פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
ועדת הכלכלה
01/12/2020


31/12/2020
08:19
מושב שני



פרוטוקול מס' 134
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"א (01 בדצמבר 2020), שעה 13:30

העדפת רכש כחול לבן במכרזים ציבורים על רקע משבר הקורונה

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
יצחק פינדרוס
הילה שי וזאן

בצלאל סמוטריץ'

רונה קוטלר בן ארויה - מנהלת מטה כחול לבן, משרד הכלכלה והתעשייה

אלעד מקדסי - סגן מנהל מחלקת שווקים, רשות החברות

ששי שדה - יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הלאומית

אלון קינסט - מרכז בכיר כלכלה ורכש, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

יוסי אלקובי - נשיא התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה

דובי אמיתי - יושב-ראש נשיאות המגזר העסקי ויושב-ראש התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

ניר ינושבסקי - סגן נשיא התאחדות בוני הארץ

אריה ריכטמן - יושב-ראש מטה מיוצר בישראל, התאחדות התעשיינים

אלעד מלכא - מנכ"ל, האינטרס שלנו

אביב רון - סמנכ"ל פיתוח עסקי ואסטרטגיה, קרמר אלקטרוניקה בע"מ

עידית חנוכה

אורי פנסירר



העדפת רכש כחול לבן במכרזים ציבורים על רקע משבר הקורונה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, 1 בדצמבר 2020, ט"ו בכסלו תשפ"א, הנושא על סדר היום: העדפת רכש כחול לבן במכרזים ציבוריים על רקע משבר הקורונה. אני רוצה לומר בגילוי נאות, מה שאמרתי שלא לפרוטוקול אלא בעמידה: הדיון הזה הרבה בזכותו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' שאתגר אותי בטוויטר, בדרך כלל אני מדלג.

שלחתי אליך הודעה אישית. לא בטוויטר.

אחר כך שלחת, אז הנה אנחנו כאן והבנתי שממשלת ישראל נבהלה וקיבלה החלטה. בוא נראה אם יש בהחלטה ממש. היא נבהלה ממך, היא ידעה שיש דיון בוועדת כלכלה.

ממך, לא ממני.

משפט אחד או שניים: אין ספק שיש חשיבות לתת תשומת לב לתוצרת הארץ. אני חושב שבעידן הגלובאלי הזה אנחנו עלולים לאבד קצת את הסולידריות ואת האחריות הלאומית שלנו לתעשייה הישראלית. אנחנו מצד אחד דורשים מהם ומטילים עליהם כל מיני רגולציות. לפעמים, אתה יודע, אגלה לך שבמדינות שמהן מביאים את הרגולציה הזו - - -

ברור.

אז אני חושב שזה נכון להעלות את זה לסדר היום. ולאחר מכן נשמע מה היה בהחלטת הממשלה. אתה רוצה לומר דברי פתיחה? בבקשה אדוני.

אדוני היושב-ראש, קודם כל תודה על זימון הדיון. זה אחד הנושאים היותר מורכבים שיש, וצריך להיזהר מלהיות בו גם פופוליסטים לשני הצדדים. הרבה פעמים העדפת תוצרת ישראלית בסוף רק תזיק למשק ולאותה תוצרת ישראלית שאותה אנחנו רוצים לעודד. אנחנו לא רוצים אבטלה סמויה והאיזונים שבין סולידריות וכולי – זה נורא מורכב.

הכול כפוף לאיזונים.

אגב, אני מאוד מתחבר למה שאתה אמרת היושב-ראש: בסוף ובאמת – מה שצריך זה להוריד רגולציות. זה לתת לאנשים להתחרות בתחרות אמיתית, כי התחרות היום היא לא הוגנת. הקמפיין שאני התחלתי בו, הוא עוד הרבה לפני הממשלה. אני קראתי לאזרחים – ולאו דווקא תוצרת שמיותרת בארץ, אלא לפרנס את העסקים הישראלים. במקום לרוץ היום ל- Black Friday וליום הרווקים הסיני ואני יודע מה ולקנות היום באינטרנט – גם אם צריך לשלם קצת יותר. אגב, יש פסקי הלכה, שמעתי מהרב מרדכי אליהו זצק"ל, שאם אתה עושה זה, זאת אומרת, במקום להזמין באינטרנט נגיד בעשרה דולר, אתה קונה בארץ ביותר. את הפער אתה יכול גם כמעשר כספים וחי אחיך עמך. זאת מידת הצדקה הכי גדולה – לפרנס בן אדם. אתה נותן לו פרנסה.

לא ידעתי את זה.

כן.

זה נחשב כמעשר?

כל מה שאת עושה - - -

כל מה שיכולת לקנות בזול – כך הרב אליהו פסק, שמעתי מבנו הרב שמואל – והקריאה שלי הייתה קודם כל לציבור הישראלי: אל תקנו עכשיו מאתרי אינטרנט סיניים. תקנו מעסקים בארץ. גם אם אתם קונים יבוא, אבל כשאתה מפרנס את העסק בארץ. אגב, זה נכון ברמת הסולידריות. בסוף, זה גם נכון אגואיסטית. זאת אומרת, אם אנחנו לא נניע את גלגלי הכלכלה שלנו, והכלכלה תתקע ותלך למיתון, כולנו נשלם אחרי זה. נשלם יותר מיסים, נקבל פחות שירותים.

ושוב, מה שאני דיברתי זה אך ורק משהו פרטי, וולונטרי, של אנשים, עוד לא דיברתי על הממשלה. כשבאים לממשלה זה כבר נעשה הרבה יותר מורכב. ופה אני אומר: שלב ראשון צריך לראות שאין הפליה. הבעיה הקשה שהיום אתה מזמין מחו"ל יש לך פטור ממע"מ. אתה יודע שבמסגרת – אני לא יודע אם אתה מכיר את זה, יושב-הראש – אמנות בינלאומיות, כשאתה מזמין היום מוצר מסין, מדינת ישראל משלמת את השילוח. זאת במסגרת האמנות בין חברות הדואר השונות. זאת אומרת להזמין היום - - -

- - - ממדינה בעולם שלישי.

קניתי באינטרנט מעסק בירוחם או בקרית שמונה או אפילו בתל אביב, המשלוח בדואר יעלה לי יותר משעולה לי משלוח מסין, כי את המשלוח מסין מדינת ישראל משלמת באמצעות כל אותן אמנות. את המשלוח מישראל בית העסק צריך לשלם. אלה אבסורדים שבעיני בוודאי לא יכולים להתקיים. אתה לא יכול לייצר מצב שבו אתה מרע את התנאים של העוסקים הישראלים – גם היצרנים וגם המוכרים – מעבר למה שאתה נותן - - -

מה אתה מציע? או לפרוש מהאמנות הבינלאומיות או לסבסד לכולם?

לסבסד גם בארץ, בדיוק. אתה לא יכול להגיד: אני מעדיף את התוצרת חוץ הזאת. ודבר שני ופה זה מה שאתה נגעת עכשיו: העדפת רכש ישראלי על ידי הממשלה. זה כבר קיים, עד 15% או 20% על הנייר. הבעיה היא שיש מי שכל היום עובד בלסכל את זה. כשהלכו על ה-15%,20% עצרו - - - זה לא בכל תחום. שוב – האיזון הזה שבין מצד אחד הרצון לעודד את התוצרת הישראלית לבין מצד שני לא לכבול את המשק, להגדיל עלויות, ועד לייצר האטה במשק, יצרו את האיזונים האלה, החוק יצר את האיזונים האלה, החלטות הממשלה יצרו את האיזונים. הבעיה היא שזה לא ממומש. הבעיה היום היא כשגם כשאתה מדבר על מוצר באותו מחיר, באותו מחיר, לא עולה שקל יותר – משהו קצת יותר נוח במכרז ברכש חו"ל: הולכים מיד לרכש חו"ל. כי יותר נוח להם לתפעל את זה. אותו מחיר, לא עניין של יותר יקר.

