פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



6
ועדת הכספים
01/12/2020


מושב שני

פרוטוקול מס' 193
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"א (01 בדצמבר 2020), שעה 12:30

הצעת חוק דחיית מועד תשלום מסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התש"ף-2020, של ח"כ משה גפני

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
אופיר כץ – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
מיקי לוי
שלמה קרעי

בועז טופורובסקי

מירי סביון - משנה למנהל רשות המיסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

יעל לינדנברג - אגף תקציבים, משרד האוצר

איציק דניאל - משרד האוצר

דין קריספין - ראש סגל המקצועי בלשכת רואי חשבון, לשכת רואי החשבון בישראל

איתמר גזלה - מרכז בכיר מימוחן, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

שגית אפיק
אייל לב ארי
שלומית ארליך

טמיר כהן

הדס צנוירט


הצעת חוק דחיית מועד תשלום מסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התש"ף-2020, פ/1053/23

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק דחיית מועד תשלום מסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה). שגית, אם תוכלי לומר מה הסעיפים שעומדים פה בסדר-היום, בבקשה.

אני מציעה שאומר סעיף וגיא ייתן התייחסות, כי לא קיבלתי מהם התייחסויות מסודרות לנוסח. הם רצו לתת את התשובות בדיון, אני חושבת. עברנו שבוע שעבר על כל הסעיפים.

למה אני צריך להתחשב בהם? הם מתחשבים בי?

אפשר להצביע בלי הסכמת הממשלה.

למה אני צריך להתחשב בכם?

יש יחסי עבודה טובים, אני חושב. כבוד הדדי.

זה צריך להיות הדדי. אתם לא מתייחסים לוועדה כפי שאני מתייחס אליכם. אני מעביר בשבילכם הכי הרבה חוקים. אני עושה כל הזמן דברים בהסכמה אתכם. אני מתחשב במה שאתה אומר, במה שמירי אומרת. ואתם לא מתחשבים במה שאני והוועדה דורשים. ביקשתי לפתור את הבעיה של הצהרונים - פתרתם?

בנושאים שהייתי מעורב, פחת מואץ, לפני חודש, שליושב-ראש הוועדה היתה הסתייגות אישית.

לפני חודש - זו מערכת היחסים? דיברנו על הצהרונים.

הצהרונים זה לא גיא. גיא, מס רכישה. היית צריך לחזור אלינו עם תשובה.

שגית, הם מוכנים לקבל את המתווה – כנראה שאפשר יהיה לקבל את המתווה המלא שביקשנו במקור, לפני שמונה חודשים. ששבעת החודשים האלה לא יימנו, יחולו על כולם.

אם אפשר להגיע להבנה שתינתן ארכה מסוימת בצד שחבר הכנסת קרעי דיבר עליה או הטבה אחרת, ובמקביל לאותה הארכה שדיברנו עליה, הארכה סמלית, לא לאסוף 22 או שנתיים כפי שדיברנו, לתקופה קצרה יותר שתיתן ודאות חודשים ספורים בעניין הספציפי הזה, של הוראת שעה, עד סוף השנה.

למה חודשים ספורים?

כי הוועדה התנגדה. אני מדבר על הארכת שעה.

יש לנו שני סעיפים בהצעה. אתה מדבר על הוראת השעה. מה הבקשה?

להאריך בחודשים ספורים עד סוף השנה.

אבל אנחנו מחכים כבר חמש שנים שהוראת השעה הזאת תפקע, אז קודם נאריך אותה ואז תיתנו לנו הארכה בגלל הקורונה?

אנחנו באמצע השנה. לתת ודאות עד סוף השנה.

מה אתה מציע בסעיף השני? כי כל המטרה פה זה משא ומתן.

היושב-ראש ביקש הצעות פרקטיות.

הצעות פרקטיות מתחילות ממה שאנחנו ביקשנו. לא הוראת השעה בנושא השני שהעלה חבר הכנסת קרעי.

אני מציע שנעבור להצבעה. מספיק עם הדבר הזה. אני מנהל כזה ומשא ומתן כשאני הולך לקואליציה. אנחנו מבקשים להאריך את המועד. ביקשנו להצמיד את שני המיסים בתאריכים. אתם אומרים – איך קראת לזה – הדדי? אנחנו מחכים חמש שנים לסיום הוראת השעה הזאת. אתם אומרים: לא, קודם בוא נחליט שתעשו מה שאנחנו רוצים. קודם נאריך את הוראת השעה עד סוף השנה. זה מה שאתם אומרים. אחרי זה נדבר – איך נזהרת לומר - פרק זמן, חודש, חודשיים. מיעוט רבים שניים. עם כל הכבוד, אנחנו לא הולכים להאריך את הוראת השעה. אתם מתנגדים?

אני רוצה להוסיף. לא ארחיב את מה שהרחבתי בישיבה הקודמת על ההשפעות המשקיות. אני כן רוצה לומר שבעקבות בקשתה של היועצת המשפטית, שנשאלנו בשבוע שעבר לגבי העלויות התקציביות, שלא היו לנו הנתונים, הוצאנו את הנתונים והאומדן – אני מדברת על עלות שנתית – נאמד בכ-20 מיליון שקל.

אבל זה בסופו של דבר ישולם. אתם דוחים רק את התשלומים הרי. אני מציע דבר אחר – את האיחוד של שניהם, מה שאמר היושב-ראש, שאנחנו מחכים שלוש שנים, תאריכו לנו עד סוף השנה עכשיו, וב-1 בינואר נקדים את המאוחר. אני מנסה לומר – לא נוותר על ההצמדה של מס שבח ומס רכישה החל ממאי 2021, שהוועדה המתינה לזה חמש שנים. אנו מבקשים להקדים את זה בחמישה חודשים, ואז לא נזדקק לשירותים שלכם, לינואר, ותיתנו לנו חודש ימים וחצי עד סוף השנה, ובא שלום על ישראל. דעתכם? לא נזדקק לכם יותר.

כפי שאמרתי, להצעה הזאת יש משמעויות כלכליות ותקציביות, ולכן לא נתנגד.

אבל אנחנו המחוקקים לא נוכל להימלט ממה שאבני הריחיים שהנחנו על כתפנו לפני כחמש שנים. זה לא היה פשוט. הסכמנו לדרישות שלכם. אתם לא יכולים לטעון עכשיו: תדחו את השבח ורכישה בשנתיים, ואנחנו לא צריכים אתכם כי זה נכנס במאי. המשא ומתן שלכם הוא פשוט לא פייר, בלשון המעטה.

זה לא משא ומתן. יש פה גם ההשפעות הכלכליות.

בסופו של דבר המילים האלה ישולמו. הם רק נדחים.

מה העלות של ההצעה שלו, שעכשיו מיקי מציע, להקדים את זה?

