פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



29
ועדת הכלכלה
01/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 132
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"א (01 בדצמבר 2020), שעה 9:06

הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התש"ף-2020

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

אילן בנימין - מנהל ענייני בטיחות הגז, משרד האנרגיה

גל נוי אפרת - עו"ד, מנהלת מחלקה בכירה, משרד האנרגיה

יפים חיים מלמד - סגן מנהל אגף בכיר, הנדסה, משרד האנרגיה

יאשה יורבורסקי - מהנדס ראשי וממונה על הבטיחות, משרד האנרגיה

נטע שפירא - עו"ד, משרד המשפטים




משתתפים באמצעים מקוונים
חן בר יוסף - מנהל מינהל הדלק והגפ"ם, משרד האנרגיה

צחי בר ציון - עו"ד, ייעוץ משפטי, רשות הגז הטבעי

רן כהן - מנהל תחום בכיר, בטיחות בעבודה, מינהל הבטיחות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נירית להב קניזו - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יותם אדמי - עו"ד, יועץ משפטי, סופרגז

שלמה אביטן - מנכ"ל גז יגל בע"מ

איתי עצמון
אביגיל כספי

עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר תרגומים


הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התש"ף-2020, מ/1346

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום ה-1 בדצמבר 2020, ט"ו בכסלו התשפ"א, הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התש"ף-2020, מ/1346. אני מקווה שזו פעם אחרונה שאני אומר את הפתיחה הזאת כאן בוועדה ובפעם הבאה זה יהיה במליאה. התחלנו כשידענו שלחוק הזה יש כ-80 סעיפים עם מעורבות של חברות הגז שתרמו לדיון ואנחנו ניכנס היום לישורת האחרונה, לגמר החקיקה. אני מבין שחן נמצא אתנו ב-זום. קיבל אישור לכך.

היועץ המשפטי, אתה רוצה לתת לנו רקע?

כן. אני אומר מה מונח על שולחן הוועדה. למעשה בגדול מדובר על שלושה נושאים שעוד נותרו לנו להשלמת הליך החקיקה. הוראות המעבר שעצרנו בהן בדיון האחרון, נשארו עוד חמישה סעיפים אם אינני טועה שצריך יהיה לדון בהם ולאשר אותם. לאחר מכן יש פרק חדש שעניינו תחולת החוק על המדינה ועל מערכת הביטחון ולסיום התיקון העקיף לחוק הגז (בטיחות ורישוי) שלמעשה קובע התאמות שונות בחוק הזה מאחר שמעתה הוא יחול על גז טבעי בלבד ולא על שני סוגי הגז.

אני מציע שנעבור לפרק י"ב, הוראות המעבר. הסעיף ממנו להמשיך עכשיו הוא סעיף 76.

76. הוראת מעבר לעניין ביצוע פעולת גז באמצעות סוכן

מי שערב יום התחילה היה בעל רישיון ספק גז כאמור בסעיף 75(א), וביצע פעולת ספק גז באמצעות סוכן, רשאים הוא וכן הסוכן כאמור, על אף הוראות סעיף 27 לחוק זה, להמשיך ולבצע את הפעולה כאמור במשך שנה וחצי מיום תחילתו של חוק זה, אלא אם כן רישיון ספק הגז בוטל קודם לכן לפי הוראות חוק זה, או שהמנהל הורה לבעל הרישיון על הפסקת ביצוע פעולת ספק גז באמצעות סוכן מסוים בשל כך שהסוכן הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה מהוראות חוק התקנים בקשר לגז או למיתקן גז, ובלבד שבעל הרישיון כאמור הגיש למנהל בקשה להתיר לו לבצע את פעולת ספק גז באמצעות אותו סוכן לפי הוראות סעיף 28א בתוך שנה מיום התחילה והבקשה לא נדחתה במהלך התקופה האמורה. בסעיף זה "סוכן" – יחיד או תאגיד שפעל כמורשה מטעמו של ספק גז לשם ביצוע פעולה החייבת ברישיון ספק גז לפי התקשרות ביניהם שהייתה בתוקף ערב יום תחילתו של חוק זה.

כמובן שהוראת המנהל לבעל רישיון על הפסקת ביצוע פעולת הספק באמצעות סוכן צריכה לעמוד בכללים שקבענו אותם בפרק שנגע לסוכנים. כמובן שהדבר כפוף לזכות טיעון לסוכן ולבעל הרישיון.

בוודאי. כפוף לזכות טיעון שקבועה בסעיף 28ג(ב).

הערות לסעיף 76.

חברת סופרגז. אני חייב שתי הערות לעניין סעיף 74 ו-75 שנדונו בדיון הקודם ופורסם הנוסח לקראת הדיון, הנוסח שכביכול אושר. יש כאן כמה בעיות שלהבנתי חלקן גם לא תואמות לדברים שהוועדה אישרה. יש כאן את סעיף תחולת החוק בו דנו לא מעט בדיון הקודם. אמרנו חצי שנה וכרגע מופיע 1 ביולי 2021. אני לא יודע מתי החוק ייכנס לתוקף. אני מציע לכתוב חצי שנה.

זאת החלטת הוועדה.

כך החלטנו. לקחנו זאת בחשבון. קבענו תאריך.

השאלה מה יקרה אם זה יאושר בינואר או בפברואר. הייתה איזושהי הבנה שצריך לתת חצי שנה.

אל תדאג. אנחנו חדורי מוטיבציה לאשר את זה בזמן.

יש כאן גם עניין שנדון בדיון הקודם לגבי סעיף 23(א)(1), הסעיף של הדיווח הרבעוני. להבנתי את הדיווח הראשון צריך תוך חצי שנה מתחולת החוק ואז הרבעוני לא אמור להיות ב-1 באוקטובר אלא למעשה בתחילת 2022. יש כאן איזושהי חוסר קורלציה.

נתתי לך למרות שהסעיפים אושרו. שמע תשובות. באנו לקראתך ושמענו אבל בזה סיימנו.

הסעיפים האלה אושרו בוועדה ולא הוגשה בקשה לדיון מחדש. הואיל וכך הדיון בסעיפים האלה הסתיים.

לגופו של עניין. הנוסח שמונח על שולחן הוועדה הוא כמובן לא הנוסח הסופי. הנוסח הסופי שאנחנו נניח על שולחן הכנסת יכלול את כל החלטות הוועדה כפי שאנחנו ננסח אותן והדבר יהיה תואם למה שהוחלט כאן בוועדה. הנוסח הזה שבו שילבה עורכת הדין גל נוי אפרת את החלטות הוועדה, הוא בעצם לשם הנוחות כרגע כאן לדיוני הוועדה וזה לא הנוסח הסופי. מה שהוחלט בוועדה, זה מה שיוטמע בנוסח הסופי.

בעניין הזה. שמעתי וכמובן מקובל. אני רק אעיר שכרגע בסעיף 75 גם אין כל הוראה, אותו סעיף שאמור לדבר על מיתקני גז שאינם טעוני היתר היום ויהיו טעוני היתר אחרי שהחוק ייכנס לתוקף. דיברנו על כך שזה יהיה שנה וכרגע זה לא מופיע

כפי שאמרתי. מה שהוחלט בוועדה, יוטמע בנוסח הסופי. אל דאגה.

אני חושב שאיתי דיבר בצורה ברורה. מיצינו סעיפים קודמים. סעיף 76, בבקשה.

אם אפשר אדוני, הערה גם לעניין סעיף 76. התחולה שלו, כמו שהקריאה עורכת הדין נוי אפרת אמורה להיות תוך שנה וחצי מיום תחילת החוק. אנחנו סבורים, בגלל שהעניין של הסוכנים הוא אירוע מורכב והרבה סוכנים - - -

כמה זמן זה בסך הכול? שנה וחצי ועוד?

ועוד חצי שנה ממועד התחולה. כמעט שנתיים.

אז תאמר שנתיים. זה נשמע יותר טוב.

זה מה שכתוב בסעיף.

אני חושב שזה זמן סביר. דנו בזה ואני חושב שהפלגנו אתכם. המשרד בהתחלה לא חשב כך. מיצינו. תודה.

הערות נוספות.

אם אין, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 76, הוראות מעבר לעניין ביצוע פעולת גז באמצעות סוכן.

מי בעד אישור סעיף 76? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

סעיף 76 אושר.

אני מציע שתקראי מסעיף 77 עד סעיף 80. אלה הכול הוראות מעבר. החלוקה שעשינו היא יותר טכנית. זה בעצם אותו נושא.

77. הוראות מעבר לעניין מעבר מאכיפה פלילית לעיצום כספי

(1) עבר אדם לפני יום התחילה עבירה לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי) כנוסחו ערב היום האמור, או עבירה על חוק התקנים בקשר לגז או למיתקן גז, והמעשה מהווה הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי או להמציא התראה מינהלית לפי הוראות פרק ט' לחוק זה, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי או להמציא התראה מינהלית לפי הוראות הפרק האמור, ובלבד שטרם הוגש נגדו כתב אישום בשל אותה עבירה, ואם הוגש כתב אישום – בוטל האישום בהסכמת הצדדים לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982.

