פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



17
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
02/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 101
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ט"ז בכסלו התשפ"א (02 בדצמבר 2020), שעה 9:30

הצעה לדיון מהיר: החלטת הטכניון שלא לאפשר הארכת זמן במבחנים לעולים חדשים לאחר שנת לימודים ראשונה, של חה"כ יוסי טייב

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
יוסף טייב
טלי פלוסקוב
אנדרי קוז'ינוב

אייל ניצני - סגן ראש המינהל לסטודנטים עולים, משרד העלייה והקליטה

ביאטה קרנץ - דוברת מל"ג והוועדה לתכנון ותקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

פרופ' עודד רבינוביץ' - משנה בכיר לנשיא הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל

פרופ' חוסאם חאיק - דיקן לימודי הסמכה, הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל

פרופ' אילת פישמן - דיקנית הסטודנטים, הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל

אמיר הרפז - מנהל לימודי הסמכה בטכניון-מכון טכנולוגי בישראל

סם קדוש - מנהל CNEF-מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

בנימין גוידו - חבר ועדת ההנהלה של ארגון ההייטק הישראלי

ליזה בואזוז - עולה חדשה

חיה זאווי - עולה חדשה

שלומית אבינח

ס.ל., חבר תרגומים



החלטת הטכניון שלא לאפשר הארכת זמן במבחנים לעולים חדשים לאחר שנת לימודים ראשונה, של ח"כ יוסף טייב (מס' 2152).

אני פותח את הישיבה, הנושא הוא החלטת הטכניון שלא לאפשר הארכת זמן במבחנים לעולים חדשים לאחר שנת לימודים ראשונה, הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת יוסף טייב. לדברי חבר הכנסת טייב פנו אליו 165 סטודנטים עולים חדשים שלומדים בטכניון. קודם כל יפה מאוד שלומדים שם כל כך הרבה עולים חדשים.

זה כבר עלה, זה 187.

לטענת הסטודנטים האלה החל משנת הלימודים הנוכחית, תשפ"א, שינה הטכניון את אופן הענקת הזכות לקבל במבחנים הארכת זמן בגלל היותם עולים חדשים והוא מאפשר לקבל הארכת זמן לקבוצת סטודנטים זו רק בשנת הלימודים הראשונה. עד לשנת הלימודים הנוכחית תוספת זו ניתנה על בסיס הגשת בקשה אישית שניתנה למשך כל שנות הלימודים במוסד ולא הוגבלה לשנת הלימודים הראשונה.

לדברי חבר הכנסת טייב המדיניות נכונה רק לטכניון. זאת אומרת בכל המוסדות להשכלה גבוהה נותנים הארכת זמן והטכניון שינה את הזמן?

כן.

למה, בגלל שהמבחנים שם הם במתמטיקה אז צריך להיות יותר מהיר?

הם החליטו שאפשר כבר כמו כולם.

רוצים לעשות הכול יותר מהר. פיזיקה, מתמטיקה?

זו טעות ענקית.

בעידן הקורונה הלחץ הכלכלי והבריאותי, המתח והדאגה לבני משפחתם בחו"ל שבו נמצאים הסטודנטים העולים מצופה מהמוסדות האקדמאים להקל ולא להחמיר בתנאי הלימוד במוסדות הלימוד.

אני לא חושב שלקורונה יש בזה תפקיד, זה עניין שלא קשור לקורונה. עולה חדש שלא מכיר את השפה טוב ולא בעניין עד הסוף מגיעה לו זכות מסוימת שלא פוגעת ב - - -

אגב, זו לא הקלה, זו התאמה. צריך לחדד את זה.

נכון. הבקשה מהטכניון היא לחזור למדיניות שהונהגה בשנות הלימודים הקודמות במוסד. לפי נתוני מינהל הסטודנטים במשרד הקליטה לשנת תש"פ הגישו 5,596 בקשות תמיכה, זה לא רק בטכניון. לקראת הדיון הנוכחי פנינו בשאלות לכל האוניברסיטאות בארץ על מנת לברר מה מספר הסטודנטים העולים החדשים הלומדים בכל מוסד, מה המדיניות לקבלת ההקלות עבור הסטודנטים העולים החדשים, כיצד מקבלים ומה משך תקופת הזכאות להטבות. הטכניון לא השיב גם לשאלות האלה.

מנתוני האוניברסיטאות, יש לכם את זה, אני לא אקרא את הכול, יש לנו את אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת תל אביב, העברית ואוניברסיטת בר אילן. מה קורה עם המכללות?

הדיון לא על המכללות.

אבל שם נותנים להם את הארכת הזמן הזאת?

לא בדקנו, האמת.

כי היום יש גם מכללות, אין רק אוניברסיטאות. טוב, חבר הכנסת טייב, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב ראש. תודה שהסכמת לזרז את הדיון, אני יודע שהשבוע - - -

אנחנו חייבים, זה דיון מהיר.

אנחנו בשבוע הבא נגמור את כל מה שאפשר, אם צריך נעבוד עד שמונה בערב.

לכן אני באמת מברך אותך על כך, באמת תודה רבה. קיבלתי עשרות פניות וזה חצה קו שבסופו של דבר אמרתי לעוזרים שלי שאי אפשר להשאיר את זה ולנסות לטפל בזה פרטני וחייבים להעלות את זה לדיון בוועדה ולראות בצורה רוחבית אחת ולתמיד איך אנחנו מסיימים את הסצנה הזאת.

קודם כל, כמו שאמרתי באמצע דבריך, לא מדובר בהקלה, זו לא הקלה לעולים, אנחנו בסך הכול נותנים התאמה כדי שהעולה יוכל להגיע לאותה רמה של - - -

זה נקרא הנגשה, חד משמעית הנגשה.

הנגשה, כדי שהעולה יוכל לענות בפרק זמן סביר ולכן הוחלט להוסיף הארכת זמן של 25%, שאגב היא לא מגיעה באופן אוטומטי, זאת אומרת כל סטודנט עולה אמור להגיש בקשה.

ואז הם בודקים את הבקשה פרטנית?

כן, ואז בודקים אם הוא עומד בקריטריונים או לא. משום מה הטכניון החליט שהשנה לעולים לא תהיה אפשרות להגיש אחרי השנה הראשונה שהם לומדים בטכניון. אם עוד היה איזה שהוא היגיון מאחורי זה הייתי אומר נו, ניחא, אבל אני אסביר לך איך זה עובד ואתה תבין שגם אין היגיון מאחורי זה. יכול להיות שבן אדם עלה לארץ לפני עשר שנים, כרגע הוא בשנה הראשונה שלו בטכניון, הוא יקבל את ההארכה, עולה שעלה לפני שנתיים, כבר למד בשנתו הראשונה בטכניון ועכשיו הוא נמצא בשנה השנייה, זאת אומרת הוא רק שנתיים בארץ, הוא לא יקבל את ההארכה, אבל אותו עולה שנמצא כבר עשר שנים, או תשע שנים או חמש שנים, הוא כן יקבל את ההארכה.

