פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכספים
07/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 195
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"א בכסלו התשפ"א (7 בדצמבר 2020), שעה 11:00

הצעה לסדר היום בנושא: "יצירת מתווה חילוץ לווים בשוק האפור והגברת מודעות למניעת לקיחת ההלוואות"

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
רם בן ברק
אחמד טיבי
אופיר כץ
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ'
אנטאנס שחאדה
מיכל שיר סגמן
עאידה תומא סלימאן

משה אבוטבול
בועז טופורובסקי
סונדוס סאלח

נועה וידר - ראש ענף ביטוח ממשלתי באגף החשב הכללי, משרד האוצר

משה ביטון - רפרנט אשראי באגף החשכ"ל, משרד האוצר

אלי טובול - סגן בכיר למנהל רשות שוק ההון, משרד האוצר

מיכאל בן דהן - רפרנט פיננסים, משרד האוצר

הדי וגשל - מנהל תחום בכיר אסטרטגיה, המשרד לביטחון פנים

קרן אור חזן - אגף חקירות, המשרד לביטחון פנים

שגיא בלשה - מנכ"ל קבוצת עוגן

שיר שפר

טמיר כהן

יפעת קדם

הצעה לסדר היום בנושא: "יצירת מתווה חילוץ לווים בשוק האפור והגברת מודעות למניעת לקיחת ההלוואות", של ח"כ מיכל שיר סגמן, משה אבוטבול, אחמד טיבי (מס' 198).

הצעה לסדר היום בנושא: יצירת מתווה חילוץ לווים בשוק האפור והגברת מודעות למניעת לקיחת ההלוואות, של חברי הכנסת מיכל שיר, אחמד טיבי, משה אבוטבול. מיכל שיר, בבקשה.

אני חושבת שהנושא הזה היה צריך לעלות עוד לפני תקופת הקורונה. בתקופת הקורונה אנחנו לא פותחים מחלקות רגילות, אנחנו פותחים מחלקת טיפול נמרץ. בתקופת הקורונה, עסקים, עצמאיים ואזרחים פרטיים קורסים, לא מקבלים את המענה הנכון, לא מקבלים אותו בזמן, בטח לא בכמות הנדרשת. אנחנו רואים גם את הכותרות – עוד 200,000 מובטלים, עוד 20,000 עסקים שנסגרים. עוד לפני תקופת הקורונה כל הנושא של שוק אפור, שהיום נקרא שוק שחור, היה קיים. ב-2016 איתן כבל העלה את זה בוועדת הכספים. כבר אז הוא ביקש לתקן למודרי אשראי ולתת התייחסות ראויה. מ-2016 עד היום לא קרה כלום. משרד האוצר יגיד עכשיו שכבר התחילו את המכרז. עד שנראה את המכרז הניתוח אולי יצליח, אבל רוב החולים ימותו.

מה הייתה הבקשה?

הבקשה הייתה להקים קרן למודרי אשראי. לפני שאני מדברת ספציפית על קרן למודרי אשראי ועל פתרון, אני חושבת שהמדינה צריכה להסתכל על הנושא באופן כולל, כתכנית שלמה, לא רק לתת עכשיו את הכסף. באנגליה, בארצות הברית, בניו-זילנד, באוסטרליה ובמדינות שונות בעולם יש ממש התייחסות לכל נושא של שוק אפור - יש צוותים, יש מחלקות שלמות שעוסקות רק בזה. זה מתחיל בהסברה, אחר כך באכיפה. מדובר בתכניות חילוץ למשקי בית שיוכלו לעמוד על הרגליים. מסבירים להם איך להתנהל בצורה נכונה. אם לפני תקופת הקורונה היית אומר לי להקים קרן למסורבי אשראי, הייתי אומרת לך: תשמע, בסוף המדינה נותנת כסף לארגוני פשע, לא בטוח שזה הפתרון, אבל היום בתקופת הקורונה, כשיש עלייה של יותר מ-50% בלקיחת הלוואות בשוק האפור - -