(א1) עבר אדם לפני יום התחילה עבירה לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי) כנוסחו ערב היום האמור ולאחר ביצועה בוטלה העבירה, והמעשה המהווה את העבירה נקבע כהפרה, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי או להמציא התראה מינהלית לפי הוראות פרק ט', גם אם החלו נגדו הליכים פליליים בשל אותה עבירה שהופסקו לפי סעיף 4 לחוק העונשין, ובלבד שטרם ניתן בעניינו פסק דין חלוט.

(2) סכום העיצום הכספי שיוטל בשל הפרה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) לא יעלה על הקנס שהיה ניתן להטיל בשל העבירה לפי הוראות חוק הגז (בטיחות ורישוי) כנוסחו ערב התחילה או לפי חוק התקניים, לפי העניין.

78. החלטיות או הוראות לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי)

החלטות או הוראות שנתן המנהל בנוגע לגז או למיתקן גז, שניתנו לפני יום התחילה לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי) כנוסחו ערב יום התחילה ועמדו בתוקף ערב היום האמור, יראו אותם כאילו ניתנו לפי חוק זה, כל עוד לא בוטלו או שונו לפי חוק זה.

79. הוראות מעבר לעניין מינויים

(1) מי שמונה למפקח לפי הוראות סעיפים 22 ו-23 לחוק הגז (בטיחות ורישוי) ומינויו היה בתוקף ערב יום תחילתו של חוק זה, יראו אותו כמפקח שהוסמך לפי סעיף 40 לחוק זה.

(2) מי שמונה למנהל לפי סעיף 3 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), לעניין גז פחמימני מעובה, יראו אותו כמנהל ענייני בטיחות הגז שמונה לפי סעיף 67 לחוק זה.

80. הוראת מעבר לעניין תקנות וצווים

(1) תקנות וצווים שנקבעו לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי) בנוגע לגז פחמימני מעובה יעמדו בתוקפם כנוסחם ערב יום תחילתו של חוק זה כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה סמכות התקנת תקנות באותם עניינים, אלא אם כן נקבעו במקומו הוראות בחוק זה וכל עוד לא שונו או בוטלו התקנות והצווים כאמור לפי חוק זה.

(2) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תשלומים בעד גז המסופק במערכת גז מרכזית) התשמ"ט-1989 יעמוד בתוקפו כנוסחו ערב יום התחילה, ויראו אותו כאילו נקבע לפי חוק זה, כל עוד דלא שונה או בוטל לפי דין או כל עוד לא נכנסו לתוקפן הוראות במקומו לפי חוק זה.

אני מציע שתסבירי בקצרה את סעיף 77 ואולי כדאי גם לומר מילת הסבר על עניין צו הפיקוח. אני חושב ששאר הסעיפים מדברים בעד עצמם.

סעיף 77 קובע מעבר מהתנהגות שהייתה בעבר פלילית להתנהגות שלפי החוק החדש המנהל רשאי להטיל עליה עיצום כספי. אז מחלקים את זה לשני מצבים. אם העבירה נשארה עבירה פלילית גם לפי החוק החדש, הסעיף קובע שהמנהל רשאי להטיל עיצום כספי על העבירה הזאת אם טרם הוגש כתב אישום. אם כבר הוגש כתב אישום, אם הצדדים יסכימו לבטל את כתב האישום. שני הצדדים.

אין כפל ענישה.

ודאי. אין כפל ענישה. הולכים לאחד מההליכים. זה סעיף שהוא מקל עם המפר. המצב השני, במקרה שהעבירה הפלילית בוטלה, זה נשאר רק עיצום כספי על אותה התנהגות, הסעיף קובע שההליך הפלילי הופסק והמנהל יהיה רשאי להטיל עצום על המפר. זה סעיף 77. הוא גם קובע שהסכום המרבי של העיצום הכספי שניתן יהיה להטיל על עבירה כזו, לא יעלה על הסכום של הקנס שניתן היה להטיל בהליך פלילי. זה סעיף שהוא לגמרי מקל.

מקל מכל הבחינות.

לא יעלה, זה אומר שיש שיקול דעת? בנושא עיצום כספי לא אמור להיות שיקול דעת. הסכום אמור להיות סכום קבוע מראש עם הפחתה לפי נסיבות ההפחתה שקבועות בתוספת לחוק.

נכון. זה יהיה סכום של העיצום שנקבע בחוק החדש.

ובלבד שהוא לא יהיה יותר גבוה.

נכון.

יהיה צריך לחדד כאן את הנוסח. אותה סמכות להטיל עיצום כספי לפי החוק ולפי מה שמקובל בפרקי אכיפה מינהלית.

נכון.

אבל הוא לא יהיה יותר גבוה אילו הוטל עליו קנס במישור הפלילי.

נכון. בהליך הפלילי.

הערות לסעיף 77, 78, 79 ו-80.

אדוני, לא שמענו את ההסבר לעניין התוספת של סעיף 80(ב). ביקש ממני היועץ המשפטי של הוועדה התייחסות לזה. זה משהו שהתווסף בנוסח ממש לפני כמה ימים. יש כמובן עוד כמה הערות.

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים משנת 1989 שמוזכר בסעיף 80(ב) הוא צו שהוצא לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים והוא קובע הוראות שחלק מהן צרכניות וחלק מהן פיקוח על מחירים מירביים. הצו הזה הוא בתוקף כל עוד יש הכרזה של שעת חירום במדינה, שזה התוקף של חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים וכדי לנתק את הצו הזה מהכרזה על מצב חירום, אנחנו מציעים לקבוע שיראו אותו כאילו הוצא לפי החוק החדש. אנחנו מתכוונים לבטל אותו בהמשך, ברגע שייקבעו הוראות צרכניות במקומו באמות המידה לפי החוק החדש וברגע שיותקן צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים שיחליף את ההוראות הפיקוח על המחירים שבתוך הצו הזה.

שאלות נוספות.

כן, אדוני, אם אפשר עוד שתי הערות. יש את סעיף 79(א) שלמעשה מאפשר למי שהוא היום מפקח, להמשיך להיות מפקח גם לפי החוק החדש. אני מזכיר שכיום אין סטנדרטים ותנאים מוגדרים בחוק מי יכול להיות מפקח ובחוק החדש יש התייחסות לזה כולל דברים. לא דנו בזה לא מעט בדיונים הקודמים, על חשיבות ההכשרה, של ההבנה בתקן, בחוק ובכל הדברים האלה. באיזשהו מקום ברגע אתה בא ומכניס את הסעיף הזה, סעיף 79(א), הוא אומר שכל הפקחים היום ימשיכו, יבוא מישהו חדש – נכשיר אותו. אני שואל למה לא לעשות גם כאן הוראת מעבר. אני לא אומר מחר בבוקר אבל הוראת מעבר.

הערה שנייה.

הערה נוספת מדברת כללית על כל הוראת המעבר. נדון כאן לא מעט בדיונים כמה החוק הזה משנה מצב לכל מיני כיוונים, עיצומים, עונשים, התנהלות יום יומית. אנחנו חושבים שנכון יהיה לקבוע כאן איזושהי חובה של המנהל לבוא לוועדה בעוד שנה, שנתיים, פרק זמן שאדוני יגדיר, ולדווח מה קרה ואיך זה מתקיים. יש היום הוראה מאוד דומה בצו הגז, מחלק גפ"ם מטלטלים.

הבנו. תקבל תשובות. יש הערות נוספות? אם אין הערות נוספות, תשיבו לו לשתי ההערות.

להערה הראשונה בעניין המפקחים. המפקחים כבר היום עוברים הכשרה והסמכה שנדרשת לצורך הפעלת סמכויות פיקוח ואכיפה. אנחנו ממש לא חושבים שיש הצדקה לחייב אותם לעבור עוד הכשרה. הם עברו את כל ההכשרה הנדרשת.

כל המפקחים שפועלים היום מכוח החוק?

למיטב ידיעתי כן. מנהל מינהל הדלק יכול להתייחס לזה, אם אתם רוצים.

חן, שלום.

שלום, בוקר טוב. כן. מה שכתבנו בחוק, זה מה שמבוצע כבר מזה מספר שנים. אין אירוע שבו מפקח מתחיל לתת הוראות למאן דהוא בשוק הפרטי או בכלל במשק הישראלי בלי שהוא עבר את ההכשרה. הדרישות שמופיעות בהכשרה היום הן דרישות שמופיעות בנוהל פנימי בתוך המשרד ואכן כל מפקח עובר אותה ורק אחר כך הוא מוסמך. אדם לא הופך להיות מפקח מיידית אלא רק אחרי התהליך הזה.

תודה. תשובה להערה השנייה.

אנחנו לא חושבים שיש כאן הצדקה בחובת דיווח. למיטב ידיעתי מוסיפים חובת דיווח כשיש איזושהי הצדקה מיוחדת לזה וזה נושא חדש, משהו שהוועדה אמורה לעקוב אחריו, אבל כאן אין שום דבר מיוחד. יש כאן סמכות סטנדרטית שיש לה הרבה רגולטורים בישראל להטיל עיצומים כספיים וזה בסך הכול מקל לעומת אופן האכיפה שלנו עד היום הזה שהוא היה רק במישור הפלילי. אין לדעתנו הצדקה כאן בחובת דיווח מיוחדת לוועדה.

סתם לידיעה. חן, אתה יכול לומר לי, בעבר כמה עיצומים כספיים הטלתם?