עכשיו פורסם המקרה של קרית שמונה. הולכים לסגור מאפיה, ולפטר 150 עובדים כי צה"ל החליט שהוא לא שם. שוב, אני לא מכיר את הפרטים, ואני רוצה להיזהר מלהיות פופוליסט, לא יודע מה היו ההפרשים במכרז, מה היה.

זו הסיבה שגם לא קפצתי על זה מיד.

אמרתי בזהירות. אני חושב שכיושב-ראש ועדה, אתה יכול לבקש שישלחו אליך את הפרטים, שיבואו אליך.

חוץ וביטחון.

לא יודע. בסוף הולכים לסגור עסק. הולכים לפטר עובדים. אתה תפנה כיושב-ראש הוועדה, תקבל ממשרד הביטחון ותקבל את הפרטים. אם נראה שבאמת זה מוצדק – אבל אם זה 5 אגורות הפרש ובסוף מדובר על כל תקציב הביטחון, עוד כמה אלפי שקלים.

פנה אלי חבר הכנסת מאיר כהן, לפי מיטב הבנתי על המאפייה הזו, את אזור הצפון ועוד אזור אחר של צה"ל, של משרד הביטחון, זכה ברמן. יכול להיות שאם המאפייה בקרית שמונה הייתה מתמודדת על הדרום, יכול להיות שהייתה זוכה. זה אבסורד.

צריך ללמוד את זה. ובעיקר בעיתוי, אמרתי קודם שאיזון מורכב ממה המנגנון שאתה בונה, בכמה כסף אתה מעדיף וכולי. ואמרתי: לא תמיד ההעדפה טובה למשק הישראלי, לפעמים הפוך. האיזון הוא גם עיתוי, כשאתה במשבר כזה גדול וכלכלה באמת במכה אנושה, גם ברמה הפרטית של פלוני אלמוני שצריך פרנסה, וגם כמשק. אנחנו חייבים להניע את גלגלי המשק, ולהניע את גלגלי המשק זה להשאיר כסף כאן. ולגבי משק: יש מקרו בכל המדינה ויש משק מיקרו – קרית שמונה, גליל. אתה לא יכול להתנתק מההקשר של הזמן והמקום כי הוא סופר דרמטי בהחלטות כאלה.

תודה, הילה.

אני זוכרת בתחילת הדרך כשהתחלנו לעסוק בסוגיות צרכניות, אז אמרתי שמתישהו יגיע הרגע שבו נצטרך להכריע בין שני ערכים. מצד אחד, קודם כל הערך הצרכני, לדאוג לצרכן, מצד שני עידוד תוצרת ישראלית. ושאלו אותי: מה יקרה כאשר שני הדברים יעמדו אחד מול השני. הסוגיה שלפנינו היא אחת מאלה. וודאי שהתחרות היא חשובה וכולי, אך כמו שאמר פה חברי, חבר הכנסת סמוטריץ': כרגע השוק נמצא במחלה. יש מחלה כרגע, היא מחלה שהיא חלק ממשבר גלובאלי גדול. כרגע אנחנו צריכים לתת מענה. אני וודאי האחרונה שרוצה להעמיס – לא על השלטון המקומי, שאני מרבה לייצג את הרשויות המקומיות בדיונים בוועדות השונות, וגם לא על מערכת הבריאות. אבל אם במכרזים תינתן האפשרות למציע הישראלי כן להשוות להצעה שהתקבלה מראש, כך אנחנו מבחינתי משיגים Win-Win.

אתה לא יכול.

מצד אחד אנחנו כן שומרים פה על עידוד תוצרת ישראלית ושומרים על המעסיקים, בעלי העסקים, וכמובן נגזר מזה העובדים. מצד שני לא מטילים עלויות גבוהות על הרשויות המקומיות שצריך לזכור שגם כך הן קורסות תחת הנטל.

תראה לי את כולה.

בסופו של יום, כרגע, אני לא יודעת האם זה צריך להיות דבר שימשיך לתמיד, אנחנו בעד שוק חופשי, כן צריכה להתנהל תחרות בריאה, אבל כרגע במצב בו אנחנו מצאים אני מוצאת שהדבר הזה חשוב ויכול בהחלט לעזור למשק הישראלי.

תודה. רונה קוטלר, תציגי את עצמך, בבקשה גברתי.

צוהריים טובים לכולם.

תספרי לנו גם על החלטת הממשלה.

כן, בהחלט אני תכף אפרט על החלטת הממשלה. שמי רונה קוטלר ואני מנהלת את מטה כחול לבן מיוצר בישראל במשרד הכלכלה והתעשייה. כמה מילים לפני שאני מציגה את החלטת הממשלה שהתקבלה ביום ראשון האחרון. משרד הכלכלה פועל בכל הכלים העומדים לרשותו על מנת לחזק, לקדם ולסייע לתעשייה הישראלית. מבחינתנו העמדה שלנו היא שנושא של העדפה ברכש ציבורי, העדפה לתוצרת הארץ ברכש ציבורי, הוא כלי מרכזי מאוד בחיזוק וקידום התעשייה הישראלית. אנחנו פועלים בכל הכלים שעומדים לרשותנו על מנת לממש את ההוראות, התקנות ואת החקיקה שקיימים בתחום הזה.

מטה כחול לבן פועל בהתאם להחלטת ממשלה קודמת מלפני יותר מעשר שנים, מ-2009, שמטרה לקדם העדפה לתוצרת הארץ לטובת הגדלת התעסוקה, ובכלל קידום המשק והכלכלה בארץ. אנחנו פועלים בהתאם לתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ) שהן משנת 95'. בהקשר לזה אציין שהתקנות, וזה גם הוזכר כאן, הן משנת 1995 והן לא מתאימות לאופן עשיית המכרזים היום. רבים המקרים ואנחנו מקבלים המון פניות מהתעשייה שצועקת על כך שלמעשה, בפועל, העדפת תוצרת הארץ לא ממומשת על ידי הגופים שמחויבים בחוק.

משבר הקורונה - - -

למה אתם לא מביאים ליושב-ראש תיקון תקנות? אתם לכאורה צריכים להוביל את זה.

תכף אתייחס לזה, בהחלט. הנושא נדון בשנים האחרונות אינספור פעמים בוועדת הכלכלה, על ידי היושב-ראש הקודם. אני יכולה להגיד שאנחנו פועלים בשגרה לטובת העמקת מימוש העדפת תוצרת הארץ. ועל אחת כמה וכמה במשבר הנוכחי הנושא הזה הועצם, הודגש, ועלה על סדר היום. וכראייה הנחיית ראש הממשלה מיולי האחרון למנכ"לי משרדי הממשלה למצוא את כל הדרכים שעומדות לרשותם על מנת להעמיק את העדפת תוצרת הארץ ברכש שנעשה על ידי - - -

איך קרה שמפעל המסכות שהתגייס ראשון לספק את המחסור, מצא את עצמו מתמודד בתחרות אגרסיבית מול יבוא פרוע מחו"ל?

הנושא הספציפי הזה נבדק על ידנו, אנחנו דיברנו עם אותם יצרנים, זה לא יצרן אחד, זה שניים או שלושה. צריך להפריד את זה לשניים: רכש עבור מערכת הבריאות שנעשה על פי תקינה וסטנדרטים של מערכת הבריאות.

