פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



20
ועדת הפנים והגנת הסביבה
01/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 117
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"א (01 בדצמבר 2020), שעה 12:36

מחסור בעובדים זרים בענף הסיעוד , של חבר הכנסת חוה אתי עטייה

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
יוליה מלינובסקי קונין
חוה אתי עטיה

יוסף טייב
קטי קטרין שטרית

שמחה בניטה - יו"ר מזור - נכים לטובת נכים

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה - ארגון הנכים בישראל המיוחד

סיגלית פורוזנפר - אהב"ה - ארגון הנכים בישראל המיוחד

נעמי מורביה - מטה המאבק של הנכים



משתתפים באמצעים מקוונים



משה נקש - מנהל אגף היתרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

שריי גבאי - לשכת מנכ"ל, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

טובה ווסר - רפרנטית תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אביטוב זלקין - מזכיר איגוד בתי האבות ודיור מוגן בישראל

גלעד קרן

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים


מחסור בעובדים זרים בענף הסיעוד, של ח"כ חוה אתי עטייה (מס' 2172).

צוהריים טובים. אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. הוועדה מתכנסת לדון בדיון המהיר שהגישה חברת הכנסת חוה אתי עטייה הכנסת בנושא המחסור בעובדים זרים בענף הסיעוד.

הנתונים הקרים והיבשים הם שלמעלה משמונה חודשים לא מורשים להיכנס לארץ עובדים זרים חדשים ויש מחסור קשה מאוד של עובדים פנויים, יותר מ-15,000 עובדים. זה נתון אחד שאני קיבלתי.

תרשו לי, אני לא רוצה רק לדבר על נתונים ועל מספרים אלא אני רוצה לדבר על ההורים שלנו, על הקשישים, על המוגבלים, על הנכים, כל אלה שעובדי הסיעוד עוזרים להם על בסיס יום יומי. האנשים האלה, אלה ואלה, ראויים לכבוד ובתקופת הקורונה, בה הם גם מבודדים בשל היותם בקבוצת סיכון, המחסור הזה מעמיד משפחות רבות בפני חוסר אונים משווע.

אני חייבת לחלוק אתכם שאני חווה את הנושא הזה באופן אישי. אני צריכה לעשות כאן גילוי נאות בעניין הזה. המצב של אימא שלי הידרדר מאוד בחודשים האחרונים ואני מכירה את המצוקה ואת הקושי למצוא כוח סיעוד באופן אישי. זאת באמת תופת. יש ימים שאני כאן בוועדה או בכנסת אבל הראש והלב שלי בדיור המוגן של אימא שלי. כמות השעות, הטלפונים, הפגישות והנסיעות שהשקעתי בנושא הזה בחודשים האחרונים, זה ממש כמו עוד משרה.

המצב הזה באמת כל כך קשה והלב שלי, אני חייבת להודות, נשבר והוא עם כל אותן משפחות שנאבקות יום יום בטלפונים מול חברות כוח האדם והרשויות, מנסות לברר את החוקים, את מה שקורה, מה האפשרויות ומה האופציות, וזה על חשבון העבודה, הילדים ובעיקר על חשבון הקשישים, המוגבלים והנכים שצריכים את העזרה הזאת יותר מכל.

אנחנו זקוקים לכוח סיעוד טוב עם נשמה ועם ניסיון. משפחות רבות נמצאות במצוקה אמיתית בתקופה הזאת ובמציאות הזאת ואנחנו פה על מנת לזעוק את הזעקה שלהן. מי שזכה במטפל טוב יודע איזה שקט נפשי זה מביא, גם למשפחה וגם למטופל. ההיכרות העמוקה הזו שנוצרת עם השנים חייבת למצוא דרך איך אנחנו משאירים כוח עבודה טוב ומנוסה כאשר המדינה לא נותנת פתרון.

אנחנו כאן כדי לשרת את ציבור ולא כדי להערים עליו קשיים. אני ממש פונה לאנושיות של רשות ההגירה והאוכלוסין של משרד הפנים ואני רוצה להאמין שהיום ביחד הולכים לפתור את המשבר הזה. אנחנו כאן כדי לשרת בני אדם ולא בירוקרטיה ואת זה אנחנו צריכים לזכור. בעיקר לגרום לחיי האזרחים כאן לחיות חיים של כבוד וחיים טובים יותר.

שלום לכולם. תודה רבה על קיום הדיון. אני חושבת שאת תחליטי שנתמקד במחסור בעובדים זרים בענף הסיעוד הביתי או שאת רצה להרחיב גם את הדיון לגבי המחסור בבתי אבות?

אני חושבת שזה גם וגם.

אני אוסיף עוד סוגיה שלהערכתי היא חלק מהפתרון. ב-15 ביולי הגשתי בקשה להצעה לסדר וסגן השר משולם עלה לבמה, השיב במליאה והוא אמר שהם נוקטים כמה צעדים אבל מאז אני חושבת שלא נעשה דבר. עשיתי השוואה בין מארס 2020 עד יוני 2020 לגבי העובדים החוקיים הזרים ששוהים כאן עשרה מול עובדים לא חוקיים. במארס 2020, עם פרוץ משבר הקורונה, 57,400 עובדים חוקיים עם אשרה. לגבי העובדים הלא חוקיים, משולם לא נתן את הנתון. ביוני 2020, עובדים חוקיים 56,236 ו-13,017 עובדים לא חוקיים ללא אשרות שהייה. יש להם כל מיני נימוקים למה הגיעו למספר הזה. קיבלתי הרבה פניות מאזרחים וכולם מדברים מדם ליבם. הרבה תביעות הוגשו לבית הדין לערערים.

לוועדה ההומניטרית.

כן. לוועדה ההומניטרית. אני חושבת שמדובר באוכלוסייה קשה, סיעודיים, קשישים, מוגבלים וצריך לתת את הדעת לעשות הכול כאן ועכשיו ולהביא לפתרון הבעיה.

נכון. מדינת ישראל צריכה להבין שהמציאות הזאת היא אחרת, כולנו במשבר צריך לתת איזשהו פתרון.

אני חושבת שעד סוף השנה אין אכיפה.

הם אמרו שעד סוף השנה הם לא יבצעו אכיפה. עד סוף דצמבר, אבל זה עוד חודש וזה לא מספיק.

צריך להוסיף עוד רבעון.

כבר יש אכיפה. אני יכולה לומר לכם שאני מכירה מקרים של אכיפה ברמה אכזרית ביותר.

יש הרבה הגבלות. צריך להוריד את הבירוקרטיה ואני חושבת שצריך לפנות לשר הפנים, לשר העבודה, למינהל האוכלוסין, לעשות כאן ועכשיו ולקבל החלטה.

בהחלט. חברת הכנסת קטי שטרית.

תודה רבה לך גברתי היושבת ראש. אני חושבת שזה באמת נושא מאוד רחב, נושא הומניטרי, נושא שחייבים לתת עליו את הדעת ואני לא חושבת שאפילו הישיבה הנוכחית תוכל לספק תשובה ואולי נצטרך לקיים עוד דיונים.

