פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



10
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
07/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 107
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"א (01 בדצמבר 2020), שעה 11:38

הסחר בהיתרי תעסוקה גורם לפגיעה בעובדים הפלסטיניים – ישיבת מעקב בהמשך לדיון מהיר לבקשתו של חה"כ אוסאמה סעדי

חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר
סעיד אלחרומי

סונדוס סאלח
אוסאמה סעדי

אפרת לב ארי - ממונה עובדים זרים ופלסטינים, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין

שי כרמונה - ס' רמ"א, משרד הביטחון וצה"ל

איילת דהאן - היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

איל זוננפלד - מנהל האגף לביקורת נושאית, משרד מבקר המדינה

שלי נחום - מטפל בתיק עובדים פלסטינאים, הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות

גיורא ואלה - מנהל מח' פיתוח עסקי וקשרי ממשל, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה

פלורינה הלמן לוין

אסתר מימון


הסחר בהיתרי תעסוקה גורם לפגיעה בעובדים הפלסטיניים – ישיבת מעקב בהמשך לדיון מהיר לבקשתו של חה"כ אוסאמה סעדי

אנחנו בישיבת מעקב בהמשך לדיון מהיר שנערך, לבקשתו של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בסוגיית הסחר בהיתרי תעסוקה שגורם לפגיעה בעובדים הפלסטיניים. היה פה דיון רציני בסוגיה הזאת בפעם הקודמת, ואכן נאמר לנו שיש שינויים בדרך, ולכן נערך דיון המעקב הזה. היו לפחות פרסומים תקשורתיים שאכן חל שינוי, אז נתחיל עם משרד המבקר בקצרה על הדברים דורשי השיפור, שבהם דנו, ואנחנו נראה מה מהם אכן השתפר.

כמו שצוין בדיון הקודם, העלינו את עיקרי הבעיות במודל הקיים, שגורם לכך שעובדים פלסטינים שמעוניינים לעבוד על פי מכסות התעסוקה שמדינת ישראל מקצה, נדרשים פעם אחת להירשם אצל גורם פלסטיני בצד הפלסטיני, כדי לקבל את אותן רשימות מהצד האחד, מהצד השני ההצעות ניתנות למעסיקים ישראלים, שבחלקם רושמים הקצאות מעבר למה שהם נדרשים, וכך מייצרים יכולת סחר באותם היתרים. משני הכיוונים אותו פועל, עובד פלסטיני, יוצא נפסד, מכיוון שהוא משלם את זה בשכרו.

בדצמבר 2016 ממשלת ישראל אישרה מודל תעסוקה חלופי חדש וקבעה לוח-זמנים ליישם אותו. לצורך העניין המודל הזה לא יושם עד נכון להיום, דצמבר 2020, למעט פיילוט שהתחילו לעבוד עליו באזור התעשייה עטרות.

בדיון האחרון, באוגוסט, הגורמים השונים העלו חסמים כאלה ואחרים שמעכבים את התהליך אחרי שכולם הסכימו על החשיבות שלו. החסמים האלה נוגעים לנושאי כוח-אדם, העסקה של עובדים במינהל האזרחי, היבטי מחשוב, טכנולוגיה וכיוצא באלה, שלא יושמו ועוד לא הביאו לבשלות של אותו מוקד, ופה עצרנו.

תודה רבה.

כבוד היושב-ראש, אני מאוד מודה לך על הדיון החשוב הזה, שהוא דיון מעקב על הישיבה שהייתה לפני מספר חודשים, שיזמתי כדיון מהיר. כמובן מדובר בהמשך של הדיון בעקבות ההוראות והנהלים החדשים, שאמרו לנו בישיבה הקודמת שהם מגבשים. לקראת סוף השנה יסיימו את עבודת המטה ויקבעו נהלים חדשים, ואכן אנחנו רואים שהתפרסמו נהלים חדשים והנוהל הזה נכנס לתוקף כבר ביום 6 בדצמבר 2020. היום אנחנו ב-7, זאת אומרת אתמול.

העניין הוא, כבוד היושב-ראש, איך שדוח מבקר המדינה דיבר על זה, להפסיק לחלוטין ולגדוע מהשורש את התופעה הנלוזה, מה שנקרא "דוח סחר בהיתרים", שבסופו של יום עובדים פלסטינים, על מנת לקבל היתר עבודה בישראל, היו נאלצים לשלם בערך 2,500 שקלים עד 3,000 שקלים מהשכר שלהם, והיו תופעות של מאכרים ומתווכים, והייתה תעשייה שלמה סביב ההיתרים האלה, והמטרה הייתה להפסיק את התופעה הזאת.