זה לא נכון.

הבן החורג של מוסר התשלומים והבן החורג של כחול לבן והבן החורג של רכש גומלין. בבקשה, אני מדבר במקום הפרוטוקול.

אני יכולה להגיד שאנחנו בדקנו גם עם משרד הבריאות, זה על פי בקשה של משרד הבריאות וכל הגורמים שהיו מעורבים בזה, המל"ל וכולי, בקשה לעבור לייצור מסכות בתקינה, בסטנדרטים גבוהים עבור מערכת הבריאות וזה הרכש הלא הממומש. איפה הבעיה? הבעיה היא בעלות של ייצור מסכות גם עבור השוק הציבורי שלא התחייב למכסות מסוימות ובעצם אמור לתת העדפה. ועבור הציבור הרחב, שם אין תקינה ואין סטנדרטים. אני נותנת פה את התשובה שקיבלתי ממשרד הבריאות. פה המחיר של ייצור המסכות הוא גבוה לאין שיעור מהעדפה של 15%.

זה בדיוק הדילמה. אתה מבין שבסוף אנחנו קונים ברמי לוי ב-10 שקלים או ב-20 שקלים 50 מסכות. זה - - -

9.90 שקלים.

בוודאי שבשוק הפרטי אנחנו לא יכולים לחייב בהעדפה.

אנחנו יכולים, אנחנו לא רוצים. כי אנחנו המחוקקים.

אנחנו באמת לא רוצים, אתה לא יכול לעשות - - -

לא מתכוונים עוולה בעוולה.

בדיוק.

התייחסתי להנחיית ראש הממשלה מיולי האחרון, וההנחיה הזו הביאה אותנו להעביר הצעת מחליטים שכוללת גם – לשאלתך חבר הכנסת – תיקוני חקיקה בחקיקה הקיימת. ההצעה הזאת נדונה בין המשרדים בחודשים האחרונים, כולל כול הסוגיות שעולות במאבק הזה שבין או במתח הזה שבין יוקר המחייה לעידוד תעשייה מקומית.

אמנות בינלאומיות, הכול.

נכון.

והתנגדות מאסיבית של האוצר.

נכון. בסופו של דבר ההחלטה התקבלה ביום ראשון האחרון, והיא הוגשה על ידי ראש הממשלה. ראש הממשלה החליפי - - -

וגם בהחלטה הזו היו החרגות?

למה אתה מתכוון בהחרגות?

יש משרדים או גופים שהוחרגו מההחלטה הזו?

ההחלטה אומרת מה כן. מה הוטל על המשרדים. דברים שלא נכנסו, פשוט לא נכנסו. היו המון דיונים, נקרא להם - - -

אשאל אולי בצורה יותר ישירה: משרד הבריאות – ההחלטה הזו מחייבת אותם?

בוא נגיד את זה כך: ההחלטה מחייבת אותם – לא כמו שהיינו רוצים. הגשנו סעיף הרבה יותר משמעותי, כולל חיוב קופות חולים, כולל עוד.

ויהיה דיון בנפרד גם בסוגיה של הכחול הלבן וגם בסוגיה של רכש גומלין ומוסר התשלומים, אבל בסדר, על משרד הבריאות ספציפית בדיון בוועדה.

מוסר התשלומים דווקא כן נכנס להחלטה. אציין לגבי מוסר התשלומים הוא כן נכנס להחלטה, אם אתם רוצים אפרט - - -

כן, 300 מיליון , עשו לנו טובה. 300 מיליון אחרי כמה שנים? אל תספרי.

שחייבים כסף?

לא. מוסר התשלומים הוא חל על כולם, כדי לעודד את המשק שלא יהיה שוטף פלוס 180, שוטף זה, אבל החריגו. משרד הבריאות – מותר להם לשחק עם מוסר התשלומים. התחייבו עכשיו על 300 מיליון, בינינו, סך הכול זה לא עלות ליתר, זה לא כמו בכחול לבן, זה עניין של זמן למימון ביניים. את הדלתא הזו האוצר פשוט צריך – כמו שהוא ידע לבוא ולהתגייס כדי שחברת אל על לא תקרוס, והיה מוכן להציע אשראי וערבויות, כנ"ל גם פה. עם כל הכבוד, גומרים עם זה, שנה-שנתיים-שלוש נותנים את הדלתא הזו של תזרים המזומנים.

אתה אומר שבמודע משרד הבריאות - - -

מוחרג. אבל לך כן.

לא. במודע האוצר מסבסד את מערכת הבריאות בכספים פרטיים של אנשים שסוחרים ובתמורה נותנים לו כסף.

מה חשבת, כן.

בדיוק.

על השולחן.

וודאי. ורובם זה עסקים קטנים. תבין, מצד אחד האשראי של העסקים הקטנים לעומת הגדולים בבנקים יקר יותר, מצד שני מוסר תשלומים: משרד הבריאות מוחרג וזה מסה של הוצאה. עם כל הכבוד, משרד האוצר יכול להתגייס, אבל זה לא הדיון, לתת את הדלתא הזו של המימון לתזרים המזומנים. תמשיכי בבקשה.

אוקיי. אדבר על החלטת הממשלה, מה בעצם עבר, וחברת הכנסת גם התייחסה לנושא של רשויות מקומיות ותכף אדבר על זה. קודם כל ניסינו לגשר על הפערים בחקיקה: אחד מהם הוא מתן העדפה לתוצרת הארץ במכרזים שהם מעורבים שירותים עם טובין. עולם המכרזים עובר לאספקת פתרון מלא למזמין. כלומר, מוצר ומעטפת של שירותים. היום יש הרבה מאוד אי בהירות איך נותנים את ההעדפה במכרזים כאלה אם בכלל, מה שמוביל בהרבה מאוד מקרים לאי מתן ההעדפה. למעשה הסעיף הראשון בהחלטה מסדיר את הנושא הזה וקובע כי תינתן העדפת תוצרת הארץ לטובין גם אם מדובר ב - - -

בלי לעשות מניפולציה חשבונאית או אחרת. הגדרתי נכון?

כן.

מה לעשות.

אם יורשה לי מניפולציות - - -

מיד, רק נשמע ממנה שהיא סיימה.

נושא נוסף זה הנושא של הסדרת מתן העדפה לתוצרת הארץ במכרזים של הרשויות המקומיות. אנחנו פה מדברים על שני דברים – למעשה חברת הכנסת הזכירה את זה קודם – נכון להיום בתקנות, בעיריות, במועצות המקומיות, מדובר על המלצה. ועדת המכרזים תמליץ לתת העדפה לתוצרת הארץ, מה שהוביל בהרבה מאוד מקרים לאי מימוש של ההעדפה, פרשנויות כאלה ואחרות. למעשה הסעיף הזה מסדיר את העניין ומחייב את הרשויות המקומיות לפעול בהתאם לסעיף 3 בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ).

מה זה אומר?

שזאת ברירת המחדל קודם כל – זאת לא המלצה.

זה ברור.

לא המלצה - - -

אני רק רוצה להבין: ברירת המחדל תהיה תוצרת ישראל בהנחה ושני המציעים הם באותו גובה?

לא. תכף אגיע לזה, זה מנגנון השוואת הצעות. כיום בתקנות העיריות כתוב: הרשות המקומית תמליץ לתת העדפת תוצרת הארץ. כלומר, זה נתון לפרשנויות: כן או לא לתת. בעצם הסעיף הזה קובע פה חד משמעית: צריכים לתת העדפה לתוצרת הארץ במכרזים לרכש טובין של הרשויות המקומיות. זה פשוט מבהיר את הסעיף.