אני מזכירה שהכנסת שיווקה הלוואות על ימין ועל שמאל. כל היום רק אמרנו: קחו הלוואה כזאת, קחו הלוואה אחרת. בסוף מישהו צריך לשלם אותן. יש כאלה שזה לא מספיק להם. זה לא שאתה מגיע לפת לחם, כי להגיע לפת לחם זה החלק הקל, זה אומר שאתה רק רעב. בשלב הבא, שזה השלב שבו לקחת הלוואה בשוק האפור, אתה גם רעב וגם חוטף מכות. זה מגיע לאלימות קשה. זה מעגל שאין ממנו יציאה אלא אם המדינה עכשיו מתחילה להתערב.

בשנת 2016 דיברו על קרן מודרי אשראי ומסורבי אשראי בשווי 50 מיליון שקלים, עבור 300,000 איש. זה היה ב-2016. אנחנו כבר לא שם. 2020 מביאה אותנו לעלייה דרסטית ומשמעותית. זה כבר לא נמצא בשוליים של החברה, זה כבר לא נמצא אי שם מעבר להרי החושך, זה נמצא במיינסטרים הישראלי. ההצעה שלי היא קודם כל להקים צוות במשרד האוצר שיתחיל בהסברה, בייעוץ משפטי, בחקיקה. כשמישהו כבר מעז לשבור את מחסום הבושה והפחד ומגיע לבית משפט, הרבה מאוד פעמים לשופטים אין כלים, ואז משחקים שוב לידיים של ארגוני הפשע שמנהלים את הדבר המאוד משגשג הזה, במיוחד בתקופת הקורונה.

מה עם אלה שכבר לקחו הלוואות בשוק האפור?

אלה שלקחו הלוואות חייבים את הקרן למסורבי אשראי מאתמול, לא עכשיו להמתין עד שמשהו יקרה. חייבים בוועדת הכספים לשבת על הזמנים. גם אם אנחנו יודעים מה הפתרון אנחנו חייבים לעמוד על הזמנים, אחרת לא תהיה להם תקומה. את השבר הגדול נרגיש במהלך 2021.

המשבר הכלכלי החמור כתוצאה ממשבר הקורונה הביא לפגיעה חמורה לא רק בבריאות, גם בעסקים, במשקי בית. יש מחסור גדול בתזרים מזומנים ואנשים רבים אינם יכולים לקחת הלוואות מהגורמים המוסדיים במשק, אם זה מהבנקים או מחברות האשראי. מי שנכנס לוואקום הוא השוק האפור, מה שנקרא השוק השחור, שהמשיך לעבוד ביתר שאת, שהכפיל פי ארבע וחמש את העבודה שלו, שניצל את המצב לטובתו. גם אנשים שעד המשבר התפרנסו בכבוד, בעקבות הפגיעה בהכנסות פונים לקבל הלוואה בשוק השחור ונקלעים למעגל חובות לא נגמר לגורמים לא חוקיים, לגורמים פליליים. זה קשור לאלימות ולפשיעה בתוך החברה הערבית. בלי סיוע האנשים האלה לא יכולים לצאת מהמעגל.

זה משליך על האלימות בחברה הערבית?

בדיוק. אם מי שמקבל הלוואה בשוק השחור לא יכול להחזיר אותה, הוא חוטף יריות, פציעה, הרג, רצח. הדברים האלה קורים כתוצאה ישירה מהשוק השחור. צריך לעזור לאנשים על ידי מה שהתחייב השר כחלון ב-2017, על ידי הקרן למודרי אשראי בגובה 50 מיליון שקל. הבעיה עכשיו החמירה עד מאוד.

בגלל הקורונה.

יש סכנת חיים של ממש. הגורמים האלה הפכו להיות גורמים מאיימים על חיי האנשים שלווים בשוק השחור. יזמתי יחד עם חבריי את הדיון החשוב הזה, כדי למצוא פתרון למצוקות של האנשים.

