פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



17
ועדת הכספים
30/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 189
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ד בכסלו התשפ"א (30 בנובמבר 2020), שעה 12:00

דיון מהיר בנושא: "השבת שעות הטיפוח לתלמידי המוכש"ר, והעברת מתווה לתקציב שוויוני לגני חינוך מיוחד לתלמידי המוכש"ר

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
קרן ברק
אופיר כץ
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ'
יצחק פינדרוס
אלכס קושניר
שלמה קרעי
אנטאנס שחאדה
קטי קטרין שטרית

ישראל אייכלר
יוסף טייב
יעקב טסלר
עודד פורר

מוחמד חלאילה - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

משה שגיא - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

דוד שרפר - יו"ר, פורום מוכש"ר

אברהם פינזל - מנהל תלמוד תורה

מרדכי יעקובזון - מנהל תלמוד תורה

טמיר כהן

הילה לוי

"השבת שעות הטיפוח לתלמידי המוכש"ר, והעברת מתווה לתקציב שוויוני לגני חינוך מיוחד לתלמידי המוכש"ר"

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום, הסעיף האחרון בנושא: השבת שעות הטיפוח לתלמידי המוכש"ר, והעברת מתווה לתקציב שוויוני לגני חינוך מיוחד לתלמידי המוכש"ר. החברים שהציעו את הדיון המהיר הם יוסף טייב, שלמה קרעי, יעקב טסלר ואלכס קושניר. נלך לפי הסדר, יוסף טייב ואחריו שלמה קרעי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על כך שהסכמת לכנס את הדיון באופן בהול.

רק שתדע, זה בהול וכולי, אבל אנחנו מדברים על זה כבר הרבה מאוד זמן.

לקחתי לי את המילים. לא נתת לי אפילו לפרגן.

בבקשה.

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, אני יודע שאתה עוסק בזה הרבה זמן כדי לתקן את העוול של שי פירון, בשעתו. אני באמת חושב שילד הוא ילד, ולא משנה אם הוא לומד במוכש"ר, בממלכתי או בממלכתי-דתי. הוא צריך לקבל את המענה שמגיע לו ואת החינוך שמגיע לו. לכן ביקשתי להעלות דיון מהיר לגבי השארת שעות הטיפוח. מחודש ינואר קוצצו התמרוץ והטיפוח לתלמידי המוכש"ר, ואני מקבל עשרות פניות של ילדים עולים – אגב, זה גם אחד הקריטריונים, חוץ ממיקום בית הספר – וזה מגדיל את הסל. לצערי, תלמידים עולים לא מקבלים מענה, ובעקבות כך נכנסתי לסיפור. אני רוצה לברך גם את שלמה קרעי, שנלחם על זה. האמת, הופתעתי מכך שאלכס הצטרף ונכנס גם לסיפור הזה.

אתם לא מכירים אותו.

אני לא חבר ועדת הכספים.

למה? למה?

באמת, תודה רבה.

אלכס, איפה תקבל כזאת הגנה?

אני רואה פה קואליציה מקיר לקיר.

אדוני היושב-ראש, אנחנו העלינו את הנושא הזה כשישב בכיסא שלך חבר הכנסת פינדרוס, והוועדה ביקשה ותבעה שהתקציב יעבור. התקציב הוקצה במשרד האוצר, ולצערי הכול תקוע. האוצר התחייב להביא את זה מתחילת שנת הלימודים רטרואקטיבית, והדבר הזה לא קורה. משום כך, אני מבין שצריך מתווה, ואני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, לראות איך אנחנו פותרים את הסוגיה הזאת אחת ולתמיד.

אני חוזר לתחילת דבריי – אני יודע שאתה נלחמת על זה – לתקן את העוול הזה, שנעשה על ידי שי פירון בשעתו, ואני מקווה שהיום נוכל לצאת עם בשורה.

תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי.

תודה, אדוני יושב-הראש, אפשר לומר שהנושא שנמצא כאן על סדר-היום, הוא על סדר-היום כמעט מהיום הראשון שלי כחבר כנסת לפני קרוב לשנתיים, מחודש מאי 2019. מדובר בנושא גני הילדים בחינוך המיוחד, המוכר שאינו רשמי. מצאו משהו בקטנה לשנה הקודמת, אמרו שיציגו מתווה מפורט ושזה יתחיל מתחילת שנת תשפ"א. אני מבין, אלא אם כן משה שגיא יעדכן אותנו אחרת, שזה עדיין לא, וחבל. אני מרגיש בכל פעם כמו אחד שעובד פול גז בניוטרל. כאילו הוועדה אין לה מילה. כל חברי הוועדה בקונצנזוס בנושא הזה, והילדים הכי מסכנים, אלה שהכי צריכים את מדינת ישראל, נופלים בין הכיסאות.

אני מודה לחבר הכנסת טייב ולך, אדוני היושב-ראש, לאלכס ולכל מי שהצטרף. חשוב מאוד שיהיה כאן קונצנזוס מקיר לקיר בנושאים האלה.

הנושא השני קיים עוד לפני שהגעתי לכאן, ואתה התחלת לטפל בו. פנית במכתב לשר החינוך דאז, יושב-ראש המפלגה שלך, סמוטריץ', נפתלי בנט, שיתקן את העוול שעשה שי פירון בכנסת הידועה לשמצה. הדבר הזה לא תוקן, לצערי, ואני לא יודע למה לא התעקשתם אז יותר כדי שהדבר הזה יבוא לכדי פתרון. עד היום אנחנו אוכלים את הפירות הבאושים של מה שהיה כאן באותה כנסת. למעשה, זה איזושהי רמייה גם כלפי חברי הוועדה, כי כאשר אישרנו באוגוסט ובספטמבר את התקציב ההמשכי, עם הגדלה של 11 מיליארד שקלים, אמרו לו במפורש שפעולות שנמשכות בשנת 2020, ימשיכו לקבל תקצוב, גם אם זה דרך כספים קואליציוניים. כתבנו את זה במפורש ברחל בתך הקטנה, אבל כמו לבן הארמי, בפרשה שקראנו שלשום, שוב אנחנו מקבלים את אותה רמאות: לא הבטחנו, כן הבטחנו, לא הייתה כוונה, כן הייתה כוונה. בסופו של דבר, תלמידים שלא נמצאים תחת המוכר הרשמי, או תחת רשתות שמקבלות סיוע יותר רשמי מהמדינה, מקבלים תקצוב של 31%, לפי מה שנמסר לנו. נניח שהם מקבלים 50% או 60% - זה לא מספיק. למה ילדים קטנים צריכים לסבול, צריכים שיהיו להם פערי תקציב וחוסר שוויון ברמת החינוך שהם מקבלים? זה דבר שלא מתקבל על הדעת.

