פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



54
ועדת הפנים והגנת הסביבה
08/12/2020



מושב שני



פרוטוקול מס' 123
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ב בכסלו התשפ"א (08 בדצמבר 2020), שעה 10:00

דיווח שר הפנים על פעילות משרדו

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
משה ארבל
רם בן ברק
יוליה מלינובסקי קונין
ג'אבר עסאקלה

מיכל וונש
תמר זנדברג
עופר כסיף
מרב מיכאלי
אוסאמה סעדי

שר הפנים אריה מכלוף דרעי
שלמה מור יוסף - מנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

אריאל משעל - מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל

דלית זילבר - מנכ"לית מינהל התכנון

מרדכי כהן - מנכ"ל משרד הפנים

טל קמיר - יועץ המנכ"ל, משרד הפנים

רז מורן - יועץ למנכ"ל משרד הפנים

ברק סרי - יועץ התקשורת של שר הפנים

ריאל שמיר בלאט - מ"מ דובר המשרד, משרד הפנים

עפר פלג - חשב בכיר, משרד הפנים

מיכל ארן - מנהלת אגף אסטרטגיה, משרד הפנים

אדית בר - מנהלת מינהל פיתוח, משרד הפנים

דניאל סלומון - היועץ המשפטי, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

ענבל משש - ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

יגאל דוכן - ראש מינהל ביקורת גבולות, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

מאיה דבורי יעקבסון - מנהלת אגף בכיר שירות, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

הדסה אלמוג - כלכלנית המועצות האזוריות, מרכז המועצות האזוריות

מילכה כרמל - ראש תחום תכנון קרקעות, מרכז המועצות האזוריות

אלעד נצר - מנהל המחלקה לכלכלת עסקים, התאחדות התעשיינים

אסף זנזורי - רכז תכנון, החברה להגנת הטבע

אסף זנזורי - רכז תכנון, החברה להגנת הטבע

רוני טיסר

לאה קריכלי

ס.ל., חבר תרגומים



דיווח שר הפנים על פעילות משרדו

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, היום ה-8.12.20. סעיף 123(ז)(1) לתקנון הכנסת קובע כי שר שענייני משרדו נידונים בוועדה קבועה המנויה בסעיף 100 יופיע בוועדה לדווח על ענייני משרדו אחת לכנס של הכנסת. בדיווח כאמור יסקור השר לפני הוועדה את פעולות משרדו, את תוכנית העבודה של המשרד ואת אופי ביצוע התקציב של המשרד. אנחנו לא מדברים פה היום על תקציבים, אבל על עבודה. אז אני רוצה בפתח הדיון קודם כל לברך אותך, השר דרעי, שהגעת היום לוועדת הפנים והגנת הסביבה.

אני חושבת שבחצי השנה האחרונה מאז שקמה הממשלה והוועדה הזאת בכנסת אנחנו אישרנו כבר תשעה חוקים, צווים ותקנות שהעברתם לנו, אתם בהחלט מספקים הרבה עבודה לוועדה הזו, ניהלנו עוד מספר גדול מאוד של דיונים וישיבות על חוקים גדולים שעדיין נידונים כאן ואני מאוד מקווה שנספיק, כי אני יודעת שזה חשוב, אלה חוקים גדולים ומורכבים שהם נמצאים בשלבים שונים של דיון בוועדה.

השר דרעי, אתה אחד מהשחקנים הוותיקים ביותר היום במערכת הפוליטית, אני שמחה להיות כאן וללמוד ממך. אני חייבת להגיד, כמי שמפקחת על ארבעה משרדים שונים, הניסיון הרב שלך מורגש בכל מה שקשור לפעילות של המשרד, זה משרד עצום שחולש על תחומים מאוד רבים, השלטון המקומי, מינהל התכנון, רשות ההגירה והאוכלוסין, פיקוח ארצי על הבחירות, רישוי עסקים, שירותים לשעת חירום. אנחנו נשמח לשמוע בין היתר על כל הדברים האלה, על החזון שלך כמי שעומד בראש המשרד הזה שנים רבות. אותי כמובן מעניינים גם הרבה מאוד נושאים שנושקים בהיבט הסביבתי ויש לא מעט כאלה במשרד שלך.

מסגרת הדיון, אני אומרת מראש, היא תהיה שאנחנו נשמע תחילה ממך סקירה, אדוני, על עיקרי הפעולות של המשרד והתוכניות שלכם ואז נעבור בצורה מסודרת לשאלות לשר שלכם, חברי הכנסת, ושל מוזמנים נוספים ככל שיתיר לנו הזמן. אז, אדוני השר, זכות הדיבור בבקשה שלך.

בוקר טוב לכולם, ברוכים הנמצאים. אכן פעם ראשונה שאני נמצא בוועדה הזו, בראשותה של מיקי, נפגשנו כבר, אבל אני הייתי הרבה בוועדת הפנים, זו באמת הוועדה שלנו, הוועדה של המשרד שאנחנו עובדים איתה הרבה מאוד.

נמצאים איתי כאן למעשה ארבעה מנהלים ומנהלות שמנהלים את המשרדים שאני מופקד עליהם, נמצא כאן מרדכי כהן, בזום, הוא נכנס לבידוד בעקבות הכנסת, הכנסת הכניסה אותו לבידוד, בוא נגיד ככה. האמת שאני מרגיש ייסורי אשמה, הוא עשה את הפגישה במקומי, הוא חסך לי זמן אז אני הייתי צריך אולי להיכנס לבידוד היום. אז מרדכי לא נמצא כאן, אבל הוא נמצא איתנו בזום. ונמצאת פה אדית בר, ראש מינהל פיתוח אצלנו, נמצא פה פרופ' שלמה מור יוסף, ראש רשות ההגירה, נמצאת פה דלית זילבר, מנהלת מינהל התכנון, ואריאל משעל, מנהל המשרד נגב-גליל והפריפריה.

אני ביקשתי מהם להכין מצגת קצרה, מראה עיניים זה טוב, הם יציגו כל אחד לפי הסדר ואני מציע, ברשותך, מיקי, שהם יתחילו להציג כל אחד בקצרה ממש את הדברים, אחר כך אני אגיד כמה משפטים. אם אני אדבר אני יכול לדבר כאן שעתיים, באמת יש כל כך הרבה פעילות וכל כך הרבה דברים לעשות, אבל אני מעדיף ההיפך, שאתם תראו ואחר כך לשמוע את חברי הכנסת, גם מה הנקודות שמעניינות אותם כדי למצות ולדבר. בבקשה, אז אני מתחיל עם שלמה.

בוקר טוב ותודה רבה על האפשרות להציג, יש לנו מצגת. (מצגת). אז באמת הייעוד של רשות האוכלוסין וההגירה זה הסדרת מעמדם החוקי של אזרחי המדינה, תושביה הזרים השוהים בה וכל אלה שרוצים להגיע לפה, זאת אומרת המגוון הוא עצום של מי שאנחנו אמורים לטפל בו. יש מספר רב של חוקים שמנחים ומדריכים אותנו. החוק המרכזי הוא חוק השבות, חוק האזרחות, חוק הכניסה לישראל, חוק מרשם האוכלוסין, חוק הדרכונים, ביומטרי, עובדים זרים ומניעת הסתננות. אלה החוקים שמנחים אותנו.

חזון רשות האוכלוסין וההגירה, כפי שאתם רואים, מצד אחד גוף ממשלתי מקצועי הפועל לשמירת זהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל בהתאם להחלטות הממשלה, הכנסת ובית המשפט העליון, והנקודה האחרונה, הרשות תגיש שירות נגיש, מקצועי, אנושי, יוזם וחדשני שהוא מאוד מאוד חשוב ומאוד מרכזי.

בשקף הבא אנחנו רואים שתפקידי רשות האוכלוסין הן מגוונים ביותר מניהול מרשם האוכלוסין, הנפקה של תיעוד, טיפול בבקשות, מתן אשרות ורישיונות, כל הנושא של עובדים זרים, כל הנושא של שוהים בלתי חוקיים, כל הנושא של תעסוקת זרים ופלסטינאים וטיפול בבקשות מקלט.

בשקף הבא אנחנו רואים את ארבעת המנהלים שעושים את העבודה, מינהל האוכלוסין בצד של תיעוד ומעמד, מינהל ביקורת הגבולות, כשמו כן הוא, מינהל האכיפה וזרים, מצד אחד אכיפה על המעסיקים, שייתנו לעובדים הזרים את כל הזכויות שלהם, ומצד שני אכיפה על השוהים הבלתי חוקיים, ומינהל עובדים זרים שתפקידו הוא באמת להתעסק בכל העובדים הזרים החוקיים.

בשקף הבא אנחנו רואים שהמנהלים האלה פזורים בכל רחבי הארץ, מקצרין וקרית שמונה ועד אילת וטאבה. אנחנו משרתים כעשרה מיליון תושבי המדינה ואזרחיה לכל אורך מסלול חייהם, אנחנו משרתים 11.2 מיליון זרים בשנת 2019, הקורונה שינתה, נדבר גם על זה, שמגיעים ויוצאים מישראל. בכל נקודת זמן יש כחצי מיליון זרים במעמדים שונים שנמצאים איתנו.

אז מה המעמד של השוהים הזרים? בשקף הבא אנחנו רואים את השוהים הזרים שהם לפי החוק, תיירים, עובדים זרים, פלסטינאים, מתנדבים ותלמידים, תושבים ארעיים וקבוצות נוספות, סך הכול כ-432,000 זרים חוקיים בנקודת זמן במדינת ישראל.

כאשר אנחנו מסתכלים על הקבוצות שהן לא כחוק, אז יש שלוש קבוצות עיקריות. קבוצת התושבים של אריתריאה וסודן. אני לא יכול להגיד שהם לא שוהים כחוק כי בנקודת הזמן הזאת יש להם אשרה להישאר כי מדינת ישראל מנועה מלהרחיק אותם. אז יש כ-32,000 פלוס מינוס 7,000, 8,000 ילדים, כך שבסביבות 40,000, זאת האוכלוסייה הזאת. יש כ-18,000 עובדים זרים שהגיעו כעובדים זרים ולא יצאו במועד ונשארו כבלתי חוקיים ויש 58,000 תיירים, במרכאות, שהגיעו עם ויזה של תייר ונשארים פה מסיבות כאלה ואחרות, בעיקר בכדי להתפרנס פה.

בשקף הבא אנחנו רואים את ההיקף העצום של הפעילות. יש לנו 2,500 עובדים, מקבלי השירות בלשכות שלנו, מה שבסלנג נקרא משרד הפנים, אבל אלה לשכות של רשות האוכלוסין וההגירה, שלושה מיליון מקבלים בצורה פרונטלית. אנחנו נותנים יותר ממיליון מסמכי נסיעה שזה דרכונים, כ-860,000 תעודות זהות, 970,000 תיעוד מסוגים שונים, לידה, פטירה וכך הלאה, ו-340,000 רישיונות ישיבה.

בשקף הבא אנחנו רואים, עוד פעם, את המספרים בנושא עובדים זרים, היתרים להעסקת עובדים פלסטינאים, היתרים להעסקת עובדים ירדנים.

שלמה, שים גז.

אני ארוץ. כאשר אנחנו רוצים לציין את הפעולות שבהנחיית השר היו לשיפור השירות, זה היה נושא מרכזי בשלוש השנים האחרונות, במיוחד בשנה וחצי האחרונות כאשר דבר ראשון היה להנגיש את השירות קרוב מאוד לאוכלוסיות. נפתחו לשכות, כמו שאתם רואים בשקף הבא, בקצרין, בחיפה, בביקורת הגבולות, בנהריה, בקריות.

אנחנו רואים את הפעילויות הנוספות, רחובות, מעלה אדומים, ביתר עלית מתוכנן לשנה הבאה ובית שמש כאשר ניתן דגש מיוחד על ידי השר לפעילות במגזר הערבי.

אני כאן, שלמה, בוקר טוב.

היי, שלום שלום, מה שלומך?

הגעתי בזמן.

גם אתה מנוע גדול בעניין הזה. אום אל פחם, טייבה, לשכת דיר אל אסד.

באום אל פחם עוד לא נפתח.

אתה רואה, זה בבינוי, יש תמונה. קלנדיה, סכנין ורהט. זאת אומרת יש פה פעילות ענפה מאוד. דגש מיוחד נתן השר דרעי למזרח ירושלים.

זה חשוב מאוד.

כאשר במזרח ירושלים מצד אחד פתחנו לשכות משנה חדשות בקלנדיה ובצור באהר, במבנה של הביטוח הלאומי אנחנו במהלך השנה הזאת אמורים לפתוח לשכה חדשה נוספת ללשכה הנוספת.

למעלה בצד שמאל.

ביטוח לאומי?

מתי זה ייפתח? כי אנחנו כבר כל הזמן שומעים על ה - - -

נכון, אז אני מניח שתוך חצי שנה זה ייפתח.

היום תושבי - - - בירושלים הולכים למזרח ירושלים.