אין לנו מנגנון של עיצומים כספיים. יש לנו רק מנגנון פלילי שהוא כמובן הרבה יותר ארוך.

בכמה הליכים כאלה התחלתם בסוגיית הגז?

יש כמה מאות בשנה.

מתוכם כמה שייכים לחברות הגז שפועלות על פי דין ועל פי חוק?

אין לי כאן את הנתון. אולי לאילן בנימין יש.

אין לי את הנתונים כרגע. אני אבדוק.

בהתרשמות שלך, רוב ההליכים הפליליים שנקטתם הם כלפי חברות שמנוהלות?

הכול הוא באופן יחסי.

בגדול. מה אתה יודע לומר לי. הרוב זה פירטי? חלק גדול אלה החברות שלא פעלו על פי הנהלים?

אנחנו מתרכזים יותר בתחום הפירטי כי התחום הפירטי הוא זה שמיועד לפורענות ולכן בתחום הזה אנחנו מתרכזים יותר.

אני לא יודע למה מבינים אותי אחרי השאלה השלישית.

לאחר מכן אנחנו מנסים לגרום לאנשים האלה להתרחק מהתחום הזה. אגף הפיקוח פועל ביתר שאת להרחיק את התחום הפירטי.

ההתמקדות שלכם היא בתחום הפירטי.

כן.

מטבע הדברים המסה הגדולה הייתה שם.

נכון.

גם העיצומים הכספיים הם אירוע חדש שאנחנו חושבים שצריך לעקוב אחריו אבל יש בחוק עוד הרבה מאוד דברים שלא היו עד היום, מההתייחסות לסוכנים, דרך מתקני הגז טעוני היתר בהרחבה שלהם, כל העניין של הרישיונות, זה לא אותו מצב עולם היה לפני כן. אם זה היה אתו מצב עולם, לא היינו צריכים להקדיש לזה שמונה ישיבות ואין סוף מכתבים והתנהלויות.

תודה. שלמה אביטן, בבקשה.

לגבי הנושא של הקנסות, אני חושב שמינהל הגז מטרטר אותנו ולוקחים אותנו לבתי משפט. מגיע מכתב ל-BDI שמדינת ישראל תובעת את חברת גז יגל. בסך הכול הייתה כאן עבירה קטנה שסיפקו בלון עם בלון זר. במקום לעשות קנס כזה ולטרטר אותנו עם עורכי דין ומשפטים - - -

זה בדיוק התיקון.

אבל שיעשו את התיקון בצורה נורמלית. שיגמרו עם זה כי כל תביעה קטנה הסתיימה עד היום בסכום של 2,000 שקלים ועורכי הדין לקחו יותר כסף וכל הכתם השחור שעשו לנו בבנקים וב-BDI שמדינת ישראל תובעת את חברת גז יגל למשל.

זה בא לפתור את הבעיה. תודה.

אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 77 עד 80. מי בעד אישור סעיפים 77 עד 80? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

סעיפים 77 עד 80 אושרו. אלה סעיפים שבאנו להקל אתם. לעזוב את המישור הפלילי.

אנחנו עוברים לפרק שעניינו תחולה על המדינה ועל מערכת הביטחון. אני אומר שני משפטים. ההסדר בנושא הזה שהיה בהצעת החוק, בכחול, בנוסח שעבר בקריאה ראשונה, עורר להבנתנו בייעוץ המשפטי של הכנסת קשיים שונים. הוא דיבר על מה שנקרא פיקוח פנימי. אנחנו לא חושבים שיש לגזור גזרה שווה לגבי כל הגופים הביטחוניים. להבנתנו צריך לקבוע הסדרים מיוחדים גם לפי המטריה עליה אנחנו מדברים. כאן מדובר בנושא בטיחות. כמובן ששמירה על סטנדרטים של בטיחות היא מאוד מאוד חשובה והיא שונה למשל מעניין של נצילות אנרגטית. יש הבדל. לכל חוק יש מטריה שונה וחשיבות שונה ולפי המטריה של החוק צריך להתאים את הסדרי התחולה והפיקוח לגבי הגופים הביטחוניים.

לשמחתי אנחנו הגענו בשיתוף פעולה של כמובן משרד האנרגיה, משרד המשפטים וכמובן גם הגופים הביטחוניים, להסדר אחר שעניינו קודם כל התחולה. כלומר, איך החוק חל על המדינה ועל מערכת הביטחון, ולאחר מכן ההתאמות לעניין הפעלת סמכויות הפיקוח שבמקרים מסוימים הן לא צריכות לחול ובמקרים אחרים הן צריכות לחול באופן מיוחד. יש החרגות שכמובן מותאמות לצרכים של הגופים. כלומר, אם אכן יש סיבה לקבוע הוראות מיוחדות, ההסדר הזה הוא כאמור ייחודי גם לעניין המטריה של הגז וגם לצרכים המיוחדים של הגופים הביטחוניים השונים ויש כמה וכמה גופים.

אני מציע שאני אקרא את הנוסח שהופץ לדיון. יש לי איזשהו תיקון ואני אסב את תשומת הלב כשאגיע אליו.

אתה מדבר על פרק ט'1.

פרק ט'1: תחולה על המדינה ועל מערכת הביטחון

65א. הגדרות – פרק ט'1

"גוף ביטחוני" – גוף מהגופים המנויים בהגדרה "מערכת הביטחון".

"התאמה ביטחונית" – כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002.

"מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:

(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו.

(2) צבא הגנה לישראל.

(3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה.

(4) מפעלי מערכת הביטחון, כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3) ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר.

(5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים.ץ

"מפקח" – מפקח שהוסמך לפי סעיף 40.

"פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

"קצין בכיר" ו"קצין מוסמך" – כהגדרתם בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011.

"השר הממונה" –

(1) לעניין גוף המנוי בפסקאות (1), (2) ו-(4) להגדרה "מערכת הביטחון" – שר הביטחון.

(2) לעניין גוף המנוי בפסקה (3) להגדרה "מערכת הביטחון" – ראש הממשלה.

(3) לעניין גוף המנוי בפסקה (5) להגדרה "מערכת הביטחון" – השר לביטחון הפנים.

65ב. תחולה על המדינה

הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

כאן מדובר על סעיף מאוד מאוד סטנדרטי שקיים בהרבה מאוד דברי חקיקה שמבהיר שהחוק חל על המדינה. ההגדרות, אלה מונחים שנשתמש בהן לאורך הפרק.

65ג. תחולה על צבא הגנה לישראל

על אף האמור סעיף 65ב –

(1) הובלת מכלים מיטלטלים בידי צבא הגנה לישראל, על פי נהלים שנקבעו בפקודות הצבא בשים לב להוראות חוק זה ובהסכמת המנהל, פטורה מחובת קבלת רישיון ספק גז.

(2) ההוראות לפי חוק זה לא יחולו על הקמה של מיתקן גז טעון היתר המשמש לאחסון מכלים מיטלטלים בשטח המוחזק בידי צבא הגנה לישראל לשימוש צבא הגנה לישראל (בפרק זה – מיתקן גז צבאי), על הפעלה של מיתקן גז צבאי או ביצוע שינוי יסודי במיתקן כאמור, המבוצעים בידי צבא הגנה לישראל, ובלבד שיבוצעו על פי פקודות הצבא שייקבעו לעניין זה בהסכמת המנהל, ויבטיחו את רמת הבטיחות הנדרשת לפי חוק זה.

(3) בעל רישיון ספק גז שהתקשר עם משרד הביטחון לשם הקמה או הפעלה של מכל נייח שהוא מיתקן גז טעון היתר בשטח המוחזק בידי צבא הגנה לישראל ולשימוש צבא הגנה לישראל, או לשם ביצוע של שינוי יסודי במיתקן כאמור, פטור מחובת קבלת היתר למיתקן גז, ובלבד שבתנאי ההתקשרות נקבעו תנאים המבטיחים את רמת הבטיחות הנדרשת לפי חוק זה. אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מחובתו של בעל רישיון ספק גז או של סוכן מטעמו לפעול בהתאם להוראות לפי חוק זה ולפי חוק התקנים בקשר לגז או למיתקן גז כאמור.

(4) חובת הדיווח לפי הוראות סעיף 23 לא תחול על מיתקני גז שבעל רישיון ספק גז מספק להם גז בשטח המוחזק בידי צבא הגנה לישראל ולשימוש צבא הגנה לישראל.

אני אומר משפט של הסבר ואם לנציגי הממשלה יהיה מה להוסיף, הם ישלימו. העיקרון הוא שיש כאן הוראות מיוחדות, הסדר ייחודי שחל על צבא הגנה לישראל, על מיתקני גז שמוחזקים על ידי צבא הגנה לישראל ונמצאים בשטחים שבאחזקת צבא הגנה לישראל. הרעיון הוא שאם מדובר על פעולות שצבא הגנה לישראל עושה בעצמו, הפעולות האלו יהיו פטורות מרישיון או מהיתר. לעומת זאת, אם מדובר על בעל רישיון ספק גז, חברה פרטית שמקבלת רישיון ממשרד האנרגיה, שמתקשרת עם משרד הביטחון כדי לתת את השירות הזה לצבא הגנה לישראל, יהיה פטור אבל בתנאי ההתקשרות ייקבעו תנאים שמבטיחים את אמות המידה של הבטיחות. כלומר, הרעיון הוא שאין התפשרות על בטיחות. הסטנדרטים של הבטיחות יישמרו.

