם אפילו לבריאות, אבל מהצד השני הם גם יוצרים סיכונים לבריאות ואנחנו צריכים להבטיח את זה. יש כאן איזשהו איזון שלפעמים זה נראה כאילו הוא נשכח.

לי כמובן אין בעיה להוסיף, אם רוצים שזה יהיה מפורש, ובתנאי שהשינוי אינו סותר תנאי מתנאי הרישיון או משהו בסגנון הזה. זה מובן מאליו ואם מהסעיף משתמעת אפשרות לשנות, נכתוב את זה פוזיטיבית.

המסמכים, מסמכי היסוד והתנאים. יש את התקנות, המסמכים והתנאים.

שינויים בעסק יכולים להיות שינויים שלא עוסקים בהם בשום תנאי.

המסמכים האמורים. ההשוואה למפרטים ולתוכנית העסק.

לגבי המסמכים, דובר. לצערנו עסק היום, אמנם יש הרבה מאוד דברים שמוסדרים ברישיון העסק שלו, בתנאים, אבל העסק מתאפיין זה שלמשל הוא צבוע בצבע ורוד. הקירות שלו צבועים בצבע ורוד. אם אנחנו נגיד שכל שינוי בעסק טעון אישור ותנאי רישיון העסק לא התייחסו לצבע הקירות למרבה הפלא, זה שינוי בעסק והוא יצטרך לקבל אישור על הצבע.

איפה התלונות? איך עוד לא שמענו על זה? 60 שנה חוק רישוי עסקים, זו תלונה שלא שמעתי. לא שמענו מעסק שאכפו כנגדו על כך שהוא שינה את צבע הקירות. זה סתם דיון תיאורטי.

זה ממש לא דיון תיאורטי. התקנות בלשונן אומרות כל שינוי בעסק טעון אישור. זה מה שכתוב.

אפשר להגמיש במישור האכיפה.

לא. לזה אני לא מסכים.

על זוטי דברים, זו פרשנות מאוד מילולית.

אני חושב שההצעה של מר פישר היא הצעה טובה.

אני חושבת שהפשרה שהצענו שבעסקים במסלולים המקוצרים, וזה כולל גם מסעדות וגם בתי מלון, בהיתר מזורז ב', נשאיר את השינויים המהותיים ולעומת זאת במסלול הרגיל ובהיתר הזמני, שאלה המפעלים, העסקים המאוד מסוכנים, לא נשאיר את זה לשיקול דעת מי מהותי ומי לא ולא כי העסקים הם עבריינים או סוררים, חלילה, אלא פשוט לפעמים הם לא יודעים ששינוי מאוד קטן, יש לו השפעה.

אני מציע לקבל את ההצעה של מר פישר ולהבהיר שכמובן אין באפשרות הזאת לבצע שינויים שאינם מהותיים כדי לאפשר הפרה של תנאי מפורש בתנאים. אני חושב שזה לא צריך להיאמר, אבל אם זה מטריד מישהו, ואני שומע כאן שזה מטריד אנשים, אפשר להוסיף את ההבהרה הזאת, שככל שמדובר בשינוי שהוא הפרה של תנאי רישיון העסק, זה ברור שהוא לא יכול לעשות אותו בלי אישור. אבל אם זה שינוי שרישיון העסק לא התייחס אליו, ועדיין זה שינוי בעסק, הוא יכול לעשות אותו אם הוא לא מהותי. מה זה מהותי? משפיע. זאת בדיוק השאלה שתישאל, האם זה משפיע על התנאים.

מה עם המסמכים?

במסמכים אמרנו שאסור לשנות כלום.

אז מסמכים ותנאים, לא.

הוא לא יכול לשנות לעצמו תנאי רישיון העסק. זה ברור.

זה קצת מצחיק כי אנחנו עוסקים בחוק רישוי עסקים ואם זה לא תנאי ברישיון, מה עושים כנגדו? הוא עובר עבירה על סעיף 14 לחוק .

זה מה שכתוב כאן.

אנחנו בכל זאת בתקנות רישוי עסקים. מוזר.

ההצעה של עמיחי שחר עונה בדיוק על השאלה הזאת. אנחנו לא ניגע בצבע של הקיר.

אני רוצה לבדוק את זה. התקנה הזאת, כמו מה שהיא רוצה בהתחלה לגבי המסמכים, אלה דברים שבסמכות שר הפנים בלבד לא צריך בשביל זה אישור ועדה. אנחנו רוצים לבדוק את זה.

בעמדה שלי, אני נוטה לאמץ את עמדת משרד ראש הממשלה. אם אתם רוצים לחשוב על זה ולבדוק את זה, נשים את זה בצד בצריך עיון אבל תדעו שזה הכיוון.

שני הסעיפים הבאים הם סעיפים טכניים.

אני רוצה להמשיך את הדיון עד שעה 16:00 בערך כדי שנוכל להתקדם בצורה משמעותית ולא לעכב את התקנות. אני כן רוצה לאפשר הפסקה. אתם רוצים הפסקה עכשיו או יותר מאוחר אחרי שני הסעיפים הטכניים? בואו נקרא את הסעיפים הטכניים ונצא להפסקה.

שני הסעיפים הבאים הם סעיפים טכניים שעוסקים בפרק של המפרטים האחידים. שינוי אחד הוא להסיר את הכבאות ממקום שהיא לא צריכה להיות בתקנות הקיימות לגבי המפרטים ולגבי אופן פרסומם, מי צריך לחתום על מפרטים כאשר עושים בהם שינויים. אנחנו נזקקנו בחוק לקבוע הסדר שמנע את המצב האבסורדי שהיה בעבר שבו על כל מפרט היה צריך חתימה של שישה שרים ואמרנו שהמפרטים יפורסמו ברשומות על ידי מנכ"ל משרד הפנים. הודעה על המפרטים, לא המפרטים עצמם. כאן רוצים להבהיר לגבי שינויים במפרטים, מה ההסדר לגבי שינויים בפרטים, איך הודעה כזו מתפרסמת ברשומות. זה עניין טכני.

10. תיקון תקנה 11א

בתקנה 11א לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ב), המילים "ולעניין שירותי כבאות – שר הפנים או מי שהוא הסמיכו לכך (בפרק זה ובפרק ד'2 – נותן אישור" – יימחקו.

התקנות הקודמות התייחסו לפני שהוקמה רשות הכבאות. עכשיו רשות הכבאות היא נותן אישור בעצמה ולכן אפשר להוריד כאן.

10א. תיקון תקנה 11ג

בתקנה 11ג(א) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "היה שינוי של כמה נותני אישור במפרט האחיד באותלו מועד, יפרסם כל נותן אישור את השינוי בפורטל הממשלתי, והמנהל הכללי של משרד הפנים יפרסם ברשומות הודעה על פרסום השינוי ומועד תחילתו כפי שנקבע במפרט".

כשמפרסמים שינוי במפרט, גם כשמפרסמים את המפרט, יש גם פרסום של המפרט באינטרנט ויש הודעה ברשומות על כך שזה התפרסם. כמו שתומר אמר, אנחנו מנסים לטפל כאן במקרה שיש שינוי בכמה מפרטים באותו זמן כדי שלא יהיו הודעות שונות ברשומות, במועדים שונים ובמקומות שונים. המנהל הכללי של משרד הפנים ירכז את הדברים ויוציא הודעה אחת ברשומות.

הערות? אין. חייבים להנגיש את המפרטים שיהיו באמת בשפה נהירה ונגישה לבעלי עסקים, להדיוטות, ובכלל מי שעובד במחלקת רישוי עסקים לא תמיד הוא משפטן ואולי על פי רוב לא. צריך לפשט את זה ולהפוך את זה לשפה שתהיה נהירה לכולם. לא שפה גבוהה, לא מתפלפלת ולא מתחכמת. צריך להקפיד על כך. זה לא אצלנו, זה במגרש שלכם, אבל צריכים להיות מיינדד לזה כי בסוף האנשים שעובדים על זה, בעלי העסקים הם לא משפטנים, כל אחד בתחום פעילותו והוא חייב להבין את זה כמו כן בן אדם ולא רק אדם שלמד איקס שנות לימוד במוסד להשכלה גבוהה.

אנחנו עוברים עכשיו לפרק שעוסק בתוקף הרישיונות ואנחנו עושים כאן הבהרה לגבי המעבר מהיתר זמני לרישיון. יש לנו תיקון שמבהיר את הנושא הזה, בעקבות השינוי שהיה בחוק.

11. תיקון תקנה 24

(1) תקנות משנה (א) ו-(ב) – בטלות.

(2) בתקנת משנה (ה) –

(1) במקום פסקה (1) יבוא:

"(1) תודיע למבקש על הארכת תוקף ההיתר הזמני. העתק ההודעה על הארכת תוקף ההיתר הזמני יישלח לנותן האישור".

(2) בפסקה (2), המילים "בהסכמת נותני האישור" – יימחקו.

כפי שאמרנו קודם, החוק קבע הסדר מיוחד למצב שבו ניתן היתר זמני שהוא לתקופה של שנה ובמהלך התקופה הזאת אמורים נותני האישור לבדוק את העסק. מה קורה אם הם לא עושים שום דבר או אם הם לא עונים, נקבע בחוק שההיתר הזמני, אפשר להאריך אותו בשנה נוספת ואם גם בתוך אותה שנה נוספת תנאי האישור לא הספיקו לבדוק או לא ענו, המבקש מקבל רישיון קבוע לתקופה שכמובן מותר לתת את הרישיון.

התיקונים בתקנות נועדו ליישם את השינויים האלה שנעשו בחוק.

נעשה הפסקה. נחזור בשעה 14:00.


(הישיבה נפסקה בשעה 13:23 ונתחדשה בשעה 14:30.)

אני מתכבד לחדש את הישיבה. אני מתנצל על ההמתנה. אנחנו נמשיך במקום בו הפסקנו.

אנחנו מגיעים לכמה עניינים שההסדר העיקרי שלהם הוא דווקא בתקנות ולא בחוק. אלה דברים שהחוק לא טיפל בהם ובעצם אנחנו עוסקים בהם כאן. זה גם הנושא של נושא היתר לשימוש חורג, אחר כך הנושאים של חידוש רישיון ושינוי בעלות. תקנה 25, כשעשו את תיקון 34 עשו איזשהו תיקון לחוק שעשה קצת יותר סדר ביחסים שבין רישוי עסקים לתכנון ובנייה. קבעו שם איזשהו הסדר בנושא של היתר לשימוש חורג ולפי ההסדר שבחוק נקבע שגם אם אין כרגע היתר לשימוש חורג בתוקף לגבי מקום מסוים של עסק, אם היה שם עסק בעבר דומה, ואם מהנדס הוועדה אמר שלא אמורה להיות מניעה שיהיה שם שוב היתר לשימוש חורג – אפשר לתת איזשהו היתר זמני. בעקבות השינוי שנעשה בחוק, הצענו לתקן את תקנה 25 ואני אקריא אותה.

12. תיקון תקנה 25

בתקנה 25 לתקנות העיקריות –

1. במקום תקנת משנה (א) יבוא:

"(א) רשות הרישוי רשאית לתת רישיון או היתר זמני לתקופה ארוכה מתקופת תוקפו של היתר לשימוש חורג, כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה (בתקנה זו – "היתר לשימוש חורג") ובלבד שבעל העסק יפעל לחידוש ההיתר לשימוש חורג שניתן לפני תום תקופת תוקפו. הסתיימה תקופת תוקפו של ההיתר לשימוש חורג ולא חודש ההיתר, תבטל רשות הרישוי את הרישיון שניתן לאותו העסק ואולם היא תהיה רשאית לתת לעסק היתר זמני אם התקיימו התנאים הקבועים לכך בסעיף 8א1(ד) לחוק".

1. אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1) רשות הרישוי רשאית להאריך את תוקפו של היתר זמני שניתן לעסק שהסתיימה או שעומדת להסתיים תקופת תוקף ההיתר לשימוש חורג שחל לגביו, אם התקיימו התנאים הקבועים לכך בסעיף 8א1 לחוק בשינויים המחויבים".

1. בתקנת משנה (ב), במקום "שנה" יבוא "180 ימים".

אנחנו משנים כאן את ברירת המחדל. ברירת המחדל הייתה שאי אפשר לתת בתקנות הקיימות רישיון או היתר זמני לתקופה יותר ארוכה מתקופת ההיתר לשימוש חורג, ובעצם כאן אנחנו קובעים שכן אפשר לתת רישיון ארוך יותר אבל התנאי הוא שבעל העסק צריך לפעול לחידוש ההיתר לשימוש חורג. אם הוא לא פעל או שלא חודש, רשות הרישוי תצטרך לבטל את רישיון העסק אבל היא תהיה רשאית לתת לו את הזמני לפי ההסדר שיש בחוק.

הערה. 25א(ב) ולא (א1). מה נכון?

זה א(א1) כי (ב) נשאר סעיף שהוא סעיף קיים.

צריך לתקן כאן.

הערת נוסח. אני חושב שזה נוסח. בסעיף קטן (א), הסמכות לתת את הרישיון שהתוקף שלו יהיה לתקופה ארוכה יותר מזה של היתר לשימוש חורג, כתוב "ובלבד שבעל העסק יפעל". הוא צריך להתחייב לפעול. "יפעל" זה תנאי בעתיד, עוד איזה חמש שנים הוא יפעל. צריכה להיות התחייבות. צריך שיהיה כתוב שהוא מתחייב לפעול לחידוש ההיתר. לירון, דיברנו על זה.

בסדר.

רשות הרישוי לא יכולה לדעת אם הוא יפעל או לא. הוא צריך להתחייב לפעול.

בזמן מתן הרישיון או ההיתר, הוא יצטרך להתחייב.

לפעול. להתחייב. להצהיר. אם לא, התנאי הזה לא יהיה. הפרשנות היא שהיא לא יכולה להפעיל את הסעיף הזה.

בסדר.

בהקשר של מה ששחר אמר. אם אני טועה, שחר, תקן אותי. אם אנחנו נותנים רישיון שהוא יתר ארוך מתוקף ההיתר לשימוש חורג, כשאת מפנה למה שכתבנו בחוק על הנושא של תכנון ובנייה ושימוש חורג, אם היה לו שימוש חורג בשנה האחרונה, אני יכולה לתת לו היתר זמני. כלומר, הוא לא חייב כאן לפעול.

גם לפי החוק הוא חייב להגיש בקשה לחידוש ההיתר.

בסדר, אבל אני לא צריכה לראות קודם שהוא הגיש ואז לתת לו את ההיתר הזמני. השאלה אם משפטית אני טועה ואם כן, אני אשמח לדעת אבל אם לא, כל הסעיף מיותר.