אז מעבר לפעילות הפיזית של הנגשת השירות עשינו פעילות דיגיטלית רחבה ביותר, שאני לא אמנה את הכול, אבל אם שואלים אותי מה הדבר הכי חשוב שעשינו, זה זימון תורים, זימון תורים בכל המערכת, גם בלשכות רשות האוכלוסין.

זה עובד מצוין. מניסיון אישי זה פשוט עובד מצוין.

אז עכשיו יש גם ל - - -

שלמה, קח שנייה אחת, מקצת שבחו של אדם. אני רוצה לומר שמיניתי את שלמה למנכ"ל רשות ההגירה והיה מצב אבסורדי ביותר, לשכת השר שלי לא תפקדה, מהבוקר עד הלילה אלפי פניות של אנשים עם דרכונים, נוסעים לחוץ לארץ, היה תוהו ובוהו לצערי הרב, בגלל שהכנסנו את הדרכון הביומטרי וכל אחד לוקח רבע שעה, 20 דקות, ולא היינו ערוכים לזה וזה היה בתקופת הקיץ, החוק התחיל ב-1 ביוני, אז לך תעשה את הכול ביחד. אני חייב לומר שהיום זה כבר מובן מאליו, ציוץ שכותב 'תודה רבה למשרד הפנים ורשות ההגירה', כבר לא מסתכלים עליו יותר. כשהשר אמסלם חילק פרסים אתמול או שלשום לשלושת המשרדים שזכו ואנחנו זכינו בפרס השירות הטוב ביותר זה גם הפך להיות מובן מאליו.

אני חייב לומר ששלמה ואנשיו שעשו, עם כל הדברים שראיתם כאן, היום זה הפך להיות באמת הדבר הכי זמין, הכי טוב, אנשים מקבלים תורים, יש תורים בשפע גדול, לא מחכים, באים, מקבלים, הולכים, באמת, שלמה, יישר כוח גדול.

תודה.

אנחנו מצטרפים לכל מילה שאמר כבוד השר.

מה אפשר לעשות?

אני חושבת שנרשמה פה היסטוריה. אוסאמה, אני לא זוכרת כזה דבר.

אבל אני זוכר ישיבות אחרות שהייתי פה ובצדק הייתי צריך להתגונן, היה מצב אבסורדי.

כשצריך להגיד מילה טובה אנחנו יודעים להגיד את זה, כבוד היושבת ראש.

יש עוד הרבה מילים בהמשך, תמשיך.

אל תחסוך.

אל תבזבז את כל האנרגיה בבת אחת.

אבל יש גם שאלות, כבוד השר.

בסדר, יש גם תשובות, תהיה בטוח, אוסאמה.

רק להגיד שאת הנושא של זימון תורים אנחנו הנחלנו גם לנושאים של מבקשי מקלט, גם בהארכות התוקף של תושבי אריתריאה וסודן, כל הנושא של זימון תורים הוא across the board בעבודה שלנו.

בשקף הבא, השר כבר התייחס לזה, שבמדידת השירות של היחידה לשיפור השירות הממשלתי קיבלנו ציונים גבוהים ועל הבסיס הזה בשקף הבא יש את התעודה שקיבלנו מהשר אמסלם, שר הדיגיטל, שאחראי על הנושא הזה.

אלה הדברים של השירות שעשינו. פתחנו גם את שדה התעופה רמון באותה שנה. כבר שכחו את זה, אבל זה גם אירוע שהיה אירוע ענק שלצערנו זה סגור ולא מתופעל מסיבת הקורונה, לא משום סיבה אחרת, לטיסות חוץ, טיסות פנים זה כמובן ממשיך בהיקפים הקיימים.

קורונה. שתי מילים על הקורונה. הדבר החשוב ביותר לנו בתקופת הקורונה היה רציפות תפקודית. אנחנו לדעתי המשרד היחיד, אולי גם הדואר, שלא הפסיק קבלת קהל ליום אחד מהתחלה ועד הסוף בכל הסגרים ובכל חצאי הסגרים. נכון, צמצמנו, חלק פתחנו רק שבע לשכות, חלק פתחנו רק 20 לשכות, אבל לא היה מצב שמישהו היה צריך תעודת זהות, דרכון או תעודה מסוג אחר שלא היה לו להיכן להגיע ולקבל את זה. זה היה המוטו, אלה היו ההנחיות של השר, שחייבים שהשירות הזה יהיה פתוח כל הזמן. אתגר לא פשוט שמצד אחד צריך לשמור על הבריאות של העובדים וצריך לדאוג שהדברים האלה באמת יתקיימו.

אז אם אנחנו מסתכלים בשגרת הקורונה, אני לא אגיד את כל מה שעשינו, אבל הארכנו בצורה גורפת את כל האשרות לכל מי שהיה פה בלי צורך להגיע אלינו, הכול בצורה דיגיטלית ועל ידי זה חסכנו להם גם להגיע וגם את הדאגה. נתנו פתרונות לעובדים זרים בהדרגה, בהתחלה לחזור מחופשות, אחרי זה פתחנו את השוק לעובדים זרים לחלוטין.

ואם נראה את השקף הבא, הכניסה לישראל הייתה אתגר גדול מאוד. תסתכלו, אם אתם רואים מצד שמאל, בחודש מרץ היו 300,000 כניסות, בחודש אפריל היו 2,000 כניסות. זו הייתה הצניחה. הישראלים בכחול, אתם רואים את התנועה של הישראלים, התנועה של הזרים מצומצמת ביותר. אנחנו מקבלים על זה הרבה ביקורת, אבל אלה הנחיות הממשלה, לסגור את הגבול. השר עובר באופן אישי על כל - - -

כן, אנחנו מקבלים הרבה פניות על משפחות חצויות, ילדים.

זה הישראלים כבר.

הישראלים, כן.

היהודים. הישראלים אין בעיה, היהודים או אחרים. יהודים וערבים, משפחות שיש להם פה בארץ והם רוצים ביקור.

שלא מתראים כבר חודשים.

נכון, זה אתגר גדול מאוד, אנחנו על זה בוועדות השונות של הכנסת.

חבר'ה, תזכרו שאתמול בלילה הקבינט והיום הממשלה מטילים סגרים ליליים וזו התחלה כי הדרישות הן הרבה יותר גדולות. כל הזמן צריך למצוא את האיזון, מצד אחד לתת לחיים, לתת לחתונות, לוויות, חיילים בודדים, סטודנטים, תוכנית 'מסע', תוכנית 'תגלית', מתנדבים, כל מיני, ומצד שני אתה מגביל פה בארץ ולוקח זכויות של אנשים ועושה סגרים, אז איפה האיזון של המחלה? כל הזמן יש לנו ועדת חריגים של מומחים מכל המשרדים ואנחנו כל יום, כל שבוע, מתמודדים עם זה ומנסים פעם לשחרר קצת, פעם להדק קצת. זה לא פשוט, תאמינו לי שהרבה שערות לבנות נוצרו בזה.

הכול זה נושאים אנושיים, זה לא עוד מספרים, זה מה אני אומר לנכדים או לנכדות של סבא וסבתא, שקוברים אותה פה בארץ והם לא יכולים לבוא ללוויה, מה אני אומר? יש לך פה המון המון בעיות ואתה משחרר משהו – וכולם צודקים, אין אחד שלא צודק. לא פשוט.

כן.

נושא נוסף שעסקנו בו רבות זה העובדים הזרים. אנחנו רואים שהתחלנו להכניס עובדים זרים והעובדים הזרים נכנסו בכל התחומים. סך הכול נכנסו כמעט 4,000 עובדים זרים והם ממשיכים להיכנס, גם בנושא הסיעוד, גם בבניין, גם בחברות חקלאות וכך הלאה.

אם נסתכל בשקף הבא, מה שהיה חשוב לי להדגיש, קיבלנו על עצמנו כמובן את פסיקת בג"צ לגבי הפיקדון למסתננים. אם אתם רואים בסעיף 6, אנחנו החזרנו כבר 209 מיליון שקל למסתננים, שזה 95% מכלל הסכומים. אלה שלא פנו, אנחנו פונים אליהם בצורה אקטיבית שיבואו לקבל את הכספים, אבל כמו שאתם רואים, כמעט השלמנו את המשימה מכל אלה שאנחנו יודעים וכל אלה שפנו אלינו.

חשוב לציין שכל הדברים האלה היו כרוכים בהמון שינויים ולתקשר את זה לציבור, עשינו את זה בכל השפות, גם בעברית, גם בערבית, גם בשפה שמדברים בה האריתריאים והסודנים, בכל השפות שצריך בכדי שאנשים יבינו מה אנחנו עושים ומה הכללים שהיו משתנים מיום ליום וזה מה שעשינו עד עכשיו.

בנושא האכיפה, אנחנו אוכפים על המעסיקים, לגבי האכיפה על שוהים בלתי חוקיים, הפחתנו אותה בצורה משמעותית גם מכיוון שלא היו טיסות וגם מכיוון שרצינו להשאיר אותם, בעיקר בתחום הסיעוד, בכדי שיוכלו לטפל באנשים שנזקקים להם בנושא הזה.

אז אני חושב שבגדול אלה הדברים. אני רק רוצה להראות, אנחנו התגייסנו גם, בהנחיית השר, לסיוע למשטרת ישראל לאכיפה על כל הנושא של הבידוד. אז השקף הזה מראה לכם את כמות העובדים שלנו שנמצאים בשירות המשטרה רק לנושא האכיפה על הבידוד ועל המסכות והסגרים.

והדבר הבא, עשינו מאמץ גדול שהעובדים שלנו ישמרו על מקום העבודה שלהם. התחלנו את האירוע הזה עם 1,747 עובדים בבית שהיו צריכים לצאת לחל"ת ואנחנו נמצאים היום רק עם 200 עובדים שנמצאים בהסדר וזה היה מאמץ גדול. נמצא פה נאיף, הסמנכ"ל שלנו וכלל ראשי המנהלים בכדי שהעובדים יחזרו לעבודה ואני שמח שהצלחנו לעשות את זה.

מה זה ההסדר הזה? מה אומר ההסדר, בעצם?

ההסדר זה חל"ת שהממשלה משלמת, במקום ללכת לביטוח לאומי. זה פתרון של הנציבות לכלל עובדי המדינה, בלאו הכי זה בא מהכיס של המדינה בסוף, אז זה בא בצורה מוסדרת שהמשרד מטפל בזה.

גברתי היושבת ראש.

לא, יש גם את השאלות עוד מעט.

לנושא הזה.

כן, יהיה זה ואז – תכתוב, אוסאמה.

השקף האחרון זה הנושא שהנחיית השר למיקוד לממשלה ה-35, אני לא יודע לכמה זמן זה בתוקף, אבל אלה הנושאים שהשר רצה להתמקד בהם, אז הרי הם לפניכם. תודה רבה.

אני מציע, מרדכי כהן נמצא איתנו. מרדכי, בבקשה, בקצרה.

אוקיי, אני אשתדל להיות מאוד ממוקד. (מצגת). אפשר כבר לעבור לשקף השני שמבטא את מדיניות שר הפנים, פעילות שר הפנים.

תתחיל, מרדכי, לפי המצגת שיש לך.

אוקיי, אז אני אתחיל ונתקדם עם המצגת. כמובן הנושאים המרכזיים שאנחנו מטפלים בהם במשרד הפנים על פי מדיניות הצר זה צמצום פערים בין רשויות מקומיות וקידום צדק חלוקתי. נושא מרכזי נוסף זה האיתנות הכלכלית והארגונית של הרשויות המקומיות, לחזק את העצמאות של הרשויות המקומיות, לעודד יזמות וחדשנות. כמובן פיקוח ובקרה, זה לב העשייה שלנו במשרד הפנים מול הרשויות המקומיות, אבל לעשות את זה בצורה חכמה, דיפרנציאלית, נכונה, ולא כפי שזה פעל לפני שנים. ואחד מהנושאים המרכזיים זה להכין את הרשויות המקומיות למצבי חירום, טוב שנערכנו לזה, זה סייע לנו מאוד בקורונה, לאפשר רציפות תפקודית לרשויות המקומיות.

אז נתחיל עם צמצום פערים ואני אשתדל לרוץ. כפי שאנחנו רואים , בהיבטי התקציב חל שיפור מאוד משמעותי בתקציבים שמועברים ישירות לרשויות המקומיות בדגש כמובן על הרשויות המוחלשות. את זה אנחנו לא רואים בתקציב, בפילוח, אבל מרבית התקציב של משרד הפנים, כמעט מכריע, למעלה מ-95% מהתקציב מגיע לרשויות המוחלשות בישראל. אם היינו מתחילים מ-2012 הייתם רואים שהמצב היה הרבה יותר קשה, סביב שלושה מיליארדים, ב-2019 חצינו את קו שבעה מיליארד תקציבים ישירים לרשויות המקומיות ובשנת הקורונה הסבוכה, לאור המאמצים האדירים של השר, הגענו לעשרה מיליארד שקלים. כמובן שזה לא יהיה המצב הקבוע, אבל תוספת מאוד משמעותית לסיוע לרשויות המקומיות. שוב, בדגש על רשויות מוחלשות וסיוע לעסקים.