זאת אומרת אין שום היגיון מאחורי הדבר הזה ולכן הייתי שמח לראות קודם כל למה ההחלטה הזאת ומעבר לכך שאנחנו רואים שבשאר האוניברסיטאות – ואני באמת מצפה הטכניון לא יגיד לי: אנחנו מורמים מכולם ולכן אנחנו מקשים את ה - - -

אוי ואבוי להם.

אנחנו לא מדברים פה על סטודנטים שנמצאים על רף האם הוא עובר את הציון עובר או לא, אני מקבל פניות של סטודנטים שקיבלו ממוצע של 87 והם מעידים וחלקם נמצאים כאן בזום, הם יעידו שלולא ההארכה הזאת הם לא היו מגיעים לציון הזה, היו מגיעים ל-75 ואולי 80.

אני רוצה להדגיש שהוועדה באופן כללי לא מתכוונת, אין פה כוונה להיכנס לשיקולים של מוסד להשכלה גבוהה איך הוא מלמד ואיך הוא עושה את הדברים, אבל מכיוון שמדובר פה בבעיה רוחבית שכל האוניברסיטאות מאפשרות את זה, אז כנראה שהסיבה לאפשר את הדבר הזה היא נכונה. אם כל המוסדות היו מבטלים את זה, ניחא, אז באמת אנחנו לא היינו יכולים להתערב בזה. כיוון שרק הם החליטו על זה, בניגוד למדיניות הכוללת של האוניברסיטאות בישראל, אז יש מקום להתערבות שלנו. זה לא התערבות אקדמית, אנחנו לא מתערבים בנושאים האקדמיים, שזה באמת לא הדבר שמותר לנו להתערב, אלא מתערבים במדיניות כוללת שדווקא הטכניון החליט להחריג את עצמו ממנה. אם צריך לערב את - - -

מל"ג, המועצה להשכלה גבוהה.

אנחנו נערב אותם, אין שום בעיה, כי זה לא הגיוני, אלא אם כן ייתנו נימוק, נימוק שישכנע אותנו, למה בטכניון הדבר אפשרי. את רוצה להגיד משהו?

אני אגיד רק משפט אחד, ואני שמחה שהנציגים של הטכניון שומעים אותנו. אני במדינת ישראל 30 שנה כבר ומה לעשות, אם אני אקח טקסט אחד ואתה, דוד, תיקח טקסט, לי ייקח יותר זמן לקרוא אותו ולהבין. 30 שנה. אז מה אפשר להגיד על האנשים האלה? לכן אני לא מבינה איך היו יכולים לקבל החלטה כזאת ואני שמחה מאוד שאתה התערבת ואני חושבת שהגישה היא נכונה.

אמרתי שהסיבה של ההתערבות זה רק זה, אנחנו לא מתכוונים להתערב בשיקולים האקדמיים של אוניברסיטה כזו או אחרת. אין לנו שום כוונה.

נכון.

אנדרי.

כן, רק מניסיון אישי. אני למדתי באוניברסיטה העברית בתחילת שנות ה-2000, שני תארים, התחלתי ללמוד שנה וחצי אחרי העלייה. זה לא רק העניין של תוספת הזמן כדי להבין טקסטים או מה שלא יהיה, זה גם ברמה הפסיכולוגית, כשאתה מבין שאתה לא באותה רמה עם כל השאר מבחינה שפתית או מבחינת ההבנה הכללית, אז גם אם מדובר בתרגילים בפיזיקה או במתמטיקה, עדיין גם להבין את השורות של המשוואות וכאלה, צריך פסיכולוגית יותר זמן כי הלחץ על העולים שנמצאים בתחילת הלימודים בשנים הראשונות הוא גדול.

לא, גם הכתיבה של המבחן היא בעברית, זה לא בשפה אחרת.

בטח, אנחנו לא מבקשים לעשות אותו בשפה אחרת, בעברית.

אני אגיד מניסיון אישי. אני אמנם למדתי במדעי החברה, אבל בשנים הראשונות את רוב המבחנים כתבתי באנגלית כי לא יכולתי במסגרת הזמן, גם במסגרת הארכת הזמן, לעבוד בעברית, פיזית.

מה ההגדרה של עולה חדש מבחינתם?

שבע שנים.

חמש.

לכל האוניברסיטאות?

כל אחד, כל קבוצת אנשים - - -

אולי זאת הבעיה, אני לא יודע.

בין חמש לשבע.

לא כולל שירות צבאי.

בכל האוניברסיטאות יש הגדרה אחידה לעולה חדש?

אבל, אדוני, צריך להבין שעד היום זה היה. זאת אומרת גם לפי חמש שנים, נלך לחומרה, זה היה, עד סוף הלמידה, עד שלוש שנים של למידה הם היו מקבלים את הארכת הזמן.

אין אחידות בין האוניברסיטאות.

פה, לפי המסמך הזה זה שבע שנים.

לא, במקרה הזה הטכניון, זה היה אצלם, פתאום הם קיבלו החלטה לבטל את זה, מה עמד מאחורי ההחלטה?

לא יודע, לפעמים מקבלים החלטות שגויות. קורה.

נכון, אז אני רוצה להבין מה עמד מאחורי ההחלטה.

אני מאמין שמוסד להשכלה גבוהה כמו הטכניון, עם הרמה הבינלאומית שיש לו, זה קשה מאוד ללמוד שם, שגם יידע להודות בטעות, לא יקרה להם שום דבר לפרופסורים שם אם יגידו טעינו, סליחה, חוזרים חזרה.

לא, גם צריך להגיד שהעולים שמתקבלים לשם, מבחני יע"ל והפסיכומטרי ברמה גבוהה מאוד. אנחנו לא מדברים פה על להוריד את הרמה של הטכניון, זו לא הכוונה. צריך גם לחדד - - -

במאמר מוסגר, עוד משפט, דוד. זה רק מדגים עד כמה יש שוני בהגדרה של העולה בין כלל המשרדים ובין כלל ה –

בלגן אחד גדול.

זה ידוע, הגדרת עולה חדש בכל הצעת חוק היא הגדרה שונה. ואתה יודע מה? זה גם נכון, אי אפשר לתת הגדרה אחידה.

אבל לא לכל אוניברסיטה בנפרד.

לא, אמרתי, פה באמת צריך לקבל החלטה כוללנית.

יש גם הבדלים בין המשרדים בהצעות חוק.

מה זה עולה, כמה שנים הוא צריך להיות כדי לקבל את ההטבה, אני מאמין שיש דבר כזה, יש בנוהל, לא יכול להיות אחרת כי אחרת גם אני עולה חדש, אני עליתי ממרוקו ב-1965.

כולנו עולים חדשים, מה זאת אומרת?

אני מקבל הטבה של זמן?

אתה למדת פה, אתה שירת פה, אני הגעתי כבר אחרי הכול אז יש הבדל מאוד גדול. אני מקנא באלה שלמדו פה.

בואו נעלה רגע סטודנט אחד לפני שאני מעלה את האוניברסיטה.

חיה זאוי.

תסבירי לי למה את צריכה את ההטבה הזאת ולמה זה מפריע לך וכמה שנים את בארץ גם.