כן, אבל זה רק דקלרטיבי, אני שואלת מתי צריכים? מה זה אומר?

צריכים לתקן את התקנות.

יהיה תיקון. זה חלק מההחלטה, לתקן את התקנות.

לגמרי. ונושא נוסף זה השוואת הצעות במכרזים, זה גם לא יביא לייקור של ההצעה מתוצרת הארץ אלא להעדיף תוצרת הארץ ולתת להם קדימות. יש עוד סעיפים בהחלטה.

בהמשך אם נדרש.

אין בעיה.

בבקשה אדוני, תציג את עצמך.

תודה רבה, ששי שדה, ההסתדרות הלאומית, ראשית אני מברך על הדיון הזה על העדפת תוצרת הארץ ורכש כחול לבן, זה תהליך שאני מלווה מ-2018 כבר שלוש שנים. ואנחנו רואים מניפולציות – כמו שאמרת אדוני היושב-ראש – פעם אחר פעם.

גם עובדים, אתם מעדיפים תוצרת הארץ?

בטח. אנחנו רוצים שכספי המיסים יחזרו חזרה לתעשייה בארץ.

שאלתי, הסתדרות עובדים.

ברור. עם סימן קריאה ואפילו שניים.

בבקשה.

אנחנו רואים מניפולציות שהם לא רק מניפולציות כלכליות. ממשלת ישראל קבעה קריטריונים מאוד ברורים בחוק חובת מכרזים ובתקנות, והיא קבעה אותם על רכש טובין. ומה שעושים משרדי הממשלה לצערי, זה מתחיל במשרדי הממשלה, הוביל את זה משרד האוצר וזה עלה אפילו בפגישה עם רוני חזקיה החשב הכללי לשעבר: הם עושים מכרזי שירות שכוללים בתוכם את הרכש. זאת אומרת, עוקפים את מכרזי הטובין במכרזי שרות. וזה דבר שאף אחד לא נתן עליו את הדעת וחייבים לתקן אותו מהר.

חברים, אנחנו ראינו מה קרה בקרית שמונה. קרית שמונה זה לא רק המאפיה, על המאפיה אנחנו יודעים עכשיו, גם המשביר הולך להיסגר שם החודש. גם המשביר וגם המאפייה, תהיה קטסטרופה של אבטלה בקרית שמונה, וקרית שמונה זה כאן, זה כל הארץ, זה מייצג את כל הארץ. מה שיעשה לנו משבר הקורונה, הוא יגדיל לנו את האבטלה יותר ויותר. ולכן אני קודם כול מברך על הדיון, ואני מברך על החלטת הממשלה שהייתה. אבל אנחנו צריכים לשים לב היטב שאנחנו באמת נותנים העדפה לתוצרת הארץ.

משפט אחד ברשותך אדוני, כמו שאמר חברינו כאן, חבר הכנסת סמוטריץ': יש העדפה של 10%, 15% שבאמת ניתן להציע הצעות עוד יותר גבוהות. אבל אנחנו שוכחים ש-10%, 5% האלה גם חוזרים במיסים, במס הכנסה, בארנונה, בהכול.

זה לא מעניין אותם.

אבל זה כן מעניין.

ברור, חשבונאית.

זה נותן לנו פרנסה, וגם חוזר אלינו חזרה. חייבים להסדיר את הנושא הזה.

בוודאי, זה גם גורם לאנשים לחייך. זה גם ערך מוסף. תודה.

תודה רבה.

אביב רון, בבקשה.

שלום ליושב-ראש ולחברי הוועדה, אביב רון מחברת קרמר אלקטרוניקה, זוהי חברה שנמצאת כבר 40 שנה והיא פועלת מישראל בפיתוח, בייצור ובהפצה של מוצרי מולטימדיה לרחבי העולם, עם פעילות נרחבת בעולם ובישראל. החברה מעסיקה באופן ישיר בישראל 300 עובדים בפעילות שהיא פעילות טכנולוגית לתפארת המדינה. למעשה גם הציוד היום שאתם משתמשים בו בוועדה הוא ציוד שברובו ככולו של חברת קרמר, ואפילו חלקכם אפילו לא מודעים לזה.

מה שהחברה כרגע נתקלה בו בהפתעה זה מכרז חשכ"ל שיצא לפני שבועות ספורים. במכרז מינהל הרכש ובשם המינהל וועדת המכרזים הפיצה מכרז להפצת ציוד מולטימדיה בשנים הבאות בהיקף נרחב מאוד. במכרז הזה להפתעתנו הרבה בוטלה למעשה העדפת תוצרת הארץ, על ידי מתן עדיפות לשני ספקים אמריקאים. הם צוינו באופן מפורש בשמם. מתוקף הסכם שנקרא GPA שזהGovernment Procurement Agreement. זה הסכם שחתומה עליו המדינה ובעצם הוא נותן העדפה לספקים זרים אשר מייצרים במדינות האלה.

הבעיה שוועדת המכרזים הפעם הגדילה ועשתה והחילה את תקנות ה-GPA באופן מפלה לדעתנו כספק ישראלי על ידי זה שהם החילו את זה גם על גופים שבדרך כלל לא נכללים. למשל: משטרת ישראל, רשות הכבאות ואחרות. בנוסף לזה, גם הסירה למעשה את הגבלת הסכום הכספי שרק מעליו תקנת ה-GPA או הסכמי ה- GPA אמורים לחול. בכך יצרה מצב שבהחלט סיכוי סביר שבניגוד לעבר, חברתנו כספק ישראלי יחידי בתחום הזה, לא נספק את הציוד למשרדי הממשלה, למשל, שבהם אתם משתמשים עכשיו. במקום זה יהיו ספקים אחרים, ממדינות אחרות.

תודה. רק שאלה אחת לשם ההגינות והאיזון: כשיש יש לך צורך בחומרי גלם למפעל שלך או לחברה שלך, מאיפה אתה רוכש אותם אם יש בארץ כאלה?

חומרי הגלם בהחלט נרכשים במדינות שונות בהתאם להספקתם. אבל התוצרת נעשית, מיוצרת, בנוסף לזה שהיא מפותחת, גם כמהנדסי R&D ומנהלי מוצרים – בישראל.

תודה. התאחדות התעשיינים, ריכטמן.

תודה רבה, ראשית אני מברך על הדיון, ואני רוצה לומר שההחלטה היא לא טובה. חיכינו שנים לכך שיחילו - - -

תשמע את זה, בצלאל.

- - - העדפות של תוצרת הארץ. ובסופו של דבר מה שקיבלנו זה הקפאה של המצב הקיים. דווקא בתקופה כזו שיש כאן הזדמנות נהדרת לתקן את המצב. הילדים שלנו מובטלים, החברים שלנו מובטלים, יש מאות אלפי אנשים ברחובות שרוצים לחזור לעבוד. - - - את זה יכולנו עכשיו להשיג, והיה צריך בהחלט לחוקק את רוח החוק ואת זה לא עשו.

הנתונים היום מראים על הרבה מאוד צורך וביקושים בתעשייה המקומית ואנחנו יכולים לספק את הדברים האלה אם הרכש הממשלתי היה עושה את זה. אבל המדינה במקום – כפי שהיא מחנכת אותנו- - -

רונה, תתייחסי אחר כך למה שהוא אמר.

היא אומרת לנו, במקום לתת דוגמה ולומר: בואו אחרינו, קדימה הסתער, כמו שהיינו עושים בצבא. המדינה היום אומרת, ראש הממשלה אומר: אזרחי ישראל תקנו כחול לבן – אני באו"ם. כותרות טובות בעיתונים לא מספקות עבודה. ובעצם - - -

מאיפה אתה יודע שהוא לא קונה? מאיפה החולצה שהוא לובש? מבגיר, לא? 75 שקל מבגיר הוא לובש.