נמשיך הלאה. אחד המאמצים הגדולים, הכלים שאנחנו מסייעים באמצעותם לרשויות ממוקד אלה החלטות ממשלה, מדיניות השר להפוך כל אבן ולשתף פעולה עם כל המשרדים הרלוונטיים כדי לסייע לרשויות המקומיות. אנחנו רואים פה רק מספר דוגמאות. למי שזוכר את השריפה בנוף הגליל, העיר טבריה, שהיא מהווה אתגר מאוד גדולה, טבריה ואילת, אשקלון, כמובן המשך והשלמה של החלטות ממשלה גדולות שנוגעות לחברה הערבית.

מה עם נצרת, מרדכי? קיבלנו החלטה וגם הייתה הבטחה של שר האוצר על 30 מיליון שקל.

אוסאמה שוואיה שוואיה.

וכמובן עוטף עזה. רק בכלי הממוקד הזה של החלטות ממשלה, תוספת תקציבית דרך משרד הפנים קרוב לחצי מיליארד שקלים. אני לא אסקור את כל ההחלטות הקודמות שמשרד הפנים הוביל והיה שותף להן. המדיניות של השר, תקציבים ופעולות שניתן לבצע אותם ללא בירוקרטיה, זה אתגר מאוד קשה לנו כפקידות, אבל זאת המדיניות של השר ולכן בהחלטות ממשלה אתם לא תראו יצירתיות יתר במשרד הפנים, אלא ההיפך, מכוונות למהלכים שניתן לבצע אותם ולא לתקוע אותם באופן בירוקרטי.

לכן אם ניקח למשל את 922, החלטת הממשלה לחברה הערבית, המשרד היחיד שבלוחות הזמנים שנקבעו התחייב לתקציב והוציא זה היה משרד הפנים והכול תקציב תוספתי.

גם פריפריה וגליל.

זהו, מרדכי, חשבתי שתגיד שני משרדים, אמרת רק אחד.

בדיוק, אריאל, אתה יושב כאן.

תודה רבה.

אני אמשיך. מאוד קשה דרך הזום לעשות את זה. כמובן מהלך דרמטי נוסף זה תוכניות ההמראה. לוותיקים שביניכם, כולם זוכרים את המשבר האדיר ב-2004-2003 בשלטון המקומי, הגענו למציאות של 155 רשויות בתוכניות הבראה. פשיטת רגל מוחלטת של השלטון המקומי עד כי אי אפשרות לשלם שכר לעובדים.

כשהשר דרעי נכנס הוא הוביל מדיניות שאנחנו בתחילה היינו מאוד מופתעים, היה לנו מאוד קשה לקבל אותה כי זה היפוך מחשבתי, זה לא איזה שהיא פעולה טכנית, להניח לתוכניות ההבראה, לאפשר להשתמש בכלי הזה רק במקרה קצה, כשאין ברירה וצריך להשתמש בכלי הדרקוני הזה של חשבים מלווים וניהול ישיר כמעט, ניתן לומר, של המשרד באותן רשויות קצה ולהפוך את המגמה לכלים שמאפשרים הגדלת מקורות הכנסה, פיתוח כלכלי, השבחת הון אנושי, וזה מה שעשינו.

זה היה נשמע בהתחלה סיסמה, מהבראה להמראה, אבל עמדנו ביעד הזה והיום קרוב ל-40 רשויות, 20 רשויות תחת התוכנית הקונקרטית שנקראת המראה ועוד 16 רשויות ערביות מצטיינות, כ-40 רשויות מקומיות, גם בהיקף של קרוב לחצי מיליארד שקל, מה שאתם רואים עכשיו זה רק תוכניות ההמראה, יש כ-300 מיליון נוספים ברשויות ערביות מצטיינות. זה היקף מאוד גדול כשהמטרה היא אחת, להשביח את התפקוד של אותן רשויות מקומיות, להגדיל את מקורות ההכנסה, לקדם פרויקטים כלכליים ולטפל גם בהיבטים הניהוליים ארגוניים באותן רשויות מקומיות.

יש לפניכם מספר דוגמאות מטירה, שדרות, קרית ים, הרשימה מאוד ארוכה. בפעם הראשונה על פי הנחיית השר הקמנו ועדת השקעות במשרד הפנים. זה נשמע מוזר, אבל זה מה שקיים היום במשרד, ועדת השקעות מקצועית שבוחנת את הפרויקטים הכלכליים במסגרת אותן תוכניות ומקדמת אותן לביצוע.

אחת הרפורמות הכי דרמטיות שהשר דרעי הוביל, ועדות גיאוגרפיות קבועות לצדק חלוקתי. גם פה זה היה נשמע בהתחלה תמוה. למי שמכיר את המציאות שהייתה קודם, ועדות אד-הוק זמניות, עשרות ועדות שעסקו ללא סנכרון, ללא הבחנה בכל מה שקשור לחלוקת הכנסות והעברת שטחי שיפוט. הייתה ביקורת חריפה על המשרד, ביקורת מוצדקת, אנחנו חייבים לומר, הוועדות האלה פעלו בצורה אקלקטית, לא סדורה, לא מסונכרנת והובילו גם לצערנו הרב לתוצאות לא רצויות והמון תסכול בקרב הרשויות המקומיות.

ביטלנו את כל המצב הזה, הקמנו שש ועדות גיאוגרפיות קבועות ואחת לנושא של ועדים מקומיים. הוועדות האלה פועלות בצורה שקופה, על ידי גורמי מקצוע, לרוב על ידי מנכ"לי משרד פנים לשעבר שעומדים בראש הוועדות האלה. ביטלנו את הוועדות הזמניות, ההיקפים הם מאוד משמעותיים, העברה של מאות אלפי דונמים רק לצרכים ייעודיים, פיתוח אורבני, פיתוח כלכלי, תוכניות מתאר, וכן חלוקת הכנסות.

בתחילת הדרך הייתה הרמת גבה כלפי משרד הפנים כיצד הוא מעביר מרשויות לרשויות חלוקת הכנסות, מחזקות לחלשות ובדגש על הרחבת העוגה, זה אומר שטחים גליליים, מתקנים שלא שילמו ארנונה לרשויות שנמצאות בסמיכות אליהם. אלה דברים שהתרחשו שנים, נעשה סדר ובהובלה מאוד סדורה של הוועדות האלה אנחנו אכן עושים צדק חלוקתי.

אפשר לציין את נתב"ג, 150 מיליון שקל כל שנה בשנתיים הראשונות ולאחר מכן 100 מיליון שקל תוספתיים לרשויות בסביבה שסובלות מנזקים מאוד גדולים של נתב"ג. רפאל בצפון, שעל אף החלטה אמיצה של השר לצערנו אנחנו עדיין נגררים מול בתי משפט כי משרד הביטחון מתעקש לא להעביר את אותן הכנסות לרשויות הסמוכות, קרית ים, עכו. אנחנו מדברים על רשויות פריפריאליות עם אתגרים מאוד גדולים, אבל אנחנו נחושים לבצע את המהלך הזה. בר-לב ועוד אין סוף דוגמאות.

אנחנו מקווים שהשטף הזה לא ייעצר כי זו המשמעות שאנחנו נכנסים לתקופת ממשלת מעבר על פי הנחיות היועץ ולכן אנחנו עובדים במרץ רב להשלים את המהלך הזה. מדובר בבשורה גדולה לחברה הערבית, מדובר בבשורה גדולה לאתגרי הבנייה בישראל, לפתרונות דיור, מדובר בבשורה גדולה לצמצום פערים, בסופו של דבר הכסף הזה מגיע לאספקת שירותים לרשויות המקומיות בדגש על הרשויות המוחלשות. מהלך גדול מאוד נעשה בדרום.

מרדכי, אתה לא תספיק להגיע לאשכולות היקרים.

אז אני רץ. אני מקבל את ההערה ואני רץ.

מרדכי, תקצר, תקצר.

נעבור למהלך הגדול הנוסף לפיתוח אזוריות ואשכולות, כפי שחברת הכנסת מיקי חיימוביץ' הזכירה קודם. אלה שני מהלכים שיש ביניהם קשר. בתחילת הדרך יצאנו עם האשכולות אחרי שהשר הבין שלמעשה המבנה של השלטון המקומי בישראל לא רק שהוא לא מעודד שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות, הוא בעצם אוסר על שיתופי פעולה ומאוד מגביל שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות, שזה אבסורד גמור, מה שהופך את הרשויות המוחלשות והקטנות למציאות יום יומית בלתי אפשרית, לאור הקוטן, חוסר יתרון בגודל ולכן הובלנו באומץ רב את המהלך של אשכולות.

היום ניתן לבשר שלמעשה יותר ממחצית הרשויות בישראל מאוּשכלות, ליתר דיוק 57% מכלל הרשויות המקומיות בישראל נמצאות תחת המהלך הזה של אשכולות, שהוא מאוד פשוט, הוא וולונטרי, הוא לא בכפייה, רשויות מחליטות לשתף פעולה ביניהן. האשכול הוא לא חברה עירונית או חברה בין עירונית, כפי שהיה בתחילת הדרך, זה איגוד ערים מסוג אשכול, בעצם ישות מוניציפלית לכל דבר ועניין כשהרשויות המקומיות מאצילות לו סמכויות והאשכולות פועלים במגוון תחומים, הגנת הסביבה, הטמנת פסולת, שירותים בתחומים של אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, פעילות כלכלית, הכול נעשה על ידי הרשויות המקומיות. רק בשבוע שעבר השר חנך פרויקט של נגב גליל והאשכול בנגב המערבי שהוא תולדה של החשיבה הזאת.

זה היה מהלך אחד שזכה להצלחה גדולה, יש לחץ מאוד גדול על רשויות נוספות להצטרף לאשכולות ואנחנו מקווים שנשלים את מפת האשכּוּל הכוללת, גם אשכולות וגם מטרופולינים.

אבל זה לא סיפק את השר, ההיבט הוולונטרי ושיתופי פעולה ברמה הזאת והוא הנחה אותנו לבנות את הקומה השנייה, קומה ב', שהיא האזוריוּת, שזה מהלך הרבה יותר מורכב והרבה יותר מסובך מכיוון שהוא לא האצלת סמכויות מלמטה של הרשויות המקומיות לאותו גוף אשכולי אזורי, אלא העברת סמכויות מהממשלה לאזורים ולאשכולות. זה הרבה יותר סבוך.

צוות של מומחים, בכירי ממשל לשעבר, אנשי אוצר, משפטים, אתם רואים את הצוות, פעלנו במשך שנה, גיבשנו דוח מאוד מאתגר ומורכב להעברת סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי והקמת רובד שלטוני חדש בישראל. הצגנו את זה לשר הפנים, הוא אימץ עקרונית את המלצות הדוח ועכשיו מה שנותר לנו זה עבודה מאוד קשה להציג את זה לממשלה ולפעול באמת להעברת סמכויות ממשרדי הממשלה לרשויות המקומיות. זאת בשורה לאור המציאות בישראל, ממשלה ריכוזית מאוד, אנחנו רואים את זה.

מרדכי, הלאה.

נמשיך הלאה.

יש עוד משרדים, מרדכי, אתה לא בן יחיד.

אני ממשיך הלאה. כמובן כדי להוביל את המהלכים הגדולים האלה ברשויות המקומיות אנחנו צריכים להשביח את ההון האנושי. אחת מהפעולות הגדולות שעשינו זה לפרוס צוערים בכל הרשויות המקומיות בהיקפים גדולים. היעד שלנו להגיע ל-2,000 צוערים, אלה מנהלי העתיד בשלטון המקומי בדרגים המקצועיים. התוכנית הזאת זוכה להצלחה מאוד גדולה. הכשרנו גם מנהלים קיימים, לא רק צוערים שזאת העתודה במספר תוכניות, ואנחנו מובילים שינויים ארגוניים ומבנים ארגוניים ב-86 רשויות בהשקעה של 250 מיליון שקל. המפתח הוא בהון האנושי.

נמשיך הלאה. אנחנו לא מזניחים את העתיד. חדשנות ודיגיטציה, יש לנו שיתופי פעולה עם קרן בלומברג במספר רשויות מקומיות. כמובן אנחנו רוצים להרחיב את הפעולות שלנו באשכולות בכל מה שקשור לדיגיטציה. אנחנו עושים את זה עכשיו גם בשיתוף פעולה עם המשרד לדיגיטציה וישראל דיגיטלית וכמובן מנגישים מידע לכל הרשויות המקומיות באמצעות פרויקט 265 שמאפשר לכל הרשויות לחלוק בפרויקטים דומים שקיימים ברשויות מקומיות וזה מאוד מסייע לפיתוח ולחדשנות ברשויות.

נמשיך. כמובן, כפי שאמרתי קודם, הדברים האלה באים לידי ביטוי גם בשכלול ומיקוד המאמץ שלנו ברגולציה אז אנחנו עוסקים בנושאים האלה גם בהון האנושי, העברת סמכויות וטיוב הרגולציה בהון האנושי. בראש האגף הזה גלית. היום בבוקר היה לנו כנס מאוד מרגש עם השר על העצמת נשים בשלטון המקומי וגם בזה אנחנו מטפלים.