אני מבקש ממך, אדוני יושב-הראש, פעם אחת לתפוס את הפטיש שיש לך כאן ביד, ולהגיד: שום דבר לא יעבור כאן, עד שהדבר הזה לא יטופל. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה להגיד לך, ואתה תלמד את זה במשך הזמן, שאפשר לתפוס את הפטיש, אפשר לעצור הכול, אבל כמה דברים אנחנו מעבירים וכמה דברים אנחנו לא מעבירים? צריך לדעת לעשות סדרי עדיפויות, הרי מה אתה רוצה, שהממשלה תיפול? מה אתה רוצה שיהיה? תגיד. אנחנו חיים פה עם סדרי עדיפויות. כמה נלחמנו על הנושא של ילדי המוכש"ר בחינוך המיוחד? נלחמנו וזה סודר.

זה לא סודר. זה חלק מהדיון וזה לא סודר.

אני אגיד לך מה סודר. יש הסכמה, אבל הכסף עדיין לא עבר. קשה להיפרד מהכסף, משה.

הדבר הקל והטבעי ביותר, מבחינתי, הוא להגיד: נעצור הכול. אבל צריך להגיד מה ההשלכות של נעצור הכול. בעניין התמרוץ והטיפוח, נעצור הכול.

גפני, מה שעצוב זה המילה "נלחמים". עכשיו אני חוזרת מישיבת ועדת החינוך, שם מדברים שעל החינוך הממלכתי כופים עליו הדתה. הם רוצים שזה ייגמר, שלא יהיה בכלל, שהם לא ייכנסו בכלל כי הם רוצים שוויוניות.

תודה רבה. יעקב טסלר לא כאן? אלכס קושניר, בבקשה.

הייתי בדיון שדובר בו על מעמדו החינוך הממלכתי. אני חושב שכל ילד הוא ילד, ולא משנה האם יש לו כיפה על הראש או לא, איזו כיפה ומה צבע הכיפה. יותר מזה, אני חייב לומר שלכל ילד יש את הזכות במדינת ישראל לקבל את החינוך שהוריו רוצים לתת לו. לא יכול להיות שכאשר הוא מגיע לבית ספר ממלכתי הוא מקבל תכנים דתיים, ולא בטוח שזה מה שההורים שלו רוצים. מצד שני, לא יכול להיות שילדים מגיעים לבית ספר שמקבל סבסוד מהמדינה, אבל הילד לא מקבל לימודי ליבה.

בכל מה שקשור למוכר שאינו רשמי, אני חושב שיש פה ניסיון מכוון לדחוק אותם הצידה, ולנסות לגרום להם איכשהו להיכנס לתוך הרשתות. ברשתות יש ניסיון ללמד לימודי ליבה ואני חושב שיש פה איזשהו מאמץ מכוון לדחוק אותם הצידה. לכן, אלה פערי התקציב – אני מנסה לשים את הדברים על השולחן כפי שהם. בדיוק באותה מידה יש ניסיונות של הרבה מאוד הורים, להכניס את התלמידים שלהם לבתי ספר ממלכתיים חרדים, אבל המדינה לא מתקצבת את זה, ולא נותנת לבתי הספר האלה לקום. לכן אני חושב שאנחנו צריכים לנסות לעשות זום אאוט, לחשוב בכלל על כלל החינוך ולהבין סוף סוף פעם אחת ולתמיד, שזה לא משנה מה הרקע של הילד. אם הוא מקבל חינוך שוויוני, לא תהיה לנו שום בעיה, ולא משנה מה הצביון שלו. לכל ילד אפשר להתאים מסגרת, אבל התמיכה של המדינה חייבת להיות שוויונית בתנאי שמתקיימים באותם בתי הספר לימודי ליבה. זאת עמדתי ולכן אני פה. תודה.

תודה רבה. ינון, בבקשה.

הרב גפני, יישר כוח על הדיון, אבל בכל הזדמנות אנחנו מעלים את זה. גם קודם העלינו את זה ולפני שנציגי האוצר יצאו מכאן, קראת להם ודיברת איתם גם על שעות הטיפוח והתמרוץ. מיקי לוי לקח את זה כדגל את נושא גני החינוך המיוחד המוכש"ר. אני רוצה להזכיר לכם שהגענו ל-17.5 מיליון השנה ללא התניה. בהתחלה הציבו תנאים ואחרי מאבק של כולם, שהובילו שלמה ומיקי, בסופו של דבר הוחלט על 17.5 מיליון ללא התניה. בשבוע שעבר ישבו פה נציגי האוצר, וכששאלנו אותם מה עם הכסף הזה, בהם אמרו: אנחנו העברנו, הכסף נמצא במשרד החינוך. בנוסף לכך, עברו פה גם 90 מיליון שקלים לשנת תשפ"א. אני מזכיר, לא ל-2021 אלא לשנת תשפ"א. אנחנו נמצאים כבר חודשיים אחרי תחילת הלימודים של החינוך המיוחד, וזה עדיין לא הגיע.

בכל פעם יש לנו ויכוח עם האוצר, ואולי הם מצפצפים על הוועדה, אבל ממשרד החינוך לא ציפינו שהם יצפצפו עלינו ועל ילדי ישראל. אני לא חושב שזה המקום, במיוחד כשזה נוגע לילדים מהחינוך המיוחד. אתה יכול לבוא לציבור החרדי ולדבר על ליבה או לא ליבה, אבל זה דבר שמוסכם מקיר לקיר. אין שום סיבה שמשרד החינוך יזלזל בילדים האלה, ולא יעביר את מה שמגיע להם; יזלזל בגננות ולא יעביר להן את מה שמגיע להן.

תודה רבה. אופיר, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני מברך את היוזמים של הדיון החשוב הזה. בדרך כלל, כשאנחנו מעלים דברים ונלחמים עליהם, אנחנו מגיעים לתוצאה. במקרה הזה, מי שמוביל את זה – חברי שלמה קרעי – כבר חודשים הוא מעלה את זה בכל הזדמנות וגם חבר הכנסת מיקי לוי. בכל פעם זה עולה מחדש והיום זה בא בצורה של דיון מהיר. זה הנושא היחיד שאנחנו לא מקבלים עבורו תשובה. אנחנו מקבלים תשובות שנוחות לאותו רגע, וכשרוצים לראות אם קורה משהו הלכה למעשה, זה לא קורה. באמת הגיע הזמן שנשים לזה סוף. אנחנו לא נרפה מהעניין הזה, עד שיימצא פתרון הולם לאותם תלמידים וילדים, שיקבלו את מה שמגיע להם. תודה.

קטי, בבקשה.

