פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



19
ועדת המשנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה
לשיפור מצבה של האוכלוסייה הבדואית בדרום
01/12/2020





מושב שני



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה
לשיפור מצבה של האוכלוסייה הבדואית בדרום
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"א (01 בדצמבר 2020), שעה 15:00

מצוקת הדיור בעיר רהט, תכנון ופיתוח מתחמים חדשים

חברי הוועדה: סעיד אלחרומי – היו"ר
סונדוס סאלח
ג'אבר עסאקלה

יוסף ג'בארין
אחמד טיבי
אוסאמה סעדי

פאיז אבו סהיבאן - ראש העיר רהט

עטא אבו מידעם - סגן ראש העיר, עיריית רהט

איברהים אבו סהיבאן - מהנדס עיריית רהט

סאמי אשווי - מזכיר אישי לראש העיר, עיריית רהט

סאמי אבו סהיבאן - יועץ ראש העיר, עיריית רהט

ד"ר יובל קרפלוס - מנהל תחום, מינהל התכנון

יובל תורג'מן - סמנכ"ל אגף הסדרה, הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב

בסאם אבו סיאם - תושב רהט

שירה תם - לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל

שוש אזולאי

רויטל יפרח


מצוקת הדיור בעיר רהט, תכנון ופיתוח מתחמים חדשים

אסלאמו עליכום, צוהרים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה לשיפור מצבה של האוכלוסייה הערבית-בדואית בדרום, ועדת משנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו שמחים היום לארח את הנהגת העיר רהט – את ראש העיר פאיז אבו סהיבאן ואת סגנו, עטא אבו מידעם, את מהנדס העיר והצוות. כמובן שאני מברך את חברי – דוקטור טיבי, ג'אבר עסאקלה ודוקטור יוסף ג'בארין שנוכחים בישיבה. אני מניח שגם אחר-כך יצטרפו חברים אחרים.

אני מברך את האנשים שנמצאים אתנו בזום, אם זה אנשים שישתתפו מהעיר רהט או ממשרדי הממשלה השונים.

אני אפתח ואומר שלעיר רהט ישנה חשיבות גדולה, גם ברמה של החברה הערבית בכלל וגם ברמה של הנגב. העיר רהט מונה היום כ-70,000 תושבים והיא העיר הגדולה, השנייה בגודלה, בנפת העיר באר-שבע – אהלן וסהלן סאמי – והחשיבות שלה גם כמובילה בקרב החברה הערבית-בדואית בדרום.

אני רוצה להזכיר לכולם שהאוכלוסייה הערבית-בדואית בדרום מחולקת מבחינת הסטטוס שלה לשלושה חלקים: החלק הראשון זה הכפרים והערים שהוכרו על-ידי המדינה בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, יש את העיר רהט ועוד שישה ישובים שהם שגב שלום, חורה לקיה, כסייפה, ערערה ושגב שלום כבר אמרתי. בנוסף, יש את שתי המועצות האזוריות – נווה מדבר ואל קסום – שיש בהן 11 יישובים שקיימנו את הישיבה הראשונה לגביהם, ואנחנו נמשיך גם בישיבת המשך. האוכלוסייה והקטגוריה השלישית היא הכפרים הלא-מוכרים בנגב, שמצבם ידוע לכולם וכל יום כמעט בכנסת אנחנו שמים אותם על סדר יומה של הכנסת.

העיר רהט – עומדים בפניה אתגרים וחסמים להתפתחותה, בעיקר מבחינת התכנון ומבחינת מצוקת הזוגות הצעירים וגם מבחינת פיתוח כלכלי. פיתוח כלכלי, חברים, הוא מנוף לצמיחה של העיר. אנחנו מדברים על 70,000 תושבים, ומובן מאליו שהעיר מתפתחת וישנו ריבוי טבעי גדול, כפי שידוע לכולם.

היום, בישיבה, אנחנו נשמע את ראש העיר והצוות שלו, נראה מצגת של עיריית רהט ונשמע התייחסות של חברי חברי הכנסת. אחר-כך נשמע את משרדי הממשלה השונים, את רשות הבדואים, את מינהל התכנון ועוד גופים וננהל דיון שבסופו אנחנו רוצים לצאת בהחלטות ובמסקנות שייטיבו עם העיר רהט, ונרשום לנו מועדים לפיתוח של העיר לשיווק מתחמים מסוימים שנמצאים על סדר יומה של העירייה.

אנחנו צריכים לחשוב ולהבין שללא פיתוח של רהט וללא מציאת פתרונות למצוקותיה של העיר רהט, לא תתקדם החברה הערבית-בדואית בדרום ולא יתקדם הנגב בכלל.

אני מברך את חברת הכנסת סונדוס, אהלן וסהלן.

אני מתכבד לבקש מראש העיר, פאיז אבו סהיבאן, להציג את הדברים של העיר וגם את המצגת שלהם. בבקשה.

תודה לך, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. חברי חברי הכנסת, סגני ראש העיר, המהנדס, זה חשוב מאוד לדבר על העיר רהט, המטרופולין המשני לעיר באר-שבע. אנחנו כבר עובדים על זה שרהט תהיה עיר מטרופולין משנית לעיר באר-שבע.

העיר, כמו שהזכיר היושב-ראש, מונה כ-70,000 תושבים ונותנת שירות לעוד 6,000 תושבים מסביבה. העיר נמצאת באשכול סוציו-אקונומי 1 מבחינת כלכלה וגם אבטלה וגם אקדמיה. לצערי, העיר היום – צריך לציין את זה, זה לא בושה ולא כלום – היא עיר אדומה. יש בתוכה שלוש שכונות אדומות, מעל 15 מאומתים בכל שכונה. אנחנו לא אפשרנו לעשות סגר ממוקד בשכונות האלה, זה היה מוסכם עם פיקוד העורף ומשרד הבריאות וגם עם משטרת ישראל. העיר סובלת, דווקא בעידן הקורונה עכשיו, אחוז האבטלה גבוה מאוד ומגיע עד 40%. אנחנו מדברים על למידה מרחוק – אז במערכת החינוך של רהט יש כ-25,000 תלמידים שרק ל-20% יש מחשבים. אתמול התבשרנו והתחלנו לחלק 2,711 מחשבים, אני והשר יואב גלנט. זה נותן מענה לחלק מהמצוקה שהעיר רהט סובלת ממנה הרבה שנים. גם מערכת האינטרנט שם - -

מה הצורך וכמה קיבלתם?

אנחנו קיבלנו 2,711 מחשבים.

וכמה חסרים?

זה 10% כמעט מסך כל התלמידים. אני אגיד לך שיש לי עכשיו כמעט 70% מתלמידי רהט שאין להם מחשבים בבית, ואם יש מחשב אחד בבית אז למחשב הזה יש שלושה או ארבעה צרכנים בתוך הבית הזה. לפעמים מורה שיש לו מחשב אחד בבית והוא צריך להעביר שיעור בזום והילדים שלו צריכים גם לקבל שיעורים בזום – אז תהיה בעיה. אז המטרה שלנו, של כל הרשויות שנמצאות בסוציו-אקונומי 1 – לשלוח את הילדים לבתי הספר. הילדים לא לומדים בבית. אפילו אם יש לו מחשב בבית, המורה לא יכול לשלוט בו.

אנחנו מדברים על עיר שקפיצת הפיתוח שלה היא אדירה. עכשיו אנחנו עובדים על ההרחבה של רהט במתחמים 9, 10, 11 ו-12. העבודות התחילו רק לפני כמעט חודשיים. הרשות היא שעובדת בפיתוח ולאחרונה אנחנו רואים קצב מהיר מאוד אבל המצוקה של העיר רהט זאת מצוקת הדיור.

רשות השירות לבדואים לא נותנת מענה לאנשים שנמצאים בקביעת בעלות, והמשא ומתן הוא איטי מאוד ולא כל-כך מתאים לעיר כמו רהט עם 70,000 תושבים. לכן, התושבים נאלצים ומאיימים לפרוץ לשטחים ירוקים ושטחים ציבוריים, חלקם גם נאלץ לבנות בנייה בלתי-חוקית. הוא רוצה לחתן את הבן אז הוא מוכן לבנות צריף או פחון בקומה שלישית למעלה, ויעשה לו מדרגות שיגיעו לקומה השלישית בפחון הזה.

שיתוף הפעולה בין הרשות לבין עיריית רהט בתחום הפיתוח הוא בסדר אבל מבחינת הסדרת השטחים וההתיישבות בתוך העיר הוא נמוך מאוד, נמוך מהציפיות שלנו.