היא עלות אפילו יותר גבוהה.

אנחנו בכל מקרה הולכים להאריך.

בעוד כמה חודשים זה יפקע.

אנחנו לא יכולים להעניש את הציבור. זו תקופת קורונה. אנשים לא מסוגלים למכור את הדירות. תכריחו אותם להוריד את מחיר הדירה כדי לעמוד בדרישת המס?

אין ספק שמשפטית, המודל שחבר הכנסת מיקי לוי מציע הוא הנכון ביותר והפשוט ביותר. כל מודל אחר, הוועדה אומרת לכם שהיא לתקופה הקורונה תמשיך את אותה הוראת השעה שעשתה, ולא תספור את תקופת הקורונה במניין, ואז תלוי בתקופה שתחליט שזו תקופת הקורונה. כרגע מדובר לפחות בעד יוני 2021.

את מעלה בדעתך שנסכים, אחרי שהעברנו פה את כל החוקים האלה, ואנחנו פגענו בציבור בעניין הזה, אנו בתקופת הקורונה, שנסכים לבטל את המועד שבו זה פוקע? הוא מציע: תקדימו. הרי אתם מסכימים להוריד את זה עכשיו, ובזה ייגמר העניין. למה אתם מתעקשים על זה? זה פער של כמה חודשים?

לתפיסתנו המקצועית, ההגדלה - או תאמר: החזרה – ל-24 חודשים, היא לא נכונה מקצועית.

זו עובדה מוגמרת. על זה לא מדברים. במאי זה פוקע ונגמר הסיפור.

אנחנו כל הזמן מקבלים פניות על הנושא הזה בסדרי גודל חסרי תקדים. אם אנחנו לא נוגעים בזה, זה עוד מעט מסתיים, כמה חודשים ונגמר העניין. אז תבואו לפה ותגידו: נרצה להאריך, ומישהו פה מחברי הוועדה יסכים? אף אחד.

לא יודעת. הטיעון המקצועי שלנו, יש טיעונים כלכליים כפי שאמרתי, אבל בסוף הצד הזה מהווה פגיעה במי שרוצה לרכוש דירה ראשונה. רואים את זה בנתונים. זו אוכלוסייה מאוד חזקה. הדירות יקרות. ויש פה גם עלות תקציבית.

אם לא תסכימו – המשמעות של העניין – הוראת השעה תגיע, וזה ייגמר, ותגידו כאן: נגמר הקורונה ב"ה וצריך להאריך את זה ויגידו את כל הטבלאות שלכם ואת כל הטיעונים. לא נשמע אתכם אפילו. אם היום אתם הולכים אתנו ובתקופת הקורונה מתחשבים באנשים ואומרים: אנחנו מקדימים את המועד מעכשיו, תבואו כשתיגמר הוראת השעה ותבואו עם טיעונים כבדי משקל – נשמע אתכם. יהיה דיון. אנחנו שותפים. ככה אנחנו לא שותפים בכלל.

מבחינה תקציבית, ההצעה שבלנו- - -

אנחנו יודעים – זו הצעת חוק תקציבית. נכון, לא נכון – לא חשוב.

ההצעה של חבר הכנסת קרעי בעניין הנושא של על מי זה יכול – אנחנו יכולים לבחון אותה. לא בחנו אותה כי היא לא עמדה על הפרק.

היא עמדה על הפרק. דיברנו עליה כבר בתיקון הקודם שעשינו, גם בדיון האחרון שעשינו. וגם שלומית רדפה אחרי גיא נדמה לי כמה ימים לקבל תשובה. סיימו את הבדיקה ותעדכנו אותנו.

כל דבר שאנחנו מגיעים לסיכום לגבי ההארה של הפטור, צריך להיות שהתקופה לא תימנה, לא משנה איפה.

זה יסתיים ב-1.10. מה אומרים לאנשים?

ינואר-פברואר זה כבר לא רלוונטי.

לא נעשה משא ומתן על מאי. תביאו את זה בחשבון.

אתה רוצה להקדים את הוראת השעה ולהסתפק בכך?

אם אני מקדים את זה, נגמרה הבעיה. 24 חודש שבח ומקרקעין - לא צריך אף אחד.

הוא חושב שאתה אומר שזה במקום ההארכה.

לא. אתה חושב שאלה שנפלו בתווך ישלמו את הקנס? אתה טועה. זה לא יקרה.

אדוני היושב-ראש, אולי תעשה סיכום ביניים, שאם לא תהיה הסכמה, שנגיד שזה הסיכום, כי תכף הולכים לבחירות אוטוטו.

נקריא את הסעיפים, ותגידו מה רוצים לשנות.

3. תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) ותחולה – (א) בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 85 והוראת שעה), התשע"ו–2016, (להלן – תיקון מס' 85), בסעיף 5, במקום "בתקופה של חמש שנים מיום כ"ז בניסן התשע"ו (1 במאי 2016)" יבוא "בתקופה שמיום כ"ז בניסן התשע"ו (1 במאי 2016) ועד יום – זה מתי תפקע הוראת השעה.

למתי אתם רוצים להחזיר את הפקיעה?

אין פקיעה. לא תהיה פקיעה.

ב-1 במאי זה יפקע, אם לא נעשה דבר. תחליט הממשלה שהיא רוצה להאריך את זה, כמו שלכאורה נאמר כאן - היא תצטרך להביא הצעת חוק ממשלתית כדי להאריך את הוראת השעה. אם לא ייעשה דבר, ב-1 במאי זה יפקע. העלית רעיון, להקדים את זה.

ל-1 באוקטובר 2020.

זה משתלב עם התיקון האחרון שעשינו.

(ב) הוראות סעיף 9(ג1ג)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 , כנוסחו בתיקון מס' 85 כנוסחו בחוק זה, יחולו על זכות במקרקעין שנרכשה ביום תחילתו של חוק זה ואילך.

(ג) הוראות סעיף 49ג(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 , כנוסחו בתיקון מס' 85 כנוסחו בחוק זה, יחולו על דירת מגורים שנרכשה מיום התחילה ואילך כתחליף לדירה הנמכרת שעליה חלה החזקה כאמור באותו סעיף.

מס רכישה שני – 5. תיקון חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה).

5. בחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה), התש"ף–2020 , בסעיף 3 – (1) במקום כותרת השוליים יבוא "הארכת תקופות לעניין חוק מיסוי מקרקעין"; (2) במקום הסיפה החל במילים "שמיום ה' באדר התש"ף" יבוא "שמיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) עד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021), לא תבוא במניין:".

אני חושב שלחזור ל-1 בינואר זה קצת בעייתי כי זה אנשים שלא היו בתקופת הקורונה וכבר שילמו את המס. נעשה מ-1 במרס, עד יוני 2021.