אני מדבר על הרכש הציבורי, אדוני היושב-ראש, הרכש הציבורי במקום לעבור למערכת הבריאות ולרשויות המקומיות, הוא לא מגיע.

אתה התנהגת כמו ביבי. לא ענית לי על השאלה.

אני אומר שהיום בעצם בחוק אנחנו לא ביקשנו יותר מדי דברים. ביקשנו הגיון של השוואת מחירים. את הדברים האלה אנחנו לא קיבלנו. צריך לזכור אדוני שההעדפה היא נגד מדינות כמו סין ותורכיה, ולא העדפה מול מדינות שבהן מתקיימים חוקים כמו במדינת ישראל. בסופו של דבר - -

אני שמח שאתה מזדהה עם מה שאמרתי בפתיחה.

- - היום ממשלת ישראל מעבירה את העבודה לסין ותורכיה.

תודה רבה לך אדוני. רשות התחרות, אתה אתנו פה.

כן, אלעד מקדסי, סגן מנהל מחלקת שווקים ברשות התחרות. כתבנו נייר עמדה על הנושא הכללי של העדפת תוצרת הארץ.

מה הייתה העמדה?

אציג אותה בקצרה – היא גם צורפה לחומר הרקע לוועדה – אקדים ואומר שלא היה חידוש גדול בעמדה שלנו. העמדה די ברורה, יש בה תובנות די ברורות לכל מי שעוסק בתחרות וגם לכל מי שמפרסם מכרז. בגדול היא אומרת שברגע שאתה קובע מדיניות של העדפת תוצרת הארץ או בכלל - - -

פגעת בתחרות.

העמדה קצת יותר מורכבת מזה. ברגע שאתה נותן למתחרה אחד "פור", מקדמה, על פני מתחרה אחר, יש מחירים שאתה צריך לקחת בחשבון.

אתה יודע למה התחרות לא הופיעה בעשרת הדברות? בגלל שיש מצבים חריגים שמדינה יכולה ומותר לה.

אני לא אומר אחרת. אני אומר שיש מחירים.

אנחנו בעד תחרות, אבל זה לא הופך את זה לערך מקודש בכל מחיר.

אני לא אומר אחרת, אני אומר שיש מחירים שצריך לקחת אותם בחשבון. וכשמעצבים את המדיניות צריך לבוא ולקחת אותם בחשבון. המחיר הראשון הוא שברגע שנתתי מקדמה למתחרה אחד על פני מתחרה אחר אז בהגדרה המחיר עלה. בהגדרה הצרכנים ישלמו יותר.

בוא, זה לא קשור אליך, זה על חשבוני. תקשיב: מחר אני דן במכסות הביצים. אם תראה מה אנחנו עוברים פה על ידי כאלה – מטרז', על כמה סנטימטרים, מטר ללול לשתי עופות, וארגונים וכולי. ואלה הם אותם אנשים שאין להם בעיה ב"פיקים" להביא מתורכיה, שהרגולציה שם והבריאות שם – אף אחד לא יודע איך הם גדלו, ובאיזה צפיפות הם גדלו, ממה עשוי המצע שהעופות דורכים עליהם, מגומי ממוחזר, מבטון, מנסורת, אף אחד לא יודע כלום. לפעמים אנחנו מדקדקים בך ומזלזלים בהלכות שבת. בבקשה אדוני.

רק אגיד שאנחנו פתחנו את העמדה שלנו, וחשוב לי גם לומר, שייצור מקומי ותעשייה ישראלית ברת קיימא זה אינטרס ראוי. אנחנו לגמרי לא חולקים על הצורך בקידום שלו, ההפך הוא הנכון. אנחנו חולקים אולי על הדרך ואנחנו חושבים שצריך לקחת - - -

ולגופה של החלטת הממשלה? מה היה בה? דעתכם נוחה?

בסופו של יום אנחנו לא נמצאים תחת שולחן הממשלה כרשות ממשלתית. מי שנמצא מסביב לשולחן זה שר הכלכלה. העמדה שאני מציג - -

לא, אבל - - -

- - זאת העמדה שהבענו על הכתב, והופיעה בוועדה.

אחרי שהתקבלה ההחלטה, רשות התחרות, דעתה נוחה מהחלטת הממשלה או לא?

אני כרשות ממשלתית, כל החלטת ממשלה שמתקבלת היא - - -

לא, לא הבנת, לתכלית הראויה שלה הקמתם מותר לבקר את הממשלה. זה לתכלית הראויה של רשות התחרות.

הוא מפחד ש - - - משרד הכלכלה ששלך מסמך מזויף.

אסור לבקר זה טוב. אסור לו לבקר והוא עושה נכון.

אני כמובן לא יכול, ולא רוצה, ולא מעוניין, ולא צריך לצאת נגד החלטת הממשלה.

לא, רגע - - -

חוזר בי, חוזר בי מהשאלה. תודה, עזוב, חבל הזמן. יש לי עוד כמה דוברים.

אם יורשה לי להשלים את דברי.

בבקשה אדוני.

המחיר הראשון שהוא בהגדרה זה האמצעי - - -

תהינו, תהינו, אחרי הדיון עם השרה גילה גמליאל פה אתם יכולים ליהנות מהאורך רוח שלי. בבקשה.

המחיר הראשון שהוא בהגדרה קיים זה שהצרכנים ישלמו יותר ויקבלו שירות פחות טוב. כי זה הכלי שעושים בו שימוש, וצריך לזכור אותו וצריך למזער אותו. בסוף הצרכנים יפגעו. זה מחיר ראשון. והרבה פעמים זה גם לטווח ארוך כי המכרזים שאנחנו מדברים עליהם הם מכרזים שהם הרבה פעמים לטווח ארוך.

המחיר השני שחשוב מאוד להבין אותו – ואני חושב שהוא עלה גם בדברי חבר הכנסת סמוטריץ' – הוא מחיר שצריך לזכור אותו כי הוא קצת מתנגש במה שאנחנו רוצים להגן עליו. בסוף כשאתה נותן לשחקן "פור" אתה לא באמת עוזר לטווח ארוך, אתה פוגע בתמריץ שלו להתייעל, אתה פוגע בתמריץ שלו להשתפר, כך שביום שתילקח ממנו המקדמה הזו - - -

תקשיב, אני אוהב לשמוע דברים, להקשיב אבל גם לענות, לא עובר לידי כלום, זה חלק מהצרות שלי בחיים. תקשיב, אותו מפעל מסכות שאני לא מכיר אותו, עובדתית עלות הייצור שלו לעומת הסינים יקרה יותר. אתה יודע למה יקרה? בוא אגיד לך למה יקרה, כי אני פה, אני יעקב מרגי, ב-18 שנה שאני בבניין הזה חוקקתי והשתתפתי בהצבעות על עשרות חוקים לטובת העובדים. חוקים שעולים כסף. בסין יש זכויות אדם? יש הסתדרות עובדים לאומית? יש מישהו שחושב עליהם? מה? או שיש לנו ערכים מקודשים או שיש לנו ערכים סלקטיביים.

לא רק זה, זה הרבה יותר גרוע.

רגע, ערכים סלקטיביים.

אני לאו דווקא מדבר על כלכלה. גם כלכלית זה לא רווחי.

בגלל זה פתחתי, אדוני היושב-ראש, ואמרתי: אנחנו לא חולקים על המטרה.