אני רוצה גם להציג את העניין של חיבור רהט עם כביש 6 – החיבור הזה עדין לא זז ממקומו. יש הסכם בין הרשות להתיישבות הבדואים לבין המשפחה. ועוד פעם, המשא ומתן איטי מאוד, ההסדרה איטית מאוד והרשות מבקשת סיוע לפעמים ממני, כראש רשות וגם מחברי העירייה, לעזור להם במשא ומתן עם התושבים. קוראים לה: הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, והיא צריכה לקחת את זה על עצמם ולא אנחנו, כרשות. אנחנו יכולים לעזור אבל אנחנו לא רוצים את כל העניין הזה על הכתפיים שלנו. יש לי סדר יום ולפעמים אני גם נאלץ להטיל על אנשים בתוך העירייה לדבר אתם ולהציע להם הצעות אבל זה לא עונה בממדים של עיר כמו רהט.

יש לנו בהרחבה הדרומית, שאנחנו מדברים עליה – אנחנו מדברים על מתחם 9, 10, 11, 12, 13 ו-14 – אלה הרחבות ושכונות שכבר התחילו בהן עבודות הפיתוח אבל עדין אין לנו שיווק. הובטח לי שהשיווק יהיה במרץ השנה, עוד ארבעה חודשים. גם הובטח לי דרך המנכ"ל של משרד הכלכלה, דוד לפלר, שמשפחת אבו קוידר לא יעברו לרהט למתחם 11. היה פרוטוקול בישיבה הזאת עם דוד לפלר שהבטיח לי שהם לא יעברו אלא רק תושבי רהט יגורו במתחם הזה כי התכנון של המתחם הזה שונה לגמרי מהתכנון של שאר השכונות. המגרשים גדולים על-מנת לגרום לאנשים לעבור לרהט לכמעט דונם, 800 מטר ו-600 מטר ו-1,000 מטר לפעמים. אז יש סיכום בעניין הזה אבל אנחנו צריכים לקבל סיכום עקרוני וחשוב מהרשות להתיישבות הבדואים על העניין של מתחם 11.

עוד פעם, המצוקה שלי בתור ראש רשות שעומדת לפתחי בכל יום ויום זה עניין הדיור. הרשות להתיישבות הבדואים לא שיווקה מגרש אחד משנת 2007. כמעט 13 שנים היא לא שיווקה מגרש אחד. הם אמרו שזה יתחיל במרץ ואני לא רוצה להיות פסימי ולהגיד שזה עוד מרץ ועוד מרץ, עד שנתייאש. אני שולח לפעמים לתושבים הודעות לקורונה אז אומרים לי: מה עם הדיור? מה עם המגרשים? אני שולח פרויקטים שאנחנו עושים כמו פתיחת היכל תרבות, פתיחת בריכה אז אומרים לי בחזרה: ראש העיר, מה עם המגרש? מתי אנחנו נקנה מגרשים? זאת הסוגיה הקשה של תושבי רהט. תודה לך, אדוני היושב-ראש.

תודה פאיז. אני אתן לעטא להגיד כמה מילים ואחר-כך לחבר הכנסת טיבי כי הוא צריך לצאת לישיבה אחרת. בבקשה, עטא, סגן ראש העיר.

אני מודה לכם על הזימון, במיוחד על הנושא הכי מבוקש. כמו שאמר ראש העיר, פאיז אבו סהיבאן, הבעיה זו מצוקת הדיור. מי שהיה ממונה על ההנדסה בקדנציה שחלפה גם היה ממונה על התכנון – זה עבדכם הנאמן. ליוויתי את זה יחד עם ידידי שיושב לשמאלי כאן איברהם אבו סהיבאן, מהנדס העיר. אנחנו הובלנו את התכנון בדרום רהט, שהוא תכנון ותמ"לי, שעבר את כל הערכאות – מבחינת תכנון זה מאחורינו.

יש לנו חסם אחד שנשאר בעניין התכנון והוא דווקא בצפון רהט, שזה עומק הבעיה בינינו לבין רשות הבדואים, שהציר שיכניס לנו הכנסות לעירייה בעתיד, שמוגדר כאזורי תעסוקה – דווקא שם יש התנגדות לתכנית הכוללנית של רשות הסדרת התיישבות הבדואים, שהם רוצים לצבוע את החלקה הזאת למעבר של עוד שבטים לצפון רהט. ראש העיר הזכיר את הבעיה - -

איפה זה נמצא, עטא?

זה נמצא מול דבירה, ליד זיאדנה. זה בצפון.

מזרחית או מערבית לזיאדנה?

מזרחית לזיאדנה יש קרקע שהיא קרקע של המדינה, ואז כל קרקע של המדינה, הם מנצלים אותה להביא אנשים מחוץ לרהט לתכנן אותה. לנו, לתושבי העיר, משאירים את הקרקעות עם תביעת הבעלות. בגלל זה אין שוויון, ותביעת הבעלות תקועים כי אין הסדרה.

טוב.

זה החסם היחיד מבחינת תכנון. אני מקווה שנתקדם עם מינהל התכנון, אני לא יודע אם הם שומעים אותנו, כי אנחנו רוצים לקדם את תכנית 2040.

בעניין הדיור – כמו שציינו וגם ראש העיר ציין – כמה שנעשה בעיר הזאת, לא נעשה כלום אם לא נביא חלקות אדמה לבנייה. מושג "יחידות דיור" הוא מושג בעייתי אצלנו. אנשים לא רוצים לשמוע את זה. אל תגיד לי 10,000 יחידות דיור, אל תגיד לי 20,000 יחידות דיור – זאת בעיית שיווק שהיא בעייתית, שזה קומות, כמה אנשים זכאים – זה נושא אחר לגמרי שאחר-כך נדבר עליו, כשנגיע לשלב השיווק. הבעיה כרגע היא פיתוח שיווק לו"ז. לא יכול להיות שבמודל של מתחם 6 שקרס, המדינה לקחה מהתושבים 75,000 שקל, שלקחו הלוואות מהבנקים, נשים מכרו זהב, הילוו אחד לשני בשביל להגיש בקשה – 75,000 שקלים לזוג. הכסף הזה שכב אצלם שנתיים, שלוש, ואולי גם סאמי ידידי ירחיב על זה כי אני לא רוצה לדבר על כל הבעיה, ואחרי שנתיים-שלוש מחזירים את הכסף בגלל שלא הצליחו להרים את השיווק במתחם 6. מתחם אחד מתוך כמה מתחמים. למה? כי הפיתוח לא התקדם. למה? כי יש חסמים בקרקע – יש אנשים שתופסים, יש טענת בעלות, יש - - - יש אנשים שיושבים שם 50 שנה. זה מודל אחד איך המדינה נפלה במתחם 6 שהוא 1,340 יחידות דיור, אחר-כך זה ירד, אחר-כך זה קוצץ ב-50% תפוס ו-50% לא תפוס.

כרגע יש לנו קרקע נזילה, קרקע שהיא נקיה מכל חסם במתחם 11. טוב שראש העיר חושף לכם את ההתקדמות שהייתה לנו אחרי שזה היה בערכאות משפטיות – ההתקדמות מול משרד הכלכלה – מתחם 11 זה גאוות תושבי רהט כי לא יכול להיות שאנשים שוב יאמינו לרשות הבדואים, ואפילו אם יפתו אותם במקדמה של 25,000 ולא של 75,000 – לא יאמינו להם שיקבלו במתחמים 9, 10 ו-12 כי הם יודעים ורואים את החסמים שם, ולכן האדמה היחידה, הקרקע היחידה שאין עליה טענת בעלות ואין חסמים זה מתחם 11, של 2,400 יחידות דיור, וכמו שאמר ראש העיר – התכנון שונה קצת, מפתים אותם בגודל. לכן, יש כ-250 מגרשים שמורים לאבו קוידר.

אני אומר שממשפחת אבו קוידר, וכמו שמובילים חברי בכנסת ובוועדת המעקב בנגב – כל כפר שמבחינה תכנונית אפשר לתכנן אותו על הקרקע – אדרבה, בבקשה, שיקבלו תכנון על הקרקע. אין דוגמה קלאסית מאשר 70% מאדמת אבו קוידר היא אדמת מדינה, ושם מינהל התכנון וכל מי שהתערב בנושא אמר שאפשר להקים שם יישוב.

לכן, אנחנו רוצים לו"ז מסודר שיהיה אפשר להגיד לתושבי רהט מה התאריך שבו יתחילו לשווק להם מגרשים.

אני מודה לכם. אני מקווה שנצא היום בבשורות טובות לתושבי רהט.

אינשאללה. יישר כוח, עטא. תודה.