זה לא פוטר אותו מאחריות.

נכון. זאת לא מדינה בתוך מדינה. אמות המידה של הבטיחות צריכות להישמר ולכן גם יש מעורבות של הרגולטור בקביעת הפקודות לעניין הזה.

כתבנו גם שכמובן שהספק לא פטור מקיום הוראות החוק וכמובן מסמכויות האכיפה שהרגולטור יכול להפעיל כלפיו, רק בגלל זה שהוא נותן שירות לצבא הגנה לישראל. זה מאוד מאוד חשוב.

אם יש משהו להשלים, בבקשה.

אם אין הערות, אנחנו מצביעים.

יש. נקודה אחת שכדאי לשים לב אליה בעניין תנאי ההתקשרות, בסעיף 65ג(3). צריך לשים לב שבהתקשרויות מול משרד הביטחון, צבא הגנה לישראל וכולי, ספק הגז שמתקשר הוא לא מי שמכתיב את תנאי ההתקשרות. בדרך כלל זה מבוצע בצורה של מכרז עם הסכם.

הכוונה היא שצבא הגנה לישראל יקבע את זה. זה לא סעיף שמטיל עליכם חובה. תנאי המכרז ותנאי ההתקשרות שיוצבו לכם, יכללו גם תנאים שמבטיחים את אמות המידה הבטיחותיות לפי החוק. זאת הכוונה. לא מדובר על השתת חובה כלשהי על הספק לקבוע את תנאי ההתקשרות. אתם לא קובעים את תנאי ההתקשרות.

השאלה איך מוודאים שבאמת צבא הגנה לישראל או משרד הביטחון כשהוא מפרסם את המכרז הזה, התנאים שהוא קובע הם תנאים...

תקשיב. אין חובה אזרחית בחוק לחתום על כל חוזה שהוא לא תקין. תבדוק. אתה יודע את כללי הבטיחות להם אתה נדרש. אם משרד הביטחון מבקש ממך פחות מזה, תפנה תשומת לבו של מי שצריך להפנות את תשומת לבו לכך.

זה לא בדיוק עובד כך, אבל בסדר.

תודה. אנחנו מצביעים על סעיף 65א, 65ב ו-65ג. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אין מתנגדים ואין נמנעים. הסעיפים אושרו.

אני אקרא את סעיף 65ד ואני כבר אומר שבפסק (2) יש שינוי. יש נוסח אחר שהתגבש עד היום בשעות הבוקר ולכן הוא לא פורסם מראש אבל הוא כמובן מתואם עם כל הגורמים הרלוונטיים.

היינו קודם בסעיף תחולה ועכשיו איך יחולו הוראות הפיקוח והאכיפה לגבי מערכת הביטחון.

65ד. הוראות מיוחדות לעניין סמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון

על אף האמור בפרק ו' –

(1) מפקח לא יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה לעניין מיתקן גז המוחזק בידי צבא הגנה לישראל, למעט מיתקן גז המשמש למילוי גז או תחנת תדלוק בגז.

כאן מכיוון שיש הוראות תחולה מיוחדות לצבא הגנה לישראל, באופן תואם גם סמכויות הפיקוח לא יופעלו מכיוון שזה למעשה לא נקרא פיקוח פנימי אבל זה מעין רגולציה פנימית של צבא הגנה לישראל, כמובן עם מעורבות של הרגולטור כפי שהקראתי קודם לכן.

אני קורא את הנוסח החדש של פסקה (2) שהוא נוסח שיעבור עוד שינויי נוסח ומבנה כאשר נגבש את הצעת החוק הסופית להנחה.

(2) מפקח לא יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה לעניין מיתקן גז מסוים המוחזק בידי יחידות סמך של משרד ראש הממשלה או של משרד הביטחון שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה אם ראה ראש הממשלה לעניין כל הסמכויות או חלקן ולעניין יחידות סמך של משרד הביטחון כאמור בהמלצת שר הביטחון, כי יש צורך בכך במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים של ביטחון המדינה המתקיימים לגבי אותו מיתקן. החליט ראש הממשלה כאמור, יחולו על הגוף הביטחוני הוראות סעיף 65ג(4) בשינויים המחויבים. ראש הממשלה יודיע על החלטתו לפי פסקה זו לשר האנרגיה.

זה לגבי חובת הדיווח שהקראתי קודם לכן.

(3) צבא הגנה לישראל וכן גוף ביטחוני כאמור בפסקה (2), יקבע בפקודות או בהוראות פנימיות, לפי העניין, בהסכמת המנהל – שוב, מעורבות של הרגולטור - את אופן הפיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה והוראות חוק התקנים בקשר לגז או למיתקן גז המוחזק בידו. פקודות או הוראות כאמור ייקבעו בהתחשב במאפייני מיתקני הגז והשימוש בהם ויבטיחו את רמת הבטיחות הנדרשת לפי חוק זה ואת האפשרות לפקח על ביצוע ההוראות האמורות, ובכלל זה לעניין העברת מידע מהגוף הביטחוני למנהל, לגבי הפרה של הוראות לפי החוק שביצע בעל רישיון ספק גז המספק גז לגוף הביטחוני.

(4) המפקח יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה לעניין מיתקן גז המוחזק בידי גוף ביטחוני שאינו מיתקן גז צבאי ואינו מיתקן גז כאמור בפסקה (2), בכפוף להוראות סעיפים 65ה עד 65יב.

שוב אני אומר שזה הסדר ייחודי. הפסקה שהקראתי, פסקה (2), בנוסח החדש תואמה כמובן גם עם היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון. מטעמי סיווג היא זו שגיבשה את ההסדר הזה לפי הצרכים של הגופים המיוחדים עליהם תחול הפסקה הזו. לגבי שאר הגופים, יהיו עוד מעט שורה של סעיפים שיקבעו איך המפקחים יפעילו את הסמכויות שלהם לגבי הגופים שלא חלות עליהם ההוראות המיוחדות האלה, שאר הגופים הביטחוניים.

אם יש התייחסות של נציגי הממשלה או של הגופים הביטחוניים, בבקשה.

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. אנחנו עושים כאן הסדר ייחודי שנובע מהמאפיינים המיוחדים של חוק הגז בהקשר של הפעילות של מערכת הביטחון. ייחודיות אחת באה לידי ביטוי בפעילות של צבא הגנה לישראל שכמו שהיועץ המשפטי של הוועדה הסביר בנוגע לאופן תחולת החוק, גוזר גם מודל של פיקוח פנימי של צבא הגנה לישראל על הפעילות שלו. כמובן הסטנדרטים יישארו כפי שקובע החוק, אבל פעולת הפיקוח לא תיעשה על ידי המפקחים של משרד האנרגיה אלא על ידי מפקחים שצבא הגנה לישראל ימנה לעניין הזה. הנהלים ייקבעו בתיאום עם הרגולטור.

מאפיין ייחודי נוסף וחריג במודלים האלה של אכיפת מערכת הביטחון שנמצאים לנו בחוקי רגולציה רבים אחרים זה הצורך להחריג מספר גופים מאוד מאוד מצומצם בשל צורכי ביטחון מאוד גבוהים ומאוד ייחודיים שמחייבים פיקוח פנימי של אותו גוף על מנת שלא לחשוף את הסוד עליו מגינים אותם גופי ביטחון. גם כאן הנהלים ייקבעו בהתאם ל סטנדרטים שקובע משרד האנרגיה בתיאום עם משרד האנרגיה, אבל הפיקוח עצמו ייעשה על ידי אותם גופים.

יתר הגופים יהיו נתונים לפיקוח של משרד האנרגיה בדומה לחוקי רגולציה אחרים, אבל סמכויות הפיקוח יופעלו באופן מסוים שמביא בחשבון את האיזונים הנדרשים בין האינטרס של הגנה על הבטיחות שכרוכה בגז לבין האינטרסים הביטחוניים בשמם ולשם הגנתם פועלים אותם גופי ביטחון. הסייגים האלה מפורטים בסעיפים הבאים שעדיין לא הקראנו.

שאלה. ראש הממשלה נדרש לכאן לעשות פעולת החרגה, בנוסח שסוכם. משרד ראש הממשלה יודע על כך?

כן. בוודאי.

זה תואם?

מתואם עם משרד ראש הממשלה ובפרט עם היחידה המסוימת אליה מתכוונים.

לשם כיוונתי. בסדר. תודה. אם אין הערות, אנחנו מצביעים על סעיף 65ד, כולל השינוי שקרא היועץ המשפטי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אין מתנגדים ואין נמנעים. סעיף 65ד כולל השינוי שהקריא היועץ המשפטי אושר.

אני אקרא ברצף את סעיף 65ה עד 65יב. למעשה מדובר על התאמות בסמכויות הפיקוח שהוועדה כבר אישרה, התאמות מיוחדות לעניין הפעלת אותן סמכויות כלפי הגופים הביטחוניים שסמכויות הפיקוח כן יחולו לגביהם.

65ה. התאמה ביטחונית ומידע מסווג

לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כאמור בסעיף 65ד, אלא אם כן נקבע לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני. גוף ביטחוני יביא לידיעת מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה את כללי אבטחת המידע האמורים.