הרעיון כאן היה להגיד שאם יש לו רישיון, שהוא יכול לקבל רישיון ל-15 שנים ויש לו כרגע היתר לשימוש חורג לחמש שנים, תני לו את הרישיון לכל התקופה. אם הוא עושה את כל הפעולות לחידוש ההיתר לשימוש חורג, את לא צריכה לעבור להיתר זמני, לחזור לרישיון. הרישיון נשאר.

לפעמים הוא משתהה. השאלה אם הוא משתהה עד שנה ואני מפסיקה לו את הרישיון. בואו ניתן לו זמן של שהות מסוימת ולא איזשהו רצף.

התקנה הזו עוסקת במי שפועל כדין ויש לו היום היתר לשימוש חורג. 8א(1) מדבר על מי שלא עומד בחוק התכנון והבנייה ולכן הסיטואציות שונות. לכן זאת לא חזרה על החוק. אין כאן חזרה.

אנחנו יכולים לקחת את מה שהיה שם בחוק ולהכניס לתוך זה.

הרישיון כאן הוא כאילו על תנאי. הוא מותלה. יש איזשהו תנאי מתלה אבל אפשר לתת ארוך יותר. אם אין באמצע היתר שימוש חורג, הוא לא יפקע. זה לא מופיע בחוק וזה לא גורע מהחוק. אחר כך, בשלב השני, כשכבר אין לו, אם אפשר לפי החוק – אפשר ואם לא, אז לא.

מקובל?

כן.

יש מישהו שרוצה להתייחס לזה? נמשיך.

אנחנו נכתוב כאן התחייב לפעול ויפעל.

מה ההתחייבות הזאת אומרת?

הוא צריך להצהיר על כך שהוא מתחייב לפעול.

עם עורך דין?

לא אמרתי תצהיר.

אתם רוצים להוסיף כאן מתחייב לפעול? אנחנו כתבנו כאן יפעל כדי שהוא יפעל.

זה בסדר. מבחינת עברית, איך אני כרשות רישוי, איך אני אוכל לתת את התקופה הארוכה יותר אם הוא יפעל בעוד כמה שנים. התנאי הזה הוא תנאי עתידי.

יתחייב לפעול עד שנה להסדרת הנושא. משהו כזה.

בסדר. היא נותנת לו את הרישיון ובלבד שהוא התחייב לפעול לחידוש ההיתר לשימוש חורג.

לא. רגע. אתם מחלישים כאן את עצמכם. סליחה שאני אומר את זה. התחייב לפעול, זה נחמד. יפעל זה הרבה יותר חזק. אם אתם רוצים להוסיף התחייב לפעול ויפעל, אני לא יודע.

יפעל, איך אני בשנת 2020 יודע. הסמכות כאן היא שאני עכשיו ב-2020 יכול לתת ל-25 שנים ולא לחמש שנים אם הוא יפעל. אני לא יודע אם הוא יפעל.

התחייב לפעול ויפעל.

תארו לי את הסצנריו. אדם שיש לו רישיון עסק שעומד לפקוע.

לא הרישיון עומד לפקוע. ההיתר לשימוש חורג.

הוא פועל כדין, הוא מחזיק בהיתר לשימוש חורג.

יש לו שימוש חורג לחמש שנים אבל תוקף הרישיון הוא ל-20 שנים. האם יינתן לו רישיון עסק לחמש שנים כתוקף ההיתר לשימוש חורג או רישיון העסק. הסעיף בא ואומר שאני יכול לתת לך לכל התקופה של רישיון העסק ובלבד שתפעל.

בלבד שאתה מתחייב להאריך את ההיתר החורג בעוד חמש שנים.

איך אני כרשות בוחן את התגובה שלך בעתיד בנקודה הזאת.

אם רשות הרישוי החליטה שלעסק הזה יש רישיון עסק לתקופה ארוכה, ארוכה יותר מתקופת השימוש החורג, לא צריך להעניש אותו. אגב, לפעמים השימוש החורג הוא לא בשליטתו. יש מקרים בהם השימוש החורג הוא על מבנה שלם. לדוגמה, בתב"ע בה המבנים מיועדים לתעשייה וועדת התכנון קבעה שנותנים שימוש חורג למסחר לתקופה של חמש שנים ויש שם חנויות. השימוש החורג פקע. בבניין קרה משהו, לא חשוב מה קרה, ולא האריכו את השימוש החורג. תב"עית כאילו יש כאן עבירת בנייה כי לא האריכו את השימוש החורג אבל מהותית לעסק, מעבר לעובדה שאין את השימוש החורג, מה?

נגמר לו הרישיון. זה אומר שאין לו רישיון.

בגלל שפקע השימוש החורג.

אלא אם, ואז נעבור ל-8א1 לחוק, אם מדובר בנסיבות בהן אפשר לתת היתר זמני.

מהנדס העיר יקבע? ואם מהנדס העיר יקבע שלמרות שאין היתר לשימוש חורג כי הוא פקע, לא כי לא ניתן אלא הוא פקע, ומהנדס העיר אמר שאין מניעה?

הסיפה של הסעיף אומרת שאם פקע. זאת אומרת, אנחנו מדברים בשתי נקודות זמן,. בנקודת הזמן שצופה פני עתיד, אנחנו עוד לא יודעים מה יקרה עם השימוש החורג בעוד חמש שנים, ואז השאלה מה אני עושה לו לכתחילה, לפני שנגמר הזמן, האם אני נותן לו ל-20 שנים או לחמש שנים כתוקף השימוש החורג. ברגע שהגיע הזמן שפקע השימוש החורג דהיינו, הוא כבר לא יוארך, הסיפה של הסעיף אומרת שהתקיימה תקופת תוקפו של ההיתר לשימוש חורג, לא יהיה תוקף לרישיון עסק.

אבל היא תהיה רשאית לתת היתר זמני לפי סעיף 8א1.

בסדר, אבל אז זה יהיה במסגרת היתר זמני.

בסדר, אבל זה מה שהחוק קבע לגבי מי שאין לו היתר.

אנחנו לא בוויכוח מהותי. אנחנו רק בוויכוח על כך שבמעמד מתן הרישיון הרשות לא יכולה לראות שהוא יפעל. הם רוצים לכתוב שהוא יתחייב לפעול.

בסדר. יתחייב לפעול. עוד משהו אני רוצה לדעת. כשנותנים את רישיון העסק לעסק שמקיים את עסקו במבנה בעל שימוש חורג, האם בתנאי הרישיון שלו או ברישיון כתוב בצורה מודגשת שתנאי הרישיון הוא המשך של קיומו של השימוש החורג?

זה לא כתוב בטופס 8.

שוכרים מקום. הם לא יודעים שהמבנה הוא בשימוש חורג.

איילת, אתם כותבים למרות שזה לא בטופס 8?

בטופס לא רשום.

אדם שוכר מקום, מנסה לפעול, והוא לא בקי בענייני תכנון ובנייה. הוא פשוט מצא מקום שמצא חן בעיניו, מתאים לעסק שלו, רוצה ופועל להקמת העסק שלו במקום, מביא את כל מה שצריך, הוא לא יודע שבעוד שנה וחצי פג תוקף השימוש החורג במבנה הזה או בעוד שנתיים והוא בא ומשקיע.

כל הרפורמה הזאת, משמעותה גם למסלולים שהעסק סגור. הוא לא פותח את העסק. יש גם את הנושא של חוות דעת מקדמית. בן אדם שרוצה עסק, צריך לעשות פעולות מסוימות כדי לבדוק את הוודאות.

כל מה שאני אומר הוא שהוא צריך לדעת כשהוא מקבל את הרישיון, או תוך התהליך, שהמקום הזה הוא לשימוש חורג שעלול לפקוע בעוד איקס זמן.

אני מבקש שתדגישו ברישיון עסק שרישיון העסק, מעבר לשימוש החורג.

גם מותנה אבל גם ידע שיש תוקף לרישיון. ייווצר מצב בו בן אדם פותח עסק, הוא לא מבין בשימוש חורג ובעוד כמה שנים, שנתיים, זה פוקע.

הרישיון לא יוצא מעבר לתקופה.

עכשיו משנים את זה. אפשר להוסיף הערה ברישיון.

בטופס 8 אפשר לכתוב הערה.

אתה רוצה לכתוב גם בתקנה שרשות הרישוי תיידע?

לא. אנחנו כותבים בטופס.

הרבה דברים שכתבנו בטופס, כתבנו גם בתקנות שיופיעו בטופס.

אבל למה צריך? אם זה מופיע בטופס שאנחנו מאשרים אותו, למה צריך לכתוב את זה גם במילים?

הפתרון ששחר הציע, שיתחייב, באה הרשות המקומית ואומרת שהוא יכול לקבל או רישיון עסק, פטור מתקופת השימוש החורג.

לא תמיד זה תלוי בו. לא תמיד זה תלוי בעסק.

אבל אז הוא יודע. ברגע שהיא אומרת או שאתה מקבל את זה לשנתיים, עד שהשימוש החורג פוקע, או שאתה מקבל ל-20 שנים. אם אתה רוצה ל-20 שנים, תתחייב שאתה פועל לשנות את השימוש החורג ואז הוא גם יודע שהוא צריך לשנות.

עסק בתוך בניין שלם ואותו בניין לשימוש חורג, הבניין לא בבעלותו אלא הוא שוכר את המקום, איך הוא יכול לפעול כדי לפתור את השימוש החורג? זה בניין שלם בו יש לו חנות.

צריך לבדוק לפני כן.

יש לו משרד בקומה שלישית.

הוא הולך למחלקת התכנון ובודק.

יש לו אולפן הקלטות אודיו.

אם הוא לא יעמוד בזה, הוא יקבל את רישיון העסק לתקופה הקצרה.

אני אומר שאנחנו כאילו מטילים על בעל העסק כאן בסיטואציה כזאת התחייבות שלא בטוח שהוא יכול לעמוד בה.

אם הוא לא יכול לעמוד בה, שייקח את התוקף הקצר.

לא בטוח. אפשר ליידע אותו בטופס. בסופו של דבר החוק אומר אם לעסק אין שימוש חורג ואין את חוות דעת המהנדס, אי אפשר לתת לו רישיון עסק. אבל צריך ליידע אותו. מה שצריך לעשות זה אולי ליידע אותו גם כשנותנים לו את מתן הרישיון שאם העסק נמצא במקום שיש לו היתר לשימוש חורג, או שהוא מתחייב לפעול או שהוא צריך לדעת.

אני לא אוהב את ה"ליידע". אפשר לכתוב בגוף התקנה, אני לא אתנגד, שבטופס 8 יפורט. אם הרישיון היה בנסיבות האלה, אז היא תפרט בטופס 8. אנחנו נכתוב את זה גם שם.

אם לא חודש ההיתר לשימוש חורג, יבוטל הרישיון אבל אפשר לתת היתר זמני בתנאים האלה והאלה. אם זה במקום שבשליטתו, שיתחייב לפעול, להגיש את הבקשה.

צריך להבין שיש בעלי עסקים שזה ממש לא בשליטתם. רובם שוכרים מבנים לא שלהם, זה יכול להיות משרד בקומה שלישית, חנות במבואה.

חלק מהרפורמה – זו ההשקפה שלי – או עיקר הרפורמה היה רישוי עצמי וזה בא עם מחיר. זה בא עם זה שאנחנו מעבירים את האחריות לבעל העסק. עסק שרוצה לפתוח במקום מסוים, מצופה שיבדוק איפה הוא פותח את המקום שלו ושידע לרבות את הייעוד.

כבוד היושב ראש, נקודה אחת. אנחנו מדברים עכשיו על עולם רישוי גדול. אתה אומר שאתה לא רוצה שהוא יהיה בפנים וידע, אתלה לא רוצה שהוא ייכנס לתוך הבעיה, אתה רוצה להיות לפני הבעיה. חוות דעת מקדמית כמו שאמרתי, וזה כלי חשוב מאוד בתחום רישוי עסקים, הוא בודק מראש והרשות המקומית נותנת את ההתייחסות של תכנון ובנייה ואומרת, שמע, המתחם הזה יש לו שימוש חורג עד, או משהו כזה.

לא תמיד אומרים עד. אומרים שיש שימוש חורג. לא כולם נתניה. אני אומר לך שבחוות הדעת יגידו שיש שימוש חורג והוא לא יודע שזה פג תוקף בעוד שנה.

אם אנחנו מדברים על מומחיות של אנשים, השאלה איך אני מכניס את זה לתוך משוואה. משרד הפנים מנחה אותנו, מוציא הנחיות ומסביר את כל הדברים האלה. אפשר להוציא הנחיה ולהסביר את זה. כל דבר שאתה תכתוב כאן, יכול גם לשמש כחרב פיפיות לרעת בעלי העסקים כי יש את העניין של השימוש החורג, יש את הזמנים שלא כתובים, מבקשים עוד זמן, אל תבצעו אכיפה, תנו לנו זמן. כל דבר שכתוב לי, אני לא יכול לעזור לבעל העסק. בעלי העסקים הם נושמים, הם חיים, הם חלק מתוך הפעילות שלהם והם צריכים זמן. הטופס צריך להגיע, אנשים מדברים אתם., בסוף אנשים נמצאים בצד השני. לכן אני אומר שחוות הדעת המקדמית היא כלי בו אתה בודק לפני ומקבל את כל תמונת המצב של העסק כולל מצב של השימוש החורג.

הוא צריך להתעניין.

נכון, חייב. אמרנו רישוי עצמי.

לא נעים להגיד. כאן כולכם מהתחום. באו לפתוח אולפן הקלטות אודיו, עזבו אותו. בא לפתוח מכבסה, הוא לא מבין בדברים האלה. הוא יודע לכבס, הוא יודע לתת שירות, הוא לא מבין בפרטים האלה. אז כולכם כאן מבינים, גם אני, אבל בסוף זה לא עולם התוכן של אותו אדם. נכון שיש לו אחריות כי הוא מקים עסק והוא צריך ללמוד הכול, אני מבין את זה, האחריות חלה עליו אבל אני בא מתוך האספקלריה שאני כן מטיל עליו את האחריות אבל אני גם רוצה ליידע אותו שידע, שיוצב לו רמזור שהוא לא עושה כאן שגיאה.

הוא קיבל את הרישיון בגלל שהוא ידע להוציא היתר לשימוש חורג. זה לא שהוא לא יודע.

כבוד היושב ראש, יש עוד כלי שאתה לא מודע אליו והוא גם לא מצוין כאן וזה הנושא של מרכז שירות משותף. בערים גדולות יש אפשרות שכל נותני האישור מגיעים לשולחן אחד עם בעל העסק ושם נותנים לו את כל הסקירה, כל מצב העסק, כל הנציגים הפנימיים של הרשות ואומרים לו את תמונת המצב המלאה ויוצא סיכום שמשקף את כל תמונת המצב, תמונה שנותנת ודאות מאוד רצינית. דרך אגב, רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו ומרים פיירברג פועלים ועושים עבודה מדהימה כדי לייצר את הוודאות הזאת לבעלי העסקים. אלה דברים שלא יסולא בפז. יש כל כך הרבה דברים שנתנו. הפעולות שעשה משרד הפנים בהנחיות שלו וגם בהבהרה שלו, אני חושב שהדברים האלה יכולים להתקדם. לא כל דבר בחקיקה אלא בהסברים. לא כל דבר צריך לכתוב.