חבר הכנסת דוקטור אחמד טיבי, בבקשה.

תודה חברי יושב-ראש הישיבה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. אני מברך אותך על הישיבה הזאת, על התחלת עבודת ועדת המשנה החשובה בנושא החשוב של אחינו בדרום, האזור הכי ממודר והכי מופלה לרעה במדינה כולה.

אני רוצה לברך את חברי, פאיז אבו סהיבאן, ראש העיר, את הסגנים עטא אבו מידעם וסאמי אבו סהיבאן. את מהנדס העיר איברהים אבו סהיבאן ואת סאמי אשווי – שלום. רהט היא הבירה של האוכלוסייה הבדואית בדרום – 70,000 תושבים – אבל היא רחוקה מהגדרה של בירה או של עיר עם תשתיות מודרניות. התשתיות לקויות, שירותים בהשוואה ליישוב יהודי קרוב – יש פער אדיר. אשכול סוציו-אקונומי 1, כמו שאמר ראש העיר. לא רק שיש 20% מחשבים או 70% מהתלמידים ברהט אין להם אלא שהתשתיות, מצוקת השיכון, זוגות צעירים ומה שדיברתם על הנושא החשוב ביותר שמופנה לכתובת של העירייה הוא הדיור. זה נושא שהוא כלל ארצי. כלומר, גם בגליל, גם במשולש, גם בערים המעורבות ובדרום – נושא תכנון ובנייה, דיור, הריסות בתים הוא אחד הנושאים החשובים יחד עם נושא האלימות והפשיעה.

לאורך שנים אנחנו תמיד היינו קשובים לצרכים של רהט. אני זוכר שיחד עם חברי אוסאמה סעדי ואני, יזמנו, פעלנו ודחפנו הקמת לשכה של משרד הפנים, סיוע בבריכה ובקאנטרי, סיוע כספי, תקציבים, מבחני התיאוריה, לשכה להחזר מס הכנסה ולאחרונה נחנך בית משפט שרעי וגם אוסאמה היה שם, וזה לא מספיק. אני אומר שזה חלק קטן ממה שמגיע לעיר הזאת כי תושב רהט נוסע לבאר-שבע ורואה עולם אחר, תשתיות אחרות, תנאים אחרים.

אנחנו כאן, כל חבריך – ג'אבר, יוסף, סונדוס ואני יחד עם חברינו סעיד, שעושה עבודה מצוינת בנושא הזה כנציג הרשימה המשותפת – מגויסים לשירות העיר רהט וכפרים לא מוכרים.

אני מתנצל, אני יוצא לוועדת הכנסת.

תודה, דוקטור טיבי. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אדוני ראש העיר, המשלחת הנכבדה מעיריית רהט – אני חושב שרהט לא רק הבירה של האוכלוסייה הערבית בנגב אלא היא גם העיר השנייה בגודלה בנגב, אם אני לא טועה, נכון? אם מסתכלים על המצב שלה, אין תחום חיים שאפשר להסתכל ולהגיד: וואלה, המצב בתחום הזה הוא בסדר גמור. אין תחום חיים אחד שאפשר להגיד שמתפקד באופן מצוין. מבחינת בריאות – אנחנו בבעיה. מבחינת תעסוקה – עוני. בחינוך אנחנו בבעיה. בדיור אנחנו במצוקה אדירה שם, בנגב. ואז מה שקרה, המדינה הקימה עיר ושלחה אותה לנפשה, תסתדרו. הפכה להיות מין – סליחה על המילה, אני לא אוהב להשתמש בה – מין גטו. סוגרים את האנשים בתוך העיר ללא מקומות עסוקה, ללא שירותים, ללא תמיכה ממשלתית אז מה נהיה שם? מה אנחנו מקבלים? מקבלים עוני ואלימות ואנחנו בבעיה חברתית מאוד-מאוד קשה, לא רק ברהט אלא גם בערים אחרות.

לכן, אני חושב שאחריותה של הממשלה לתמוך בעיר ממש. לקדם את כל תחומי החיים בעיר הזאת, ואנחנו בהובלת סעיד – אני חייב להגיד: סעיד, אתה עושה עבודה נהדרת בהובלה שלך – אנחנו אתך יד ביד, ומה שצריך מאתנו בכנסת ובוועדות מול הממשלה – אנחנו תמיד אתך. תודה.

תודה, ג'אבר. דוקטור יוסף ג'בארין, בבקשה.

האמת היא שאני מברך אותך, כבוד יושב-ראש הוועדה החשובה, על היוזמה ועל הובלת העשייה בעיקר בנגב, שלדעתי ואני מניח שאתם גם שותפים לה, זה באמת האזור שאנחנו נדרשים להשקיע בו את מרב היכולות שלנו ואת האנרגיה שלנו בגלל הצרכים ההולכים וגוברים מצד אחד, ומצד שני בגלל כל מיני תכניות לפגוע בלשון המעטה בהתפתחות הטבעית ובזכויות של הציבור שלנו בנגב.

אני חושב שהמצוקות ששמענו אותן מראש העיר, מר אבו סהיבאן, וכן גם מסגן ראש העיר עטא אבו מידעם – באמת לא רק שהן מציגות את המצוקות של העיר רהט אלא שהן מציגות את המצוקות ככלל של היישובים הערביים שלנו, אבל המצוקות הללו מחריפות עוד יותר ברהט, גם בגלל הגידול הטבעי וגם בגלל המעבר של התושבים לגור שם וגם בגלל שמדובר בעיר שנותנת שירות לכלל האוכלוסייה הערבית בנגב. ולכן, אין ספק שזה מחייב התייחסות מיוחדת, וחשיבות הדיון הזה היא במעקב שאנחנו נעשה אחר-כך.

אני מציע לחברי סעיד, שבסיכום של הדיון, בגלל דיונים אחרים שמתקיימים לא נוכל להישאר לכל הדיון – אם תוכל לחלק את העבודה עלינו, שכל אחד מחברי הכנסת ייקח נושא ויקדם אותו, וכך תהיה חלוקת עבודה. אני לרשותכם בכל מה שקשור לתחום החינוך, לתחום הילדים במצוקה והנוער – אם יש צורך נקיים גם ישיבה אצלי, בוועדה לזכויות הילד, וככה גם נוכל להבטיח את הקיום המתמשך והנוכחות המתמשכת של הנושאים האלה.

אז הזכרתי את ראש העיר ואת עטא, אז בסוף אמשיך ואודה גם לסאמי אבו סהיבאן ולאיברהים מהנדס העיר – תודה. תמיד טוב ותמיד מחמם את הלב לראות אתכם כאן.

תודה. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, חברנו סעיד. ברוכים הבאים כבוד ראש העיר, סגנים, עטא המהנדס וכל האורחים הנכבדים. תודה רבה לכם שאתם כאן וגם כשאתם שם ומייצגים ופוגשים את האתגרים הכי קשים ומנסים בכל זאת לעזור לאנשים. סעיד, הקמת הוועדה הזאת היא צעד מאוד חשוב על-מנת להביא תמונת מצב של מה שקורה שם בפועל לכאן, למקבלי ההחלטות, ולהשפיע על מקבלי ההחלטות ועל החקיקה ועל התקנות ועל התכניות הממשלתיות כי כאן יתקבלו ההחלטות, ואנחנו רוצות ורוצים לשנות את המציאות. האם המציאות בחברה הערבית בכלל היא קשה ומאתגרת ברהט ובנגב כלל? זאת מציאות קשה מאוד-מאוד ודורשת מאמצים רבים יותר.

כולנו ברשימה המשותפת, כל הרשימה המשותפת מגויסת לאנשים שלנו ברהט, למנהיגים שם, למקבלי ההחלטות. לתלמידים, לתלמידות, לילדים ולילדות, למורות ולמורים, לכל המערכות שם כי אנחנו יודעות ויודעים היטב כמה אתם זקוקים לתמיכה הזאת, לעזרה הזאת, וכמה מגיע לכם. יש לתלמידים פוטנציאל גדול מאוד. אני פגשתי תלמידים, פגשתי תלמידות, פגשתי מורים ומורות למופת, הם מדהימים, הם מקסימים. פשוט שם הפוטנציאל לא בא לידי ביטוי כי יש מדיניות שמפלה אותם, יש מדיניות שמקשה על התלמידות והתלמידים להתקדם.