יש לכם שתי אפשרויות: אתם יכולים לקבל רק את הוראת השעה הזאת, רק את התיקון הזה ולא לגעת בהוראת השעה של 24 חודשים. היא תפקע במאי. ממילא עד יוני 2021 יש לך הוראת השעה שאתה קובע עכשיו, אז ממילא תקופת הקורונה לא תבוא במניין ולרוב האנשים זה יהיה ככל הנראה שנתיים או לפי העניין. ואז אתם לא נוגעים בהוראת השעה. תרצה הממשלה במאי לשנות שזה כן יפקע, לא יפקע – היא ממילא תצטרך לבוא לכאן. זו אופציה לא רעה עבורכם, כי אתם פותרים את הבעיה לאנשים בטווח הקצר.

נחדד - לא תבוא מניין – לא חייב שהתקופה תסתיים בתקופה הזו.

לא. שינינו את הנוסח בהתאם ללקח שלמדנו בפעם הקודמת. הדבר היחיד - אם יהיו בחירות, הוראת השעה עלולה להמשיך מכוח סעיף 38 לחוק היסוד לתקופה נוספת. ההצעה שמציע חבר הכנסת מיקי לוי, זה פוקע עכשיו. אם נצא לבחירות, יש סיכון עבורכם שהתקופה תוארך.

אבל זה לא ממש סיכון.

זה בסדר, שגית.

אז הסיכום הוא שאתם מוותרים על סעיף 3.

באופן אוטומטי ב-1 במאי?

אנחנו לא יוצאים לבחירות – אז זה פוקע. אם יוצאים לבחירות - הכול משתנה.

יוני 2021 זה הוראות הקורונה שלכם. התחברנו להוראות הקורונה שלכם.

אבל יש הבדל בין אנשים שנמצאים ב- - - לבין אנשים שאת רואה בנתונים שאין ירידה בעסקאות. אין לך באמת הצדקה מקצועית, מה יקרה ביוני 2021.

אם משבר הקורונה ימשיך, לפי הערכות שלכם, עד יוני 2021, אז את אותן הקלות שנתנו קודם- - -

למה הוויכוח? אנחנו מוותרים על העניין של סעיף 3. אנחנו הולכים רק על זה. אני חושב שאתם צריכים לקבל את זה. לא תקבלו- - -

לעניין הניסוח- - -

זה לא עניין הניסוח. זה עניין של שנה.

שגית תתקן אותי אם אני טועה – ההערכה המקסימלית, יהיה דיון 18 חודשים פלוס שנה ושלושה חודשים. זה לכל היותר. זה המון זמן. שלוש שנים למכור. זה חתיכת זמן למכור דירה.

יוני 2021 זה תאריך שלכם.

היום כשאתה מסתובב בשוק, מי שקונה דירה, רוצה להיפטר מהדירה הישנה שלו כדי לשלם ולהימנע מכל ההצמדות והבלגאן. תפסיקו לומר שהציבור הוא עבריין. בין 18 חודש ל-24 חודש זה עוד נשימה אחת קטנטנה.

33 חודשים במקסימום. מישהו יוכל לומר שלא תהיה לזה השפעה על שוק הדיור?

לא, אבל ב-1 במאי זה יהפוך ל-24. פה יש לקונה. 30 ומשהו חודש. איך אני מונע את הגלגול הזה? אני לא רוצה שזה יעצור. השאלה, איך אני מונע? אני לא רוצה לטפס אוטומטית ל-36 חודש. נשמע לי לא הגיוני.

תלוי מתי קנית. 36 זה במקסימום. תלוי מתי קנית.

אפשר להגביל את זה לחצי שנה?

אפשר לקצר. אפשר לקבוע שזה יהיה עד יוני 2020, כפי שגיא מציע לכם, או עד אוגוסט 2020.

הנחת העבודה היא שלא יהיו בחירות. אנחנו צריכים לחוקק כאילו אין בחירות. יכול להיות שיהיו, ואז הרבה דברים ישתנו. אבל זה הרבה חודשים, אתה צודק.

הגבוה ביותר – עד 24 חודש.

המטרה כאן היא, שגם אדם שקונה ביום האחרון, אתה רוצה שהתקופה לא תבוא במניין. אם אתה תוחם את זה, אתה פוגע באנשים בשוליים. אפשר לעשות ממרס עד מרס, ואז לעשות עד מרס 2021. זה יכול לתת מענה. זה מקצר לכם את התקופה. במקום יוני.

זה פחות מופרך, אין ספק.

זה עוד שישה חודשים. אל תגידו לי 30 חודש. נכון שזה התחיל מינואר. אני אחראי על הקורונה? את רוצה שלושה חודשים? אם לא תהיה ממשלה באשר היא, הציבור יינזק. אני לא יכול לעשות את זה. אני שליח ציבור.

הציבור לא יינזק כי המחירים עולים, והציבור לא יינזק כי העסקאות עולות, אז לומר שהקורונה השפיעה על היקף העסקאות זה לא מדויק. היה חודש אחד במהלך השנה האחרונה שהיתה ירידה בהיקף העסקאות. ככל שרוצים לתת התייחסות- - -

אנחנו הולכים על מרס 2021. אני מבין שאתם לא מסכימים לשום דבר. בסדר.

אם ההצעה, כפי שאנו מבינים נכון, שזה גם הארכה וגם מאס 21' וגם הגדלת האוכלוסייה, כי זה לא רק מי שתום תקופת 18 חודשים נופלת בתקופה הזאת אלא מי שפרק הזמן הזה נכנס לתקופה שבה החזיק דירה, זה מכניס לנו אוכלוסייה הרבה יותר רחבה. זה מעלה גם את האומדן התקציבי.

זו היתה הבקשה של הוועדה בישיבה הקודמת. זו היתה גם בקשת הוועדה בתיקון המקורי. אז התנגדתם לעשות את זה כך והלכנו אתכם, הסכמנו ללכת במודל שאתם הצעתם. בישיבה הקודמת הוועדה אמרה שהיא לא מוכנה למודל הזה אלא היא רוצה להחריג את התקופה.

אם מדובר בהארכת התקופה, כלומר כבר הכנסתם את רוב האוכלוסייה שפרק זמן הקורונה חוו אותו.

זמן הקורונה, לגישתכם, יימשך עד יוני 2021.

לעניין השפעות על שוק הנדל"ן, לעניין השפעות על היקף העסקאות. לעניין השפעות על מחירים.

לשחרר אדמות לבנייה - ירדנו בדיוק ב-50% בהתחלות בנייה.