אנחנו אומרים שהוא יתחייב. אפשר בהתחייבות לעשות את ההבהרה הזאת. אני מתחייב לפעול להוצאת שימוש חורג ולכן יש רישיון, ואז יהיה איזשהו דיסקליימר על מה שאתה רוצה ליידע אותו אבל זה דיסקליימר שהוא כללי.

דע לך שלפי תקנה איקס.

כן. אז הוא מתחייב לפעול.

אני מתחייב להמשיך לפעול כי הוא כבר פעל.

היושב ראש הגיע אלי למשרד ואומר, תקשיב, יש לי כאן בעיה, אני צריך כאן עוד שלושה-ארבעה חודשים.

לא. זה לא הסיפור.

אם יש לי סעיף שאומר שכאן יש בעיה, אתה לא יכול לתת לו אפילו יום, אז אתה מגדיר.

זה לא מה שאנחנו אומרים.

בתוך טקסט ההתחייבות הזה, לשים את הדיסקליימר, שים לב.

העליתי סוגיה שיכולה להיות ללא מעט בעלי עסקים, אלפי עסקים בישראל, ואני חושב שאפשר לפתור את זה ברמה של טופס.

כן. אפשר גם להוסיף כאן בתקנות.

תבחנו את זה אם זה נכון. אם תגידו לי שזה יעשה יותר נזק מאשר תועלת, נראה. נשאיר את זה כמו שהצעת, יתחייב לפעול.

שלום. תודה. לעניין השימוש החורג. זה עניין שהוא מאוד רגיש אצלנו ואנחנו הרבה שנים סובלים מהסיפור הזה ולא מצליחים לפתור אותו. אני רוצה לגעת כאן בנקודה נוספת של עסקים שתוך כדי זה שיש להם רישיון עסק, בעצם השימוש החורג שלהם מסתיים. יש להם רישיון עסק, הם כבר קיבלו את רישיון העסק ועכשיו השימוש החורג שלהם מסתיים, בטח גם עכשיו בתקופת קורונה הם צריכים לעבור את כל התהליך הזה מחדש.

את זה אנחנו פותרים.

אני יודע שזה לא בדיוק משהו שקשור לתקנות אבל זה משהו שיושב על הרבה מאוד בעלי עסקים.

התקנות האלה באות לפתור בדיוק את המצב הזה. לא יהיה יותר מצב כזה. אנחנו באים לפתור אותו. אם מישהו ירצה לפרט בפניו מה זה אומר כדי להניח את דעתו, אני אשמח.

אני אחזור שוב. אנחנו שינינו את ברירת המחדל שהייתה עד היום בתקנות. עד היום בתקנות אי אפשר היה לתת רישיון ארוך יותר מההיתר לשימוש חורג ועכשיו אנחנו כותבים שאפשר יהיה לתת רישיון ארוך יותר מההיתר לשימוש חורג. זאת אומרת שבזמן שנגמר לך ההיתר לשימוש חורג, לא נגמר הרישיון. הרישיון ממשיך אבל אתה צריך לעשות את הפעולה הנדרשת כדי להמשיך גם את ההיתר לשימוש חורג.

לחדש את השימוש החורג.

לחדש את השימוש החורג וברירת המחדל היא שבאופן עקרוני יש לך רישיון. לא הצלחת לחדש, הרשות לא חידשה, יש בעיה עם חידוש ההיתר לשימוש חורג, היות והחוק קובע שבסופו של דבר לא צריכים להיות עסקים שאין להם היתר לשימוש חורג, הרשות אמורה כן לעשות פעילות לביטול הרישיון אבל הוא תוכל לתת להיתר זמני, אם התקיימו התנאים הקבועים בחוק. המטרה בסופו של דבר היא ליצור המשכיות, לא לעבור מרישיון להיתר זמני ובחזרה אלא שיהיה משהו המשכי והרישיון ממשיך, בתנאי שכמובן בעל העסק פועל כדין ומחדש את כל ההיתרים.

תודה על ההבהרה.

שי, עדיין זה מטיל עליכם את החובה לפעול לחדש את השימוש החורג. במידה והשימוש החורג לא יחודש, העסק ייסגר.

ברור לי לגמרי. זה אירוע נפרד לחלוטין ואני אשמח אם אולי בהזדמנות אחרת הוועדה תוכל להתייחס למה כלל צריך את העניין הה של שימוש חורג ולמה זה צריך לעלות כל כך הרבה כסף לאנשים. הרבה פעמים עיריות לא משנות תב"ע במשך הרבה שנים. אם אני אקח למשל את רמת החייל או את הרצליה, מקומות שהרבה שנים פועלות שם מסעדות ופשוט חבל שהרשויות לא משנות שם תב"ע ומאלצות את בעלי העסקים לשנות סכומים בגובה של עשרות ומאות אלפי שקלים לחינם.

שי, אתה צודק. זה עניין של הרשויות המקומית, למה הן לא מעדכנות את תוכניותיהן אבל לצערי לא נשנה זאת במסגרת התקנות האלה.

כבוד היושב ראש, דיברתם על השלטון המקומי ואני רוצה להתייחס לנקודה חשובה.

רגע. ביקש להתייחס מאיר קפלן, התאחדות המלונות.

הוא ויתר.

בסדר. נפתלי.

יש עשרות אלפי עסקים שלא נמצאים בצו רישוי עסקים ולא נראה לי שהבדיקות של השימושים החורגים נכנסים לכזאת משקפת. זאת אומרת, יש כאן פער מאוד מאוד דרמטי וגדול. יש גם דרכים אחרות לאכוף את השימושים החורגים ולא צריך שכל דבר יהיה דרך רישוי עסקים. דרך אגב, לנו יש דיון גדול לגבי הקשר בין תכנון ובנייה לרישוי עסקים. כמובן אנחנו נעשה דיון אחר למשרד הפנים אבל אנחנו מאוד מאוד רוצים להתקדם. אני מפחד שהדיון יסתיים והתקנות שמחכות לאלפי עסקים, נפסיד את זה.

יש באמת שאלה. למשל למה חנות בגדים שנמצאת בתוך מבנה ללא שימוש חורג יכולה להתקיים ומספרה לא או מתפרה לא. חנות בגדים כן ומתפרה לא.

מסכים אתך.

או אולפן טלוויזיה כן ואולפן אודיו לא.

אנחנו אמרנו את דעתנו לגבי אולפן אודיו.

ההצלחה שתהיה היא שבדיון הבא הם יגידו שזה יצא מהרשימה. אז הכול יאושר כאן מהר.

היינו בוועדת המשנה שקבעה איזה פריטים יורדים מצו רישוי עסקים והגענו לחנויות פרחים. אז כל משרדי הממשלה אמרו שלא מעניין, לא מעניין, לא מעניין. אנחנו השלטון המקומי אמרנו שגם אותנו זה לא מעניין. אמרו, רגע, מה זה לא מעניין אתכם?

מה זה לא מעניין אתכם? חנויות הפרחים בצו.

לא. אמרנו חנויות פרחים מ-300 מטרים ומעלה. כמה חנויות פרחים כאלה אתה מכיר? יש דרכים גם להוציא את חנויות הפרחים מצו רישוי עסקים. בוא נגיד שאולפן אודיו מ-500 מטרים ומעלה, לא צריך רישיון עסק. יש דרכים לפעול אבל כמובן הכול בשיתוף פעולה עם כל משרדי הממשלה והשלטון המקומי.

הנושא הבא, חידוש רישיונות. אנחנו מנסים לעשות כאן חידוש בנושא חידוש רישיונות. על פי התקנות במצבן הקיים, חידוש רישיון למעשה מוגש כבקשה חדשה לרישיון. ההצעה כאן היא לשפר מעט את המצב הקיים ולאפשר חידוש רישיון בדרך יותר פשוטה, להפחית את הנטל הבירוקרטי ולהסתפק בהצהרות במקרים המתאימים.

13. תיקון תקנה 26

בתקנה 26 לתקנות העיקריות –

(1) בכותרת השוליים, המילים "לנותן האישור" – יימחקו.

(2) במקום "90" יבוא "120" ובסופה יבוא "ולבעל העסק.

14. הוספת תקנה 26א

אחרי תקנה 26 לתקנות העיקריות יבוא:

"26א. הצהרת בעל העסק לשם חידוש רישיון.

עד 90 ימים לפניי תום תקופת תוקפו של רישיון תקופתי או רישיון זמני, ימסור בעל העסק הצהרה בספח שלפי טופס 8 שבתוספת הכוללת הצהרה כאמור בסעיף 6א1(ג) לחוק. מסר בעל העסק הצהרה כאמור, לא יידרש מגיש הבקשה למסור מסמכים הנוגעים לקיום דיני התכנון והבנייה לשם חידוש הרישיון. רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הגשת ההצהרה כאמור. רשות הרישוי רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד למסירת ההצהרה לרשות הרישוי, ובלבד שתוגש עד 75 ימים לפני תחום תקופת הרישיון, לכל המאוחר".

14א. תיקון תקנה 27

בתקנה 27(א) לתקנות העיקריות, אחר המילים "את ההודעה" יבוא "על הגשת ההצהרה" ובמקום "26" יבוא "26א".

15. תיקון תקנה 28

בתקנה 28 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (א), במקום הרישה החל במילים "לא יאוחר" ועד המילים "רישיון זמני" יבוא "לא יאוחר מ-60 ימים מיום שהוגשה לה הצהרה כאמור בסעיף 26א".

(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1) לא תסרב רשות הרישוי ליתן היתר זמני רק בשל כך שנותן האישור לא השיב בתוך המועד הקבוע כאמור בתקנה 27(ב), ובמקרה כאמור תיתן לבעל העסק היתר זמני ובו פירוט תנאיו ומועד ביצועם".

(3) בתקנת משנה (ב), המילים "ובכל מקרה לתקופה שלא תעלה על שנה מתום תקופת תוקף הרישיון" – יימחקו.

(4) בתקנת משנה (ג), אחרי "לא תיתן רישיון" יבוא "לפי פרק זה" ובמקום הסיפה יבוא:

"אין באמור כדי לפגוע בסמכות רשות הרישוי –

1) לסרב לתת רישיון או היתר זמני, למעט במקרה כאמור בתקנת משנה (א1).

2) לקבוע תנאים מוקדמים או תנאים ברישיון או היתר זמני נוסף על תנאים שקבע נותן האישור".

16. הוספת תקנה 28א

אחרי תקנה 28 לתקנות העיקריות יבוא:

"28א. חידוש רישיון תקופתי ורישיון זמני לעסק שסווג להליך רישוי מקוצר -

(1) על חידוש רישיון תקופתי או רישיון זמני (להלן – הרישיון) לעסק שסווג למסלול היתר מזורז, יחולו הוראות אלה -

(1) עד 120 ימים לפני תום תקופת תוקפו של הרישיון, תודיע על כך רשות הרישוי לנותן האישור ולבעל העסק.

(2) עד 90 ימים לפני תום תקופת תוקפו של הרישיון, ימסור בעל העסק הצהרה בספח שלפי טופס 8 שבתוספת הכוללת הצהרה כאמור בסעיף 6א1(ג) לחוק. מסר בעל העסק הצהרה כאמור, לא יידרש מגיש הבקשה למסור מסמכים הנוגעים לעניין קיום תכליות דיני התכנון והבנייה לשם חידוש הרישיון. רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הגשת ההצהרה. רשות הרישוי רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד למסירת ההצהרה לרשות הרישוי, ובלבד שתוגש עד 75 ימים לפני תום תקופת הרישיון, לכל המאוחר.

(3) נותן האישור יודיע לרשות הרישוי בתוך 45 ימים מיום שקיבל את ההודעה על הגשת ההצהרה כאמור בפסקה (2) על אחד מאלה:

(1) מתן אישור לחידוש של הרישיון ועל תנאי נותן האישור שיש לקבוע ברישיון.

(2) סירובו לאשר את חידוש הרישיון ואת הנימוקים לסירוב.

(3) תנאי נותן האישור המוקדמים שעל בעל העסק למלא לקבלת אישורו למתן רישיון או היתר זמני או מסמכים נוספים הדרושים, לצורך בדיקת הבקשה, לפי סעיף 6ג או 6ד לחוק.

(4) לא יאוחר מ-60 ימים מיום שהוגשה לה הצהרה כאמור בפסקה (2), תעשה רשות הרישוי אחת מאלה, לפי העניין:

(1) תיתן לבעל העסק רישיון ותקבע את תנאי הרישיון.

(2) תודיע לבעל הרישיון על סירוב לתת רישיון ואת הנימוקים לסירוב לפי טופס 4 שבתוספת.

(3) תודיע לבעל העסק על תנאים מוקדמים שעליו למלא לקבלת רישיון או היתר זמני לפי טופס 4 שבתוספת.

(5) לא השיב נותן האישור בתוך התקופה שנקבעה בפסקה (3), יראו אותו כמי שנתן אישור לרישיון.

(6) לא תסרב רשות הרישוי ליתן רישיון רק בשל כך שנותן אישור לא השיב כאמור בפסקה (5), ובנסיבות אלה תיתן לבעל העסק רישיון ובו פירוט תנאיו ומועד ביצועם.

(7) לא הודיעה רשות הרישוי על החלטתה כאמור בפסקה (4), יראו את בעל העסק כמי שחודש רישיונו, ורשות הרישוי תיתן לו רישיון לפי טופס 8 שבתוספת".

(2) על חידוש רישיון תקופתי או רישיון זמני (להלן – הרישיון) לעסק שסווג במסלול רישיון על יסוד תצהיר, יחולו הוראות אלה:

(1) עד 130 ימים לפני תום תקופת תוקפו של הרישיון, תודיע על כך רשות הרישוי לבעל העסק.

(2) עד 90 ימים לפני תום תקופת תוקפו של הרישיון, ימסור בעל העסק תצהיר לפי טופס 5א שבתוספת הכולל תצהיר על עמידה בהוראות סעיף 6א2 לחוק. מסר בעל העסק תצהיר כאמור, לא יידרש מגיש הבקשה למסור מסמכים הנוגעים לעניין קיום תכליות דיני התכנון והבנייה לשם חידוש הרישיון. רשות הרישוי רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד למסירת התצהיר לרשות הרישוי, ובלבד שהתצהיר יוגש עד 75 ימים לפני תום תקופת הרישיון, לכל המאוחר.

(3) מסר בעל העסק תצהיר כאמור, יראו אותו כמי שחודש רישיונו, ורשות הרישוי תיתן לו רישיון לפי טופס 8 שבתוספת.