באמת חשוב הנושא הזה. הבנקים צריכים לראות איך מזהים את אותם אנשים טרום נפילה. בנושא של מים שמו פקידים בכל מיני תאגידים על מנת לזהות כאלה שאין אצלם שום תנועה של מים. גם בבנקים צריך שתהיה יד מסוימת שתעלה על כאלה שנמצאים בחובות כרוניים. אחרי שביררנו צריך לראות מה עושים איתם הלאה. חייבים שמהמדינה ומהבנקים יופרשו כספים להקמת כל מיני סדנאות. יש כל מיני חברות כמו "פעמונים", אם אדוני מכיר.

מכיר.

כמו קבוצת "עוגן" שנותנת הלוואה ללא ריבית. יכולים להתנות את קבלת ההלוואה בזה שתבוא ותלמד שניים-שלושה שיעורים על כלכלה נבונה.

את זה אתה יכול לעשות גם היום.

רוב האנשים לא יודעים את זה. יש מחסום בושה, יש מחסום פחד.

אדם שנמצא בבעיה כזאת גם לא הולך לעבודה, הוא שבור נפשית, הוא מרוסק.

הוא מפחד שיתפסו אותו בעבודה.

גם שיתפסו אותו בעבודה, וגם הוא אומר: אם ה-7,000 שקל שאני מקבל ממילא הולך לתשלום חובות, בשביל מה נשאר לי לעבוד? חייבים לדעת לזהות את אותם אנשים שנמצאים במצוקה, לחייב אותם להגיע לסדנאות תמורת הלוואות, ולהביא את זה למודעות בציבור. המצב הוא כזה שאותם אנשים עוברים טרור טלפוני – מה קורה עם היתרה, למה אתה לא בא, תעשה מסגרת. בואו נעזור להם בפתרון שהוא לא רק כסף, הוא גם הדרכה.

אני מכיר דברים וולונטריים שעושים, ואפילו במאסות גדולות, בכל תעשיית העזרה ההדדית. אם רוצים שהמדינה תיכנס לעניין, מישהו יצטרך להראות שהוא נמצא בשוק האפור או בשוק השחור כדי שהמדינה תוכל לעזור לו.

ברחבי העולם הקימו אגפים.

אנחנו רוצים לבקש ממשרד האוצר ומהממשלה להקים את הקרן הזאת. כמו שהיה ב-2017, כך אנחנו רוצים שיהיה עכשיו. אני רק לא יודע איך יהיה אפשר למנוע ממישהו שלא נמצא בשוק האפור להגיד שהוא על סף השוק האפור.

לא נותנים לו יותר הלוואות.

יש אנשים שלא הצליחו לקבל הלוואה מהבנק והיו צריכים ללכת לשוק האפור. הבנק לפעמים מתנהג אליהם כשוק אפור, אם בריביות שהוא גובה מהם כשהם דוחים את ההלוואות, אם באטימות. דווקא ברגע הזה שהם צריכים את הבנק, הבנק בועט בהם. אותם אנשים נזרקים אוטומטית לשוק האפור. המענה צריך להיות בדמות קבוצת "עוגן" שעושה עבודת קודש. זה הפתרון שיכול להיות.

אנחנו רואים את האלימות במגזר הערבי, אנחנו רואים איך המשטרה לא מסוגלת להתגבר עליה. כל פעם אנחנו שומעים שרצחו את זה, שחיסלו את זה, שחיסלו את זה. בשבוע שעבר כשירו בשני כספומטים, פתאום ראיתם את המשטרה עושה מעצרים, פתאום המשטרה הייתה גיבורה גדולה. אני חושב שצריך להסתכל על אנשים לפחות כמו שמסתכלים על כספומטים, כי היום זה במגזר הערבי, מחר זה בתל-אביב, בחיפה, בבאר שבע, באשדוד. החיסולים האלה של השוק האפור גומרים את החברה, במיוחד בימים אלה. לא צריך לפחד להיכנס ולעשות אצלם מעצרים.

אנשים לא מדווחים על השוק האפור.