לא שומעים אותך. לא שומעים. אנחנו נחזור אלייך ובינתיים נדבר עם גוידו.

שלום, אני רק אציג את עצמי במילה. הייתי נשיא במרכז פיליפס עד לאחרונה, 1,500 עובדים, מרביתם בוגרי טכניון, כיהנתי בנשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, חבר בוועדת ההנהלה של ארגון ההייטק הישראלי ובהיותי עולה חדש לפני 40 שנה, אז למדתי בטכניון הנדסת חשמל, אני מקבל פניות רבות של סטודנטים שמבקשים את התערבותי. במיוחד כי לאחרונה גם קיבלתי פרס מפעל חיים מארגון הבוגרים של הטכניון שמעמיד אותי על איזה שהיא במה שאנשים מצפים שאני אעזור להם.

כשהתקבלה הפנייה בכלל הופתעתי כי הרי בכל מוסד חינוכי, וזה כבר דובר, יש התאמות לטובת העולים החדשים. ההסבר ששמעתי וקראתי שמופיע ליד כל אחד שפנה ברשימת ה-180 סטודנטים הוא שהם נדרשים לעיתים קרובות לקרוא פעמיים את השאלה כדי להבין בכלל מה מהותה. אם יש מילה שהם לא מבינים הם צריכים שהמרצה יגיע, זה לוקח להם עוד זמן, ואז בתהליך קבלת ההחלטה מה עונים הם נדרשים קודם לחשוב בשפת אם ואז לתרגם לעברית וגם הכתיבה בעברית, וכבר הוזכר פה, היא מקשה מאוד.

מה שאני הופתעתי, כי פשוט אפשר למצוא את התקנונים של האוניברסיטאות השונות באינטרנט, לראות שבאוניברסיטה העברית, שבוודאי לא פוגמת במצוינות האקדמית שלה, מדובר על שבע שנים של לימודים בעברית, כל עוד אותן שבע שנים של לימודים בעברית לא הושלמו מגיעה להם הארכה. אוניברסיטת תל אביב, גם עם פקולטה להנדסה מוכרת ומכובדת, נותנת חמש שנים להגדרה של עולה חדש כדי לקבל התאמות. הטכניון הוא היחיד השונה כאשר הוא מוכן להתנות את ההתאמה במשך שנת הלימודים הראשונה.

דובר בשיחות האחרונות שבעצם הטכניון שינה, הטכניון לא שינה את התקנון מאז 2011, אבל בשנה האחרונה בהחלט יש שינוי במתן הקלות במסגרת ועדות ערער. בעצם כל סטודנט שפנה השנה קיבל תשובה שלילית בעוד שסטודנטים בשנים קודמות קיבלו ביד נדיבה. אין שום שקיפות שאני קיבלתי לגבי המספרים של אנשים שקיבלו הקלות בשנים קודמות, אבל אני בטוח שאם היינו מסתכלים היינו רואים שיש כרגע שינוי והמספרים צריכים לדבר, אסור ללכת רק על דעות.

אני רוצה לציין עוד דבר נוסף כי כולנו מדברים על עקרונות וכמובן ראוי על עקרונות כי מדינת ישראל די פתוחה לעלייה יהודית ואנחנו לא צריכים לשכוח מה זו מגילת העצמאות, בטכניון יש 9,300, נמצא פה פרופ' עודד רבינוביץ' שיוכל לתקן אותי, בלימודי הסמכה יש מעל 9,000 סטודנטים, אנחנו כרגע מדברים על 200, מתמטיקה פשוטה אומרת שאנחנו מדברים על 2%, זאת אומרת שאין פה סחיפה שמא לפתע יהיו 90% מהסטודנטים עם התאמות ו-10% ישראלים. העולים מהווים 2% וחבל שאנחנו לא יכולים לשמוע את הסטודנטים.

מה שהייתי עוד רוצה להגיד, שלהתפשר על רמה אקדמית זה ממש לא קשור כי במיוחד כאשר סף הקבלה בטכניון הוא גבוה מאוד ואנשים כבר השלימו את השנה הראשונה בממוצע תקין בוודאי שאם נאריך את ההטבות לשנים נוספות לא תהיה כרגע בעיה של פגיעה ברמה האקדמית. אני חושב שדיברתי מספיק ואני רוצה לתת את הבמה כמובן לאחרים.

עוד שאלה לטכניון, למה צריך לפנות באופן אקטיבי כדי לבקש את ההארכה ולא שזה יינתן פלאט?

כי זה ככה בכל האוניברסיטאות.

לא, זו שאלה.

בואו נחזור לסטודנטיות.

ליזה בואזוז, בבקשה. מאיפה עלית?

אני עליתי מצרפת לפני חמש שנים. אני עשיתי תוכנית 'מסע' בשנה הראשונה שלי בעלייה ואז עשיתי שירות לאומי ואז התקבלתי לטכניון ואני עכשיו בשנה רביעית בטכניון.

מה את לומדת?

אני לומדת ביוטכנולוגיה ומזון.

זה כבר נושא שקשור אליי, אני רואה. בסדר, בבקשה, תסבירי לי למה את צריכה את הארכת הזמן הזאת ולמה אחת שלומדת שנה רביעית צריכה את זה.

קודם כל אני רוצה לתת קצת רקע עליי, אני קיבלתי 725 בפסיכומטרי, קיבלתי 132 במבחן יע"ל ואני על סף הצטיינות בטכניון. אני חושבת שאני סטודנטית מאוד טובה ולא יכולתי להיות כזאת טובה אם לא הייתי עם הארכת זמן.

זה לא שזה מקל עליי, זה לא מקל עליי, זה פשוט מבחינה טכנית לוקח יותר זמן במבחן, לא להבין, זה לא נכון שלוקח יותר זמן להבין, סליחה, כן לוקח יותר זמן להבין, בסך הכול אנחנו מבינים באותה מידה כמו הישראלים, אם לא היינו מבינים כמו הישראלים לא היינו מתקבלים לטכניון, אני חושבת. אנחנו כן מבינים כמו ישראלים, פשוט מבחינה טכנית המוח שלנו לוקח לו יותר זמן לספוג את הנתונים ולהבין אותם בגלל זה אנחנו צריכים את הארכת הזמן. אפילו אני, שאני בשנה רביעית, אני גם צריכה את הארכת הזמן הזאת. הלימודים בטכניון לא הולכים ונהיים יותר קלים, אני בשנה רביעית ועדיין אני צריכה את זה כי זה לא קשור לכמה זמן עברתי בטכניון, זה קשור לזה שזה לא שפת אם שלי.

נגיד יש הרבה מרצים שמאפשרים לנו לעבור מבחנים באנגלית, זה מאוד יפה שמאפשרים לנו את זה, אבל גם אנגלית זו לא שפת אם שלנו. אני מדברת יותר טוב עברית מאשר אנגלית, אז זה לא מקל עליי לעשות מבחן באנגלית.