לכן אני רוצה שאנחנו נתמקד עכשיו בסוגיה עכשווית. אנחנו לא נתחיל לפתוח עכשיו את כל סוגיית העובדים הזרים בארץ וכוח הסיעוד, אבל יש פה בעיה עכשיו, בעיה דרמטית שצריך לפתור אותה.

אני נחשפתי לראשונה למקרים של עובדים זרים. לצערי הרב שני הוריי נפטרו אבל אני חושבת שאת חייה של אמי האריכה העובדת הזרה שהייתה לה, פיליפינית מדהימה, אשת מוזיקה שהייתה יושבת אתה כל ערב ולהערכתי האריכה את חייה ועל כך תודה. עד היום אנחנו בקשר אתה. היא כבר חזרה לפיליפינים ואנחנו מודים לה, כל בני המשפחה.

אלי הגיעה פנייה שאני בעצמי החלטתי שאני הולכת לטפל בה. כל כך הרבה חסמים, שזה פשוט בלתי אפשרי לחלוטין. אם לא הייתי חברתך כנסת, אפילו לא הייתי מקבלת מענה. זאת אומרת, אין להם מענה לאותן משפחות. לא אחזור על מה שאמרתם, יש קורונה, יש מחסור, סגירת שערי שמיים, אין כניסה, מחסור בכוח אדם ועוד לא דיברנו על רמת התלות שגם היא בעיה מאוד מאוד קשה שלדעתי היא גם הפתרון אבל נדבר עליה בהמשך.

אני מדברת על אדם בשם שלמה דוד, איש זקן בן 90, איש יקר שלא נזקק לטיפול עד לפני מספר חודשים כאשר לפתע כל הפעולות היום יומיות שלו, הוא נזקק בהן לסיוע. הגיעה אליו מטפלת, לצורך העניין נקרא לה ג'ולי. פתאום כאילו מטה של קסם, מצבו השתפר. הוא התחיל לאכול, הוא התחיל לחייך. כנראה שגם כל הסיפור של הקורונה עם הדיכאון, פתאום יש אתו מישהי שקצת שיפרה את חייו והוא קם לתחיה. לפי הסיפור של הבת היינו בטוחים שהאיש יסיים את ימיו. אבל מה, לאותה עובדת אין לה 24 חודשים ויש לה כבר ותק של שבע שנים ולכן היא צריכה לחזור למדינתה. מצד שני, אי אפשר לקלוט עכשיו אף אחת חדשה. אז ריבונו של עולם, תשאירו אותה. אני מבקשת ומתחננת מגברת תמי היקרה, אני בעצמי, הצוות שלי, מתחננים ולא מקבלים. אבל תראי זה פלא, שכנה שלה ליד עם אותו סיפור, גם עם מטפלת פיליפינית שלא סיימה 24 חודשים והיא שבע שנים בארץ, סיפור זהה לחלוטין, בהתחלה קיבלה לא שלילי אבל הם שכרו עורך דין ושילמו 17,000 שקלים ותראו איזה פלא, הם קיבלו את האישור.

לא נעים לי להגיד, אבל כך זה עובד.

אם אין היד משגת לשלם לעורך דין כל כך הרבה כסף, אותו קשיש גזרנו היום את דינו למוות כי הוא לא יחזיק מעמד ללא אותה עובדת. לדעתי זו פשיטת רגל מוסרית בעת הזו. כולם מדברים על הוראת שעה, על שעת כושר, על ערבות הדדית, על אחדות. אנחנו מדברים על אנשים שהם מאוד מאוד מוגבלים.

יש אנשים שהם עם דמנציה ואלצהיימר והקשר שלהם עם המטפל הוא גדול.

אי אפשר להשאיר אותם לבד.

זה לא רק שאי אפשר אלא גם להחליף מטפל, זה גורם להם נזק נוראי.

נכון. המטפלת יודעת מה הוא אוהב לאכול, מתי הוא מתקלח וכולי. הקורונה תיגמר, היא תצא מהעולם, החיסונים בדרך, חכו עוד קצת ואחר כך נעשה את כל התהליך אבל לאותו אדם אמרו שזהו, גמרנו, בסוף החודש היא הולכת והיא לא תישאר. המשפחה קורסת ולא יודעת מה לעשות. את נתת את הסיפור האישי שלך. זה אומר שהילדים צריכים להפסיק לעבוד ולהיות אתו. הבן אדם חולה מאוד. הוא בן 90. איפה החמלה?

רשות האוכלוסין וההגירה, היחס הוא מתחת לכל ביקורת. הם בכלל לא מתייחסים וגם אלה שהגישו בקשה לבית הדין לערערים הם מתעלמים. הם ראש קטן.

סיפור אמיתי. ב-15 ביולי, עת הגשתי את ההצעה לסדר, השופט בבית הדין המחוזי קיבל הכרעה על סמך ההצעה לסדר שלי והוא היה צריך להאריך אשרה לקשיש בן 90. הוא אמר שרק בגלל שהוא שמע את ההצעה לסדר, הוא חמל על הקשיש ונתן לו אשרה. הוא פרסם את זה ברבים. אני אומרת שיש הרבה שופטים שהם מסכימים שהנושא פרוץ וצריך להסדיר אותו.

זה או עורך דין או בית משפט, אבל שלמה דוד בן ה-90, אין לו פתרון.

טוב שאתן מדברות על יחס משפיל של משרד הפנים. זה לחלוטין לא חדש לי. כל פעם שנתקלים בזה, וואו, איך זה קורה. זה קורה זה קורה עם הזוגות שצריכים לעבור דרך ייסורים וזה קורה עם הרבה דברים. אין שם יחס. אולי תפנימי. כשזה קורה לכם, אתם פתאום מתעוררים. זה לא חדש. היה כאן מנכ"ל משרד הפנים בישיבה הקודמת והיה אפשר לדבר אתו על זה.

תקשיבו. הסיפור הרבה יותר רחב. כשהתחילה הקורונה, אתם זוכרים מה היה? היו התפרצויות בבתי אבות והיו המון אנשים שבגלל ההתפרצות הזאת נפטרו בבתי האבות והסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה. קמה תוכנית מגן אבות ואימהות שמיועדת לטפל, כי מה מסוכן בהתפרצות בבית אבות? שבעצם זה ברבים, עם אחד נדבק, האוכלוסייה המבוגרת חולה והתוצאות הן ברורות. היה אצלנו פרופסור מימון כמה וכמה פעמים, שהוא אחראי על התוכנית הזאת, ומה המכשול העיקרי? חוסר כוח אדם. בבתי האבות מטפלת אחת עוברת מקשיש לקשיש, מבית אבות לבית אבות ואם יש התפרצות, זה מתפרץ בכמה מוסדות והתוצאה ברורה מאוד.