עיינתי בנהלים החדשים ובהוראות החדשות ויש דברים חיוביים, ואני מקווה שהם יביאו להפסקה של התופעה הזאת. למעשה ההיתר ניתן לעובד הפלסטיני כהיתר עבודה בענף הבניין ולא אצל מעסיק ספציפי, והוא יכול לחפש ולעבוד אצל כל מעביד או כל קבלן שהוא רוצה, וגם אם הוא יפסיק לעבוד אצל אותו מעביד או אצל אותו קבלן, ההיתר שלו לא מופסק אוטומטית, אלא ניתנת לו אפשרות של 60 יום על מנת שיוכל למצוא מעסיק אחר.

אני מקווה שעכשיו העובד הפלסטיני יכול לקבל היתר עבודה, ואז גם כוח המיקוח שלו מול המעסיק, גם הוא עכשיו יכול להיות יותר גדול, על מנת לשמור על זכויותיו ועל תנאי ההעסקה שלו, להבדיל מהמצב הקודם, כשלמעשה המעסיק עם היתר ההעסקה שלו היה יכול לקבוע את התנאים ואת הזכויות.

ממילא תמיד הכוח הוא בידי המעביד, גם במצבים רגילים, אבל אצל העובדים הפלסטינים, ברגע שיש לך היתר תעסוקה, אמצעי המיקוח של העובד הפלסטיני הם נחותים.

יש לי כמה הערות. למה זה רק בענף הבניין? אומנם רוב העובדים הפלסטינים אכן עובדים בענף הבניין, אבל יש חלק שעובדים בענף החקלאות, בענף התעשייה והשירותים.

כשנפנה לגורמים הרשמיים, תוכל לשאול אותם את השאלות.

מה שחשוב לי, אדוני היושב-ראש, ההחלטה מ-2016. החלטה 2174 דיברה על ייעוד אופן הקצאת היתרי עבודה והבטחת תנאי העסקה הוגנים לעובדים פלסטינים. ואני אומר בעניין הזה של תנאי ההעסקה ושכר, יש את התופעה הידועה אצל עובדים פלסטינים, שזה דיווחים פיקטיביים, גם מבחינת ימי עבודה וגם מבחינת שכר העבודה. זאת אומרת, גם אם עובד בניין מקצועי מקבל 600-500 שקל ליום, אז בתלוש שלו תמיד רשום שכר המינימום בלבד, וגם אם הוא עובד 20 יום, אז רושמים את המינימום בשביל שיקבל את ביטוח הבריאות, שזה 12 ימים. ראיתי שצריך יומן העסקה, דיווח וכל זה, אבל הרי בתוך עמנו אנחנו יושבים ואנחנו יודעים שעובד מקצועי שבא והיה מוכן לשלם 2,500 בשביל ההיתר שלו, לא היה מגיע לעבוד בשביל 5,000 שקל בחודש. יש עובדים מקצועיים שהיו מקבלים 500, 600, 700 שקלים, אבל בתלוש היה רשום רק השכר המינימלי, וכמובן זה פגע בזכויותיהם, בין אם זה זכויות פנסיוניות, בין אם זה חופשות, הבראה, ביטוח מחלה – כל הדברים האלה. אני מבקש אחרי שנשמע אותם שכמובן נפנה עוד כמה שאלות.

ברשותך, אני הולך לכמה דקות להצביע בוועדת הפנים על הקמת ועדת משנה בראשות חברתי, סונדוס סאלח, ואני חוזר להמשך הדיון.

אין בעיה. לא בטוח שאנשים שזימנו לדיון הזה גם יכולים לענות.

בסדר, אבל אני מעלה את זה.

אני רואה שכרגע לא מחובר לנו אף אחד ממשרד הביטחון וצה"ל. אני מבקש שיהיה מישהו בסוף, המינהל האזרחי או המתפ"ש, מישהו ממי שמופיע לי פה. אני רוצה להתחיל עם איילת דהאן, היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים.

בוקר טוב. כמו שעו"ד דינה דומיניץ אמרה בישיבה הקודמת, אנחנו לא הגורם המקצועי שמתכלל את הנושא.

איזה גורם במשרד המשפטים ניסח את התקנות החדשות האלה?

הנוהל הוא שרשות האוכלוסין וההגירה. במשרד המשפטים הכתובת היא עו"ד לינא סאלם.

אולי נדבר איתה יותר מאוחר. תודה לך.

