פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



30

ועדת משנה לקידום הבטיחות בדרכים
29/11/2020


מושב שני

פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה
ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים
יום ראשון, י"ג בכסלו התשפ"א (29 בנובמבר 2020), שעה 10:34

בטיחות בדרכים בסביבת בתי הספר והטמעת חינוך תעבורתי לכלל הגילאים

חברי הוועדה: בועז טופורובסקי – היו"ר
אנטאנס שחאדה

מיכאל מלכיאלי

מקס אבירם - מנהל אגף זהירות בדרכים, נגישות ואורח חיים בטוח, משרד החינוך

אורית לוריא כהן - סגנית מנהל אגף זהירות בדרכים, נגישות ואורח חיים בטוח, משרד החינוך

יובל רזין - מרכז פיתוח תשתיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נצ"מ יוסי שרביט - קצין אגף מבצעים, אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

שניר זיידל - משנה למנכ"לית הרלב"ד ומנהל חטיבת המבצעים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

טופז פלד - מנהלת אגף א', הנדסת תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אריאל הבר - אגף התקציבים, משרד האוצר

שלמה דולברג - מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

ליאור בר-אל - מועצת התלמידים והנוער הארצית

עליזה פישר - סמנכ"לית ארגון בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

גיל ביילין - יו"ר הארגון לביטחון בכבישים

יחיאל מונטג - מייסד ומנכ"ל עמותת עיניים בדרכים

רז אביטן - מנהל תחום חינוך וקהילה, עמותת אור ירוק

אמיר מזאה - פורום ועדי הורים היישוביים

מיכה בר מאיר - מנהל פיתוח מערכות וטכנולוגיות לתחבורה, המרכז לטכנולוגיות חכמות לתחבורה

פיני איפרגן - אב ששכל את בנו בן ה-7 בקרבת בית הספר

עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר תרגומים


בטיחות בדרכים בסביבת בתי הספר והטמעת חינוך תעבורתי לכלל הגילאים

בוקר טוב. תודה רבה למי שהגיע ותודה רבה למי שהצטרף ב-זום. היום ה-29 בנובמבר 2020, י"ג בכסלו התשפ"א ואנחנו פותחים את ישיבת ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים בנושא בטיחות בדרכים בסביבת בתי הספר ומוסדות חינוך והטמעת חינוך תעבורתי לכל הגילאים. אני חושב שהישיבה הזאת מתבקשת לאור החזרה כמעט לשגרה של בתי הספר.

אני רוצה שנתחיל עם סרטון ומשם נתקדם. הסרטון מטעם אור ירוק. סרטון לא פשוט לצפייה.

(הקרנת סרטון).

תודה לאור ירוק על הסרטון. הסרטון מזעזע אבל חשוב שנזכור במה אנחנו עוסקים, בחיי הילדים של כולנו. מקום המדינה 5,139 ילדים נהרגו בתאונות דרכים. מתחילת השנה 44 ילדים ונוער עד גיל 19 נהרגו בתאונות דרכים. לפי ארגון בטרם זו הסיבה המרכזית להיפגעות ילדים ובני נוער. 44 אחוזים מכלל סיבות המוות בקרב ילדים ובני נוער הם כתוצאה מתאונות דרכים. לכן חשוב מאוד שנעשה כל מה שאנחנו יכולים, גם כדי שבסביבת בתי ספר, לשם הילדים מגיעים מוקדם בבוקר, יש פקקים וכל ההורים ממהרים להגיע לעבודה ותוך כדי זה להקפיץ את הילדים. הנושא שלן מוסדות החינוך הוא משהו שחייב להיפתר. מעבר לזה, גם החינוך התעבורתי, אנחנו יודעים שההסתכלות בכל מה שקשור לבטיחות בדרכים צריכה להיות בראש של כל ילד וצריכה להיות מוטמעת בו כחלק אינהרנטי בכל מעבר, בכל תנועה באזור כביש ובכלל. לכן אסור לנו להקל ראש. לכן ביקשתי את הישיבה הזאת.

ברשותכם, נתחיל עם מקס אבירם, מנהל אגף זהירות בדרכים במשרד החינוך. בבקשה.

בוקר טוב אדוני היושב ראש, אני הכנתי איזושהי מצגת קצרה שמטרתה לתת איזושהי סקירה על מה שנכון להיום מתרחש במערכת החינוך מבחינת תוכניות זהירות בדרכים, פעולות ותוכניות שאנחנו עושים. אני הולך לייצג את הדברים הרשמיים שאנחנו עושים אבל צריך לקחת בחשבון את העובדה שמעבר לזה – אני אציג גם את הדברים האחרים – יש גם פעילות עצומה בנושא הזה של בטיחות בדרכים היום בבתי הספר, במיוחד בבתי הספר היסודיים. באופן הגיוני פחות בעל-יסודיים כי הם עסוקים גם בדברים אחרים אבל שם יש לנו איזושהי ספינת דגל מאוד מאוד גדולה, תוכנית החינוך התעבורתי יחד עם התיאוריה אותה אנחנו מפעילים ועוד איזושהי תוכנית קטנה שתכף אני אדבר עליה, עליה אנחנו הולכים לעשות השנה פיילוט והיא קשורה לאופניים חשמליים ולקורקינטים.

אני רוצה שבהתייחסות שלך תתייחס לשני דברים. האחד, כל הנושא של החינוך לזהירות בדרכים, והשני הוא כל מה שקשור להוראות חוזר מנכ"ל והיישום שלהן לגבי הבטיחות הפיזית שיש באזור בתי הספר.

אני אעסוק בזה. לא עם הוראות חוזר מנכ"ל אבל אי אעסוק בזה. בהחלט. דבר ראשון שאני רוצה לדבר עליו זה כל התהליך או הפעילות שמתחוללת מדי בוקר ומדי צוהריים בסביבת בית הספר, בסביבת הכניסה לבית הספר שמבחינתנו שורש הפוטנציאל להיפגעות של תלמידים ושל אחרים שמגיעים לסביבת בית הספר בבוקר, נובע מכך שכלל בתי הספר במדינת ישראל בשעות הבוקר הופכים להיות לאיזשהו מחולל תנועה גדול וענק שבו כולם שואפים להביא את הילדים שלהם לכניסה לבית הספר, ואם אפשר היה להיכנס עם המכונית לתוך הרחבה הפנימית של בית הספר, כולם היו נכנסים לשם. הסיטואציה הזאת שכולם רוצים להביא את ילדיהם פנימה לתוך בית הספר יצרה שם איזשהו פוטנציאל של היפגעות. אני אומר שכרגע ברוך השם זה לא ממש קורה, לפחות מבחינה סטטיסטית, אבל זה פוטנציאל שצריך להתייחס אליו.

את כל הסיפור הזה גילמנו בתוך איזשהו מושג שאנחנו מטמיעים בשנים האחרונות שנקרא מעטפת הבטיחות הפיזית. מעטפת הבטיחות הפיזית מדברת על הסיטואציה בה כלל אוכלוסיית מדינת ישראל שיש לה ילדים מגיעה בדרך כזו או אחרת לכניסה לבית הספר כדי להוריד את הילדים ושם נוצר איזשהו כאוס שאנחנו מנסים לסדר אותו גם בהיבטים פדגוגיים וגם בהיבטים מעשיים.

כשאנחנו מדברים על זה, אמנם זה בעיגולים הקטנים בצד שמאל, אבל מגיעים לשם ברגל, מגיעים לשם עם אופניים, מגיעים לשם עם הורים שמסיעים את הילדים שלהם שמהווים אחוז מאוד מאוד גבוה, מגיעים בתחבורה ציבורית, מגיעים בהסעות מאורגנות של חינוך מיוחד וכן הלאה וכן הלאה. כל הסיפור הזה מתאגם ומתכנס לתוך סביבה גיאוגרפית מאוד מאוד קטנה וצרה, כל אחד והתבנית שלו, ואנחנו חושבים שבפעולות מאוד מאוד פשוטות – לפחות בשלב הראשוני – אפשר להסדיר את העניין הזה ואומר למה אני מתכוון.

אנחנו הטלנו את הסיפור הזה על רכזת או רכז הזה"ב בבית הספר שאמור לעשות ועושה כאשר בחלק לא מבוטל של בתי הספר היום בכל תחילת שנה מתקיים איזשהו סקר לגבי אופן הגעת התלמידים לבית הספר. פשוט ממפים את זה. סתם לדוגמה, 50 אחוזים מגיעים עם הסעות ההורים, אז יש פתרון לעניין הזה והפתרון הוא מאוד מאוד פשוט. זה נשק וסע. מי שמפעיל נשק וסע באמצעות הורים, זה בעצם תוחם מקום ספציפי בו ההורים יודעים שהם באים עם הרכב, הם לא צריכים לרדת מהרכב. יש מתנדבים מתוך ההורים שעושים את העבודה הזו על פי תורנות מובנית. אותם זוג הורים שנמצאים שם, פותחים את הדלת, מוציאים את הילד או הילדה, שמים עליהם את התיק ואומרים שלום.

בכל בית ספר יש רכז?

לא. אין בכל בית ספר. את עבודה סיזיפית קשה לשכנע גם הנהלות בית ספר וגם הורים.

אבל מה זה סיזיפית? חוזר מנכ"ל אומר שחייב להיות בכל בית ספר, כמו שאמרת, ממש דוח מפורט עם כל הסביבה הפיזית.

בסדר, זה לא חוזר מנכ"ל. אנחנו מפעילים את זה אבל אני אומר שמבחינת הביצוע, אין כאן איזושהי חובה על בית הספר לעשות את זה. יכול להיות שצריך לעשות את זה אבל נכון להיום אין חובה ען מנהל בית ספר להפעיל נשק וסע. אנחנו משכנעים אותו בדרכים אחרות לעשות את זה.

זה וולנטרי על ידי ההורים.

בדיוק.

אולי צריך להעסיק מישהו בשכר.

אני לא יודע אם בשכר.

קודם כל, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, תודה שהצטרפת אלינו. הרי לא יפתחו בית ספר בלי חתימה של כיבוי אש כי יש שם סכנה ודברים כאלה, אבל כן יפתחו בית ספר בלי חתימה של הממונה על הבטיחות בדרכים או של הרלב"ד.

כי בהגדרות של אישור פעילות של בית ספר בתחילת שנה, כל מה שנמצא מחוץ לגדר בית הספר הוא לא באחריות מנהל בית הספר. הוא באחריות הרשות המקומית. אז מה שקורה זה שיכול להיות שצריך לשלם איזושהי פסיקה כאן שהסביבה הקרובה של בית הספר תהיה גם באחריות משרד החינוך ואז אולי אפשר יהיה לקבוע שם איזה שהם מסמרות בעניין הזה. כרגע נכון לעכשיו כל מה שאנחנו עושים בכניסה לבית הספר, זאת יוזמה של אגף זה"ב.

להערכתך בכמה מבתי הספר זה מופעל?

למעלה מ-50 אחוזים מבתי הספר מפעילים את נשק וסע. זה המון אבל העבודה היא מאוד מאוד קשה כי אתה צריך לשכנע קודם כל את כל את הנהלת בית הספר להפעיל את זה. אני מצאתי את עצמי הרבה שנים נפגש עם הנהגות הורים בבתי הספר כדי לשכנע אותם ביעילות הסיפור הזה ובחלק מהמקרים הצלחנו ובחלק פחות.

יכול להיות שזה אצל המנכ"ל אבל אתה לא חושב שזאת צריכה להיות חובה ולא בקשה, שכנוע ורצון טוב?

אני אומר לך מההיבט המקצועי שלי שכל מה שאפשר יהיה לקדם בעניין הזה של בטיחות בדרכים וליישם אותו הלכה למעשה בחוק, בתקנה, בכללים, באחריות, אני לא יודע מה – אני יחד עם זה. אני אתכם.

אתה כאן הנציג היחיד ממשרד החינוך.

גם אורית לוריא כהן סגניתי.

יש חוזר מנכ"ל מחייב. אני קראתי אותו.

כן, אבל לא בהיבט הזה. יש חוזר מנכ"ל שאנחנו מוציאים כל שנה שמבקש או מנחה את המנהלים דרך רכזי הזה"ב לבדוק, לעשות מיפוי של כל התשתיות הרכות בכניסה לבית הספר ולהתריע בפני הרשות הספציפית שיש מקום לתקן כל מיני דברים – צביעה של מעברי חציה, תמרורים רלוונטיים וכן הלאה וכן הלאה.

יש ממש חוזר מנכ"ל, מעטפת בטיחות פיזית.

בדיוק. זה שלנו.

כל אחד חייב לנהל תיעוד לתכנון, למעקב ולבקרה.

כן.

אם זה חוזר מנכ"ל, הוא מחייב.

הוא מחייב אבל שוב, האחריות, צריך להבין, כמו בהרבה דברים במדינתנו, יש כאן איזשהו אזור בין אחריות של מנהל בית הספר להתריע על הדברים האלה לבין אחריות של רשות מקומית ליישם את זה, לבנות את זה, לעשות את כל מה שצריך לעשות על מנת שהבטיחות בכניסה לבית הספר תהיה מיטבית.