היום במדינת ישראל חסרות 6,00 עובדות סיעוד במוסדות. אני כבר לא מדברת על אנשים פרטיים שמהווים נדבך נוסף. במוסדות שם מתגוררים הקשישים שלנו שכולנו לכאורה דואגים להם ולכן אנחנו ההולכים לסגרים, שם חסרות 6,000 עובדות. זה מחודש מארס. הדבר הזה ידוע כבר מזמן. היה דין ודברים עם משרד הפנים, היה מדובר על כך שהם יאשרו להביא לארץ 3,000 עובדות ובסוף זה הסתיים ב-2,000 עובדות. אם זה לא מספיק, זה לא בדרך מהירה וזריזה עקב הקורונה אלא הם הלכו על הסכמים בילטרליים שזה סיפור בפני עצמו. אלה הסכמים בין המדינות, זה מסובך, זה אורך הרבה זמן ולא קורה מהר.

אני יודעת שנחתמו שני הסכמים בילטרליים, עם גיאורגיה ונפאל, ל-2,000 עובדים שצריכות להגיע לכאן. אבל על העובדות הזרות צריך לשלם עמלות ומשרד האוצר דורש עכשיו מאותם מוסדות סיעוד – שהוא בעצמו מממן דרך תקציב המדינה – שהם ישלמו עמלות על העובדות הזרות ומדובר בהרבה מאוד כסף שאין אותו. לכן כל הסיפור הזה מתעכב. יש הסכמים בילטרליים, יש אישור ל-2,000 עובדים, משרד האוצר מתעקש על גביית מיסים כאלה ואחרים מאותם מוסדות שבקושי שורדים וזה המצב. לכן שאלתי האם נציג משרד האוצר כאן כי אני רוצה להבין מה הנקודה עכשיו בזמן הזה לדרוש לשלם את העמלות האלה מאותם מוסדות שהמדינה בעצמה, דרך משרד הבריאות או משרד הבריאות, מממנת וכך תוקעים את הבאת 2,000 העובדות הזרות שיכולות איכשהו לסייע ולעזור. בניקודה הזאת שאני ברשותך רוצה לשמוע תשובה.

יש טענות שלא שומעים ב-זום. תבדקו את זה.

נמצא גם נציג של הביטוח הלאומי?

כן.

יש לי עוד שאלה לביטוח הלאומי שהיא תלויה בנושא הזה. אני לא יודעת כמה את יודעת, אבל יש רמות של תלת.

ברור שאני יודעת. תאמיני לי שאני יודעת.

אני למדתי הכול רק בשלושת הימים האחרונים. יש רמות של תלות. כשמגיע עובד והוא יודע שהוא בא לקשיש, הוא מגיע והוא רואה בבית שהאדם מוגבל, צריך להרים אותו וכולי.

זה לא העניין שלנו עכשיו.

הם בורחים מאחד לשני ולכן אין מי שיבוא במקומם.

בגלל שיש כזה מחסור גדול, ואת זה אני חווה על בסיס אישי, את עוברת אודישנים אצל המטפלים כי יש מצוקה כזו גדולה. הם בוחרים את התנאים הכי טובים. אם יש חדר, אם אין חדר, אם יש ימי חופש או אין ימי חופש וכולי. זה קושי מאוד גודל.

הנציגים של ארגוני הנכים. אחד מכם שיכול לייצג את ארגוני הנכים.

כבוד היושבת ראש, אני כבר בהתכתבות תקופה ארוכה.

אני מבינה שכל אחד הוא ארגון אחר אבל הנכים הם נכים.

אני בעמותה שלי מתמחה בתחום של עובדים זרים ואני מייצגת נכים בבתי משפט מול רשות האוכלוסין.

גם בעמותה שלנו.

אני רוצה שתכריזי בישיבה הזאת על כך ששנת קורונה היא שנת מלחמה ומצב חירום. קודם כל להודיע על הוראת שעה ומכיוון שזו תהיה הוראת שעה ובזמן מלחמה, כל העובדים - - -

זה לא בסמכות שלי. רעיונית אני מסכימה אתך.

רעיונית תדברי עם השר הממונה. יצטרכו להלבין את כל העובדים הלא חוקיים שהם עובדים.

יש הרבה כאלה.

שמטפלים בנכים ובקשישים.

במסירות.

אני אומרת לך שאני מייצגת נכים מונשמים, טוטל לוסט, עם מחלות קשות, עם ניוון שרירים. אני אראה לך בבתי משפט, הנכים שלי, כולם מונשמים, קיבלו סירובים.

קיבלו סירובים בוועדה הומניטרית כשניסו להאריך את התוקף?

בוועדה ההומניטרית.

הם תמיד אומרים שלנכה מורכב הם יאשרו.

אין. אין.

גם לילדים.

אני מוכנה שתבואי אתי לבתי המשפט. אנחנו בעמותה מייצגים בבתי דין לערערים, בדיונים לעתירות מינהליות נגדם. הם גם שואלים מה פתאום העמותה מייצגת אותם. אני אומרת לך שחייבים כאן בכנסת לעצור את השערורייה הזאת של רשות האוכלוסין שיש לה פרשנות לחוק שהיא לכל הכיוונים אלא שהיא נגד האוכלוסייה הכי חלשה במדינה. איפה נשמע שרשות יוצאת במלחמה נגד האוכלוסייה החלשה ביותר?

זה מה שצריך להבין. באמת, מדובר באוכלוסייה חלשה. אני כל כך מכירה את זה.

האכזריות שלהם, הרשעות שלהם, הועדה מזמן לא הומניטרית. כל התשובות שלהם הן שליליות. הם עושים אפליות בין יהודים לערבים. כל הערבים מקבלים תשובות שליליות וזה לא משנה אם יש לך 3,000 אחוזי נכות. אני חושבת שצריכה לצאת מכאן קריאה להלבין את כל העובדים מתחילת הקורונה שסועדים קשישים, נכים וילדים.

זאת גם הקריאה שלי.

הם סועדים את האזרחים של המדינה הזאת. כאן זה המקום לתת לנו הגנה ותמיכה נפשית וסיעודית כי מרשות האוכלוסין אין לך מה לצפות. שם זה לאו אחד גדול והם מתפארים בהתנהגות שלהם. אם אני מגיעה לשם עם חומר, מנדים אתי ולא מוכנים לקבל ממני, לא מרשים לי לבוא ושלא אביא את עורך הדין שלנו אלא רק נוטריון. כלומר, הם מכבידים ולא מוכנים שהנכים יקבלו את המינימום שמגיע להם. מכאן צריכה לצאת קריאה ראשונה, לקרוא לשר. אני כתבתי לשר מיליון מכתבים ולא קיבלתי תשובות. הלשכה שלו לא יכולה לטפל. הם כולם נכנעים ללשכה המשפטית של רשות האוכלוסין, שם נחרצים גורלות של אנשים הכי חלשים במדינה.

דבר נוסף שהם עשו. הם פתחו את השמיים אבל הם אמרו שאם אתה רוצה להזמין עובד, תשלם 2,000 שקלים לבידוד של 14 ימים, אתה תדאג לו לאוכל בשבועיים האלה, כך שהעובד מגיע לארץ על חשבון החולה שחי מביטוח לאומי. איך נשמע דבר כזה? גם נותנת הזדמנות להביא עובדים וגם מטילה את כל הנטל בתקופה הזאת על החולה, הנכה, על המשפחה שבקושי מחזיקה את החולה.