בשאילתה שהגשתי הבנתי שיש שם בעיה גדולה של נשירה של תלמידים הנושרים מבתי הספר, במיוחד התלמידות – 70% מהתלמידות הנושרות במחוז דרום ממשרד החינוך הן תלמידות מהנגב. הן לא בוחרות לצאת מבית הספר, הן נאלצות לעזוב את בית הספר ולא להמשיך את הלימודים בגלל המצב הפוליטי המורכב, בגלל המצב הכלכלי המורכב, בגלל המצב החברתי המורכב, במיוחד בעידן הזום והלמידה מרחוק והעבודה מרחוק, ראינו שיש אפליה כפולה בגלל מחסור בתשתיות האינטרנט והחשמל, שכולנו בחברה הערבית שילמנו על זה מחיר כבד מאוד אבל בנגב שילמו מחיר כפול ומכופל - -

את המחיר תמיד משלמים - - -

נכון. הפערים האלה נחשפו והועמקו.

אני מסכימה עם חברי דוקטור יוסף ג'בארין – אנחנו כאן לרשותכם. אנחנו, כל אחד בתחום שלו, נרצה ורוצים לעזור כמה שאפשר ולמלא את התפקיד שלנו, וחובתנו לייצג את אנשי רהט והנגב בכלל, ולהתקדם בתכניות שיסייעו בכל התחומים. תודה רבה לכם.

תודה, סונדוס. אנחנו רוצים לשמוע את סאמי בכמה משפטים ואת איברהים, אם יש לך מה להגיד. אחר-כך נעבור לרשות הבדואים ולמינהל התכנון כי אנחנו רוצים לקבל תשובות. אחר-כך נפתח את הדיון לחברים אחרים ונתכנס. אנחנו חייבים עד ארבע לסיים את הישיבה, ולכן אני מבקש שנתכנס גם בנושא הדיון וגם להצגת פתרונות.

בבקשה סאמי אבו סהיבאן, סגן ראש העיר.

שוקראן סעיד, חבר הכנסת ויושב-ראש הוועדה. תחילה ברצוני להודות לכם על זה שאנחנו מציפים את הבעיות של רהט. אנחנו לראשונה הצגנו את הבעיה של בעיית הדיור ברהט בבתי המשפט, והייתה עתירה בעניין ביטול שיווק מתחם 6, ששווק לפני שנתיים וחצי, ואני עצמי גם שילמתי מקדמה ואני מחכה כבר 15 שנה לקנות - -

אתה, עצמך?

אני עצמי מחכה כבר 15 שנה. שילמתי בפעם הראשונה מקדמה ב-2006, בחודש ספטמבר. אחר-כך הייתה הבטחה לחכות למתחם 6 וחיכינו לזה כמעט 10 שנים. שווק מתחם 6 ושילמתי מקדמה של 75,000 שקל הפעם ובסופו של דבר בוטל שיווק מתחם 6, בטענה שאי אפשר לפתח את המתחם כי יש אנשים שגרים שם.

לצערי, אני רואה שהגוף האחראי על שיווק המגרשים נמצא בניגוד עניינים מובהק – אנחנו כבר מיושבים. אנחנו אנשים שכבר מתיישבים בעיר, וכל מטרתה של רשות הבדואים היא להביא אנשים מהפזורה וליישב אותם בכפרים המוכרים או העיר רהט.

כל מה שבראש מעיינם זה כמה אנשים – אנחנו רואים את זה גם בישיבות – מתחם 10 למשל, שקיימנו כמה ישיבות עם הרשות, אנחנו מרגישים שכמעט 70% מהמתחם כבר שווק ואנחנו לא יודעים על כך כלום למרות שבהחלטת - -

למי שווק, סאמי?

כנראה שווק לאנשים מהפזורה או - -

הסדרה חיצונית.

- - אז למרות החלטת בית המשפט שעיריית רהט צריכה להיות שותפה בשיווק, אנחנו מעודכנים בעדכונים שלא משווקים יחידות דיור צמודות קרקע כי כנראה כבר שווקו, ואנחנו תוך שלושה חודשים יוצאים לשיווק של בנייה רוויה. זה דבר שלא יעלה על הדעת, ואנחנו מבקשים מחברי הכנסת, נציגינו בכנסת, להציף את הדבר הזה כמה שיותר.

הבעיה הקשה ביותר כבר 15,16 שנה זה בעיית הדיור. כמה תקציבים נשפכו, כמה אנשים רוצים חלקת אדמה לגור עליה. כופים על אנשים לעבור על החוק, לבנות באופן בלתי חוקי כי אנחנו מכירים את המציאות בנגב – אף אחד לא ירצה לרכוש בכפרים אחרים או ביישובים אחרים. מכירים גם את המסורת ביישובים האלה. השכונות מחולקות למשפחות וצריך להכיר במציאות הזאת ולגבי שיטת השיווק – העירייה צריכה להיות שותפה בעניין השיווק. תודה לכם.

תודה, סאמי. איברהים, רצית להגיד משהו לפני שאנחנו פונים לרשות הבדואים?

אני אזכיר רק משהו – בתכנון אנחנו גם לקחנו בחשבון את אלה שקשה להם, אפילו אם תיתן להם קרקע בעלות אפס וגם פיתוח בעלות אפס – יהיה להם קשה לבנות. לקחנו בחשבון וצבענו שטח שהוא גם לדיור ציבורי בעלות – יש לנו הרבה משפחות שנמצאות בשטח ציבורי כמו שאמר ראש העיר, והאנשים האלה עד עכשיו חיים בצריפים. אנחנו רוצים גם את אלה, לתת להם - -

אנשים קשי יום. אוקי, זה הכיוון.

אני רוצה לפנות ליובל תורג'מן.

סעיד, רק הערה: אני לפעמים נאלץ להחזיר כסף למשרד האוצר בגלל שאנשים גרים על שטח שאני אמור לבנות עליו גן ילדים.

לצערי הרב. אני רוצה לפנות ליובל תורג'מן מרשות ההסדרה, סמנכ"ל אגף הסדרה.

צוהרים טובים לכולם. אני משתתף בברכות לישיבה החשובה הזאת. רהט זה נושא חשוב, מרכזי, שמצריך ומצדיק השקעה, כמו שאתה כרגע מוביל. אני מסכים שרהט היא "עיר קטר", עיר מובילה בנגב בכלל, בחברה הבדואית בפרט. יש לי הערכה גדולה מאוד לראש העירייה, פאיז אבו סהיבאן ולצוות העירייה שנמצא גם בדיון אתכם. אנשים מאוד רציניים שמובילים לא רק את העיר אלא גם את הדברים עכשיו, בשנה האחרונה, של משבר הקורונה כמו שראש העירייה ציין.

בשנים האחרונות – אני אנסה להתייחס לנקודות שעלו כאן, כולן - -

יובל, ברשותך, קיבלתי מסמך מפורט מהרשות. אשמח שתיתן לנו סקירה כללית ותתייחס גם לנקודות שהם העלו, אם אפשר.

אני כמובן לא הולך לקרוא את המסמך הזה, אני אגיד באופן כללי: הרשות נמצאת בשנים האחרונות במלכוד עם העיר רהט, הרבה מעבר למקומות אחרים בנגב, גם בהיבט התכנוני. בשלוש-ארבע שנים האחרונות תוכננו שם קרוב ל-27,000 יחידות דיור. אני יודע גם שעטא אומר: אל תדברו אתי על מספרים ואני מסכים אתו, הוא רוצה לראות בעיניים מגרשים אבל יש פה תכנון עצום של 27,000 יחידות דיור. ממש פיתוח בעלות של הזמנות בשטח כבר, של מעל מיליארד שקל, שכלים עובדים היום במתחמים. מי שייסע היום ברהט ויסתכל דרומה ממתחם 6 – יראה שם פיתוח של מאות ואלפי מגרשים שנמצאים היום בתהליך פיתוח. זה לא סיפורים.

אני אגיד עוד דבר שחשוב שתבינו - -

יובל, באיזה מתחמים מתבצעת עבודה עכשיו?

אנחנו עובדים עכשיו במתחמים 10, 11, 12, ו-13. חוץ מזה, עובדים בשכונות 9 ו-10, כרגע משלימים שם את העבודות וזה המאמץ העיקרי של הפיתוח. כל החלק הדרומי של העיר רהט – וגם מתחם 6, גם כן עובדים בו היום - -

ב-10 עובדים? ב-11 עובדים?

כן, ב-10 עובדים וגם ב-11.

ב-10 לא עובדים. ב-11 יש לך את המכלאות שעדין לא פינינו ביחד שתופסות 50% מהשטח של 10, שהוא ריש כזאת, שמשלים את שטח 10 ושכן של שטח 11. הוא לא מי יודע מה מתחם...