אם אני עכשיו אפנה למנכ"ל – אני מנסה להיות בונה כי אנחנו חושבים שזה מאוד מאוד חשוב ואתה עושה עבודת קודש – וחוזר המנכ"ל אומר דברים מאוד מאוד נכונים.

אני אתך. אתה יודע שאני אתך.

אם נפנה למנכ"ל משרד החינוך או לשר החינוך ונגיד לו שיש חוזר מנכ"ל - שהוא מחייב, הוראת מנכ"ל מחייבת - אתה יכול להראות לנו כמה היענות יש לחוזר? הוא יפנה אליך שאתה תגיד לו ואז אתה תאמר ש-50 אחוזים בערך.

לא, אני אמרתי 50 אחוזים מבחינת התוכנית נשק וסע. שוב, אם תקרא טוב את חוזר המנכ"ל, הוא מנחה את מנהלי בתי הספר להתריע בפני ליקויים בטיחותיים שקיימים בכניסה לבית הספר הוא לא מפעיל עליהם אחריות שהם יצטרכו להתקין את הדברים כי מי שצריך להתקין, זאת הרשות המקומית.

תכף נגיע לזה לשלמה דולברג. אנחנו ננסה להגיע אליו לפני שהוא עוזב. עוד לא סיימת. רק התחלת את המצגת.

מה שאנחנו עשינו בכוחות שלנו, מיפינו את דרך ההגעה או את דרכי ההגעה של תלמידים לבית ספר ולכל אחד נתנו פתרון. פתרון מקומי שלנו. למשל, אם יש אחוז מסוים של תלמידים שהם באים ברגל מהבית לבית הספר, ויש כאלה, אנחנו מלמדים אותם דרך הרכזים והמורים שלנו בתוך בית הספר את הדרך הבטוחה מבית לבית הספר ובחזרה. זה לא מונע את כל מה שראינו בסרט כי יש עוד משתתפים בתוך המהלך הזה שצריכים להשתתף כמו הורים, כמו מבוגרים אחרים, רשות מקומית, מודעות של נהגים. נהג שנוסע בכביש דו נתיבי בעיר ורואה שהרכב מימינו נעצר במעבר חציה והוא ממשיך לנסוע, יש כאן לקות של הבנה שנצברת בניסיון של הנהיגה. צריך להבין שאם הרכב עצר לפני מעבר חציה, אתה לא יכול להמשיך לחצות כי יכול להיות שבדיוק ילד עובר וזאת הסיטואציה שקרתה כאן בכמה מהסרטונים.

בכל אופן, אנחנו יצרנו כאן פתרונות להולך רגל. אנחנו מלמדים אותו את הדרך הבטוחה. הורים, אנחנו מנסים לשכנע עד כמה שאנחנו יכולים להפעיל את נשק וסע כי זה פתרון שנותן מאה אחוזי בטיחות בעניין הזה של הילדים וגם חסכון בזמן. במקום שכולם ייכנסו לתוך איזשהו דד-אנד בכניסה לבית הספר ויהיה שם בלגן גדול, בעצם יש להם נתיב שבו הם מורידים את הילד וממשיכים הלאה. אז חוסכים זמן. הסעות של חינוך מיוחד, אפשר לסמן להם מקום בו הם מורידים ולא להתחיל להסתבך שם עם כל העניין. כמובן משמרות זהב"ב לכל אלה שמגיעים וצריכים לעבור מעברים כאלה ואחרים בכניסה לבית הספר. אנחנו בכוחותינו ובסמכויותינו אנחנו בעצם מפעילים תוכניות פדגוגיות כאלה ואחרות על מנת לפתור את בעיית מעטפת הבטיחות הפיזית בכניסה לבית הספר.

כבר יצרנו קשר ראשוני עם הרשות הלאומית על מנת להרים קומה את כל הסיפור הזה של מעטפת הבטיחות הפיזית במובן של להתחיל לצרף גורמים עירוניים וממשלתיים כמו משטרה, רשות מקומית ועוד גופים כדי לטייב יותר את כל סביבת בית הספר בסיפור הזה של מעטפת הבטיחות, בסיפור של תשתיות רכות, תמרורים, מעברים. לדעתי זה ייתן בסופו של דבר את הפתרון. הפתרון הוא ליצור שם סיטואציה תעבורתית שאפשר לחיות אתה במובן שהיא תיצור כמה שפחות פוטנציאל היפגעויות של תלמידים והורים.

הרעיון מובן. האלה היא לגבי היישום שלו.

אני אומר. מרבית הדברים שתלויים בנו, בקטע של להכשיר תלמידים ללכת לבד לבית הספר, נשק וסע וכן הלאה, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו. זה לא מאה אחוזים. כדי שזה יהיה מאה אחוזים, צריכה להיות איזושהי חובה, איזושהי חקיקה, איסזשהו כלל שמחייב את כלל הגופים שמשתתפים בעניין הזה לעשות את זה.

אני מבין שמכאן אתה עובר לוועדת החינוך. חכה רגע. שלמה דולברג, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, אני מבין שאתה יכול להשתתף עד 11:00. בדרך כלל הייתי רוצה שתשמע את שאר המשרדים לפני כן. אחר כך נחזור למצגת של מקס אבירם. שלמה, אני אשמח שמעבר לדברים אתה רוצה להגיד, תתייחס למעטפת הבטיחות הפיזית. זה חוזר מנכ"ל משרד החינוך אבל אי אפשר יהיה ליישם אותו בלי השלטון המקומי. מעבר לכך, בבדיקה שביקשנו ממשרד התחבורה, תקציב לפיתוח תשתיות ברשויות מקומיות ב-2020, רק 12 פרויקטים מתוך 467 פרויקטים התחילו. אני מנסה להבין למה. בערך שמונה מתוך 236 זה סביב בתי ספר. יש טענה ממשרד התחבורה – הם עוד לא דיברו, אני מקדים את זה כי אתה קצר בזמן – שלא הכול מיושם על ידי השלטון המקומי. אני אשמח לשמוע, מעבר למה שאתה רוצה להגיד, את ההתייחסות שלך לנושאים האלה.

תודה רבה יושב ראש הוועדה. אני מודה לכם על הדיון הזה. אתם עושים משהו מאוד מאוד חשוב. תודה לך, תודה לחברי הכנסת ולמשתתפים. אני מתנצל שאני לא אוכל להישאר אבל יוחאי, מנהל המינהל לבטיחות וחירום במרכז השלטון המקומי, יישאר וכמובן יתרום את כל מה שצריך מבחינתנו לידע ולקידום הנושאים.

קודם כל, הסרטון מזעזע. אני הזדעזעתי כמו כולכם. אני בהחלט חושב שמר אבירם צודק, שסביבת בית הספר היא הגורם הקריטי, או מהגורמים הקריטיים, כדי לטפל בנושאים האלה. הוא גם צודק שהחוזר מתייחס לגבולות בית הספר כגבול האחריות של מנהל בית הספר ומעל זה ומחוץ לזה, הרשות המקומית.

לרשות המקומית יש מטה בטיחות עירוני. לכל רשות מקומית יש מטה כזה. מטה בטיחות שהוקם ביוזמת הרשות הלאומית והוא פועל ותפקידו לשבת בשולחן עגול עירוני ולבדוק את הבעיות, להכיר את הבעיות ולטפל בבעיות. לצערי משרד התחבורה קיצץ את התקציבים של מטות הבטיחות העירוניים האלה והוריד אתם ל-20 אחוזים מהתקציב שהיה להם לפני מספר שנים. בעיניי זה להשפיל את הנושא. להוריד תקציב מדינה ב-80 אחוזים ולהשאיר אותו על 20 אחוזים, תקציב שאמור להתחלק בין כל מטות הבטיחות העירוניים, זה מהלך דרמטי ולא נכון ואנחנו מתריעים על זה הרבה זמן. אני מקווה שהוועדה תטפל בזה. אני קורא לוועדה לפנות למשרד התחבורה ולבקש הסברים מה קרה עם התקציבים של מטות הבטיחות שהם בעצם יסוד התשתיות הפיזיות לטפל בבעיות האלה. זה נושא אחד שהוא רלוונטי והוא חשוב.

הנושא השני הוא הטיפול של נשק וסע. אני חושב שזה טיפול מדהים עם הרבה ידע, שיתוף הורים, שיתוף תלמידים וגם הסדרה פיזית. אגב, זאת גם הנחיה להסדרה פיזית של מטה הבטיחות העירוני, מה הוא צריך לעשות כדי לטפל בבעיה הזאת. אני חושב שצריך לתגבר את זה. אני חושב שצריך להכניס את זה גם לחוזר מנכ"ל משרד החינוך וגם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים, כדי שזה יהיה מחייב, כדי שהטיפול בנשק וסע על כל מה שעושה העמותה הזאת יהיה מחייב. אני קורא לכם לפנות למשרדים האלה ולחייב את הרשויות המקומיות לעבוד בתיאום עם העמותה הזאת שהיא עמותה נפלאה שעושה פלאים. גם אם זה עולה קצת כסף, אני חושב שראוי להשתמש בזה ולפתור חלק מהבעיות.

נושא תקציבים תשתיתיים אחרים שמשרד התחבורה מקצה לרשויות המקומיות, ונאמר כאן שיש בו תת ניצול. אנחנו מודעים לזה ופנינו למשרד התחבורה כמה פעמים, למר פרומר, לקבל רשימה מסודרת של איזו רשות מקומית לא ניצלה ולמה או איזו רשות לא ניצלה ולמה יועד התקציב. אנחנו מוכנים, כארגון וולנטרי שמייצג רשויות מקומיות, לטפל בזה, רק תנו לנו את הנתונים. אם צריך דרך הוועדה, אנחנו נשמח לקבל רשימה.

אני קיבלתי את זה לפני כמה ימים. אם משרד התחבורה יסכים, אני לא רואה סיבה שלא, נעביר לך את זה. תראה, יש כאן הרבה מאוד. גם ענייחני מצ'ינג, אז ברשויות חלשות מבקשים רק 10 אחוזים מצ'ינג. יכול להיות שיש בעיה ברשויות חלשות אבל אני רואה גם רשויות חזקות שהנושאים האלה לא נעשו.

לכן אני מבקש את הרשימה. אנחנו מבקשים אותה כבר הרבה זמן. אנחנו נעשה את כל מה שאנחנו יכולים, ויש לנו יכולת. אמנם וולנטרית, אנחנו לא המפקד שלהם ולא הרגולטור שלהם אבל נעשה את כל מה שצריך כדי שינצלו. יש לנו כלים לעשות את זה בדרכים וולנטריות.

זה לגבי התשתיות. אני אומר, תשתיות, קודם כל צריך לתקצב את מפות הבטיחות כפי שהן היו לפני חמש ושבע שנים ולא להוריד אותן ל-20 אחוזים. שנית, צריך להשתמש בעמותת נשק וסע באופן מחייב על פי חוזר מנכ"ל משרד הפנים ועל פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך כדי שיהיה גוף שייתן את הידע שלו גם לפעילות ולשיתוף ההורים בהורדה בבית הספר וגם לתשתיות שצריך לטפל בהן והעמותה הזאת מומחית בזה. לגבי רשימת ניצול, אשמח לקבל רשימת ניצול וכמובן לטפל בה.

כל הנושאים שהוזכרו בממד החינוכי על ידי מר אבירם מקובלים עלינו. גם החידוש של חינוך נוער שמגיע באופניים וקורקינטים לרישוי, החינוך המיוחד שנעשה מעבר, חינוך מקצועי שנעשה מעבר למה שנעשה בתיאוריה בגיל יותר מאוחר, אלה דברים נכונים וטובים.

דבר אחרון שרציתי לומר זה לגבי התכנון קדימה של בתי הספר דרך המודל והפרוגרמה של בניית בתי ספר חדשים. מי שמוביל את זה, זה משרד החינוך. צריך להוסיף לפרוגרמה הזאת ראייה תכנונית עתידית לגבי ההשתלבות של בית הספר במערך התחבורה העירוני בשכונה. זה לא נעשה ואני חושב שאם הוועדה תקרא למשרד החינוך לעשות את זה, זה גם הוזכר כאן, אני חושב שזה יהיה תכנון לעתיד טוב יותר מבחינת תשתיות תחבורה ליד בית הספר.

אני יודע שיש לכם הרבה דברים על הראש ואתם עוסקים בהרבה נושאים. אני חושב שזה נושא שמאוד כדאי שתרכז אותו אפילו באופן אישי יחד עם יוחאי שעושה עבודת קודש. אני מרגיש שהנושא של הטיפול בתשתיות בחלק מבתי הספר היה יכול להיות מטופל בצורה יותר ממוקדת, יותר חזקה, יותר דחופה.

אני מסכים.

עצם העובדה שיש תקציבים שלא נוצל, זה משהו שמטריד. גם עצם העובדה שיש בערך 50 אחוזים מבתי הספר ללא משמרות זהירות בדרכים והמון ליקויים – ועוד מעט גם הרלב"ג יציג – כאשר יש בתי ספר שגילו בהם ליקויים ב-2019 וב-2020 הם לא תוקנו. המון בתי ספר. אני חושב שזה משהו שדורש טיפול ממוקד של השלטון המקומי. נעבוד בזה ביחד. היכן שאתה לא מצליח, תעלה דגל מולנו ואנחנו נדע לפעול מול משרדי התחבורה והחינוך ולדאוג לכך גם מול הרשויות עצמן. זה מספיק חשוב כדי שלא נניח לזה לרגע.