אני חושבת שהכנסת צריכה להתערב כאן כך שכל ההוצאות שמטילים על האוכלוסייה החלשה ביותר בארץ, לא יוטלו. מיקי, אני כתבתי לך בנקודות את הבעיות אבל אני אומרת שהמהפך שלכם כאן עכשיו יהיה ברגע שתכריזו שיש הלבנה כוללת של כל העובדים שנמצאים כאן.

לצערי הרב אין לי את הסמכות להכריז הכרזה כזאת. אני מסכימה אתך עקרונית שזה מה שמדינת ישראל צריכה לעשות בנקודת הזמן הזאת.

זה המקום לחוקק את זה.

אני אומרת לך שאם לא תהיה ברירה, אם הנושא הזה בדיון הזה עם רשות ההגירה לא יתקדם, אני בהחלט אשקול, ואני קוראת לחברות שלי להצטרף אלי להצעת חוק שזה בדיוק מה שתעשה. שתאריך את השהות של העובדים כאן בארץ ותלבין אותם רטרואקטיבית.

וליישר קו.

בהוראת שעה.

בהוראת שעה. הקורונה עדיין לא הלכה ולא נמוגה. כתבתי מספר נקודות.

תגישי לנו אותן. קיבלנו.

אני מבקש לתת את רשות הדיבור לאימא של ילד נכה.

שלום. אני אימא של תמיר. הבן שלי בן 19.5 ובעצם אני מייצגת כאן את המשפחות עם הילדים עם צרכים מיוחדים. הנושא הרבה יותר מורכב כי העובדות עושות את השיקול, האם לעבוד בתוך משפחה או מול זקן וברור שהבחירה שלהן היא מול זקן כי יש להן פרטיות, יש להן שקט, הן לא רוצות לחיות בתוך משפחה. אנחנו כאן נתקלים בקושי, כל המשפחות, להכניס למסלול העבודה עובד שיקבל עליו את כל מה שכרוך בטיפול בילד עם צרכים מיוחדים וגם לחיות בתוך משפחה. זה קושי קשה ובלתי אפשרי.

אני מצאתי לי פתרון. מצאתי עובדת שבעצם סיימה את השהות שלה בארץ ועשינו בינינו הסכם לפיו אני הולכת לעזור לה לקבל אישור שהייה בארץ והיא בתמורה לוקחת את התפקיד הזה של טיפול בבן שלי שהוא ילד מאוד מורכב עם נשמה גדולה והטיפול בו הוא 24/7 בלי הפסקות. האישה המדהימה הזאת עם האינטרס המשותף שלנו היא לקחה על עצמה את התפקיד הזה בצורה נדירה ומסורה. אני חייבת לתת לה את זה כי מגיע לה. היא עושה את העבודה שלה ולמה שיגרשו אותה כשהיא עושה עבודה שאף אחד לא רוצה לעשות?

זה גם מסוג העבודות שאין להן תחליף כי ברגע שמכירים כל ניואנס של הילד שלך, רק היא יודעת את זה ורק היא מכירה את זה.

בזכותה המשפחה נכנסה למסלול חיים. יש עוד ילדים במשפחות האלה, הם צריכים אימא פנויה, האימא צריכה להתפנות לעבודה שלה, למשפחתיות שלה, לכל הנושא המשפחתי מסביב. ברגע שיש לך עובד ואתה סומך עליו בעיניים עצומות, אתה מפנה את עצמך לכל מה שכרוך בנושא המשפחה.

מה קורה עכשיו? אתם בתהליך?

אני מתכתבת עם מינהל אגף ההיתרים כבר חמש שנים ואני מסבירה את כל הדברים ובמה כרוך הטיפול בבן שלי. עד שהשגתי מישהי שהכשרתי ואני סומכת עליה, היא 15 שנים בארץ, יש לה ניסיון רב בטיפול, יש לה טכניקה מיוחדת, קשה לי לוותר על דבר הזה. במידה ואני מוותרת עליה, כל המשפחה שלי יורדת לטמיון.

מה התשובות שאת מקבלת?

לא קיבלתי שום תשובה. היא עדיין בלי אישור. אני בכל זאת מעסיקה אותה כי אני נותנת לעצמי אישור.

הופכים אותנו לעבריינים.

היא עובדת. זה וין-וין למדינה.

אני רוצה שייתנו לי אישור. היא עובדת, היא ראויה.

כמה שנים את מעסיקה אותה?

חמש שנים.

יש לנו לדיון עוד חצי שעה ואנחנו חייבים לקבל תשובות. אנחנו כולנו נמרר כאן בבכי אבל לא נתקדם.

מי שעבודתו מסורה, הוא ראוי לאישור.

אני בטוחה ולבי אתכם. אני מבינה לגמרי את הבעייתיות שדאת מציגה ואני יודעת ששותפים לבעיה הזו שאת מציגה עוד הרבה מאוד משפחות. אני יכולה להגיד לך שאותו דבר גם לגבי משפחות שמתמודדות עם אלצהיימר ודמנציה, זה מאוד קשה למצוא מטפלים שיטפלו באנשים האלה.

אני רוצה לפנות לעורכת הדין שריי גבאי.

נמצא אתנו ב-זום משה נקש.

צוהריים טובים. נמצאת יחד אתי עורכת הדין שריי גבאי.

אנחנו נתייחס ביחד.

לפני אני אתייחס אני רוצה לומר שכואב לשמוע ואני לא מסכים ולא מקבל אמירות כמו אכזריות או פקידות אטומה ודברים כאלה כי זה ממש לא המצב אצלנו. אין לנו שום כוונה לעשות זאת. אנחנו בדרך כלל משתדלים בכל מקרה שאפשר במסגרת מה שהחוק מאפשר לנו לעזור לאותם מטופלים סיעודיים, בין אם הם נכים ובין אם הם קשישים, במסגרת החוקים ובמסגרת התקנות עליהם אנחנו לא יכולים לעבור.

אבל אנחנו בתקופת קורונה.

משה, אני רוצה למקד אותך. אנחנו עכשיו נמצאים במציאות לא נורמלית. משבר חד פעמי שלא היינו בו בעבר. האם אתם מבינים שאתם צריכים לשנות משהו בגישה שלכם ובחשיבה שלכם ואולי בהנחיות ובהוראות שלכם? אם אתם לא תשנו את החוק, אולי אנחנו צריכים לשנות את החוק. תבוא ותגיד לי שאתה צריך שאני אשנה את החוק, אני אעשה את זה. אבל אתם צריכים לשנות את הגישה שלכם. האם אתם מבינים את זה?

אנחנו חד משמעית מבינים את זה ויותר מכך, אנחנו חד משמעית עושים את זה. אני יכול לספר לך על כל הפעולות שעשינו בתקופת הקורונה וברור שאף אחד מאתנו לא צפה אותה ואף אחד מאתנו לא ידע שזה מה שהולך לקרות ועשינו את כל מה שאפשר ואת כל מה שבידינו במסגרת החוק לאפשר ולהקל. אני יכול למנות לך כאן את כל הסעיפים בהם הקלנו על מטופלים סיעודיים.