65ו. סמכות כניסה

(1) קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למיתקן של גוף ביטחוני, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה.

(2) מתרחשת במקום פעילות עוינת.

(3) מתקיימת במיתקן פעילות שפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.

(2) קבע קצין בכיר או קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למנהל או לעובד שמשרד האנרגיה שהמנהל הסמיכו לכך, וייקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.

65ז. הזדהות

דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן של גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אסורים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה, ולמסור כינוי או מידע אחר שיאפשר את איתורו ככל שיידרש באמצעות הקצין המוסמך, באופן שיאפשר את זימונו לחקירה ככל שיידרש.

65ח. תיעוד ממצאים

לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו. הכנסת האמצעים האמורים או תנאי השימוש בהם יהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ובאופן שיאפשר את התיעוד הנדרש.

65ט. מסירת ידיעות ומסמכים

(1) מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם -

(1) קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא למנהל.

(2) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן של גוף ביטחוני מסמך מסוים, שהקצין המוסמך קבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת. מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או למנהל, לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.

(2) קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח או למנהל כאמור בסעיף קטן (א)(1), ובלבד שיידע את המפקח בכך שהשמיט מידע.

65י. מדידות ודגימות

מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות שאישר המנהל, בהסכמת קצין בכיר, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.

5יא. תפיסה

(1) לא יתפוס מפקח חפץ שיש חשש כי בשל הוצאתו מידי גוף ביטחוני יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.

(2) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן של גוף ביטחוני חפץ מסוים שהקצין המוסמך קבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת. חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ויהיה נגיש למפקח.

65יב. סייג למסירת מידע

מסירת מידע למנהל או לעובד משרד האנרגיה לפי פרק זה תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית של המנהל או של עובד המשרד.

הסעיפים האלה הם סעיפים שקובעים את עקרונות הפיקוח של הוועדה. להבנתנו צריכים להיקבע בחקיקה ראשית, כמו שסמכויות הפיקוח "הרגילות" נקבעות ומעוגנות תמיד בחקיקה ראשית או השינויים ואופן תחולתם אמור להיקבע כאן בחקיקה הראשית. אלה סעיפים די סטנדרטים שקבועים היום גם בחוק הגנת הסביבה (סמכויות ופיקוח), בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב וכפי שאמרתי הם יאפשרו את הפעלת הפיקוח הנדרש לשם הבטחת רמת הבטיחות הנאותה בגופים הביטחוניים עם התאמות.

יש הערות? חן, יש לכם עובדים באגף עם סיווג ביטחוני מתאים?

כן. יש לנו עובדים עם סיווג ביטחוני. בכלל מינהל הדלק עוסק גם בדברים שהם ברמת סודי ביותר והעובדים שלו. יש לנו עכשיו חצי שנה לעשות להם הליך סיווג. נהיה בקשר עם הגופים ובהתאם לכל דרישה של גוף נמצא את המפקחים המתאימים שהם יהיו אחראיים על הגוף הרלוונטי.

תודה. היה חייה להישאל וחייב להיאמר. יש הערות נוספות? אם אין, אנחנו מצביעים.

אנחנו מצביעים על סעיפים 65ה עד סעיף 65יב. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אין מתנגדים ואין נמנעים. סעיפים 65ה עד סעיף 65יב אושרו.

הפרק הזה מאושר. הנושא הבא שהוועדה צריכה להידרש אליו הוא התיקון העקיף לחוק הגז (בטיחות ורישוי) שלעשה עורך את ההתאמות כפי אמרתי לתחולה הבלעדית שלו על גז טבעי.

אנחנו מדברים על פרק י"א: תיקונים עקיפים. להקריא?

קודם כל תן לנו הסבר קצר. תציג את עצמך לפני ההקראה או אחרי ההקראה, איך שתחליט. העיקר תסביר.

אני עורך דין צחי בר ציון, אני היועץ המשפטי שמלווה את רשות הגז הטבעי. אנחנו מדברים על פרק י"א שהוא תיקונים עקיפים לחוק הגז (בטיחות ורישוי).

מה שקורה זה שחוק הגז (בטיחות ורישוי) הוא חוק שליווה שני תחומים, גם את תחום הגפ"ם, וגם את תחום הגז הטבעי. המצב הזה היה מצב בלתי אפשרי לשני התחומים כי חוץ מהמילה גז אין ביניהם שום קשר, לא פיזיקלי ולא כימיקלי ולכן כל תיקון שנעשה בסעיף כזה או אחר יצר בעיות בשני התחומים. לכן בשעה טובה עכשיו תחום הגפ"ם יצר חוק חדש ובעצם נשאר לנו כרגע החוק... לאחר שכל התהליך הזה יסתיים, גם החוק הזה בעולם הגז הטבעי, גם הוא לא מתאים כי צריך לדעת שלנו יש את חוק משק הגז הטבעי שהוא החוק העיקרי שלנו, הוא המסדיר וכאן יש עוד אלמנטים שמתחברים ולפעמים יש חפיפה מלאה ולפעמים לא.

הנקודה היא שכרגע אנחנו לא עושים רוויזיה עמוקה אלא רק את התיקונים הבסיסיים ביותר שנדרשים מתוקף זה שתחום הגפ"ם יוצא מהחוק הזה ועוד כמה תיקונים שממש אי אפשר היה לחכות יותר כאשר ברור לכולנו שעכשיו, אחרי שיהיה את הפירוד הזה כמו שצריך, אנחנו נצטרך לעשות רוויזיה ורפורמה עמוקה בחוק הזה ולהביא תיקון מקיף.

להבין. חוק הגפ"ם הזה לא נוגע לחוק הגז הטבעי בכלל. אם כן, למה אנחנו נדרשים לבצע תיקונים בחוק הגפ"ם? אם יש הפרדה מוחלטת, תקנו אתם, תתאימו את החוק או תייצרו חוק שמתאים לחוק הגז.

אני אנסה להסביר. עד היום היה חוק הגז (בטיחות ורישוי) התשמ"ד-1989 שהוא היה של שניהם. בגלל שהוא הכיל את שני התחומים האלה, בעצם הייתה פשרה של שני התחומים כי כל תיקון שעשה תחום אחד יכול היה לפגוע או פגע בתחום השני. לכן נוצר איזשהו סטטוס קוו לא בריא שהחוק בעצם לא התעדכן כמו שצריך. כרגע תחום הגפ"ם יוצא מהחוק הזה ועובר לחוק אחר. לכן התיקונים שאנחנו עושים עכשיו הם גם התיקונים שנדרשים מתוקף היציאה. למשל, בתוך הסעיפים יש הפניות והגדרות של גפ"ם וכדומה, להוציא אותם, וגם במקביל אנחנו עושים כמה תיקונים, וכשנגיע אליהם נדבר עליהם, שנקרא לזה שכבר אי אפשר היה לחכות. בכל מקום זה המינימום הנדרש כאשר ברור לחלוטין שזה לא מושלם, זה רחוק מלהיות מושלם, ואנחנו נצטרך לעשות רפורמה.

אני חשבתי שאני מחוקק חוק מושלם. אם כבר מביאים חוק עם 80 סעיפים, עושים אותו מהתחלה.

תחום הגפ"ם יהיה מושלם.

אם הוא היה מושלם בהליך ההכנה, לא הייתי צריך תיקונים עקיפים. מלכתחילה לא הייתי מפנה ומלכתחילה הייתי בונה אותן מ-א' עד ת'. הנזיפה נרשמה בפרוטוקול ועכשיו תקריא.

פרק י"א: תיקונים עקיפים

70. תיקון חוק הגז (בטיחות ורישוי)

בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989 (בחוק זה – חוק הגז (בטיחות ורישוי) –

(1) בסעיף 1 -

(1) ההגדרות "גז", "גז פחמימני מעובה", ו"מיתקן גז פחמימני מעובה לצריכה עצמית" – יימחקו.

(2) במקום ההגדרה "גז טבעי" יבוא:

""גז טבעי", "גז", "הממונה", "המנהל" – כהגדרתם בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי".

(3) בהגדרה "מיתקן גז", במקום "מיתקן, מכשיר או אביזר" יבוא "מיתקן או מכשיר", המילים "להולכה", "לשקילה" ול"הפצה" – יימחקו, במקום "לשריפת גזי שריפה של גז ולפליטתם" יבוא "לשרפה של גז ולפליטתם של גזי שריפה" והמילים "קבועים או מיטלטלים" – יימחקו.

(4) בהגדרה "עבודת גז", לפני "התקנה" יבוא "תכנון" ואחרי "בדיקה" יבוא "הפעלה" והמילים "או הובלה" – יימחקו.

(5) בהגדרה "ספק גז", במקום "הולכה, הובלה או שיווק של גז" יבוא "או הולכה של גז, למעט אם העיסוק כאמור נעשה בתחנת תדלוק כלי רכב בגז טבעי רק לשם תדלוק של כלי רכב באותה תחנה וכן למעט אדם שעסקו שיווק של גז".

(6) בהגדרה "השר" במקום "האנרגיה והתשתית" יבוא "האנרגיה".

(2) בסעיף 2, המילה "ההובלה" – תימחק.