בסדר גמור. תודה על ההזדמנות. אני מתנצל שאני צריך לרדת.

תודה. מקס, אנחנו חוזרים אליך ולמצגת.

ברשותך, אני אעבור לנושא החינוך. אני אנסה למצות אותו כמה שיותר ולהדק אותו כדי שלא יילקח זמן רב מהדיון בוועדה. במוסדות החינוך אנחנו מפעילים, למעשה נכון להיום, ארבע תוכניות מרכזיות – שתיים ביסודי, אחת שאנחנו הולכים לנסות אותה בקרוב בחטיבת הביניים, בכיתה ט', ואחת גדולה, גדולה, גדולה ומרכזית בכיתה י' שהיא החינוך התעבורתי.

ביסודי אנחנו מפעילים שתי תוכניות מזה שנים רבות. אחת נקראת "ללמוד תנועה". היא יכולה להתבצע מבחינת שיקול דעת של מנהל בית ספר או בכיתה א' או בכיתה ב'. היא משלבת תנועה ובטיחות בדרכים כי יש ביניהם קשר. יש קשר בין תנועה לבין בטיחות בדרכים. אני מזכיר לכם שמדובר על תלמידים רכים שרמת הקוגניציה שלהם היא לא המפותחת ביותר מבחינת המודעות לסכנות וכן הלאה. את התוכנית הזאת אנחנו מפעילים הרבה שנים על סדרי גודל עצומים. בשנת תש"ף 125,500, כמעט 126,000, תלמידים למדו את התוכנית הזאת. היעד השנה הוא ל-137,000. שוב, אני מזכיר לכם שיש כאן שילוב של כיתות א' ו-ב'. רוב כיתות א' לומדות את זה אבל יש מנהלי בתי ספר שחושבים שהיא צריכה להיות ב-י'. צריך לדעת – גילוי נאות – שבשנה הזאת אנחנו הולכים לשנות את התכנים של התוכנית הזאת. אדוני היושב ראש, אני מזכיר לך שהאגף שלי הוא אגף שעוסק גם בנגישות וגם בבטיחות ילדים. אנחנו הולכים להפוך את התכנים של התוכנית הזאת ולשלב בתוכה תכנים של זהירות בדרכים, גם של נגישות וגם של בטיחות ילדים. זאת אומרת, זאת תהיה איזושהי תוכנית אינטרדקשן כזו, לתלמידים שמגיעים לבית הספר היסודי בכיתה א' והם יוכלו להיתקל בפעם הראשונה בנושאים האלה, להבין מה זאת התייחסות לאחר או כבוד לאחר, לבין מה אלה סכנות ותנועתיות בכלל במרחב התעבורתי וגם להבין שיש סכנות גם בבית וגם במרחבים הציבוריים בהיבטים של תאונות. ברגע שזה יהיה, אני אשמח להציג בפניכם. כרגע אנחנו עדיין עובדים על הוורסיה הישנה של התוכנית שכל כולה עוסקת בבטיחות בדרכים ובתנועה.

בכיתות ה' יש לנו תוכנית שנקראת "עצמאים בשטח". זו תוכנית שהיא כבר מתוקשבת לחלוטין. היא מורכבת מ-11 יחידות לימוד כאשר החלק העיקרי של התוכנית הזאת היא לבוא ולומר לתלמידים במערכת החינוך בכיתה ה' שאתם ילדים גדולים, אנחנו נלמד אתכם את הסביבה התעבורתית הקרובה והרחוקה שלכם ואתם תוכלו להתמודד עם המרחב התעבורתי באופן עצמאי. לכן גם היא נקראת עצמאים בשטח כי בגיל הזה של כיתה ה', ילדים כבר פיתחו את הקוגניציה ואת המודעות לסכנות שקיימות בדרך ואנחנו צריכים ללמד אותם להתחיל להתנהל במרחב התעבורתי במעגלים, מהמעגל הקרוב לביתם ולבית ספרם ולהרחיב את המעגלים בישוב או בעיר או במקום בו הם נמצאים.

אתם מצליחים להטמיע את זה עכשיו עם הקורונה?

אנחנו מצליחים. כן, מלמדים בלמידה מרחוק. במערכת החינוך יש סייד שנקרא תיק תוכניות לימודים ובתיק תוכניות הלימודים כל מורה בכל מקצוע שהוא, כולל זה"ב, יכול למצוא את מקומו שם ולדעת מה מלמדים ב-א' ומה מלמדים ב-ה' ומה מלמדים ב-י' כי גם לשם הכנסנו חינוך תעבורתי. יש שם מערכי שיעור, מאגרי שאלות, תמונות, פעולות ופעילויות. כל מה שצריך לדעת בעניין הזה נמצא שם אבל אנחנו לא מניחים את זה למזל אלא אנחנו גם מפעילים מערך שלם כבר שנים רבות של הכשרה של מורים כי המורים בזהירות בדרכים הם לא מורים שבאים מהפרופסיה הזאת כי אין פרופסיה אקדמית כזאת. למעשה אנחנו ניזונים ממורים שמלמדים מקצועות אחרים בבית ספר ועל פי החלטת מנהל שבוחר את אותם מורים, שולח אותם אלינו ואנחנו מכשירים לתוכניות השונות ולריכוז זה"ב, למי שרוצה להיות רכז זה"ב ואנחנו מוצאים לנכון שהוא מתאים.

אלה שתי התוכניות המרכזיות שפועלות ביסודי. בנוסף לזה אני מוסיף מילה. צריך לזכור שבמערכת החינוך אנחנו פיתחנו גמול ריכוז לתפקיד שנקרא רכז או רכזת זה"ב בבית ספר. הפרסונה בבית הספר שמנהלת את כל סיפור הבטיחות בדרכים בבית הספר לאורך כל השנה, גם פורמלית, גם בדאגה לכך שילמדו את התוכניות האלה, וגם לא פורמלית, לעשות את כל ימי השיא, הפעילויות, החגים. כל מה שאפשר לקשור אתו את הזה"ב, עצם רכז או רכזת הזה"ב עושים את זה בבית הספר. צריך לקחת בחשבון שיש שם פעילות עצומה. רק לפני שבועיים הסתיים שבוע הבטיחות בדרכים, שאנחנו שותפים לו כל שנה, והשנה היו פעילויות. קיבלנו משובים. בפעם האחרונה שהסתכלתי על הנתונים, קיבלנו מסדר גודל של 1,850 רכזים שדיווחו על הפעילות. זה אומר 1,850 בתי ספר שדיווחו על כך שהם השתתפו בשבוע הבטיחות ועשו פעילויות מפעילויות שונות, גם מה שאנחנו מציעים וגם יצירתיות שלהם בעניין הזה.

טוב מאוד. משמרות זה"ב.

במשמרות הזה"ב אנחנו דשים כמעט בכל הדיונים שהיו כאן.

נכון. מה קורה עכשיו?

נכון לעכשיו כיתות ו' חזרו לפעילות. מבחינת הכשרה של תלמידי כיתות ו' פוטנציאלית שיכולים לקיים את הפעילות הזו, יש לנו 1,400 כיתות בלבד מתוך 2,500.

מתוך 5,000.

לא. מתוך 2,500. אני רוצה לשנות את הפרדיגמה הזאת. לא כל בית ספר יכול לקיים משמרות זה"ב ואת זה צריך לקחת בחשבון.

נכון. אבל היכן שאי אפשר לקיים משמרות זה"ב, זה בגלל שיש שם בעיות בטיחות.

בדיוק. לכן מדובר ב-2,500.

ב-50 אחוזים מבתי הספר, יש בהם בעיות בטיחות שאפילו משמרות זה"ב אי אפשר לקיים שם. אם כן, איך ילדים הולכים?

צריך למצוא את הפתרונות. מידת האחריות – לא שאני מנסה להתנער מהאחריות – לא צריכה להיות כל כולה על המוסד החינוכי או על מערכת החינוך. אם ילד שלי לומד בבית ספר שאני יודע שאין שם משמרות זה"ב ואי אפשר לקיים משמרות זה"ב וכן הלאה, אני אדאג למצוא את הפתרון להביא אותו לבית הספר בצורה הבטוחה ביותר.

אין ספק, אבל היכן שאנחנו יכולים לעזור ולשפר תשתיות, קודם כל לדעת, שזה כל הזמן יהיה בראש שלנו ולטפל בזה. אתה אומר שבמחצית מבתי הספר שאפשר לקיים משמרות זה"ב.

היום רק ב-1,400 כיתות אפשר להפעיל את משמרות הזה"ב ואנחנו נלחמים בסיטואציה הזאת. אנחנו מנסים למצוא פתרונות לכך שלא יהיה כל הזמן פער בין ההכשרה לבין הפוטנציאל של ההפעלה. אני מקווה מאוד שאנחנו נגיע אליו בקרוב. אנחנו ביקשנו החרגה ממשרד החינוך ומהחמ"ל המרכזי של משרד החינוך בעקבות הקורונה, להחריג את השוטרות כדי שאפשר יהיה להכניס אותן למוסדות חינוך.

קיבלתם?

לא. עדיין לא. ביקשנו ואנחנו מחכים לתשובה.

ממי התשובה?

אגף הביטחון של משרד החינוך מפעיל חמ"ל בו יש כל הזמן דיונים שוטפים לגבי הקורונה, סטטוסים וכן הלאה.

איך כרגע המשטרה מכשירה?

היא מכשירה במקוון. באמצעות ה-זום.

יש לך מחסור בשוטרים?

פוטנציאלית היו 40 תקנים וירדנו ל-20 תקנים. זה לא אצלי.

נציג המשטרה, יוסי, אתה רואה פער גדול בהכשרה של כיתות למשמרות זהירות בדרכים? תציג את עצמך.

קודם כל, שלום. קצין אג"ם של אגף התנועה. במסגרת התפקיד שלי אני אחראי גם על נושא משמרות זה"ב. קיצוץ התקנים לא רלוונטי לעניין כי ניתן לו מענה חלופי באמצעות שוטרים קהילתיים. הבעיה שאנחנו נמצאים בתוכה כבר לא מעט חודשים היא הקורונה ולתוך העניין הזה פנינו למקס ולמשרד החינוך להחריג את המדריכים שלנו שיוכלו ללמד בבתי הספר. כרגע הם לא יכולים. כדי לא לשקוט על השמרים עשינו מספר פעולות, החל מלמידה ב-זום שמתבצעת על ידי אותן מדריכים, דרך זה שגם עשינו למידה מצולמת. הקמנו מערכים מצולמים של כל החומר העיוני, הוא עבר לאותן רכזות זה"ב והכול כדי לקצר זמנים ולעשות את הדברים טוב יותר ביום שאפשר יהיה ללמד בכיתה.

אני חייב להדגיש שהכשרה של תלמיד כזה מורכבת משני נדבכים. האחד, הלמידה העיונית שלה נתנו את הפתרון החלופי, הזמני, איך שנקרא לו, שהוא באמצעות ה-זום והלמידה המצולמת, והשני, שאין לו תחליף, הוא שחייבת להיות הכשרה מעשית וכדי שזה יקרה צריך להגיע לבית הספר ולהכשיר אותם. זה נכון לרגע זה לא מתקיים כי משרד החינוך, כמו שציין מקס, צריך לתת את הסכמתו שהם יוכלו להיכנס לבתי הספר.

אני מקווה שבימים הקרובים אנחנו נקבל תשובה כי אנחנו לוחצים. ביום חמישי האחרון היה לי דיון עם המנכ"ל החדש של משרד החינוך, בישיבת הכרות עם מנכ"לית הרלב"ד, ואנחנו העלינו את הנושא הזה והוא כבר ב-לופ של הסיפור הזה. אני מאוד מקווה שבקרוב נקבל את האישור כי בלי ההצבה, ההסמכה הזאת של תלמידים על מעברי החציה, זה לא יכול להתקיים כי זה חלק מהכלל.

בנושא ההכשרה של השוטרים הקהילתיים, אתה נתקל בחסמים משמעותיים? הבנתי שזה לא הולך כל כך חלק.

לא. אני אומר שוב שיש את העוגן, שאלה הן מדריכות הזה"ב שעושות את זה שנים.

ה-40 שירדו ל-20.

כן. יש את החלופה של מש"קים קהילתיים והחלופה הזו בסך הכול מביאה אתה הרבה מאוד יתרונות כי היא מאפשרת לנו להיכנס. המש"קים הקהילתיים האלה פועלים גם במגזרים נוספים – במגזר החרדי ובמגזר הערבי – והם פועלים שם בשגרה בפעילות אחרת ולאו דווקא זה"ב ועכשיו הם יכולים להיכנס גם למקומות האלה. הכול בכפוף להתניות שצוינו כאן. אי אפשר ללמד בבית ספר ולהכשיר תלמידים בזה"ב בבית ספר שיש בעיה של תשתית ואחר כך להוציא את הילד לאותו מקום כדי שיאפשר לילדים לחצות במקום שאין תשתית. תנאי בסיס לקיום של מדריכי זה"ב, הוא קיום של תשתיות מאושרות ובסמיכות לאותו בית ספר.