אני רוצה לעשות את המבחן בעברית, בגלל זה באתי לטכניון, בגלל זה באתי לישראל, באתי לישראל כדי לעשות את הלימודים שלי פה, כדי לעשות את הלימודים שלי בטכניון, כדי להצטיין בטכניון, והיה לי עד עכשיו את האפשרות להצטיין בטכניון ועכשיו אני מרגישה שמורידים לי את האפשרות הזאת, מורידים לי את השוויון שהיה לי עד עכשיו ביחס לסטודנט ישראלי שנולד בארץ.

אני חושבת שיש לי רמה בעברית מספיק גבוהה כדי ללמוד בטכניון, אבל זה לא קשור, הכול לוקח יותר זמן. תרגילי בית לוקחים יותר זמן ואני משקיעה יותר זמן בתרגילי הבית ועד עכשיו הייתה לי האפשרות להשקיע יותר זמן במבחנים ועכשיו אין לי את זה.

זה מהשנה הזאת הפסיקו לך את תוספת הזמן?

כן.

בשלוש השנים קודמות קיבלת?

כן.

ואת חושבת שאם לא יהיה לך לא תסתדרי?

אני פחות אסתדר. אני לא אגיד שאני לא אסתדר, אבל פשוט אני לא אסיים את המבחנים, זה בדוק. כשאני יוצאת ממבחן ואני שומעת ישראלים שאומרים: לא סיימתי את המבחן, נשאר לי 20% מהמבחן לסיים. אני יוצאת עם הארכת זמן, היה לי 20, 30 דקות יותר מהם וגם לי נשאר 20% מהמבחן לסיים, כי אני באותו מצב כמוהם. עם הארכת זמן אני באותו מצב כמוהם. עכשיו בלי הארכת זמן אני לא אעשה חצי מהמבחן.

הבנתי. טוב, תודה רבה לך.

נעבור הלאה, פרופ' עודד רבינוביץ', משנה בכיר לנשיא הטכניון. שלום לך.

קודם כל בוקר טוב לכולם, שמי עודד רבינוביץ', משנה בכיר לנשיא הטכניון, נמצאים איתי כאן גם פרופ' אילת פישמן דיקנית הסטודנטים ופרופ' חוסאם חאיק, דיקן לימודי הסמכה, ומר אמיר הרפז, מנהל לימודי הסמכה בטכניון.

אז קודם כל בוקר טוב ותודה על ההזמנה, אני אגיד כמה מילים, אני רוצה גם לדייק כמה מהאמירות ששמעתי כאן קודם. ראשית, הטכניון פותח את שעריו בפני כולם, בפני כל אדם, בפני כל אחד, בפני כל השבטים של החברה הישראלית והיום בפני כל אזרחי העולם, גם בקמפוסים בחיפה, גם בקמפוס המשותף שלנו ושל קורנל בניו יורק וגם בסין.

נקודה שנייה שאני רוצה לגעת בה לפני שאצלול לפרטים ולדייק את מה שאמר היושב ראש, אנחנו עוסקים כאן בנקודה שהיא בליבה של העשייה האקדמית וזו הדרך שבה מוסד אקדמי מנהל את הבחינות ובוחן את התלמידים, זה בדיוק מסוג הדברים שצריך להשאיר גם באופן רציונלי, גם על פי חוק המל"ג, צריך להשאיר לחופש האקדמי של המוסדות. זה בדיוק המקום שבו אנחנו צריכים לשמוע ולהשאיר את זה לחופש האקדמי של המוסדות ואנחנו נראה דוגמאות לזה גם בהמשך.

אני רוצה להגיד לך שאין לזה עניין לחופש אקדמי. אנחנו לא רואים בזה חופש אקדמי מכיוון - - -

אני חושב שדבריי לא יהיו שלמים אם לא אגיד את האמירה הזאת. אנחנו ערים לחלוטין למורכבות שבתהליך של קליטה של עולה חדש לארץ, הדבר לא זר לנו והדבר לא נסתר מעינינו, אנחנו גם ערים לחשיבות של שפה כחלק מרכזי בכל מישורי החיים, גם האישיים, אבל גם המקצועיים והאקדמיים ומתוך כך שהטכניון ער למיוחדות של עולים חדשים, ואני רוצה לדייק את מה שנאמר קודם, ההגדרה שלנו של עולה חדש הוא מי שתעודת הבגרות שלו אינה ישראלית ושנבחן בבחינה הפסיכומטרית בשפה שאינה עברית. אין לנו שום ממד של זמן. אם היושב ראש דיבר קודם על עולה שעלה לפני עשר שנים, מבחינתנו אם תעודת הבגרות שלו אינה ישראלית והבחינה הפסיכומטרית שלו היא בשפה שאינה עברית הוא עולה חדש. זו ההגדרה שלנו והיא הגדרה בלתי תלויה בזמן.

מתוך הראייה הזאת הטכניון עושה והטכניון נותן והטכניון קבע כללים ברורים כדי לתת תשומת לב לאוכלוסייה הזאת. הדבר הראשון זה מתבטא במוכנות, אנחנו דורשים שהתלמידים יגיעו ברמת מוכנות גבוהה וזה מתבטא בציון במבחן יע"ל של 113 ומעלה. זה לא עניין של מה בכך. הסטודנטים שנמצאים כאן, אם עשו את מבחן יע"ל, יוכלו להגיד. כלומר הדבר הראשון שאנחנו מבקשים זה מוכנות. הדבר השני, הטכניון קבע קורס בעברית שניתן לתלמידים שתעודת הבגרות שלהם אינה ישראלית על חשבון תוכנית הלימודים. מי שמכיר את העשייה במוסדות אקדמיים, בפרט בטכניון, על כל נקודת זכות בתוכנית הלימודים יש המון המון המון קופצים והמון מריבות. כאן אנחנו קבענו כלל של שלוש נקודות זכות אקדמיות, עם ציון שאינו מאוני שמוקדשות לקורס בעברית לאותה אוכלוסייה מיוחדת.

הדבר השלישי שהטכניון נותן זה תוספת זמן של 30 דקות בכל הבחינות ובכל הבחנים, ארוכים וקצרים ואחד, בשנה הראשונה ללימודים, ללא קשר לשנת העלייה. עוד פעם, אם עלה לפני עשר שנים אני מניח שבמוסדות אחרים היה נופל מחוץ לתחום, אצלנו אין קשר לשנת העלייה וסטודנט יקבל תוספת זמן כזו.

לכל אלה מצטרפת תמיכה אישית ותמיכה סוציאלית ותמיכה בדיור במערך שלם של אמצעים שמפעיל דיקנט הסטודנטים ופרופ' פישמן שנמצאת כאן תוכל להרחיב. אנחנו נותנים לסטודנטים העולים ולסטודנטים בכלל בשנה א' סל מאוד מאוד רחב של תמיכה כדי שיצליחו בלימודים.