אתם לא מקלים. אתם נותנים לכל מיני יועצים משפטיים שיוציאו כספים מהמשפחות והם משיגים את האישורים. זה לא אתם. אתם מצאתם לכם פתח. הבאתי שני מקרים.

לא יועצים משפטיים. עורכי דין.

עורכי דין. הבאתי שני מקרים דומים כאשר האחד קיבל אישור כי הוא לקח עורך דין ושילם לו 17,000 שקלים והמשפחה של אדון שלמה דוד, אלמן בן 90, היום אין לו עובדת כי אתם לא נתתם אישור.

אני רוצה ברשותכם להתייחס ברמה המשפטית כי יש כאן תקיפה גם מבחינה משפטית בהיבט המשפטי של תיקים שמועלים לדיונים.

אנחנו לא נתייחס למקרים ספציפיים.

אפשר לדבר על האם נכון לתקן את החוק בתקופה זו או לא נכון. אתם יודעים שכאשר עושים תיקון חוק, זה לא לתקופה ספציפית אלא אם כן עושים זאת כהוראת שעה וזה לא פשוט ועדיין אף אחד לא הכריז את מה שצריך להכריז. כרגע החוק הוא כמו שהוא. אנחנו לא עבריינים. רשות האוכלוסין פועלת לפי החוק. ישבו טובי המחוקקים בכנסת בלא מעט דיונים, גם בוועדת הפנים, וקבעו את החקיקה שנקבעה. לקח שש שנים להעביר את החקיקה הזאת והיו מאחוריה הרבה רציונאלים שכדאי ללמוד אותם לפני שמתייחסים כך גם לרשות האוכלוסין וגם לכל ההליך שנוצר לטובת אותן משפחות. כרגע אין חוק אחר. יש כאלה שנידחים. היכן שאנחנו יכולים להפעיל שיקול דעת והחוק מאפשר לנו להפעיל שיקול דעת, אנחנו הראשונים שעושים את זה. הרשות יצאה בשורת הקלות במיוחד בתקופה הזאת. אין לנו ברירה, זה מה שהמחוקק קבע. לרשות אין מה לעשות למעט להגיע לבית הדין ולומר שאנחנו פעלנו לפי החוק. כל ערכאה משפטית וההחלטה שלה. זה שאחד יאושר ואחד לא, זאת ערכאה משפטית.

עכשיו תשימי נקודה ותקשיבי. זה שאתם פועלים על פי החוק, זה עדיין לא אומר שאתם יכולים לפעול בלי נשמה. את מבינה את זה? אתם צריכים עכשיו להבין שהמציאות היא אחרת ואם החוק הוא חוק, אז אתם צריכים לשנות כאן עכשיו את הגישה שלכם. זה מה שאני אומרת לך ואני לא שומעת את זה מכם. כמו שאתם פרסמתם, ואני יודעת את זה, אתם אמרתם עד סוף השנה אתם לא תאכפו את החוק, נכון? זה מה שאני שומעת מאנשים. אז אני אומרת לכם שהגיע הזמן שתאריכו את הדבר הזה, לא רק עד סוף דצמבר כי מה יקרה בסוף דצמבר? מה אתם מצפים שאנשים יעשו? השמיים סגורים. מה אתם מצפים שאנשים יעשו? זה בידיים שלכם. זה שאת תגידי לי חוק נקבע לפני שש שנים, והיום אנחנו רואים שהחוק הזה לא עומד בשטח, אז אתם צריכים לשנות את הגישה שלכם.

אנחנו מכירים בכנסת חקיקה שעושים בהוראת שעה ביום אחד. כשמשרד הפנים רוצה משהו, מגישים הצעת חוק ומיד מעבירים. אל תספרו לי סיפורים ותגידו שזה תהליך מסובך. אנחנו מכירים את התהליך המסובך הזה. אני מבקשת התייחסות שלכם בנושא שלי, אם שמעתם, בנושא עובדים זרים לבתי אבות ומוסדות סיעוד.

שאלה קצרה. אני רוצה לדעת האם אתם שוקלים להאריך ולא לעשות אכיפה בעוד תקופה, לפחות כל זמן שהמשבר נמשך.

אני רוצה לומר שלא זו בלבד שעוד לא סיימנו את התקופה, אבל התקופה הוארכה כבר שלוש פעמים. אנחנו כמובן נשקול לחיוב בהתחשב במגיפה להאריך אותה שוב. יש עוד הרבה הקלות אחרות שאנחנו לא מדברים עליהן כאן.

את ידעת על קיום הדיון הזה. למה את לא באה עם תשובות?

יש הקלות אחרות בדברים משמעותיים. תכף משה ירחיב על כך. עובדים זרים שמבחינת הנהלים והמדיניות היה אסור להם להמשיך לעבוד ואנחנו אפשרנו בתקופה והגדלנו את המאגרים כמה שיכולנו. אי אכיפה זה בסדר ויש סיכוי שנאריך אבל יש גם עוד הרבה דברים אחרים שנעשים במקביל.

לעניין החוק. אם צריכה להיות יוזמה או לא, אנחנו לא נגד. מה שיכול לעזור למטופלים סיעודיים, אנחנו כאן נתמוך ונסייע, אבל כל מה שאמרתי זה שכרגע כל עוד החוק הוא כמו שהוא, אין לנו אלא לפעול לפי החוק וגם אמרתי שאין לי שליטה... לאור הנסיבות.

אני רוצה שתעני לי. אנחנו עדיין לא מגיעים לבית המשפט. אנחנו מדברים על כך שעורך דין מטפל ואתם מאשרים לו כי הוא עורך דין ואתם מפחדים מעורכי דין.

זה לא נכון. זאת אמירה לא מדויקת ולא נכונה. אנחנו נוהגים בצורה שוויונית גם אם בא אלינו מטופל עם משפחתו או עם עורך דין. מבחינתנו זה אותו דבר. אנחנו פועלים בצורה שוויונית ובהתאם למה שהחוק מאפשר לנו. אם אפשר להקל, אנחנו מקילים.

אל תעשו איפה ואיפה. כרגע בגלל הקורונה אתם חייבים לתת למשפחות זמן להתארגן.

בואי תקשיבי מה אנחנו נותנים למשפחות. אם אפשר לפרט מה אנחנו נותנים.

אני מבקשת לשמוע מה הם מתכוונים לעשות.

קודם כל, יש כמה דברים שכבר עשינו. הארכנו כבר מספר פעמים את ההיתרים ואת הרישיונות של העובדים הזרים באופן גורף במדינת ישראל בענף הסיעוד ובענפים אחרים.

אני לא מכירה את זה מהחודשים האחרונים.