בסדר. מקס, תחזור לנושא שלך.

ברוך הבא חבר הכנסת מיכאל מיכאלי.

אני אתמקד בעוד שני דברים בלבד. בבית הספר העל יסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, יש לנו שתי תוכניות. תוכנית אחת אנחנו הולכים לנסות אותה ממש בקרוב, בינואר. אני מקווה שנעשה פיילוט על כמה מאות כיתות ט' בתוכנית חדשה שמסתיימת כתיבתה ממש בימים אלה. תכנית שמתמקדת כל כולה באופניים חשמליים ובקורקינטים, או מה שנקרא כלי רכב לא מרושיינים. אנחנו הולכים להפעיל תוכנית של עשר שעות, עשרה שיעורים לכיתה, כולל ניטור של התוכנית הזאת ומעקב אחריה. במידה ונקבל תוצאות טובות, אני אלחם לקבל משאבים על מנת להמשיך בה.

בכמה כיתות אתם עושים את הפיילוט?

כמה מאות. אני לא זוכר בדיוק את המספר הנומינלי אבל אנחנו מדברים על 300-200 כיתות.

אל תשכח לעדכן אותי בתוצאות.

ברור.

נראה חשוב מאוד.

און ליין. אם זה יקרה, אני מקווה מאוד שנצליח להשיג את המשאבים כמובן בעזרתכם במידת הצורך ונוכל להפעיל תוכנית קבועה בכיתות ט' שתכין את התלמידים ותמשיך להכין אותם גם בחינוך התעבורתי בכיתה י' לעובדה שהם רוכבים על כלי הרכב האלה והם לא מכירים את התוכנית.

הדבר האחרון, חינוך תעבורתי. בשלוש השנים האחרונות אנחנו מפעילים תוכנית הם המון כלים, עם המון חומרים ועם מבחן תיאוריה שמתקיים בבית הספר בתום התוכנית הזאת. כל מי שעובר אותה, מקבל פטור לשלוש שנים מבחינת התיאוריה הכללית כי זה בתיאום עם משרד הרישוי. לשנה הזאת, לשנה הקרובה, יש לנו סדר גודל של כ-4,300 כיתות.

למה לא כולם ניגשים למבחן? בשקף הבא אני רואה שיש 4,000 כיתות.

לא. זה היה בשנה האחרונה כי עשינו את זה בהדרגה. זה בדיוק מה שאני אומר. הנתונים שיש כאן, אלה נתונים של השנה האחרונה. מתוך ה-4,000 כיתות, נבחנו 2,395, שזה בערך 45,000 תלמידים ויש לנו הישגים של קרוב ל-67 אחוזי הצלחה של תלמידים בבחינת התיאוריה. הנתונים האלה הם נתוני תש"ף. בשנה הקרובה, יש לנו 4,300 כיתות לומדים שלכולן יתאפשר להיבחן השנה ואנחנו מדברים על סדרי גודל של מ-45,000 תלמידים, 50,000 תלמידים, כפול. אנחנו מדברים על 100,000 או 120,000 תלמידים שייבחנו בשלושה מועדים ביוני – אנחנו נחלק אותם לשלושה מועדים – בחינה מקוונת, כל תלמיד יושב בבית ספרו, אם מגיע לו, אם הוא נוכח 80 אחוזים בשיעורים וכן הלאה, והוא יושב מול מחשב, מקליד את תעודת הזהות שלו, בוחר את השפה שהוא רוצה להיבחן בה – יש שתי שפות שאנחנו מאפשרים לתלמידים להיבחן בהן – עושה את הבחינה. אם הוא עבר, מקבל אישור להמשיך את תהליך הלמידה המעשי מבלי לעבור דרך משרד הרישוי.

החלום שלנו. אדוני היושב ראש, אמרו לי לחשוב קצת על החלום. החלום הוא חלום רציני ביותר מבחינתנו. אם אפשר היה לקיים כמעט בכל שכבת גיל, מה שהיה לפני 30 שנים עת נכנסתי לאגף הזה כמפקח, אחד הדברים שבנינו אז היה תוואי או מתווה של תוכניות לימוד ופעילויות בכל שכבות הגיל כחלק אינטגרלי של משהו שאנחנו חיים אתו כל הזמן. זהירות בדרכים זה לא משהו שאתה משאיר אותו בשעה מסוימת של היום בצד וממשיך את חייך, אלא זה כל הזמן מלווה אותך.

הלוואי. תודה רבה. אנחנו כאן כדי לנסות להגשים לך את החלום.

חבר הכנסת אנטאנס שחאדה.

בוקר טוב כבוד היושב ראש. נושא מאוד חשוב שאנחנו חייבים להמשיך ולעקוב אחריו. רציתי להעיר לגבי הישובים הערבים. כאשר מדברים על בעיית הבטיחות ליד בתי הספר, יש לנו בעיה של צפיפות מגורים ולרוב בתי הספר הישנים נמצאים במרכז העיר ולא בשכונות החדשות. אנחנו מדברים על בעיית כבישים, רחובות צרים וגישה לבתי הספר, וזה בגלל התשתיות והמיקום. רשויות מקומיות – אני מבין ושמענו – יש להן תפקיד מאוד חשוב אבל זאת פונקציה של משאבים ותקציבים.

הייתי מאוד שמח לשמוע על מידת שיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות הערביות לבין משרד החינוך בקיום כל הפרויקטים כדי להבטיח את ביטחון התלמידים הערבים כי לצערנו אחוז ניכר מהפצועים או ההרוגים נפגעי תאונות הדרכים, מעל אחוז האוכלוסייה הערבית באוכלוסייה, הם מהאוכלוסייה הערבית, במיוחד בדרום, בנגב. רק בשבוע שעבר נהרג נער בן 14 בכפר נעורה, אמנם לא בבית ספר אלא בתאונת טרקטורון, אבל מדובר גם במודעות, באכיפה, בתפקיד נוכחות משטרה וכל השיטור המקומי שחסר אצלנו בישובים הערבים.

לכן אשמח לשמוע על שיתוף הפעולה, על העמידה בתנאים ובתוכניות שמשרד החינוך מפעיל ברשויות המקומיות וגם מהמשטרה לגבי התוכניות או הפעילות בישובים הערביים.

אם אדוני היושב ראש ירשה לי, אני אומר מילה בעניין הזה. כל מה שאמרתי בהיבט חינוכי פדגוגי, כל הפעילויות שאנחנו עושים במערכת החינוך בתוך מוסדות החינוך, במקביל קורה אותו הדבר במוסדות החינוך הערבי. אני לקחתי את המגזר הערבי, מבחינתי, מבחינת האגף, והפכתי אותו למחוז. הוא לא, אם אתה מכיר את עבדאללה חטיב מהמגזר, אלא הוא מעבר לזה. יש לי ממונה על המגזר הערבי, סאירה עבאד. אני מוכן לחבר אותך אתה. יש לה צוות גדול של מנחים ומטמיעים שמפעילים את כל התוכניות האלה במגזר הערבי.

עוד מעט יובל ממשרד התחבורה יתייחס לזה כי יש ליקויי תשתיות שלא מתוקנים בחברה הערבית ובחברה החרדית, שם זה בולט.

חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. תודה רבה לך שאתה לא מזניח את הנושא החשוב הזה. באמת יישר כוח גדול.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות שנאמרו כאן, קודם כל על ידי משטרת ישראל. אתה צודק מבחינה חוקית אלא שלי באופן אישי זה מפריע. אתה דיברת על כך שאם המקום הוא לא תקני, אתה אמרת שיש לכם קושי לאחר מכן להוציא את האנשים החוצה. אני רוצה שנבין דבר אחד. חלק גדול מהמוסדות בציבור החרדי הם לא תקניים. זה עוול היסטורי שנמשך שנים שמשרד החינוך לא תקצב את מוסדות הפטור. מה לעשות, עשרות אלפי ילדים לומדים במוסדות הפטור.

אני כל בוקר לקח את הילדים שלי לתלמוד תורה, לבית הספר. כל יום שאין ילד שנדרס שם, צריך להגיד מזמור לתודה. יש שם מקום לא תקני, כביש לא תקני, הכול חאפר, מסוכן, מכוניות ומשאיות עושות שם פרסה וכל יום אני מתעמת עם הילדים שלי שילכו ברגל או שאני אכניס אותם. פשוט מקום מפחיד.

אני חושב שצריך גם מהוועדה, גם ממשרד החינוך וגם ממשטרת ישראל לומר שילד שנפצע, אין לדון אם זה היה במוסד תקני או לא תקני. ילד שהולך זה ילד הולך. צריך להוציא מהלכסיקון את המוסד של תקני או לא תקני. למה? כי בסוף לומדים שם ילדים שמתוקצבים בחלקם. יודעים שהם שם. זה לא שהם במחתרות. בסוף יודעים היכן הם לומדים. המדינה מכירה אבל נוח להגיד שהם לא בממלכתי, המקום הזה לא הכי תקני, הוא זמני, אבל אלפי ילדים מגיעים למוסדות האלה ואני מדבר על הילדים שלי. שם זה פחד. יש עוד מוסדות שהמבנה הוא גם לא הכי חוקי ופחות מוכר אבל כשמדברים על זהירות בדרכים, משרד החינוך, משטרת ישראל, אני חושב שצריכים להפוך שולחן ולנסות להכשיר את השטח כי זה אפשרי.

הדבר הנוסף. בזמנו, כשאני הייתי ילד, היה לנו בתלמוד תורה שיעורים בזהירות בדרכים. את זה אין היום לילדים שלי. הציבור גדל מאוד. אני מדבר בעיקר על מוסדות הפטור שזה רוב הציבור החרדי. בדרך לכאן שאלתי את מנהל תלמיד התורה למה אין שיעורים של זהירות בדרכים. בעבר היה, יותר מדי התערבו בתכנים של מורים ומורות.

ממה נפשך. דעתי שכל נושא הזהירות בדרכים, אין לו מקום לקואליציה ואופוזיציה. יושב כאן יושב ראש מהאופוזיציה ונותנים לו את כל הכבוד כי זה נושא שאין לו מקום לקואליציה או אופוזיציה. דווקא בתוך הזהירות בדרכים יש הבדל מפלה בין הציבור החרדי לציבור שלא חרדי. הילדים שלי לא מקבלים שיעורים בזהירות בדרכים כמו שאני כן קיבלתי. אני חושב שצריך להרים כאן קול זעקה ולשאול למה.

דבר אחרון בו רציתי יותר ליידע את היושב ראש. אני בזמנו הגשתי הצעת חוק כי ראיתי את הסרטון שהוקרן כאן. סרטון מפחיד. ילדים עפים. החוק אומר שמשנת 2019 כל רכב חייב שיהיו לו את כל התוכנות הבטיחותיות.

בטיחות פסיבית.

כן. מה קורה עם רכבים ישנים, מ-2017? אני בזמנו הגשתי הצעת חוק שלצערי נחסמה על ידי האוצר. אני חושב שהוועדה צריכה לקדם את זה. אי אפשר לחייב אדם לשים מערכות ב-5,000 שקלים. כל אדם שיש לו קנסות במשטרה, יוכל לפרוע אותם בשוברים שהוא קנה מכשיר בטיחות לרכב. את ה-1,000 שקלים למשטרה הוא יהיה חייב לשלם.

הנקודות יימחקו.

הנקודות יישארו. הייתי רוצה, אבל אני לא יכול. אבל במקום לשלם את הקנס למשטרה, שלם לחנות על הרכישה. כל היועצים המשפטיים במשרד האוצר אמרו רגע, יצא חוטא נשכר, סיפורים. אם היינו מעבירים את זה, היו עוד אלפי כלי רכב עם המכשיר הזה שבסוף הוא מציל חיים אבל בגלל בירוקרטיה של כל מיני אנשים, זה נתקע עד היום. תודה.

תודה. יובל, משרד התחבורה. תציג את עצמך. אני רוצה שתתייחס בבקשה גם למה שנאמר כאן על ידי חברי הכנסת וגם בכלל לכל מה שקשור לתקינה ותשתיות של סביבת בתי הספר.

אני ממשרד התחבורה, אגף רשויות מקומיות. אני אתייחס יותר לצד התקציבי של תקצוב רשויות מקומיות לתשתיות. ב-זום יש לנו את טופז פלד שהוא יותר מבינה בצד התכנוני וביקשתם שנפרט יותר.

מבחינת תקציבי בטיחות, אנחנו עובדים תחת נוהל שותפים לדרך. זה הנוהל המאושר בו אנחנו מתקצבים רשויות מקומיות בשלושה דברים עיקריים. הדבר הראשון הוא סימון כבישים והתקני בטיחות, תקציב בסך 25 מיליון שקלים שמחולק כל שנה בין כל הרשויות במדינה.

בין כל הרשויות במדינה.

כן. בין כל הרשויות של המדינה.

מה אתם עושים עם העודפים?

אנחנו מאוד משתדלים שלא יהיו לנו עודפים.

מהסכום הזה כמה קיבלה תל אביב? כמה קיבלה ירושלים? חצי מיליון?