(3) הוראות סעיפים 6א2 לחוק יחולו, בשינויים המחויבים, על הגשת תצהיר וחידוש רישיון לפי תקנה זו".

17. תיקון תקנה 29

בתקנה 29 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (א), במקום "בתקנה 28(א)(1)" יבוא "בפרק זה".

(2) בתקנת משנה (ג), במקום "האמור" יבוא "כאמור בתקנה 26א או תצהיר לפי טופס 5א כאמור בתקנה 28א, לפי העניין".

(3) בתקנת משנה (ד), אחרי "הצהרה כוזבת" יבוא "או תצהיר כוזב לפי העניין".

אני רוצה להעיר שתי הערות חשובות שמשתמעות מהנוסח אבל צריך להדגיש אותן וחשוב שבעלי העסקים ישמעו.

ההסדרים המיוחדים שחלים על חידוש רישיונות עסק יחולו גם על בעלי רישיונות קיימים שלא התחילו במסלולים המקוצרים. זאת אומרת, עסק שיש לו רישיון היום, רישיון רגיל אבל הוא סווג בצו כמסלול היתר מזורז או מסלול רישיון על יסוד תצהיר, יוכל מעכשיו, אם הוא צריך לחדש את רישיונו, להגיש את בקשת החידוש בדרך המקוצר.

וזו הקלה מאוד משמעותית לבעלי העסקים שצריכים לחדש את רישיון העסקים שלהם.

זאת הצעה של משרד הפנים. אחד החידושים הגדולים שמשרד הפנים הביא בתקנות האלה.

מחזק את ידיהם.

בהחלט. אני אומר שברישיון על יסוד תצהיר, מי שסווג לרישיון על יסוד תצהיר, גם אם הוא – כפי שאמרתי – בעבר היה רישיון רגיל, הוא מגיש תצהיר ומקבל רישיון, אוטומטית. זאת אומרת, מספיק שהוא מגיש את התצהיר ורישיונו מתחדש.

לגבי בעלי ההיתר המזורז או מי שסווג למסלול היתר מזורז גם אם יש לו רישיון רגיל היום, הוא מגיש הצהרה וזה מועבר לנותני האישור. אם הם לא משיבים, מחדשים לו את הרישיון.

הייתי מוסיף בתקנה 28(א) לגבי תנאי נותני האישור. זה משהו שלא דיברנו עליו ואני אומר את זה עכשיו. בדומה להוראות שנקבעו בפרקים הראשונים לגבי קביעת תנאים של נותן אישור, הייתי רוצה להוסיף "בכפוף להוראות סעיף 7 לחוק". זה מופיע בתנאים. שיהיה ברור שזה בכפוף לתנאים האלה. זאת אומרת, הם לא יכולים להוסיף תנאים כאוות נפשם אלא אם מדובר במפרט אחיד, ממש במפרט האחיד וכולי. שיהיה ברור שהאפשרות של נותני האישור להוסיף תנאים, זה רק לפי מה שהחוק מאפשר ולא מעבר לכך.

אני רוצה להוסיף הערה. בתקנות האלה אנחנו קובעים מסלולים בהם אם אין תשובות של נותני האישור, רשות הרישוי כבר יכולה לתת או רישיון במקרים של ההיתר המזורז והרישיון על יסוד תצהיר, או היתר זמני במקרים של הרישיונות הרגילים. יש כאן תקנה שהיא בתקנות הקיימות, תקנה 28ג שאנחנו מתקנים אותה כאן. תקנה 28ג היום קובעת איזשהו כלל אצבע שבאופן עקרוני רשות הרישוי לא תיתן רישיון בלי האישור של נותן אישור, למעט במקרים החריגים וצריך לציין שם את כל המקרים החריגים. הקראנו את זה כאן. בתקנה 15 יש תיקון לתקנה 28.

בפסקה (3) לתקנת משנה (ג), זה צריך להיות: בתקנת משנה (ג), אחרי "לא תיתן רישיון" יבוא "לפי פרק זה", אחרי "לרישיון ובהתאם לתנאיו" יבוא "או בנסיבות המפורטות בתקנה 28א" ואחרי "בתקנה 27ב" יבוא "או בתקנה זאת". זאת בעצם הפניה לכל התקנות לגבי המקרים בהם כן מחדשים רישיון למרות שאין אישור של נותן האישור.

הערות.

הערה קטנה. נראה לי טעות. בחידוש של מישהו על יסוד תצהיר. הוא היחיד שבחידוש שלו כן חייב תצהיר.

בכוונת מכוון.

זה לא מועבר לנותני האישור. הוא מגיש תצהיר והוא מקבל רישיון אוטומטי.

הסייגים לגביו, הסייגים בחוק שמונעים. זה חידוש רגיל. זאת המשמעות.

זה התחיל בזה שגם בהיתר המזורז, בתקנות שהוגשו לוועדה, נדרש תצהיר לחידוש הרישיון ובדיונים בינינו הגענו למסקנה שכאשר היתר מזורז עובר לרישיון רגיל, אין סיבה להכביד עליו יותר מרישיונות רגילים אחרים ולכן בהיתר מזורז העברנו את זה שאת תהיה הצהרה, כמו בתהליך חידוש של רישיון רגיל, אבל רישיון לעשות תצהיר זה באמת המסלול בו אנחנו נותנים הכי הרבה אמון לבעלי העסקים כאשר בעצם אף אחד לא בדק אותו מלכתחילה. אנחנו רוצים שיישאר האמון הזה ושם נשאר התצהיר.

שתי הערות. בנוגע לתיקון עליו לירון דיברה, סעיף 28ג. לא כל כך הבנתי איך הולך להיראות הסעיף אבל אני מאוד חושש מהמילים "רשות הרישוי תחליט".

אני אקרא את התקנה. "רשות הרישוי לא תיתן רישיון לפי פרק זה לעסק הטעון אישורו של נותן אישור אלא לאחר שנותן האישור נתן אישור לרישיון ובהתאם לתנאיו. רשות הרישוי תחליט בדבר מתן היתר זמני לעסק טעון אישורו של נותן אישור רק לאחר שנותן האישור נתן אישורו".

תקשיבו, בטוח יש איזו פינה בתוכנית שהייתה לוקחת את החלק הזה. הטעון אישורו לאחר שנותן האישור נתן אישור. מי שקורא את זה, אי אפשר לכתוב לתת?

אם אתה רוצה ליהנות עוד יותר, תקרא את חוק רישוי עסקים ותנסה להבין מה כתוב בו.

אגיד לך את האמת, ניסיתי. קראתי. כשנכנסתי לתפקיד יושב ועדת התכנון והבנייה קראתי את כל חוק התכנון והבנייה. מסובך. כשפעלתי לאורך תקופת הכהונה שלי להעביר את רישוי עסקים לאגף ההנדסה כי זה נראה לי נכון, הצלחתי, והתחלתי לקרוא את חוק רישוי עסקים. נשברתי.

סליחה על האתנחתא.

אני מקריאה שוב.

"רשות הרישוי לא תיתן רישיון לפי פרק זה לעסק הטעון אישורו של נותן אישור אלא לאחר שנותן האישור נתן אישור לרישיון ובהתאם לתנאיו או בנסיבות המפורטות בתקנה 28א". זאת אומרת, אפשר לתת רישיון גם בלי נותן האישור בנסיבות של החידוש, כמו שאמרנו בהיתר מזורז או ביסוד תצהיר. "רשות הרישוי תחליט בדבר מתן היתר זמני לעסק טעון אישורו של נותן אישור רק לאחר שנותן האישור נתן אישור לרישיון או להיתר זמני ובהתאם לתנאיו או בנסיבות המפורטות בתקנה 27ב או בתקנה זו".

אלה תקנות שהיו בתקנות הקיימות כדי להגיד את כלל האצבע שרשות הרישוי אמורה לפעול יחד עם נותני האישור. אנחנו היום שינינו כאן הרבה ברירות מחדל ולאור כל השינויים האלה שאמרנו שבכל מיני מקרים רשות הרישוי יכולה לעבוד גם בלי נותן האישור, אנחנו כן הערנו בתחילת הדרך שאולי כבר אין צורך בתקנה הזאת. רצו להשאיר אותה ורק הוספנו את המקרים החריגים.

יש כאן דבר אחד שצריך לומר. צריך לומר שיראו את בעל העסק כבעל היתר זמני אם אף אחד לא עשה כלום.

לכן הפנינו לתקנות. אני לא רוצה לחזור כאן מיליון פעמים.

אבל הפנית לתקנה 28.

תקנה 28א, זה נושא של מתן רישיון גם בלי נותני האישור.

נכון, אבל לא כתוב.

יש את הכלל שאומר שהיא לא תיתן רישיון בלי נותני האישור חוץ מ-28א.

הבנתי. אני קורא את 28 וב-28 אין אמירה שאם נותן אישור לא השיב, יראו אותו.

על מה אתה מעיר? תגיד לי במהות. על חידוש הרישיון של ההיתרים המזורזים?

כן.

זה לא מה שאנחנו מדברים עליו עכשיו.

שי, מה מטריד אותך?

עכשיו זה על החידוש של העסקים הרגילים בסופו אפשר להגיע להיתר זמני. צריך לומר אמירה מאוד ברורה ואם אני לא טועה זה גם נאמר בחוק וזה מסוג הדברים שאיילת אמרה שצריך לסגור אותם ולא לייצר מונחים שונים כי אז אתה שואל את עצמך למה יש מונחים שונים. קבענו שאם לא הגיבו בעת חידוש רישיון רגיל, לבעל העסק יש היתר זמני. נכון?

נכון.

יראו אותו כבעל היתר זמני. המונח כאן הפך להיות שהרשות המקומית צריכה לתת.

לא. היא גם צריכה להחליט.

את ה"להחליט" הם עקפו כי הם אמרו בהתאם לסעיף 28.

בתקנה 28 הוספנו פסקה חדשה. את (א1). "לא תסרב לתת היתר זמני רק בשל כך שנותן אישור לא השיב. במקרה הזה תיתן לו היתר זמני". תיתן. לא תחליט. רק במקרה הזה.

בחוק אין לנו כל כך התייחסות לחידוש.

יש על ההיתר הזמני. בחוק יש כמה מונחים שאומרים את האוטומציה או את הדיפולט. יש את המונח שאומר שאם לא עשו ככה, רואים אותו כבעל היתר, כבעל רישיון. כמובן החוק רואה אותו. אף אחד לא צריך לעשות שום פעולה. כאן יש מונח שאומר שהרשות צריכה לתת לך. מה קורה אם היא לא נתנה לך?

אבל אנחנו לא במקרים של החוק.

זה רק לגבי היתר מזורז.

זה צריך להיות באותו מונח. אנחנו לא יכולים להשתמש במונח שונה. אנחנו מייצרים כאן מצבים משפטיים.

רק לגבי ההיתר המזורז שם זה תצהיר והסיכון הוא נמוך, המחוקק מצא לנכון לקבוע שיראו אותו כמי שקיבל היתר מזורז אחרי שהגיש. אנחנו כרגע לא שם.

אני חושבת שאפשר בתקנת משנה (א1) להוסיף בסוף שההסדר של 7ב, היכן שיש היתר מזורז בחוק, יחול כאן. שנה ועוד שנה ואחרי שנתיים.

אבל זה משהו אחר.

אני הבנתי מה הוא רוצה. הוא אומר שזה לא מוסדר בחוק. הנושא הזה של חידוש רישיון כשזה לא משיב, לא מוסדר בחוק. הוא שואל או אומר למה שזה לא יהיה אותו רעיון כמו במקרים אחרים שהבן אדם לא משיב.

אם רוצים שיהיו אקטיביים נגדו. אם לא אקטיביים נגדו, כאילו יש לו היתר זמני.

זה לא קשור לסעיף בחוק. הוא שואל למה לא לקבוע כאן במקום "תיתן לו", יראו אותו כמי שיש לו.

המקרה הפרטני בכל החידוש כאן שאתה תקבע את זה. זה לא נראה לי הגיוני.

על נותן האישור זה כן כתוב בתקנות. בסעיף 27ב. נותן האישור, כן כתוב לגביו. "לא השיב נותן האישור בתוך המועד הקבוע".

נכון, יראו אותו כמי שנתן אישור.

יראו אותו כמי שנתן אישור להיתר זמני. אז כתוב שאם נותן האישור לא השיב, רשות הרישוי צריכה לתת היתר זמני. אבל אנחנו בנושא של חידוש רישיון. אתם רוצים לכתוב שגם אם הרשות לא עונה?

בואו נראה את הסיטואציה.

אף אחד לא עונה לו ואיכשהו יראו אותו כמי שקיבל היתר זמני. איך הוא ידע?

אבל הרשות לא ענתה לו.

איך הוא יוכיח את זה?

בואו נבין את הסיטואציה.

בסוף ה"יראו אותו", זה פיקטיבי. זה לא מעוגן.

חוה מאירה את עינינו שיכול להיות שבסעיף 28ב "לא הודיעה רשותך הרישוי על החלטה כאמור בפסקת משנה (א), יראו את בעל העסק כמי שיש לו היתר זמני". אולי כל מה שאני אומר מבוטל כי זה כתוב ב-28ב.

אני הצעתי שההסדר הזה של שנה פלוס שנה יחול גם כאן.

זה סעיף ב(א)(2). צריך להוסיף את זה לכאן. אני בעד.

יש עסק שכבר פועל, ניתן לו רישיון, אף אחד לא בא ונתן לו שום סנקציה, אף אחד לא אמר שהוא לא בסדר. למה שבעל העסק הזה פתאום יתחיל להיכנס לסיפורי סבתא משפטיים האם יש לו, האם נתנו לו או לא נתנו לו? אף אחד לא נתן לו סירוב, תמשיך לעבוד, אמנם עם היתר זמני אבל תמשיך לעבוד. יש חוסר קוהרנטיות בין סעיפים קטנים (א1), (ב) ו-(ג). הם קצת לא קוהרנטיים.

תסביר את חוסר הקוהרנטיות.

לירון שמה לב לחוסר הקוהרנטיות וב-(ג) היא ניסתה לעקוף בכל מיני אמירות שנאמרו קודם על ידי היחלצות מסעיפים קודמים.

ב-28 הרגיל. יש לנו בהתחלה כמה מקרים בהם רשות הרישוי עובדת בלי נותני האישור ואז ב-(ג) כאילו קובעים את ההסדר הכללי. יכול להיות שבסוף (ג) הוא יותר מבלבל.

אבל הוא קובע איזשהו כלל שאם לא חלים כל האחרים, כל החריגים, עדיין.

אולי את זה צריך להגיד.

אבל אנחנו כתבנו כאן. גם לפני החריגים כתבנו שבאופן עקרוני הוא צריך לפנות לנותן האישור ונותן האישור צריך לענות, ורק אם הוא לא עונה, רואים אותו כאילו שנתן היתר זמני.