אני מבקש את רשות האוכלוסין, עו"ד אפרת לב ארי. האם את יכולה לתאר לנו את השינויים מהמצב הקודם למצב החדש?

בוקר טוב. ברשותך, אדוני היושב-ראש, בגדול, הנוהל שלנו מתוקף הסמכות שלנו להסדיר מתן היתרי העסקה למעסיקים של עובדים פלסטינים, לפי חוק עובדים זרים – הנוהל שלנו התמקד בכל מה שקשור להיתרים למעסיקים ולא רישיונות לעובדים, שעליהם יוכל לדבר המינהל האזרחי.

הנוהל החדש שנכנס לתוקף אתמול קובע שהיתרי העסקה בענף הבניין יינתנו מעתה ואילך ללא מכסה מספרית, כפי שהיה עד עכשיו, אלא היתר עקרוני להעסקה בענף הבניין.

בימים האלה ממש, החל מאתמול, אנחנו מחליפים למעסיקים את ההיתרים הקיימים, במקום מכסה מספרית יהיה להם היתר עקרוני כפי שאמרתי. יש במקביל הליך של הסברה למעסיקים, נוכל להעביר גם לוועדה סרטון נחמד שפרסמנו. זה ברמת העיקרון מה שקורה מבחינת היתרי העסקה.

לגבי הרישיונות, כמו שאמרתי, המינהל האזרחי יוכל להרחיב.

ברור. תודה. שלום, שי כרמונה, מה השתנה בעולמו של העובד הפלסטיני עם התקנות החדשות האלה?

רק לתת סטטוס קצר, כי כן התקדמנו מאז הוועדה הקודמת שהייתה בסוף אוקטובר. אם אתם זוכרים בסקירה הקודמת חילקתי את הסקירה למספר צירים. בציר הטכנולוגי התקדמנו ויצאנו למכרז. יש לנו כבר חברה זוכה שעוזרת לנו לאפיין את האפליקציה ואת האתר שאמורים להיכנס אליו. בנינו all jobs לעובדים הפלסטינים. החברה תאפיין לנו את האפליקציה ואת האתר הזה, אני מאוד מקווה עד סוף השנה, ואז נצא למכרז לחברה מפתחת. כל האירוע הזה אמור לקחת משהו כמו שלושה-ארבעה חודשים, ואז יהיה לנו מאגר ממוחשב שעובד יוכל להיכנס לאתר או מעסיק יוכל להיכנס לאתר, יוכלו לדבר ביניהם ולהתחבר ביחד בלי ניהול של מכסות על ידי המעסיק ובלי שום דבר שהוא קצת עקום בכל שיטת ההעסקה הזאת. זה אזור אחד.

באזור השני, בהקשר של המשאבים. קיבלנו 11 תקנים לטובת יישום מודל התעסוקה. חמישה מתוכם כבר מאוישים ועובדים, ובשישה אנחנו יוצאים יחד עם זרוע העבודה למכרזים חיצוניים, ואני מקווה שנצליח ליישם את זה ולאייש את התקנים האלה בהקדם.

ב-6 בדצמבר נכנס הנוהל החדש של רשות ההגירה לתוקף. מה שאומר הנוהל הזה, ובהשפעה גם עלינו כמינהל האזרחי, ובטח ובטח על העובד בקצה, שבסוף הוא מתנהל ישירות אל מול המעסיק, בלי שום מכסה.

מה שהיה קורה לפני הנוהל הזה, שמעסיק היה מקבל לצורך העניין עשרה היתרים, עשר מכסות להיתרים, היה מעסיק שניים ו"שוכר" בשמונה האחרים. היום זה כבר לא קיים. המכסה היא מכסה אישית. משרד הבינוי והשיכון בנה מדרגות לגודל או לכמויות העסקה. קבלנים גדולים יוכלו להעסיק X פועלים בלבד, העובד יוכל להתנהל ולעבור בין מעסיק למעסיק, תלוי כמובן בתנאים, בשכר, איך שטוב לו.

יש לנו פיילוט מאוד מאוד מוצלח באזור התעשייה עטרות, שאנחנו כבר כמה חודשים מנהלים אותו. הוא עובד מעולה, מצוין. גם הטכנולוגיה גם שיטת ההעסקה הזאת וגם הניוד של העובדים, שהם מחליטים על הניוד הזה, וזה עובד מאוד טוב בעטרות, כאיזה סוג של מיקרוקוסמוס.