ירושלים ספציפית מתועדפת על פי חוק יסוד: ירושלים. היא מקבלת מיליון וחצי שקלים. זה יוצא באזור ה-50,000 עד 150,000 שקלים לכל רשות. ברור לנו שזה תקציב סמלי, ברור לנו שזה לא מספיק ואנחנו תמיד צריכים עוד אבל בסוף יש עוגה של כ-200,000 מיליון שקלים לבטיחות עירונית וכך אנחנו מחלקים אותה.

רוב הסל הולך על מוקדי תאונות דרכים לתוך הרשויות המקומיות, צמתים שהתרחשו בהן בין שתיים לשלוש תאונות דרכים או יותר. רוב המיקוד שלנו מטפל במקומות שהתרחשו בהם תאונות דרכים. הסדרה בטיחותית בקרבת מוסדות חינוך, כל מה שדיברנו על הסדרי העלאה והורדת תלמידים, נשק וסע, הכול דברים שאנחנו מתקצבים ב-200 מיליון שקלים אלה. חשוב לומר שזה לא מספיק. ברור שזה לא מספיק. היינו שמחים אם משרד החינוך היה גם הוא מרים את הכפפה ומבקש עבור זה תקציב.

כל התקצוב הוא במצ'ינג? דורש מצ'ינג?

כל התקצוב דורש מצ'ינג.

איך זה מתחבר עם מה שהעברתם לנו, נתונים שבעצם חלק גדול מהתקציב לא מנוצל?

אנחנו ניסינו השנה למפות מדוע התקציב הזה לא מנוצל. הגענו לשלוש סיבות עיקריות. האחת, הנושא של המצ'ינג.

כמה מהתקציב נוצל ב-2019?

קשה לעשות את הניתוח הזה כי בסוף אתה מסתכל על כמה מזומן נוצל לעומת כל השנים אחורה. אנחנו העברנו לכם את כל התקציבים האלה וכל המידע אצלכם. אם צריך איזשהו פילוח פרטני, נעשה אותו. כרגע אין לי ספציפית ל-2019.

אבל לגבי 2020, זה נכון שעל פניו נראה שחלק גדול מהפרויקטים לא נוצלו?

לגבי 2020, סל הבטיחות תוקצב בחודש אוגוסט. זאת אומרת, לקבל את התקציב, לצאת למכרז, להתחיל עבודה, להגיש חשבונות למשרד התחבורה – זה לוקח קצת זמן. זה הגיוני שעכשיו אנחנו עוד לא רואים את המספרים.

לגבי החסמים שדיברנו עליהם. יש את הנושא של המצ'ינג. התחלנו עבודה כדי לדייק יותר את המצ'ינג. אנחנו כרגע מתקצבים בין 70 ל-90 אחוזים מאומדן כל פרויקט ובסוף זה משחק סכום אפס. מישהו נפגע יותר ומישהו נפגע פחות. גם כאן אנחנו מנסים לדייק את זה, שהנוהל הזה יתאים לחוזק של הרשות.

הדבר השני הוא הסטנדרט שאנחנו מתקצבים. קיבלנו עוד ועוד תלונות על כך שאנחנו בסוף מתקצבים למשל כיכר במיליון שקלים ובפועל היא עולה לרשות מיליון וחצי שקלים כי אנחנו משלמים לאבן שפה מחיר נמוך מדי מהמחירון. עשינו עבודה גם על זה וב-2021 נתאים את המחירונים למחירונים שנמצאים בשטח כדי שנוכל לתקצב את מלוא הפרויקט ולא פחות ממה שחשבנו.

יכולת ביצוע ברשויות חלשות יותר. אנחנו נכניס נושא ביצוע של חברות ממשלתיות, כאשר גם נתיבי איילון נכנסה לכל רשויות המיעוטים וגם שינינו את המטרות של חברת חוצה ישראל כדי שהיא תוכל לבצע עבורנו פרויקטים ברשויות המקומיות. נוצר מצב שתקציבים תקועים אצל רשות, הרשות אומרת היא לא מצליחה להוציא אותם, ואנחנו כמובן רוצים להוציא אותם. אנחנו ניקח את זה על עצמנו ברשויות כאלה.

זאת אומרת, עד עכשיו לא כל כך תכללתם את זה ועכשיו אתם רוצים לתכלל את זה כי ההיגיון אומר שאם יש מקום שיש בו הרבה תאונות, אנחנו לא צריכים לחכות שמישהו יבצע אלא צריך לוודא שזה מבוצע.

נכון. אם הרשות, מרגע קבלת התחייבות המשרד, לא יודעת תוך שלושה-ארבעה חודשים לצאת עם הטרקטורים לשטח, אנחנו נמצא את הדרך שחברה ממשלתית תעשה את זה עבורם.

אלה חדשות טובות. יש תו תקן מסוים לתשתיות סביב בתי ספר? סביב מוסדות חינוך?

זה נושא שאולי עדיף שטופז תדבר עליו יותר.

בבקשה. תציגי את עצמך.

שלום. אני מנהלת אגף הנדסת תנועה במשרד. נתבקשנו להציג יותר מסודר את הנושא של הנחיות לתכנון הסדרי תנועה סביב מוסדות חינוך. אני שלחתי לכם איזושהי מצגת ואם היא קיימת, אני אשמח שתעלו אותה.

לא ראיתי אותה. אם אפשר בקצרה כי יש לנו עוד דוברים.

אני פשוט נתבקשתי להציג את זה יותר מפורט אבל אני אדבר באופן כללי. לפני שנה המשרד הוציא מסמך הנחיות לתכנון הסדר התנועה סביב מוסדות חינוך. מטרת המסמך הייתה לבוא ולשים את הדגש בשלבי התכנון על הייחודיות שיש במוסד חינוך מתוך סך כל התכנון העירוני. לבי הצורך, אין צורך להרחיב. המסמך מתבסס על סקרי ספרות בעולם, מקרי בוחן, מחקרים דה פקטו אין הרבה אבל קיימת ספרות. מי שיצר את המסמך זה צוות בראשות משרד מהנדסי תנועה עם אנשי חינוך בליווי ועדת היגוי רחבה של משרדי הממשלה, רשויות מתכננים, כדי לשמוע את כל הצרכים, הרעיונות והידע הקיים.

המסמך מדבר על שני עקרונות עיקריים אני אדבר עליהם. עיקרון החלוקה לאזורים ועיקרון השלבים. עיקרון החלוקה לאזורים – ודרך אגב, זה מה שקיים בעולם במידות שונות ואנחנו אימצנו את המידה המפורטת של זה - מדבר על כך שסביבת בית ספר מחולקת לשלושה תתי-אזורים. אזור מאוד מאוד קרוב לשער בית הספר כשהמטרה היא למנוע בכלל מהרכב להגיע לשם, לתת את המקום הנדרש לריכוזיות של אוכלוסיית הולכי רגל, בעיקר ילדים שמגיעים מכל האזורים. המקום הה הוא מאוד מאוד מרוכז. האזור שני הוא אזור קטן של הורדה והעלאה. הוא קטן ביחס למרחב. הוא צריך להיות במידה הנכונה אבל ביחס לכל המרחב הוא קטן יותר. הוא אזור של קליטה והורדה שצריך לתת לו את תשומת הלב התכנונית. האזור הרחב יותר, שהוא מוגדר כאזור הליכה לבית ספר, זה בעצם אגן ההיקוות שממנו מגיעים.

לכל אזור כזה צריכה להיות תשומת הלב תכנונית בשלבים שונים של התכנון.

צריך להיות לזה גם תמרור מיוחד, לא?

המסמך מעלה הצעה לתמרור מיוחד, אחד לתמרור של הורדה והעלאה באזור הקליטה ותמחרור שמגדיר שנכנסת לאזור של מוסדות חינוך.

אלה עוד חדשות.

ההצעה הזאת עלתה.

מתי זה ייכנס לתוקף?

התמרור הזה יידון. ועדות תמרור שמציעות ומחליטות על אימוץ של תמרורים חדשים מתכנסות אחת לשנה, בדרך כלל כדי לא להעמיס. בסך הכול אלה דברים שמשפיעים על הציבור מבחינת הידע שהוא צריך להתנהג לפיו ברמה החוקית. כרגע הוועדה הקרובה סביר להניח תהיה מתי שהוא בתחילת השנה ולאחר מכן יש תהליך של כניסה לתוקף.

מטרת התמרור היא להסביר לנהג שהוא נכנס לאזור בית ספר אבל הקביעה של האזור מהבחינה התשתיתית היא הדבר החשוב ומתי מתייחסים לקביעה הזאת, זה דבר מאוד חשוב. השלבים בתכנון, ומרכז השלטון המקומי הזכיר את זה קודם, מתחילים עוד בשלב התכנון הסטטוטורי. שם אנחנו נמצאים בדף חלק שאפשר לעשות את רוב הדברים. כמובן שיש אילוצים ושמיכה קטנה של שטח שמושכים מכל כיוון, אבל זה המקום וזה הזמן לתת את מירב תשומת הלב איך נכון לתכנן את הסביבה הזאת. בשלב הזה יש לנו את הרקע שהוא כבר מאושר אבל עדיין מתכננים עכשיו את המבנה עצמו וגם על זה דובר כאן קודם.

יהיה תו תקן מחייב לסביבת בתי ספר?

תו תקן מחייב? אין כאן עניין של תו תקן מחייב. מה שמחייב, אלה בעצם החוקים, חוקי התנועה, חוקי התמרור. בתוך זה יש את ההנחיות שהן הנחיות שמבוססות על הרבה הנחיות אחרות שקיימות. אלה בעצם הנחיות למתכנן. כיוון שיש אילוצים שונים, יש תנאים שונים בכל מרחב מעצם סוג המרחב ומעצם האילוצים הקיימים – מרחב חדש, מרחב ישן, מרחב בהתהוות, מרחב עם אוכלוסייה כזאת או אחרת, יש הרבה סוגים ומאפיינים – הדבר המחייב הוא תשומת הלב. בתוך מתן תשומת הלב יש את המנעד השלם של פתרונות והתייחסויות שצריך לתת לאזור הזה. כמובן שאנחנו מגיעים למקומות קיימים.

אני אדגיש שוב את הנושא של מקומות שכבר הולכים להיבנות אבל הם עדיין לא בנויים. כאן מאוד חשובה תשומת הלב - ואני חושבת שדובר קודם גם על ידי מרכז השלטון המקומי וגם על ידי משרד החינוך – על התיאום בין הדברים. משרד החינוך שיודע שהולך להיבנות בית ספר, רשות מקומית שקיבלה את התקציב לבנות בית ספר ונמצאת בתהליך התכנון המפורט שלו. הדברים האלה חייבים להיות בתיאום.

מי עושה את התיאום.? מי מתכלל את זה?

מי שמתכלל את זה בדרך כלל, זאת הרשות המקומית שהיא יודעת מה הולך להיבנות ומתי הולך להיבנות והיא גם מפעילה את המתכננים השונים בכל התחומים. בגדול, בדרך כלל בכל נושא של בינוי, הרשות המקומית היא זאת שמתכללת את הדברים. הדברים צריכים להיות מתואמים וכאשר משרד החינוך מתכנן בית ספר, צריך לוודא שיש את התקציב להסדרי התנועה בסביבה. צריך לעשות איזשהו סקר בסביבה לראות אם צריך משהו, אם זה אזור קיים ואם זה אזור חדש, על פי תוכניות חדשות. התיאום הזה והתכלול הזה הוא חשוב מאוד. הזכרתי את הנושא של השותפים כולם.

הדגש השלישי הוא כמובן המקום של מוסדות קיימים, שם אנחנו כבר בתוך סד של אילוצים הרבה גדולים אבל גם שם יש עוד הרבה דברים לעשות.

עלה הנושא של התכנון המפורט. בתוך כל הדברים האלה, נכנסת המהות של התכנון, של פרטי התכנון, ואני אזכיר אותם כאן בנקודות עיקריות. הנושא של פיזור לעומת ריכוז של מוסדות ושל כניסות. מוסדות חינוך מצד אחד – וכאן יש קונפליקט מאוד גדול עם עקרונות אחרים של תכנון כאר מצד אחד יש רצון ומדיניות של בינוי וריכוז של מוסדות חינוך בשביל לנצל אחרת את הקרקע. ההנחיות מדברות על החשיבות בפיזור, פיזור מבחינת יכולת הליכה ברגל, להקטין את הצורך בהסעות לבתי הספר, לפרוס את הכניסות. אם עד לפני כמה שנים אפשר היה להיכנס לבית ספר, אפילו ליסודי, משתי כניסות כי לא היה צריך שמירה, היום אי אפשר. היום הכול מרוכז כי צריך שומר. אם כן, עד גודל מסוים. יש בעצם כניסה אחת מרוכזת במקום לפזר את כל הפעילות, מה שמחדד עוד יותר ומרכז את הקונפליקט ואת הבלגן שנוצר באזור הזה.