אבל לפנות ולענות זה לא אותו הדבר להוציא את הרישיון אם אין לך את האישור במקרים שאתה צריך את האישור.

אבל מתי אתה צריך את האישור הזה? אם הוא לא עונה, אתה נותן. זה מוציא אחד את השני.

אני רוצה לשאול את חוה. באיזה מקרה יש מצב שבו צריך אישור פוזיטיבי של נותן האישור?

ושלא מתקיימים החריגים.

בכל מקרה.

לא בכל מקרה. באיזה מקרה?

בכל מקרה כתבנו שאם הוא לא עונה, רואים אותו כאילו נתן לו היתר זמני.

איזה מקרה אחר יש? זה סותר אחד את השני. אם בכל מקרה שהוא לא עונה נותנים היתר זמני, באיזה מקרה כן צריך את האישור הפוזיטיבי שלו?

אגב, זו שאלה שהגיעה אלי, שנותן אישור נתן את אישורו לאישור זמני כי לבעל העסק יש עוד כמה ליקויים לתקן ורשות הרישוי מוציאה היתר זמני. שואל בעל העסק למה היתר זמני, איפה זה כתוב שלא תתנו לי רישיון, בגלל שמשרד אחד הוציא רשימת ליקויים. אני מספרת לך על מקרה אמיתי ששאלו אותו ובדקתי בכל התקנות.

אבל לא מבטלים את זה.

רוצים לבטל את זה.

אתם מערבבים. הם רוצים לבטל את (ג) ואתם רוצים משהו אחר. קשה להבין על מה מדברים.

אני חושב שלוגית צריך לעשות כך שאחרי סעיף 28א צריך להיות 28ב ו-(א)(1) צריך להפוך להיות (ב)(1). אז יש כאן מהלך לוגי. לא הודיעה רשות הרישוי, יראו אותו כמי שיש לו היתר זמני ואז רשות הרישוי תיתן לו. קודם כל רואים אותו ואז היא נותנת לו.

אבל (א1) מדבר אם נותן האישור לא ענה תשובה, ו-(ב) מדבר אם רשות הרישוי לא החליטה. רשת הרישוי מחליטה אחרי שנותן האישור נתן או לא נתן תשובה. זה כן לפי סדר הזמנים. אני מדברת על משהו שלישי שב-(א)(1), לקשר אותו לסעיף 7ב(1) לחוק שאחרי שנה אם עדיין נותן האישור לא ענה, מאריכים לו בשנה נוספת ואחרי שנתיים זה הופך לרישיון רגיל. פשוט לכתוב שההסדר של 7ב(1) יחול.

אתם רוצים להכניס את זה ל-(א)(1). (א)(1), לפי הסיטואציה שהסבירו לנו, זו הסיטואציה בה המשרדים לא עונים, העסק עומד בתנאים, אין לרשות הרישוי עילה לסרב לבקשה והתקנות אומרות שיראו את המשרד כמי שאישר היתר זמני והיא לא חותמת. זאת הסיטואציה ולכן קבענו כאן שאם זה הטעם היחיד, היא לא תסרב רק בשל כך ואז היא תיתן היתר זמני. זאת הבעיה וזה הפתרון.

אני חוזר ושואל. אנחנו עכשיו עוסקים בחידוש רישיון. בכללים שנקבעו עד עכשיו, למעט (ג), לפי מיטב הבנתי מקיפים את כל האפשרויות. מצב שבו ביקש רישיון, יש תשובה של אחד מהגופים, רשות הרישוי או נותן האישור, ואז הולכים לפי התשובה, בין אם זה אישור ובין אם זה לא אישור. עכשיו אנחנו מדברים על הסיטואציה שאין תשובה. אם אין תשובה, יש לו כבר הסדר למצב שבו רשות הרישוי לא השיבה או למצב שנותן האישור לא השיב. באיזה מקרה ממשיך לחול סעיף קטן (ג)?<

שנותן אישור מאשר מתן היתר זמני בלבד עד שיתוקנו הליקויים בחידוש. רשות הרישוי לא תוכל לתת רישיון אלא בהסכמת נותן האישור.

אני לא חושב שתקנה (ג) היא לא נכונה.

זאת דוגמה אחת אבל כנראה יש עוד דוגמאות שאנחנו מפספסים.

לעבור מהיתר זמני לרישיון, כן צריך את האישור של נותן האישור. שיהיה ברור שאם נתנו לך היתר זמני בגלל שהם רצו, נותן האישור רצה לתת אישור זמני, אם אתה רוצה לעבור מזה לרישיון, אתה כן צריך למשל את האישור שלו למרות שעדיין נתת היתר זמני ויש את ההסדר בחוק שאמר שגם שם אם נותן אישור. בסוף ההסדר שבחוק כן חל.

לא בחידוש. עצם מתן ההיתר הזמני ולא מתן רישיון. בחידוש רישיון, רק לפי הסעיף הזה.

אבל אם למשל נתת היתר זמני בגלל שנותן האישור ביקש לתת היתר זמני ואחר כך הוא לא ממשיך להשיב.

נכון. יש לזה סעיפים אחרים. יש הרבה חריגים.

סעיף (ג) הוא באמת בעייתי.

הוא נטע זר.

לכן החרגנו את כל החריגים אבל עדיין קיימים מקרים מסוימים שהוא יחול.

צריך להגיד את זה ישר. אני מסכים אתך אבל צריך להגיד את זה ישר. כרגע זה משתמע כאילו דרך המלך היא זו אלא אם כן משהו בחריגים.

אפשר להגיד את זה הפוך. שאם לא חלו סעיפים אלה ואלה, יידרש אישורו של נותן האישור לשם מתן רישיון. אפשר לעשות את הדיפולט הפוך אבל עדיין להשאיר את הכלל הזה שקיים, כשלא מתקיימים כל החריגים.

אני הייתי משאיר את זה כך. כל ההצעוןת שלכם, יותר מבלבלות.

כרגע יש סעיף מבלבל.

סעיף (ג) כשלעצמו הוא נכון. אין שם איזושהי קביעה משפטית שהיא לא נכונה. זה תואם את ההוראות האחרות וזה בסדר.

הייתי אומר שאם לא התקיימו סעיף קטן (א)() או (ב) ואז זה ואז ברור לך שזה עולם אחר.

בסדר.

עוד הערה. בחידוש של המקוצרים. לא נכנסתי לעומק הטפסים. מי שאין לו מפרט, מה הוא מצהיר כדי לחדש את הרישיון?

התנאי הוא הרישיון הקודם.

ברור שלא צריך מפרט. בסדר. תודה.

יש עוד הערות? אריק טייב מבקש לשאול שאלה.

שאלה. לפני כן, עת חידשנו רישיון עסק, כשפנו אלינו לחידוש רישיון עסק, פנו אלינו רק 90 ימים לפני פקיעת הרישיון. עכשיו בתקנות מוצע שרשות הרישוי תפנה אלינו פעמיים, גם 120 ימים לפני פקיעת הרישיון וגם לאחר קבלת ההצהרה מטעם בעל העסק. רציתי לדעת מה הטעם שרשות הרישוי תפנה אלינו 120 ימים לפני פקיעת הרישיון. אנחנו הרי נגיע לעסק רק לאחר קבלת ההצהרה ואז נתחיל לספור את הימים.

לכתחילה באמת היה 90 ימים.

איזה סעיף זה?

סעיף 26. התקנה הראשונה בפרק ח'. היום זה מדבר על כך ש-90 ימים לפני תקופת הרישיון, היא תודיע לנותני האישור אבל בעצם אנחנו עכשיו קבענו כאן בתקנות שבעל העסק מצהיר שלא חלו שינויים בעסק בעת קבלת הרישיון החדש ועכשיו אנחנו רוצים שהוא יצהיר לפני כדי לחסוך לו להביא מסמכים של תכנון ובנייה. לכן הוא צריך להצהיר לפני. לכן הארכנו את הזמן הזה מ-90 ימים ל-120 ימים אבל במחשבה שנייה, לאחר דבריו של אריק, אני חושבת שאולי 120 ימים לפני לא צריך לפנות לנותני האישור אלא רק לבעל העסק ורק אחרי קבלת ההצהרה.

נכון. כן הייתי מציע בהשלמה בסעיף 26א, הייתי שמח לשמוע את השלטון המקומי מה דעתו. התשובה של המשרדים היא בתוך 45 ימי מיום שההודעה התקבלה אצלם. אולי ב-26א כן לכתוב תוך כמה זמן אתם תשלחו להם את זה.

אני חושבת שצריך לשמוע את כל המשרדים. אני בטוחה שיש כאלה שיש להם אולי קצת פריטים מאשר למשרד העבודה, בטח כיבוי, בטח משטרה, ויכול להיות שהם ירצו לקבל על זה דווקא 120 ימים כדי להיערך לקראת הבאות. צריך לשמוע קצת יותר את משרד העבודה ומשרדים נוספים בהקשר הזה. אנחנו חושבים שכמו שזה רשום, זה בסדר.

לעניין ה-120 ימים, אני חושב שזה בהחלט מבורך להותיר את זה. המסופים שלנו רשאים ויכולים להסתמך גם על ביקורות קודמות שהם ביקרו בעסק. ככל שלא יהיו ליקויים בתוך תקופת ה-120, בתוך 45 ימים נוכל לתת תשובה בזמן הרבה יותר מהיר. אני לא רואה איך זה פוגע בציבור ואם רשויות הרישוי לא מתנגדות לכך, אני חושב שיש בזה רק ברכה.

לעניין סעיף 26א ו-28א. הסעיפים האלה קובעים שרשויות הרישוי יעבירו לנותני האישור את ההצהרה על דיני התכנון והבנייה כאשר סעיף 27 קובע ש-45 ימים להתייחסות נותני האישור נמנים מיום שקיבלו את ההצהרה. במערכת הזאת חסר סעיף מאוד מאוד קריטי שקובע לוחות זמנים להעברת ההצהרה אל נותני האישור, תוך כמה זמן רשות הרישוי מעבירה אלי. בלי זה אנחנו עשויים להיתקע ולעבור את ה-120 ימים האלה בלי שזה עבר לנותני האישור. חייבים כאן לקצוב זמנים לרשות הרישוי להעברת ההצהרה אל נותני האישור.

שלושה ימים.

בסדר.

הנושא הבא, העברת בעלות. התקנות בנוסחן היום מסתכלות על העברת בעלות כעל בקשה לרישיון חדש. אנחנו ביקשנו, ומשרד הפנים נעתר לבקשתנו, ואנחנו מבהירים שלא מדובר בבקשה לרישיון חדש אלא מדובר בהעברת בעלות ברישיון קיים. במצב שבו יש לנו עסק שרוצים להעביר את הבעלות בו, בכל סוגי העסקים, מגישים את חוזה העברת חוזה העברת הבעלות, מגישים הצהרה על כך שכל התנאים מתקיימים ובעצם באופן מיידי, למעט חריגים שתכף נדבר עליהם, מקבל הבעלות מקבל עליו את הרישיון וממשיך באותו רישיון שהיה קודם עד תום התקופה שהייתה של הרישיון המקורי. יש לכך חריגים ונעבור עליהם במסגרת התקנות, אבל זה העיקרון. אם אין אפשרות של בעל העסק להצהיר את ההצהרה שהוא מקיים את כל תנאי הרישיון וכולי, בעצם העברת בעלות תיחשב כבקשה לרישיון חדש. זאת אומרת, אם לא מתקיימים התנאים שמאפשרים העברת בעלות ללא חידוש הרישיון, יצטרכו לבקש רישיון חדש.

17א. החלפת פרק ט'

במקום פרק ט' לתקנות העיקיות יבוא:

שינוי בעלות

"30. שינוי בעלות

(1) רישיון או היתר שניתן הוא אישי ולא ניתן להעברה.

(2) עסק בעל רישיון או היתר, טעון רישיון או היתר חדש עם שינוי של הבעלות.

(3) בפרק זה -

"שינוי בעלות" – כל שינוי בזהות הבעלים הרשומים ברישיון העסק, לרבות הוספת בעל או גריעתו וכן העברת שליטה בתאגיד כמשמעותה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968.

"בעל" – בין יחיד ובין תאגיד".

31. בקשה לשינוי בעלת על יסוד הצהרה או תצהיר

(1) (1) היה שינוי בעלות בעסק שניתן לו רישיון או היתר, יגיש בעל העסק החדש לרשות הרישוי בקשה לקבלת רישיון או היתר חדש, על גבי טופס 2 שבתוספת ויצרף לה את חוזה העברת הבעלות בעסק וכן הצהרה בנוסח הקבוע בטופס 2 לפיה בעסק מתקיימים תנאי הרישיון הקודם.

(2) בעסק שמתקיים בו אחד מאלה, יצרף בעל העסק, בנוסף להצהרה שבטופס 2, תצהיר לפי טופס 5 שבתוספת, הכולל תצהיר בדבר עמידה בתנאי סעיף 6א2 לחוק -

(1) העסק מסווג להליך רישוי על יסוד תצהיר.

(2) העסק מסווג להליך רישוי במסלול היתר מזורז, ובעת העברת הבעלות יש בידו היתר מזורז אך טרם קיבל רישיון.

(ב) צירף בעל העסק החדש לבקשה לרישיון או היתר את המסמכים כמפורט בתקנת משנה (א) -

(1) לא יידרש לצרף לטופס הבקשה מסמכים נוספים הנדרשים לפי תקנות אלה.

(2) יראו את בעל העסק החדש כבעל רישיון או היתר כדין ורשות הרישוי תנפיק לו רישיון או היתר חדש שתוקפו יהיה ממועד שינוי הבעלות עד למועד שבו היה פג הרישיון או ההיתר הקודם. מבלי לגרוע מהוראות סעיף 7א(ג) לחוק, ניתן הרישיון הקודם לצמיתות, יהיה תוקפו של הרישיון החדש לתקופה שנקבעה בצו.

(3) על אף האמור בפסקה (2), בעסק שנקבע כטעון רישוי כדי להבטיח את המטרה המנויה בסעיף 1(א)(2) לחוק -

(1) רשות הרישוי תיתן לבעל העסק החדש היתר זמני לתקופה של 45 ימים מיום הגשת המסמכים או עד להחלטת רשות הרישוי, לפי המוקדם.

(2) רשות הרישוי תודיע על הגשת המסמכים למשטרת ישראל, אשר תהיה רשאית בתוך 45 ימים מיום הגשתם, להודיע לרשות הרישוי על התנגדותה למתן רישיון לבעל העסק החדש, אם מצאה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין לתת לבעל העסק החדש רישיון מטעמים של שלום הציבור או ביטחונו, הקשורים לזהות המבקש, לרבות בשל עברו הפלילי.