כמובן ככל שנתקדם על ציר הזמן, אנחנו גם נסייע למשרד הבינוי והשיכון בהקשר של קידום מבחני המיון והסיווג לכל מיני מקצועות שונים בענף הבנייה.

האם יש לכם בקרה או אינדיקטורים שאומרים שאכן זה הביא לשיפור במצב?

אנחנו ממש בתחילת התהליך, אדוני היושב-ראש. ב-6 בדצמבר, אתמול, הנוהל החדש נכנס לתוקף. קשה לי להגיד לך. נשמח להעביר דוח סטטוס כמה שבועות מהיום, חודש מהיום, כדי לתת לך אינדיקציה בהקשר הזה, זה מוקדם מאוד מאוד.

ברור. אפרופו גם הדברים שאמר חבר הכנסת סעדי, האם יש צעדים שאתם שוקלים עכשיו בעקבות השינוי המבורך הזה לתיקון המצב בתמונה המאוד עגומה של העסקת עובדים פלסטינים?

אני חושב שאם נצליח להתקדם עם הסיפור הזה של הטכנולוגיה, האפליקציה הזאת מאוד תשפר, היא תצמצם מגע יד אדם, ותצמצם מאוד את תופעת המאכרים למיניהם. וזה יכול להיות מאוד טוב. אנחנו חייבים לקדם את הסיפור הזה. זה עניין של מכרזים ופיתוחים טכנולוגיים. אנחנו מאוד נרצה על ציר הזמן גם לבנות את מערך ההכשרות הזה, כדי שפועלים יוכלו להתמקצע במקצועות רלוונטיים ולא לעשות הכול מהכול. וגם זה ביחד עם משרד הבינוי והשיכון.

אנחנו עובדים הרבה מאוד על הסברה. יצאנו גם בסרטוני הסברה באתר של המינהל האזרחי ושל מתפ"ש וגם בכל מיני מסרים למעסיקים, למועסקים, במעברים אנחנו מחלקים פליירים כאלה ואחרים.

אני חושב שאם נעמוד בצירים האלה, אני מאוד מקווה שעד אזור מרץ-אפריל 2021 אנחנו עם מודל שלם, מלא, עומד לחלוטין בכל מה שאמרנו.

דבר אחרון. אתה מדבר על אפליקציה. הרשת הסלולרית באיו"ש היא לא בדיוק כמו פה. זה גם מגיע לפועל הפשוט בכפר הפשוט?

חד-משמעית. ברגע שתהיה פריסה סלולרית ודור 3 מלא ודור 4 אפילו באיו"ש – אנחנו כרגע בתהליכים עם העניין הזה – ברור שככל שהרשת הסלולרית והטכנולוגיות משתפרות בהקשר הזה, מעבר לזה שזה כמובן מכניס המון כסף לכלכלה הפלסטינית והמון משרות בפנים, בתוך יהודה ושומרון ובתוך הערים הפלסטיניות, זה גם ישפר מאוד את הקומוניקציה הסלולרית בכל החיבורים לאתרים האלה ולאפליקציות האלה. אנחנו בתוך האירוע הזה.

תודה רבה, גם על המעשה וגם על הדיווח. מי נמצא איתנו כאן?

אני עורך דין מטעם הסתדרות הבניין החדשה. אני בתפקיד שלי אמון על הוועדות הפריטטיות בענף, אנחנו מטפלים בסכסוכים בין קבלנים לעובדים בענף הבניין בהיקפים מאוד גדולים. למעלה מ-1,000 תיקי פרט בשנה. אני נפגש עם הפועלים הפלסטינים יומיום.

אנחנו רואים כל מה שדיברו עליו חברי הכנסת הנכבדים פה, אנחנו רואים את זה בעיניים. התופעה לא כל הזמן קורית, אבל באחוזים מסוימים היא אכן קורית. אנחנו נתקלים בזה. יש לי מעסיקים שמכירים את העובד, והוא אכל אצלם בבית ועבדו איתו ביומיום, ויש מעסיקים שבפעם הראשונה נתקלים אצלנו בדיון על הזכויות של העובד בהווה, פעם ראשונה שהם רואים אותו.

אנחנו כמובן תומכים בכל המהלך שעושה פה הוועדה, אבל אנחנו צריכים לתת את הדעת לעוד כמה דברים.

פעם אחת העובדים עצמם יקבלו היתר אישי לעבוד אצל כל מעסיק שהם יבחרו בו, אבל בפעם השנייה יינתן פה אישור עקרוני לקבלנים מסוימים להעסיק את אותם עובדים.