תודה רבה, באמת זה דיון מאוד חשוב, והוא בהמשך לעוול המשווע שנעשה לחינוך המוכר. אנחנו רואים את זה גם בגני הילדים וגם בחינוך המיוחד. צריך להפסיק עם כל ההגבלות שמגבילים את החינוך מוכר. אומרים: אם תלמד לימודי ליבה, תקבל כך וכך. לא עושים את זה לציבורים אחרים במדינה. זה עוול בל ישוער.

למי לא עושים את זה? איזה ציבור לא לומד לימודי ליבה?

אתה יודע מה זה מזכיר לי? כשהייתה עלייה בתחלואה, יום יום פתחו את מהדורות החדשות עם תמונות של חרדים, חרדים כאן, חרדים בחתונות. כשהייתה עלייה בציבור הערבי, אף אחד לא מעלה את זה באמצעי התקשורת ולא בשום מקום. לכן, אני טוענת שהגיע הזמן, שכל אותם אנשים שמניפים את דגל השוויוניות, צריך להפסיק עם זה וצריך להתייחס אל הילדים החרדיים בדיוק כמו אל הילדים הדתיים-לאומיים ואל הילדים החילוניים. ילד לא בוחר לעצמו באיזה בית להיוולד, הוא נולד. וצריך להפסיק את העוול, כי אותם ילדים לא מקבלים את מה שמקבלים ילדים אחרים. הורים בבתים חרדיים משלמים אלפי שקלים כדי להשלים את הפערים בין מה שהם מקבלים לבין מה שילד אחר מקבל, ויכול להיות שהוא גר מעבר לכביש. זה חייב להיפסק.

בשביל זה צריך לימודי ליבה.

תמשיכו, תמשיכו. צריך זה וצריך זה. עוד הגבלה ועוד הגבלה ועוד הגבלה. עוד שנאה ועוד רוע. כמה שנאה ורוע לילדים.

בואו נישאר בקונצנזוס.

אלכס, זה לא הזמן ולא המקום.

אתם מבזבזים את הדיון. חבר'ה, אנחנו מדברים עכשיו על החינוך המיוחד.

תודה, ינון. חבר הכנסת שחאדה.

אדוני היושב-ראש, דיברנו על זה כבר כמה פעמים בוועדה, וזה בדיוק כמו בתי הספר המוכרים לא רשמיים בחברה הערבית. בתי הספר הכנסייתיים בעיקר, סובלים מאותה בעיה. אני בעד, אנחנו תומכים בדרישה של הזרם החרדי.

לא, סליחה, אין דרישה של הזרם החרדי.

אני מצפה שגם חברת הכנסת קטי שטרית ואחרים יתמכו וילחצו, כדי שהתקציבים יעברו גם לבתי הספר בחברה הערבית.

אמרתי את זה. אמרתי.

בסדר, היא אומרת את זה.

הם סובלים מאותו מחסור וכבר שנה שלמה לא מקבלים את הכספים לשעות הטיפוח. הוועדה צריכה להיות המזור לאותם בתי הספר בכל המדינה, תעזור להם ותלחץ להעברת הכספים. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, ביקשת?

מוסדות המוכר שאינו רשמי וגם מוסדות הפטור נמצאים במצב בלתי מתקבל על הדעת. הרי זה לא ייגמר היום, והיום לא יגיעו 84 מיליון שקלים בהעברה תקציבית. עוד לא ראיתי את זה. כל זמן שזה לא יגיע, כמו שאמר אדוני היושב-ראש, אתה לא תנוח ולא תשקוט עד שזה יגיע.

בשבוע שעבר התקיים פה דיון על הצהרונים של אותם תלמודי תורה, שקיבלו את המכה שלוש פעמים.

חבר הכנסת פינדרוס, אני מתנצל שאני מפריע לך באמצע. המצב שחור בלאו הכי, לא צרי לעשות אותו יותר שחור. עם הצהרונים התקדמנו. התקדמנו. זה עוד לא נגמר.

70%, וחסרים עוד 30%.

בסדר, בסדר. התקדמנו. בנושא החינוך המיוחד במוכש"ר התקדמנו. הדברים צריכים להסתדר, ולא צריך לעשות את זה יותר שחור ממה שזה.

אדוני היושב-ראש, זאת לא הייתה פליטת פה בנושא הצהרונים. אני מזכיר לך, שהרשויות המקומיות מורידות למנהלי בתי הספר עוד 10%, חוץ מאשר בירושלים. זאת אומרת, הם לוקים בכפל כפליים. הדבר הזה צריך לבוא לידי פתרון בשני מובנים: קודם כל, כמו שביקשת משר האוצר וממשרד האוצר ביום הראשון שחזרת לפה, אחרי סוכות, להעביר עכשיו 84 מיליון שקלים. אנחנו כבר בדצמבר, אנחנו לא נמצאים בתחילת השנה. סיפרו לנו סיפור משפטי, ובסופו של דבר, אדוני היושב-ראש, אתה יודע שהוא לא נכון. הם גם גילו שהוא לא נכון ויש פתרון משפטי ל-84 מיליון שקל. צריך להחזיר את זה.

דבר שני, הם צריכים להפסיק להיות הכבשה השחורה. יושב פה נציג משרד החינוך, והם צריכים להפסיק להיות הכבשה השחורה. הודיעו עכשיו על לימודים בחנוכה למשך חמישה ימים, מה עושים איתם? עוד פעם יפעילו את זה דרך מפעיל חיצוני? משרד החינוך הודיע שהוא ייתן עוד חמישה ימים. יביאו להם שוב מפעיל חיצוני, שיגבה תקורה פעמיים-שלוש? פעם אחת הרשות המקומית תגבה, פעם שנייה המפעיל יגבה, ובסוף, הילדים יקבלו 55%. דרך אגב, בלימודי ליבה, ל-19% אפשר לקרוא 55%.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחזק את ידיך במערכה הזאת כדי לגמור את הבדיחה הזאת. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת טסלר, ממציעי הדיון המהיר.

אדוני היושב-ראש, ממש בקצרה. לא שמעתי את החברים, אבל אני מצטרף למה שהם אמרו. אין לי ספק שכולם מבינים ותומכים בזה שהגיע היום לעשות קץ לכך, שאנחנו מופלים לרעה במשך תקופה ארוכה. אדוני היושב-ראש, אמרת קודם ש-70% מגיעים לפתרון; אנחנו לא מסתפקים ב-70%, וכל זמן שלא יהיה 100%, אנחנו נעמוד פה ונדרוש את מה שמגיע לנו. כבר הובטח כמה וכמה פעמים שאוטוטו זה קורה, רק שהבטיחו ולא נתנו יעד. לכן אנחנו דורשים לסיים את הסאגה הזאת פעם אחת ולתמיד, ולתת לנו מה שמגיע לנו לפי החוק. תודה.

חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה.

אני שמח שלמרות שהייתי פה ראשון, אתה נותן לי לדבר אחרון, כי באמת אין לי מה להוסיף.

אתה לא אחרון, הרב אייכלר אחריך.

אין לי מה להוסיף כי אמרו הכול. השאלה האמיתית היא מתי הוועדה הזאת, העומד בראשה ויתר החברים, שרובם שחקנים מרכזיים בקואליציה, יעברו משלב הדיבורים לשלב המעשים? אם זה היה באמת חשוב, זה היה נפתר כבר מזמן.

תודה רבה. הרב אייכלר, בבקשה.

גם אני רוצה לומר משפט אחד בלבד. אני ממש מצטער ועצוב לי על כך שהתקציב היחיד מתוך מאות מיליארדים, כמעט 500 מיליארד שקל שלוקחים מאזרחי ישראל, לא מתעסק בקיפוח שלהם ובאפליה שלהם ובסחבת אצלם. הכול זורם בצורה נורמלית, ורק תקציבים לציבור החרדי, החל מחינוך מיוחד דרך המוכר שאינו רשמי, דרך צהרונים, מעונות וכל דבר שנוגע לציבור החרדי, צריך עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. לא לחינם אמרו שאנחנו סחטנים. למה? כי כאשר מישהו אוכל תפוז שלם ומשאיר למישהו רק את הקליפה, הוא צריך לסחוט ולסחוט מהקליפה עד שתצא איזו טיפה. זה כל כך מעציב, וזה מראה שמדינת ישראל איננה מדינה דמוקרטית, איננה שוויונית, היא אנטי שוויונית, אנטי דמוקרטית ומדברת כלה זמן בשם הדמוקרטיה והשוויון. זה כל כך מרגיז אותי, שזה מזכיר לי את ברית המועצות, שדיברה כל הזמן על שוויון ושלום, ועשתה בדיוק את ההפך.

אנחנו חייבים לעשות מלחמה נגד הדבר הזה, כמו שאמרה קטי שטרית, כדי שלא יהיה שום הבדל בין ילד כזה לילד אחר מלכתחילה. לא צריך את הדיונים האלה.

תודה רבה.

צריך ללכת עם זה לבית המשפט. הוא ביטל את התביעה - - -

תודה רבה. אין מה ללכת לבית המשפט, כי אם זה היה רק בנוגע לערבים, בית המשפט היה פוסק. היות וגם אנחנו שם, אתם סובלים בגללנו.

בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול.

אני מנהל תלמוד תורה חוכמת שלמה. זה שילד בחינוך אצלנו מקבל בצהרונים רק חצי שניצל, או בכלל לא מקבל הזנה כמה שנים בגלל שהוא חרדי, לזה התרגלנו, כפי שאמרה חברת הכנסת. הרב גפני, זה שילדים קטנים מופלים לרעה בצורה קיצונית לכל אורך הדרך, לזה אנחנו כבר רגילים. זה שמספרים שאנחנו מקבלים 55% תקצוב, כשבפועל אנחנו נמצאים בקושי על 20% תקצוב מילד בחינוך הכללי, גם לזה התרגלנו. אנחנו חיים ומתנהלים לפי זה. בנינו תקציב מסוים, אנחנו משלמים משכורות לפי התקציב הזה ואנחנו מתנהלים לפיו.

אתה חייב לשלם לפי התנאים שהם קובעים לך את הפנסיות ואת התשלומים הסוציאליים. אתה חייב לשלם כמו מוסד ממלכתי, ואתה לא מקבל רבע מזה.

תעשה לי טובה, פינזל הוא לא אחד שצריך לחמם אותו. צריך להרגיע אותו.

פתאום מגיע שר חינוך ובאבחת חרב מוריד את זה.

אתה יודע מה הבעיה שלו, גפני? שהוא לא ברשתות. אם הוא היה בשחקנים החזקים אצלכם בציבור, זה היה נגמר מזמן. אבל הם מסודרים. הבעיה היא שרק הקטנים, אלה שבשוליים, שהם לא חלק מהחינוך העצמאי, נדפקים.

תודה רבה. משה שגיא, בבקשה, ואחריו מוחמד חלאילה ממשרד האוצר. משה, אתה יכול להתחיל עם הנושא של ילדי החינוך המיוחד? מזרחי היה פה בשבוע שעבר ואמר שאתם מטפלים בזה ומסיימים עם זה. תגיד משפט לגבי העניין הזה.

קודם כל, לגבי החלק של תש"ף, הוא תוקצב ב-1 באוקטובר לכל הבעלויות – 18 מיליון שקלים הועברו. מישהו פה הזכיר שהתקציב לא עבר, אז אני אומר שהתקציב הועבר. לגבי תשפ"א, השבוע, בעזרת ה', יישלח חוזר לכל הבעלויות. זה עסק מורכב ליישום, והשלב של יישום בתי הספר לקח קצת זמן. השבוע יישלח חוזר לבעלויות על גני ילדים בחינוך המיוחד, שהם צריכים להתנהל לפיו. בהתאם לכך הם יקבלו את כל התקציב שמגיע להם, החל מספטמבר.

יפה.

לגבי שעות הטיפוח שדיברתם עליהן, בשנים האחרונות התקציב הגיע בהסכמים קואליציוניים. מינואר 2020 הנושא לא תוקצב. אנחנו נמצאים במסגרת של תקציב המשכי, ולא ניתן במסגרת התקציב ההמשכי להכניס נושאים שלא מתוקצבים בבסיס. לכן, זה בלתי אפשרי.

למה לא הבאתם את זה במסגרת ה-11 מיליארד? הרי הרציונל בוועדה היה להתאים את מה שהיה בתמיכות ב-2019 ל-2020.

לא על הסכמים קואליציוניים.

בטח שכן. 411 מיליארד היה בהסכמים קואליציוניים.

כל הסכם קואליציוני שהתקבל, אני העברתי. לא התקבל שום הסכם קואליציוני בנושא הזה.

אתה אומר שלך לא העבירו דרישה?

רבותיי, מה אתם רוצים ממנו? הוא אומר לכם את המציאות: לא הגיע הכסף מההסכם הקואליציוני.

הבעיה היא שאישרנו את זה בלי הסעיף הזה. זה שורש הבעיה.

אדוני היושב-ראש, ב-16.10.2017 הוצאת מכתב לנפתלי בנט, שבו אתה מבקש את התקנות ואתה מפרט את זה מצוין. מ-2017 לא נמצא פתרון? אז היה תקציב.

תכף אני אגיד משהו על זה.

אני מבקשת שתתייחס לפנייה שלך מ-2017.