אני מספר. לקחנו קבוצת עובדים שלא יכלה לעבוד בסיעוד ולא יכלה להתחיל השמות חדשות ואפשרנו להם להתחיל לעבוד בסיעוד בעבודות חדשות. לאחרונה, ביולי, פתחנו את השמיים, עוד במאי, לכניסת עובדים שיצאו לחופשות ולא הצליחו לחזור. תקופת ההתארגנות הוארכה כבר שלוש פעמים וכרגע היא עד 31 בדצמבר ויכול להיות שהיא תוארך שוב. יתקיים על זה דיון בהקדם ולפני סוף התקופה הזאת ואנחנו נודיע מה בכוונת הרשות לעשות. כמובן שנלקח בחשבון כל מה שאתם תיארתם וכל מה שאנחנו מכירים, כולל פתיחת השמיים שמאפשר כניסת עובדים חדשים, כולל הנתונים שיש לנו על מצאי עובדים קיימים במדינת ישראל שפנויים לעבודה בענף הסיעוד.

למה אתם מחכים?

יש כבר עובדים שנמצאים עם אותם קשישים. הם כבר נמצאים שם. למה אתם מבקשים מהם ללכת?

אנחנו מבקשים מהם שיפעלו בהתאם לחוק.

אבל השמיים סגורים. גם כך לא יכולים לחזור. אותם עובדים הולכים לרחוב. אני לא מבינה את ההיגיון.

אני רוצה להתייחס בבקשה. אתם טוענים טענות שאנחנו באמת רוצים להתייחס אליהן כי זה ברור שיש כאן חוסר הבנה עד הסוף של הדברים והנהלים של הרשות. כרגע אף אחד לא נכנס לאף מטופל ולוקח ממנו עובד זר. יש אי אכיפה וזאת המשמעות. כרגע לא נגענו, בחודשים האחרונים. נאמרה כאן איזושהי אמירה שיש אכיפה אכזרית, אבל על מה מדובר? אנחנו לא נכנסנו לשום בית של מטופל לא לקחנו אף עובד זר בחודשים האחרונים. אגב, לא בקורונה, בטח לא בקורונה, וגם לא לפני כן כי אנחנו לא עושים את זה. זה בטח שלא קרה ואנחנו גם לא נעשה את זה ואם תוארך התקופה, נמשיך לא לעשות את זה.

מתי כן יש דרישה? לא שלנו אלא של הערכאות. ברגע שאנחנו חוקקנו את החוק והחוק אומר שעובד זר שנמצא כאן מעל 13 שנים לא יכול להמשיך, ויש לזה הרבה רציונאלים, יש לזה המון רציונאלים שעובדים זרים הולכים ולא רוצים לעבוד בסיעוד אלא הם רוצים לקבל מעמד של קבע – ולא ניכנס לזה עכשיו - ברגע שהמחוקק קבע משהו ובית המשפט אמר שהעובד הזה צריך לצאת, חוץ מלתת לו תקופות התארגנות, שאנחנו עושים את זה בהבנה רבה בתקופה האחרונה, אין לנו מה לעשות עם זה.

אלה לא המקרים. את מדברת על 13 שנים. יש מקרים של שבע שנים ואין 24 חודשים.

אבל זה חוק. חבר'ה, זה החוק. אלה התנאים שקבועים בחוק ואין לנו שיקול דעת.

אנחנו מבינים שזה החוק אבל אנחנו מבינים שהמציאות עכשיו היא לא מציאות נורמלית. אתה בעצמך אמרת קודם שאתם הכשרתם קבוצות שלמות, אז כשהחוק מתאים לכם, אתם לפי החוק.

לא. אנחנו לא עשינו שום דבר שאנחנו לא יכולים לעשות במסגרת החוק. גם לעובדים שנתנו, אלה עובדים שלפי נהלים לא יכלו ואנחנו אפשרנו להם בכפוף להוראות החוק.

אמרנו שהיום אין אכיפה בענף הסיעוד ואף אחד לא לוקח אף אחד מאף בית בענף הסיעוד. זה פורסם.

אני רוצה להתייחס למה שאמרה חברת הכנסת מלינובסקי בעניין מוסדות הסיעוד. זה נכון שעברה החלטת ממשלה להכניס 2,500 עובדים זרים למוסדות הסיעוד, 2,000 למוסדות בריאות ו-500 לרווחה. רשות האוכלוסין יחד עם משרדי הממשלה, עם משרד החוץ, הובילה מהלך של הסכמים בילטרליים. אם אתם רוצים שנרחיב למה חשוב שזה יהיה במסגרת הסכמים בילטרליים, אני יכול להרחיב. נחתמו כאן שני הסכמים בילטרליים בזמני שיא, במונחים של הסכמים בילטרליים. נערכנו לכל מה שצריך לעשות וכבר כתבנו נהלים עם משרד הבריאות, קבענו קריטריונים ואנחנו יודעים לצאת לדרך. כן, יש כרגע חסמים שצריך לקבל עליהם התייחסות ממשרד האוצר כמו שציינה נכון חברת הכנסת. ברגע שהנושא הזה ייפתר, מבחינתנו אנחנו ערוכים לצאת לדרך בעניין הזה.

כמה זמן החסם הזה כבר קיים? כמה זמן החסם הזה על סדר היום?

תעלי ל-זום בבקשה את טובה ווסר, רפרנטית באגף התקציבים.

לא שמעתי את השאלה.

כמה זמן החסם הזה מול משרד האוצר נמצא על השולחן.

צריך לבדוק עם משרד האוצר. אנחנו מבחינתנו, כמו שאמרתי, ערוכים. אנחנו יכולים להתחיל לצאת לדרך.

ממתי אתם ערוכים?

לדעתי ההסכמים נחתמו לפני חודשיים או משהו כזה.

אני רצה להעלות את נציגת משרד האוצר כדי ללבן את הסוגיה הזאת.

רפרנטית תעסוקה.

אני רוצה התייחסות לגבי הסוגיה הספציפית הזאת שהעלתה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

אני אבהיר שהאגרות השנתיות והחודשיות כבר אושרו על ידינו ועברו את ועדת האגרות עם אגף התקציבים וכל הגורמים הרלוונטיים ועכשיו חונים אצל שר הפנים.

למה אגרות?

תגידי עוד פעם את מה שאמרת עכשיו.

הם החזירו אותנו למשרד הפנים.

התקנות חונות במשרד הפנים. לא אצלנו. הכול אושר. המחלקה המשפטית שלנו טיפלה בדבר הזה והכול כבר אושר.

תקשיבי, נחתמו הסכמים בילטרליים. יש להביא עכשיו 2,500 עובדים ולהתחשב בכך שיש לנו מחסור של 6,000 עובדים. אתם דורשים עמלות או אגרות, איך שזה נקרא, ובלי זה אתם לא מוכנים לשחרר.

אנחנו לא עוצרים שום דבר.

אבל המוסדות האלה לא מסוגלים לשלם את העמלות האלה ובלי העמלות אי אפשר להביא עובדים.

אתם עומדים על האגרה הזאת. על העמלה הזאת?

זה החוק. אני אבהיר. החוק קובע שכאשר מכניסים עובדים זרים למשל בתחום הסיעוד שהוא תחום חדש, שעד השנה בכלל לא היו עובדים זרים בתחום הזה ולפני כמה חודשים הועברה החלטת ממשלה להביא 2,500 עובדים, יש חוק שקובע שצריך אגרות שנתיות, אגרות בקשה והכול כבר טופל על ידי רשות האוכלוסין. הבקשה הועברה אלינו ואנחנו הגענו להסכמות. אנחנו לא עצרים את זה.