צריך לראות מה הקריטריונים שהקבלנים הישראלים יצטרכו לעמוד בהם בשביל לקבל את אותו אישור עקרוני. אם אנחנו נעשה - - -

אני מניח שאם אתה רשום בפנקס הקבלנים, או שיש לך סרטיפיקציה מטעם מדינת ישראל - - -

אם ככה, זה בסדר. אם יהיו קריטריונים יותר מקשיחים אנחנו עוד פעם חוזרים לאותה תופעה שסוגרים את זה לקבוצה מסוימת של קבלנים.

צריך לראות אם הקריטריונים יהיו מקילים ושיאפשרו פיזור. בסופו של יום אנחנו צריכים להבין שהעובד, לפי מה שאני רואה את הוועדה, אלה השוכרים ברישיונות זה לא החברות המסודרות הגדולות, זה אותו קבלן שיפוצים שצריך היום עובד לאתר בנייה כזה וכזה. העובד הזה בסופו של יום הוא הצרכן הסופי. הקבלן הקטן הוא הצרכן הסופי, וצריך לראות שהוא יקבל את העובד, כי אחרת הוא יצטרך לקחת רישיון מאיזה קבלן גדול שיקבל היתר על סמך הקריטריונים האלה.

מצד שני, צריך גם להבטיח שהקבלן יכול לשלם את כל הזכויות הסוציאליות של העובדים, ויכול בכלל לעמוד במשכורת שלהם, שלא יהיה חאפר לגמרי, כי אחרת עוד פעם אנחנו חוזרים שאי-אפשר לשלם משכורת, ושכרנו יהיה בהפסדנו.

לגבי האפליקציה הסלולרית ששמעתי עליה, אני חושב שזה נהדר, ואנחנו מדברים על נקודת ראייה שלנו, אבל מהניסיון שלי, ומהאנשים שאני רואה בוועדות, אנשים לא באים עם סמרטפונים ולא באים עם טלפונים חכמים, ואני לא בטוח כמה הם ידעו להפעיל אותה, וגם על זה צריך לתת את הדעת, איך מנגישים את כל הדבר הזה.

שאלתי את המינהל האזרחי. באיו"ש אין - - -

הם דיברו, המינהל?

כן. הם דיברו. אפשר להעלות אותם עוד פעם. כמו שהוא אמר בצדק, באיו"ש אפילו דור 3 - - - ואני לא יודע כמה אפליקציות זה באמת פתרון. אנחנו כבר לא זוכרים אם האפליקציות הגיעו אלינו עם דור 2 או דור 3, כי אנחנו עוד מעט ב-5. אני לא יודע כמה למישהו באיזה כפר, באיזה מקום, זה רלוונטי. תודה, בבקשה גיורא.

שלוש נקודות קצרות. קודם כול, הקרן הוקמה מתוקף ההסכם הקיבוצי בין התאחדות הקבלנים בוני הארץ לבין הסתדרות עובדי הבניין, התעשיות הנלוות, ואנחנו מפתחים את הענף, משקיעים בהכשרות מקצועיות ובטיחות, פיתוח פיילוטים וכן הלאה.

אני חושב, חבר הכנסת סעדי, שמנסים לתאם איתך למשל להגיע עם ועדת המשנה לפיילוט שלנו של הכשרת בטיחות לעובדים פלסטינים בבית צפאפא, זה אחד הדברים שהקרן באמצעות מטה הבטיחות בבנייה מקדמים.

אני רוצה להתייחס למה שחסר בנוהל וזה שני דברים קריטיים. האחד, זה פלטפורמה או אמצעים אפקטיביים מוכחים לשדך בין מבקשי עבודה לבין מציעי עבודה. אם זאת אחת ממטרות הרפורמה, היא כרגע פשוט לא מיושמת, וחייבים לתת על זה את הדעת, והדבר השני זה מערך של הכשרה.

יש לי שאלה מבורות, אולי לא לכם, ואולי למינהל האזרחי. בסוף חברת כוח-אדם זה לא דבר מגונה. מאכר שלוקח מתחת לשולחן, ולוקח דמי תיווך שערורייתיים כמו 2,500 שקל זאת הבעיה. למה אין לצורך העניין בצד הפלסטיני או בצד הישראלי חברות כוח-אדם שעוסקות בזה בצורה מסודרת והן גם ידעו להגיע לאנשים שאין להם אפליקציה? זה לא חייב לעבור במכה אחת מתקופת האבן לעידן הסופר דיגיטלי.