הנושא של קישוריות, זה בעיקר נבנה בשלבים הסטטוטוריים, לקשר נכון בשבילי הליכה, בשבילי רכיבה, הפרדת תנועות בכל האזור של הורדה והעלאה, הפרדה בין הולכי הרגל, הפרדה לאורך כל הדרך בכל אגן היקוות הזה בין שבילי אופניים, הולכי רגל ורכב, הרחקת שיעורים, ודיברנו על האזור המאוד מאוד פנימי של בית הספר, השער יהיה כמה שיותר רחוק מאזור ההורדה וההעלאה כדי לתת לכל מרחב הפעילות שקורה סביב השער את המרחב שלו.

הפירוט חשוב מאוד אבל יותר חשוב היישום.

הדבר העיקרי, הנושא של האטת תנועה בצמתים ובדרך, וזה עלה כאן הרבה. בהחלט המדיניות והרצון וההנחיות מדברים על יישום של פתרונות של האטת תנועה, האטת כלי הרכב בכל סביבת אגן ההיקוות של ההליכה לבית הספר.

השותפים, דיברנו על זה, עם התשתית, עם החינוך, עם הנהגים, חינוך לנהגים, חינוך של הילדים, חינוך של ההורים, שותפות של מוסדות המדינה, מוסדות הרשות ומוסדות בתי הספר.

תודה רבה. גם התבשרנו על שילוטים חדשים שבדרך בסביבת בתי הספר.

הרלב"ד, שניר, יש לי הרגשה – אולי אני חושב שמישהו אחר צריך להיות אחראי – שהרלב"ד, זה המקום שלה לבוא ולתכלל את כל האירועים, גם אם אפילו אין לה את הסמכות אבל מעצם התפקיד שלה לבדוק כל בית ספר ולראות היכן מתוכננים בתי הספר ולהיות עם היד על הדופק. אני כל הזמן קורא לזה תו תקן. כמו שיש כיבוי אש, צריך להיות תקן של בטיחות בדרכים בסביבת בתי הספר ותוכלו להתריע היכן דברים לא מתבצעים כמו שצריך.

תודה רבה על קיום הדיון הזה והשארת הנושא הזה כל הזמן על סדר היום הציבורי. אין ספק שהרלב"ד מעורבת בכל הנושאים האלה של סביבת מוסדות חינוך של בתי הספר, מוסדות חינוך כסביבה בטוחה.

תציג את עצמך לפרוטוקול.

משנה למנכ"לית הרלב"ד ומנהל חטיבת המבצעים. כמו שאמרתי, הרלב"ד מעורבת בנושא הזה לאורך השנים. אנחנו כבר שנה חמישית או שישית מבצעים סקר במוסדות החינוך. לפני חמש-שש שנים ביצענו סקר כמעט בכל המוסדות. זה היה אתגר מאוד גדול. מאז אנחנו מבצעים סקר מדגמי שבא לבדוק את הנושא הזה.

איזה נושא? בטיחות בדרך למוסד?

הנושא של סביבה בטוחה מבחינת תשתיות ליד מוסדות חינוך.

בכל בתי הספר בארץ?

לפני שש שנים עשינו מעל 2,000 בתי ספר. בדקנו אותם. זה היה אתגר מאוד מאוד גדול.

בתי ספר ממלכתיים?

כולם. השנה עשינו מדגם בחברה החרדית ותכף אני אגע בזה. מתוך 700 בתי ספר דגמנו כ-117 בתי ספר.

ברובם יש ליקויי בטיחות.

אנחנו עושים סקר מדגמי. השנה, מתוך 2,300 בתי ספר יסודיים נדגמו 105 בתי ספר מתוך 75 רשויות. השנה חילקנו את זה ל-65-64 בתי ספר חדשים ועוד 41 בתי ספר שנדגמו בשנה שעברה, כדי לבדוק האם הליקויים טופלו.

הממצאים מעלים שב-65 אחוזים מבתי הספר שנדגמו יש ליקויים, מתוכם כ-50 אחוזים הם ליקויים קלים נקודתיים ועוד 17 אחוזים ליקויים שהוגדרו כפרויקטים של תשתית שמחייבים תכנון ותקציבים יותר גדולים בין סכומים של מאות אלפים והלאה.

בדקנו בתוך בתי הספר במגזר הערבי, שם המצב הוא יותר קשה. אנחנו מדברים על שני שליש של ליקויים נקודתיים תשתיתיים, 25 אחוזים מבתי הספר עם ליקויים שהוגדרו כפרויקטים תשתיתיים. בחלק מהמקומות, כמו שהזכיר חבר הכנסת, אין בכלל תשתיות שמאפשרות הגעה בטוחה לבית הספר.

מבין בתי הספר שנבדקו בשנת 2019 מצאנו שבכל מה שקשור לליקויים נקודתיים, רק 40 אחוזים מהליקויים האלה טופלו.

מה אתם עושים עם כל המקומות שלא טופלו? למי אתם פונים?

אתם מפנים לרשות המקומית? למשרד התחבורה? למשרד התשתיות? מי מטפל בזה?

אני אסביר. קודם כל, צריך לדעת שבסך הכול יש עלייה בביצוע של סקרים על ידי רשויות מקומיות. השנה אנחנו מדברים על כמעט 60 אחוזים מהרשויות שביצעו באופן עצמאי את הסקר הזה בכל מוסדות החינוך שלהם, בכל בתי הספר היסודיים. הסקרים האלה נעשו על ידי מנהלי מטות הבטיחות, על ידי מחלקת השפע, מחלקת ההנדסה ובסופו של דבר אוגדו לדוח והדוח הזה מגיע לראש הרשות המקומית ובעצם לטיפול של הרשות המקומית בליקויים האלה.

יש עוד כ-40 אחוזים מהרשויות שלא מבצעות את זה וכאן המטרה של הסקר שלנו היא לעורר את המודעות ולתת להם כלים מקצועיים. השנה בנינו טופס מקוון מאוד מאוד מקצועי שסוקר את כל הבעיות שיש בכל התחומים, אם אלה תשתיות של הולכי רגל, אם אלה תשתיות של נשק וסע, הורדה והעלאה של תלמידים, הסעות, תשתיות של משמרות זה"ב ובעצם נותנים להם את הכלי הזה כדי לבצע את הסקר בצורה הרבה יותר מקצועית.

שאלת אדוני היושב ראש איך אנחנו מתכוננים כך שהיישום יהיה מלא בכל הרשויות המקומיות. השנה ביצענו פיילוט עם מחוז צפון של משרד החינוך ותוך שלושה שבועות במעל 200 בתי ספר במחוז צפון. היו לנו דוחות מסודרים של כל מוסדות החינוך והדוחות האלה סוכמו לראש הרשות המקומית והוגשו לו לטיפול.

דוחות זה חשוב. עבודה שנעשית היא חשובה. השאלה מי אחראי. אתה אומר שהרשות המקומית אחראית על הביצוע של התיקונים בשטח?

נכון.

היכן אתם נמצאים בהנחה שהם לא מבצעים את זה? אתם תקוו לסקור עוד חלק בשנה הבאה?

לא.

או שיש מעקב שוטף?

יש לנו 15 מנהלי אזורים ברחבי הארץ, בכל הרשויות, גם ברשויות הערביות וגם בחרדיות. המנהלים האלה, יש להם את הדוחות האלה והם נמצאים בקשר שוטף במשך כל השנה עם אנשי הרשויות המקומיות, מראש העיר ועד המבצעים.

הוועדה מבקשת את הדוחות של כל הרשויות שיש בהן ליקויים ולא טופלו.

נעביר.

עוד משהו שאתה רוצה להוסיף?

אני רוצה רק להתייחס לשתי נקודות כאשר נקודה אחת הוזכרה כאן. הנושא של מיתון התנועה שהזכירה טופז. זה חלק עיקרי בתוכניות של הסביבה הבטוחה והוא מופיע היום במודל העיר הבטוחה שאנחנו מובילים יחד עם משרד התחבורה. הטיפול בנושא הזה, אנחנו מקווים שהוא יביא להפחתה ניכרת גם סביב מוסדות החינוך וגם במקומות נוספים להיפגעות של הולכי רגל.

תודה רבה. יוסי, אגף התנועה. אם יש לך עוד משהו להוסיף כמה דברים, אני אשמח אבל אני אשמח שתתייחס לכל הנושא של התוכנית שהציגה טופז ובסוף התייחס לזה גם שניר, התוכנית לסביבת בתי הספר. זה נעשה בשיתוף עם אגף התנועה? יכול להיות שיהיה שלט חדש, וזה חשוב ויפה, אבל אם לא תהיה אכיפה, פחות ישימו לב אליו.

אני רק יכול לומר שלפני כל פתיחת שנת לימודים, כשעושים בדיקה של התשתיות, יש גורם מקצועי באגף התנועה שעוסק בכל ההיבטים של התשתיות כדי לבדוק את ההיבט הזה. הנושא הזה מתבצע על ידי מהנדסי תנועה, אנשים מקצועיים שהם מומחים לתוכן הזה, כמו שיש את הנושא של ההדרכות אותו אנחנו עושים עם מדריכות זה"ב. בהיבט התשתיתי יש אנשים ייעודיים מקצועיים שיודעים לתת את הדעת לעניין הזה ולהציף את הבעיות.

נאמר כאן על ידי חבר הכנסת לגבי המגזר החרדי וגם לגבי המגזר הערבי שיש שם לא מעט בעיות תשתית. אני חייב לציין שלצד הבעייתיות שבמקום בו יש בעיית תשתית, למעשה אין שם מדריכי זה"ב. צריך לזכור שאי אפשר לתת לילד בכיתה ו' לעמוד במקום שיש בו בעיה תשתיתית.

כמו מדרכה למשל.

זאת משימה שמבחינתו היא בלתי אפשרית.

אין ספק. לפני כן, עצם זה שאין שם מדרכה.

הבעיה שאין מדרכה, היא לא במנדט של משטרת ישראל.

נכון. אין ספק.

היא לא בתחום האחריות שהיא יכולה לתת עליו את הדעת. היא יכולה להצביע, להתריע ולהציע פתרונות אבל היא לא זאת שמייצרת את התקציב לכך.

התוכנית של עיר בטוחה נעשית בשיתוף אתכם? מה שדובר לגבי תמרורים.

בכל פורום שנוגע לבטיחות בדרכים, משטרת ישראל – אני גם מכיר את זה מתפקידים קודמים שעשיתי, עת הייתי מפקד תחנה – יש נציג של המשטרה שנמצא בישיבות האלה, נוכח ונותן את דעתו על העניין מהזווית המשטרתית. זה דבר שקיים ומתקיים. אני חייב לומד לצד הדברים האלה שיש פעילות של זה"ב ואם אני אמנה, יש במגזר הערבי – יש בוואדי ערה, בבתי ספר בוואדי ערה, בעכו, באבו גוש, בנצרת, בטוראן, במג'דל כרום, בכפר מנדה, בכל המקומות האלה מתקיימות הדרכות של מדריכות זה"ב, לא בכל מקום יש בעיה תשתיתית, ובמקום שאין, יש. הדבר נכון גם למגזר החרדי – באלעד, ביד בנימין, בעמנואל בביתר עלית, יש לא מעט ישובים חרדים שגם שם הדרכות זה"ב ואנחנו מנסים להיכנס לעוד מקומות. יש מקומות בהם הכניסה מצריכה את הסכמת בתי הספר בלי ההקשר התשתיתי אלא שמנהלי בתי ספר חרדים ייתנו את הסכמתם לכניסת מדריכי זה"ב ולאו דווקא בגלל בעיית תשתית אלא בגלל בעיות אחרות שיש שם.

אנחנו בפריסה ארצית וזה היתרון שלנו כמשטרה ובכל מקום שנצביע עליו ונוכל להיכנס, אנחנו ננסה להיכנס יחד עם הגורמים הנוספים, משרד החינוך וגורמים אחרים.

תודה. אריאל הבר מהאוצר, נשמח להתייחסות שלך. בוועדה לזכויות הילד עלה נושא תקצוב דרכי גישה לבתי ספר חדשים שחסר וכאן עלה נושא קיצוץ תקציבי בטיחות של הרשויות המקומיות ב-80 אחוזים. אני רוצה לדעת האם אתם מעורבים בתקציב שמועבר לרשויות על ידי משרד התחבורה ולאי ניצולו.

שלום. אני מבקש לחדד את השאלה. אנחנו יודעים שהתקציב הזה מועבר. הוא טופל ב-2019 וטופל גם ב-2020. זה נכון שהיה שם איזשהו קיצוץ אבל הדבר הזה כן תוקצב.

אתה מדבר על תקציבי מטות הבטיחות של הרשויות.

אני מדבר על תקציב הבטיחות העירוני של משרד התחבורה.

הוא לא קוצץ ב-80 אחוזים כמו שטוענים כאן?

אנחנו מדברים על תקציבי מטות בטיחות שירדו בצורה ניכרת ב-10 השנים האחרונות, מ-34 מיליון שקלים לשבעה מיליון שקלים השנה.

אני מצטער, אני לא בפרטים האלה. אפשר לשאול את נציג משרד התחבורה.

אתה מכיר את חוסר התקצוב של כל הבעיות התשתיתיות סביב בתי הספר, כפי שדובר קודם לכן?