נכון, וזו בעיה שאנחנו צריכים לפתור את כל סיפור התחלות הבנייה. אני מסכימה לחלוטין, ונעשה את כל המאמצים, לראות איך גורמים לעליית בהתחלות הבנייה. זו באמת בעיה גדולה, אבל השאלה של העסקאות היא הפוך, והיא תבצע פגיעה יותר גדולה.

את כל הזמן חוזרת על זה.

תגידו דברים ברורים. עד מתי לדעתכם, התקופה הזו במודל הזה שלא תבוא במניין תקופת הקורונה, עד מתי זה צריך להיות? תגידו חודש. תנסו לתת תשובות. אפשר היה לעשות את זה אתמול ולפני שבוע, אבל אנחנו עכשיו כאן. בואו.

זה היה 1.10. אנחנו באיחור. אנחנו לא יכולים לצאת מפה בלי לקבל החלטה. ובסוף נקבל החלטה. רוצים לדבר אתכם. אתם דוחקים אותנו לפינה. זה לא בסדר.

יש פה הצעה גם להרחבת האוכלוסייה וגם להרחבת התקופה. לכל הצעה כזו יש עלויות. ביקשנו מהוועדה והצענו לנסות לצמצם את ההצעה הזו, מצד אחד, רק שיהיו לה עלויות יותר קטנות, ומצד שני, להביא איזון באמצעות הארכת הוראת השעה בחודשים ספורים. זה הכול.

אתה יכול לתת תאריך?

אם אתה לא רוצה שאנשים ישלמו יותר מיסים, זה רק דוחה את התשלום.

הארכת הוראת השעה תשפיע בעיקר על מי שקנה דירה אחרי שהתחילה הקורונה.

אז מי שקנה דירה יום לפני שהתחילה הקורונה?

הוא ייהנה מההארכה הזאת. הכיוון שאנו מציעים ללכת בו – נסגור את הפרטים, אבל לפי הכיוון, מי שקנה לפני הקורונה וחודשים מרס עד אוקטובר נספרים לו במהלך התקופה, יקבל הארכה. זה מה שמטריד אותך.

הסיפור הסתיים. גמרנו. אנחנו מחליטים מרס 2021. אם אתם הולכים אתנו, תוכלו לבוא אחרי זה ולומר: אין קורונה והחיסונים עבדו והכול בסדר, ואנחנו מבקשים להאריך את הוראת השעה. נשמע אתכם. אני אומר לכם כיושב-ראש הוועדה: אביא את זה לדיון. אם אתם לא הולכים אתנו, אל תבואו. לא נדון בזה בכלל. אם אתם הולכים אתנו על מרס 2021, אנחנו שותפים. אם אתם לא הולכים אתנו – אנחנו לא שותפים.

המשמעות היא שנתחיל את זה, במקום 30 ביוני 2021, ל-28 בפברואר 2021.

אם למישהו היה חודשיים במרס 20', ב-1 במרס 21' הוא מתחיל לספור את החודש השלישי. ומה כל האנשים שכבר שילמו מס גדול יותר מ-1.10?

צריך לבדוק אם יש כאלה.

השאלה אם התיקון רטרואקטיבי או לא.

כרגע זה מנוסח רטרואקטיבית, ואז הם יתקנו את השומות.

מצוין.

כפי שגיא אמר, שילוב של שני הדברים ביחד מגדיל לנו את ההוצאה הרבה יותר ממה שחשבנו, כי זה בעצם הרחבה על ההצעה הראשונית שעליה דובר. בסוף אם החודש שבו היתה פגיעה הוא חודש מרס, שזה החודש היחיד שאנחנו רואים בו ירידה בעסקאות, אנחנו רוצים להחשיב פטור לאותה אוכלוסייה חדשה שלא נכנסת במניין, אם תום 18 חודשים נפל בתקופה הזאת, אפשר להסתכל על חודש הפגיעה הזה ולתת אותו כארכה לאותה אוכלוסייה שעד היום לא נכנסה.

נותנים חודש גרייס. אבל זה לא נכון. בסגר האחרון אנשים לא מצליחים למכור, מראש השנה.

אז מה את מציעה?

לקחת את האוכלוסייה שהיום בנוסח הקיים לא נכנסת בגלל שתום 18 חודשים לא נכלל בתקופה שהיתה. רוצים לתת גם לאוכלוסייה הזו שזה לא בדיוק נופל, איזו הקלה, לכן יש לראות – עכשיו אנחנו יכולים להסתכל אחורה בדיעבד ולראות באמת מתי היתה פגיעה. אם אנחנו רואים שחודש מסוים היתה בו פגיעה גדולה, אפשר לומר שמי שהחודש הזה נפל בתקופה שהחזיק דירה, גם אם זה לא היה תום התקופה וזה פגע בו כי אולי תכנן למכור ואולי זה דחה לו את האירוע בחודש, אפשר להתחשב בחודש הזה כגרייס לאותה אוכלוסייה.

חודש גרייס, זו המשמעות. וזה רק רטרואקטיבי. הוועדה רוצה עכשיו לפתור את הבעיה עתידית.

זה לא רטרואקטיבית. זה לאוכלוסייה שהיום לא נכנסת בקריטריונים.

נכון, כי סירבתם להכניס אותה כשעשיתם את התיקון הקודם.

זו בדיוק אותה אוכלוסייה שאתם אומרים: היום היא מחזיקה דירות, היא לא מצליחה למכור. עד היום אפילו לא נתתם את ההטבה של שבעת החודשים. לכן אומרים: אז כשעשינו את ההארכה, אמרנו: אנחנו לא יודעים מה יקרה לעסקאות, לא יודעים מה יקרה למחירים – בואו ניקח שבעה חודשים. היום אני פותחת את המחירים ואומרת: נכון, היה חודש - ספטמבר הוא בין הטובים ביותר ב-20 השנה האחרונה כולל לקיחה בחשבון של החגים.

בגלל התיקון למס הרכישה למשקיעים. אפשר לנתח את הנתונים האלה בכל מיני אופנים.

הבנו. את חוזרת כאילו אנחנו שוכחים. בסדר. היתה מכירת דירות של משקיעים, הכול בסדר. אנחנו מדברים על אנשים פשוטים, שקנה דירה ולא מצליח למכור את הדירה שלו בגלל בעיית הקורונה, בגלל הסגרים וכו'. את מביאה לנו כל הזמן דוגמאות כאילו אנחנו לא מבינים במה מדובר. הלאה.

4. תיקון חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) ותחולה.

(א) בחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 (להלן – חוק מענק לעידוד תעסוקה), בסעיף 6(א), במקום "מ-60 ימים מתום אותו חודש" יבוא "מיום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020)".
(ב) סעיף 6(א) לחוק מענק לעידוד תעסוקה, כנוסחו בחוק זה, יחול גם על בקשה שביום תחילתו של חוק זה חלף המועד להגשתה לפי סעיף 6 לחוק האמור.