לא מדובר כאן בהצהרות בעלמא אלא מדובר בקביעה של הסנאט, סנאט הטכניון נדרש לנושא הזה ופעל בשיטה שבה סנאט הטכניון פועל, הדבר עוגן בהחלטת סנאט על ידי הוועדה המרכזת ועל ידי ועדת הקבע ללימודים אקדמיים במאי 2011 ומדובר בתהליך לא פשוט, אלה ועדות שאמונות על דיון מעמיק כגוף שקול, מאוזן, חושב, ביקורתי כשצריך, והסנאט קבע את הנוהל הזה כבר לפני קרוב לעשור. לא מדובר כאן בשום דבר חדש, זה נוהל שקיים ממאי 2011.

בעת האחרונה אנחנו נתקלנו במצב שהיו סטודנטים שהגישו בקשות וקיבלו מענה לדבר הזה והיו סטודנטים שלא הגישו בקשות ולא קיבלו מענה. הסטודנטים שקיבלו מענה וקיבלו הקלות וקיבלו התאמות בשנים המתקדמות הם לא רוב אוכלוסיית העולים, הם כ-25% מאוכלוסיית העולים, היום בטכניון יש 526 סטודנטים שעונים לקריטריון שלנו של עולים מתוך באמת קרוב ל-10,000 סטודנטים בלימודי הסמכה. ורק 25% קיבלו את אותה התאמה.

פרופ' רבינוביץ', קודם כל אנחנו לא מתערבים בחופש האקדמי ולדעתי אין פה עניין לחופש אקדמי מכיוון שכל האוניברסיטאות האחרות עושות את זה, זאת אומרת אין פה עניין שדווקא - - -

אני תיכף אגע באוניברסיטאות האחרות.

תן לי רגע. אילו היינו מתערבים בזה, אם האוניברסיטאות האחרות עושות את זה אז אני חושב שאין פה מצב של חופש אקדמי. זה דבר ראשון. דבר שני, שים לב שגם סטודנטית שנה רביעית שעולה מצרפת, היא אומרת שאם לא יהיה לה את הדבר הזה היא לא תצליח לסיים את המבחן בגלל שעברית היא לא שפת אם. שמעת גם חברי כנסת שהיו בזמנו גם כן עולים חדשים ולמדו פה. אתם עושים את זה באופן פרטני, כיוון שיש ועדה שדנה בבקשות ונותנת להם לפי המצב, זאת אומרת יש לכם פה שיקול לפי כל סטודנט וסטודנטית במסגרת הוועדה. לכן אני אומר, אל תפגעו בסטודנטים האלה, אבל אולי במסגרת ההחלטות של הוועדה הפרטנית אתם לא חייבים לתת חצי שעה, לפי המקרה, לפי סוג המקרה, תיתנו אפילו פחות זמן, לזה רבע שעה, לזה עשר דקות, לזה חצי שעה, לזה 20 דקות.

זאת אומרת אתם לא יכולים לבטל את זה באופן מוחלט כשכל האוניברסיטאות האחרות, האוניברסיטה העברית, בר אילן, תל אביב, חיפה, כולם נותנים את זה באופן מובהק. דווקא הטכניון, שהלימודים שם הם לא קלים בכלל, הם נורא נורא קשים, דווקא הוא לא מאפשר את זה? אני לא אומר לבטל את ההחלטה שלכם, אני אומר במסגרת ההחלטות הפרטניות תאפשרו מאפס עד חצי שעה, לפי המצב של כל סטודנט וסטודנט והיכולת שלו. אתם מכירים את הסטודנטים יותר ממני, כדי שלא ייווצר מצב שאתם כביכול נגד העולים יחסית לאוניברסיטאות האחרות.

אפשר להוסיף, אדוני היושב ראש?

ברשותך, אני אגע בנקודות האלה.

רגע, חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב רוצה להגיד משהו ואז אני חוזר אליך.

אני מדבר על סמך ניסיון אישי מלפני כ-20 שנה של לימודים באוניברסיטה העברית. אמרת לגבי אותה חצי שעה של הארכה במבחנים קצרים כארוכים. האם דין מבחן של שעה או שעתיים הוא כדין מבחן של ארבע שעות? גם פה אתם נותנים חצי שעה הארכה וגם פה אתם נותנים חצי שעת הארכה. פה כבר יש שוני.

דבר שני, לגבי לימודי העברית, אם זיכרוני לא מטעה אותי, קורס עברית מלכתחילה בכל שאר האוניברסיטאות הוא קורס הכרחי, הוא קורס תנאי למעבר לשאר הקורסים. זאת אומרת אם אתה לא מגיע לרמת עברית מסוימת אתה בכלל לא יכול להתקדם ולהירשם לקורסים נוספים אם לא קיבלת פטור. לכן כשאתה מדבר על שלוש נקודות זכות, אני מתנצל להגיד את זה, אבל לי זה נשמע כמו סוג של טובה שאתם עושים לאותם העולים. זאת אומרת אלה דברים נפרדים, קורס עברית הוא קורס חובה בכל אוניברסיטה כתנאי להתקדמות.

אני אגע גם בנקודה הזאת, אני אולי אתחיל מהסוף. ההשוואה שאנחנו עושים כאן ותוספת זמן היא תוספת זמן ביחס לכלל. הכלל לא נדרש לאותו קורס בעברית, סטודנטים שתעודת הבגרות שלהם אינה ישראלית צריכים לעשות את הקורס בעברית והם אכן צריכים לעשות אותו בסמסטר הראשון או בסמסטר השני.

בוא נדבר קצת על שאר האוניברסיטאות, ואין תמונה אחידה ובכל אוניברסיטה יש תמונה אחרת. קודם כל מבחן יע"ל, מבחן יע"ל בכל אוניברסיטה שונה, אין כאן אחידות. כבר בקבלה ללימודים אין אחידות. באוניברסיטה העברית זה מתחיל ב-105, שהוא ציון הרבה יותר נמוך מהציון שנדרש מהטכניון ובחוגים מסוימים הוא יותר גבוה. באוניברסיטת תל אביב 105, באוניברסיטת בן גוריון 84 והמספרים הם אחרים. באוניברסיטת חיפה 120. כלומר כבר כאן העובדה שכל אוניברסיטה קבעה את העקרונות שלה ניכרת ולכן רמת העברית של הסטודנטים שמתקבלים לטכניון יותר גבוהה מאלה שבאוניברסיטאות אחרות.

על אופי הלימודים נאמר כאן, אני לא אוסיף. מעטפת התמיכה בטכניון היא שונה והקריטריונים למתן התאמות בטכניון אינם תלויים במועד העלייה לארץ כמו שהם תלויים באוניברסיטאות האחרות. בנוסף, ואם יש כאן נציגים של משרד הקליטה, מינהל הסטודנטים של משרד הקליטה נוכח בקמפוס, יש לו משרד בלשכת דיקנית הסטודנטים, הוא קיים והוא נמצא שם.

פרופ' רבינוביץ', רק רגע. אנחנו קיבלנו פניות של 185 סטודנטים שלומדים בטכניון. לא אני, חבר ועדה שקיבל את זה, אני לא חושב שאי אפשר להתייחס לזה. מה שאני מציע, אנחנו לא רוצים להתערב לכם בהחלטות, באמת אני לא רוצה, אני אומר שתעשו דיון מחודש בעניין הזה, לא יודע אצלכם מי קובע בעניין הזה, תעשו דיון מחודש. קחו בחשבון את מה שאנחנו אמרנו, קחו בחשבון את זה שפנו אלינו הרבה מאוד סטודנטים ולכן זאת בעיה אמיתית מבחינתכם, קחו בחשבון ששמעתם סטודנטית שהיא בשנה רביעית והיא עברה את מבחן יע"ל, זה לא שהיא לא עברה את מבחן יע"ל, היא אמרה את זה במפורש.