כמובן אחת הרפורמות הגדולות זו הרפורמה ברישוי עסקים, אני לא יודע אם השר ירצה להרחיב על זה, אנחנו עושים מאמצים מאוד מאוד גדולים להטמעת הרפורמה, כולל סיוע לרשויות המקומיות בתקציב להקלת הרפורמה. המשמעות היא הפחתת הרגולציה על עסקים בישראל שסובלים מרגולציה. אנחנו זקוקים לסיוע ולשיתופי פעולה מהמשרדים נותני האישורים, הגנת הסביבה ובריאות, וכרגע יש לנו קושי מול המשרדים האלה, אני מקווה שהמאמצים שלנו יושלמו, זה בסופו של דבר תקנות שצריך להתקין ואנחנו עושים את זה כמובן גם בוועדת הפנים.

מרדכי, יש דיון בוועדת הפנים על התקנות של רישוי עסקים.

כן, זה מתנהל. זה כבר דיון שני. היה כבר דיון אחד, זה יהיה דיון שני.

זה חשוב מאוד.

הוועדות הממונות. למי שמכיר את המציאות עד לפני לא מספר רב של שנים, היו כ-40 רשויות מקומיות תחת ועדה ממונה, כולל הדרוזים ברמת הגולן. המשמעות היא שליטה של הממשלה באותן רשויות מקומיות, היעדר דמוקרטיה, מציאות לא בריאה. המדיניות של השר לצמצם את התופעה הזאת ככל שניתן אלא אם כן אין ברירה ונגרם נזק וישנה פגיעה באינטרס הציבורי ואז אין מנוס מוועדה ממונה, אבל לא כשהיד קלה על ההדק. אתם רואים את הנתונים, היום תל מונד בדרך להכרעה בבחירות, נשארנו עם טבריה, מסעדה וירכא וזאת בשורה גדולה מאוד, צמצום הכלי הדרקוני הזה רק לאותם מקרים הכרחיים.

אגף לעדות לא יהודיות, עוד נושא שהמשרד מטפל בו. שירותי דת לקהילות הלא יהודיות בישראל, מאמץ מאוד גדול שאנחנו עושים לסובלנות בין דתית, להטמיע את הערכים האלה בבתי הספר, להקים מוסדות חדשים כמו חיזוק המועצה הדתית הדרוזית, או פורום של ראשי הדתות בישראל שנפגשים באופן קבוע ומייצרים סובלנות בין דתית וגם כלים ותקציבים לאותן רשויות מקומיות כדי לספק שירותי דת ואירועים לקהילות הלא יהודיות.

מה עם המועצה הדתית הדרוזית?

ציינתי, אחד המוסדות החדשים זה המועצה.

- - -

אני גם אתייחס לזה, יוליה.

אוקיי.

היערכות לחירום בשלטון המקומי. במשך שנים הנושא הזה הוזנח, מדיניות השר לא להחביא אותו מאחורי הקלעים, להתמודד באומץ עם הצרכים של רציפות תפקודית ברשויות המקומיות. אנחנו עובדים נהדר עם פיקוד העורף ועם משרד הביטחון והשלטון המקומי, כולל הגופים המייצגים, כדי לחזק את מערך החירום. בראש המינהל הזה עומד אלי רגב, נעשית עבודה מאוד גדולה בכל מה שקשור למחסני חירום, ציוד, תרגילים, הכנת הרשויות המקומיות למצבי חירום וההיערכות האדירה הזאת סייעה לנו מאוד בעבודה בקורונה, בדגש על הסבב הראשון. השר בוודאי יתייחס וירחיב.

מרדכי, רק במספרים תגיד כמה לפני ארבע-חמש שנים היה התקציב של האגף הזה.

אני מתבייש לומר את זה, השר, כי זה היה אפשר לומר אפס.

תגיד, תגיד, אל תתבייש.

מיליוני שקלים בודדים.

ארבעה מיליון שקלים. כמה עכשיו?

במצטבר עם החלטות ממשלה זה מגיע למאות מיליוני שקלים בודדים.

לא, זה לא תשובה, מאות מיליוני זה כמה?

פער מאוד משמעותי.

זה לא תשובה. מאות מיליונים, כמה, עשר, 20, 100, 200?

מאות זה מעל 200.

מאות זה לא עשר.

מה זה מאות?

יש פה פירוט, 190 - - -

אם תרצו אנחנו נפרט כי זה לפי תחומים, אבל זה למעלה מ-200 מיליון שקלים, כשחלק מהמקורות זה החלטות ממשלה, כולל החלטות ייעודיות לחברה הערבית.

מרדכי, תסיים עם הקורונה.

כמובן שזאת הייתה שנה מאוד מאוד מאתגרת מבחינתנו, הקורונה, אנחנו עבדנו במתכונת חירום במשרד, צוותים ייעודיים בכל הנושאים, גם בהיבטים תקציביים, גם סיוע לעסקים, גם רציפות תפקודית, גם סלי סיוע ממוקדים, הן ברמדאן לחברה הערבית, הן בחגי תשרי לחברה היהודית, הן בהנחיות רצופות לרשויות המקומיות, תקנות חירום, ארגון הרשויות המקומיות, עבודה מהבית, התחברות תקשורתית דרך דיגיטציה ועוד רשימה ארוכה של פעולות שעשינו.

התקציב פשוט משקף את המאמצים שלנו. 2.6 מיליארד שקל סיוע לעסקים תוך שיפוי לרשויות המקומיות בכדי למנוע נזק בהכנסות לרשויות המקומיות. סבב נוסף שיש יבוצע דרך רשות המיסים והרשות לעסקים קטנים ובינוניים. 700 מיליון שקלים מאמץ מיוחד של השר לסייע למשפחות מוחלשות בביטחון תזונתי. אפשר לבשר שהשבוע נבחר ספק ואנחנו בדרך להוציא את זה לפועל.

במהלך החודשים האלה ממרץ הייתה גם מסגרת מאוד ייחודית שנעשתה יחד עם ראשי הרשויות המוחלשות בדגש על החברה הערבית. 200 מיליון שקלים לרשויות מוחלשות להתמודד עם הקורונה. כפי שידוע הרשויות האלה סובלות מהיעדר הכנסות ונשענות על ארנונה למגורים ולכן הם נקלעו למצוקה מאוד גדולה. הזכרתי את הרמדאן, חגי תשרי, סיוע לרשויות חוף שנקלעו לקשיים מאוד גדולים להפעלת חופים בתקופת הקורונה. אילת, חבל אילות וטבריה כבר הוזכר קודם בהחלטות ממשלה.

הקפאתם את העלייה האוטומטית בארנונה השנה?

שיעור העדכון. המדיניות של השר הייתה, לאור המצוקה הגדולה, לאפשר לרשויות לוותר על אותו שיעור עדכון בגובה של 1.1 וחלק מהרשויות המקומיות אכן קיבלו ברוח טובה את המדיניות של השר והעבירו החלטות במליאה לוותר על ההכנסה הזאת ולהעמיס פחות עול על, גם על העסקים וגם על התושבים.

זה היה וולונטרי לעיריות?

העלייה הייתה וולונטרית, עד השנה.

נמשיך הלאה. בהמשך כמובן דלית תפרט, אבל מינהל התכנון ומוסדות התכנון הועברו למשרד הפנים, המשמעות היא שישנה מועצה ארצית, הוות"ל, שזו הוועדה לתשתיות לאומיות, והוותמ"ל, לפניכם מספר נושאים שקידמנו בכל אחת מהמסגרות האלה ממוסדות התכנון הארציים. אדית שיושבת איתכם בחדר היא יושבת ראש הוותמ"ל ואני ממלא את התפקיד של יושב ראש המועצה הארצית ויושב ראש הוות"ל. מינהל התכנון יפרט. זה רק מספר דוגמאות של החלטות מאוד דרמטיות שהתקבלו, המטרו, כביש 6, כל נושא האנרגיה שמיקי מכירה היטב, העבודה האדירה שעשינו עם משרד האנרגיה לאור אותה החלטת ממשלה לאנרגיות מתחדשות, תשתיות שקשורות לחשמול הרכבת, כמובן יחידות הדיור. למען הסר ספק, הוותמ"ל, על אף שאין חוק, ממשיך לעבוד במרץ ולקדם את אותו מלאי תכנוני כך שנעשים מאמצים מאוד גדולים מצידנו לחבר את ההיבט המוניציפלי והתכנוני בכל אותם שלושת המוסדות שהזכרתי.

נראה לי שאפשר להסתפק בזה, השר, תודה. יש שקף אחרון של אתגרים, אפשר רק להניח אותו בפניכם.

יש את זה לפני חברי הכנסת, יש להם את המצגת. היושבת ראש, דלית זילבר.

דלית זילבר, בבקשה.

רק, חברים, ממש בקצרה, כי אני רואה שלחברי הכנסת יש להם המון שאלות. זו הזדמנות לשמוע אותם. יש להם את המצגת, קחו בחשבון שהמצגת אצלם.

אני חושבת שחשוב לשמוע את חברי הכנסת, לכולם תינתן האפשרות לשאול שאלות, אבל לא בכל יום מגיעה גוורדיה כזו.

יש לי הצעה לסדר, שזה יהיה באופן קבוע.

ששר הפנים דרעי יהיה שר הפנים קבוע? שיירשם לפרוטוקול.

לא, ששרי הממשלה יגיעו באופן קבוע לוועדות.

בבקשה, דלית.

שלום לכולם. מערכת התכנון והבנייה. קצת על המערכת, אנחנו מדברים על דרג סטטוטורי כשהדרג הבכיר זה כמובן ממשלת ישראל ויורדים למטה לכל ההיררכיה של מועצה ארצית, ועדות מחוזיות, ועדה מקומית ורשויות הרישוי. גוף המטה זה מינהל התכנון, עם לשכות תכנון מחוזיות, ועדות ערר מחוזיות וכמובן יחידות ההנדסה המקומיות והתוצרים הם בעצם תוכניות מתאר ארציות שמאושרות בממשלה, תוכניות מתאר מחוזיות שמאושרות במועצה הארצית וככה אנחנו יורדים בהיררכיה. יחידות מינהל התכנון כוללות את המטה של מינהל התכנון, שבעה מחוזות שאנחנו כולנו ביחד עובדים כיחידה אחת.

התוכנית האסטרטגית לשנת 2040, תוכנית שהתחילה מתוכנית ליחידות דיור שהממשלה קבעה ב-2017, שאנחנו מכפילים את המדינה שלנו עד 2040 ל-13 מיליון תושבים, ב-2050 כנראה 16 מיליון תושבים כשהכוונה היא לאשר 2.6 מיליון יחידות דיור בתקופה הזאת כשבאמת הכוונה היא להכווין את יחידות הדיור בעיקר ליישובים העירוניים, להעצים את ההתחדשות העירונית. יש לנו אתגרים מאוד גדולים בתחום הזה. נושא של תשתיות ושטחים פתוחים.

מתוך התוכנית הזאת של יחידות הדיור נקבעו ארבעה נושאים, יחידות דיור פעם ראשונה, פעם שנייה הנושא של התעסוקה. בחינה של כל שטחי התעסוקה שאישרנו במהלך השנים האלה כנראה הרבה יותר לא מתממשות, צריך לבחון למה הן לא מתממשות ואיפה אזורי התעסוקה הנכונים שצריכים להיות. אנחנו מבזבזים פעמיים קרקע, פעם אחת כיוון שאנחנו מייעדים שטחים לתעסוקה שלא קורית, ופעם שנייה אנחנו צריכים לבחון איפה האזורים הנכונים שיש להם יתרון יחסי. הנושא השלישי הוא נושא של תחבורה ותשתיות ושטחים פתוחים והכול מסתנכרן ביחד, איפה כן בונים ואיפה לא בונים.

יחידות דיור, תמיד מעניין. אני חושבת שהשורה התחתונה היא שב-2017 מינהל התכנון אישר כ-530,000 יחידות דיור, יש כאן מגוון רחב של תוכניות, חלקן הוא בהתחדשות עירונית, חלקן בשטחים הפתוחים שהיו, חלק זה הסדרה של יישובים. יש פה מגוון רחב והיעד שלנו, לפי התוכנית האסטרטגית - - -

כמה מזה במרקם עירוני וכמה בשטחים פתוחים?

ואם את יכולה להגיד כמה מתוך מה שתוכנן נבנה באמת.

אנחנו לא עוסקים בבינוי, אנחנו עוסקים בתכנון.

אני אגיד לך למה אני שואל, כי התכנון הוא מאוד מאוד חשוב, אבל אם אין מאחורי התכנון בנייה ולקחו שטחים שהפשירו אותם ולא בונים וממשיכים להפשיר שטחים נוספים אז בסופו של דבר יוצא מצב שיש הרבה מאוד שטחים שעומדים עכשיו ריקים, אין עליהם לא מטעים, לא שדות ולא בניינים.