אתה אומר לי להתייעל. מה להתייעל? מאיפה הוא יתייעל? תגיד לי איך הוא יתייעל? ממה הוא יתייעל? השכר מינימום שלו כמעט 5,000 ואני גאה שהייתי שותף להעלות את זה – שכחנו כבר איזה סכום זה היה לפני העליות.

3,850.

תקשיב, אני גאה בכך, אבל זה מייקר. הוא משלם ארנונה אתה יודע?

מס מהשכר, מס מעסיקים.

מס מהשכר, מס מעסיקים ולא נדבר על 20,000 דברים. איך אתה רוצה שהוא יתחרה בסינים? במה הוא יתייעל?

אני חושב שיש - -

הם מסבסדים.

אני חושב שהדיון הזה יכול להיות מאוד שונה לגבי תעשיות שונות. יש תעשיות שיש בהם הרבה מתחרים מקומיים ויש תעשיות שיש שחקן אחד או שניים מקומיים. אני לא חושב שההחלטה או המדיניות צריכה להיות דומה בשניהם. אני חושב שבסוף יש מאפיינים שונים לכל שוק.

כשזה יהיה שוק עם שחקנים מקומיים שהתחרות שם תגבר. תודה.

רק משפט אחרון, ביום שבו תילקח המקדמה הזו או במקומות שאין בהם את המקדמה – בסוף אותו מתחרה שלא היה לו את התמריץ להתייעל, בסוף יפגע מהמדיניות הזאת, ועל זה שמנו את הדגש, וזה לא מוגבל רק למגזר הציבורי. זה גם משתרשר האלה למגזר הפרטי.

אני לא מכיר בעל עסק שלא ירצה להגדיל את הרווחים שלו מ-5% ל-20% ואחר כך ל-40% ואחר כך ל-60%. יכול להיות שיש כאלה קצת, לא נעים להגיד מה ההגדרה, שהם מקימים מפעל כדי להחליף כסף בכסף. אבל הרוב המכריע הוא לא כך, הרוב המוחלט רוצה להרוויח. בבקשה, פינדרוס.

אני רוצה לשאול. יש מישהו מהחשב הכללי?

יש מהאוצר, נבקש ממנו.

אני רוצה להגדיר ושיכין לי תשובה. א' אני שמח מאוד על החלטת הממשלה ואני חושב שזה נכון וגם כלכלית זה נכון למדינת ישראל. בסוף, גם רשות התחרות, צריך לזכור שבסוף מעל 30% עד 40% מכל דולר שנשאר פה בארץ חוזר לאוצר. לא חוזר לשום מקום אחר, חוזר לאוצר. את זה צריך לזכור. כשאתה מוציא, כך בחשבון שכמעט 40% מהכסף זה עולה לך יותר זול כי הכסף נשאר אצלך באוצר. אני כבר לא מדבר אפילו לא בידיים הפרטיות. בכל תחשיב כלכלי, תיקחו את המע"מ, את הארנונה של הרשויות, קחו את הכול, בסוף זה נשאר 40%.

יש את הנושא של היעדר הפליה מכוח הסכמי רכש בינלאומיים על פרטים מוגנים. אני רוצה להבין – יש מכרז כרגע באוויר על הנושא של הקמת מרכזי מערכת מולטימדיה למשרדי ממשלה וליחידות הסמך.

זה הוצג פה קודם. הנציג של קרמר הציג את זה פה.

אני רוצה להבין קודם כול למה לא מתייחסים לעלויות גם כשיש חברה אחת. קודם כול יש את כל משרדי הממשלה שגם לפי הסכמי השכר הבינלאומיים אתה יכול לשמור את זה בישראל פעם אחת. פעם שנייה, זה מכרז מספיק גדול שגם כן, על פי הסכמי השכר הבינלאומיים, כשאתה מגיע למכרז מספיק גדול אתה יכול לשמור את זה בישראל. כשאתה מגיע לסכומים כאלה גדולים. ג' גם אם לא נותנים העדפה מראש, זאת אומרת כן מוציאים מכרז, צריך להיות סכום מסוים שאתה מבין שהוא נשאר במשק. אם אתה תוציא, לצורך העניין, 100 מיליון שקל ממדינת ישראל החוצה או תשאיר את זה פה – יישאר לך מתוך ה-100 מיליון: 40 מיליון, 30 מיליון, כמה שהאוצר מסכים.

בוא נגיד שהתחשיב שלי הוא מוטעה, זה לא 40%, אני חושב שזה 40%, אבל בוא נגיד שאני טועה זה לא 40%. יש סכום מסוים שהוא כן צריך לעמוד ולפחות לבדוק אותו לפי הדברים שאתה משתמש בהם ולא פריטים שאתה לא משתמש בהם בסוף.

תודה, דובי אמיתי, תציג את עצמך.

דובי אמיתי, יושב-ראש נשיאות המגזר העסקי, כמי שהוביל יחד עם הממשלה את ההצעה של העדפת תוצרת הארץ, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ברשותך וברשות חברי הכנסת הנכבדים, להודות לראש הממשלה, לשר הפנים, לשר האוצר ולשר הכלכלה.

עשית לו עדנה, סוף סוף מישהו מודה לו בחצי השנה האחרונה.

אני חושב שלשר הפנים הייתה תרומה ענקית. כמי שמכיר את התוכנית שאושרה, למרכז לשלטון מקומי יש לו רכש של קרוב ל-20 מיליארד שקל. לא הייתה מחויבות שנים רבות להטיל את הרכש הזה לספקים ולאנשי עסקים. שר הפנים יחד עם יושב-ראש השלטון המקומי חיים ביבס, הבינו את גודל השעה, גודל האירוע, וגם לכם אני אומר: מדובר פה על הוראת שעה. אנחנו לא לוקחים את כל הפרויקט של רכישת תוצרת הארץ כחול לבן לשנים ארוכות. הגבלנו את זה בזמן, אנחנו חושבים שגודל השעה מחייב את כל הגורמים הרלוונטיים, כל משרדי הממשלה לתמוך, כי זה למעשה מנוע הצמיחה הראשון שיוציא את הכלכלה מהמקום שהיא נמצאת בו היום.

דובי, התאחדות התעשיינים אמרה שההחלטה מסורסת, אין בה כלום. אתה יכול להחכים אותנו קצת?

כן, אני יכול. אתה יודע, אני מסתכל כרגע בצורת המאקרו של אותה החלטת ממשלה שזה שינוי כיוון, שעד היום הממשלה עשתה ואולי בצדק ובחלק מהדברים אני יכול לומר שלא כל כך הסכמתי. אבל עסקנו בהישרדות. בהחלטה הזו של הממשלה אנחנו משנים כיוון, אנחנו משנים כיוון מהישרדות לתחילת צמיחה והאצה. כשראש הממשלה לפני כחודש וחצי, אולי טיפה יותר, בדיון אצלו יחד עם השרים הרלוונטיים – הצענו את הבקשה לקחת ולדאוג לכך שחלק גדול ממשרדי הממשלה יאגדו את הביקושים כי אנחנו יכולים להיות הכי יעילים בעולם והכי טובים בעולם – אבל ככל שאין ביקושים והעולם נסגר בפנינו, צריך לעשות מה שאמריקה עשתה, אמר את זה טראמפ: AMERICA FIRST. ראש הממשלה שלנו שהוא יודע שבימים רגילים זה לא בדיוק הדבר הנכון, זה איזשהו דבר שפוגע קצת בתחרות, אבל אין אלטרנטיבה אחרת. ומכיוון שכך הוא קיבל את המלצה שלנו, יחד עם שאר השרים. ולכן כן הבאנו את התוכנית הזאת.