בתקופה שהרשות לביטחון קהילתי הייתה תחת המשרד לביטחון פנים, ביקשו ממני להכין סקירה על מענים קהילתיים להתמודדות עם התופעות של הלוואות בשוק האפור, בשוק השחור, והלוואות לא חוקיות. כשבדקנו את הנושא הזה בעולם, ראינו במספר מדינות פעולות שמתבצעות בנושא. דרכי הפעולה העיקריות שראינו שננקטות כנגד התופעה מתחלקות למספר נושאים. קודם כל, הסברה לציבור על הסכנות שבפנייה לאותו שוק של הלוואות לא חוקיות.

האם השוק האפור הוא שוק בלתי חוקי?

התייחסנו למספר סוגי הלוואות. סוג אחד הוא הלוואות לא חוקיות שניתנות לא על פי הנהלים. סוג שני זה הלוואות חוקיות בריבית מאוד גבוהה, כשההלוואות בריבית המאוד גבוהה ניתנות עד ליום המשכורת.

מה ההבדל בין הלוואה חוקית ללא חוקית?

מה אתם מציעים כדי להתמודד עם התופעה הקשה הזאת?

אין לי את ההגדרה מולי.

אנחנו מייחסים חשיבות רבה לטיפול בעבירות של סחיטות בכוח וסחיטות באיומים. במקרים רבים קורבנות חוששים להתלונן. המחוקק נתן לנו כלים נוספים להתמודד עם התופעות האלו. חוק אשראי הוגן, שהיה קיים במקור כחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות מ-2017, קובע שהלוואה שעולה על 15% מהריבית הבנקאית היא הלוואה שגוררת עיצומים, והלוואה שעולה על 30% מהריבית של בנק ישראל גוררת אכיפה פלילית.

את חושבת שצריך להוריד את הרף של ה-30% וה-15% בשביל שזה יעזור לטפל בתופעה?

עבירות מהסוג הזה מטופלות ברמת יחידות ארציות. אנחנו באמת מקדישים את מיטב הכוחות על מנת להתמודד עם התופעות. אין לנו מספיק ניסיון בשביל לקבוע מסמרות לגבי גובה הריבית. יש פעילות משותפת עם הרגולטור, עם רשות שוק ההון, שבמסגרתה יש פיקוח על נותני שירותים פיננסיים באמצעות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.

הדיון נפתח בהבחנה בין שוק אפור לשוק שחור. כרגע במדינת ישראל מי שנותן אשראי כדרך עיסוק חייב להיות בעל רישיון על ידי שוק ההון. אם הוא בנק - על ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. אנחנו מדברים על האוכלוסייה החוץ בנקאית ברוב המכריע של המקרים שעלו פה.

שוק אפור שמקבל רישיון הוא שוק חוקי לחלוטין.

חד-משמעית.

אמרה הגברת קרן אור חזן שההגדרה של הלוואות שהן לא חוקיות היא גובה הריבית שגובים עליהן.

לא רק.

אתם יכולים לתת רישיון למישהו והמישהו הזה אחרי שלושה חודשים יגבה ריבית גבוהה מאוד.

הוא עושה עבירה.

אני לא דואגת מאלה שיש להם רישיון, אני דואגת מאלה שאין להם רישיון.

ב-2016 חוקק חוק שירותים פיננסיים מוסדרים שהכניס את כל האוכלוסייה הזאת תחת מסגרת חוקית שקובעת חובת רישוי. קודם לכן הייתה מסגרת רישומית שפחות או יותר אפשרה כמעט לכל דיכפין לעסוק בתחום הזה. אנחנו היום מתמודדים עם אתגר מאוד גדול - להוציא ולנקות את השוק הזה מגורמים עברייניים או מכאלה שמוכוונים על ידי גורמים עבריינים. אנחנו עושים את זה, כמו שציינה פה קרן, בשיתוף פעולה הדוק בין משטרת ישראל וגורמי אכיפה נוספים, פרקליטות המדינה וכו'. בתחילת התהליך עמדו בפנינו סדר גודל של 2,500 מבקשי רישיון. מתוכם סומנו כפוטנציאל לדחייה מסיבות פליליות קרוב ל-1,000. כדי לנקות שוק ברמה כזאת צריך המון עבודה של איסוף מידע. 400 גופים הוצאו כיום משוק השירותים הפיננסים המוסדרים, הם לא רשאים לתת אשראי, הם לא רשאים לפעול, ואם הם עושים את זה, הם עושים עבירה פלילית. חברים, זאת לא פעולה פשוטה להוציא. הדבר הזה גורר עתירות, אנחנו צריכים לבסס את זה.