כן. רם, נכון, אבל אנחנו חייבים לתת לה לדבר באיזה שהוא רצף.

בשביל זה צריך לדעת כמה מתוך זה נבנה גם.

ואגב, אדית בר מהוותמ"ל מכירה את הסוגיה הזו היטב.

קודם כל 530,000 יחידות דיור. אם אתם רואים מה הלך פה לפני עשר שנים, לא אושרו פה יחידות דיור. יש כאן מהפכה אמיתית בנושא של תכנון ואישור יחידות דיור ברמה מאוד דרמטית. כמו שאמרתי, המכלול הזה כולל מגוון רחב של יחידות דיור.

יחידות דיור לא נבנות ביום שמתאשרת התוכנית, יש תהליך שאחר כך נעשה. חלק מזה זה קרקעות פרטיות, שזה תלוי בבעל הקרקע, חלק מזה זו התחדשות עירונית וכמובן שהכול תלוי בתשתיות כי גם תשתיות חייבים לבצע. גם התשתיות האלה כבר מאושרות.

החסמים שלנו תמיד זה מט"שים, הנושא של הביוב, הנושא של התחבורה, התוכניות מאושרות, הן כוללות את המחלפים הנדרשים, הן כוללות את האפשרות לתחבורה ציבורית, אבל חייבים לצד יחידות הדיור גם להכין את התשתיות האלה ולכן זה בא אחד עם השני. בטח אם אנחנו מדברים על התחדשות עירונית שנכנסת לתוך המרקם העירוני, אנחנו נהיה חייבים לאפשר שם את התחבורה הציבורית כדוגמת רכבת קלה, מטרו ואפילו אוטובוסים שגם להם צריך לאפשר. אני אתקדם ואחרי זה אחזור אם זה לא מספק.

אז אני אומרת שהיעד לפי התוכנית האסטרטגית הוא 105,000 יחידות דיור בשנה. השנה אנחנו כנראה נגיע, אנחנו מקווים, ל-85,000 יחידות דיור.

הנושא של התחדשות עירונית הוא הדרמה הגדולה ובעצם האתגר הכי גדול שלנו ואנחנו מדברים על שלוש רגליים כי צריך לזכור שבהתחדשות עירונית בעלי הבית זה לא רמ"י, המדינה, זה בדרך כלל התושבים עצמם. יש כאן היבט חברתי מאוד חשוב שאנחנו מטפלים בו, הנושא של ההיבט הכלכלי והשמאי כדי שזה יהיה כדאי, וכמובן ההיבט התכנוני, אנחנו לא רוצים לראות רק מגדלים, אנחנו רוצים לראות עירוב שימושים, אנחנו רוצים להכניס שימושים ציבוריים לתוך המתחמים האלה ולעשות שילובים, גם בנייה גבוהה, שהתחזוקה שלה היא הרבה יותר מאתגרת לאורך זמן, גם בנייה מרקמית ובעיקר מה שחשוב לנו זה המרחב הציבורי והדרכים והמדרכות שאנחנו רוצים שיהיו נגישות ונעימות ושבאמת הילד שבא אחרי בית ספר לא יצטרך לחצות שלושה מעברי חציה בשביל להגיע לגן השעשועים שלו. בזה אנחנו עוסקים, באיכויות של התכנון, לא רק בכמויות. הכמויות זה בסדר, אבל חשוב לנו לא לאבד את האיכויות.

השקף הבא גם מדבר על הנושא של העירוניות והנושא של ייעול משאבי הקרקע. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו ללכת ולבנות באופן לא מספיק צפוף, באופן שלא מעודד הליכתיות. עירוב השימושים הוא מאוד דרמטי, אנחנו אוהבים שאזורי התעסוקה של המשרדים יוכלו להתקיים בתוך המתחם העירוני.

יש לנו מסמך שמדבר גם על תכנון מוטה תחבורה ציבורית. אחד הדברים הדרמטיים שבאמת התכנון יהיה קרוב ל תחבורה הציבורית, שהתחבורה הציבורית תוכל להיכנס לתוך השכונות ולתוך האזורים העירוניים שלנו.

בשקף הבא אפשר לראות את החלק שלנו בתוכנית הלאומית להפחתת הפליטות של גזי החממה. מינהל התכנון אחראי על הצוות של הערים והמבנים. זה כולל קודם כל את התקן של הבנייה הירוקה שהשר חתם השנה סוף סוף על בנייה ירוקה, צריך להגיד שיש לזה גם אלמנטים חברתיים מאוד דרמטיים כיוון שעד עכשיו תקן 15 - - -

זה יעלה את מחיר הבנייה.

זה ממש שולי, אם תרשי לי - - -

יוליה, בנושאים ירוקים, רק שתדעי, שמה שמעלה אחר כך חוסך.

אני רוצה רק להסביר. עד עכשיו פורום 15, שזה הערים החזקות, כן החיל על עצמו את תקן הבנייה הירוקה ולעומת זאת הפריפריה לא. זאת אומרת כשהמדינה באה ובונה אז מי שהוא בפורום 15 היא בונה לו לפי התקן הירוק, אבל מי שבפריפריה הוא בעצם פעמיים לא נהנה מהעניין. ברגע שאנחנו מחילים את התקן הזה גם בפריפריה אז הבנייה החדשה, לאורך זמן, לתחזוקה, לאנשים, לאזרח הפשוט שגר, התקן הזה ברגע שהוא מוחל על כל הארץ הוא עושה צדק חברתי.

10% - - - דיור.

אני אומרת שוב, אבל לאורך שנים התחזוקה - - -

שנחסך אחר כך במחירי חימום, במחירים של - - -

זה פחות מ-10%. וככל שיתפתחו הדברים – תראי, זה כמו שפעם היו דודי שמש, זה היה מאוד יקר, היום דוד שמש נראה טריוויאלי, זה כבר לא נראה משהו שהוא משמעותי וחייבים להכניס את זה, אין לנו ברירה, אנחנו גם במצב מאוד דרמטי מבחינת גזי החממה ואנחנו מחויבים ל-2050 יחד עם כל המדינות.

הללויה, שתשב פה ראש מינהל תכנון ואני אשמע את הדברים האלה, אני מרגישה שאני בפתח של עידן חדש.

לא, אבל בסוף אתה הולך לבנק לקחת משכנתא 10% יותר, צריך לקחת בחשבון.

ואז, יוליה, טוב, תהיה לנו שיחה ארוכה על זה.

הכול נכון, אבל בסוף יש משכנתא עם 10% תוספת.

הבעיה עם הדברים האלה זה שרק נראה אותם קורים. הדיבור הזה כבר 30 שנה, על העירוניות, על התחדשות עירונית ועדיין אנחנו רואים את המתחמים, השטחים הפתוחים. לכן שאלתי כמה מהבנייה שיצאה ממינהל התכנון בשנה האחרונה היא על שטחים פתוחים וכמה בתוך המרקם העירוני. בסוף זו הדרמה, כי אנחנו ממשיכים לבנות בנייה חדשה ובזבזנית על שטחים פתוחים.

חברת הכנסת זנדברג, בואי לא נהפוך את זה לדיון - - -

בואו נסיים ואחר כך כל השאלות ביחד, אני אענה על הכול.

כמה זמן יש לך?

כמה זמן שאתם רוצים, עד שתיים.

כמו שאמרתי, היעדים עד 2030 הם ש-30% התחדשות עירונית. השנה אנחנו בהחלט עומדים בזה, אבל אלה תוכניות שמתאשרות היום, הן לא עוד נבנות. ברגע שאני אישרתי אותן השנה זה עוד לא נבנה, זה הרבה יותר מורכב כי צריך לזכור, כמו שאמרתי, התחדשות עירונית נוגעת גם לתושבים עצמם. אנחנו נכנסים ללב המרקם, גם החברתי וגם העירוני.

נושא של צפיפויות, תמ"א 35 קבעה צפיפות מסוימת והיום אנחנו מעלים את הצפיפויות, אנחנו בוחנים איך אנחנו עושים מצד אחד אינטנסיביות עירונית יותר נכונה וצפיפות שתהיה צפיפות טובה ולא במובן הרע שלה, אלא היא באמת כזו שגם מאפשרת להביא את התחבורה הציבורית וספי כניסה לדברים אחרים.

התכנון הארצי שלנו מתייחס גם לנושא של תשתיות ואנרגיה לתחבורה, ים, חופים, מים, קרקע וכל הנושא של מוסדות ציבור לאומיים. אם נרד עוד קצת אני אפרט. אז קודם כל תמ"א 1 אושרה השנה, שהיא תוכנית מתאר ארצית אחודה, היא לוקחת את כל תוכניות המתאר הארציות הקיימות, עושה להם גג אחד, בעצם כולן מדברות באותה שפה. אם קודם לכל תוכנית היה את שפת התכנון שלה, זה בעצם נותן כאן איזה שהוא מרחב אחד שהרבה יותר להתמצא בו והכול ביחד אחד על השני.

התמ"א שמחכה לאישור ממשלה זו תוכנית מתאר ארצית לתחבורה יבשתית בדגש על מוטה תחבורה ציבורית. חשוב לנו לאשר אותה, היא נותנת, שוב, את הדגש שחייב להיות לתחבורה ציבורית. בימים רגילים אנחנו שוכחים שהתחבורה הציבורית היא הבסיס שלנו ואנחנו לא נוכל להתקדם בלעדיה.

לאחריה תמ"א 41, תוכנית מתאר ארצית למשק האנרגיה. היום בצהריים אנחנו מתחילים לשמוע את ההתנגדויות, את ההערות שהוגשו לתוכנית הזו. זו תוכנית שמאגדת את משק האנרגיה בדגש על אנרגיה מתחדשת, כל המתקנים הפוטו וולטאיים, כל הנושא של האגירה. במקביל יש לנו תוכנית שמאפשרת להרחיב את הנושא של ההיתרים לפוטו וולטאיים שיגיע על דו שימוש, בין אם זה על מאגרים, בין אם זה על מחלפים וכדומה.

תמ"א אחרת שמאוד רלוונטית היום אחריה זה התמ"א למערכת הבריאות. אנחנו מדברים על תוכנית מתאר שגם מסתכלת על הגישה שמדברת על רפואה בקהילה, מתן מענה כמה שיותר קרוב לקהילה, מצד אחד, מצד שני על קריות בריאות, לא רק בית חולים בודד, אלא היום גישה שמסתכלת על קריות בריאות, היא נמצאת בהתחלה שלה. אנחנו צריכים להגיע איתה למועצה הארצית בתחילת שנה הבאה.

בהמשך נראה את התוכנית של המטרו. למטרו מחכים, לדעתי, כבר עשרות שנים. אנחנו מדברים על כ-150 קילומטר בארבע תוכניות, שלושה קווי מטרו, שתיים מהתוכניות כבר סיימו את השמיעה של ההתנגדויות, שתיים מהן נמצאות בשלב של הפקדה. משנה עולם במטרופולין תל אביב, אין ספק, 24 רשויות, תוכנית מורכבת. כמובן היא נכנסת, שוב, בליבה של השטחים העירוניים וכולם רוצים מטרו, אבל לא כל כך רוצים את התשתיות הנלוות, אבל אי אפשר בלי זה.

ותמ"א 70 שהיא התמ"א המשלימה למטרו, היא בעצם ההתרחשות האורבנית הכי אינטנסיבית שתקרה סביב התחנות. לא כל התחנות זהות, יש לנו תחנות שאנחנו בוחנים אותן באמת לפי רוח המקום שהן נמצאות, אבל שם יהיו זכויות הבנייה היותר גבוהות, ההתרחשות האורבנית היותר אינטנסיבית וכולנו, כשאנחנו נמצאים בחו"ל אנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים, כשאנחנו יוצאים מתחנת מטרו עם הכישוריות לתחבורה הציבורית האחרת, בין אם זה רכבת קלה, אוטובוסים וכדומה. שם נמצא כל האקשן העירוני ואנחנו מדברים על רדיוסים שיהיו סביב התחנות וגם מתחמי הדיפו שאלה תחנות הסיום של המטרו ששם אנחנו רוצים לעשות דיפואים שיבנו עליהם. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שוב לקחת 250 דונם ולהשאיר אותו פתוח רק עם מוסך של מטרו. היום מקומות כמו בהיילנד בניו יורק הכול למטה זה דיפו קיים ולמעלה יש התרחשות מאוד אינטנסיבית ומצוינת. התוכנית הזאת גם נמצאת בשלבי עריכה.

השקף הבא מדבר על המערב, על מסמך המדיניות שלנו למרחב הימי, ישראל מסתכלת מערבה. אנחנו מסתכלים על כ-190 קילומטר חוף, על שטח מאוד גדול של מים טריטוריאליים, של מים כלכליים. בסך הכול השטח הימי בעצם פותח הרבה אפשרויות לישראל. המסמך הזה אושר בוולחוף וכרגע יש לנו ועדת היגוי שאנחנו פועלים מכוח המסמך הזה ואנחנו מדברים מצד אחד גם על האנרגיה שאמורה להיות מופקת באזור של המרחב הימי, מצד שני הנושא של החקלאות, הנושא של שמורות טבע. לאחרונה הוכרזה שמורת טבע גדולה במחוז חיפה שהיא נובעת מהמרחב הימי וגם מתמודדת עם כל הקונפליקטים שכולנו יודעים שקורים גם במרחב הימי.