כן. אני מתחבר מאוד למה שאמר נציג משרד התחבורה. תמיד השמיכה קצרה ומנסים לעשות את המיטב. אם בדיוני התקציב משרד התחבורה ידרוש תקציב גדול יותר, נדבר על זה. התקציבים שסוכמו מתוקצבים.

תודה. אני רוצה לעבור לפיני איפרגן שנמצא אתנו ב-זום. פיני הוא אב שכול.

אני אב שכול. איבדתי ילד בתאונת דרכים. הוא יצא מבית הספר ודרס אותו רכב והרג לי אתו במקום. בכביש הזה, אני בוודאות יודע שלפני שהבן שלי נהרג, נהרג ילד באותו גיל.

על איזה מקום אנחנו מדברים? איפה זה קרה?

בבאר שבע, ברחוב מצדה, על הכביש הראשי. היום כבר שיפצו את הכביש והמעבר שם יותר נגיש. אני נוהג ברכב ואני רואה. אני עובר בצמתים ואני רואה שלי יש אור ירוק וגם להולכי רגל יש אור ירוק. אך זה מסתדר, אני לא מבין. ילד בן שבעה רואה ירוק, הוא עובר אבל רכב בא במהירות ולא שם לב. איך זה עובד ביחד? עד היום אני לא מבין. למה הולך רגל צריך לחצות כשרכב נוסע ימינה או שמאלה, לא משנה, ולשניהם יש אור ירוק? גם בבתי הספר, אני חושב שיש שיפור. הייתי בפגישה עם רוביק דנילוביץ' ואני חשוב שיש שיפור בעניין הזה של הזהירות בדרכים אבל צריך להיות שיעור בבתי הספר של זהירות בדרכים.

עכשיו אם מתחילים לעשות. מתי הייתה התאונה?

הילד שלי היה צריך להיות היום בן 15. הוא נהרג כשהוא היה בן שבע. אימא שלו, בעקבות זה, צעירה מאוד, נפטרה מהצער. אני לבד עם הילדים ואני רואה מה קורה בכבישים. אני נוהג. עם כל הכבוד לרוביק דנילוביץ', הוא שיפר את הכבישים שם אבל באותו זמן שהבן שלי נהרג, היה בכביש תוהו ובוהו. לא היה מעבר חציה וכלום לא ראו. הוא עבר לבד ולא היו מדריכי תנועה.

המצב משתפר. תודה רבה על הזמן שלך. זו המשימה שלנו, המשימה של כל מי שנמצא גם ב-זום וגם מסביב לשולחן, כדי שלא יהיו ילדים נוספים שיאבדו את החיים שלהם. תודה רבה.

נכון. מה שאמרתי לגבי האור הירוק, זה חשוב מאוד. אני נוסע ברכב ובאותו זמן הילד עובר ולשנינו יש אור ירוק.

תודה רבה. ליאור בר-אל, דוברת מועצת התלמידים הארצית.

אני אשמח להתייחס לשיעורי התעבורה. בשנה שעברה גם לי היו שיעורי תעבורה ולצערי האפקטיביות שלהם הייתה מוגבלת. ישבנו בשיעור ועד שהגענו לשלב של למידה פרקטית של תמרורים וכדומה, הגענו לסוף השנה. אצלי אישית לא היה מבחן בסוף השנה, גם עקב הקורונה אבל גם מתוך הבנה שמרבית התלמידים לא יצליחו לעבור אותו. אני חושבת ששיעור תעבורה צריך לבוא כקורס של חודשים-שלושה ולא להתפרס על שנה שלמה, וכך התלמידים יעריכו אותו. הדור של היום הוא בררן ועובד לפי מה שמביא לו ציון ומשפיע על העתיד שלו. שיעורי התעבורה הם חשובים מאוד ואני מסכימה שצריך להמשיך אתם אבל משהו במערך צריך להשתנות, או כמות השיעורים או התוכן של השיעורים שעד סוף השנה לא רלוונטי או הכול ביחד. לדעתי האישית אפילו צריך להקדים את השיעורים האלה לכיתה ט' ולא לכיתה י'. בכיתה י' תלמידים מתעסקים בעיקר בהכנה לבגרויות ובכיתה ט' השיעור יהיה משמעותי יותר.

עם כמה שזה מורכב, שיביאו מדריכים חיצוניים לבתי הספר. כאשר מביאים מורים קיימים ועושים להם הסבת מקצוע למורי תעבורה, השיעור הופך להיות פחות רציני בעיני התלמידים.

יש לי עוד המון הערות להוסיף אבל אני לא אלאה אתכם. אני רק אומר אנחנו כאן כמועצת התלמידים להמליץ על שינויים נוספים לשיעורי התעבורה ובכלל לחינוך לבטיחות בדרכים.

תודה רבה. כמו שאת יודעת ושמה לב, יושב אתנו ראש אגף החינוך לבטיחות בדרכים ואני בטוח שהוא לוקח את זה לתשומת לבו. מקס, תיקח את זה לתשומת לבך.

אני לוקח למרות שאני חולק על דעתה. לנו יש נתונים בעניין הזה. סליחה. אנחנו מנסים ליצור דו שיח עם מועצת התלמידים הארצית אבל אנחנו לא כל כך מצליחים. היינו מאוד שמחים ליצור אתם שיח על העניין הזה ושהם ישמעו אותנו ואנחנו נשמע אותם ואולי בתוך זה נשפר.

אנחנו מחברים ביניכם. זה חשוב מאוד. זאת אמירה יפה. תודה. כשאני הייתי ילד, לא הייתי רגיל שירצו ליצור אתנו דו-שיח.

אני מוכן לעשות את זה כי כל פעם בשנים האחרונות אני שומע נציג של מועצת התלמידים שלדעתי – סליחה שאני אומר את זה – מנותק לחלוטין מהמציאות שקורית בשטח.

אלה נציגי התלמידים ולכן הם לא יכולים להיות מנותקים. הם מרגישים את התלמידים. אנחנו תמיד צריכים לחשוב היכן אנחנו מנותקים. ליאור, אנחנו נעשה את החיבור.

נעשה את החיבור.

עליזה פישר, סמנכ"לית ארגון בטרם. עליזה, אני יודע שיש לך המון מה לומר, אבל בואי נעשה את זה בקצרה כדי שנוכל לשמוע עוד כמה דוברים ולסיים.

אני רק אומר בקצרה שהמהלך עצמו מאוד מאוד חשוב ואנחנו מברכים על העיסוק בנושא הזה. אנחנו בשיח גם עם הרלב"ד להתחבר לתוכנית הגדולה שהם מובילים בנושא ונשמח לתרום מהידע ומהרקע שלנו כדי לחזק את הנושא הזה של כל מה שדובר עליו עד עכשיו. מפאת קוצר הזמן, אני לא אפרט יותר.

תבורכי. תודה רבה. כל הכבוד על עבודת הקודש שאתם עושים.

מנכ"ל החברה לפיתוח מטה בנימין, אלדד בן זמרה. לא נמצא. גיל ביילין, יושב ראש הארגון לביטחון בכבישים.

תודה רבה על הזכות להיות בוועדה החשובה הזאת, אולי הכי חשובה בכנסת כי היא מדברת על הצלת חיים באופן פרקטי ועל העבודה שאתה עושה. שמחתי מאוד לשמוע את מקס אבירם שאנחנו מכירים לא הרבה שנים, רק שלוש-ארבע שנים, ובתקופה הזו הייתה מהפכה אדירה בכל מה שקשור בחינוך לבטיחות בדרכים, מהפכה מבורכת ובאמת הרבה מאוד נעשה.

ברור שיש לתלמידים ביקורת ואני שמח לדבר אחרי השיחה המעניינת בין נציגת מועצת התלמידים למקס, כי באמת קורים דברים מאוד מאוד חשובים וטובים. עדיין, מניסיון אישי שלי אני יכול לומר, שכאשר אנחנו, הארגונים לבטיחות בדרכים – אני עומד בראש ארגון לביטחון בכבישים – מספקים מפגשים, הדרכות והרצאות לתלמידים, לבתי ספר, כשאנחנו באים לבתי הספר ואנחנו מלמדים את הדברים שלנו שאנחנו יודעים מניסיון חיים, זה לא מה שמורה לזהירות בדרכים יודע לתת. אני חושב שבקשר שאתם תייצרו בין נציגת מועצת התלמידים למשרד החינוך, צריך להיות כמובן מה שמשרד החינוך נותן היום אבל בתוספת של מפגשים עם מומחים, ואלה הם אנחנו, הארגונים האלה. אני כחוקר תאונות דרכים צבאי, יש לי כל כך הרבה כלים לתת לילדים האלה כדי לשמור על החיים שלהם. אני נותן כלים לראות את הכבישים אחרת וכך גם כל הקולגות שלי שהם מומחים לתחום הזה.

אני לא מצפה מהמורים לזהירות בדרכים לתת כאלה כלים אבל אני חושב שצריך להיות שילוב של זה ושיהיה רצון, תקציבים והבנה להביא גם מומחים מבחוץ ובאמת לתת כלים מצילי חיים לתלמידים האלה.

תודה רבה. שי רוזנצוויג, ראש מועצה מקומית לפי מנשה. לא נמצא. רז אביטן, עמותת אור ירוק.

תודה על העיסוק החשוב. אני אנסה לתמצת. קודם כל, קיים פער מאוד מאוד גדול בין תוך המוסדות החינוכיים לסביבה החיצונית. אני אתן דוגמה להמחשה. חוזר מנכ"ל מגדיר בתוך מוסדות החינוך התייחסות לסורגים או לצירים של דלתות, עד רמת רזולוציה כזאת, והתמונה בתוך מוסדות החינוך מאוד מאוד מוקפדת. כשיוצאים מהמוסד החינוכי, סמכות בתי הספר היא מאוד מוגבלת והם לא יכולים לאכוף את מה שקורה שם. עם הסקרים שלנו ועם התמונות שלנו, קורים שם דברים מזעזעים. אנחנו לא מדברים רק על דברים טכניים שהם גם חשובים כמו צביעת מעברי חציה, פסי האטה, תאורה וכדומה, אלא גם על דברים שמונעים התפרצות של תלמידים לתוך הכביש.

כאן אדוני היושב ראש אנחנו מזהים לקונה גדולה בין הנציגים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הלא הם מנהלי מטות הבטיחות, שרוצים לעשות אבל ידיהם קשורות גם מבחינת סמכות וגם מבחינה תקציבית והדבר הזה צריך להיאמר כאן. שאלת כמה פעמים למה אין למעשה דריסת רגל של הרלב"ד בשטח. לשיטתנו הם אמורים להיות אותו הגורם. שוב, הנתונים מלמדים על תמונת מצב עגמה.

מעבר לתפיסת העיר הבטוחה וכל הדברים שנאמרו כאן, למיתון התנועה יש חשיבות גדולה, להוסיף תמרורים ודברים כאלה ויותר לאלץ את הנהגים – לא רק תמרור עצור אלא לאלץ באמצעות פסי האטה ושיטות נוספות – להאט את מהירות הנסיעה. הדבר הזה צריך להיות בשוטף. צריכות להיות בדיקות שוטפות ולא רק פעם אחת בשנה במקרה הטוב.

נושא נוסף שלא עלה כאן הוא איך התלמידים מגיעים לבית הספר. יש לקונה מאוד גדולה שאני חושב שהוועדה יכולה לפתור וזה מה קורה בהסעות התלמידים לבית הספר. בהרבה מוסדות חינוך, הרבה מהם בפריפריה הגיאוגרפית, הרבה מהם בחברה הערבית ובמגזר החרדי, הילדים נוסעים בהסעות. מה שקורה בהסעות האלה מבחינה חינוכית זה נושא בפני עצמו אבל גם מבחינה בטיחותית, זאת קטסטרופה. מספרי תלמידים גדולים מן המותר, איכות ותקינות האוטובוסים, משהו שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת. אנחנו מפגרים בנושא הזה שנות דור.

התייחסות קצרה ללימודי חינוך תעבורתי, גם בהתייחסות לדבריה של ליאור, נציגת מועצת התלמידים. בעניין הזה אנחנו קודם כל מברכים. צריך לזכור שמה שהיה עד לא מזמן זה שהתלמידים היו משננים תמרורים בלי להבין לעומק מה קורה, ניגשים למבחן תיאוריה, עוברים וזהו. מה שמקדם משרד החינוך זה למידת עומק וכאן זה באמת ארוך יותר מאשר רק ללמוד למבחן כדי לעבור אותו אלא ללמוד על הרבה סוגיות גם ערכיות, גם סוגיות של לחץ חברתי, גם של כלים חשמליים, גם של תפקיד הנוער בהקשר הזה. יש עוד הרבה לאן להתקדם ואיך לשכלל את התוכנית הזאת, אבל אני חושב שראוי לשמוע את מועצת התלמידים ושכן ידברו עם משרד החינוך מצד אחד ומצד שני התוכנית הזאת מבורכת וצריך להגדיל אותה - התוכנית של המניעה – ולהסתכל על זה כנושא רציני, ארוך טווח ולא משהו נקודתי. אנחנו רואים את בתי הספר מתקרבים ומתקדמים לנושא הזה ואנחנו מברכים את מה שעושה משרד החינוך בתחום הזה.

תודה רבה. תודה גם על הסרטון המזעזע שהעברתם לנו והקרנו בתחילת הישיבה.