אני עוצר אותך כאן. אם תוכל להסביר בקצרה מה מהות השינוי. אני כמובן מדבר על השינויים המהותיים ולא על השינויים הטכניים

אנחנו מדברים על סעיף ההגדרות בחוק הגז (בטיחות ורישוי) הקיים. אנחנו מדברים, כמו שאמרתי קודם, על ההתאמות הנדרשות. למשל, בסעיף קטן (א) אנחנו מוחקים את כל האלמנטים שמתייחסים לגז פחמימני מעובה כדי שיהיה ברור לחלוטין שהחוק הקיים כבר לא חל על גז פחמימני מעובה, שזה דבר מאוד מאוד חשוב.

בסעיף (ב) אנחנו מייבאים במקומות שזה נדרש את ההגדרות מחוק משק הגז הטבעי שיחולו על הגז הטבעי. בסעיפים (ג) ו-(ד) אנחנו מתקנים את ההגדרות "מיתקן גז ועבודת גז" לדברים, כמו שאמרתי קודם, המינימליסטיים ביותר כדי להתאים. זאת עדיין לא התאמה מלאה ונצטרך לעשות על זה רפורמה מקיפה יותר בעתיד, אבל עכשיו זה ממש במינימום הנדרש כדי שזה יהיה קצת יותר עדכני.

זה קנאת סופרים תרבה חוכמה. אנחנו כנראה צפויים לקבל בעתיד חוק.

בתיקון יותר מקיף כמובן שצריך לשקול גם את שינוי שם החוק. שם החוק נשאר כרגע.

לכן השאלה שלי התעוררה מלכתחילה.

חד משמעית. הבעיה היא שיש את חוק משק הגז הטבעי וצריך לסדר וזה תהליך קצת יותר מורכב.

כמו שאמרתי, אנחנו מוחקים כל מיני דברים שלדעתנו לא רלוונטיים או שכבר מוסדרים במשרדים אחרים וכדומה.

לעניין ההובלה למשל.

זה למשל רלוונטי לעניין ההובלה ומוסיפים תכנון שלדעתנו הוא דבר נדרש בגז טבעי כי אלה בעיקר צנרות ותשתית.

בסעיף (ה), בהגדרת ספק גז, כאן אנחנו מורידים שני תחומים שלדעתנו לא נדרש בעולם שלנו רישיון ספק. למשל התדלוק שבתחנת תדלוק, לדעתנו אין צורך לקבל על זה רישיון ספק.

יש היום ספקי גז טבעי בעלי רישיונות?

מכוח חוק הגז (בטיחות ורישוי), עד היום יש שני בעלי רישיונות מכוח תחום שנקרא ספק גטד.

גז טבעי דחוס.

נכון. גז טבעי דחוס.

השאלה התעוררה כי לא כל המיתקנים מחוברים.

שאר הרישיונות שלנו מכוח חוק משק הגז הטבעי.

גז טבעי דחוס. להוביל גז טבעי דחוס צריך רישיון?

מה שנקרא הדחיסה דורשת רישיון ספק קטד. ההובלה, אנחנו עכשיו מתקנים כך שלא יהיה צורך בזה, כמו שדיברנו קודם, ואנחנו בעצם מתאימים א המצב הקיים. היום מ שמתדלק בתחנת תדלוק גם אם היא תהיה גז טבעי, אין לה צורך לטעמנו ברישיון ספק ואנחנו לא נותנים. רק עכשיו אנחנו עושים את ההתאמה הנדרשת לעולם שלנו ואנחנו מוחקים את הנושא של שיווק כי הוא מוסדר באופן מלא בחופש הגז הטבעי, בסעיף 5 לחוק משק הגז הטבעי שהוא אומר שתחום השיווק לא דורש רישיון אלא אם כן השר, שר האנרגיה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה, יתקין בתקנות הוראות מיוחדות, ודרך אגב, יכול להיות שזה יקרה בקרוב.

כרגע אין.

זה יוסדר בחוק חופש הגז הטבעי ולא מכוח החוק הזה. עד היום לא נגענו בזה כי זה היה חשוב לתחום הגפ"ם.

סעיף (ו) הוא סעיף טכני לחלוטין.

תמשיך בהקראה.

(3) סעיף 3 – בטל.

(4) בסעיף 4(א) פסקה (1) – תימחק.

(5) בסעיף 5, במקום "המנהל" יבוא "הממונה".

(6) סעיף 6 – בטל.

(7) בסעיף 8 -

(1) בסעיף קטן (א), במקום "המנהל" יבוא "הממונה".

(2) סעיף קטן (ב) – בטל.

(8) סעיף 8א – בטל.

(8א) בסעיף 8יג, המילים "6, 14(5)" - יימחקו.

(9) בסעיפים 8ח(ב), 8ית 8טו(א)(1) ו-(ב)(1) ו-(ו), 15 ו-24, בכל מקום, במקום "המנהל" יבוא "הממונה".

אני עוצר אותך כאן. אם תוכל להסביר תוך התייחסות לסעיפים שאתם מציעים לבטן.

בסעיף (2) המילה הובלה תימחק. כמו שאמרנו, אנחנו חושבים שתחום הזה צריך לצאת.

את זה כבר הבנו.

הוא צריך לצאת גם מתחום של צווי הבטיחות שמתקין השר. זה בסעיף (2). זאת התאמה למה שדיברנו קודם.

סעיף (3), בגלל הכפילות שנוצרה בין שני החוקים יצר הגדרות שונות למי הממונה – או בשם החוק, המנהל – מטעם החוק הזה בכל תחום, בגפ"ם וברשות הגז הטבעי. הוא בחר בשם שיצר לנו עיוות. הוא בוחר בשם המנהל. בעולם הגז הטבעי זה יוצר עיוות כי יש מנהל רשות הגז הטבעי ויש הממונה על הבטיחות ולכן אנחנו מתאימים.

הבנו. (4)(א).

פסקה (1) מדברת במפורש על מיתקן פחמימני מעובה וכבר אין בה צורך. לא רק שאין בה צורך אלא אתה חייב להוציא אותה כי אחרת תהיה לך כפילות עם חוק הגפ"ם.

לשינויים טכניים אתה לא צריך להתייחס. רק לעניין מהותי שמשנים כאן הסדר קיים שיש לו מהות מעבר להתאמות הטכניות.

בסדר.

לגבי המנהל, יבוא הממונה. אפילו אני הבנתי.

בסעיף (6), אנחנו מוחקים סעיף שאומר "הוראה לפי סעיף (5) תעמוד בתוקפה כל עוד לא שינה או ביטל אותה מנהל או כל עוד לא שונתה לפי סעיף 9 או בירור לפי סעיף 21". הסעיפים 19 ו-21 נמחקים ממילא וזה יוצר מצב שכבר בעצם אין צורך בסעיף הזה והוא כבר אומר את הברור מאליו. כדי שלא תהיה אי הבנה, אנחנו מוחקים.

סעיף (8), הוא הסעיף הטכני עליו דיברנו.

סעיף קטן (ב) אומר שהמנהל ייצור העתק מתוכנית בטיחות שהוכנה לפי סעיף קטן (א) לגבי מיתקן גז המשמש לאחסנת גז, מפקח עבודה אזורי וכדומה. לפי מה שנמסר לי מעורכת דין גל זאת בקשה של משרד העבודה לבטל את זה. אנחנו כמובן הסברנו, אבל אם צריך הסברים, אם הם כאן, הם יסבירו את התיקון הזה כי זה יותר לדרישתם.

נמצאים אתנו הנציגים של משרד העבודה והרווחה ואני מציעה שהם יתייחסו.

שלום אדוני. מינהל הבטיחות, משרד העבודה. אנחנו ביקשנו לבטל את הסעיף הזה משתי סיבות מהותיות והגענו להסכמה עם משרד האנרגיה. הסיבה הראשונה היא שיש לנו רגולציה מאוד כבדה שנוגעת לבטיחות עובדים כבר היום, בין היתר תוכנית בטיחות כללית שמתארת את כל הסיכונים במפעל.

כמו בענף הבנייה. אל תתייחס. תמשיך.

הסעיף הזה עם איזה על רגולטורי כפול שלנו אין צורך בו. אנחנו לא מייצרים הסדרה על בטיחות של מתקנים, בטח לא במובן שתכנית הבטיחות הזו אמורה לתת לה מענה שזאת השפעה על רצפטורים ציבוריים וכולי. אנחנו לא הגנת הסביבה, לא כבאות והצלה, ולכן גם בגלל שיש לנו היום רגולציה שנותנת מענה לפחות לצרכים שאנחנו חושבים שזאת בטיחות העובדים וגם מתוך הטעם של טיוב רגולטורי, כשראינו את הסעיף הזה ביקשנו ממשרד האנרגיה למחוק אותו.

תודה.

סעיף 8, סעיף 8א - בטל. אלה בעצם סעיפים שהם רלוונטיים לתחום הגפ"ם, כל מיני הוראות אופרטיביות שהספק צריך לעשות ובעולם שלנו לא צריך אותן ואנחנו מבטלים אותן. מלכתחילה הן לא חלו עלינו כי הן מופנות להגדרה בחוק אחר.

סעיף (8א) הוא סעיף טכני לחלוטין שמתאים כל מיני מחיקות שנעשות כאן.

סעיף (9), זה המנהל והממונה עליו דיברנו כבר כמה פעמים.