(3) לא הודיעה משטרת ישראל על התנגדותה בפרק הזמן האמור בתקנת משנה (ב), יחולו הוראות פסקה (2).

יש כאן טעות בהפניה. זה לא צריך להיות תקנת משנה (ב)(1) אלא פסקה (2). זאת אומרת, אם הם לא יתנגדו, רואים אותו כאילו הרישיון ממשיך.

אני קוראת את פסקה (4) למרות שהוא מסומנת בצהוב ואנחנו במחלוקת עליה.

(4) האמור בפסקה (2)(א) עד (ג) יחול על עסקים טעוני רישוי הקבועים בפרטים 10.11א עד 10.11ו בטבלה שבתוספת לצו, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) בפסקת משנה (ב), במקום "למשטרת ישראל" יקראו "לשר העבודה והרווחה או מי שהוא הסמיך לכך".

(2) בסעיף קטן (ג), במקום "משטרת ישראל" יקראו "לשר העבודה והרווחה או שהוא הסמיך לכך.

(ג) היה שינוי בעלות בעסק שהוגשה לגביו בקשה לרישיון או להיתר, וטרם ניתן לו רישיון או היתר, יגיש בעל העסק החדש לרשות הרישוי בקשה לקבלת רישיון או היתר חדש, על גבי טופס 2 שבתוספת, ויצרף לה את חוזה העברת הבעלות בעסק וכן הצהרה בנוסח הקבוע בטופס 2 לפיה לא חל שינוי בבקשה או שינוי לגבי העסק מהמסמכים או מהנתונים שנכללו בבקשה שהגיש בעל העסק הראשון. הגיש בעל העסק החדש הצהרה כאמור, לא יידרש לצרף לטופס הבקשה מסמכים נוספים הנדרשים לפי תקנות אלה והטיפול בבקשה יימשך מאותו השלב שבו היה טרם העברת הבעלות.

32. בקשה לשינוי בעלות ללא הצהרה או תצהיר

(1) לא הגיש בעל העסק החדש בקשה לרישיון או להיתר באופן האמור בתקנה 31, יגיש בקשה חדשה לרישיון או להיתר בדרך האמורה בתקנות 3א, 3ז, 3יא או 4, לפי העניין ויחלו עליה כל הוראות תקנות אלה הנוגעות לבקשה.

(2) הגיש בעל העסק החדש בקשה לרישיון או היתר כאמור בתקנת משנה (א) על פי אותו מספר סידורי בצו שעליו ניתן הרישיון או ההיתר הקודם, יינתן לו היתר זמני לתקופה של 90 ימים מיום שינוי הבעלות או עד להחלטת רשות הרישוי, לפי המוקדם.

32א. הוראות תקנות 31 ו-32(ב) לא יחולו, במקרה שתוקף הרישיון או ההיתר הקודם פקע מסיבה שאינה נובעת משינוי הבעלות בלבד.

33. פטירה של בעל עסק

(1) על אף האמור בתקנה 30, נפטר בעל העסק, יראו את תוקף הרישיון או ההיתר הקודם כנמשך עד היום שבו היה פג תוקפו אלמלא נפטר בעל העסק, בהתקיים תנאים אלה:

(1) העסק ממשיך להתנהל בידי בן זוגו, הוריו או צאצאיו של הנפטר.

(2) מי שהעסק מתנהל בידיו כאמור בפסקה (1) הודיע על הפטירה לרשות הרישוי והגיש בקשה לקבלת רישיון או היתר לפי טופס 2 שבתוספת והכול בתוך 60 ימים מיום הפטירה. לבקשה לפי פסקה זו לא יידרש המבקש לצרף מסמכים שיש לצרפם לבקשה לפי תקנות אלה.

אנחנו כן נוסיף שהוא כן יגיש תעודת פטירה ומסמכים שמעידים על קרבה משפחתית לנפטר.

למה?

שהרשות תדע שהוא נפטר.

למה צריך קרבה משפחתית?

תעודת זהות או משהו. זאת הכוונה.

זה התנאי הראשון.

אנחנו פועלים כאן בחריג בדיני הירושה.

הבנתי.

(2) רשות הרישוי תיתן רישיון או היתר חדש על שם מי שהעסק מתנהל בידיו כאמור בתקנת משנה (א)(1).

(3) ניתן רישיון לפי תקנת משנה (א) ולאחר מכן הוגשה לרשות הרישוי בקשה לרישיון או היתר בידי יורש של עסקו של הנפטר לפי צו ירושה, או זוכה לפי צו קיום צוואה (בתקנה זו "יורש"), תבטל רשות הרישוי את הרישיון או ההיתר שנתנה ותיתן רישיון או היתר ליורש. לבקשה לפי תקנה זו לא יידרש המבקש לצרף מסמכים שיש לצרפם לבקשה לפי תקנות אלה.

(4) הודיע בן משפחה כאמור בתקנת משנה (א) כי העסק יתנהל בידי אדם אחר, יחולו הוראות תקנה 31 או 32 לפי העניין.

(5) אין במתן רישיון או היתר לפי תקנה זו משום קביעה של זכויות בעסק שבעליו נפטר.

33א. (א) רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על שינוי בעלות ומתן רישיון חדש לפי הוראות פרק זה בצירוף העתק מהרישיון.

(ב) אין בשינוי בעלות ומתן רישיון חדש כאמור בתקנת משנה (א) -

(1) כדי לגרוע מסמכויות נותני האישור לביטול רישיון לפי חוק.

(2) כדי לגרוע מכל חובה שהוטלה על בעל העסק הקודם לפי החוק, ובכלל זה דרישה לתיקון ליקויים.

יש לי הערה אחת שלא אמרתי. בתקנה 31(א), לגבי ההצהרה בנוסח הקבוע בטופס 2, מה הוא מצהיר בשינוי בעלות. בתקנות הקיימות הוא הצהיר שמתקיימים תנאי הרישיון הקודם ושלא חלו שינויים מהרישיון הקודם. בשיחות שהיו לנו אתך אמרת שזה לא הגיוני שהוא יצהיר, הוא לא יודע מה קרה בעסק, ולכן הורדנו את הדבר הזה והשארנו רק את "מתקיימים תנאי הרישיון". משרד הפנים חידד שמה שהוא כן צריך לומר זה שהוא בעצמו לא עשה כל שינוי.

שהוא לא עשה שינוי.

הוא צריך להצהיר שהוא לא עשה שינוי בעסק מהרשום ברישיון הקודם?

כן.

יכול להיות שהקודם שינה משהו.

אבל הוא לא יכול לדעת. מאיפה הוא יודע?

יש לו את הרישיון. אנחנו לא בפטירה, אנחנו בחוזה. הם עשו חוזה.

עשו העברת בעלות. רישיון העסק קיים. אם אותו בעל עסק היה ממשיך, היית מכיר בו. אבל אם עכשיו יש שינוי בעלות, אתה אומר שיצהיר שההוא לפניו לא עשה שום שינוי.

לא. אני לא אומר את זה.

שהוא בעצמו לא עושה שינוי. האדם החדש.

זה מקובל. לזה אני מסכים.

בנושא שינוי הבעלות, יש לנו מחלוקת אחת עם הממשלה והיא המחלוקת שנוגעת למשרד העבודה.

יש עוד מחלוקת. תכף אני אומר את המחלוקת שלי.

יש כאן הסדר שמדבר על כך שבהעברת בעלות, ברישיונות שטעונים אישור משטרה, זה מה שנקרא 1 על 2, ניתנת למשטרה הזדמנות לבדוק את הבקשה במשך 45 ימים וזה כאילו משהה את תהליך העברת הבעלות. משרד העבודה ביקש להיכנס גם הוא למסגרת הזאת ולאפשר לו לבדוק בנושא של ה-45 ימים.

לגבי עסקים של חומרי נפץ.

לגבי עסקים של חומרי נפץ. אנחנו חושבים שאין מקום להיעתר לבקשה הזאת כיוון שכל עסק שמתנהל בו עסק של חומרי נפץ, הוא במקרה של ישראל, כנראה שמדובר בעסקי זיקוקים, טעון רישיון לפי חוק חומרי נפץ. שם משרד העבודה יבוא ויבדוק במסגרת הסמכויות שיש לו לפי החוק המרכזי בו מטופלים הדברים האלה. הוא יבדוק את זהות הבעלים החדש ואם הוא לא רוצה לתת לו רישיון לפי חוק חומרי נפץ, ממילא הוא גם לא יקבל רישיון עסק.

בנוסף לכך, לגבי המשטרה קיימת סמכות מפורשת בחוק רישוי עסקים שהוכנסה לאחרונה לגבי בדיקת זהותו של בעל העסק. לעומת זאת, למשרד העבודה לא קיימת סמכות כזו. לכן אנחנו חושבים שאין לקבל את הבקשה.

לי יש שאלה אחרת ביחד למשטרה. למה 45 ימים. זה נראה לי המון זמן.

נראה לי שהשאלה היא פחות על משך הזמן אלא על עצם הוצאת ההיתר הזמני.

נאפשר לנציג המשטרה, עידן כץ. אני חשוב שהיום המשטרה יכולה להוציא מידע כזה בזמן קצר. 45 ימים זה אפילו לא בסטנדרט של המשטרה.

שלום לכולם. כפי שציין תומר היועץ המשפטי לוועדה, בסופו של יום במסגרת תיקון 34 המשטרה הוחרגה בנושא הזה של שינוי בעלות ובדיקת זהותו של הבעלים החדש. אנחנו מודעים לעניין הזה. מדובר בעסקים טעוני אישור משטרה, שהמשטרה שם היא נותנת אישור. אמש היה לנו שיח ארוך, עד שעה מאוחרת, בין ראש חטיבת האבטחה והרישוי של משטרת ישראל תת-ניצב מוריס חן לבין רמ"ט השר לביטחון פנים מר דן גפן לבין נציגי השלטון המקומי וניסינו להגיע לקונסטלציה כזאת שבעסקים שברור לנו, שיש לנו בוודאות ידיעה שאנחנו כבר יכולים לברר בצורה מהירה שאין מניעה פלילית ומודיעינית, אנחנו יכולים לאשר את זה עד 14 ימים, לא יאוחר מ-14 ימים. היה ולא נגיב תוך 14 ימים, כמובן יתקבל רישיון. יש עסקים שאנחנו צריכים להעמיק את הבדיקה שלנו לבדיקה מעמיקה, קשה ומורכבת ואני צריך לדעת שבסופו של יום בתקופה הזאת שהסכמנו עליה ובסופו של יום גם לשביעות רצונם של נציגי השלטון המקומי, זה באמת שינוי דרך ודבר שבאנו לקראת השלטון המקומי בסוג של משהו שעד עכשיו לא היה. צריך לדעת את זה. בסופו של יום גם אנחנו כמשטרה רוצים, וגם הציבור בוודאי רוצה את זה וזה גם האינטרס של כולם, שבמקרים הבעייתיים, כשאנחנו מבינים שיש לנו גורם מחולל פשיעה, שאנחנו צריכים להעמיק את הבדיקה עליו, לפעמים גם 45 ימים לא פשוט. לכן עשינו את הקונסטלציה הזאת. בוודאי שאם יהיה פרק זמן של 14 ימים ונוכל לתת תשובה לפני כן, אנחנו לא אומרים שאנחנו נמשוך עוד, אבל אנחנו בוודאי צריכים את הדברים האלה.

אני מזכיר לכולם שהמשטרה נמצאת היום במצב מאוד מאוד מורכב. אנחנו נותנים תשובות בהרבה היבטים שבעבר לא נדרשנו אליהם, מעבר לסדר הציבורי והלחימה בפשיעה ושמירה על ביטחון הציבור. אנחנו גם נדרשים לתת את זה ואנחנו באמת באנו לקראת העסקים מצד אחד ומצד שני אנחנו עושים את האיזון הנכון על שמירה על מה שאנחנו כמשטרה אמונים עליו ואנחנו עושים את זה כדי לממש את האחריות שלנו. לא בכדי אנחנו הוחרגנו בנושא הזה ואנחנו עדיין עושים את האיזון הנכון.

תודה. דן גפן, ראש מטה השר לביטחון פנים רוצה להתייחס. אני אומר ש-14 ימים, זה מבורך, טוב שירדנו מ-45 ימים שזה ממש לא סביר אבל בואו נדבר גם על ה-14 הימים הנוספים. זה צריך להיות עד 14 ימים. צריך לראות על איזה סוגי עסקים אנחנו רוצים. אי אפשר לעשות את זה באופן גורף על כולם. כאן עושים דין אחד לכולם מאולפן אודיו עד למשהו אחר.

בסופו של יום "ההתלבשות" של גורמי הפשיעה, הם לא מבחינים בין סוג עסק זה או אחר. במקום שאנחנו צריכים לתת את המענה, ולפעמים המענה הוא מורכב, אנחנו צריכים את הזמן הזה ולכן אנחנו גם אומרים שבסוף עשינו כברת דרך משמעותית. אם כל כך הולכים לקראת העסקים, במקום שאנחנו צריכים יותר מ-45 ימים, ויש מקרים כאלה, לא הלכנו לשם. בסוף זה רף תחתון של מה שאנחנו יכולים להגיע אליו.

בכל הכבוד, אני אומר לך משהו. לא יכול להיות שבגלל שיש מצבים שמצריכים אפילו יותר מ-45 ימים, אבל נניח 45 ימים, ברור גם לך וגם לי שרוב המצבים הם לא כאלה, לא יכול להיות שזה יהיה הדיפולט. זה טוב שירדתם, לא עשיתם טובה לאף אחד, בסוף אנחנו באים כאן לתת שירות לעסקים ולא שירות למשטרה. המשטרה צריכה לעשות את עבודתה, צריך להיות לה מודיעין מעודכן כל הזמן וזאת העבודה שלה. לא דרך רישוי עסקים לעשות את העבודה שלה. זה בסדר שמאפשרים לכם את המקום, אבל לא צריך להגזים.

נאפשר לדן גפן, ראש מטה השר לומר את דברו. ברוך הבא לוועדה.

שלום וברכה לכולם. אני מודה שנחשפתי לעניין הזה רק אתמול בערב. התקשר אלי נפתלי קאיקוב ואיילת וסרמן. ההצעה המקורית דיברה על כך שאחרי 45 ימים, יקבלו. ניסינו למצוא איזשהו פתרון מוסכם ואני חייב לציין לטובה את המשטרה בעניין הזה שהלכה כמה שיכלה ללכת לכיוונם. אני אציין שמדובר רק ב-60 פריטים או משהו כזה, פריטים משמעותיים אבל רק 60 ולא כל הפריטים הקיימים במשק. הרעיון בנקודת היציאה הזאת שלחל ה-14 ימים, זה לא שאחרי 14 ימים אתה מקבל תשובה אלא שגם אחרי 48 שעות במקרים מסוימים יקבלו תשובה. אנחנו לא יכולים להגיע סטטיסטיקה כמה יקבלו תוך יומיים וכמה יקבלו תוך חמישה ימים. העניין של ה-14 ימים הוא כדי להבטיח שמסה משמעותית יקבלו את זה בתקופה הזאת. במקרים מיוחדים, אלה האחוזים הקטנים, נגיד 30 אחוזים, 20 אחוזים, תלוי בתקופה, כאן נדרשת עבודה מודיעינית או איזושהי עבודה מסוימת מורכבת יותר, שם באמת צריך להשקיע טיפה יתר זמן.