היא לא הייתה שם אם לא הייתה עוברת את המבחן.

קחו בחשבון גם את העניין הזה. מה שאני מציע, במקום לבטל את זה באופן גורף, להמשיך עם הוועדה הפרטנית ולא לתת חצי שעה באופן קבוע, אלא תלוי במשך זמן הבחינה, תלוי מאיפה היא עלתה, אתם מכירים את הסטודנטים הרבה יותר טוב מאיתנו ותחליטו החלטות פרטניות. זאת הצעת הפשרה שלי, לא לבטל את זה באופן גורף, אלא במקום לתת חצי שעה באופן קבוע למי שמגיע, לתת לו זמן אחר.

אדוני היושב ראש, הייתי רוצה רק לחדד שתי נקודות. אחת, פרופ' רבינוביץ', אף אחד לא דיבר על חוסר האכפתיות שלכם כלפי העולים, אנחנו יודעים מה הטכניון עושה ואנחנו מודים על כך. השאלה שלנו נקודתית, מה קרה השנה שהוחלט שלא לתת משהו שבשנים שעברו כן ניתן. עמדה פה בזום סטודנטית שלכם שאומרת שבמשך שלוש שנים כן קיבלה והשנה סורבה. השאלה שלנו מה השתנה השנה שהטכניון החליט להוביל את זה למקום אחר.

ועוד הערה, מבחן יע"ל, עד כמה שאני מבין, זה מבחן שבוחן את רמת הידע ואת רמת ההתאמה והמסוגלות לעצם הלימודים. עברית והבנה בעברית ויכולת להתבטא בעברית זה משהו שהוא דווקא רוחבי ומבחן יע"ל לא מבטא את הדבר הזה. זאת אומרת אכן יש שוני בין האוניברסיטאות מבחינת תנאי הקבלה, אבל מבחינת השפה העברית זה משהו שאמור להיות רוחבי לכולם. זאת אומרת זה שאדם יכול להיות גאון במתמטיקה בספרדית או בכל שפה אחרת וכן יעמוד ברף הזה, אבל הוא לא יידע לבטא בעברית את המושגים והטרמינולוגיה הספציפית, אז מה עשינו בזה? כלומר להתנות את יע"ל ולהגיד שיע"ל זה לא אחיד ולכן גם בעברית זה לא אמור להיות אחיד, בעיניי זה דברים שונים.

אני אבקש שפרופ' חאיק יקבל את זכות הדיבור.

בבקשה, פרופ' חאיק.

אני רק אציג את עצמי שוב, אני דיקן לימודי הסמכה בטכניון וגם עוזר המשנה הבכיר לשוויון הזדמנויות בקמפוס.

כאן אני צריך להבהיר כמה נקודות. אנחנו בהחלט שמענו את ההצעה של היושב ראש, אבל גם צריך להבהיר עוד כמה עניינים. בקמפוס, מעבר לסטודנטים העולים, ישנם עוד 25% סטודנטים ששפת האם שלהם היא לא השפה העברית וישנם עוד אנשים שמתקשים בשפה כזו או בשפה אחרת. אנחנו בתור גוף צריכים לשמור על עיקרון השוויון בין כל הסטודנטים בקמפוס ועל כן אנחנו צריכים להיות אחידים וזה גם החלק האקדמי שלנו, שאנחנו צריכים ליישם אותו ולהטמיע אותו בקמפוס.

על כן עד היום היה באמת העיקרון שכל סטודנט בשנה ראשונה ששפת האם שלו לא עברית הוא מקבל את ההתאמה של 25% למי שצריך גם התאמות בצורת מילון אנחנו מנגישים אליו. היה, כפי שצוין לפני כן, כל סטודנט שביקש בצורה פרטנית מעבר לשנה הראשונה לקבל והוכיח בדוקומנטציה שאכן יש לו קושי בשפה העברית הוא היה מקבל. השנה היו כמה מקרים בודדים שלא קיבלו כיוון שלא הספיקו ולא נתנו את הדוקומנטציות הנכונות ואנחנו לא יכולים כמובן לעשות זאת בצורה לא שקולה. חשוב לנו להגיד לא שקולה מסיבה מאוד פשוטה, אם אנחנו רוצים לפזר את ההחלטות שלנו משמאל ומימין פירושו של עניין שאנחנו צריכים לתת ליותר מ-30% מהקמפוס גם כן הארכות זמן של 25%. האם זה הגיוני, האם זה שוויוני לכלל הסטודנטים בקמפוס? זו נקודה שהיא כן במעין ההחלטות שלנו שצריך גם כן להבין. אני כאן מעביר אליך בחזרה, היושב ראש.

אם יותר לי אני רוצה להוסיף עוד.

פרופ' רבינוביץ', אנחנו לא נצא מזה היום, אני מציע - - -

לא, אנחנו נצא. יש עוד דבר אחד חשוב.

אנחנו נעשה ישיבת המשך ביום רביעי, הכול בזום, אז אין בעיה. עד אז אני מבקש מכם, וזו בקשה לא מסובכת, אני לא חושב שאתם לא צריכים להיענות לה, תעשו דיון מחודש בעניין הזה, כי בפרמטרים שאמרנו, שיש סטודנטים שצריכים את זה לאור הפניות שאנחנו מקבלים. סטודנטים שלומדים אצלכם ופונים אלינו ואין להם שום פחד לפנות אלינו בעניין הזה זה אומר שיש בעיה, שהם צריכים עזרה, שהם רוצים עזרה חיצונית כי הם לא מקבלים את המענה הזה אצלכם.

דבר שני, להמשיך בוועדות הפרטניות, לא לתת חצי שעה באופן מובהק, אלא לחלק את זה לזמנים אחרים לפי החלטת הוועדה הפרטנית. זאת ההצעה שלי. היא מקובלת על חברי הוועדה. אנחנו נמשיך את הדיון לאחר שתשקלו את הכול מחדש - - -

אני מבקש להגיב.

ואז עוד פעם נתווכח אם יש בעיה.

אפשר רק הערה?

אני מבקש להגיב לדברים של היושב ראש.

כן, בבקשה. כן, פרופ', בבקשה.

אני אגיד שני דברים, אחד ייחשב כאן כפופולרי ואחד כפחות, אבל מחובתי לומר אותם. ראשית, כל סטודנט בטכניון והסטודנטים שנמצאים כאן ואגודת הסטודנטים של הטכניון נמצאת כאן, כל סטודנט בטכניון רשאי להגיש איזה בקשה שהוא רוצה וכל בקשה שסטודנט בטכניון מגיש נבחנת ונשקלת. זה דבר אחד שאני רוצה להדגיש, אין כאן שום חידוש ושום דבר שאנחנו צריכים למסד, זה דבר שעובד עוד מהימים שאני למדתי בטכניון.