כמה בעלי רישיון יש היום?

מה דינו של מי שאין לו רישיון ונותן בריבית של מעל 30%?

הוא עובר שתי עבירות.

האם כשהוא נותן בריבית של בין 15% ל-30% הוא גם עובר על החוק פעמיים?

זה עיסוק ללא רישיון.

מה עונש המינימום ועונש המקסימום?

העונש לגבי פעילות ללא רישיון הוא מאסר של שנה וחצי או קנס, והעונש לגבי מתן הלוואה בניגוד להוראות אשראי הוגן יכול אפילו להגיע לשלוש שנות מאסר.

זה גם שלוש שנים וגם עבירת מקור לחוק איסור הלבנת הון שיכולה לגרור ענישה.

האם את יכולה להגיד כמה נכנסו לכלא על זה בשלוש השנים האחרונות?

אין לי כרגע נתונים על זה.

הבעיה שלנו היא לא עם אלה שיש להם רישיונות, הבעיה שלנו היא עם השוק שנקרא שחור, עם אלה שלא מורשים, עם אלה שמלווים ללא רישיון. החוק הוא לטובתנו, כי אין בעיה ברגע שמיקי לוי נתפס להגיש נגדו כתב אישום. הבעיה שלנו היא ההסברה לציבור.

אתה צריך לעזור כדי לעשות הסברה לציבור.

האם אפשר לדעת כמה כתבי אישום הוגשו בשלוש השנים מאז שחוקק החוק ומה הם קיבלו בסופו של דבר?

התייחסתם בהתחלה לנושא של מודרי אשראי. ב-2016 אושר חוק נתוני אשראי, ובאפריל 2019 הוקם מאגר נתוני אשראי. מאז התחלנו לעבוד על הקמת הקרן למודרי אשראי. פורסם מכרז בספטמבר האחרון שהבנקים לא רצו להשתתף בו. לא עצרנו בעניין הזה, לא הפסקנו להתעסק ולנסות להוציא את הדברים לפועל. בשבוע שעבר פרסמנו בקשה לקבלת מידע מגופי אשראי חוץ בנקאים, כי אנחנו חושבים שהם אלה שיכולים להיות מתאימים לנושא הזה. הכוונה שלנו לצאת במכרז להקמה של הקרן הזאת עם ה-50 מיליון שקלים שדובר עליהם.

מה המצב כרגע?

ב-1 בדצמבר פרסמנו בקשה לקבלת מידע כדי להתאים את המכרז ולהצליח לקבל הצעות מהשוק. אנחנו חושבים לצאת בחודשים הקרובים במכרז הזה.

כמה בנקים השתתפו במכרז הזה?

במכרז של הבנקים לא הוגשו הצעות.

מ-2016 מדברים על זה, כשרק באוגוסט האחרון העלו את זה למכרז שאף אחד לא ניגש אליו.

כמה כסף מיועד לקרן הזאת?

50 מיליון שקלים.

50 מיליון היו ב-2017, ב-2016. מה יש היום?

זה בהתאם להתחייבות שהייתה בוועדת הכלכלה. ההתחייבות שלנו לוועדת הכלכלה הייתה להעמיד 50 מיליון שקלים.

אני מדבר על 2020.

הקרן היא ללא קשר לקורונה.

היא הייתה מותאמת ל-300,000 איש. אנחנו כבר לא ב-300,000 איש ממזמן.

החברים העלו כאן נושא שהיה במליאת הכנסת ועכשיו נדון בוועדת הכספים. אנחנו מדברים על זה שבעקבות מגפת הקורונה יש אנשים שמסכנים את חייהם בלקיחת הלוואות בשוק האפור או השחור. אנחנו מבקשים שתועמד קרן שתוכל לתת אשראי לאותם אנשים מודרי אשראי שאין להם ברירה, הם צריכים להביא אוכל לילדים שלהם. אל תגידו 50 מיליון שהיה ב-2016 או ב-2017. כמה היום כשיש את הקורונה אתם מעמידים לרשות הקרן הזאת?