זה בהמשך למה שאמר היום חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ שהודה לרשות התעסוקה שממשיכה לקבל בקשות למרות שחלף המועד.

זה מה שהם מבקשים.

גם אנחנו מבקשים. ביקשנו את זה במקור. אמרו לי מהלשכות שהם חושבים שעד 31 בדצמבר לא מספיק. אולי יש מישהו לשמוע אותו מהלשכות, לשכת רואי חשבון.

בבקשה.

שלום, קודם כל, אנחנו מאוד מברכים על התיקון הזה. זה תיקון מאוד חשוב, להאריך את התקופה של עידוד תעסוקה. הרבה אנשים לא הספיקו להגיש את המענקים בזמן. אנחנו מטפלים באלפי פניות. אנחנו רואים שהרבה מאוד אנשים בגלל הסגרים והחגים לא הצליחו להגיש. אז זה מאוד חשוב ואנחנו שמחים שעושים את זה.

יחד עם זאת, אנו חושבים שיש להאריך את זה מעבר ל-31 בדצמבר 2020. אנשים עדיין לא הספיקו להגיש, ואני חייב להסביר למה. יש מענק עידוד תעסוקה ויש מענק שימור עובדים. האחרון הוא מענק חליפי לראשון. כלומר לא ניתן לבקש את שני המענקים ביחד. אותו עוסק צריך לבחון איזה מענק יותר כדאי לו. הבעיה, שמענק שימור עובדים תלוי גם במענק הוצאות קבועות, כלומר אותו עוסק צריך לדעת, כמה הוא זכאי לו במענק הוצאות קבועות, מה שיעור הירידה שלו, ולפי זה ייקבע סכום הזכאות שלו במענק שימור עובדים.

לצערנו, מענק הוצאות קבועות, הזמנים, עד שמקבלים את המענק, עד שמקבלים את ההחלטה בתיק שלהם זה עד 100 ימים, ואחר כך משיגים ועוד 120 יום. אנחנו חושבים שלפחות חצי שנה, ארבעה חודשים.

למה לוקח זמן למענק הוצאות קבועות?

לוקח להם המון זמן עד שנותנים מענה.

אתם כל הזמן מספרים שהכול עובד מהר, מתוקתק.

בכל הסדרות של המענקים, ואני מזכירה שהיו לנו חמישה-שישה סבבים, ושילמנו את המקדמות בספטמבר-אוקטובר, אז היו לנו מעל 250,000 בקשות. הטיפול הסתיים – בקשות שאושרו זה כ-216,000, ויש בקשות שבטיפול- - - ויש בקשות שבטיפול, הרבה פחות מ-10%, עדיין נמצאות בתהליך בדיקה, ואני מזכירה שבהתאם להחלטה שנתקבלה כאן, אנחנו משלמים מקדמה בסכום של 60% מהמענק. לצערנו, מתברר גם שיש מצבים שאחרי שבדקנו, 60% זה יותר מדי וצריך להחזיר. בפועל הכספים האלה משולמים, ואם יש בעיה שמשהו התארך מעבר לזה, תעבירו אלינו ונבדוק.

הוא אומר שהוא רוצה לחכות, לראות, מענק הוצאות קבועות, כדי להחליט אם הוא פונה למענק השני. את מכירה מצב כזה?

זה לא מענק שלהם.

זה מענק של רשות התעסוקה. אני מבינה.

זה מענק שימור עובדים שתלוי במענק הוצאות קבועות, ומשלמים מקדמות. הבעיה היא לא תשלום המקדמות אלא ההחלטות בתיקים. יש לי מקרים שהזמן עבר ואפילו השגות של מעל 120 יום שאפילו לא עומדים בחוק. אני לא אומר שהם לא נותנים מענה, אבל יש מענק של ספטמבר-אוקטובר, יש גם זמן להגיש את הבקשה, ומענק שימור עובדים תלוי באותו מענק. לכן חייבים להאריך את עידוד תעסוקה כדי לאפשר לאדם להחליט איזה מענק הוא מעדיף – עידוד תעסוקה או שימור עובדים. אני לא מדבר על הוצאות קבועות. זה תלוי בהוצאות קבועות, ההחלטה.

יש לכם עמדה, אגף תקציבים?

קודם כל, כפי שיושב-ראש הוועדה ציין, זו הצעה שהגיעה מהוועדה והסכמנו לה ואפילו החלנו אותה רטרואקטיבית על אותן בקשות שהוגשו גם קודם. לגבי הקושי שמעלה הנציג של לשכת רואי החשבון, בסופו של דבר המנגנון שעשינו לגבי המענק – אנחנו מכשירים אפשרות בחירה לאותו בעל עסק לבחור לאיזה מענק הוא זכאי, בהינתן שהתקופה הרלוונטית שבה יש לך קופה הוא חודש ספטמבר, שגם אפשר לקבל עבורו את מענק עידוד תעסוקה וגם מענק שימור עובדים. בעצם המענק אושר אצלך. הוא מוגש מיוני. ההגשה הראשונית מוגשת מיוני, והמעסיק מקבל, בהינתן שהתנאים מתקיימים - הוא לא צריך להגיש בקשה נוספת עבור החודשים אוקטובר וספטמבר, ואם תינתן בחירה למעסיק, גם שירות התעסוקה פנו אלינו והם דיברו אתנו על מעסיקים שמבקשים לוותר על המענק באותו חודש. האפשרות הזו תישמר. אין מניעה בעתיד למנוע את הכפל הזה, ולא צריך לדעתנו להעלות את המענק מעבר. אני מזכיר, יושב-ראש הוועדה, שעצם זה שאנחנו ממשיכים את המענק זה הוצאות נוספות על המדינה, החזקת מענה לפניות הציבור, החזקת מערכי בקרה וכו', ופה אנו עושים הארכה מאוד משמעותית, של מספר חודשים מעבר למה שתוכנן. לכן אנחנו מבקשים שיישאר המועד הקבוע עד סוף דצמבר. אנחנו מאפשרים להגיש אפילו על אותו חודש מאי באפריל, אותו מעסיק יוכל לבקש חצי שנה אחורה את המענק, ולדעתנו זה מענה הולם.

מה התשובה שלך למה שהוא העלה, שהוא מחכה לתשובה על מענק אחד כדי להחליט איזה מענק עדיף לו.

הוא מגיש את המענק עבור חודש יוני. הוא לא מגיש אפילו עבור החודש הרלוונטי. בודדים המעסיקים שהגישו עבור חודש אוקטובר ובלבדו, אלה מעסיקים בודדים. כפי שציינה נציגת רשות המיסים, אין הרבה מעסיקים שהיו מקבלים עד אז את המענה הרלוונטי. לדעתנו, כדי לא למנוע עכשיו את ההוצאות הממשלתיות על המשך שימוש במערך הזה אנו מציעים לבחון את זה עד סוף חודש דצמבר, כפי שתיקנו בפעם שעברה.