דבר שני, הנושא שאנחנו דנים, ואמרתי את זה בפתיחת דבריי, הוא נושא שיושב בתוך הליבה של האקדמיה, בתוך העצבים החשופים של האקדמיה ובתוך המקום שבו האוניברסיטאות מתנהלות באופן עצמאי, והראיה לכך זה שכל אוניברסיטה נדרשה לנקודה הזאת וכל אוניברסיטה החליטה איך לתקוף אותה בצורה אחרת. השוני בין המוסדות הוא לא בעיה, לדעתי, אלא הוא מציג את העובדה שכל מוסד רואה את הדברים שלו בצורה אחרת ובצורה מפוקחת ועל אותה סוגיה הגיע למסקנות אחרות ואני חושב שטוב שכך, אלה החלטות של סנאט הטכניון. אם ירצה דיקן לימודי ההסמכה להניח על שולחן הסנאט הצעה אחרת יעשה את זה, אבל אלה החלטות של סנאט הטכניון.

אדוני היושב ראש, אני חושב שיש בעיה בתפיסה.

פרופ' רבינוביץ', קודם כל אני מוכן לקבל את העניין שזה עניין אקדמי, אין לי בעיה עם זה, אבל אני אומר, בגלל זה אני פונה אליך שתעשו דיון מחודש ותשקלו את כל מה שאמרנו, וזאת החלטה שלכם בסופו של דבר, אני לא יכול לחייב אתכם לעשות את הדבר הזה, אבל אני חושב, דווקא בגלל שאתם מוסד אקדמי, דווקא בגלל שמדובר בפרופסורים שנמצאים על המדוכה פה, תשקלו מחדש את כל מה שאמרנו כי אנחנו מדברים בשם הסטודנטים שפנו אלינו והם לומדים אצלכם, הם לא פנו מאוניברסיטת חיפה או תל אביב. אני אומר, לאור העניין הזה תשקלו מחדש, תעשו דיון מחודש. אני חושב שזאת בקשה שאנחנו יכולים לבקש מכם, לעשות דיון מחדש, אין פה פגיעה בחופש האקדמי, אתם דנים עוד פעם. תיקחו את כל השיקולים האלה ואני מקווה שתגיעו למסקנה שכן צריך לשנות את העניין. אם לא תגיעו למסקנה כזאת אז נראה מה לעשות, אבל אין לנו שום כוונה לפגוע בחופש האקדמי.

אמרתי את זה מהתחלה ולכן אנחנו נמשיך ביום רביעי הבא אחרי שאתם, אני מקווה, שתיענו לבקשה שלנו במובן הזה שתעשו דיון חוזר איפה שאתם צריכים, אני לא נכנס לזה. קחו בחשבון את כל מה שאמרנו, אני מבקש. זה לא בקשה מסובכת ומיוחדת, מה שאני אומר, עדיין ההחלטה היא בידיכם, אנחנו לא נוגעים בעניין הזה, ההחלטה היא שלכם, אני מקווה שתשנו את הדבר לאור כל מה שקורה, אתם רואים מה שקורה.

אפשר רק להתייחס לנקודה אחת של פרופ' חאיק שדיבר על כ-30% סטודנטים ששפת אימם אינה עברית?

הוא מדבר על הסטודנטים הערבים, אני חושב.

אני מבין. אבל פה צריך, לדעתי, ומבלי להתערב כמובן בחופש האקדמי, אבל סביר להניח שכל מי שלמד בארץ ועשה את הבגרויות עדיין היה חשוף יותר לשפה העברית מאשר אותו עולה שהגיע והתקבל ללימודים תוך שנה-שנתיים. אז אני לא יודע מה – אני מבין את ההתנגדות, אבל - - -

חברים, עוד מילה אחת, ברשותכם. אני מבקש שגם פרופ' פישמן תקבל את זכות הדיבור.

אני אתן לה.

כשאנחנו דנים בהקלות ובהתאמות מהסוג הזה אנחנו צריכים לשאול גם את השאלה מי לא מקבל.

לא שמעתי.

אנחנו צריכים לשאול את השאלה מי לא מקבל ולהמון סטודנטים שלומדים בטכניון ונתקלים בקושי שיש במבחנים בטכניון, ובמבחנים בטכניון יש קושי, שדרך אגב הוא חלק מהעובדה שבוגרי הטכניון, תרומתם היא כמו שהיא, לכל אחד יש קושי וכל אחד יכול ליהנות מעוד תוספת זמן וכל אחד יכול ליהנות מעוד הקלה ומעוד התאמה ומכל מיני דברים כאלה, ויש קבוצות כאלה ויש קבוצות אחרות ויש קבוצות של כאלה שעברית היא לא שפת אימם ויש סטודנטים זרים שלפעמים בוחרים לקחת דווקא קורסים בעברית ואנחנו נתקלים בדברים כאלה, סטודנטים שאין להם שום זיקה למדינת ישראל או לשפה העברית עוברים מהתוכניות הבינלאומיות לתוכניות בעברית ומתמודדים עם השפה וסטודנטים שבמשך שירות צבאי ארוך היו מנותקים לחלוטין ממתמטיקה ופיזיקה וכימיה ואנגלית והרבה מאוד מקצועות אחרים ולומדים בטכניון וגם להם קשה. בסוף לכל סטודנט יש סיבה טובה למה לבקש תוספת זמן ולמה לקבל תוספת זמן בבחינות ולא זאת הדרך שלנו. אנחנו בוחנים את זה בקפידה, אנחנו בוחנים את זה ברמה האישית וכאן אנחנו מדברים על חריג מאוד מאוד מובהק של אוכלוסייה שמדברת על תוספת זמן. אלה שיקולים פנימיים של הטכניון, אם ירצה הטכניון לעסוק בזה יעסוק.

בסדר. פרופ' רבינוביץ', אני רק מזכיר לך שלאורך השנים זאת הייתה ההחלטה שלכם, היא הייתה החלטה הפוכה ולקחתם בחשבון את כל נושא השוויון שאתה מדבר עליו היום. זאת אומרת זה לא משהו שאתם לא החלטתם לגביו בעבר למרות מה שאמרת עכשיו. זה דבר ראשון.

דבר שני, לאוכלוסייה הזאת של עולים חדשים יש כנראה איזה שהיא בעיה בגלל שהעברית היא לא שפת אם, כל האוניברסיטאות מכירות בזה, אין פה פגיעה בשוויון מול כאלה שיש להם בעיה מיוחדת. עם אלה שיש להם בעיה מיוחדת מאוד, אז אני מאמין שהם פונים אליכם בבקשות פרטניות ואתם מחליטים לגביהם. אין פה פגיעה בשוויון, אין פה פגיעה בסטודנטים אחרים. לכן אני אומר, תעשו שיקול מיוחד.

אתה רוצה שאנחנו נשמע את פרופ' אילת פישמן, בבקשה, אנחנו בכל מקרה נמשיך את הדיון ביום רביעי. לאחר שנשמע את פרופ' פישמן אנחנו ננעל את הישיבה ונחזור אליכם ביום רביעי.