חשוב לי לציין שזה נעשה בהסכמה. היו כל מיני הצעות שעמדו על הפרק. אגב, תמיד אפשר יהיה לתקן בעתיד אם נראה שזה באמת בעייתי. הרעיון הוא להקל על העסקים. אנחנו מנסים להסתכל על הסיפור הזה מנקודת ראותו של בעל העסק. הרעיון הוא לנהל סיכונים ואני חושב שהמדינה צריכה לעשות. יותר מדי ועדות חקירה היו על כשלים שונים אבל על עומס הרגולציה בישראל עוד לא הייתה ועדת חקירה בארץ. אנחנו לוקחים על עצמנו ללכת כיוון הזה בלי ועדות חקירה כי באמת אנחנו רוצים שיהיה קל להקים כאן עסקים. בסופו של דבר אלה אנשים שמשלמים – אגב, גם לנו – את המשכורות. הם העיקר ולא אנחנו. לכן זה הכיוון.

אני רוצה להבין מעידן, נציג המשטרה. מה יהיה כתוב בתקנות Cסופו של דבר? 14 ימים לגבי מי ומי החריגים?

אנחנו כמובן נעביר נוסח מוסכם.

לא. עכשיו. עכשיו אנחנו דנים בזה.

אני ראיתי את הנוסח והוא לא מקובל. נאמר כאן שזה נעשה בהסכמה, אבל לא נעשה בהסכמה.

עם השלטון המקומי.

אני אנסה לקרוא את הנוסח כי שלחו לי אותו תוך כדי הדיון.

"על אף האמור בפסקה (2), בעסק שנקבע כטעון רישוי, כדי להבטיח את המטרה המנויה בסעיף 1(א2) לחוק:

(1) רשותך הרישוי תיתן לבעל העסק היתר זמני ל-14 ימים.

(2) במועד מתן ההיתר הזמני תודיע רשות הרישוי למשטרה על הגשת המסמכים כמפורט בתקנת משנה (א).

(3) בתוך 14 ימים מהמועד בו התקבלה הודעת רשות הרישוי במשטרה (להלן – תקופת הבדיקה הראשונה) תודיע המשטרה לרשות הרישוי על אחד מאלה:

(1) אישורה למתן הרישיון לבעל העסק החדש.

(2) התנגדותה למתן הרישיון לבעל העסק החדש אם מצאה כי קיימות נסיבות שבשלן אין לתת לבעל העסק החדש רישיון מטעמים של שלום הציבור וביטחונו הקשורים לזהות המבקש לרבות בשל עברו הפלילי.

(3) בקשתה להאריך את תקופת הבדיקה הראשונה בתקופה נוספת ובלבד שתקופת הבדיקה הראשונה והתקופה הנוספת לא יעלו על 45 ימים בסך הכול, ביקשה משטרת ישראל כאמור, תאריך רשות הרישוי לבעל העסק את ההיתר הזמני לתקופה כוללת של 45 ימים.

(4) לא הודיעה משטרת ישראל על התנגדותה בתוך 45 ימים כאמור, יחולו הוראות תקנת משנה (ב)(2).

הפסדנו. הפסדנו עוד בירוקרטיה ועוד הכול.

אני מבין את סערת הרגשות. עוד לא קיבלנו החלטה אלא אנחנו שומעים עמדות. בואו נעשה את זה בצורה מסודרת.

אני אגיד שמלכתחילה העמדה שלנו במשרד הפנים הייתה שנותנים רישיון, לכולם נותנים הודעה לאחר מתן הרישיון וכל נותן אישור, בתוכם משטרת ישראל, יכולים לעשות את הבדיקה שלהם ולבטל רישיון. יש להם סמכות בחוק לבטל רישיון.

כן דרשה המשטרה שלה באופן חריג, כי יש לה את ההחרגה הזו בחוק, בפריטים שהיא נותנת אישור בהם – 60 מתוך 185 אבל עדיין פריטים משמעותיים.

שליש.

זה גם משמעותי.

זה משמעותי. אלה המסעדות, בתי המלון.

אלה 60 פריטים אבל המשקל הסגולי שלהם ברישוי עסקים הוא מאוד מאוד גבוה.

דרשו המשטרה לתת היתר זמני בלבד ולתת לה את האפשרות להטיל וטו, עוד לפני מתן רישיון, אם הם מוצאים שלבעל העסק יש עבר פלילי או מודיעיני. כך זה נשאר. אנחנו לא מרוצים מההסדר הזה, אבל לקחת עכשיו את ה-45 ימים ולפצל לשתי תחנות, זה אומר 14 ימים ואחרי 14 ימים להאריך לעוד 31 ימים, כל פעם זאת עוד טופסולוגיה, עוד בירוקרטיה, גם לרשות הרישוי, גם למשטרה וגם לבעל העסק. יכול להיות שחלק מהעסקים יקבלו תוך 14 ימים, אבל יכול להיותך שהרבה מאוד עסקים לא יקבלו את התשובה ואז צריך את ההארכה הזאת.

אם אומרים עד 45 ימים והמשטרה כן מספיקה לעשות את זה תוך 14 ימים, אז אפשר יהיה להוציא את הרישיון תוך 14 ימים, אבל בואו נשאיר היתר זמני אחד ולא פעמיים היתר זמני.

זה ברור. זה לא יקרה. עידן, למה אי אפשר לתת תשובות תוך 14 ימים?

אנחנו יכולים לתת תשובות כשאנחנו יודעים בוודאות שיש קלירנס, שיש באמת עסק שאין בו שום בעייתיות.

אתה הצגת את זה רק כ-60 פריטים. אלה רוב העסקים בארץ.

בסדר, אבל בתוך ה-60 פריטים האלה, מרבית העסקים, 80 אחוזים מהם אנחנו יכולים לתת את התשובות מהר מאוד בתוך הטווח הזה וגם הרבה פחות מ-14 ימים. יחד עם זאת, במקרים המתאימים אנחנו צריכים להעמיק את ההתערבות שלנו ואת הבדיקה שלנו. אני מזכיר את האינטרס של הציבור במקומות מאוד מאוד בעייתיים ויש מקרים לא מעטים כאלה, שם אנחנו כן צריכים להעמיק את הבדיקות האלה כי אנחנו לא רוצים שמחוללי פשיעה יחזיקו עסקים כאלה.

אני שוב חוזר לדוגמה הקודמת שלי. לא כולם חשודים, לא כולם עבריינים, הרוב הגדול והמוחלט הוא לא. אבל לא יכול להיות שבגלל הפחד מהמיעוט הסורר כולם יסבלו. לא יכול להיות. זה לא מתקבל על הדעת. למה לא תהיה קביעה שההודעה שלכם, בניגוד להודעות אחרות, עדיין תוחרגו, תהיה תוך 14 ימים ואם תמצאו משהו מודיעיני, משהו שבאמת אתם לא יכולים לשאת ואתם חושבים שיש כאן פגיעה רצינית בציבור, בבקשה, תבוא משטרת ישראל ותאמר שהיא מבטלת את האישור.

אני אסביר. היום אישור, וזאת גם פרקטיקה בבתי המשפט, מבחינת הרף המינהלי הוא הרבה יותר קשה ובזמן הזה גם נגרם נזק לציבור. אני מסכים עם כבוד היושב ראש, מרבית העסקים, כמעט כולם, הרוב לפחות, הם אנשים טובים ונורמטיביים ובוודאי שאנחנו נעשה את כל המאמץ לתת את התשובות כי מהר שאפשר.

לא יכול להיות שהחוק יפעל בגלל נקודות קצה, מקרה קצה, ולא על פי הרוב. תחריגו את הקצה. אל תחריגו את הרוב.

החריג יהיה 45 ימים. הכלל יהיה פחות מ-14 ימים. זאת הכוונה. אם הנוסח לא מסביר את זה, אנחנו נסביר יותר טוב.

הנוסח מסורבל. אלה תקנות שבאות לפשט ולא לסרבל.

אני מקבל. אנחנו נלבן אותו.

גם כך הוא ארוך מדי בשביל נוהל פשוט.

למה לא לעשות סעיף בטלות מיוחד שאם הם רוצים יהיה לבעל העסק רישיון, ואם אם מצאו משהו מודיעיני, לפפי סמכות שניתנה להם.

זה המקורי.

הרישיון יבוטל לאלתר. אנחנו תומכים בזה. אנחנו לא רוצים עסקים עבריינים לא חוקיים.

אני מבין את החשש שאומרים ביטול רישיון רגיל, זה ברף מינהלי מאוד גבוה וייקחו אותנו לסיפורים, אבל אם ניתן כאן סמכות יוצאת גדר הרגיל לאור הדברים האלה, כל הנורמטיביים בדרך הכלל יקבלו את האישור ולהם יהיה סעיף בטלות חזק ומיוחד. נראה לי נותן את כל הטווח.

אני רוצה להדגיש שגם אם אנחנו הולכים לפי ההסדר הזה שהשר והמנכ"ל אימצו את עמדת המשטרה בסופו של דבר, זה עדיין הרבה יותר מקל מאשר המצב היום. המשטרה כן הלכה כברת דרך. זה לא הסדר שהוא לא מאוזן.

על 14 ימים אנחנו מברכים.

נהיה הגונים. ישבנו עם המשטרה כדי למצוא מוצא כי ראינו ש-45 ימים זה משהו לא נכון והם בעצמם אמרו שלמרבית העסקים הם יכולים לתת תשובה מאוד מאוד מהירה. אמרנו שנעשה מסננת. אם תוך 14 ימים הם אישרו, הבן אדם קיבל רישיון עסק. בדרך כלל נותני האישור נוטים להגיע לנקודת הקצה, ל-45 ימים. אנחנו רצינו שיהיה עוד רף ל-80 אחוזים מהעסקים. אנחנו לא רוצים לראות עסקים לא נורמטיבים, כמו שאתה אמרת.

בסדר, אז יש להם סמכות לבטל.

אם אתה מצליח לייצר את הסעיף הזה, זה מסדר.

ההצעה של יושב ראש הוועדה, זה פחות או יותר מה שהוחלט.

לא. זה לא מה שהוחלט.

אני אסביר את עצמי. הרעיון הוא שהעסקים הנורמטיביים יקבלו מענה מהיר ואם יש איזשהו עסק שצריך לבחון אותו קצת יותר לעומק, הוא ייבדק. הרעיון הוא ודאות רגולטורית. אנחנו רצינו שלבן אדם תהיה אינדיקציה מוקדמת, האם הוא יקבל תשובה מהירה או שייקח לו עוד הרבה זמן. עסק צריך את הוודאות קדימה וזה הרעיון כאן, לתת ודאות קדימה. אפשר למצוא פתרון אחר אבל הרעיון הוא לעזור לעסק שצריך ודאות. חודש הוא צריך לחכות? זה לא נשמע לי סביר למרות שיש מספר עסקים קטן שצריך להמתין חודש עד שיקבלו תשובה. לכן נתנו איזשהו סימן על הכביש, סימן על השביל, כד שאנשים ידעו שזה הזמן שהם צריכים לחכות.

למה לא לקבוע 14 ימים ואם המשטרה גילתה עניין מודיעיני, היא תבטל את הרישיון? יש לה סמכות.

כי יש משמעות לשימוש בעסק. המשטרה תאמר בדיוק מה ההבדל בין עסק עם אישור זמני או עם אישור קבוע מבחינת המשטרה. אולי מישהו אחר יענה על השאלה הזאת.

בסופו של דבר, כמו שאני מסביר, חבל שלא נמצאים כאן גורמי הפרקליטות שהיו מסבירים שבטל רישיון אחרי קבלת הרישיון, זה אירוע. זה אירוע לא פשוט, זה אירוע שמצריך המון משאבים מהמדינה וזה לא קל כמו שאומרים את זה כך ומסבירים את זה. הפרקטיקה בבתי משפט – וגם אם עכשיו נשנה את התקנות, זה לא ישנה את זה - שצריך רף מינהלי הרבה יותר גבוה ממידע מודיעיני. בסופו של יום נישאר עם שכרנו בהפסדנו. בסופו של דבר זה יהיה הרבה יותר קשה, זה בלתי אפשרי כמעט לבטל בעניין הזה. אני אומר שבסופו של דבר זה הפתרון שנותן בצורה הולמת ובאמת עשינו כאן צעד שגם נציגי השלטון המקומי אמרו שהם מבינים שהלכנו לקראת העסקים ועשינו כל מה שאנחנו יכולים, ואפילו גם הלכנו מעבר לזה. אנחנו לא עושים טובה לאף אחד, כבוד היושב ראש,, אנחנו מכירים את התפקיד שלנו ומכירים את המחויבות שלנו, אבל לצורך להקל על הרגולציה, יש לנו אחריות ואנחנו צריכים לממש אותה.

יש לכם אחריות ולצדה יש לכם גם סמכות.

ניר קפלן, התאחדות המלונות.

שלום ותודה על זכות הדיבור. אם תרצו, אני ארחיב למה זה חשוב העניין הזה של רישיון ולא היתר זמני. רעיון אחד שחשבנו עליו אתמול והעלינו גם עם איגוד רישוי עסקים הוא להציע שני מסלולים. מסלול אחד, בעל עסק הרוכש, בעל עסק החדש, יוכל ללכת לתחנת המשטרה, ליומנאי, ולקחת תעודת יושר ואת התעודה להגיש כחלק מכל המסמכים שהוא מגיש עם התצהיר לשם העברת הבעלות. אפשרות שנייה היא אותו מסלול של 20 ימים עם הארכה ל-45 ימים וכולי. אני מאמין שרוב העסקים ילכו דרך המסלול הזה וזה יקצר ויוריד מהעומס גם של הרשויות ואם יש בעיה, כנראה שזה יקפוץ במחשב של היומנאי או שהיומנאי ייתן איזשהו אישור. אפשר לעשות שרוב האנשים ילכו דרך המסלול המהיר הזה ורק החריגים ייבדקו. כשיש שני מסלולים, נראה לי שזה הרבה יותר טוב. משאירים את המסלול המוצע כי יש לפעמים בעלי עסקים שהם ישויות זרות במלונות ואז להביא עכשיו את מנהל החברה מלונדון לישראל לתחנת המשטרה, זה אפשרי. יבחרו בין שני המסלולים.