לפני שתענה, גיורא, אני רוצה לענות לכבוד היושב-ראש שיש אלטרנטיבה שהיא יותר טובה מאשר חברות כוח-אדם וקבלני כוח אדם. יש בצד השני, משרד העבודה והרשות הפלסטינית. ואני בזמנו כשעבדתי והייתי יועץ משפטי של הרשות הפלסטינית, אני יודע שהיו דיונים ופגישות בין שני הצדדים, ומשרד העבודה הפלסטיני מוכן ומזומן ורוצה לקחת על עצמו את כל התחום הזה בצד הפלסטיני, הן מבחינת גיוס העובדים האלה, הן מבחינת מתן היתר זמני, הן מבחינת הסיווג הזה. וגם כל העניין הזה של תנאי העסקה. הייתה הצעה שכל התשלומים יועברו לא במזומן ולא בשחור, אלא באמצעות חשבונות בנק שהמעסיק ישלם את כל המשכורות האלה דרך העברה בנקאית, וככה גם נוכל לחסוך את זה. לכן אני אומר: לא צריך, לא חברות כוח-אדם ולא קבלנים. יש רשות פלסטינית, ועכשיו כשחזר התיאום בין הרשות לבין מדינת ישראל, אני חושב שגם בעניין הנוהל הזה חייבים לשתף את משרד העבודה הפלסטיני.

בסדר גמור. גיורא, תמשיך.

אני רק אשלים ואגיד שלעובדים פלסטינים שמועסקים בישראל יש חולשה מבנית בשוק העבודה, ואם רוצים לאזן את אותה חולשה מבנית צריך לייצר להם מנגנונים מרכזיים. אגב, בהקשר הזה אני אגיד לדוגמה שעובדים זרים, גם כן יש להם חולשה מבנית, ולהם יש מנגנונים מרכזיים, לדוגמה תאגידי כוח-אדם זר לבניין. אני לא אומר שזה בהכרח צריך להיות הפתרון, אבל התייחסו לחולשה המבנית ויצרו לה איזה פתרונות.

הנקודה האחרונה שאני רוצה להתייחס אליה זה לחשיבות העצומה של השקעה בהכשרה מקצועית ובמיונים. אם רוצים באמת לשפר את איכות העבודה, איכות הבטיחות בעבודה, את כוח המיקוח והיכולת של העובד הפלסטיני לדוגמה לשפר את שכרו, על בסיס מקצועיות, אם רוצים לקדם את הפריון בענף הבנייה וכן הלאה, חייבים לייצר מערך גם של מיונים, כפי שקיים לדוגמה לעובדים זרים, ממוינים בארצות המוצא שלהם, וגם הכשרות מקצועיות.

ואני אוסיף עוד משהו שאתה, יושב-ראש הוועדה, נגעת בו. אני חושב שביצוע של איזה מחקר אפקטיביות מלווה לרפורמה, שיבחן on going האם הרפורמה באמת אפקטיבית ועומדת ביעדים שלה, הוא משהו מאוד מאוד נדרש.

אני לא בטוח שמשרד העבודה והרווחה הישראלי צריך להיות אחראי. אגב, אם יעבדו עם משרד העבודה הפלסטיני. יכול להיות שזה גם יפתור את העניין של הכשרות מקצועיות, לאו דווקא משרד העבודה של ישראל צריך להיות אחראי על זה. חבר הכנסת אלחרומי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לדבריו של חברי אוסאמה בנושא מעורבות משרד העבודה הפלסטיני בנושא הזה. אני איש הדרום בקרבה למעבר מיתר, איפה שיש אלפי עובדים שמגיעים, חלק מגיעים בצורה תקנית דרך המעבר - - -

כשאתה אומר "מעבר מיתר" אני לא יודע אם אתה מתכוון למעבר או פשוט לאיפה שאין גדר.

בדיוק. מזרחית לו, איפה שאין גדר.

מה שמתחולל שם זה האי-סדר בהתגלמותו. אין סדר בכלל, ולכן העובדים האלה, גם הזכויות שלהם נרמסות, וגם יש פגיעה במקום העבודה, וכאן אני מצטרף לדברים של בטיחות העבודה. הרי גם הקבלן וגם היזם רוצים עבודה ורוצים שהעובד הזה יהיה מוכשר. אין מנגנון שיעשה את זה. ולכן אני מחזק את דבריו של אוסאמה, שחייבים ליצור מנגנון בתיאום עם הרשות הפלסטינית כדי לפתור את הסוגיה הזאת.