לא הגדלנו את הסכום של ה-50 מיליון שקלים.

אני מבקש שתגדילו.

חשבנו שבנקים שיזכו במכרז ימנפו את הסכום הזה להרבה יותר. התקציב שאנחנו קיבלנו הוא 50 מיליון.

ועדת הכספים מבקשת להגדיל את סכום הקרן ל-200 מיליון שקל לפחות, כדי להוציא אנשים מהשוק האפור, כדי להעמיד את זה לרשות מודרי אשראי. אני לא אומר שצריך לפזר את הכסף, אני אומר שצריך לעשות בקרה על העניין. אנחנו לא יכולים להישאר עם 50 מיליון השקלים שהיו בימים רגילים. בימים רגילים גם צריך את זה, זה נכון, אבל היום אנחנו לא בימים רגילים. צריך לתת את זה עד שהקורונה תעזוב אותנו כדי שאנשים יוכלו לחיות, כדי שאנשים לא יצטרכו לסכן את חייהם אצל אנשים שנמצאים בשוק האפור או בשוק השחור. אם אתם אומרים ש-200 מיליון שקל זה הרבה מידי, תגידו איזה סכום אתם כן מוכנים להעמיד לעניין ובעוד שבוע אני אביא את זה לוועדה. אני רוצה לדעת כמה כסף משרד האוצר מוכן לתת לעניין של מודרי האשראי שנמצאים בשוק האפור, מה הדרך בעניין הזה, ואיך עושים את המכרז. לא יכול להיות שתעשו מכרז שהבנקים בכלל לא ישתתפו בו.

השאלה מה היו תנאי המכרז.

מה עם פרקי ההדרכה?

נקים צוות מסודר.

חייבנו את הבנק שנותן הלוואה למודרי אשראי להעמיד שירותי ליווי פיננסי כחלק מהתנאים לקבלת ההלוואה גם במכרז העתידי.

אם אתה לא נותן כסף זה לא שווה כלום. זה שווה אם אתה מעמיד כסף. אני מבקש לדעת בתוך שבוע כמה כסף אתם מוכנים לתת לעניין הזה, מה הוא החוזה או המכרז שעליו אתם מדברים, ואז משה אבוטבול מציע גם שתהיה הסברה.

אנחנו נבחן את זה מול אגף תקציבים.

צריך לראות את זמני המכרז, כי הם לא זזים עם זה מ-2016.

מה את מציעה?

ב-2016 יצא החוק, ובאפריל 2019 המאגר התחיל לפעול. עד שהבנקים בכלל הבינו איך להתייחס לנתונים שיוצאים מהמאגר לקח כמעט שנה, כשבדיוק בתקופה הזאת הוצאנו את המכרז לבנקים. מאוד רצינו שהם יגישו הצעות, אבל הם לא הגישו. זה לא שקפאנו על השמרים - הוצאנו הארכה לגופי אשראי חוץ בנקאיים.

קבוצת "עוגן" היא נותן אשראי חברתי ללא מטרת רווח. יש לנו קרן הלוואות של 400 מיליון שקל. בתקופת הקורונה, מאז אפריל ועד היום נתנו 150 מיליון שקלים רק לנפגעי קורונה. מצאנו את עצמנו בחזית לגמרי, במצב שבו הבנק אומר "לא". אם לא יודעים עלינו, או שאין לנו מספיק כסף לתת, משם ההידרדרות בטוחה. מתוך 150 מיליון שקל שנתנו, 60 מיליון שקלים נתנו להלוואות למשפחות ללא ריבית בכלל. את יתרת הכסף, שזה שמונים ומשהו מיליון שקלים, נתנו לעסקים ולעמותות בריבית של שלושה אחוז. אין אצלנו לפי העיניים, יש אצלנו שלושה אחוז לכולם. אנחנו מנסים למנוע הידרדרות לשוק האפור/שחור. במכרז מודרי אשראי שהגיש האוצר הייתה אפשרות רק לבנקים לגשת, אנחנו לא יכולנו לגשת. אנחנו מקווים שנוכל לסייע ולהקים קרן מודרי אשראי אצלנו, במטרה לתת הלוואות ללא ריבית בכלל למודרי אשראי.