עטא, חבל, כדי שיהיה דיון אפקטיבי פה, אם תרצה תתייחס אחרי שאני אדבר בבקשה. במתחם 10 יש קטע שיש בו מכלאות, אתה צודק, אותו אנחנו לא מפתחים אבל חוץ מקטע המכלאות מפתחים את כל שטח התכנית וזה מרבית השטח, וכולו נמצא בפיתוח עכשיו.

במתחם 11 – גם מפתחים אותו כולל אזורים ב-12 ו-13.
אני חושב שבסוף, אם הוועדה – ואני מצטרף להמלצה שיושב-ראש הוועדה יוביל אחר-כך סיור בעיר רהט ולבוא לראות את הדברים בעיניים. לבוא לפגוש את השטח, ואנחנו נשמח מאוד אם יהיה כזה סיור בהקדם.

מרבית העבודות של הפיתוח והתכנון בעיר רהט הן באדמות מדינה ולא בתביעות בעלות. הדבר הזה מאפשר ניצול יותר אפקטיבי של השטח שכן מקומות אחרים שנמצאים בתביעות בעלות – האישור תקוע. אפשר לראות את זה בכסייפה, בלקיה. יש מקומות שבהם רוב השטח ביישוב הוא קרקע בתביעת בעלות והניצול שלו הוא חלקי מאוד והוא בעייתי. רהט היא אדמת מדינה ברובה, היא עיר מטרופולין והתכנון שם בצפיפות גבוהה. יש שם היום בניינים של ארבע, חמש קומות והדבר הזה משפיע במידה רבה על היכולת להיכנס ולקבל בסוף מגרש צמוד קרקע פרטי – אין הרבה כאלה. זה יתרון-חיסרון של מקום גדול.

בכל מקום שאנחנו יכולים להעביר עבודה לעירייה – אנחנו עושים את זה. יש 30 מיליון שקל הזמנות עבור העירייה שתנהל אותם בפרויקטים כאלה ואחרים. הייתה שם יתרה גדולה מאוד, בתוך התקציב הזה. איפה שאנחנו מזהים שיש יתרון או שזה נכון יותר שהרשות תקדם בעצמה פרויקט, אז אנחנו שמחים על זה מאוד, ואיפה שלא – אנחנו בעצמנו עושים, מקדמים. יש חברות מנהלות, קבלני ביצוע והעסק עובד בצורה די טובה.

אני רוצה להגיד מילה על מתחם 6, ברשותכם – זו סוגיה מאוד מורכבת. אנחנו התחבטנו והתלבטנו בה רבות. שיווקנו במתחם 6 כ-900 יחידות דיור. שילמו פי שתיים מבקשים. אנחנו ניסינו לעשות הכי טוב שאנחנו יכולים - -

יובל, כמה יחידות דיור במתחם 6 וכמה מגרשים? אתם יכול לעשות לי סדר בנושא?

כן. במתחם 6 שיווקנו 900 אבל בפועל, במתחם עצמו קיימים 365 מגרשים עם קרוב ל-1,400 יחידות דיור. המגרשים שם, חלקם עם ארבע וחלקם עם שמונה יחידות דיור. אז כמו שאמרתי זה 1,400 יחידות דיור במגרשים. אנחנו שיווקנו רק 900 מהסיבה שחלקים גדולים משטח התכנית, המתחם, תפוסים בפועל על-ידי משפחות – משפחת א-תאיגה, משפחת אל-בחירי וגם המשפחה של סאמי, שאמורים לעבור למתחם 4. כל המשפחות שנמצאות שם זה תושבי רהט. אמנם הם פזורה, זה נכון, אבל זה תושבי רהט. יש שם אנשים מהמשפחה הזאת שהם גם חברי מועצה ברהט. זה אנשים מאוד מכובדים ומאוד רציניים אבל הם חיים בפזורה של רהט. כשמדברים על הסדרת הפזורה ברהט - -

- - - של מצוקת דיור של אנשים - - - אבל יובל, תחתור לסיכום. אני רוצה התייחסות גם לגבי זיאדנה, השטח שמזרחית לזיאדנה ותישאר אתנו אחר-כך בזום, אנחנו נחזור אליך. בבקשה, יובל.

אז במתחם 6 אנחנו נאלצנו להחזיר את המקדמות ולבטל את השיווק אבל במקביל, חשוב שתכירו וכולם יודעים את זה פה מרהט, שאנחנו נמצאים במאמץ פיתוח גדול מאוד במתחם 6 היום. אנחנו מפתחים שם היום כדי לשווק את זה כבר בשנה הבאה, ולשווק את זה אחרי שיש פיתוח ואחרי שהצלחנו להסדיר ולהגיע להסכמות עם משפחות, כמו שאמרתי – א-תאיגה, אל-בחירי. יש שם משפחות שגרות שם הרבה מאוד שנים ומקבלות מגרשים בחינם מהמדינה והם צריכים להסדיר את ההתיישבות שלהן.

חוץ ממתחם שש, בחלק הצפוני, משפחת זיאדנה – גם מצפון אליהם וגם ממזרח אליהם, יש שם אדמות מדינה שנכון, מתכננים אותן גם עבור אוכלוסייה שאמורה להגיע מחוץ לרהט. אגב, אבו-קוידר והאוכלוסייה הזאת, זה המקרים היחידים הבודדים שאנחנו מתכננים להביא אוכלוסייה שלא מקבלת שירותים היום ושייכת היום לעיריית רהט. כל האוכלוסייה, כל הפזורה שאנחנו מסדירים בתוך רהט זה אוכלוסייה ששייכת לרהט היום. התכניות הצפוניות, באזור זיאדנה, זה תכניות שאנחנו מקדמים אותם בשיתוף פעולה עם אוכלוסייה נוספת אחרת. זה נכון, כמו שסאמי אומר, שיש פה איזה סוג של מתח או שצריך לבחור בסוף – יש אוכלוסייה שגרה היום בפחון בלי שירותים בכלל באזור דודאים, והילדים גם לא לומדים שם. האוריינטציה שלהם היא לרהט, המשפחות שלהם ברהט, אז זה לא נכון להסדיר אותם בעיר רהט? יעלה על הדעת שלא נסדיר אותם בכלל? אנחנו נסדיר אותם.

יובל, זאת נקודה בנושא האכלוס של כפרים לא מוכרים מחוץ לרהט ברהט – אני חושב שזאת נקודת מחלוקת אבל תישאר אותנו.

תשאל אותו לגבי המקום הצפוני, שהוא דיבר עליו - האם זה נכון שהם מתכננים ודיברו עם משפחת עוגבי ואל-אסייבי, לא אלה שאמרת בדודאים – האם זה נכון שאתם מדברים להסדיר אותם צפונית לזיאדנה?

עטא, בבקשה. יובל, אני אתן לך להתייחס אחר-כך לסוגיה הזאת. ברור שהעמדה שלנו היא שרהט קודמת לכל. מצוקת הדיור והריבוי הטבעי ברהט וצעירי רהט קודמים לכל.

אני רוצה לפנות למינהל התכנון – דוקטור יובל קרפלוס - -

ברשותך, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, אם אפשר להשלים עוד שני משפטים.

בבקשה.

אנחנו מתכננים בשנים הקרובות, וזה החל משנה הבאה, השנה הקרובה, לשווק עוד 2,500 יחידות דיור. יש לנו תכנית עבודה מפורטת לאיזה מגרשים, באיזה שכונות ובאיזה מתחמים – 2,500 יחידות דיור החל מהשנה הקרובה.

יובל, אני רוצה לחזור אליך לפני סוף הדיון אבל תרכז לי לוחות זמנים בתאריכים בנושא השיווק של המגרשים ויחידות הדיור. אני אחזור אליך, תישאר אתנו בזום.

אני פונה לדוקטור יובל קרפולוס ממינהל התכנון, אתנו? שלום אדוני.

כן, תודה רבה. שלום לך, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי.

דוקטור קרפלוס, אין ספק שאתה יודע ואתה מבין שרהט היא עיר מאוד חשובה בנגב, והתפתחותה והתכנון הוא מנוף לצמיחה הכלכלית של העיר. אנחנו מזהים שכל התכנון הוא למגורים. אני לא שמעתי התייחסות להתפתחות כלכלית לאזור של פיתוח עסקים בעיר. בבקשה.

שלום לכולם, לכל הנמצאים ולחברי הוועדה. רהט, אמרת בצדק, היא עיר חשובה, היא עיר המטרופולין השנייה בחשיבותה במחוז הדרום. מינהל התכנון רואה חשיבות רבה מאוד בפיתוח כלכלי-חברתי, מענה לפתרונות צרכי הדיור והאחרים של תושבי העיר והסביבה.