אם הנושא הזה היה בבסיס, לא הייתה שום בעיה. עכשיו זה מועבר בכל שנה מחדש במסגרת הסכמים קואליציוניים.

משה, אתה בעצם אומר שהאוצר לא העביר את הבקשה אליכם לא בהסכם קואליציוני ולא באיזושהי בקשה, ולכן אתה לא מתקצב את זה.

זה הפן התקציבי. יש את המחויבות המשפטית ונמצאים פה יועצים משפטיים. דיברו פה על עניינים של השוואה ושוויון, אז אני רוצה להגיד שלמוכר יש פריווילגיות משלו, לעומת הרשמי. יש לו אוטונומיה, יש לו אפשרות בחירה שאין בחינוך הרשמי. הנושא של השתתפות המדינה והחיוב לליבה, כל זה מופיע בחוק. אם מישהו רוצה לשנות את זה, צריך לשנות את החוק. המשרד לא יכול לשנות שלא לפי החוק לגבי ההעדפה של החינוך הציבורי.

משה, הנושא המשפטי הוא איננו נושא שכדאי להתחיל לדבר עליו. כאשר נקבע הנושא המשפטי בעניין הזה, נקבע שמוכר שאינו רשמי, מקבל 75% מתקציב של ילד בחינוך הממלכתי. שלא לדבר על מוסדות הפטור, שם נקבע שזה 55%. הפועל היוצא של האחוזים האלה נקבע גם לגבי דברים אחרים. אנחנו לא עומדים שם היום. פינזל אמר את זה קודם, ואני יכול להגיד לך בוודאות, שהתקציב הזה נשחק באופן דרמטי ובסופו של דבר, הממשלה – אני לא אומר דווקא משרד החינוך, זה משרד החינוך ומשרד האוצר – עומדים כל הזמן על כך שזה פוחת כל הזמן. זה בכלל לא הנושא של שוויוניות וכל מה שנלווה לזה. אתה צודק, המוכר שאינו רשמי יש לו אוטונומיה מסוימת, מסוימת, וחלק גדול אין לו.

הרב גפני, משה אמר שה-17.5 מיליון הועברו. אני מאמין לך, אבל נאמרו לנו דברים אחרים. אם אפשר התייחסות מהעמותות עצמן, לשמוע אם הכסף עבר או לא.

אפשר להיכנס למערכת מיתר של משרד החינוך, לראות את הנושא הזה ואת כל הבעלויות.

אדוני יושב-הראש, לגבי תשפ"א בחינוך המיוחד, הוא אמר שיפורסם חוזר בקרוב. מי שלא יצליח להצטרף לאופק חדש בגלל לחץ הזמנים, אתם תשפו אותם על המודל, בתקצוב המלא?

יהיו שתי רמות תקצוב: כאלה שנכנסים לאופק חדש, וכאלה שנשארים בעולם הישן. גם אותם נשפה, אבל ללא אופק חדש.

תודה רבה. בבקשה, שם ותפקיד.

אני מנהל תלמוד תורה אביר, וחבר הנהלת איגוד מנהלי הת"תים מוסדות התורה. בקשר למה שאמר מר שגיא, על הנושא של הכספים הקואליציוניים.

הוא דיבר על שתי סוגיות.

אני מדבר על התמרוץ והטיפוח.

אתם קיבלתם את הנושא של החינוך המיוחד המוכש"ר?

לא, הוא לא נמצא בגנים.

שעות שילוב קיבלנו בתלמוד תורה, לא בגנים.

אנחנו שואלים על הגנים של החינוך המיוחד.

אגב, דיברנו על 10 מיליון שקלים לשעות שילוב לפני 15 שנה, וזה לא רלוונטי להיום.

אני לא מכיר דבר כזה, שמשה שגיא אומר משהו וזה לא נכון. לא מכיר. אני מכיר אותו הרבה שנים.

לגבי שנת תש"ף, שעות התמרוץ והטיפוח מופיעות בתוך המצבת. זאת אומרת, זה לא כסף שהיינו אמורים לקבל איכשהו ומתישהו. כשנכנסים למצבת של המוסד, מופיעות שעות תמרוץ וטיפוח, ולא תוקצבנו עליהן. אז אי-אפשר לתלות את זה בתקציב קואליציוני, כי אלה שעות שכבר בנינו עליהן והוצאנו את הכסף הזה. מעבר לזה, יש דברים שהם לא קואליציוניים ועדיין לא קיבלנו עליהם. ראשית, תגבור לימודי יהדות – זה לא כסף קואליציוני. חתמנו כולנו על כתב התחייבות בתחילת השנה, וזה כסף שלא עבר. גם בגני הילדים יש השלמה לגננות מוותק 12 לוותק 15. בכל שנה יש השלמה, והשנה לא קיבלנו את זה. יש פה פער הרבה יותר גדול מאשר רק תמרוץ וטיפוח.

אתה מדבר על הוותק של הגננות. העלינו את זה ל-15, וזה ירד בחזרה ל-12.

נכון, זה ירד בחזרה ל-12. ואתה מדבר על תגבור לימודי יהדות ואתה אומר שתמרוץ וטיפוח מופיע במערכת.

בתש"ף זה מופיע; בתשפ"א זה כבר לא מופיע.

אני רוצה לשאול את משה שגיא שאלה. קודם כל, מה יהיה השינוי למי שלא ייכנס לאופק חדש? איך אפשר לקבל את הפירוט של המרכיבים הרלוונטיים? מה יהיה גובה משרת אם? מה יהיה גמול החינוך המיוחד? מה יהיה גובה גמולי ההשתלמות? מה יהיה תקצוב של שעות גיל? אם אפשר לפרט את הדברים האלה, נשמח מאוד לשמוע.

בסדר, אבל בסוף הדיון.

נאמר פה משהו חמור. נאמר שמשרד החינוך אמר לכם לתת שעות תמרוץ וטיפוח, אתם שילמתם בכל שנת תש"ף, ולא קיבלתם כלום.

מאז אמרו שיש בעיה משפטית, כי זה לא היה בתחילת השנה. זה שהדבר כתוב באתר משרד החינוך, זה לא רלוונטי.

תודה רבה. משרד האוצר, בבקשה.

אני מאגף התקציבים, משרד האוצר. הנושא של שעות תמרוץ וטיפוח, שהיה מתוקצב בשנים האחרונות במוסדות המוכש"ר, היה חלק מהסכמים קואליציוניים. ההסכמים הקואליציוניים התנהלו בחודש ספטמבר, ערב אישור התקציב הממשלתי, שעבר גם פה בוועדה. הם לא כללו דרישה לתקצוב הנושא הזה.

הייתה פגישה, ואתם אפילו הסכמתם להכניס - - -

רגע, חבר הכנסת פינדרוס, תן לו לדבר. אני שותק, אז אתה גם יכול לשתוק. תכף הוא יגיד מה שהיה.