סונדוס סאלח.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, תודה רבה, אוסאמה, על הנושא המאוד חשוב, אתה עוקב אחרי זה שנים. אני רוצה להתייחס לסוגיית השכר דווקא. עובד פלסטיני בא לעבוד בגלל מחסור בעבודה בשטחים, והוא פוגש כאן ניצול לא טבעי. החוק הישראלי רוצה שיהיה שכר מינימום, משהו כמו 5,000, 5,800, והמעסיק עדיין רוצה להעסיק את העובד הפלסטיני. אבל הוא אומר לו: אני אעסיק אותך, אבל אני אשלם לך רק 2,500. בינתיים הוא מוציא לו תלוש שכר כמו שצריך, הוא נותן לו את הצ'ק על 5,800 או 5,000 שקלים, והוא גובה בחזרה סכום של 2,500 או 2,000 שקלים, כאילו שזה תמורת ההיתר שהוא עדיין מעסיק אותו או מאפשר לו לעבוד. זה גניבה, זה זיוף, בנוסף לפגיעה בזכויות הסוציאליות של אותם עובדים.

העובדים האלה פוגשים אתגרים וקשיים בכל הרמות, ובמיוחד בשכר, וזו פגיעה חמורה מאוד, וצריך לתת את הדעת עליה ולפקח יותר על איך המעבידים מנצלים את העובד הפלסטיני ברמת השכר ולהפסיק את הניצול הזה ולפקח איך ניתן השכר המלא שלהם.

נשאלת השאלה – אני אומר זה גם מדברים שלמדתי בדיון הקודם שלנו – נשאלת השאלה, איזו תופעה יותר רווחת, של מעביד שהופך את השכר מ-5,000 ומשהו ל-3,000 או של המאכרים שגובים ממך מראש את ה-3,000-2,500 שקלים?

זה יותר המאכרים.

לפעמים זה - - - אותו בן אדם שמעסיק.

התופעה הזאת, ויש בה עוסקים, ונאמר גם בדיון הקודם, זה בושה בצד הישראלי וזה בושה בצד הפלסטיני – יש בה עוסקים משני הצדדים של הגדר בהקשר הזה.

כבוד היושב-ראש, שאלת את המינהל האזרחי בעניין - - -

הינה, אני מעלה את המינהל האזרחי ואתה תשאל אותו.

מה השאלה, אדוני היושב-ראש?

חבר הכנסת סעדי, בבקשה.

הנוהל הזה מיועד אך ורק לעובדים פלסטינים בענף הבניין, יש עוד עשרות אלפים שעובדים בתחומים אחרים: חקלאות, תעשייה ושירותים – האם הנוהל הזה מיועד לחול גם על אותם עובדים? שאלה שנייה היא בעניין שיתוף הפעולה ביניכם ובין משרד העבודה הפלסטיני, אם קיים, ורצוי שיהיה גם דבר כזה.

תודה על השאלות. ענף הבנייה מכיל עשרות אלפי עובדים, ואנחנו רוצים להצליח בענף הבנייה שהוא הענף הכי גדול. כמובן ברגע שנצליח עם ענף הבנייה, נחיל את זה גם על ענפי החקלאות וגם על התעשייה ושירותים וננסה להתקדם עם זה גם לענפים האחרים, אבל אנחנו מדברים על כמה אלפים בודדים לעומת קרוב ל-65,000-60,000 בענף הבנייה.

חבר הכנסת סעדי, עד לפני שבועיים רצינו מאוד את התיאום ואת הקשר עם הרשות הפלסטינית בכל הערוצים, והם מסיבותיהם שלהם - - -

עכשיו זה חזר. ציינתי. אמרתי שעכשיו זה חזר, לכן השאלה אם עכשיו אתם חוזרים וגם מדברים איתם על הנוהלים האלה? זה גם קשור לעניין, האם הצו הזה תורגם לערבית? האם הוא מחולק? איך הוא מגיע לעובדים? איך העובדים הפלסטיניים יודעים וידעו? הייתה שאילתה במליאה על הצו הזה. חברי עופר כסיף שאל האם הצו הזה תורגם, לא תורגם? איך הוא מועבר לעובדים הפלסטינים עצמם?

כמובן. כמובן. תורגם. יצא גם סרטון בערבית שמפרט את תרשים הזרימה ואת התהליך, איך בכלל מקבלים היתר, משתמשים בהיתר, מגיעים למעברים. בקיצור, זה תורגם וזה מפורסם וזה רץ גם באתר הרשמי של המתפ"ש וגם באתרים נוספים. שלחנו את זה גם לרשות הפלסטינית, שלחנו את זה גם למעסיקים, גם כמובן למועסקים, כמה שהצלחנו.