העיר רהט היא העיר הראשונה או היישוב הבדואי הראשון במחוז שמינהל התכנון הקצה תקציב של מיליונים לקידום תכנית מתאר כוללנית והעמיד לשם כך את אחד מצוותי התכנון הטובים בארץ, שיחד עם הנהגת העיר וועדת היגוי שבראשה עמד מינהל התכנון, מנהל המחוז וחברים ממשרדי הממשלה השונים, קדמו תכנית שמאפשרת קיבולת יעד של 160,000 תושבים ברהט. אנחנו עומדים היום על כ-77,000 ומדברים על למעלה מכפול מכלל התושבים. מדובר בתכנית מיוחדת, חשובה, שנותנת מענה לכלל צרכי התעסוקה, צרכי המסחר, התחבורה, הפיתוח של השטחים הירוקים והפארקים והשכונות – כל אלה במסגרת אחודה של תכנית כולל תשתיות ביוב ומים, שהתכנית הזאת נידונה בוועדה המחוזית, והוועדה המחוזית רק לאחרונה החליטה להפקיד את התכנית. התכנית עכשיו נמצאת בפני תקופת הפקדה ואנחנו מקווים שממש בהקדם היא תוכל לבוא גם לכלל אישור.

התכנית הזאת היא תכנית מאוד חשובה בשיתוף ציבור, בשיתוף העיר רהט ומדברת על תוספת שטחים לפיתוח לעיר גם בחלק הדרומי – דרום-מערב רהט, אחרי שכונות ההרחבה, מתחם ב', וגם בתווך שבין שכונת זיאדנה בצפון ושכונות אל הוזייל באזור המערבי, הכניסה של העיר.

מעבר לתכנית המתאר, שבאמת נותנת לנו מסגרת של הרבה מאוד שנים קדימה לפיתוח, שקובעת שטח נרחב כשטח תעשייה לעיר, קובעת את מאפייני המסחר. אנחנו רק לאחרונה החלטנו להפקיד ביוזמה של רשות הבדואים יחד עם לשכת התכנון והעיר רהט תכנית שמאפשרת מימוש שירותים או מימוש שימושי תיירות בעיר. יעידו פרנסי העיר שהנושא של תיירות וביקורים קורים בעיר הזאת, ויש סדנאות בישול, יש אירוח וכל מיני דברים שנעשים היום במסגרת אזורי המגורים שלא מוסדרים. קשה להם להוציא רישיון עסק, קשה להם לקבל הכרה ועידוד של המדינה מבחינת תקציבים, תקציבי שיווק, ואנחנו עכשיו מקדמים את התכנית הזאת בקצב על-מנת לאפשר גם אירוח מסורתי-יומי, גם הלנה בלילה.

מעבר לתכניות, בין אם דובר על התכניות בכניסה ליישוב, של קבוצות אל הוזייל ובין אם מדובר על התכניות הות"ליות שאושרו, שכונת זיאדנה תעלה לאישור לאחר הליך התנגדויות ואחרות.

כל המהלך הזה בא לתת מענה מלא וכולל יחד עם רשות הבדואים, יחד עם יזמים פרטיים שמגישים הרבה מאוד תכניות בתחום העיר וגם יחד עם תכניות שהעיר עצמה יוזמת ומלווה או מובילה כמו התכנית לעיבוי זכויות, שמאפשרת לזכויות במגרשי מגורים קיימים לתושבים, להוסיף עוד מבנים, להוסיף עוד יחידות דיור, ככל שהם נדרשים לכך ולקבל היתר ולא להסתכן בהליכי פיקוח ואחרים.

אז בהחלט – לשכת התכנון ומינהל התכנון רואים חשיבות רבה מאוד בפיתוח העיר. תומכים במהלכים התכנוניים ומנהלים חלק מהם, גם בהיבטי התעסוקה, המסחר והתעשייה וגם בהיבטי המגורים.

יובל, אתה יכול להגיד לי אחוז מסוים – יש לך נתון לגבי שטחי מסחר ותעסוקה מתכנית המתאר של העיר רהט? תכנית המתאר העדכנית?

בתכנית המתאר הכוללנית אנחנו מאפשרים בסך הכל – אם אנחנו לוקחים את כל השטחים ותזכרו – חלק מהשטחים הם שטחים שעליהם יש תביעות בעלות ולכן המימוש שלהם הוא יותר קשה. זה לא מימוש בלתי אפשרי אבל אזור התעשייה אל-פיניש, ואנשים שרשות הבדואים נתנה היום הסדרים כאלה ואחרים ויש עוד אזורים - -

אבל יובל, אזור תעשייה אל-פיניש זה בכניסה המזרחית מצד ימין?

יותר צפונה, כן, לאורך כביש 6, נכון מאוד. אז בסך הכל אם אנחנו מדברים על שטחי תעסוקה, תעשייה ומלאכה – בערך מיליון וחצי מטר רבוע, שזה כמות אדירה של שטחים שנעשתה במיוחד במטרה לראות איך העיר הזאת מתעצמת ומשגשגת עם שטחים נלווים, ובהחלט אנחנו רואים את התכנית שרהט מובילה עכשיו, של הרחבת שטחי התעשייה של עידן הנגב ושטחים נוספים שהם חטיבות קרקע משמעותיות – 25 דונם, כי מפעלים גדולים, להביא אותם לנגב, הם צריכים את הקרקע, הם צריכים את השטח. זה לא מפעלים של דונם אחד או שניים.

רהט היא המקום שיכול להזמין ולהיות מוקד משיכה לאותם מפעלים, ותראו את ההצלחות שיש עד היום בנושא הזה – זה ליד תחנת רכבת על כביש 6 – רהט יש לה את כל התנאים לשגשג מבחינת הנושא של מסחר, תעשייה, מלאכה ותעסוקה.

תודה, יובל. אנחנו רוצים לחזור שוב אליך, יובל תורג'מן, לגבי החיבור של כביש 6 – יובל, אתה אתנו? ראש העיר העלה סוגיה של תביעת בעלות, שיש הסכם לגביה ומעכבת את החיבור לכביש 6 מהצד המזרחי של העיר. אתה יכול לעדכן אותנו מה הסטטוס עכשיו?

כן. הפשרת קרקע לתביעה הזאת אושרה במועצת המינהל בשנה שעברה. אנחנו באזור חודש יולי קיבלנו אישור אחרון של רשות מינהל מקרקעי ישראל לקדם את הפשרה הזאת. זו לא פשרה פשוטה, היא מאוד מורכבת, ואנחנו עבדנו על ההסכם עם המשפחה. איברהים, מהנדס המועצה, היה שותף מאוד חשוב לסוגיה ועזר מאוד, ואנחנו ממתינים היום לאישור של החשכ"ל ורמ"י על ההסכם. ברגע שנקבל אישור שלהם, אפשר להוציא אותה לפועל באופן מהיר מאוד.

תודה יובל, אני אחזור אליך.

אני רוצה לעבור לשירה תם מהלשכה המשפטית של רשות מקרקעי ישראל. את אתנו?

כן.

אז יובל תורג'מן הרים להנחתה לגבי הסיכום – הרמקול אצל מפגין. אני מקווה שהוא נרגע עכשיו. את שומעת אותי?

אני לא שומעת. יש רעשים כשאני מדברת?

אז יובל תורג'מן אומר שההסכם אושר על-ידי מועצת – לגבי החיבור לכביש שש, אם את שומעת אותי... טוב, החברים שלנו, אנחנו יכולים... אולי תגידי מילה שנבין מה...

אני לא מצליחה לשמוע כלום.

את לא שומעת? טוב, נחזור אליך. תנסי להתנתק ותתחברי שוב.

אני פונה לבסאם אבו סיאם, תושב רהט. אתנו בזום?

כן, כן. שלום ליושב-ראש הוועדה ולחברי הוועדה.

בסאם, תציג את הסוגייה ממש בכמה דקות כי אנחנו לחוצים בזמן.

אני מודה לכולם. אני תושב רהט בן 42, ועד היום אני לא זכאי למגרש לפי קריטריונים של הרשות להסדרת הבדואים. אני רוצה לדבר על כמה סוגיות: לצערי הרב, גם המצגת שהוצגה פה – לא ראיתי מספרית כמה זכאים תושבי רהט למגרשים שכבר תוכננו או מיועדים לפיתוח ולשיווק. נראה לי שיחידות הדיור שמדברים עליהן, גם שמתוכננות וגם לשיווק, הן הרבה-הרבה פחות מאשר זכאים בפועל.