הרב גפני, הם יכולים להסביר למה מראש זה תקציב קואליציוני? איפה המשפטנים?

בצלאל, אתה רוצה להיכנס ליהדות התורה? לאיזה חלק אתה נכנס?

יש לנו ת"תים שלנו יותר מאשר אצלכם.

מוחמד, למה לא הכנסתם את זה?

כי התקציב לא נדרש במשא ומתן.

איך הכנסתם את החינוך המיוחד במוכש"ר?

החינוך המיוחד הוא לא חלק מההסכם הקואליציוני.

טוב, רבותיי, הבנתי. הדיון ברור.

הרב גפני, זה נכון שלא דרשתם את זה במשא ומתן הקואליציוני?

נכון שלא דרשנו. אולי תירגע רגע?

לא, אני רוצה לדעת.

בוודאי שזה נכון. לא ברור לך שזה נכון?

בפריימריז זה לא ישנה לי. בצלאל, עם כל הכבוד, מספיק.

אבל המשא ומתן לא היה פה. בסוף זה נוהל בממשלה. פה הוועדה הייתה מוסמכת לאשר או לא לאשר את מה שהביאה בפניה הממשלה. הוועדה לא עשתה תיקונים, זה לא תקציב.

בצלאל, אתה רוצה להירגע? אתה יותר גרוע מגפני. עם כל הכבוד, היה לך שר חינוך והוא לא הכניס את זה, לא בבסיס ולא בכלל. נעזוב את זה עכשיו. אמרתי שאני לא עוסק פה היום בפוליטיקה בכלל. יש לי הרבה מה לומר, בגלל שאני מלווה את זה כבר המון זמן. בהסכם הקואליציוני, שבו ביקשנו להכניס תמרוץ וטיפוח – זה נושא הדיון – ביקשנו שזה ייכנס בבסיס. מלחמת עולם הייתה על העניין הזה. תמרוץ וטיפוח זה חלק מהמערכת, שמוכרחים. בגלל המורים, בגלל המורות, בגלל התלמידים, בגלל התלמידות. מוכרחים את הכסף הזה. וכל הזמן משרד האוצר אמרו לי ולאחרים: מה זה משנה לך, כן בבסיס או לא בבסיס? זה תמיד יהיה בפנים. אנחנו לא הסכמנו לזה, אנחנו רצינו שזה יהיה בבסיס. משום מה, היום משרד האוצר התעקש, ואמר שמשרד החינוך יוציא את זה מתקציבו. מדובר על 84 מיליון שקל, שהולכים לכל המגזרים בחינוך הישראלי: גם הערבי, גם היהודי, גם ימין, גם שמאל, גם החילונים וגם הדתיים. אמרו לנו שיכניסו את זה.

אני מודיע לך, לא יעבור כאן תקציב. הרי ראש הממשלה ושר האוצר יושבים היום על התקציב. לא יעבור כאן תקציב, אם תמרוץ וטיפוח לא יהיה בפנים. בפנים. לא יכול להיות דבר כזה, שילדים יופלו כך לרעה. מספיק עם הדבר הזה.

אדוני היושב-ראש, אולי אפשר להקריא את המכתב שכתבת ב-2017? הוא כל כך רלוונטי. לא קיבלת עליו אף תשובה.

למי הוא מיועד?

הוא מיועד לבנט, שהיה אז שר חינוך.

בצלאל, אולי יש לך תגובה?

כן, בטח, אני אענה. עדכנו אותי עכשיו שעד פירון, עד הממשלה של לפיד, זה היה בבסיס התקציב. אני לא הבנתי איך זה בכספים הקואליציוניים ומה ההיגיון בזה. יש ילד אחד שמגיע לו וילד אחד שלא מגיע לו? ואז בא שי פירון, החליט שהוא חותך את זה, ואחר כך זה לא חזר.

קטי, את יכולה להקריא את זה. זה אקטואלי.

אני רוצה להזכיר לך, מי שהיה כאן כשפירון היה שר חינוך וכשיאיר לפיד היה בממשלה, מי שהיה בכנסת זה אתה ולא אני. אני לא הייתי אז בכנסת, אני לא הייתי נותן לזה לעבור. מי שהיה בכנסת כשפירון היה שר חינוך ונתן לזה לצאת מהתקציב, היה אתה ולא אני. אני לא הייתי פה בכנסת. אם הייתי, הייתי שוכבת מתחת לגלגלי האוטו שלו, ולא נותן לו להיכנס לכנסת.

אני הייתי בכנסת? אני עשיתי קריעה כשהייתי פה בכנסת.

אתה היית בכנסת.

אתה היית בממשלה.

אני לא הייתי בכנסת אפילו. אני הייתי אז ברגבים.

אז מי היה? בנט היה.

אני לא יודע מי זה בנט.

אתה לא מכיר אותו.

אני יודע שאם אני הייתי בכנסת, אני הייתי שוכב מתחת לגלגלים של סגן שר האוצר מיקי לוי, ולא נותן לו להוציא את זה החוצה מבסיס התקציב.

הרב גפני, אתה ביקשת מבנט לתקן את העוול הזה. כתבת את זה: אני מבקש שתתקן את העוול. הרי זה מכתב שמדבר בעד עצמו. מ-2017 אתה מבקש לתקן את העוול הזה.

אתה מבין? ב-2017 כתבת מכתב. ביידיש קוראים לזה לשלוח מכתב.

יידעו כל תלמודי התורה של החרד"לניקים, שב-2017 ביקשת לתקן את זה. שר החינוך היה נפתלי בנט, ולא תוקן.

הוא צודק, אבל מה? הוא ביקש לתקן את זה במכתב. אני הייתי פה חבר ועדת הכספים ארבע שנים. אני יודע, גפני, כשרצית משהו, לא הסתפקת במכתב.

אתה צירפת למכתב את התקנות, צירפת את מה שצריך לתקן. לכן, בצלאל, זה לא בנט. אלה שני אנשים אחרים.

ועכשיו בנימה רצינית, אין לזה הצדקה.

תמונת המצב היא כזאת. בוא נעזוב לרגע את הוויכוח הפוליטי; בוויכוח הפוליטי יש לי הרבה מה לומר. הציבור החרדי, כשהוא ילך להצביע, אני אגיד לו מה שהיה מבחינת העובדות. המציאות היא שאני לא שאני לא הסתפקתי במכתב. אתם מכירים אותי. היו לי שיחות עם בנט, שהיה שר החינוך; היו לי שיחות עם אנשים שהיו במשרד האוצר, כולל השר; היו לי שיחות עם כולם. אין דבר כזה שלא היה דיון. עד לפני שנתיים לא היו בעיות, ואני התפתיתי בגלל שהיו לי המון בעיות. אני הייתי צריך לטפל ב-1,001 תקציבים, שהיו יסוד מוסד בדברים שלנו. כל מי שנמצא – יודע. הבעיה נפתרה, וזה היה לא בסדר. כמו שהיה עם החינוך המיוחד במוכש"ר, שאמרנו: עד כאן ותו לא; נגמר הסיפור הזה.