ואם יתברר בדצמבר שזה לא מספיק, תסכימו להאריך את התקופה? נוכל להכניס למשל, ששר האוצר באישור הוועדה יוכל להאריך את התקופה?

הייתי מעדיף להשאיר את זה כמו שזה, כמו שעכשיו, נבחן את המקרה לגופו. אנחנו כמעט כל כמה ימים נמצאים אצלכם בדיון בהקשר הזה.

לא בחקיקה. זאת חקיקה ראשית. יש הבדל בין צו של שר האוצר לחקיקה ראשית.

לא הייתי רוצה לתת מענה בהקשר הזה. אני חושב שנכון לתת מענה עד דצמבר ואז לקבל החלטה בהתאם. לא הייתי רוצה לעשות כרגע שינוי מעבר למה שתוקן. היועצים המשפטיים שלנו גם כרגע לא נמצאים בשיח. אני לא רוצה עכשיו להתחייב על משהו כזה.


(היו"ר אופיר כץ, 13:49)

משרד הכלכלה.

אמשיך את מה שאיציק אמר. אנחנו מפעילים את מענק שימור עובדים. הוא נפתח היום, אגב. בהזדמנות הזו, בשעות הקרובות אמור לעלות לאתר שלנו. אסביר את הבעיה שהעלו לשכת רואי חשבון. אני חושב שהפתרון של עד סוף דצמבר לדעתי כן מספיק, כי המענק שלנו של שימור עובדים פתוח להגשה לפי החלטות הממשלה עד סוף יוני 21', כלומר מה שהוא יקבל במענק עידוד תעסוקה ומה שהוא צפוי לקבל, הוא יידע והוא יכול לדעת גם אצלנו לפי שיעור הירידה במחזור. נכון שמחכים לתשובה מרשות המיסים, אבל רוב העסקים מקבלים תשובה מהר. יש מעט עסקים שמחכים לתשובה. יכול להיות שבמקרים האלה - אשר לבדוק אותם פרטנית בפנייה לגופים כאלה ואחרים. אני לא חושב שצריך פה הארכה נוספת מעבר ל-31 בדצמבר, שהיא באמת הארכה מבורכת. היא באמת היתה מתבקשת מבחינת ההתאמה של שני המענקים האלה.

סעיף 6. הגדלת שיעור המקדמות. אתה רוצה להתייחס לפני שנקריא?

אמרנו בדיון הקודם - אנחנו מתנגדים. יש לזה עלויות משמעותיות.

תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון מס' 15 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש). בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון מס' 15 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020 , בסעיף 6ד המובא בו –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "אפריל" יבוא "ינואר";

(2) בסעיף קטן (ב)(1), במקום "ב-25%" יבוא "ב-50%";

(3) בסעיף קטן (ה) –

(1) בפסקה (1), פסקת משנה (א) – תימחק.

(2) פסקה (2) – תימחק.

הגדלת שיעור המקדמות במענק העבודה, הם הסבירו גם בפעם הקודמת שהם מתנגדים. בבקשה.

כי זה כרוך בעלויות תקציביות גבוהות. איציק בזום, הוא יפרט אותן. מדובר בהגדלת שיעור המקדמה וגם הוספת תקופה של שלושה חודשים אחורנית. זה משהו שעבר דיון ממצה לטעמי בוועדה.

זה משהו שהתבקש בדיונים על הצעת החוק, והתנגדתם. הוועדה השאירה את זה בצריך עיון. אתם עדיין בעמדתכם?

נכון. הוכנסו גם שינויים אחרים שהתנגדנו אליהם כמו עם קרוב משפחה.

סעיף 7 – עבודה מועדפת.

עבודה מועדפת – לא מתנגדים.

אתם אנשים חכמים. אנחנו עושים לכם את העבודה, ומה שאנחנו רוצים – אתם אומרים לנו: לא.

תיקון חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022), יקראו את סעיף 174(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 , כך שאחרי פסקה (2) יבוא –

"(3) על אף האמור בפסקה (1), לעניין מי שהשתחרר משירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון, בתקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) ועד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020), יקראו לגביו את פסקה (1) כך שאחרי "יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה" יבוא "במשך שנתיים מיום שחרורו";

(4) על אף האמור בפסקה (2), לעניין מי שהשתחרר משירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון, בתקופה שבין כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) ועד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020), יקראו לגביו את פסקה (2), כך שבמקום "שנתיים" יבוא "שלוש שנים"".

החזר מקדמות – מה המצב?

כפי שאמרנו בפעם הקודמת, אנחנו מתנגדים. זה תיקון מיותר. היו 717 בקשות בסך הכול שביקשו את המהלך. פחות מ-60 מיליון שקלים, זה היה הצורך. זה נראה לנו תיקון מיותר לחלוטין. מעבר לזה מה שהסברנו זה שממילא בתחילת שנת 2021 שנתיים- - - והכספים ששולמו הוחזרו ממילא. לפתח את כל המהלך הזה גם ייקח כמה חודשים כך שאנו לא רואים בזה לא צורך ולא תועלת.

הבקשה של שלמה קרעי, בנק חברתי.

מהבדיקה הראשונית שעשיתי יש פנייה לחטיבה המקצועית ברשות המיסים לקבל החלטת מיסוי. היא בטיפול הגורמים שפנו בעניין הזה. לא קיבלו תשובה שלילית.

בדקתם מתי הם הגישו את הבקשה?

אנחנו יודעים שהם בטיפול.

אנחנו יכולים להשאיר את זה לקריאה הראשונה ולקראת הקריאה השנייה והשלישית תדווח לנו איפה עומדת הבקשה, ולפי זה הוועדה תוכל לקבל החלטה. אתם מתנגדים פה למחצית הסעיפים.

אנחנו ביחסי עבודה.

אנחנו לא ביחסי עבודה. עם שגית – בסדר. אם יהיה צורך, נוריד את זה בשנייה ושלישית.

אם נהיה במצב שבו כל אחד שפונה להחלטת מיסוי לרשות המיסים, לפני שקיבל תשובה הולך ויוזם תיקון חקיקה, לדעתי זה מצב לא ראוי.

גם לא ראוי שאנחנו עובדים בשבילכם. יש פניות שאנחנו צריכים לטפל בהן, ואתם כל הזמן אומרים לנו: לא.