אני יודע שיש למשרד השיכון רשימה או קריטריונים לזכאות של כל מי שרוצה לרכוש דירה או יחידת דיור – הרשות להסדרת הבדואים לא עובדת בהתאם לרשימה הזאת. יש לה קריטריונים משלה וזה משתנה מתקופה לתקופה, ובכל זה מעלים את הרף של הדרישה של הזכאות על-מנת לצמצם את מגישי הבקשות ליחידות הדיור.

בשביל להמחיש את הדבר הזה – בשלב השיווק ב-2006 של ארבעה מתחמים – 2, 3, 4, ו-5 – כל אחד מעל גיל 18 היה זכאי אחרי שהפקיד דמי רצינות של 10,000 שקל בצ'ק בנקאי. השיווק לפני שלוש שנים בשביל לשנות את זה – תבדוק את זה יובל, זה לא צחוק – בפועל, הדרישה הייתה 70,000 שקל על אותה חלקה של מגרש ובאותם תנאים, ותנאי הזכאות היו שונים לגמרי. הם שמו תנאי זכאות שונים ולא מצאתי את זה באף מוסד ממשלתי. לא יכול להיות שבן 40 לא זכאי למגרש ומישהי רווקה, שיש לה ילד, בת 20, זכאית.

דבר שני – אני, בתור מהנדס, רואה את זה בפועל – שיטת השיווק שהייתה בשלב ראשון, של ארבעה מתחמים, הייתה שיטה של "מכירת סוסים". היום, רשות הבדואים וגם המינהל עושים הרבה שינוי חוזים בגלל שילדים בני שנה ושנתיים, שהיו זכאים למגרשים אז, בבנייה משותפת, היום משנים את החוזים שלהם בגלל שהגיל שלהם השתנה מגיל שנה ל-18. קחו את זה בחשבון שתהיה ועדת אכלוס לשיווק של המגרשים ושתהיה הוגנת ויהיה שוויון לכולם. אי אפשר שהיום ילד בן 17,18 רכש מגרש לפני 10 שנים והיום, בן 40, לא זכאי לרכישת מגרש ברהט. זה דבר אחד.

דבר נוסף – אני רוצה לדבר על שוויון: אני רוצה להגיד שאין שוויון בנושא השיווק בכלל. השלב הראשון ואמר את זה סאמי – מי ששילם בשנת 2006 10,000 שקל בצ'ק בנקאי לרשות הבדואים, נשמר לו הכסף. הכסף שלו לא הוחזר עד היום ונשמרה לו הזכות לקבל יחידת דיור עתידית או מגרש. מי ששילם לפני שנתיים וחצי – הוחזר הכסף שלו למתחם 6 ואין לו שום זכות, והוא עכשיו מתמודד חדש כמו כל זכאי אחר.

כדאי לבחון את הדבר הזה. אני בעד זה שכל הקודם זוכה, אני תומך בדבר הזה אבל גם אנשים ששילמו למתחם 6 – צריכה להיות להם עדיפות על אלה שלא ניגשו למתחם 6 והיום המגרש פתוח לכולם.

תודה, בסאם.

אתם רוצים שאני אענה לגבי השאלה שנשאלה קודם?

אני אחזור אליך, שירה, אבל בסאם, אתה רוצה להגיד משהו לפני שאנחנו עוברים?

כן, אני רוצה שיהיה שוויון לשיווק וקריטריונים לפי משרד השיכון ולא קריטריונים של רשות הבדואים וזהו. תודה רבה.

תודה, בסאם. אנחנו חוזרים אליך, שירה, מהלשכה המשפטית ברשות מקרקעי ישראל – לגבי החיבור עם כביש 6, איפה זה עומד?

אני יודעת שאצלנו זה אושר בוועדת-השניים וזה עבר. זה הועבר למתקשרים, למשפחה והועבר למשפחה, למשפחת אל הוזייל. אנחנו עכשיו מחכים שהם יחתמו על ההסכם. יובל, זה נתון אצלכם, אצלנו זה אושר.

אני מקבל עכשיו עדכון ששירה צודקת. לפני כמה ימים קיבלנו אישור של ועדת-השניים. החוזה עכשיו נמצא אצלנו, אנחנו מכינים אותו, נחתים את המשפחות על ההסכם. כרגע סיימנו את הסאגה מחוץ לרשות, זה הגיע לפני כמה ימים.

אז עיריית רהט יצאה בהישג היום, לפחות לגבי החיבור לכביש 6, הסוגיה נפתרה, עברה את החשכ"ל ועברה את כל החסמים, נכון?

בהחלט, בהחלט.

מצוין, אנחנו בדרך הנכונה. תודה שירה אלא אם את רוצה להגיד משהו לגבי הדיון, לגבי מה ששמעת.

האמת שיובל פירט את הכל. הדברים מתנהלים - - - ואנחנו כמובן בכל הנושא של השיווק, גם מתחם 6 – עבדנו על זה במשך תקופה מאוד-מאוד ארוכה. הרצון שלנו היה לשווק והוא הציג את החסמים שגרמו למתחם הזה בסוף לא להיות משווק. נוהל הליך משפטי ארוך וממושך, שם טענו את כל הטענות. מבחינתנו, כשיש מתחמים שמוכנים לשיווק ויש פיתוח – אנחנו מאוד רוצים להוציא אותם לשיווק. יש חסמים שכן, בשיתוף פעולה של כולם, אם יהיה אפשר להסיר אותם, אנחנו כמובן נשמח מאוד לקדם את הדברים.

יובל, לגבי החוזה והסיכום עם המשפחות על החיבור של כביש 6 – כמה זמן, אתה יכול לתת לנו לו"ז?

להערכתי, אנחנו נכין את ההסכם ונחתים את המשפחות בסדר גודל של חודשיים.

אוקי. אני נותן את זכות הדיבור לחברי, אוסאמה סעדי, ומילה לפני שאני נותן לו את רשות הדיבור – הוא אחד האנשים הפעילים גם פה, בכנסת, וגם בנגב. הוא גם עוזר לי עם כל הסוגיות של הנגב. בבקשה, חברי אוסאמה.

תודה, כבוד היושב ראש. ראש עיריית רהט, חברנו שייח' פאיז אבו סהיבאן, הסגן עטא וכל החברים האחרים - -

יקיר העיר אתה.

תודה. אהלן וסהלן לכנסת. אני מודה לחברי, יושב-ראש ועדת המשנה, שהקמנו את הוועדה וזה התפקיד שלנו – להביא את הנושאים הבוערים לשולחן הכנסת, להזמין את האחראים, להציג את הבעיות ולקבל תשובות. אין דרך יותר טובה מאשר לפתור את הבעיות האלה.

אני רוצה לנצל, חברי סעיד, את הדקות שיש לי, ולהגיד בתגובה לכל מיני פרסומים על המתווה של משרד המשפטים בעניין הקפאת חוק קמיניץ, הקלות במדיניות האכיפה, שכביכול היה טיעון והייתה טענה שהפקרנו את הנגב במתווה הזה. אני, שהייתי וניהלתי חלק גדול מהמשא ומתן ומהמגעים וגם חברי סעיד – כל הזמן העלינו את הנושא של הנגב. מאז הפגישה הראשונה עם עמיר פרץ, אנחנו העלנו את הנושא הזה של הכפרים הלא מוכרים, את הבעיה של הריסות הבתים שבכלל לא קשורים לחוק קמיניץ. צריך לזכור שכל מה שקורה בנגב מבחינת הקק"ל ומבחינת השמדת יבולים ומבחינת ריסוס של קרקעות ונטיעת עצים – זה נעשה בכלל לא קשור לקמיניץ.

ולכן, כאשר ראינו שיש שם בעיות וסוגיות מיוחדות, בוערות, חריפות, כואבות, אמרנו שזה צריך נתיב מיוחד כדי לפתור את כל הבעיות האלה ולכן, אנחנו אומרים להיפך, מכיוון שאנחנו רוצים לפתור את הבעיות האלה ואנחנו לוחצים על כל משרדי הממשלה, אנחנו כן ממשיכים ולכן, חשוב לנו להגיד שזה שלא היה – דווקא הכנסנו את העניין הזה, שבעניין הנגב צריך פתרונות מיוחדים וייחודיים, גם עם קק"ל וגם עם רשות הבדואים וגם עם משרד הכלכלה ומשרד המשפטים והפנים, ולכן איך שאנחנו היום מנהלים את העניינים כאן – הנה, אני שומע על העניין הזה של חיבור רהט עם כביש 6 – ממתי, כבוד ראש העיר? מהקדנציה שלי בכנסת ה-20, ב-2015,2016 - -

אתה, כל שנה יש לך קדנציה.