למר התאחדות התעשיינים, תאמין לי, אני חושב שהם בירכו על ההצעה הזו, הם היו שותפים להצעה הזו. יש שם חלק שלא כל כך מתאים להם ואני אשאיר למי שבקיא בפרטים שיתעסק עם זה. אבל בראייה הרחבה אני חושב שזה הצעד הראשון בכיוון הנכון. ועל זה למעשה ביקשתי את רשות הדיבור ולהודות. באמת יש פה מהלך דרמטי, תפיסה שהיא מחוץ לקופסה, ואנחנו במגזר העסקי בלי יוצא מן הכלל רוצים להודות ולבוא ולומר לממשלה, ולך אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה, שעוד הרבה דברים יגיעו לשולחן שלך, אנחנו בכיוון הנכון ונצטרך להוציא את הכלכלה הזאת.

אנחנו יודעים שיש לנו 850 אלף מובטלים, אנחנו יודעים שהצמיחה היא צמיחה שלילית, אנחנו יודעים שיחס חוב-תוצר מתקרב ל-75 ואולי אף יותר, הדולר שפוגע בנו עכשיו, היצוא שירד ב-15%. להבדיל מענף שאני חייב אולי לסבר את אוזניכם – הוויכוח שהיה אתנו ומול משרד הממשלה זה מדוע אנחנו הסכמנו לוותר על ענף התרופות. כי ראש הממשלה ביקש מאיתנו שבימים כאלו שאנחנו מתמודדים עם אתגר בינלאומי, להשיג לפה את החיסון, להשיג תרופות – אי אפשר לכבול את הידיים את ממשלת ישראל או משרד הבריאות ולהגיד לו: קודם כול תוצרת הארץ. אנחנו במרוץ אחרי הזמן, במרוץ אחרי כל חברות הענק. לכן אני הסכמתי יחד עם ההסתדרות, להוציא את הנושא של התרופות החוצה ועל זה התאחדות התעשיינים מלינה.

סיכום, דובי.

אני אומר לכם שוב, אני מודה לממשלה ונמשיך להתקדם.

דובי, מאחר והודית לראש הממשלה, יש דברים שצריך להודות לו ויש דברים שצריך לכעוס. אני מודה לך שאתה נרתם להרבה נושאים חברתיים-כלכליים במשק.

העיקר שהוא הודה לדרעי.

תודה רבה. אני לא שמתי לב.

הוא הודה לשר הפנים אריה דרעי - - - לשלטון המקומי.

דובי: אם מגיע, מגיע. והודית גם לשר הפנים וזה המקום - - -

הוא באמת עשה עבודה בלתי רגילה.

אני עסקתי בתודה לדובי, כי זה לא מובן מאליו, הוא מקפיד ומשפיע ונאבק על הרבה דברים. תודה. דובי, אומר לך על מערכת הבריאות: אם הייתה רק הסוגיה של ההחרגה בהוראת שעה לא הייתי מעיר. זו הוראת שעה, בעת הזו – מהטיעון שאמרת שאמר לך ראש הממשלה הוא צודק. בטיעון הוא צודק. אנחנו מצאנו הזדמנות להלין על כל המכלול, שהם לא יסתפקו בהוראת השעה, גם אחרי משבר הקורונה הם לא יתנו לך להעביר תיקון כזה ואנחנו כאן בשביל לשנות את התפיסה. גם מערכת הבריאות יכולה, כן, יכולה, ואם צריך שהאוצר יסייע בידה – שיסייע בעדה. אבל גם מערכת הבריאות צריכה להשתתף במאמץ הלאומי הזה. תודה רבה לך.

אני מזכיר לך שחברת שראל שהיא האינטגרטור, היא כן נמצאת בהחלטת המחליטים הזאת ואין עם זה שום בעיה. וגם פה אנחנו עשינו שינוי. ישנם דברים שהחרגנו לבקשת ראש הממשלה. לטעמי זה מוצדק ולכן הסכמנו. אבל שאר מערכת הבריאות, במיוחד שראל, הם קיבלו תיעדוף ליצרנים מקומיים.

תודה, דובי.

תודה אדוני היושב-ראש.

יוסי אלקובי.

שלום אדוני היושב-ראש, קודם כל - - -

ברשותך, ממש בקצרה, אנחנו לפני סיום.

צר לי שהוועדה רק כעת בגלל הקורנה התכנסה. אני חושב שהדבר הזה היה צריך לפני הרבה, הרבה שנים, לדאוג לתעשייה הקטנה והבינונית שנאנקים ונחנקים. היום קרוב ל-100,000 עסקים עד סוף השנה יסגרו. אין פה שום דבר מכלום. אני חושב שהרכב הממשלתי והציבורי בכלל צריך בחלקו הגדול לעבור לידיים של העסקים הקטנים והבינוניים עם תנאי סף נכונים ולא מייסרים– זה תקן אירופאי וזה לא תקן, ושם מחפשים, וכל הזמן תירוצים. צריכים לרדת מתנאי הסף המטורפים.

עניי ביתך קודמים, הגיע הזמן. הנה, תראו מה שקורה: 850, מיליון, מיליון מאתיים, המדינה משלמת את הכסף מהמיסים ששילמנו כל הזמן, לחסוך את המיסים האלה צריכים לבוא בדבר אחד: לתת לנו זכות קדימה לקחת 100 מיליארד שקל, מתוך זה 70-80 מיליארד להעביר לעסקים הקטנים והבינוניים. התשתיות שניתנו לסינים, 6 מיליארד תשתיות שהקבלנים יכלו פה לזכות וליהנות מזה, נתנו את זה לסינים ויגיעו לפה עובדים מסין, שאולי גם אסירים יעבדו כאן. אלה שחתמו עם איראן, חתמו הסכמים כלכליים וביטחוניים, נותנים להם זכות קדימה. הגיע הזמן שאנחנו אלה - - -

אנחנו מסכימים איתך מילה במילה.

- - - לא. להפסיק עם תנאי הסף הקשים. לדוגמה, דיברת על המסכות, המסכות בקרית מלאכי, יש מפעל שיש לו 30 מיליון מסכות, הלכו הביאו מסין, אמרו שם 20 אגרות ופה 54 אגורות. אדוני היושב-ראש: אם יורידו לאותו עסק שיש לו 60 עובדים ששלח הביתה 50 עובדים הביתה, יורידו לו את המיסים ל-12% , אני מבטיח לך שהוא יכול למכור את זה גם ב-20 אגורות.

תודה.

- - - וכל הסחורה מסין לוקחים שמים ונקרע - - - והיקר, והיקר הוא זול. הגיע הזמן לדאוג לעניי ביתך, אדוני היושב-ראש. די.

תודה, אלקובי. אלעד מלכא, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, אומר בקצרה, לטעמנו - - -

אלעד, תנסה להיות יצירתי.

אני אהיה יצירתי, אתה תאהב את מה שאני אומר.

את השקפת העולם שלך אנחנו מכירים, אני כל פעם בא בתקווה שאולי תהיה יותר יצירתי.

דווקא בדיון הקודם הייתי יותר איתך בדיון.

אני רוצה קצת יותר.

תראה, בסופו של דבר הכוונה טובה אבל המחקרים בעולם מראים אחר. מדינה אחת בעולם יש לה העדפת רכש מקומית במכרזים, זאת ארצות הברית, העדפה של עד 6%, לא 15% כמו בישראל. מחקרים שנעשו שם מראים שההעדפה אכן יצרה 57,000 מקומות עבודה, זה דבר מבורך, אבל היא מנעה היווצרות של 363,000 מקומות עבודה אחרים. הרעיון הוא שכשאר אנחנו מונעים – היבוא והיצוא הם תמיד שווים אחד לשני, רואים את זה אמפירית גם במדינת ישראל לאורך השנים. כאשר אנחנו מונעים יבוא, אנחנו באותה נשימה מונעים מהתעשייה המקומית לייצא לחו"ל ולהעסיק עוד אנשים, ולהעלות את פריון העבודה.