גברתי, את מבלבלת לנו עכשיו את המוח, וסליחה על הביטוי. אין הסכמות. הסכמה זה שבשנה הזאת כאשר אותם מוסדות בתת תקצוב ובתפוסה מלאה, וכולנו יודעים ששם יש התפרצויות של קורונה שאחר כך עולות למדינה פי 1,000, צריך להביא כמה שיותר עובדים ולוותר על העמלות האלה.

קודם לא הביאו כוח סיעוד זר לבתי אבות. זה דבר חדש. זה בגלל הקורונה.

נכון.

השאלה היא האם ההתעקשות הזאת על האגרות והעמלות, האם אתם מבינים שזה מה שתקע את כל הסיפור הזה.

אני לא בטוחה שזה מה שתקע את כל הסיפור הזה אבל זה החוק.

תעלו בבקשה את משה נקש. אני רוצה להבין את הסוגיה הזאת. אתה יכול להסביר לי את העניין? היא אומרת שהיא פועלת על פי חוק.

אני אסביר שוב. קודם כל, אני אציין ששר הפנים פנה לשרים הרלוונטיים – לשר העבודה ולשר האוצר – וביקש את המינימום ואפילו גם פטור מאגרות. ועדת האגרות לא הסכימה לאשר את זה.

הנה, גברתי, לא אישרתם.

רק אתמול, לפי מה שהבנתי עכשיו, משרד האוצר אישר אותן וצריך לעבור לוועדת הכספים כדי להתקדם עם העניין. זה לא משהו שחנה אצלנו. אמרתי, עשינו כאן הסכמים בילטרליים בזמני שיא. לא היה דבר הזה.

תחזור על מה שאמרת עכשיו.

הוא אומר שהאגרות אושרו אתמול, זה מה שהיא אמרה, ושזה צריך ללכת עכשיו לוועדת הכספים. האגרה היא בסכום שנקבע כמו תמיד?

יותר נמוך.

זה קרה אתמול?

שר הפנים ביקש לפטור מאגרה שנתית ולתת אגרת בקשה בסכום המינימלי כמו שיש בסיעוד הביתי. בסוף הוחלט יותר מזה בוועדת האגרות. זה לא מה שהוחלט אבל מה שהוחלט, אנחנו נרוץ עם זה ונעשה את זה. כרגע זה לא משהו שאנחנו יכולנו להתקדם אתו עד לרגע זה שזה אושר ועכשיו צריך להעביר את זה את המסלול הרלוונטי. ברמה הטיפולית אנחנו ערוכים לעשות את זה.

אני רוצה לשאול את נציגת האוצר. למה רק אתמול? כמה זמן אנחנו בקורונה? למה רק אתמול זה אושר?

אלינו זה עבר לפני מספר שבועות. אני לא יודעת להגיד בוודאות. אני מוכנה לבחון במייל בדיוק מתי זה עבר. הדבר צריך לעבור אישור משפטי ועשינו את זה כמה שיותר מהר כמו שאנחנו יודעים לעשות. אני לא חושבת שזה היה אתמול אלא לפני כמה שבועות אבל אני אבדוק את זה ואני אחזור אליך עם תשובה.

זה עוד לא עבר אישור משפטי?

אני לא יכולה לייצג את הלשכה המשפטית לגבי הזמנים, אבל אני יכולה לבדוק את זה ולחזור אליך.

אני שואלת אם זה עוד לא עבר אישור משפטי.

זה עבר. זה לחלוטין עבר אישור משפטי. אני לא חושבת שזה היה אתמול. כבר בשבוע שעבר או לפני שבועיים כבר אישרו את זה, אבל אם חשוב לכם להבין מה מסגרת הזמנים המדויק, אני אבדוק ואחזור אליכם.

חשוב לנו שתבינו שמדובר בחיי אנשים. זה מה שחשוב לנו.

אנחנו לחלוטין מבינים את זה לכן גם ניסינו לעבוד כמה שיותר מהר כדי שהדבר הזה יתאפשר.

אני פונה שוב למשרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה. תראו, אני לא יודעת עד כמה אתם מבינים אבל בשטח המצב מזעזע.

הם לא מבינים. אם הם היו מבינים, זה היה שונה.

יש כאן מצוקה קשה מאוד שכמו שאמרתי לכם, אני חווה אותה ברמה אישית. אני לא כאן כמי שמגיע אליה משהו אלא אני באמת יודעת מה אנשים עוברים היום. אתם צריכים להבין שאתם חייבים לעשות כאן איזשהו שינוי. או הלבנה או להאריך את הסוגיה הזאת של חוסר אכיפה אבל כרגע המצב כמו שהוא היום לא יכול להימשך.

מה שאת אומרת הוא בהחלט משהו ששווה לשקול אותו ואמרנו שאנחנו נדון בעניין הזה של הארכת תקופת אי האכיפה אבל במסגרת הכלים העומדים לרשותנו אנחנו עושים את כל מה שאפשר. סתם לסבר לכם את האוזן, במסגרת תיקים שעברו את תנאי הסף והגיעו לדיון בוועדה ההומניטרית, מעל 90 אחוזים מהבקשות אושרו. לפני הקורונה המספר עמד על חצי מהמספר הזה. כל מה שלאל ידנו לעשות, אנחנו עושים וממקום הכי מתירני והכי ליברלי שאפשר.

אנחנו מבקשים הלבנה של העובדים שעובדים.

אני מבינה את הבקשה להלבנה אבל אנחנו צריכים להבין קצת יותר לעומק.

צריך להבין מה ההשלכות של ההלבנה הזאת. נשמח להתייחס גם לעניין הזה.

כהוראת שעה.

אני חושבת שהחוק הזה, לקח הרבה שנים לחוקק אותו אבל לפעמים אחרי שנים מבינים את הדברים יותר לעומק ויש דברים מסוימים שצריך לחשוב עליהם שוב.

יש לנו עוד שמונה דקות לדיון הזה. נציג איגוד בתי האבות, אביטוב זלקין.

שלום לכולם. תודה על זכות הדיבור. אני אנסה לדבר בקצרה בתוספת לדברים שכבר נאמרו. נדבר על מספרים. העובדים החסרים בבתי אבות הוא 8,00. הוא לא 6,000 והוא לא 2,000. המספר, אנחנו יודעים אותו היום כתוצאה ממערכת הדיגומים של מטה מגן אבות ואימהות, על סמך הסקירות שלהם, יש 8,000 בעלי דרכונים זרים. כלומר, עובדים זרים. זה המספר שיש היום.