אני חושבת שאולי אפשר לנסות להציע הצעת פשרה. אני ממש רואה כתוספת בירוקרטיה שתי תחנות בהן נותנים היתר זמני. אולי 14 ימים הם מעט מדי בשביל חלק מהעסקים ו-45 ימים הם הרבה מדי לרוב העסקים, כך שאולי המשטרה יכולה להגיע לאיזושהי פשרה ולהחליט שיש בסך הכול 30 ימים ולא נצטרך שתי מדרגות.

לא. אין דבר כזה.

שתי מדרגות, זאת תוספת בירוקרטיה.

בסוף אלה עסקים, אלה מסעדות. 60 פריטים. אנחנו לא נסיים היום את התקנות, יש לנו עוד לעבור על הטפסים.

את הטפסים לא קוראים. רק מקבלים הערות.

בוא נראה את ההערות.

נראה לי שזה הנושא האחרון.

נכון, אבל יש עוד שאלות שנשארו פתוחות. אני מבטיח לכם שהתקנות האלה יעברו עוד בטרם פיזור הכנסת. תהיו רגועים. בכל זאת, הקדשתם כאן שש שעות בדיון וזה נראה לי מכובד. אני חייב לומר שאני לא שבע רצון מהנושא הזה של המשטרה. אני חושב שגם 45 ימים זה יותר מדי. 14 ימים, זו כברת דרך משמעותית ואנחנו מודים למשטרה אבל אני חושב שזאת המחויבת שלה לעמוד בזמנים האלה. אני נוטה להישאר עם ה-14 ימים אבל אם רוצים לחכות לישיבה הבאה ולראות אם אפשר להגיע לנוסח שמוסכם, אני לא אתנגד לכך. אני אומר לכם שההצעה שהמשטרה הציעה בנוסח כפי שהוא, אני מבין את הרציונל. ברור שרשות מקומית תסכים לנוסח הזה כי הוא הרבה יותר טוב מ-45 ימים. ברור שהיא תיקח את זה בשתי ידיים.

מי יסכים?

הרשות המקומית.

מה פתאום?

הם יושבים כאן מולך. אמרו שהם מסכימים. השלטון המקומי כותב שהם מסכימים.

גם אנחנו רשות רישוי.

אבל לא דיברתי על רשות רישוי משרד הפנים. דיברתי על רשויות מקומיות.

יש לנו במשרד הרבה מאוד שנותנים היתרים זמניים. גם אנחנו רשות רישוי.

ברור לי למה השלטון המקומי בעד הסכמה עם המשטרה. צמצמו להם את זה מ-45 ימים ל-14 ימים בשתי תחנות. בסדר. אני מבין. אבל לא צריך לקבל את זה. זאת לא גזרת גורל ה-45 ימים האלה.

אנחנו מנסים לתת פתרון. אני שמח שאתה רואה את הפער המשמעותי עבור העסקים. אני מאמין שאנחנו נגיע לאיזושהי הבנה.

אני מציע להגיע לזה. אני אומר לכם ש-14 ימים, זה הגבול העליון. עכשיו בואו נראה איך פותרים את זה. צריך לפתור את זה.

אני יודע שמוריס, קצין אבטחה ורישוי אמר שלפעמים גם נושא של מודיעין לוקח להם הרבה יותר מ-45 ימים, גם 60 ימים ויותר.

האמירות האלה לא מקובלות עלי מכיוון שאם יש חריגים ואם יש מקור מודיעיני שצריך לעבוד עליו, לא יכול להיותך שזה יחול בחוק ובתקנות על כל העסקים בישראל. זה לא סביר שאם יש להם מקרה מודיעיני - לוקח 60 ימים. כך לא עושים חוקים. חוקים עושים על הכלל ומחריגים יוצאים מן הכלל. לא הפוך.

אני מקבל את מה שאתה אומר אבל צריך גם להגן על הדרך. אמר שחר קודם שביטול הרישיון הוא לא תהליך קצר. רצינו לאפשר ביטול רישיון מהיר אבל אני מבין שאי אפשר לבטל רישיון באמירה.

הוא לא מהיר.

הוא לא מהיר. האיזונים כאן צריכים להישמר.

למה לא להוסיף החרגה למשטרה שביטול רישיון על ידי המשטרה יהיה מהיר?

מה זה מהיר?

אני לא יודע. עידן הסביר כאן שלבטל רישיון אחרי שניתן, זה קשה משפטית. זה בתי משפט, צריך לפנות, זה מינהלי וכולי. אם יש כאן החרגה למשטרה ורוצים לאפשר לה כוח מסוים או פריבילגיה מסוימת בגלל שלום הציבור – אם כי אני לא מבין מה ההבדל בין המשטרה לבין משהו תברואתי אבל כרגע אני שם את זה בצד, למה משרד הבריאות יכול לסגור עסק באופן מיידי והמשטרה לא יכולה.

היא יכולה.

ברור שהיא יכולה.

כבוד היושב ראש, אני אנסה להביא לך תוצאה אחרת לדיון הבא.

למה אי אפשר לאפשר למשטרה סמכות סגירה מיוחדת מאותם נימוקים שהם רוצים למנוע רישיון? למה ללכת בהסדר שלילי? לאפשר את הרישיון תוך 14 ימים ובמידה ויש שם משהו מודיעיני מאוד מאוד חריג וקצין ברמת ניצב או ברמת תת-ניצב, מפקד מחוז, משתכנע כי יש כאן עילה לסגירת העסק – ייסגר העסק לאלתר.

בחוק יש את סעיף 20 שמקנה להם סמכות לצו הפסקה מיידי.

כאן מסבירים לי שזה בעייתי לסגור עסק.

אם זה מה שיקרה, זה לא מעניין מה כתוב בתקנות. הם יפעלו לפי מה שכתוב בחוק.

לא. זה משהו אחר. לא מדברים על צו סגירה מינהלי זמני. מדברים על כך שלא רוצים שאותו אדם ימשיך לעסוק בעסק.

אני שואל. אם הם מגלים מקור מודיעיני אחרי 60 ימים, הם לא ייתנו רישיון כי כנראה יש כאן עניין של שלום הציבור ולא יינתן רישיון עסק. אבל אם ניתן רישיון עסק והתגלה משהו שהוא בעייתי מבחינת שלום הציבור, אומרים שאי אפשר לקחת את רישיון העסק, עכשיו זאת בעיה, זאת בירוקרטיה, משפטים וכולי. למה? תחריגו את החריג. אל תחריגו את הכלל.

לגמרי מסכים אתך. אבל בוא נמצא תוצאה ביחד.

השאלה אם זה מתאפשר חוקית.

אנחנו בתקנות של שר הפנים שרשאי לקבוע הוראות על רישיון, על מועדים, ואני לא בטוח שהוא רוצה לקבוע סמכויות. אני הייתי מציע – הצעה שלי, ככל שזה מקובל על יושב ראש הוועדה ועל אנשי המקצוע – שמענו את עמדת המשטרה, השלטון המקומי ואת עמדתה של חוה, ואני מציע שנראה אם אפשר לדיון הבא להתכנס במסגרת הזאת של המועדים.

אני חושב שמעבר להסכמה יש כאן שאלה משפטית ואני מניח אותה למשפטנים. האם אפשר לקבוע כאן אמירה חזקה יותר על ביטול רישיון. אם אפשר, נפתחת עוד אופציה לדיון. אם אי אפשר, סך האופציות שלנו הוא אחר.

ייבדק בישיבה הבאה.

עוד שאלה שרציתי לשאול. בסעיף 4, מה זה פריטים 10.11א ו-10.11ב?

חומרי הנפץ. בשלושה הפריטים האלה, המשטרה נמצאת והיא יכולה לעשות שימוש בסמכויותיה. נשאר שם עוד פריט של מיחזור חומרי נפץ. אנחנו חושבים שזה לא צריך להיות. החוק נתן את הסמכות המיוחדת הזאת למשטרה ולמשרד העבודה לא, ויש להם סמכות מקבילה מחוק חומרי נפץ ולכן אין לזה מקום כאן.

אנחנו מציעים שהוועדה לא תאשר את הפסקה הזאת.

אני כן אעדכן שבעקבות שיחה עם משרד העבודה, הם ב-זום, אני מניח שזה על דעתם, הם לא עומדים על הסעיף הזה.

אפשר להסיר אותו? טוב. סעיף אחד פחות.

לסעיף (ג), אני שואל למה צריך להעביר את חוזה העברת הבעלות בעסק? אני רוצה למקד את השאלה. לי יש עניין עם זה שמעבירים לרשויות השלטוניות השונות חוזים שונים. מה כתוב בתוך החוזה, זה לא עניין של הרשות השלטונית. היא צריכה לוודא שהעסק עבר מבעלות א' לבעלות ב'. למה היא צריכה לקבל את כל החוזה? מה זה עניינה מה כתוב בחוזה? אתם רוצים לוודא שיש חוזה שהבעלות הועברה או שיש איזו העברת אחריות, אבל למה כל החוזה צריך להיות בידי הרשות השלטונית? שיהיה נספח לחוזה, תצהיר ביניהם, עורך דין חתום למטה שהבעלות עברה לפי חוזה מיום זה וזה וזהו. למה צריך להביא עותק של החוזה? מה עושים עם העותקים האלה? כשמבקשים ממני בעירייה חוזה שכירות, אני שואל עד היום למה צריך. מה זה עניינה של הרשות המקומית כמה אני משלם לבעל הדירה?

אגב, קרה לי שביטוח לאומי ביקשו ממני את החוזה עם הפונדקאית שלי לילדים כדי לקבל דמי לידה. ביקשו את כל החוזה. תגידו, מה אתם צריכים עכשיו חוזה של 50 עמודים באנגלית בפונט 8? לא מבין. מה זה הדבר הזה שרשות שלטונית לוקחת חוזה בין פרטיים.

דרך אגב, כשמעבירים לנו חוזים, לא מעבירים את כל החוזה אלא מעבירים חלקים. מראים ודאות ששני הצדדים חתמו על ההסכם.

שיביאו דף. שיביאו הצהרה.

זה קורה גם בארנונה.

אבל זה לא אומר שזה בסדר. למה אתה צריך את החוזה? תסביר לי. מה החוזה הזה יותר טוב מאשר הסכם או הצהרה משותפת עם חתימת עורך דין למטה שיש העברת בעלות ביניהם?

לנו מאוד חשוב בחוזה כמה דברים. אנחנו רוצים לראות שאכן צד א' העביר לצד ב' את העסק. זה מהלך מאוד דרמטי.

הוא יצהיר.

לא אגיד לך שהיו לנו לא מעט אנשים רמאים וזייפנים.

יהיה תצהיר עורך עם עורך דין. ואם מביאים לך חוזה, אי אפשר לזייף חוזה?

אני אומר שאנחנו גם מקבלים פחות.

לא. כאן כתוב באופן מפורש: יצרף את חוזה העברת הבעלות בעסק וכן הצהרה בנושא הקבוע וכולי. אני לא רוצה את העברת הבעלות.

מה הפרטים שאתם צריכים לדעת? שיש ודאות לגבי העברת הבעלות?

הם רוצים את הנכס, איזה עסק וכולי.

נשמע מה הם רוצים לדעת.

העברת בעלות.

תעשו טופס. טופס העברת בעלות.

אני חושב שאין צורך. בעלות עוברת בחוזה. זה קניין שעובר מכאן לכאן.

תקבעו שבכל חוזה העברת בעלות בין עסקים כשהם צריכים רישיון עסק, יהיה נספח בטופס שתקבעו אתם את הטופס הזה אם אתם רוצים, או שאתם רצים שכל אחד יכתוב את זה על פי דרכו, איך צריכה להיראות הודעה לרשויות על העברת בעלות. אתם לא צריכים לקבל את החוזה. אתם סתם מתעקשים על משהו שהוא לא רלוונטי עבורכם. אתם צריכים לדעת כמה הוא שילם? אתם צריכים לדעת מה התנאים? למה זה צריך להיות חשוף בפני עובדי הרשות שמקבלים את החוזה הזה? תעשו טופס שהוא נספח לחוזה שמשקף את זה שיש חוזה.

מה יקרה אם הוא חותם על תצהיר ובסוף בחוזה יש משהו אחר?

זה כמו שהוא ייתן לך חוזה מזויף. מה ההבדל?

זה תצהיר שעורך דין חתום למטה. אגב, בשביל חוזה לא צריך להיות עורך דין. בתצהיר, כן.

אני אומר שלי אין שום בעיה – נהפוך הוא – לקבל תצהיר שבין שני צדדים, אנחנו מסרנו את העסק, ניסוח שיוכתב על ידי הגורמים הרלוונטיים . אין לי בעיה עם זה.

אין לי גם בעיה שיצרפו לזה את העמוד הראשון לחוזה.

העמוד הראשון והאחרון.

בסדר. הם חתמו על תצהיר, אז מה זה רלוונטי? מה זה משנה? בחוזה חותמים בראשי תיבות בכל דף. עזוב. אני אומר לך שמספיקה הצהרה. באמת, מספיק תצהיר עם חתימת עורך דין למטה.

אין לי שום בעיה עם זה.

משרד הפנים, תחשבו על זה.

חברים, אנחנו צריכים לסיים. יש לנו עוד דברים?

יש לנו עוד כמה זנבות.

של הקראה או הערות?

אני לא יודע אם יהיו הערות.

יש לי הערות לגבי הפרק הזה.

אין לי בעיה אם אתם רוצים הפסקה ולחזור, אבל אני צריך לצאת. בואו נקבע ישיבה לשבוע הבא ונעשה אותה מוקדם ככל הניתן. אני מתחייב שנעשה את זה. נתאם מועד למרות שזו ועדה מאוד מאוד עמוסה אבל נמצא זמן. נקבע שלא סיימנו את הסיפור של העברת בעלות אבל התקדמנו כברת דרך. חסרים עוד כמה דברים שאנחנו צריכים לקבל עליהם תשובה.

היועצת המשפטית שלנו ביקשה זכות דיבור. היא חיכתה בסבלנות.

לא עכשיו. אנחנו מסיימים.

בישיבה הבאה אנחנו מסיימים?

אני מניח שכן אלא אם יהיו כאן דרמות ומשרד הפנים יתעקש ויעמוד על הרגליים האחוריות ויחליט שצריך עוד זמן בדיקות.

המטרה שלי היא להעביר את זה כמה שיותר מהר אבל גם חשוב לי שיהיה דיון ממצה, שנשמע את האנשים ונמצה הכול כדי שנבין שאנחנו מוציאים את המסמך הטוב ביותר ככל הניתן במסגרת המגבלות ונשפר כמה שאפשר. גם אם זה ייקח עוד יום ועוד כמה שעות, זה בסדר.

אפשר כבר מראש להקדיש לדיון הבא כמה שעות?

אני לא חושב שציפיתם שהיום יהיה דיון של שש שעות.

לא. אנחנו מאוד מעריכים.

חברים, אני מודה לכם. תודה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:30.