לתכנון המקומי. תוכניות מתאר כוללניות, יש לנו כ-70 תוכניות כיום שאנחנו מתכננים, 40 מובלים על ידי מטה מינהל תכנון ועוד 30 במחוזות, עשר מהן הן גם במועצות האזוריות. אנחנו כיסינו פחות או יותר את המדינה בתוכניות מתאר כוללניות ואנחנו עכשיו עוברים לשלבים של התכנון המפורט. זה מהלך מאוד מרשים.

ה-250 זה רק במועצות אזוריות?

לא, אני אומרת ככה - - -

זה מה שכתוב, לכן התפלאתי.

לא, זה יישובים במועצות האזוריות.

אני אסביר. יש עשר תוכניות למועצות האזוריות שכוללים 250 יישובים. זה אומר שעוברים בכל אחד מהיישובים.

חשבתי רק 36 יישובים דרוזיים וזהו.

לא, 36 זה מתחמים - - -

אז אם זה 250 אני רגוע.

אני מבחינה בין הכוללנית לבין המפורטת. 36 מתחמים דרוזיים זה של תכנון שהוא מפורט, שהוא כולל איחוד וחלוקה שממנו כבר אפשר להוציא היתר, התכנון הכוללני נותן בעצם את המסגרת התכנונית שגם היא הייתה חסרה פה במדינה ואנחנו בעצם בסוף שנה הבאה פחות או יותר נכסה את כל המדינה עם תכנון כוללני רלוונטי.

הנושא הבא זה הנושא של הליך הרישוי. כאן צריך להגיד שאנחנו עובדים באמת באופן מאוד אינטנסיבי כדי גם לטייב את תהליך הרישוי. אנחנו מדברים על הרישוי הזמין, אבל אנחנו גם רוצים שבין התכנון לרישוי יהיה קשר, גם אני אתייחס עוד מעט לנושא של התזכיר, אבל באופן עקרוני מהתהליך שאני מאשרת את התוכנית ועד הרישוי עוברים הרבה דברים בדרך ולפעמים הרישוי מתחיל עם כל ההקלות וכל השינויים וכל חוסר הוודאות. אנחנו רוצים בעצם שהתכנון יהיה חושב רישוי ובסופו של דבר גם חושב רישום, שזה אחד הדברים החשובים שאנחנו יודעים שחייבים.

אנחנו עובדים מאוד אינטנסיבי על הנושא של הנגשת המידע ושהתכנון יהיה גם איכותי וגם ההיתרים שלו. אנחנו עוברים לגישה שהיא נפחית, אנחנו רוצים לראות את הנפח שאנחנו מקבלים במבנה. בעצם לא כל כך חשוב לנו כמה שירות, כמה עיקרי, אלא לדעת מה בסופו של דבר אנחנו מקבלים.

השקף האחרון מדבר על הנושאים שלנו במיקוד בהנחיית השר. אז קודם כל התזכיר שהוא נקרא לו תיקון דרעי לחוק התכנון והבנייה, תיקון 128, הוא תיקון גדול, הוא כולל גם את האלטרנטיבה לתמ"א 38, הוא מדבר על ת כנון כולל, הוא מדבר לא רק היתר בלי שימושים ציבוריים, הוא כולל שינוי בהקלות, ביטול של ההקלות מצד אחד, מצד שני לתת גמישות יותר לתוכנית.

זה כבר קרה או שזה בתכנון?

לא, זה בתכנון.

התזכיר הופץ לפני שבוע.

זה הופץ להערות הציבור עכשיו.

והוא מתחיל את התהליך שלו.

זה ההליך.

לגבי תמ"א ובכלל התחדשות, הוא מאפשר תוספת של קומה מבונה, מה שמאוד משמעותי כדי שנוכל להוסיף את גני הילדים ואת המתנ"סים שנדרשים בתוך התכנון שלנו.

נושא של צמצום רגולציה תמיד נכון, וגם על זה עובדים אצלנו באופן אינטנסיבי. מכוני בקרה, עוד סוגיה שאנחנו אמורים לטפל בה.

כמה שנים מכוני הבקרה כבר - - -

מכוני הבקרה עובדים היום באופן וולונטרי, הם עובדים יפה באופן וולונטרי.

כן, העברנו א ת זה פה.

וצריכה להיות החלטה אם אנחנו ממשיכים וולונטרי או שאנחנו מתחילים לחייב?

כמה שנים זה כבר בצורה כזאת?

יוליה, עשינו על זה דיון, את מכירה אותו, היית פה.

לא, אני רוצה לשמוע, אולי לא שמעתי.

השר מכיר.

יוליה, את מזלזלת, זה לא טוב.

לא, זה - - -

תאמיני לי שקיימתי הרבה מאוד דיונים על הנושא הזה.

עוד שתי מילים רק על הרציפות. על הוותמ"ל אנחנו כולנו יודעים. התזכיר, אנחנו מבחינתנו חייבים את הוותמ"ל עם הדגשים שניתנו לו בתזכיר האחרון, שזה אומר מגזר ערבי וזה אומר מגזר חרדי. והנושא של הרציפות התפקודית וגם בעזרת הוועדה כאן אנחנו קיימנו את החוק של חוק ההיוועצות החזותית, הוא סייע לנו מאוד. מוסדות התכנון הארציים והמחוזיים לא הפסיקו לרגע בזכות החוק הזה, אנחנו ממש מודים לכם, זה אפשר לנו לקיים מאוגוסט יותר מ-300 דיונים שזה מאות נושאים שעלו לדיון, זה פתח את האפשרות להרבה יותר אנשים להשתתף בדיונים, הכול משודר ביוטיוב - - -

עם כל ההסתייגויות שהיו לנו עם האינטרנט ועם זה, העברנו את זה.

דלית, תודה.

תודה. אדוני השר, תרצה שגם המשרד לפיתוח הפריפריה?

כן, בקצרה, אריאל, בקצרה. אריאל יעשה את זה מהר.

טוב. (מצגת). החזון של המשרד שלנו מדבר קודם כל על צמצום פערים, על מנהיגות מקומית, על פיתוח כלכלי ועל שוויון הזדמנויות ואנחנו נפרט, אבל כשאנחנו מדברים על צמצום פערים אנחנו מאמינים שהילדים מחצור וטבריה, מכפר קאסם ורהט, מדימונה וביתר עלית, אין הבדל ביניהם, אף אחד לא פחות מוכשר מאף ילד בתל אביב ורעננה ותפקידנו כמשרד הוא לראות איך אנחנו מנגישים את החכות האלה לטובת אותם ילדים ואוכלוסייה על מנת שהם יוכלו באמת להגיע למקסימום שלהם.

בשקף הבא, בקצרה, כדי להכניס אתכם לעולם שלנו, אנחנו בעולם גיאוגרפי של גליל, של כמעט מיליון וחצי תושבים, 95 רשויות, שזה לא מעט, 57 במגזר הלא יהודי ו-38 במגזר היהודי, בסך הכול על 20% שטח המדינה.

בשקף הבא, הפריפריה החברתית שנכנסה להיות חלק מהמשרד שלנו בהצעת מחליטים בסוף שנת 2015, שזה אומר כל מה שהוא בסוציו 1 עד 4 לפי החלטת הלמ"ס. אנחנו מדברים על 2.5 מיליון תושבים, 74 רשויות. אנחנו גם יודעים דרך הלמ"ס לאבחן שכונות, כלומר דרום תל אביב, שכונות דרום תל אביב, לדוגמה יפו, כפר שלם וכו' הם חלק מעולם הפריפריה החברתית שאנחנו מטפלים בהם.

השקף הבא מדבר על הנגב. בנגב, אולי לצערנו, יש רק 780,000 תושבים על כמעט 60% משטח המדינה. גם כאן יש חלוקה של רשויות במגזר הלא יהודי והיהודי וכל הרשויות האלה, שזה למעלה 200 רשויות, משרד הפריפריה, הנגב והגליל.

אנחנו רואים את תקציב המשרד לפרויקטים שמתחלק בין פיתוח כלכלי, חינוך לא פורמלי ופנאי וקהילה, בכל אחד מהדברים האלה יש עשרות פרויקטים שהמשרד נותן דגש מתוך מטרה ממש לגעת באנשים ובילדים אחד לאחד.

ניגע, ברשותכם, בכמה דוגמאות, ואני רוצה להסביר שמדובר בדוגמאות, כלומר יש הרבה יותר מזה. בתחום הפיתוח הכלכלי הקמנו דבר שנקרא 'ביז', 'ביזבנגב', זה פורטל שבו אנחנו מחברים את הספקים הקטנים של הנגב, בעלי הנגרייה, בעלי חברות ההסעות הקטנות עם מפעלי העוגן, עם מוסדות העוגן הגדולים, אם זה חברות ענק כמו כיל, אם זה אוניברסיטה, בתי מלון ובעצם הם שואבים את כל המכרזים ואת כל הסחורה שלהם מאותם מפעלים קטנים ויש ממש פורטל שלנו שעובד שמשתף את הספקים הקטנים ממפעלי העוגן. בזכות הדבר הזה נגרייה בשדרות יכולה היום להסתכל חצי שנה קדימה ולראות את האופק כי היא עשתה עסקה של נתינת שירות לאוניברסיטה, או חברת הסעות קטנה מדימונה יודעת לבוא ולייצר הסעות לכיל ויודעת להסתכל עם אופק כמה שנים קדימה. זה ייצר גאווה מקומית מאוד מאוד גדולה גם בצד של מפעלי העוגן וגם כמובן בצד של אותם הספקים.

קליקה, עולם ההאבים, הקמנו האבים, כי מה שנורא ברור במדינת תל אביב שיש WeWorks כמו פטריות אחרי הגשם פחות ברור ברמת הגולן, ברהט או בכפר קאסם. הקמנו למעלה מ-17 האבים ואנחנו בדרך להגיע ל-50, בעזרת ה' בשנה-שנתיים הקרובות.

דוגמה מדהימה שמרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים, דיבר עליה, השר היה ביחד איתי בשבוע שעבר באופקים, הקמנו מיזם של אשכול נגב מערבי. המיזם הזה נתן אפשרות תעסוקה לנשים, אימהות, נשים שהתקשו למצוא תעסוק באופקים. זה אחד משישה מיזמים שיוקמו בנגב. פגשנו שם בחורה, עולה שעלתה בגיל מאוד צעיר מאתיופיה, היום היא בת 29, אמא חד הורית לשלושה ילדים שהתקשתה למצוא עבודה, בזכות המיזם הזה היום היא עובדת כבר באופן קבוע עם משכורת ראויה.

הנושא הבא, נושא החינוך הלא פורמלי, אפרופו חכות לילדים. בשלושה הימים האחרונים יש כתבות ב'ידיעות אחרונות' על 8200 וכמה ילדי הפריפריה לא מגיעים לשם. עזבו אתכם מי אשם כרגע, בשנתיים האחרונות אנחנו מפעילים פרויקט שנקרא 'נגב CODE', 'נגב CODE' זה פרויקט שעובד בנגב ויעבוד בעתיד גם בגליל ובו אנחנו עוזרים ביחד עם ספקים שמתמחים בעולם הסייבר ונותנים לילדי חטיבות הביניים בכל הנגב כרגע ללמוד סייבר. הבעיה הכי גדולה זה שהילדים האלה לא נחשפים לתחום הזה של הטכנולוגיה והסייבר - - -

אני שמעתי שיש בתי ספר שאין בהם בכלל מגמת מחשב.

יפה מאוד, אז אנחנו בשלב אחר הצהריים, אני לא משרד החינוך, הכנסנו את 'מגשימים' ועוד ספקים שמתמחים בתחום הזה, זו ההתמחות שלהם, אנחנו רואים ביקוש אדיר.

אז למה זה באופקים רק לפני שבוע?

לא, כל מה שאני מספר לך, 'נגב CODE' קורה כבר שנה שנייה ברציפות. זה עובד בכל הנגב, זו הצלחה ענקית ואנחנו בתקווה שבשנת 2021 להעביר את זה גם לגליל.

יש לנו פרויקטים, מרכז נעורים נותן מענה במסגרת החלטה 959 לכל היישובים הדרוזיים, סוג של מתנ"סים שעובדים שם כל אחר הצהריים, זה פרויקט אדיר שאנחנו נותנים חונכות רגשית וחונכות פדגוגית בלמעלה מ-50 רשויות לילדים הכי מוחלשים בחברה הישראלית אחר הצהריים. בעצם אנחנו עוזרים ואנחנו רואים אחרי זה דרך המנהלים את השיפור ביכולות שלהם, גם הרגשיות וגם הפדגוגיות.