(9א) בסעיף 9 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) אדם לא יעסיק אדם אחר בעבודת גז שחלה עליה חובת רישוי לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן אותו אדם הוא בעל רישיון לפי אותו סעיף קטן".

בהמשך אנחנו תכף נקריא עוד סעיפים שמתקנים את סעיפים 25 עד 27, שזה לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה. אלה סעיפי עונשין. כמו שאמרנו, זה חוק מאוד מאוד ישן וסעיפי העונשין האלה, נקרא לזה, לא מספיק התעדכנו עם השנים. הם לא מודרניים, זאת מילה עדינה. הייעוץ המשפטי של הוועדה ביקש שאנחנו נעשה בהם התאמות. אנחנו כמובן הסכמנו. היה לנו חשוב שבמסגרת ההתאמות האלה לא תהיה אפשרות לעקוף את הסעיפים האלה ואת החובה. אחת החובות המרכזיות היא שבעצם אדם לא יעבוד בעבודת גז בלי שיש לו רישיון. לנו היה מאוד מאוד חשוב שאי אפשר יהיה לעקוף את זה על ידי זה שיאמרו זה לא אני אלא אני אעסיק מישהו אחר במקום. לכן היה חשוב לנו, במסגרת אותה התאמה, להוסיף גם את הסעיף הזה כאן, ותכף נראה את ההתאמה בשאר הסעיפים, כדי שיהיה ברור שאי אפשר לעקוף את התיקונים עליהם אנחנו דברים על ידי זה שיאמרו שזה לא אני אלא אני מעסיק מישהו אחר.

אני אומר מילה להשלמה. סעיף 9 קובע היום איסור עיסוק ללא רישיון ולאחר מכן בסעיף העונשין, כפי שאמר עורך דין צחי בר ציון, הוא לא עדכני, הוא למעשה קובע כל מי שעובר על הוראה מהוראות התקנות, לא רק החוק אלא כל הוראה מהוראות התקנות, דינו מאסר שנה או קנס פי שלושה מהקנס כאמור בסעיף 61(א)(2). כלומר, זו עביר החמורה.

לכן הקשבנו ברוב קשב.

הבנתי מכם שהכוונה היא לקבוע בצו או בתקנות לפי החוק, שיובאו לאישור ועדת הכלכלה, איסור העסקה בעבודת גז של מישהו שאין לו רישיון בתוקף. כל עבירה, הפרה של הוראות שאתם תקבעו בתקנות, תהיה עבירה פלילית בחומרה כפי שהקראתי. ברגע שאנחנו – כפי שנראה בהמשך – מקלים על חומרת העבירה הפלילית הזו, הענישה תהיה הרבה פחות חמורה מכפי שאתם התכוונתם על איסור העסקה. לכן נוצר הצורך לקבוע במפורש בסעיף 9 את האיסור הזה, את האיסור המהותי של איסור העסקה של אדם אחר בעבודת גז שחלה עליה חובת רישוי.

(10) בסעיף 11, במקום "למנהל" יבוא "לממונה".

(11) במקום סעיף 12 יבוא:

"12. תנאים למתן רישיון ספק גז

המנהל רשאי לתת רישיון ספק גז למבקש שהוא תאגיד שנרשם על פי דין בישראל".

(12) בסעיפים 13 ו-17, בכל מקום, אחרי "המנהל" יבוא "או הממונה, לפי העניין".

אלה שלושה סעיפים שמאוד קשורים אחד לשני. כאן אנחנו עושים איזשהו שינוי. עד היום, לפי החוק הקיים, מי שנתן את כל הרישיונות מכוח החוק הזה היה הממונה על הבטיחות שיושב כאן, מר יאשה יורבורסקי. אנחנו רוצים שאת רישיון הספק, מי שייתן אותו, להבדיל מרישיונות עיסוק עליהן דיבר לפני רגע עורך דין איתי עצמון, יהיה מנהל רשות הגז הטבעי משום שהם יותר עולם התשתית, הם יותר נמצאים בעולם התשתיתי. לכן אנחנו כן רוצים לעשות את התיקון הזה וכאן זה יהיה מנהל רשות הגז הטבעי שייתן את הרישיון ולא הממונה.

דבר שני. להבדיל מעולם הגפ"ם, אצלנו לא נותנים רישיונות ליחידים. אני מדבר על הספק. לא רישיון לעיסוק. לכן אנחנו רוצים בסעיף 12 למחוק את האפשרות לתת רישיון ליחיד כי אצלנו נותנים רק לתאגידים.

סעיף (12) הוא אותה התאמה שמדבר על הסמכויות ולכן שיהיה ברור שהסמכויות הן או למנהל או לממונה לפי העניין.

(13) בסעיף 14 -

(1) בפסקה (1), המילים "ואם הוא יחיד – גם לו עצמו" – יימחקו.

(2) פסקה (5) – תימחק.

כמו שאמרתי, בפסקה (א) יש אותה התאמה גם לעניין הזה שלא לתת רישיון ליחיד, את כל זה אנחנו מוחקים.

בסעיף (ב), פסקה (5) מדברת על בדיקות תקופתיות וכדומה. שוב, זה משהו מעולם הגפ"ם ופחות רלוונטי לנו.

אני אקריא את הנוסח שנמצא בפני הוועדה אבל הובא לידיעתנו שאתם תוך כדי תיקנתם עוד משהו בעולם הגפ"ם שאנחנו נרצה לעשות את ההתאמה הזאת גם לנו. אני אקריא את התיקון שמונח בפני הוועדה ואז אני אומר מה אנחנו כן היינו רוצים לעשות, עוד איזשהו תיקון.

(14) בסעיף 16 –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "סעיפים 10 או 11" יבוא "סעיף 10 הוא לעשר שנים ותוקפו של רישיון לפי סעיף 11".

(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "המנהל" יבוא "או הממונה, לפי העניין".

אני אסביר. זה בעצם הסעיף שמדבר על תקופת הרישיונות. עד היום הרישיונות, לפי החוק הישן, כל הרישיונות - בין אם זה ספק ובין אם זה לעוסק – ניתנו לשלוש שנים. אנחנו חשבנו שלתת רישיון לספק לשלוש שנים בעולם שלנו, זה לא מתאים כי זה יותר עולם תשתיתי. אנחנו מבקשים להעלות את זה לעשר שנים. זה הנוסח הקיים. השארנו את רישיון העיסוק לשלוש שנים.

הובא לידיעתנו שבחוק החדש שאתם מייצרים לגבי הגפ"ם אתם חושבים שיותר נכון שהתחום הזה יוסדר לחמש שנים רישיונות ואנחנו חושבים שאם זה כך, זה נכון גם לעשות זאת.

אנחנו נעשה את התיקון הזה.

צריך לעשות את ההתאמה, כמובן ככל שהוועדה תאשר, גם לעניין הזה.

אין בעיה. בסדר גמור.

(15) בסעיף 18, אחרי "ספק גז" יבוא "או מי שקיבל רישיון לפי פרק ב' לחוק משק הגז הטבעי".

סעיף 18 מדבר על מצב שבו אפשר לעסוק בעבודות מסוימות שיקבע השר גם ללא רישיון אם בעצם אתה עובד אצל ספק ובעצם אותו ספק הסמיך אותך. אנחנו רוצים להתאים את זה גם לעולם שלנו, שזה לא יהיה רק ספק לפי החוק הזה אלא בעיקר – כי זה רוב מה שאנחנו עושים – רישיונות שניתנו לפי חוק הגז הטבעי, כדי להקל, בעיקר בתחום ההולכה והחלוקה, שלא יצטרכו רישיונות. כמובן יכול להיות שנקבע את זה בתקנות כשהן יגיעו לאישור הוועדה.

עכשיו אנחנו מגיעים לסעיפים – אני תכף אקריא אותם – עליהם דיברנו קודם, סעיפי העונשין. אני אקריא אותם וככל שנצטרך, נרחיב.

(15א) בסעיף 25 –

(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) העושה אחד מאלה, דינו מאסר שנתיים או קנס פי שלושה מהקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(1) העוסק בעבודת גז החייבת ברישוי לפי חוק זה בלי שיש בידו רישיון בתוקף, בניגוד להוראות סעיף 9(א).

(2) אדם, שאינו צרכן ביתי, המעסיק אדם אחר בעבודת גז החייבת ברישוי ללא רישיון בתוקף, בניגוד להוראות סעיף 9(ב)".

ב) בסעיף קטן (ב), המילים "או תקנות שהותקנו מכוחו או צו או הוראה שניתנו מכוחו" – יימחקו.

ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) העובר על תקנות שהותקנו לפי חוק זה או צו או הוראה שניתנו מכוחו, דינו – מאסר עד שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(ב2) על אף האמור בסעיף קטן (ב1), רשאי השר לקבוע בתקנות או בצווים לפי חוק זה כי הפרת הוראה שנקבעה בהם לא תהווה עבירה".

(15ב) במקום סעיפים 26 ו-27 יבוא:

"26. אחריות נושא משרה בתאגיד

(1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 25 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו. המפר הוראה זו, דינו לעניין עבירה כאמור בסעיף 25(א) או (ב) – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ולעניין עבירה כאמור בסעיף 25(ב1) – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(2) נעברה עבירה לפי סעיף 25 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(3) בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד, האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה".