היושב ראש, אם אפשר להתייחס למשהו קטן שאמר רז. תיקון מסוים. יש מנהלי מטות בטיחות שהם עובדים של הרשות המקומית באחוז משרה כזה או אחר והם אמונים על ההפעלה של כל מטה הבטיחות באותה רשות מקומית. יש מנהלי אזורים שהם עובדים של הרלב"ד. כל אחד מהם אחראי על מספר רשויות מקומיות מסוים בארץ. העבודה של אותם מנהלי אזורים וגם מנהלי מטות, לא מסתכמת רק בהוצאת דוחות אלא כל השנה כולה עובדים מול הרשויות המקומיות כדי לראות איך מטפלים בליקויים האלה. העבודה הזו היא לא פשוטה גם מבחינה תקציבית וגם מבחינת אנשי מקצוע שחסרים.

פורום ועדי ההורים היישוביים, אמיר מזאה.

צוהריים טובים. אני רוצה להודות על ההזמנה לדבר כאן. אני אשתדל להיות מאוד מאוד תמציתי. כמו כל דבר בחיים, זה מתחלק לשלושה חלקים כאשר הנושא האחד הוא נושא התשתית ודובר עליו כאן לא מעט אבל אני רוצה להתייחס בנושא הזה לשני דברים. האחד, ההמלצה על אישור בטיחותי. נכון שאי אפשר לעשות את זה לבית ספר כי זה אישור שמתקבל על בית הספר ועיקר הבעיה היא מחוץ לבית הספר אבל זה צריך להיות אישור לרשות על ידי יועץ בטיחות עם הנחיות בטיחותיות לכל בית ספר ולא אישור לבית הספר כפי שזה קיים היום.

הנושא של ועדות תחבורה ברשויות המקומיות. היום אין חובה על זמנים לפגישה. אני יודע שיש תהליך של תיקון חקיקה בנושא הזה ואנחנו נשמח שהנושא הזה יקודם.

אין חובה לכנס?

למועדים קבועים של התכנסות של הוועדה. ברצות ראש הרשות או יושב ראש הוועדה, הוא יבצע את זה. זה משהו שיחסית מאוד מאוד פשוט לסדר.

הנושא השני הוא נושא החינוך, גם החינוך שמבוצע על ידי המשטרה למשטרות הזה"ב שלטעמי זה כלי חינוכי, לא הקטע של המשמרות אלא הקטע שמוקנה דרך זה. דיברתם על 1,400 בתי ספר שמשתמשים בזה אבל שאר בתי הספר שלא משתמשים בזה, זה פשוט חבל כי אנחנו מפסידים הרבה מאוד. הנושא הנוסף בחינוך הוא צורך השילובים בעל יסודי. אני מצטרף לדבריה של ליאור. במסגרת הקורונה ובמסגרת השנה וחצי האחרונות עברנו בהרבה מאוד תחומים ללימוד סמסטריאלי. ללמוד נושא בסמסטר ולא לימוד נושא בשנה. בוודאי בתחום הזה, זה משהו שיכול לשפר ולהקפיץ את הרמה. אני חושב שזה כלי שיעזור מאוד לא להעביר אותו כנושא שנתי אלא כנושא סמסטריאלי.

הנושא האחרון הוא בקשר להתנדבות. אנחנו גם כהנהגת הורים וגם כמתנדבים באור ירוק ובנשק וסע, זאת התרומה שלנו אבל זאת אקסטרה. אנחנו לא יכולים לכסות על הכול ואנחנו חייבים את המחוקק ואנחנו חייבים את הרשויות אתנו. נכון להיום, סליחה על הביטוי, יותר מדי אנשים שהם משוגעים לדבר עושים את זה ובהרגשה שלנו – ויכול להיות אני טועה וכולם מתאמצים – כשיש יותר מדי משוגעים לדבר, יש פחות מדי רגולציה.

תודה רבה. הדובר האחרון יחיאל מונטג, עמותת עיניים בדרכים. האיש שהמציא את נשק וסע.

שלום. תודה רבה. אני חייב לנפץ מיתוסים. תקציב. דובר כאן הרבה על תקציב. אני אומר לכם באחריות מלאה שעלות יישום נשק וסע ושיפור התשתית ליד מוסד חינוך, בממוצע הוא 3,000 שקלים בלבד ויש מאחורינו 17 שנים של פעילות כזאת. זה אפשרי ולכן התקציב כאן הוא לא הנושא הקריטי.

עוד מיתוס. כפי שאמר חבר הכנסת שחאדה. אני הגעתי לכנסת במיוחד ופגשתי את חברת הכנסת אימאן יאסין וחבר הכנסת מנסור עבאס והצעתי את המיזם בחברה הערבית. אני עדיין מחכה לטלפון. תרצו – תקבלו. זה לא עולה כסף.

לנושא החשוב. בישראל יש כיום כ-1,8 מיליון תלמידים שהם כ-20 אחוזים מאוכלוסיית תושבי המדינה. מאות אלפי אזרחים מסיעים את התלמידים. כלומר, כרגע מאוכלוסיית המדינה מוסעת למוסדות החינוך ומהם. יש לתת עדיפות עליונה בסוגי התשתיות סביב מוסדות אלה. הנימוק העיקרי הוא הנימוק הבטיחותי ושמירה על חיי אדם אך גם העובדה שהתנועה ברשויות בכלל מושפעת מאוד מהתנועה סביב מוסדות חינוך. יש לכך גם משמעויות סביבתיות וכלכליות מבחינת פקקי תנועה, בזבוז זמן, זיהום אוויר וכולי. לכן יש לטפל מיידית בנפגעים בסביבות מוסדות חינוך ולא לדחות את הטיפול עד אין קץ.

חבר הכנסת טופורובסקי, ביחד עם הרלב"ד, היועץ המשפטי של הרלב"ד, נפגשנו אתך ודיברנו על תיקון פקודת העיריות. מה שקורה היום, כמו שאמיר אמר, הטיפול בסביבת מוסדות חינוך, בנפגעי תשתית, היא וולנטרית לחלוטין. יש לי דוגמאות אמיתיות של סכנת נפשות כאשר כמעט ונהרגו. שבועיים אחרי שכמעט קרה אסון, הכול טופל. מסתבר שפקודת העיריות והרשויות המקומיות מאפשרת וכל אחד פועל לפי ראות עיניו וזה וולנטרי. זה צריך להיפסק. בבקשה, תן לזה קדימות. ברגע שזה יסתדר, ראשי הערים יהיו מחויבים לטפל בתשתיות בסביבת מוסדות חינוך ועל הדרך הם גם יחסכו הרבה כסף, ואיך זה יקרה, אני אוכל להסביר בלי בעיה.

דבר אחרון. היו כאן כמה סופרלטיבים מאוד נחמדים על העמותה ועל הפעילות שלנו ועדיין אנחנו מדשדשים במקום מבחינת סיוע ממשלתי. אנחנו מאוד נשמח עם תוכל גם אתה כי כשהעמותה תקבל סיוע, הרבה יותר בתי ספר יוכלו ליהנות מהמיזם. תודה רבה.

תודה רבה. מיכה בר מאיר, מרכז לטכנולוגיות חכמות לתחבורה.

אנחנו עוד בתקופה שמוסקוביץ היה מנכ"ל הרלב"ד פיתחנו מערכת שנקראת מעבר חציה פעיל שמפעילה על ידי לחיצה על כפתור. יש לכם סרטון שמצורף בצ'ט ומי שרוצה, יכול לצפות בו. פיתחנו את המערכת בצורה כזאת שילד או כל מי שרוצה לעבור במעבר חציה מגיע אל מעבר החציה וחייב ללחוץ על כפתור שמפעיל את התאורה בזמן חושך, מפעיל תמרורים מהבהבים שמעבר החציה פעיל ואכן מישהו מתכוון לעבור בו. עשינו פיילוט בכפר ורדים במשך חמישה חודשים והפיילוט הראה שזה עובד טוב. יש מחקרים בעולם שמוכיחים את זה כבר למעלה מ-20 שנים. פנינו כמה פעמים אל הרלב"ד כדי שילוו את ההיתכנות של זה בערים גדולות, כי זה היה התנאי של משרד המדען הראשי במשרד התחבורה.

הרלב"ד חזרו אליך?

פעם אחת נפגשנו ולא יצא שום דבר.

אנחנו נחבר בינך לבין שניר ואחר כך אתם תדברו.

תודה. אני מזמין אתכם לראות איך זה עובד.

מקס, התייחסות אחרונה שלך ונסכם.

התייחסות אחרונה וקצרה. רציתי לומר לנציג ועד ההורים שכל מנהל בית ספר שמלמד את תוכנית החינוך התעבורתי, רשאי בשיקוליו הוא להפוך את זה ללימוד סמסטריאלי ולא כל השנה.

תודה רבה לכל מי שהגיע, גם פיזית וגם ב-זום ותודה רבה לכל מי שעוסק בזה באופן שוטף. אנחנו גילינו שיש לנו שני תחומים, האחד הוא החינוך והשני הוא התשתיות. התחום השלישי שנוגע לכל, הוא התכלול של כל הנושא הזה. אני אנסה בסיכום להקיף את כל מה שנאמר כאן. אנא שימו לב לכל הפרטים של הסיכום כי אלה משימות למשרדים השונים.

הועדה קוראת למשרד החינוך לפעול לכך שתהיה חובה על כל בתי הספר בארץ למנות רכז זהירות בדרכים שיהיה אחראי גם בין היתר לדאוג לבטיחות הילדים שמגיעים בבוקר לבית הספר ובצוהריים כשהם מתפזרים לביתם וכן לבחון את הכנסת פעילות נשק וסע לכלל בתי הספר.

הוועדה רואה לנכון ליצור תו תקן מחייב לבטיחות בדרכים בסביבת בתי ספר.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לנהל פיקוח ומעקב צמודים על מנהלי בתי הספר שאכן מיישמים את חוזר המנכ"ל בנושא ושיבינו שחוזר המנכ"ל מחייב הוא חובה והוא אינו רשות.

הוועדה קוראת למשרד האוצר ולמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לשבת ולפתור את הקיצוץ הלא הגיוני בתקציב של מטות הבטיחות של הרשויות העירוניות. לפי מה שנאמר לנו 80 אחוזים קיצוץ. לעדכן את הוועדה על החלטות שנתקבלו כתוצאה מהישיבה הזאת עד לתאריך 31 בדצמבר 2020.

הוועדה תעביר למרכז השלטון המקומי ולמשרד הפנים את רשימת הרשויות שלא ניצלו את התקציבים שהועברו להן ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומבקשת לפעול בדחיפות מול רשויות אלה כדי שינצלו את התקציב לליקויים ליד מוסדות חינך קודם כל ולפני שאר הדברים.

הוועדה קוראת למרכז השלטון המקומי ולמשרד הפנים לוודא כינוס קבוע של ועדות הבטיחות בדרכים ברשויות המקומיות.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לפעול בדחיפות להחרגת כניסת המדרכים, שוטרים, שוטרים קהילתיים של משמרות זהירות בדרכים לבתי הספר כדי להכשירם כמו שצריך לפעילות משמרות הזהירות בדרכים.

הוועדה קוראת למשרד החינוך, למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, למשרד האוצר, למשרד הפנים, לרלב"ד ולרשויות המקומיות לשבת בשולחן עגול לדון בבעיות בתי הספר שלהם יש בעיות תשתיתיות שלא מאפשרות הפעלת משמרות זהב ולראות איך ניתן ליצור סביבה בטיחותית עבור הילדים שלומדים בבתי הספר ולדווח לוועדה על כך.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לבחון את החינוך התעבורתי גם לילדים הלומדים במוסדות הפטור החרדי בהם לומדים רוב ילדי החינוך החרדי. חשוב שגם הם יקבלו את החינוך התעבורתי כמו יתר ילדי ישראל.

הוועדה קוראת למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפעול מיידית לזירוז ועזרה לרשויות המקומיות הרבות שלא ניצלו את התקציבים לתיקון ליקויים ולפרויקטים תחבורתיים ולנהל מעכשיו בדיקה מול התקציבים שמועברים ומול הרשויות כדי לוודא שכמה שיותר פרויקטים יבוצעו ולעזור לרשויות החלשות במיוחד לשם ביצוע פרויקטים אלו.

הוועדה מבקשת ממרכז השלטון המקומי ומכל ראש רשות וראש מועצה בארץ לבדוק היטב את הדוח של הליקויים שמועבר אליהם מהרלב"ד ולפעול בדחיפות לטיפול הליקויים שבתוך תחומם בסביבת בתי הספר.

הוועדה קוראת למשרד החינוך ולנציגי מועצת התלמידים לשבת בהקדם האפשרי על סוגיית התכנים של החינוך התעבורתי לכיתות י' ועל הכשרת והדרכת מורים מקצועיים שידריכו את התלמידים ואת יתר הטענות שעלו על ידי נציגות מועצת התלמידים.

אני מודה לכם. אנחנו עוסקים כאן בחיים של הילדים שלנו וזו עבודה שהיא עבודת קודש. תודה רבה על העיסוק שלכם ובהצלחה

הישיבה ננעלה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:21.