דווקא בזמן משבר, אם רוצים לאפשר לתעשייה שלנו לשגשג, צריך להקל עליה לייצא, ולא למנוע את - - - היצוא.

אלעד, תודה. בזכות העמדה שאמרת יכול להיות שאני אוותר על עמדת האוצר. אלון קינסט ממשרד האוצר, בבקשה אדוני.

לאיזו נקודה אתה רוצה שאתייחס?

נציג החשב הכללי, התקבלה החלטה, מה דעתכם?

ההחלטה עברה בתיאום איתנו, העמדה המקצועית שלנו ברורה ומוכרת, התנגדנו להרחבה של העדפת תוצרת הארץ. הבענו את עמדתנו במסגרת הדיונים על טיוטת ההחלטה, וההחלטה עברה בתיאום מלא איתנו. מעבר לכך, נשמעו פה הערות לגבי היישום של החובות המנויות בחוק להעדפה, טענות שאנחנו ואחרים לא מקיימים את ההעדפה – לעמדתנו זה לחלוטין לא נכון. אנחנו מכבדים את החוק בלי קשר - - -

השאלה אם לאור זה שזו דעתכם – האם תסכלו אותה ביישום ביום-יום? אנחנו מכירים את היכולות של החשב הכללי.

חס וחלילה.

אוקיי, תודה. ניר ינושבסקי, אין דוברים אחריו ועם כולם הסליחה.

תודה כבוד היושב-ראש, אני רוצה להגיד שהדיון הוא חשוב מאין כמוהו, אבל אני חושב שאולי טיפה מאוחר מדי. בפועל, מדינת ישראל הוציאה קרוב ל-20 מיליארד שקל על פרויקטים לממשלת סין. כקבלן, ברגע שיוצא פרויקט לממשלת סין – אין תעשייה מקומית, אין רכש מקומי, אין יצור מקומי, כל שרשרת הייצור נמחקה, גם הטובין וגם השירותים. זה קורה כבר עכשיו.

אני שומע אנשים מהאוצר מצטטים את ממשלת ארצות הברית שכן מגינה או לא מגינה, אבל את ה-OECD ואת ארצות הברית ואת קנדה שהגבילו את הסינים מהתחרות הלא הוגנת הזו – אותם לא נוח לצטט. זה מה שעשו רוב מדינות המערב. בפועל אי אפשר להפלות בין הפועל במפעל לפועל באתר הייצור. גם באתר בנייה יש פועלים, ישראלים כחול לבן, גם הם צריכים הגנה.

אנחנו תומכים בעמדת התעשיינים והאיכרים והמלאכה, צריך להגן, אבל צריך להגן על כל השרשרת. אחרת יקרה מה שבדיוק אמרו הדוברים לפני: אומרים אנחנו רוצים טובין ישראלי אבל השליח שמביא את זה, זה כבר שירותים, אז אנחנו לא חייבים ישראלי ומוצאים את הפרצות. צריך להגן על הטובין והשירותים ביחד. ומילה אחת לרשות התחרות: תחרות זה לא רק להביא כמה שיותר מתחרים, התחרות צריכה להיות הוגנת. עשרות שנים אנחנו נתונים לרגולציה שכל הזמן הולכת ומגדילה את ההוצאות. העלות שלי היא לא העלות של קבלן סיני. אז לבוא בסוף אחרי עשרות שנים של רגולציה ולהגיד לי: תשמע, יש יותר זול בחוץ, חבר'ה, זו לא תחרות הוגנת, זו לא תחרות בכלל. אני כקבלן לא יכול להתחרות בממשלת סין. יש פה הזדמנות לעשות מהפכה.

ומילה אחרונה למוסר התשלומים, כבוד היושב-ראש, יש עוד החרגה במוסר התשלומים: לא רק מערכת הבריאות, גם הקבלנים מוחרגים ממוסר התשלומים. זאת אומרת שקבלנים קטנים ובינוניים וגם גדולים מקבלים עד שוטף 150 בחוק. אז איך אני יכול להתחרות מול ממשלת סין במכרזים? איך אשלם למפעל המקומי? איך?

עמדה ברורה, נכונה, והשאלה הנשאלת והיא בחלל האוויר בדיונים האלה, והבענו זאת ואמרנו זאת בהתחלה, וזה הקושי שלנו: מצד אחד מתפתחת פה ראייה מאוד ליברלית כלכלית שלכאורה מה יש להתנגד אליה. אבל מה לעשות, באנו לפה להקים מדינה, גם 70 שנה זה עדיין הקמה, עדיין קולטים עלייה, עדיין יש צרכים. האתגרים שיש למדינת ישראל אין אותם למדינות אחרות. אנחנו צריכים להיות קצת יותר קשובים, קצת יותר מאוזנים.

אני רוצה לסכם את הדיון. הוועדה מודה לחבר הכנסת סמוטריץ' על היוזמה והבקשה לקיים את הדיון. כפי שאמרתי, הוועדה תקיים דיון נוסף בנפרד על מה שקיימה כבר, על סוגיית רכש גומלין וההחרגות, על הסוגיה של העדפת תוצרת כחול לבן. אנחנו קוראים, כפי ששאלתי את אותו יצרן – לא חוכמה לדרוש מהממשלה לחוקק חוקים ולדרוש ממנה לעשות מהלכים, גם אנחנו כציבור, גם היצרנים מהתעשייה הישראלית צריכים להעדיף את העסקים ואת תוצרת כחול לבן והחומרים שהם רוכשים. לכן אני קורא לציבור הרחב במדינת ישראל להעדיף תוצרת הארץ. ולמשרד הכלכלה לצאת בקמפיין הסברה לציבור בעניין הזה, ובמיוחד בעת הזו במשבר הקורונה, שהמגזר העסקי המקומי משווע. המסחר, התעשייה משווע לדרישה לרכש, זה המקום וזה הזמן לצאת בקמפיין הסברה לציבור הרחב לרכוש ולהעדיף תוצרת כחול. וזה נכון לא רק לממשלה, זה נכון גם לנו כאזרחים – לפני שאנחנו מתפתים לפתוח המחשב ולעשות הזמנה, בואו נחשוב. הייתי שמח אם Black Friday היה מיועד השנה רק לתוצרת ישראלית. אז אי אפשר לבוא ולהטיף מצד אחד לממשלה, לשלטון המקומי ואנחנו כחברה, אנחנו שזועקים ומשוועים שזה יקרה – לא עושים זאת. וגם המפעלים עצמם, שיהיו כנים עצמם, כשהם רוכשים מוצרים, אם זה חומרי גלם אם זה כלי עבודה, תשתיות, הכול: הם תמיד מעדיפים תוצרת כחול לבן?

אם לא נשלב ידיים כולנו במאמץ הזה לא נצליח. אני מבין שזה בהוראת שעה בגלל משבר הקורונה. אנחנו מקווים שהמשק יחזור לעצמו כפי שהיה ואז היינו פחות נדרשים לסוגיות האלה. וכן, הוועדה קוראת לממשלה לבחון דרכים להגדיל את הביקושים שלה וכך ליצור הזרמה של חמצן כלכלי לתעשייה ולמסחר בישראל. ובא לציון גואל עד שיבוא החיסון. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:35.