אנחנו לא נעביר תקציב בלי שמשרד האוצר יודיע כאן, שהוא מוסיף את הכסף הזה. אז לא יהיה תקציב. עכשיו אני מודיע, שכל עוד שאני כאן – יכול להיות שיחליפו, הרי כל התפקידים שלנו הם זמניים – לא יהיה תקציב. אפשר להגיד את זה לשר האוצר ולראש הממשלה היום, לא יהיה תקציב, אם לא יהיה תמרוץ וטיפוח. אני רוצה שתגיד לממונים עליך, שלא ייתנו לי תירוצים פורמליים. היינו שם. אנחנו רוצים את התקציב הזה עכשיו. התקציב הזה חייב לעבור, הוא חלק מהעניין, הוא היה כל השנים. לא מפסיקים אותו עכשיו בגלל תירוצים פורמליים. כמו שלא היו תירוצים פורמליים על החינוך המיוחד. החינוך המיוחד היה במצב הרבה יותר קשה, מאשר תמרוץ וטיפוח.
החינוך המיוחד לא היה בתוך בסיס התקציב, לא היה בהסכם קואליציוני. לא היה בכלל. כהגיע לכאן יוגב והודיע חד-משמעית – הוא אמר לי את זה בחדר, ואחרי זה אני אמרתי שאנחנו נגיד את זה כאן בוועדה. הוא אמר את זה בוועדה, וכל הכבוד לוועדת הכספים וכל הכבוד לכם.

התירוץ הזה, לגבי התמרוץ והטיפוח, שהוא חלק מתוכנית הלימודים של כל המוכש"ר כולו, ללא יוצא מן הכלל, לא יעבור כאן יותר לסדר היום. נגמר הסיפור הזה. נגמר הסיפור הזה. תעבירו את זה עכשיו, ויפה שעת אחת קודם. אחרת נדרוש עוד דברים. אני מבקש לגמור את העניין הזה. אני לא רוצה שיבוא לי בצלאל של הדור הבא, ויגיד לי: גפני, איפה היית? זה לא יהיה יותר.

אני מבקשת להוסיף למה שאתה אומר. זה לא רק עניין של תמרוץ וטיפוח. אני מבקשת לשנות את התקנות. פה חייבים אנטיביוטיקה, לא אקמול. אנחנו בעידן של בריאות – אנטיביוטיקה, לא אקמול. אדוני היושב-ראש, אני מבקשת, בבקשה, לשנות את התקנות ככתבן וכלשונן. שהפרשנות תהיה שלמוסד מוכר ואינו רשמי, מגיע 75% ולא 55% או פחות מזה.

את המכתב הזה אני אתקן. אני אתקן גם את התאריך וגם את שם השר.

ראה הוזהרת, אנחנו עוקבים אחריך.

אני אעביר את התקנות, שבנט חתם עליהן. אלה לא היו התקנות האלה, שביקשתי ממנו לחתום ולתקן. הוא חתם על תקנות אחרות – פחות חשובות, יותר חשובות. לא חשוב. על תקנות אחרות הוא חתם. אני אפנה ליואב גלנט, ואבקש ממנו לשנות את התקנות, וקטי צודקת בזה.

אני מעניקה לבצלאל באהבה רבה.

כן, כן. אחרי זה אני אגיד לך על מה הוא כן חתם ועל מה הוא לא חתם.

אני רק מזכיר לך, שזה לא היה סביב האירוע של ה-50 מיליון שהעברת אתה בוועדה לכנסייתיים. גפני, אל תשחק איתי במשחקים פוליטיים. אתה העברת 50 מיליון שקל לכנסייתיים, ובתמורה הסכמת להסתפק ב-40 מיליון שקל לתלמודי התורה שלנו, לא דרך התקנות. בוא לא נחזור לשם, אני לא רוצה להביך אותך בפני החברים שלך.

הכול בסדר. לא יהיה חרדי אחד שיצביע עבורך. אני אספר להם את כל מה שעשיתם.

יש לי בקשה אחת, גפני, הצעה.

בצלאל, היום אנחנו יחד.

את מה שאמרת, נצביע עליו כהחלטת ועדה. ואז שר האוצר וראש הממשלה יידעו - - -

תקשיב לי לרגע, אנחנו היום ביחד. יגיעו הבחירות ונראה איך אתם הולכים – זאת אומרת, הולכים ביחד או לא הולכים ביחד. נראה. זה מוקדם מדי.

הסיבה היחידה שאני לא בטוח שאני יכול להצביע לך, זה כי אתה יושב בממשלה הזאת, שהיא הכי פרו-להט"בית שיש – שינו "אבא ואימא" ל"הורה 1, הורה 2". עכשיו גנץ הניח על השולחן על השוויון והאפליה והפונדקאות וכולי. איך אני יכול להצביע לך, כשאתה יושב בממשלה? היום המדינה צריכה לתת תשובה לבג"ץ על גיור. יהיו גיורים רפורמיים - - - אני רציתי להצביע לך, אבל אתה נמצא בממשלה, שפוגעת בקדושי ישראל.

נכון, אתה צודק, ממשלה נוראה. אני רק אספר לציבור החרדי, שהוא מאוד חריף, ואני אגיד לו שאם הייתם מקבלים את ועדת החוקה, הייתם גם אתם בקואליציה הזאת. בוא נעזוב את זה.

אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה למר משה שגיא.

אני אאפשר לך, אני רק מבקש לחזור לנושא. אני מבקש שתהיה הסכמה – אני לא מביא את זה להצבעה.

למה אתה לא מביא להחלטת ועדה?

בסדר. עם כל הכבוד, אנחנו לא נאשר דבר שיגיע תקציב או לא חשוב מה. אני מבקש, לא לחכות לתקציב. מוחמד, אני מבקש להביא את התקציב הזה. דיברתי קודם גם עם יוגב. אומנם זה לא סכום קטן, מדובר על 84 מיליון שקל. זה לא יימשך בצורה הזאת, ואני מבקש תשובה תוך שבוע. אני מבקש תשובה. גם תשובה שלילית היא תשובה ונדע את אשר לפנינו. הוועדה כולה מאוחדת בעניין הזה. בבקשה, קושניר.