ולשאלתכם קודם, למרות שהפריסה הסלולרית היא קצת מיושנת ביהודה ושומרון, ועדיין היא דור 2, דור 3, זה עובד ויכולים להיכנס ולהשתמש באפליקציות ולהשתמש ברשת הסלולרית. אנחנו בקשר דרך מיילים ודרך אפליקציות גם בשירותים אחרים, לאו דווקא בהקשר של מודל התעסוקה, ומצליחים לתקשר עם הרשות ועם התושב דרך הרשת הסלולרית באיו"ש. אני מקווה שנצליח לשדרג אותה, אבל כרגע זה עובד וזה עובד טוב.

עוד שאלה בבקשה בעניין תנאי השכר ההוגנים והתופעה של אי-רישום כל השכר בתלוש. האם עכשיו אפשר שכל המשכורות וכל הזכויות יועברו באמצעות העברה בנקאית וככה נחסוך את כל העניין של תשלומי מזומן?

אני מכיר את התשובה, אבל אני אשמח אם גורמי המקצוע, משרד האוצר, אולי משרד הבינוי והשיכון, יענו כדי שאני לא אטעה אתכם בפרטים הקטנים. לדעתי זה סודר, אבל אני אשמח אם גורם מקצוע יתייחס.

שאלה אחרונה ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני מחזיק את הנוהל הזה, שהוא כמה עמודים, וכמעט 90% מדברים על הנהלים בעניין מעסיקים. מה עובד פלסטיני צריך לעשות על מנת שהוא יקבל היתר תעסוקה שיהיה רשום עליו ענף בניין ושהוא יתחיל לחפש עבודה אצל מעסיק? לא מפורט כאן.

בגדול, עד שאין לנו את האתר ואת המאגר המסודר, שהוא יוכל להיכנס ולהירשם כמועסק פוטנציאלי, בערך מה שהיה הוא שיהיה. כלומר, לפנות למעסיקים או שהם יפנו אליו ולהתקשר אחד עם השני, כמו שזה עובד עד היום. היכולת שתהיה לו, אני מניח כמה חודשים מהיום, היא להיכנס לאפליקציה, להגיש מועמדות לאחד ממקצועות הבנייה, בהמשך גם לענפים אחרים, ולהירשם כטייח, כצבעי, כרצף, ולהיות מועסק על ידי המעסיק שייתן לו את התנאים היותר טובים כמובן מבחינתו בהקשר. אני חושב שהכי חשוב, וזה נותן לו טיפה יותר כוח ממה שהיה בעבר, שגם אם הוא לא מוצא את עצמו עם מעסיק שהוא רוצה להיות מועסק אצלו בגלל תנאים פחות טובים, או בגלל קשר מקצועי או אישי לא טוב, ההיתר נשאר לו ביד ל-60 יום. המכסה נשארת אצל העובד 60 יום. כלומר, חודשיים הוא יוכל להשתמש בהיתר ולהמשיך לחפש עבודה אצל מעסיק אחר.

אבל למה עד ש - - -

אוסאמה, ברשותך, אנחנו כנראה לא נפתור את כל הבעיות בשלב הנוכחי. תודה רבה.

אני רוצה לציין, דבר אחד, נעשתה פה התקדמות, ובלי ספק העבודה שלך, אוסאמה, ושל חברי כנסת אחרים, וגם התרומה הקטנה של הוועדה תרמה לעניין הזה, למשהו שהוא מעבר לזה שמדובר פה על פרנסתם של אנשים, הוא היה כתם מוסרי עלינו, כמדינת ישראל, הוא היה כתם מוסרי גם בצד הפלסטיני. בסך הוכל התקנות האלה נכנסו לפועל אתמול. אנחנו ניתן להן זמן לעבוד. אני בטוח שאתה תמשיך לעקוב אחרי העניין הזה.

בשורה התחתונה, ברור שאנשים, יהיה מוצאם אשר יהיה, תהיה לאומיותם אשר תהיה, זכאים לתנאי העסקה הוגנים. הם זכאים לזה שמרב שכרם יישאר בידם ולא יוטל עליהם מס פוגעני ונצלני. הם זכאים לזה שהאפשרות לעבודה תונגש להם במידה המרבית, שלא לדבר על זה שיש לזה השלכות משמעותיות גם על השקט הביטחוני ועל מערכות היחסים בין העמים. במובן הזה בלי ספק הכנסת וחברי הכנסת תרמו את תרומתם. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:16.