הסברנו קודם לכן את השינוי שמציעים לעשות בסעיף העונשי וגם בסעיפים הנלווים שעוסקים היום באחריות תאגיד, באחריות מעביד או מורשה. הסעיפים, כפי שקיימים היום בחוק, אינם עדכניים, קובעים עבירות חמורות ובחלקם אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות היסודי של המשפט הפלילי היום. לכן עשינו כאן התאמות. קבענו מדרג ענישה כפי שמקובל היום, עבירה על הוראות החוק, עבירה על הוראות התקנות והתאמנו את חומרת העונש. וכן הוספנו סעיף, אחריות נושא משרה בתאגיד, שזאת למעשה עבירה נפרדת של נושא משרה שהפר את חובת הפיקוח על עובד שלו שעשה עבירה לפי החוק.

(16) בסעיף 29 -

(1) בסעיף קטן (א), המילים "מתן הודעה מוקדמת לצרכן גז על מועד ביצוע בדיקה של מיתקן גז ולעניין" – יימחקו.

(2) סעיף קטן (ב) – בטל.

סעיף 29 מדבר על כך שהשר רשאי להתקין תקנות וכאן אנחנו עושים את ההתאמות הנדרשות להוריד את הנושאים שדיברו על תחום הגפ"ם. זה עניין של הודעה מוקדמת שזה מבחינתנו לא משהו שהוא רלוונטי. את הדברים האלה הורדנו וכמו שאמרתי, צריך לעשות איזושהי רפורמה אצלנו. ככל שאחרי הרפורמה נחשוב שצריך להחזיר משהו, כמובן נעשה זאת בבוא העת.

(17) בסעיף 30 -

(1) בסעיף קטן (א), המילה "הובלה" – תימחק, והסיפה החל במילים "ולגבי מיתקן גז הממוקם" – תימחק.

(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) תקנות וצווים לעניין מיגון או אבטחה של מיתקני גז ייקבעו בהסכמת השר לביטחון פנים".

יש תקנות כאלה שרלוונטיות גם לגז טבעי? של מיגון או אבטחה של מיתקני גז?

אני חייב להודות שאני לא בטוח. לי לא ידוע לי ואני לא בטוח אבל אני לא יודע לומר את זה בוודאות.

אתה מבקש להשאיר את זה ליתר ביטחון.

לא אכפת לי שזה ירד, אם זה מה שהוועדה רוצה.

אני שואל.

בהבנה שלי, אני חושב שאין צורך בזה אבל אני לא יודע להגיד את זה במאת האחוזים.

זה לא מזיק.

לא אכפת לי למחוק את זה וככל שיעלה הצורך, כאשר נעשה את הרפורמה, נחזיר את זה. מה שהוועדה תחליט אנחנו נעשה.

(18) בסעיף 31 -

(1) בכותרת השוליים, במקום "המנהל" יבוא "הממונה".

(2) סעיף קטן (א) – בטל.

(3) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) הוראות הממונה לפי חוק זה בעניין מיגון או אבטחה של מיתקני גז יהיו בהתייעצות עם עובד המשרד לביטחון פנים שהסמיך לכך השר לביטחון פנים".

סעיפים שמדברים על צווים ותקנות והוראות. אנחנו עושים כאן את ההתאמות שלטעמנו הן נדרשות, גם להוריד את ההובלה עליה דיברנו וגם לעשות התאמה. התקנות, זה דבר שהיה אולי נכון לעולם הגפ"ם, לנו הוא לא נכון, הן יצרו איזושהי הבחנה, כשמתקינים את התקנות, לדרישות שצריך. הייתה התייעצות עם שר העבודה וגם הסכמה. אנחנו חשבנו שלא צריך לעשות את ההבחנה הזאת אלא שבכל מצב תהיה התייעצות. ממילא אלה תקנות שיגיעו בחבילה אחת עת נביא אותן לכאן. לא חשבנו שנכון לעשות את המדרג הזה וגם את זה אנחנו מבקשים לתקן.

(19) התוספת הראשונה – תימחק.

זאת תוספת שמדברת לחלוטין על עולם הגפ"ם.

אני חושב שסיימנו את ההקראה.

יש הערות למה שהוקרא? לתיקון העקיף? ברובו זה טכני.

אני שמח שרשות הגז הטבעי שמה לב לעיין של תוקף הרישיון ותיקנה את זה לחמש שנים. זה בסדר גמור.

להבנתי אנחנו מסיימים את הקראת החוק, יש רשימה של חוקים שאנחנו איתרנו שיש בהם אזכור של חוק הגז (בטיחות ורישוי) שלא מבוקש לתקן אותם במסגרת החוק הנוכחי. גם חוק משק הגז הטבעי, גם חוק קצ"א מה שנקרא, חוק תשתיות להולכה ואחסון של נפט, חקיקת קורונה. אלה הוראות חוק ששואבות ישירות מחוק הגז.

תודה. ככל שיידרש, אני אבקש גם מהייעוץ המשפטי של הוועדה וגם ממשרד האנרגיה, נסמיך אותם לתקן.

מדובר על התאמה טכנית בלבד.

ברור לחלוטין שאת ההפניה מחוק משק הגז הטבעי, אין מקום למחוק. אלה חוקים שחיים בכפיפה אחת. כמובן שבחוק הקורונה אין מקום למחוק. כמובן אנחנו נעשה סקירה ואם נעלה מה שצריך, בסדר. על פניו אני לא בטוח שיש מקום למחוק משהו שאנחנו לא בטוחים מה ההשלכה שלו. אני לא בטוח שיש כרגע משהו שאני יכול למחוק.

אם יימצא וככל שיידרש.

ככל שהייעוץ המשפטי של הוועדה יגיד שצריך, כמובן נמחק.

מדובר רק על תיקון ממש טכני. אם יש תיקון טכני, מקום שמזכירים בו את חוק הגז (בטיחות ורישוי) לעניין גפ"ם, וזה כבר ממש לא רלוונטי, התאמה טכנית לחלוטין שאין לה משמעות מהותית, אנחנו נעשה את ההתאמה. אני מניח שגם משרד האנרגיה וגם משרד המשפטים בדקו את הנושא הזה כאשר גיבשו את הצעת החוק.

כן. בהחלט. אנחנו בדקנו את זה. עברנו על כל דברי החקיקה שמזכירים את חוק הגז (בטיחות ורישוי) והיכן שמצאנו שיש צורך להפנות לחוק החדש, קבענו תיקונים עקיפים שהוועדה אישרה אותם בדיון הקודם, אם אני לא טועה.

בדברי החקיקה יש משהו משהו מקוון?

יש מאגרים משפטיים מקוונים שאנחנו יכולים לעשות חיפושים.

תודה יותם.

אדוני, לא שמעתי את ההתייחסות שלך לעניין קביעת דיון בחלוף תקופת זמן בעניין החוק כולו.

זה שלא קיבלת את מבוקשך, זה לא אומר שלא התייחסנו.

לא שמעתי התייחסות של אדוני.

הנה, אני אומר את זה לפרוטוקול. לכן שאלתי את מה ששאלתי את אילן בנימין. הוא הלך.

התחלפתי אתו. יש מגבלה כמה נציגים מהמשרד יכולים להשתתף בדיון,.

הנה, אילן כאן. אני אזכיר הערה שהערתי, שרואים צל הרים כהרים. אין כרגע צורך בדיווח לוועדה.

אם אין עוד הערות, אנחנו מצביעים.

על סעיף 70, כולל ההתאמות שעשינו במהלך ההקראה.

מצביעים על סעיף 70 כולו.

כל התיקון העקיף לחוק הגז (בטיחות ורישוי).

כולל התיקון וכולל הסמכה במידה ויימצא משהו טכני.

משהו טכני בלבד.

רק לעניין הפנייה בחוקים אחרים ולא בחוק משק הגז הטבעי.

ודאי שלא.

הבנו את ההבהרה הקודמת שלך והיא נרשמה בפרוטוקול.

מי בעד אישור סעיף 70? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אין מתנגדים ואין נמנעים. סעיף 70 אושר.

למעשה הוועדה השלימה את כל הקראת סעיפי החוק והשלימה למעשה את הליך החקיקה של הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

אני אומר בפעם המי יודע מה ואני אומר שוב שנעשה עוול לכנסת, לבית המחוקקים, לפרלמנט של מדינת ישראל, איך שהוא מוצג כי המהות האמיתית מתקיימת בוועדות, בדיוני עומק, ומה שרואים, לפעמים זה הכרח שיגונה ולפעמים זה הכרח שלא יגונה. על המופע במליאה. אבל מה לעשות, התקשורת הישראלית החליטה שתפקידה להציג רק את השלילי ולא את החיובי כי אני חושב שבדבר כזה מכונן היו צריכים להיות כאן כמה חצובות של מצלמות ואפילו שאלות, אבל אנחנו מזמן לא בעידן הזה. זו הכנסת במיטבה.

אתמול סיימנו חוק מקורות האנרגיה שעלה למליאה לקריאה שנייה ושלישית והיום אנחנו מסיימים את חוק הגפ"ם בוועדה וידינו עוד נטויה. זה סדר היום של ועדת הכלכלה וגם של ועדות אחרות. זו הכנסת. זו כנסת ישראל.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:20.