קודם כל, אני חושב שדבריך נחמדים, ואני חושב שהגיע הזמן שיהיה שוויון בין הילדים. ואם בשוויון עסקינן, חבל שקטי לא נמצאת פה. היא דיברה על הכתבה מצד כזה או אחר. אני הייתי ממליץ לה, בואו נעשה ניסיון, בואו נכניס לזרם הממלכתי-דתי ולזרם חרדי כזה או אחר, עמותות שעוסקות בליברליות ובדמוקרטיה. נראה איך אתם הייתם מקבלים את זה? אתם הייתם נזעקים. לכן, אני אומר שאם שוויון, אז שוויון עד הסוף. אדוני היושב-ראש, עוד דבר אחד. באותה להיטות הייתי מצפה ממך גם, לומר שהגיע הזמן לפתוח סוף סוף את הזרם הממלכתי-חרדי, שהרבה מאוד אנשים כל כך זקוקים לו, ומשרד החינוך פשוט לא מתקצב אותו. למה? מסיבה אחת. כי יש מישהו שלא רוצה שהילדים האלה ילמדו לימודי ליבה, וייפתחו לעולם הכללי.

תודה. אני לא הולך לעשות את זה. חבר הכנסת שחאדה, בבקשה.

יש לי שאלה, אם מר שגיא יכול לענות לי. קיבלתי פניות מבתי ספר מוכרים לא רשמיים, שמשרד החינוך דורש שואל על איתנות פיננסית, אחרת הוא לא יעביר את התקציבים. מדובר על תקופת הקורונה, עם כל המצב הכלכלי. ההורים לא משלמים ורציתי לקבל הבהרה, אם אפשר.

זה חלק מתנאי הרישיון. אם הגוף לא איתן פיננסית, הוא לא יכול - - -

להתחשב במציאות הכלכלית של הקורונה.

צריך לבדוק את זה. זה לא תחת האחריות שלי, אבל אני אבדוק את זה.

בצלאל, בבקשה.

בהרבה מאוד ועדות כאן בכנסת מקובל, שבסוף דיון מהיר יש הצעת החלטה. סיכום, הודעת סיכום. זה נועד להסביר שזה לא עוד משהו. אני רוצה שתצא הודעת סיכום, שנצביע עליה כאן, ואני מסכים מאוד עם מה שאמרה חברת הכנסת קטי שטרית, שלא להסתפק בתמרוץ וטיפוח. הרי אם אנחנו מדברים עכשיו על התקציב של השנה הבאה, שלא יאושר כאן בלי שוויון, ושוויון זה לא רק תמרוץ וטיפוח. זה התקנות, שיחזרו לפני מה שהיה בתקופת פירון, שיעמידו על 70% אמיתי, ולא 70% שנשחקו.

אני חושב שאם תצא מכאן הסכמה – אנחנו קואליציה ואופוזיציה, קצה מימין ומשמאל, יהודים ושאינם - - -

כמו תמיד פה.

אני חושב שהודעת סיכום כזאת תהיה מסר יותר משמעותי לשר האוצר ולראש הממשלה, ולאנשים שיושבים להכין. אגב, גם לאנשי משרד החינוך. אני אומר לך, משה, בשיח התקציבי שלכם מול אגף התקציבים, זה לא יעבור בלי זה. שימו את זה עכשיו כשאתם מנהלים משא ומתן. משרד האוצר, אגף התקציבים, שלא יושב פה משום מה, צריך לדעת שזה חלק - - - וזה לא יעבור בלי זה.

תודה רבה. ינון, בבקשה.

האם יש מישהו בזום מגני המוכש"ר של החינוך המיוחד? אני רק רוצה לדעת שניגשו, שזה בסדר ואין בעיות עם ה-17.5 מיליון. אחר כך אנחנו שומעים על בעיות. אמרנו אז שלא יתנו את זה, ואני מבקש לדעת אם יש מישהו מגני המוכש"ר.

לא נמצא מישהו בזום. יעקובזון, אמרת שהגנים מקבלים?

הוא לא יודע.

פינצל, אתה יכול לעשות משהו אטרקטיבי? תברר האם הגנים בחינוך המיוחד קיבלו את הנושא הזה. יכול להיות שזה עוד לא הגיע. אני מבקש שתבררו את זה, ותיתנו לנו תשובה.

היות ומדובר על דיון מהיר, והיות ועל פי התקנון צריך להניח סיכום על שולחן הכנסת, אני מציע שנניח סיכום על שולחן הכנסת, החלטה פה אחד בעניין של תמרוץ וטיפוח ושינוי התקנות. ביקשתי מהעוזר שלי לשנות את שם השר ולשנות את התאריך, ואני רוצה להקריא לכם את המכתב שאני מוציא לו היום: לאחרונה קיימה ועדת הכספים דיון בנושא תקצוב החינוך המוכר שאינו רשמי. בדיון התברר שלמרות שיש לתקצב את החינוך המוכר שאינו רשמי ב-75% ואת מוסדות הפטור ב-55%, בפועל, המצב הוא שמוסדות אלה מתוקצבים באחוזים נמוכים באופן משמעותי. התברר כי, במהלך כהונתה של הממשלה הקודמת, תיקן שר החינוך דאז את תקנות החינוך הממלכתי, מוסדות מוכרים, תשי"ד-1953, כך שנקבע בהן שהשתתפות המדינה תהיה יחסית להשתתפותה מתקן הבסיס, במקום משעות הלימוד. תיקון זה הביא לכך שבפועל, התקציב שמקבלים המוסדות האמורים, נמוך באופן משמעותי, עובדה הגורמת למנהלי המוסדות לקריסה בשל העומס התקציבי הלא מוצדק המוטל עליהם.

מכאן התחילה ההידרדרות גם של תגבור לימודי יהדות, ובעיקר מה שאנחנו מדברים עליו עכשיו, הנושא של תמרוץ וטיפוח. אנחנו מקבלים החלטה שאנחנו עומדים על כך, שיתקיימו כל הדברים שהיו בתקנות המקוריות, והחינוך המוכר שאינו רשמי יקבל את מלוא התמרוץ והטיפוח, כפי שהוא קיבל בעבר בגלל הסכם קואליציוני. אנחנו רוצים שזה יהיה בבסיס ואותו דבר גם בנושאים אחרים, שנפגעו כתוצאה מכך. זאת ההחלטה של הוועדה. אנחנו אומרים את זה למשרד האוצר, אנחנו אומרים את זה למשרד החינוך. אנחנו לא נסכים לשום החלטה, שלא תביא בחשבון את הנושאים הללו, שהם ביסוד הפעילות של המוסדות המוכרים שאינם רשמיים.

הרב גפני, אפשר להוסיף במכתב שאתה מבקש מהפקידים במשרד החינוך לחפש את התשובה של בנט. אולי הוא שלח וזה נתקע בדרך.

תודה רבה רבותי, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:01.