חשוב לי רק להגיד שארבעה הפרויקטים האלה זה מתוך למעלה מעשרה פרויקטים בתחום החינוך הלא פורמלי שאנחנו עוסקים בהם, וכשאנחנו מדברים על חכות אנחנו מאמינים שדרך 'נגב CODE' ודרך הדברים האלה אנחנו נייצר את שוויון ההזדמנויות שניתן לילדים האלה.

אני חייבת הערת ביניים אחת, סליחה, אריאל. אתמול הייתי יושבת ראש הכנסת כשחבר הכנסת סעיד אלחרומי הגיש שאילתה לשר המים במקרה הזה. יש שני בתי ספר בנגב, אלעזאזמה ותל ערד שלא מחוברים למים. מים. אני לא מדברת על מחשבים, מים. זה לא ייתכן שב-2020 - - -

מזה חודשים.

מה זה חודשים? שנים. משנת 61'. לא נעים לי להגיד, עוד לפני שאני נולדתי הם לא מחוברים למים. אני מבקשת מכם, באמת, מים. לפני מחשבים מים. תודה.

טוב, ששר המים יטפל בזה, אבל מצד שני, גברתי, ברהט, בזכות המשרד הזה פעם ראשונה פתחנו האב וזה נותן פתרון אמיתי.

אתם עושים עבודה חשובה מאוד, אני לא אומרת, אבל - - -

לא, אני רוצה להסביר לך - - -

ההערה הייתה נכונה במקום.

כן, אנחנו נדבר עם משרד המים ונראה איך אנחנו יכולים לעזור להם.

היום לכל דבר יש משרד, משרד המים, משרד הדיגיטציה.

אתם לא עוזרים להם, זו בדיוק הגישה, אתם עובדים עבורם.

עבור משרד המים? עבור מי?

עבור אותה אוכלוסייה.

חד משמעי, חד משמעי, אבל זה לא מה שאמרתי.

הוא רוצה לעזור. יאללה, יוליה.

הדוגמה השלישית, אפרופו שוויון הזדמנויות. השר לפני ארבע שנים, חמש שנים, בתחילת הקדנציה, נסענו לסיור בצפון וראינו שהרבה מאוד מתקני שעשועים לילדים בצפון, וגם בדרום, היו או שבורים, או חסרי צילייה, או בלי נדנדה, וזה לא משנה אם הרשות היא רשות מהמגזר הלא יהודי או היהודי, הילדה מטבריה לא אשמה שיש בעיה ברשות המקומית וגם לא הילד ברהט. במבצע די גדול, ביחד עם ספקים, הקמנו למעלה מ-200 מתקני שעשועים ברחבי הנגב והגליל. כבודו יודע.

אני יכול להעיד על זה.

אתה יכול להעיד על זה. וירא כי טוב, ראינו שזה מצליח וזה עובד עברנו לשלב ב' של הקמת משחקיות לגילאים יותר צעירים, מתחמים מוזיקליים, מיני פיצ'ים, שזה כדורסל וכדורגל לבני נוער אחר הצהריים. אנחנו רואים שיש כמיהה וביקוש אמיתי ואלה דברים שחסרים. אולי מה שלתושבי המרכז די ברור מאליו במקומות האלה כמעט שלא קיים.

הדבר הכי מדהים, כשאתה מסתובב בכפרים הערביים והכי בולט לעין שאתה לא רואה לא מגרשי משחקים, לא מגרשי כדורגל, לא שום דבר.

חד משמעי, אבל ביחד עם השר ביקרתי לפני שנה, הקמנו פעם ראשונה - - -

אריאל, כמה הקמנו במגזר הערבי את כל הדברים האלה שאמרת? הרוב זה במגזר הערבי אנחנו מקימים. הם הקליינטים.

עשרות.

חשוב מאוד.

כיוון ששם היה החוסר הכי גדול.

כי אין, כי לא היה.

הרבה פעמים אנחנו מנסים גם לעזור להם בקולות קוראים על מנת שייגשו.

רוב התקציב שלנו במשרד הפנים זה המגזר הערבי, שם זה הרשות החלשה.

אבל לא רק המגזר הערבי. לפני פחות משנה ביקרנו בביתר עלית ביחד עם השר, מקום עם המון המון ילדים, חנכנו פעם ראשונה, פעם ראשונה, מתקן שעשועים פשוט בביתר עלית, והכמיהה והאימהות והילדים הקטנים, זה היה פשוט מדהים לראות את זה, איך זה משפיע עליהם. זה משהו שלא היה. זה לא נתפס, זה היה מתקן השעשועים הראשון.

איך בונים עיר בלי?

צריך לפטר את ראש העיר של ביתר עלית אם הוא לא טיפל בזה.

בדיוק, איך בונים עיר בלי גן ילדים?

אם תדעי את המצב הכלכלי של העיר אז תביני למה לא היה להם - - -

לא, זה בתכנון כנראה לא היה. אם אין בתכנון גנים ופארקים אז לא יהיה מקום.

פשוט לא היו בו מתקנים, זה היה שטח ריק.

אלה רשויות במצב סוציואקונומי 1, 2.

אגב עין קנייא, פעם ראשונה ביישוב הדרוזי ברמת הגולן פתאום יש בזכות זה מתקן שעשועים.

אין להם ארנונה של עסקים, אין להם ארנונה של מסחר, מה יש להם? ארנונה של מגורים ומענק של משרד הפנים ולכן אם אנחנו לא נעזור להם לא יהיה להם שום דבר.

לפתח אזור תעשייה?

כן, אבל יש מקומות, במגזר הערבי אזורי תעשייה זה בעיה. בשביל זה אנחנו עושים חלוקת הכנסות, בשביל זה מגדילים את שטחי השיפוט, בגלל זה אנחנו לוקחים שטחים גליליים ומעבירים, כיוון שאי אפשר היום, שום רשות מקומית שתהיה הכי טובה בעולם, אם אין לה 50%-40% ארנונה ממסחר ומשירותים ומתיירות ומתעשייה היא לא יכולה להתקיים. תדעו לכם, ממגורים זה רק הפסד.

נכון.

לכן, לצערי הרב זה לא עניין של כישלון או לא כישלון, החלוקה היא לא צודקת. אנחנו יודעים, יש מדינת תל אביב ויש שאר המדינה. זה שרעננה או תל אביב או במרכז הן ערים עשירות זה לא רק בגלל הכישרון והניהול הטוב של הרשויות, אלא בזכות הארנונה האדירה שיש להם שם. אז אם היינו לוקחים את כל הארנונה של מדינת ישראל ומחלקים אותה שווה בשווה אז זה היה שוויון, אבל מצד שני זה פשוט היה לחסל את השלטון המקומי, זה היה להלאים את השלטון המקומי. אז אנחנו רוצים מצד אחד עצמאות לשלטון המקומי, מצד שני רוצים לעשות קצת צמצום פערים ולכן אנחנו כל היום נמצאים כאן כדי לעשות עוד ועדות גבולות, עוד להרחיב גבולות, עוד חלוקת הכנסות, עוד אשכולות.

אבל אתה חושב איך לחלק הכנסות ולא איך להגדיל הכנסות.

אוהו, לא להגדיל הכנסות?

צריך לחשוב איך להגדיל הכנסות.

יוליה, את מוזמנת קצת לקרוא חומר על משרד הפנים ותביני כמה אנחנו מגדילים הכנסות. כל מה שאנחנו עושים בוועדות הגיאוגרפיות שלנו זה להגדיל הכנסות.

אבל אם בונים מרכזי תעסוקה שבסופו של דבר אחרי זה לא מאוכלסים, כלומר יש פה איזה שהיא בעיה ברמה של התכנון. אולי הרצון הוא שיהיה שם מרכז תעסוקה, אבל אם הוא לא אטרקטיבי כי אין תחבורה ואין תשתיות אז אתה יודע, מרכז התעסוקה הזה יושב ריק. זה הכול משולב ביחד.

לצערי הרב, אנחנו נמצאים עכשיו ב – צריך לתת לאריאל לסיים, אבל אני רק אענה לך במשפט אחד. באמת, מיקי, נגעת בנקודה אחת חשובה מאוד, שבחמש השנים האחרונות כל הנושא של התכנון, לצערי הרב, היה מוטה כמעט כיוון אחד לנושא של דיור והסכמי גג אדירים וזה.

כן, אדירים שאין להם שום הלימה עם מה שקורה בשטח.

ולכן אנחנו צעקנו כל הזמן שחייבים להחזיר את התכנון למשרד הפנים וחייבים לראות ראייה מוניציפלית, שיד ימין תדע מיד שמאל וכשאתה מתכנן מגורים אתה צריך לתכנן מסחר ואתה צריך לתכנן פנאי ואתה צריך לתכנן תרבות ואתה צריך לתכנן מבני ציבור. כל הדברים האלה, ואני שמח מאוד שדלית והעובדים שלה מסורים באמת היום ונותנים את כל המשקל לדבר הזה, כולל ביטול התמ"א 38, זו אחת מהסיבות העיקריות, עשו התחדשות עירונית, עשו זה, אבל אף אחד לא דאג למבני ציבור מסביב כיוון שדאגו להוסיף רק עוד קומות, ומה עם זה? עכשיו אנחנו מנסים לתקן את כל הדברים הללו, אבל זה לא פשוט, הדברים האלה, זה מאוד מאוד מורכב. אמרתי, אני יכול לדבר על זה שעות, על הדברים האלה.

מרכז השלטון המקומי - - -

אנחנו משתדלים להגיע להיענות עם השלטון המקומי, לא בכל דבר אנחנו מסכימים, אבל אנחנו בסך הכול עובדים איתם ביחד. זה לא פשוט.

רבותיי, בואו ננסה לעשות את זה מסודר. תראה, נשארו מעט חברי כנסת, זה דווקא טוב.

רק שאריאל יסיים.

אני צריך עוד דקה, ברשותך. אני בשקף האחרון. אנחנו מקימים מוסדות ציבור במקומות שצריכים אותנו, כמו עוטף עזה. אני בכוונה מציין את עוטף עזה, בעוטף עזה בנינו דרך החלטות ממשלה בתי אגודה שהגיעו למצב שיש שם פשוט sold out, הביקוש שם אדיר. מרכזי הצעירים שלנו, למעלה מ-60 מרכזי צעירים, מי שמכיר את הרשויות המוחלשות יודע שמרכזי הצעירים הם עוגן משמעותי מאוד עבור אותם צעירים.

אנחנו לא מתייחסים למקום שבאים בבוקר לחפש עבודה או לחפש מקום מגורים לגור בו, אלא באותם מרכזי צעירים הכנסנו הרבה מאוד קורסים, קורסים בתחום הפסיכומטרי, קורסים בתחום המחשבים, אפילו לאחרונה, בגלל ביקוש שלכם, הכנסנו אנגלית מדוברת לתוך אותם מרכזים.

הפרויקט האחרון שאני רוצה לדבר עליו זה פרויקט שגם מאוד קרוב לשר, זה פרויקט 'תור הזהב', פרויקט לגיל השלישי שבו אנחנו פעם ראשונה גם את הקשישים הלא יהודים והיהודים, אנחנו מוציאים אותם ונותנים להם פעילות מחוץ למקום שלהם, אם זה פעילויות תרבות, כשעוד היה אפשר, אם זה טיולים אם זה קורסי הנהגה. מי שלא ראה את אותם אנשים מבוגרים כשהם מגיעים לאירוע תרבות או לטיול ומבחינתם עשינו להם לא את היום, אלא את השבוע ואת החודש ואת הדמעות בעיניים ואת האושר של התודה, בעיניי זו מצווה אמיתית. אנחנו שמחים להרחיב את זה לכל הנגב והגליל, ברגע זה יתאפשר והמחלה תחלוף. זהו, אני אסתפק בזה, תודה על הזמן.

תודה רבה. אדוני השר, אתה רוצה להגיד כמה מילים או שנעבור לשאלות?

תעברי לשאלות.

בסדר גמור, אנחנו נעשה את זה לפי סדר ההגעה. משה ארבל היה הראשון. הוא בן בית.

אני רוצה לציין רק בקצרה ממש, לפרוטוקול, שמה שציין גם פרופ' מור יוסף עם הרפורמות של עובדי רשות האוכלוסין וההגירה, כמי שהיה ראש מטה השר בתקופה שנחתם הסכם קיבוצי לעובדים, ונמצא פה סמנכ"ל משאבי אנוש, השר עמד כיושב ראש ועד העובדים והסמנכ"ל פשוט השתומם, הוא לא הבין איך השר נותן גיבוי כל כך מוחלט לעובדים לצורך ההסכם הקיבוצי הזה. התוצאה הזו מביאה באופן ישיר שיפור שירות. כשעובד יודע שהוא מקבל את השכר שמגיע לו הוא עושה עבודה מאומצת והשירות באופן מיידי הופך להיות שירות טוב יותר. תודה.

תודה.

אם הבנתם מה שאמר משה, שחלק גדול מהדברים האלה פה זה היה בתקופה שהוא היה ראש מטה.