אבל, אדוני היושב ראש, אני רוצה רק לחדד נקודה. יש פה, לדעתי, בעיה בתפיסה. צריך להבין שעולה חדש גם אחרי 20 שנה וגם אחרי 30 שנה, אני, אחרי 24 שנים שאני נמצא פה במדינה, כשאני קורא חוק אני צריך לקרוא אותו שלוש-ארבע פעמים עד שאני תופס את הפסיק הקטן, משהו שאתה תופס בשנייה הראשונה. לכן אני מבקש מכם, אנחנו לא פוגעים פה בחופש האקדמי, אני חושב הפוך, אין פה בעיה של שוויוניות, מדברים פה על התאמה, לא מדברים פה על הקלה, ואתם עשיתם את זה במשך שנים בצורה הטובה ביותר. כמו שאמרתי מקודם, אנחנו לא באים לומר שהטכניון מפלה עולים, זו לא הכוונה שלנו, אנחנו רק מבקשים מכם לשקול מחדש את אותה החלטה שנלקחה, במשך שנים כן נתתם את זה ואנחנו מבקשים שתשקלו שוב את אותה החלטה שלא לתת לאותם סטודנטים. אגב, הם כן הגישו, בשונה ממה ששמענו מפרופ' חאיק שאמר שלא הגישו. יש אצלי רשימה מלאה ואני מוכן להעביר לכם אותה, של 187 סטודנטים.

תעביר להם אותה, בכל מקרה תעביר להם. כן, פרופ' פישמן, בבקשה.

בוקר טוב. שמי אילת פישמן ואני דיקנית הסטודנטים בטכניון. התפקיד שלי הוא לעסוק בכל מה שקשור למעטפת הלא אקדמית של הסטודנטים, כלומר מה שקשור לדיור, מה שקשור לשיעורי עזר, מה שקשור לתמיכה רגשית, מה שקשור לסיוע כלכלי. אם אתם באים ודנים או טוענים שהטכניון מפלה לרעה סטודנטים עולים חדשים - - -

לא, לא אמרנו את זה.

לא אמרנו את זה.

אז אני יכולה להגיד שהתמונה ממש הפוכה. אין מוסד אקדמי שנותן תמיכה כספית, דיור במעונות אוטומטי לכל השנים, שזו הטבה כלכלית גדולה, שיעורי עזר, חלקם במימון של משרד הקליטה, חלקם במימון של הטכניון, שיתוף פעולה מלא עם מינהל הסטודנטים, שכמו שפרופ' רבינוביץ' אמר, יושבים אצלנו יום יום בקמפוס במשרדים שאנחנו מקצים להם. הרבה מהמרצים מאפשרים לסטודנטים לכתוב באנגלית, דבר שהוא לא נפוץ בטכניון. זאת אומרת כשבאים להטיל דופי או להגיד שאנחנו לא קולטים עלייה או לא מתייחסים לסטודנטים ברגישות - -

אמרתי בראש דבריי שאינני מפקפק - - -

היא לא שומעת, תן לה לסיים.

- - זה פשוט עושה עוול כי צריך להסתכל על כל התמונה. וכמו שאוניברסיטאות אחרות לא יודעות לספק את התמיכה הכלכלית ועדיין סטודנטים עולים מגיעים לשם, אז הבעיות שלהם לא בהתאמות כאלה ואחרות, הם באים והם צריכים להתמודד עם בעיות כלכליות קשות, אז אצלנו הסטודנטים האלה מלכתחילה מקבלים מעטפת מאוד מאוד ניכרת שעוזרת להם בקליטה החברתית. עכשיו דוגמה בעידן הקורונה, אז סטודנטים ישראלים שגרים במעונות נדרשים לצאת מהמעונות לצורך בידוד וכל הסטודנטים העולים שגרים במעונות אנחנו מאפשרים להם להישאר בקמפוס בתנאים מסוימים.

אז אני חושבת שצריך להסתכל על מכלול הדברים שהטכניון עושה ולא רק על הפן הזה, שהם נדרשים להשיג מסמכים נוספים כדי להצדיק את העובדה שהם נדרשים להתאמות גם מעבר לשנה הראשונה. תודה רבה.

אוקיי. פרופ' פישמן, אנחנו לא אמרנו שאתם מפלים לרעה סטודנטים, לא אמרנו את זה בשום שלב, אבל אני חושב, ואת זה אתם צריכים לשקול שוב פעם, ההחלטה שלכם במידה מסוימת פוגעת בשוויון בין הסטודנטים כיוון שסטודנטים שהם עולים חדשים, יש להם בעיה אמיתית שלא קשורה למה שהם לומדים. היא לא קשורה למתמטיקה, היא לא קשורה לפיזיקה, היא לא קשורה להנדסה, היא קשורה לידיעת השפה העברית ועל היכולת שלהם להבין את מה שמבקשים מהם מול סטודנטים אחרים. אני חושב שדווקא בגלל שאתם מוסד אקדמי ודווקא בגלל שאתם ערים לבעיות האלה אתם כן צריכים לקחת את זה בחשבון במסגרת ההחלטות שלכם. עדיין זה במסגרת החופש האקדמי שלכם. ברור שהסטודנט צריך להחליט אם הוא רוצה ללמוד אצלכם או לא ללמוד אצלכם לאור העובדה הזאת, אבל לנו אין שום רצון לכפות עליכם עמדה בעניין הזה. אנחנו כן מבקשים שתעשו דיון ולקחת בחשבון את כל הנימוקים שאמרנו וגם שמענו אתכם.

אנחנו נעביר אליכם את כל הפניות של הסטודנטים על מנת שתראו את זה מול העיניים ואני חושב שהצעת הפשרה שאני הצעתי, שלא נותנת חצי שעה באופן קבוע לכל אחד, תלוי בבחינה, בחינה של שעתיים ברור שלא מגיע לה חצי שעה, תלוי במי מבקש, תלוי מה שפת האם שלו וכו' וכו', קחו את הכול בחשבון. מה שתחליטו יהיה מקובל עלינו, אני אומר לכם, אבל אני חושב שאתם צריכים, לאור זה ששיניתם עמדה, שיניתם מדיניות, וזה מפריע להרבה מאוד סטודנטים, אני חושב שאתם צריכים לשקול את זה מחדש. זאת העמדה שלי, היא לא פוגעת בחופש האקדמי, היא לא פוגעת בכם, היא לא אומרת שאתם מפלים לרעה מישהו. אתם מוסד אקדמי מכובד, יש לו שם עולמי, אנשים רוצים ללמוד אצלכם, אבל אתם צריכים לתת גם כן את התמיכה שלכם על מנת לתת שוויוניות בין כל הסטודנטים.

אז תודה רבה לכם שהשתתפתם, אני מקווה שביום רביעי, בשעה תשע בבוקר, הבא אתם תבואו עם משהו מגובש. זה בזום, כך שאתם לא צריכים לבוא אלינו. תודה רבה לכם.

תודה לכם על ההקשבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.