אני מודה לכם על הפעילות החשובה שאתם עושים.

אנחנו בדרך להקמת בנק חברתי ללא מטרת רווח. מחר יש פה דיון על תיקון חקיקה מאוד חשוב שיאפשר לנו להקים את הבנק.

אתם לא היחידים בעניין הזה, יש עוד כמה גופים כאלה, כמו "פעמונים" שהזכרת קודם.

"פעמונים" לא נותנים אשראי.

הם עוזרים בעניין הזה.

בעיקר בהדרכות.

אנחנו לא רוצים רק את ההתנדבות הזאת, שהיא חשובה מאוד לכשעצמה, אנחנו רוצים שהמדינה תהיה חלק מהעניין הזה, אנחנו רוצים שהיא תעמיד קרן לרשות מודרי האשראי כדי שלא יעמדו בסכנה מאוד גדולה. אני רוצה בתוך שבוע תשובה. אנשי משרד האוצר, תבדקו גם את מה שהעלה יושב-ראש "עוגן", אם אפשר במכרז שלכם לתת אשראי גם לגופים שאינם גופים בנקאיים. אני יודע שזה מסובך, אבל תבדקו את העניין הזה. אנחנו נמצאים אמנם בתקופה מסובכת, אבל מוח יצירתי צריך לעשות פעולות שעונות על מה שקורה.

אתה יודע שאנחנו פונים בדיוק לגופים כאלה.

החשכ"ל הציג את הסיבה שהחוק חוקק ב-2016 ורק עכשיו אנחנו עובדים עליו. אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה צמוד. הקרן כרגע נמצאת עוד בשלב הפיילוט, אנחנו עוד לא יודעים בדיוק להגיד מבחינת הדירוגים איך זה ישפיע על היצע האשראי לאוכלוסיות חלשות. אנחנו גם לא יודעים להגיד מבחינת הדירוגים מה זו אוכלוסייה חלשה ומה זו אוכלוסייה חזקה. 50 מיליון שקל זה הסכום שהוקצה ואותו אפשר יהיה למנף, תלוי בערבות שתינתן במסגרת הקרן. אפשר לתת עד 100 מיליון הלוואות אם הערבות היא 50%. אנחנו חושבים שסכומים כאלה, שהם סכומים מאוד מכובדים, כרגע, לשלב הזה שאנחנו לא יודעים להבין את ההשפעה של דירוג האשראי, מתאימים.

אני במקומך הייתי מתבייש. אנחנו מדברים על קרן שהוקמה בשנת 2016. עד היום לא נעשה כלום, משרד האוצר לא הוציא שקל לאחת הבעיות החברתיות הקשות ביותר, במיוחד עכשיו בעת הקורונה.

קרן מודרי אשראי מתייחסת לאוכלוסייה עם הדירוג הנמוך.

מדובר בלקוחות מוגבלים, מדובר בלקוחות שלא יכולים לקבל הלוואות.

תדע שבישראל יש קורונה. כתוצאה מזה שיש קורונה יש המון מבוטלים שאין להם לחם לאכול. חלקם, הקטן אני מקווה, הולכים ולוקחים הלוואות בשוק האפור ומסכנים את חייהם. זאת המציאות כתוצאה מהקורונה, שזה לאין ערוך יותר גדול מאשר בימים רגילים. כשאתה אומר 50 מיליון שקל, יכול להיות שזה יספיק, יכול להיות שלא, לכן אני רוצה לדעת עד לאן אנחנו יכולים להגיע עם העניין. אני מבקש תשובה בתוך שבוע ממשרד האוצר על כל חלקיו - אגף התקציבים והחשב הכללי. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:03.