אתה מציג את זה כפנייה ספציפי של נישום ספציפי. מדובר פה בסוף בבנק חברתי, ויש לו מטרה חברתית ותכלית יותר רחבה מאשר פנייה של נישום ספציפי שבגללו מתקנים פה את החקיקה – זה אחת. שתיים, אנחנו מציעים לך להשאיר את זה לקריאה הראשונה כדי שתדווח שהפנייה טופלה בדרך כזו או אחרת עד אז.

ואז נוריד את זה, אם לא יהיה צורך.

הבקשה לפרוס תשלומים?

לא מסכימים.

מס הכנסה שלילי – רוצה לגעת בזה עכשיו?

הם התנגדו.

יש קנסות שהאזרחים קיבלו בתקופה הזאת. לא משנה אם זה של העירייה, של המשטרה. חלק היו בבידוד, היו חולים, וסיבות כאלה ואחרות. אפילו כחודש היו בבית. אני חושב שבמקום הזה אנחנו יכולים לקבל את דחיית הקנסות האלה לפחות בתקופה של עוד 60 יום מאז שפג. אני אומר, יש קנסות שהאזרחים קיבלו – דוח עירייה או משטרה. היו כאלה בבידוד, ויכלו להגיע במצטבר – מכיר אנשים שהיו חודש וחצי בבידוד. לא יצאו, לא שילמו. בואו נאריך להם גם את התקופה של הקנסות האלה. אפשר להגיע ל-60 יום, ל-90 יום, להאריך להם, את כל הקנסות.

קנסות מינהליים?

נכניס את זה פה. אפשר להכניס את זה בחוק. הכנסנו פה כמה דברים שלא קשורים.

גם לא הם יכולים לתת על זה מענה. צריך לזמן דיון – אין לנו בהצעת חוק טרומית נושא חדש. לכן יש כאן עבודה מועדפת. אבל עבודה מועדפת הוועדה קיימה דיון, שבו הובעה הסכמה מצד נציגי הממשלה. פה צריך לזמן את האנשים המתאימים כדי לשמוע את עמדתם.

אפשר לזמן אותם.

אפשר לקיים דיון ולהזמין את האנשים. אני תומך בזה.

אנחנו מתלבשים פה על חוק. אגב, זה קרדיט שלך - אני נותן לך את הקרדיט.

נראה מה לעשות עם זה.

אז נשאיר את סעיפים 1 ו-2 מחוץ לתמונה. תכף נדבר עליהם. סעיף 3 יורד. זה הקדמת פקיעת הוראת השעה. סעיף 4 זה הארכת התקופה – לבקשת נציגי הממשלה, זה נשאר, והם כבר עובדים לפי זה. סעיף 5 נשאר, בפסקה (2) המועד יהיה עד יום 28.2.2021. סעיף 6 יורד, הגדלת שיעור המקדמות.

אבל לגבי מס רכישה?

סעיף 5 נשאר. המועד שלא יבוא במניין זה ממרס עד 28 בפברואר.

זה לקריאה ראשונה. אנחנו נשתדל שזה יהיה גם בקריאה השנייה והשלישית.

צריך להידרש לנושא העלות התקציבית, כי קיימת בהצעה הנוכחית - בנוסח הנוכחי יש לזה עלות תקציבית.

אם הממשלה מביעה הסכמתה, גם אם יש לזה עלות תקציבית, אין בעיה. אם היא מביעה התנגדות- - -

הממשלה לא מביעה התנגדות כי סיכמנו שנעביר את זה בקריאה ראשונה, ואחרי זה נדון ונעשה את זה בשיתוף פעולה.

אם זו ההסכמה, נכתוב בהצעה את הערכת העלות התקציבית שתאמרו לנו, אבל אתם מביעים הסכמה לקדם את זה לקריאה ראשונה בלבד. זה מה שאומר חבר הכנסת אופיר כץ.

דיברתי עם ראש מטה השר. הוא הסכים בתנאי שזה יהיה רק לקריאה ראשונה, ואחרי זה נדון ונדבר על זה.

אני צריכה לבדוק את זה.

היא לא יכולה להסכים בלי הצד המאזן. זה לא עניין של רצון אלא עניין של יכולת. זה מגבלות על הממשלה שהכנסת משוחררת. הכנסת יכולה להביא 50 ח"כים ולאשר מה שהיא רוצה.

אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה. אתם עדיין לא צריכים למצוא את המקור, כי זו לא הכרעה סופית.

בדרך כלל מה שהוועדה עושה, ולא חייבת לעשות עכשיו – היא תחליט לבד – שיש רביזיה במטרה להגיע להסכמות- - -

לא צריך רביזיה בשביל בדיקה פשוטה.

אני הבנתי מראש המטה של השר משהו אחר.

אז תבדקי.

סעיף 7, עבודה מועדפת, יש עליו הסכמה, והקראנו את הנוסח. סעיף 8, החזר מקדמות, לנוכח התנגדותם אני מוותרת בשמך. סעיף 9 – נשאיר אותו לקריאה ראשונה ולאחר מכן נראה. פריסת תשלומים יורד.

9. תיקון חוק מס ערך מוסף. בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, בסעיף 1 –

(1) בהגדרה "מוסד כספי", פסקה (3) – תימחק;

(2) בהגדרה "מוסד ללא כוונת ריווח" או "מלכ"ר", בפסקה (2), המילים "ושאינו מוסד כספי" – יימחקו.

סעיפים 1 ו-2 - הקראנו אותם בעבר. אתה רוצה לחזור על עמדתכם?

אמרנו שבמצב מיוחד, למצבים שמקבלים מענה באופן פרטני – דחיות מועדי תשלום, דחיית מועדי הגשת דוחות. אנחנו רוצים לשמור על הגמישות ולתת את המענה במקרים המתאימים.

האם יש סעיף שקובע את שיקול הדעת הזה למנהל רשות המיסים בפקודה?

יש סמכות לפקיד השומה לתת הארכות תשלומים. אנחנו משתמשים במצבים שהם מאוד משמעותיים, אנחנו נותנים ארכות כלליות או פריסות תשלומים או דחיות לדיווחים בצורה גורפת לאוכלוסיות מסוימות שנראה רלוונטי. מעבר לכל זה ובעבודה שיטתית שלנו אנחנו באופן שוטף במקרים שבהם אנחנו משתכנעים שבמקרה ספציפי צריך לתת ארכה או לדיווח או תשלום או גם וגם או לפריסה, אנחנו משתמשים בסמכויות האלה בצורה מושכלת. עד עכשיו הראינו שהדברים נעשים בצורה נכונה עם איזונים נכונים בין הצרכים והיכולות של האנשים לשלם.