תשאלו אם יש היום, למה צריך אחרים. אני רוצה להסביר קצת את האבסורד למרות הדברים החשובים שכבר נאמרו. שבע-שמונה שנים איגוד מטה אבות נאבק בכל רשות אפשרית במדינת ישראל כדי לשכנע שיש לנו צורך בעובדים כי ישראלים לא מוכנים לבוא לעבוד בסיעוד. כמו שהם לא באים לעבוד בסיעוד ביתי, כך הם גם לא באים לעבוד בסיעוד בבתי אבות. לי היו שני הורים שנפטרו, שני הורים זקנים מאוד וסיעודיים. כאזרח של מדינת ישראל יכולתי להעסיק לכל אחד מהם עובד זר. כמנהל בית אבות עם 190 דיירים אני לא יכול להעסיק ולו אחד. מי כן עובד? כמו שכבר שמעתם, עובדים אנשים במשמרות כפולות ואז שואל משרד הבריאות איך זה יכול ואומר שזה פוגע בטיפול, וזה נכון, וכמו שכולם כאן יודעים, מדינת ישראל לא הצליחה לגרש את כל הפליטים האריתראים והאוקראינים שנמצאים בשטחה ולכן אומרת מדינת ישראל שבינתיים יעבדו אלה, למרות שאין להם אשרת עבודה ואנחנו קונסים את המוסדות שמעסיקים את אותם עובדים.

עכשיו באים ואומרים, נלך לקראתכם, נביא עובדים זרים מנפאל ומגיאורגיה – ואנחנו כמובן מאוד מברכים על זה – אבל אותן עמלות שכמו שכולנו שומעים הופחתו או לא הופחתו, לפחות בנתונים שהם נמצאים כרגע בידינו, אותו עובד זר עובד להיות העובד היקר ביותר שקיים. יושבים כאן גם נציגי משרד האוצר וגם נציגי משרד הבריאות שבכל התמחורים שלהם טוענים שמטפל סיעודי אמור להרוויח שכר מינימום. אם אני אמור לשלם שכר מינימום, מאיפה אני אשלם את אותן עמלות, מאיפה אני אשלם את אותם מגורים ואת כל אותן דרישות נוספות שנדרשות ממני כדי להביא עובדים זרים? אז אני כמנהל מגיע למסקנה שכלכלית אני לא יכול להביא עובדים זרים ותבוא המדינה ותגיד על מה אתם בוכים, הצענו לכם, אתם לא לקחתם. אז מה הצענו? אנחנו משוועים לעובדים האלה. כמו שאמרתי, חסרים 8,000 עובדים ואנחנו משוועים להם. לפני מספר חודשים שמענו בשמחה שעבר חוק ועכשיו אנחנו שומעים שהוא עובר מכאן לכאן, מכאן, מכאן לשם ואף עובד בשטח אין. התוצאה, כמו כבר נאמר קודם, מצוקת כוח האדם המאוד מאוד קשה בבתי אבות פוגעת בטיפול בקשישים, פוגעת בצורה אנושה.

אני רוצה לפנות כאן לכל הנוגעים בדבר, חברת הכנסת חיימוביץ', חברי הכנסת האחרים בוועדה, נציגי משרד הבריאות, הפנים, האוצר ורשות האוכלוסין וההגירה, תבואו יום אחד לסיור בבית האבות שלי, אני מזמין את כולכם, נמגן אתכם כמו שצריך כדי שתוכלו להיכנס לבית אבות בתקופת קורונה. תיכנסו ותבינו את משמעות המחסור בכוח אדם. אי אפשר לומר שמונה שנים אנחנו מחכים. אמרו כאן נציגים של גופים שונים שיש חוק והחוק דורש עמלות והיטלים. מה החוק לא דורש את אותן עמלות והיטלים ממי שמעסיק עובד זר בבית? אני לא מנסה להטיל עליו היטלים נוספים חס וחלילה, אבל אני יודעת, כמי שעשה את זה, כמי שהעסיק.

הנכים משלמים.

יש עמלות מסוגים שונים. הקריאה היא באמת ובתמים, אנא, שחררו את החסמים, תנו לנו לעבוד ולטפל בזקנים בכבוד.

ב-7 בדצמבר יש דיון בוועדת הכספים שתדון בנושא.

אני מאוד מודה לך. אני מתנצלת על כך שאני נאלצת לסיים אבל בשעה 13:30 מתחיל כאן דיון נוסף. אני רוצה להודות לך שוב בחרת הכנסת אתי עטייה על שיזמת את הדיון החשוב הזה. כמו ששמענו, מדובר בנושא שהוא בנפשם של אזרחים רבים, דיני נפשות של ממש. אני חושבת שזה הזמן לחשוב מחוץ לקופסה.

צריך לקיים דיון יותר ארוך בנושא הזה.

נכון. אני חושבת אתה צודק. צריך לחשוב מחוץ לקופסה ולהציע פתרונות בלוחות זמנים מהירים על מנת לתת פתרון לאזרחים הכי חלשים במדינת ישראל במצוקה שלהם.

משרד הפנים, אני חייבת להגיד לכם, אתם כבר הוכחתם שכאשר לשר חשוב נושא מסוים, הוא יכול להתקדם וממש ממש מהר להביא חוקים בזמן שיא. אני חושבת שמן הראוי שהמשרד יתייחס למצוקה הנוראית הזאת שעולה מן השטח ויתעדף את הפתרון לנושא החשוב הזה בהקדם האפשרי.

אני מבקשת לקבל תוך שבוע עדכון ממשרד הפנים בנוגע להארכת תקופת אי האכיפה. תוך שבוע. אל תחכו לסוף דצמבר. תוך שבוע אני מבקשת עדכון ממשרד הפנים בנוגע להארכת תקופת אי האכיפה וכן לגבי מהלכים משמעותיים יותר שבכוונת המשרד לבצע. ככל שנדרש להסדיר את הנושא בהוראת שעה, תכינו אותה ותביאו אותה לוועדה ואני מתחייבת להעלות את זה לדיון ואישור מיידי. אם לא תהיה ברירה ונראה שאין שיתוף פעולה של משרד הפנים בצורה יעילה וזריזה, אנחנו נאלץ לקדם תיקון חקיקה פרטית.

אפילו הצעת חוק ממשלתית. אולי לדיון הבא צריך להביא את מור יוסף.

אולי ממשלתית. אני חושבת שעל זה נוכל לקבל אחידות דעים. הצעת חוק ממשלתית שההשלכות שלה יהיו גדולות ורחבות יותר.

זה פשוט לא הגיוני להשאיר את כל האנשים האלה במצב הזה.

תודה רבה לך יושבת הראש.

אני ישבתי ועקבתי אחרי הדיון הזה. הצורה בה פונים אל עובדי משרד הפנים שעושים יום ולילה. הצורה בה אתם פונים אליה, היא לא מקובלת. לכן עליתי ממשרד שלי. יצאתי מפגישת זום ובאתי לכאן.

אתה יודע שיש לנו הרבה דברים משותפים אבל אני אומרת לך שהתשובות היו אטומות. אמרו שיש חוק ואני לא עוברת על החוק. מה זה?

הם עובדי מדינה.

קטי הביאה בשם אומרם דברים שהם קיבלה.

השר אמר לי שאין מה לעשות. הם לא מוכנים לשמוע.

משפחות נמצאות בכזאת מצוקה והן חוות את זה כאכזריות.

אתה שמעת איך היא ענתה? היא ענתה בצורה מאוד מתנשאת.

תודה רבה לכם. אנחנו חייבים לעבור לנושא הבא שעל סדר היום.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.