בדיוק. עוד מעט אסור לי להתמודד עטא, זה בסדר, אבל שתבין, זה כולה שלוש שנים. ואז גם דיברנו על בעלויות ועל חלק שמסכים וחלק שלא מסכים. אז לפחות יש בשורה היום בעניין של חיבור כביש 6.

אני אומר שרהט היא עיר מרכזית, לא רק בחברה הערבית, לא רק בדרום אלא בכלל. ולכן, רהט – מגיע לה את כל מה שבאר-שבע או כל עיר אחרת מקבלת. מגיע לה בזכות. לכן, אנחנו עובדים ונמשיך לשתף פעולה כדי שרהט תקבל את כל מה שמגיע לה.

תודה, אוסאמה. מישהו נמצא אתנו בזום ורוצה לדבר? אנחנו מתכנסים כי ב-16:00 חייבים לסיים.

אנחנו מרגישים שאנחנו כאן פספסנו משהו. ואני מפנה את הדברים שלי אליך, כיושב-ראש הוועדה - -

אנחנו לא סיימנו עדיין.

שנייה אדוני – אתה אמרת לנו עד 16:00, ולא רציתי להתפרץ לתורג'מן שדיבר דברים - -

תורג'מן אתנו, אנחנו כבר נפנה אליו.

- - אדוני, או שתיתן לנו היום לדבר על הבעיה הספציפית הכואבת או שאנחנו באים לכאן להתכבד וללכת הביתה. לגבי החיבור של כביש 6 – גם אם לא הייתה מתקיימת הוועדה, הבשורה תגיע. אני רוצה להגיד לך שהבעיה שלגביה אתה צריך להביא לנו היום בשורה זה לגבי הדיור. לגבי שתי הבעיות – אנחנו מרגישים שהיום לא התקדמנו, ואני משוכנע בזה.

לגבי הדברים של תורג'מן – איך יעלה על הדעת, ולא נסכים לזה שהוא יגיד את המשפטים ואנחנו לא נגיב. הוא אמר לך שצפונית לזיאדנה הוא אכן מתכנן להביא אנשים, ואנחנו מתווכחים אתו. התכנית הכוללנית – שם סימנו את - -

עטא, אמרנו את זה.

לא, שנייה. אנחנו לא ציינו את זה ושלא יובן שאנחנו מסכימים לדבריו.

דבר שני – כשאתה מדבר על מתחם 11 – כמה זמן בדיון הזה דיברה העירייה והרשות על מתחם 11? שלוש דקות? חמש דקות? זה לא יעזור. אנחנו רוצים לשמוע את העמדה שלו.

עטא אוקי, אנחנו נשמע עכשיו. אתה מקדים את המאוחר.

- - ויש בעיה שתקשיב אליה – ברגע שמשווקים 2,400 יחידות דיור במתחם 11 ושמים בצד את החלק המיועד כביכול להסדרה – זה אומר שלא עשית כלום.

עטא, הזמן רץ והסוגיה ברורה.

הזמן רץ אבל אנחנו רוצים תשובות מהם.

מתחם 11 – הסוגיה ברורה. יובל מרשות הבדואים, אני חוזר אליך בכמה שאלות: א. לגבי לו"ז לשיווק במתחמים שכבר יש בהם עבודות פיתוח. תשובה לגבי מתחם 11 – אני הבנתי שהנושא של משפחת אבו קוידר אלזרנוג ירד מסדר היום, והמתחם הזה ישווק לתושבי רהט. אז בכמה משפטים תסכם לי ואחר-כך, אתן לראש העיר שניים, שלושה משפטים ונסיים את הדיון. בבקשה, יובל.

קודם כל, לגבי לוחות הזמנים לשיווק – אנחנו במתחם 10 ובמתחם 6 – עתידים כבר בתחילת שנת 2021 לצאת לשיווק. במתחם 6 זה טיפה יותר מאוחר. יש לנו עוד כמה שכונות בתוך רהט – 8, 9 ו-10 – זה שכונות שיש שם התניה עם פשרת קרקע של הוזייל, אז יתכן שחלק גדול מהמגרשים ישווקו בצורה ישירה ולא באמצעות שיווק פומבי אבל חוץ ממתחם 10 ומתחם 6 ושכונות 9 ו-10 יש לנו עוד כמה שכונות.

אני כרגע מעדיף להוציא את זה בצורה כתובה, יש לי את מוכן לפי כמות מגרשים ואני אעביר את זה אליך ולא בעל-פה, ברשותך.

אוקי.

לגבי אבו קוידר – אני לא מכיר שהמדינה הודיעה למשפחות אבו קוידר שלא עומדים בהסכם שהמדינה חתמה עליו לפני 20 שנה. המדינה, לאורך כל השנים האחרונות, בהתדיינויות בבתי המשפט וגם בבג"ץ, הצהירה שהמדינה מתכוונת לעמוד מאחורי ההסכם שנחתם אתם. המשפחות עצמן מפעילות הרבה מאוד לחץ כדי לקבל תשובות מתי המגרשים מוכנים, מתי ניתן לעבור.

יובל, שמענו מראש העיר - -

אני יודע. מנכ"ל כלכלה היה בעיר רהט ואמר שהוא יבדוק את העניין הזה. אני לא מכיר כרגע הנחיה או חזרה מהעמדה של המדינה ביחס לאותן משפחות. יש פה התחייבות משפטית שלא קשורה לרשות הבדואים. אני אגיד לכם משהו שאולי יפתיע חלקים מכם: אני הייתי לפני שבועיים בפגישה עם אבו קוידר באלזרנוג, איפה שהם יושבים. מבחינתי, שיסדירו אותם שם.

זו עמדת הרשות, אנחנו רוצים לשמוע שזאת העמדה, וחשוב מאוד שההסדרה של אבו קוידר תישאר שם ולא - - -

עמדת הרשות היא שצריך לעמוד מאחורי ההתחייבויות שהמדינה התחייבה עליהן והצהירה אותן גם בשנים האחרונות. זאת אומרת, השנה ובשנה שעברה ולפני כן, כל ה-20 שנים האחרונות הם מדברים אתנו גם ישירות וגם דרך בתי המשפט.

אבל יש פה פלונטר, חכה שנעזור לך.

יובל תודה. פאיז, אתה רוצה להגיד משפט?

כן, אני רוצה לסכם: אני רוצה להודות ליובל שעובד אתנו בשקיפות. אתה שמעת את הדעה שלו בקשר לאבו קוידר, והוא גם מעוניין שיקימו שם יישוב לאבו קוידר וטוב לשמוע את זה ממנו.

אנחנו הגענו לסיכומים על 250 עסקאות שנחתמו לכאורה עם הרשות. אנחנו עדין לא ראינו את העסקאות האלה. התחייבו למשפחת אבו קוידר. אנחנו ביקשנו מהם 2,200 - - - והם אמרו שנשווק את זה לתושבי רהט.

תודה, כבוד ראש העיר. תודה למשתתפים.

הוועדה מבקשת מהרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב להעביר לה לו"ז מסודר שבו אפשר להגיד לתושבים מתי יתחילו לשווק להם מגרשים ולתת פתרונות לזוגות הצעירים.

הוועדה מבקשת לתאם עם העירייה ועם הרשות המקומית את נושא שיווק המגרשים. התיאום הזה רק יגביר ורק יעשה את השיווק יותר בטוח ויותר מהיר, ויענה על הדרישות.

הוועדה פונה לכל משרדי הממשלה לתמוך בעיר רהט. העיר רהט היא העיר השנייה בגודלה בנפת באר-שבע, עיר מחוז ומובילה בנגב ובכלל.

הוועדה מברכת על פתרון הסוגיה של חיבור העיר עם כביש 6 ומקווה שהנושא הזה יבוא על פתרונו כמה שיותר מהר.

הוועדה קוראת לרשות הבדואים ולמשרדי הממשלה להסדיר את התיישבות הכפר אלזרנוג במקומו ולא על חשבון תושבי רהט, ומתחם 11 יהיה לזכאים כמענה לריבוי הטבעי בעיר רהט. כנ"ל לגבי שאר המתחמים. העיר רהט חשובה לכולנו וחשוב מאוד לתמוך בה ולקדם אותה.

הוועדה תקיים סיור, ואנחנו שוקלים בחיוב לכלול את העיר רהט בסיור הזה, ושם בסיור להשלים את הדיון שאנחנו לא סיימנו, ואנחנו מקווים לקבל בכתב – וזו הדרישה שלנו, יובל – את כל הנתונים לגבי לוחות הזמנים לשיווק, לגבי יחידות הדיור שישווקו לעיר רהט ולתושבי העיר רהט.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:58.