אני חייבת לומר לך שזה לא מדויק, וקיבלנו לא מעט פניות בזמנים של מצב מיוחד בעורף. פנינו, גם יושב-ראש הוועדה, גם לי יצא לפנות, וביקשנו את הארכות האלה. נכון שבסופו של דבר חלק מהפעמים הן גם ניתנו, אולי רוב הפעמים, אבל הרבה פעמים הן ניתנו בדקה ה-99, אחרי שאנשים כבר נשארו במשרדיהם עד חצות וזה היה די מיותר. הרבה פעמים אתם אומרים עובדות ואני מקבלת אותן והן נכונות. במקרה הזה גם אני עצמי טיפלתי במספר פניות, ואני לא חושבת שהארכות ניתנו בצורה מסודרת כזו שיכולה להניח את הדעת, כפי שהצגת כאן. לכן אני שואלת, אם תסכימו שנכניס במקום הסעיפים האלה שקובעים הוראה ברורה, ואני כן השתכנעתי מנציגי משרד הביטחון, שביקשו שלא לקרוא את ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עם דחיית תשלומים כאלה ואחרים, אבל אני כן מציעה לקבוע הוראה כללית של אותה סמכות לדחייה במצבים מסוימים. זה לא ישנה הרבה מהמצב הקיים, כי ממילא יש לכם סמכות גם לדבריכם, אבל זה כן ייתן לנו את האופציה לדעת, שאתם אמורים לשקול את השאלות האלה.

שוב - אני חושבת שאין צורך לקבוע הוראות נוספות בחקיקה. אם במצבים מסוימים היה צריך לתת ארכות מעבר למה שניתן, אפשר לבדוק את הדברים ותמיד אנו פתוחים לשמוע הערות.

אנחנו לא מציעים לשנות את זה. רק אומרים לתת את הסמכות הזו.

אני מציעה להסתפק בזה שנאמר פה לפרוטוקול הוועדה.

אני מדבר על החוק. נקבע בחוק שמה שאת מתארת, יהיה בחקיקה. שתהיה סמכות לפקיד השומה או לרשות המיסים.

מאחר שאנחנו חושבים שגם ככה יש לנו סמכויות לתת אורכות, אנו לא חושבים שיש צורך לקבוע סמכות על הסמכות שכבר יש לנו. זו אותה סמכות שכבר מתקיימת. לכן זה נראה קביעה מיותרת, שאולי מישהו יחשוב שבעבר נתנו את הארכות האלה ללא סמכות.

תפנו אותנו למקור הסמכות.

בחוק מע"מ זה 73, לדעתי - מהזיכרון.

לדעתי, חבר הכנסת אופיר כץ יצא לדבר- - -

יש כל מיני. יש אורכות להגשת דיווחים שונים.

למה יש לכם בעיה עם זה?

זה נראה לנו מיותר. נראה לנו לא נכון להוסיף סמכויות שממילא קיימות ולייחד אותן למצבים מיוחדים. כרגע המצב החוקי- - -

את מדברת על זה שיש סמכויות כלליות לפקיד השומה לקבוע תשלום, לקבוע פטור, לקבוע דחייה, כי יש סמכות לרשות המיסים?

נכון. אנחנו חושבים שלא נכון לקבוע סמכויות שונות- - -

אבל אנחנו חושבים שזה נכון אם מדברים על מצב מיוחד בעורף. במציאות שבה יש מצב חירום, אנחנו חושבים שצריך לתת לו יותר סמכות.

לא נתקלנו בקושי כרגע.

תהיתי הרבה פעמים על זה.

היא אומרת: חבל שאתם לוקחים לנו את שיקול הדעת.

משאירים, רק מדגישים את זה על מצב מיוחד.

אתם מנסים לתת לנון שיקול דעת שיש לנו ממילא. נראה לנו שזה מיותר. חבל. בסך הכול, גם אם זה 99.9% מהמצבים, ידענו לתת מענה טוב, נראה לנו שלא נכון לעסוק בזה ולהוסיף סמכויות. זה גם עלול להתפרש בצורה הפוכה שניתן רק למצבים האלה. נראה לי שכרגע המצב הוקי מאפשר למשק ולכל המערכת להתנהל בצורה טובה ומספקת. אנחנו מציעים להישאר במצב הקיים.

אני עושה הפסקה שתי דקות.


(הישיבה נפסקה בשעה 14:05 ונתחדשה בשעה 14:07.)

אני רוצה להחליט כך: לגבי הנושא של דחיית המועדים לתשלום מס או למקדמות, מירי מאוד מתנגדת לזה. אני מבקש בכל זאת שיהיה נוסח, שתהיה סמכות. אני מבקש שתתאמו את זה יחד עם הלשכה המשפטית להגיע לנוסח שתהיה לכם סמכות בעניין של המועד הזה.

כלומר לתת שיקול דעת למנהל רשות המיסים, לבצע דחייה במצבים מסוימים, לתאם אתם נוסח לקראת הקריאה הראשונה. סעיפים 1 ו-2 יורדים, ונתאם נוסח של סמכות מנהל רשות המיסים. סעיף 3 יורד. סעיף 4 נשאר בנוסחו, כפי שהקראנו. סעיף 5 נשאר בנוסחו, רק במקום 30.6.2021 שיניתם ל-28.2.2021. סעיף 6 יורד. סעיף 7 זה עבודה מועדפת – כפי שהוקרא. סעיף 8, זה החזר מקדמות, הוא יורד. סעיף 9 נשאר, והם ייתנו תשובות בדיונים על הקריאה השנייה והשלישית. היה נושא שרצית להעלות?

לא.

יש דברים שהייתי רוצה להוסיף, לפחות בהסכמה. נדבר על זה. אני מציע לדחות לשבוע הבא ולעשות אז את ההצבעה.

מה אומרים לאנשים?

מה לעשות?

יעל וגיא, נדחה את זה לשבוע הבא אבל הפעם תחזרו עם תשובות לפני הדיון כדי שנוכל להגיע לדיון או מתואמים או שאנחנו יודעים מה הנוסח בלי תיאום אתכם. שנגיע לדיון עם תשובות ברורות.

אנחנו רוצים תשובה לפני הישיבה, שנדע להיערך לעניין הזה. אם היא תהיה חיובית, נעשה את זה בהסכמה. בשנייה והשלישית נראה מה שאנחנו עושים. לא בהסכמה – תגידו את התשובה הזאת, וכל אחד יחליט לעצמו בוועדה, האם הוא הולך נגדכם, ומצביע בעד, כפי שהוועדה מציעה, או הולך אתכם, אז נשנה או נעשה. אני מבקש תשובה. לא תהיה תשובה – מבחינתי זה הצבעה כפי שדיברנו עכשין.

נביא תשובות לכל הנושאים.

אני רוצה תשובה לגבי ניכוי הוצאות הנפקה, מה שהיה בדיון הקודם – האם הולכים לזה. אני צריך לדעת את זה. גם לפני הישיבה הבאה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:20.