אני עושה את זה לפי סדר הגעה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. אני אנצל את הפריבילגיה שאני יושבת ראש, שאלת חבר כנסת, שאלת יושב ראש.

משה, אני אמרתי שאני אגיד את הדברים ולא אתה, זה היה נשמע יותר – כבוד היושבת ראש, כמובן שאני מברך באמת על הדיון הזה ועל הסקירה המקיפה של משרד הפנים ואני גם מברך את כבוד השר, שר הפנים והפריפריה והגליל, שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק במשך שנים, וכמובן את כל המנכ"לים, פרופ' מור יוסף וגם אריאל וגם דלית, וגם בשבילי האיש האלמוני, אבל הוא איש השטח, מר נאיף הינו, שבאמת בעניין הזה פעם ראשונה אני אומר לכם, ב-2016, כשהלכתי עם שר הפנים ופתחנו את הלשכה הראשונה ביישוב ערבי זה היה בסכנין. מאז עשינו בטייבה, עשינו ברהט ועכשיו באום אל פחם ובעאמר ובדיר אל אסד, ובאמת אחרי 70 שנה פתחנו הנגשת השירותים הממשלתיים של משרד הפנים ולנאיף מגיע קרדיט גדול, כמובן בהנחיית ובהובלת השר.

כבוד השר, אני רוצה להתמקד בעניין התכנון ומינהל התכנון וגם לקשור את זה עם הוועדות הגיאוגרפיות ועם הוותמ"ל. אתה יודע וגם דיברנו איתך וגם כל החברים שלי ברשימה המשותפת פנו אליך ודיברו איתך, יש לנו את דוח הסרת החסמים לבנייה בחברה הערבית ותכנון.

אתמול קיימתי ישיבה עם ארז קמיניץ ועם כל הגורמים, ישיבה ארוכה מאוד, סיכמנו את העניין, בעזרת ה' ביום ראשון זה יעלה בישיבת הממשלה.

זו בשורה. ג'אבר. הנה ג'אבר נכנס, שמע קמיניץ.

ישר בשורות. אני תמיד מגיע בזמן.

אני אגיד לך, אנחנו עבדנו על זה - - -

אוסאמה, חבל.

רק צריך שתהיה ישיבת ממשלה וחוץ מזה הכול בסדר.

ביום ראשון יש ישיבת ממשלה. אז באמת תודה לך על הבשורה הזאת שכולנו מחכים לזה. בעניין חוק הוותמ"ל, איפה זה עומד? מקדמים את זה?

זה היושבת ראש תענה לך.

כבוד היושבת ראש, אצלנו בהרבה יישובים ערביים בשנים האחרונות הצלחנו לקדם הרבה תוכניות רק ב - - -

אנחנו עדיין בדיונים סביב הסיפור הזה, הוותמ"ל הוא נושא סבוך וכאוב גם, יש הרבה היבטים.

אני אתייחס לזה.

אוקיי. אני שאלתי את הסגן שלך, יואב צור, על הכרה בכמה כפרים גדולים, כפר כנא, הייתה ועדה, ואז הוא ענה לי שאוטוטו יש מהפכה בכל העניין הזה, שאין כבר, לא מועצה ולא עירייה, אז אני לא יודע, אבל לפחות לגבי כפר כנא שיש המלצה, אז אם באמת העניין הזה רחוק אז אני מבקש שתאשר את ההמלצה כפי שעשית עם היישוב שלי, עראבה, שהכריז עליה כעיר. אנחנו עדיין מחכים לחנוכת העירייה החדשה, רק בגלל הקורונה זה מתעכב, כבוד השר.

בעניין נצרת, שאלתי אותך, כי ראיתי, 30 מיליון שקל, אני רוצה לדעת, כי יש טבריה ויש אילת, אבל 30 מיליון שקל שהובטחו לנצרת - - -

זה במסגרת תיירות, לא בטוח שזה במסגרת פנים.

אז אני רוצה לשמוע אותו, וגם לקשור את זה, נכון שהיה 200 מיליון שקל למועצות הערביות בגלל הקורונה, אבל המצב, מי כמוך, ואמרת את זה, אי אפשר לנהל מועצה או עירייה עם ארנונה למגורים ובאמת היום המצב של המועצות המקומיות הוא ממש קטסטרופלי ואם אפשר עוד עזרה, חמצן, למועצות האלה אני מודה לך.

אדוני השר, אתה רוצה לענות אחד אחד או שנאסוף שאלות?

לא, בואי נאסוף שאלה.

לי יש שאלה לגבי המכרז שעשיתם, של 700 מיליון שקל של הביטחון התזונתי. אני מבינה שאתמול פורסם שחברת שופרסל זכתה במכרז. זו חברה ששולטת על 40% מהשוק, יכולתם לבחור שתי חברות, הייתה התאגדות של מכולות קטנות, אני שואלת במה אתם תומכים בבחירה כזאת בעסקים קטנים בזה שנתתם דווקא לשחקן הגדול ביותר בשוק את ה - - -

לזה אני אענה לך מיידית כיוון שזה קצת רגיש. קודם כל אני כמוך שמעתי מהתקשורת. אני לא מעורב בזה, אצלנו יש באמת תקרה, המשרד מאוד מקפיד על הדברים הללו, אז אני גם שמעתי. אבל השאלה שאני שאלתי זה מה שאת שאלת, אמרתי מה עם החנויות הקטנות, אז הודיעו לי ששופרסל, קודם כל ההצעה שלה הייתה מאוד מאוד טובה בהרבה נקודות מאחרות, מבחינת אחוזי הנחה וכל הדברים, אבל הם גם הביאו למעלה מ-1,000 חנויות שהם הגיעו איתם להסכמים שהם יהיו חלק מהדבר הזה. שופרסל זה לא רק היא, אלא היא הביאה למעלה מ-1,000 חנויות, יש פיזור גדול מאוד של חנויות קטנות וגיוון של גופים אחרים.

שלא שייכים לרשת, שהם עצמאיים?

לא שייכים לרשת. לכן נחה דעתי טיפה, למרותש אין לי מה להתערב שם, אבל תהיה פריסה, הם הגיעו להסכמים עם הרבה מאוד חנויות, עם הרבה מאוד גופים, כדי שתהיה לזה פריסה בכל הארץ.

ברשותך, למה בכלל אתה מתעסק בנושא הזה? זו תוכנית שאמורה להיות במשרד הרווחה, או בשוויון חברתי או אצל חברה ל - - -

את קוראת הרבה עיתונים, אבל אני אענה על זה.

עשינו על זה גם דיון.

או אצל אורלי לוי. אני באמת לא מצליחה להבין את ההיגיון, באמת אמיתי, מה הדבר הזה עושה אצלך? אני אשמח אם תתייחס.

לפי הסדר.

אפשר?

בבקשה, יוליה.

אז אני אעשה לך שלל של שאלות, תענה אחר כך. להרחיב על הנושא של נשים, לא הצלחתי להבין אחרי הכותרת היפה מה עומד שם, כי אני הייתי בשלטון מקומי, הייתי שם אישה יחידה בכל מועצת העיר ולא שמעתי ולא ראיתי ואני עד עכשיו לא מבינה איך אתם מודדים את זה, גם בתפקידים בכירים לא ראיתי העדפה מתקנת לנשים. וגם אגב בבחירות, לא ראיתי שאתם מעודדים רשימות להכניס יותר נשים בשלטון המקומי.

הנושא של חירום, אם הכול טוב ויפה כפי שהוצג פה, ואני גם מכירה את זה מבפנים, יש שיתוף פעולה מצוין בין השלטון המקומי עם רח"ל ועם משרד הביטחון ועם פיקוד העורף, למה אתה לא דרשת שכל הנושא הזה, נושא הקורונה, יעבור לשם לטיפול ושאנחנו לא נראה את הכאוס שאנחנו רואים כבר במשך תשעה חודשים?

שירותי דת למגזר הלא יהודי, אני לא מצליחה להבין למה אתה מתעסק בזה בכלל. זה אמור להיות, להבנתי, אלא אם כן תתקן, במשרד הדתות, כי משרד הדתות זה לא רק ליהודים, זה לכולם, כולל אגב נושא של הקבורה, שזה נושא מאוד מאוד כאוב.

נושא של ביטחון תזונתי, שאלתי מה זה בכלל עושה אצלך, כי זה אמור להיות ב – בשביל זה יש לנו כל כך הרבה משרדים אחרים שאיכשהו צריכים לטפל בזה.

זה בנושא משרד הפנים. בנושא של מינהל התכנון, הכול טוב ויפה, אבל רק לפני שבוע אנחנו ראינו מה היה פה במדינת ישראל ולפני שנה אנשים צעירים שילמו בחייהם על זה שהתשתיות שלנו, בלשון המעטה, לא מי יודע מה. מה אתם עושים עם זה?

לא הבנתי, מה השאלה?

חוץ מלתכנן דברים חדשים אחד האתגרים שלנו זה לטפל בתשתיות הקיימות שהן ישנות ולא מסוגלות ל - - -

במיוחד כשיש כזה דבר שנקרא משבר אקלים, שהתשתיות לא ערוכות לשינוי הזה.

אז אנחנו ראינו את התוצאות של הדבר הזה, אנחנו ראינו שהחורף הזה, רק לפני שבוע באשקלון, שוב פעם הם טבעו שם כולם ביחד למרות שהעירייה התארגנה. זאת אומרת אנחנו מבינים שזה לא קשור לכמות גשם כזו או אחרת.

זה כן, זה בדיוק זה. בונים יותר מדי, לא בונים עם חלחול ולא מבינים שיש מצבי גשם קיצוניים.

התשתיות לא מסוגלות לעבור את זה. זאת אומרת חוץ מתכנון – ואגב, אחת ההתנגדויות של ראשי רשויות לכל ההתחדשות העירונית זה שמשרד הפנים לא מספק מענה לחידוש תשתיות בצורה הולמת כי ברגע שאת בונה - - -

טוב, יוליה, עוד שאלות? בואי ננסה לעשות שאלות ממוקדות.

אני מקצרת. פשוט השר רצה שאני אסביר על מה מדובר. בכמה רשויות מקומיות אין כרגע תוכנית מתאר עיר. לא יש, אין תוכנית מאושרת.

בכמה? בהרבה.

הנושא של תמ"א 38. אחת הבעיות זו ההתנגדות של ראשי הרשויות. הכול טוב ויפה, אני מסכימה לחלוטין עם התיקון של השר לנושא מבני ציבור בתוך המתחם הזה כי אי אפשר לבנות רק בית, צריך גם משהו בנוסף, אבל איך אתם עובדים עם ראשי הרשויות.

בנושא של שלמה מור יוסף, נושא של סיעוד. סביר להניח שגם שאלתם על זה, לא מתקבל על הדעת, רק לפני יומיים פורסם ששוב פעם הייתה התפרצות קורונה בבית אבות ברעננה. אנחנו כל הזמן על אותה גברת בשינוי אדרת. זה המקור בהקשר של קורונה, אין כוח אדם שיכול לטפל, הם עוברים ממקום למקום וזה מקום ההתפרצות.

מה זה קשור אלינו בתי האבות?

לא, זה העובדים הזרים.

מחסור בעובדים זרים. מחסור קשה מאוד בעובדי סיעוד.

יש עכשיו מחסור בכוח אדם. אני אסביר.

העובדים הזרים שצריכים להביא לסיעוד.

הבנתי.

עכשיו הבנת?

לא, אם את יודעת כבר את הכול, אז גם את יודעת שמשרד הפנים אישר להביא - - -

לא, אז זהו, אנחנו יודעים שזה עדיין תקוע אצלכם. כפי שאני יודעת.

לא, אז את לא יודעת.

עכשיו דבר נוסף, משרד הנגב, אני ריכזתי הכול ואני לא אדבר יותר. האמת, אדוני השר, אני לא מצליחה להבין מה צריך משרד ממשלתי, זה רשות בתוך משרד הפנים, לא משרד ממשלתי עם כל הפיקוד. חוץ מזה אני לא מצליחה להבין, אם יש לנו כזה משרד יפה למה אני צריכה את כל משרדי הממשלה האחרים, כי הם מתעסקים גם בספורט.

על מה את מדברת עכשיו?

על הנגב עכשיו. פשוט אתה כל כך רחב אז אני צריכה פשוט לחלק את הדברים.

זה לפי היכולות.

אני לא מצליחה להבין, יש לנו משרד תרבות וספורט שלכאורה הם חלק מזה, יש לנו שר לענייני מתנ"סים, אלקין, אבל הם מתעסקים בחוגים לילדים, יש לנו שרת קידום קהילתי, שהיא בעצם אמורה להתעסק בזה.

יוליה, אי אפשר 100 שאלות, בבקשה ממך.

דקה. אז אני לא מצליחה להבין למה צריך משרד, ו-ב', אני לא מצליחה להבין למה המשרד הזה שאמור לטפל בפריפריה בונה כל מיני דברים בתוך בני ברק וזה. איך זה קשור? אני ראיתי דוחות מבקר מדינה, אם אני טועה תתקנו אותי, חדר ישיבות בעיריית בני ברק וכל מיני דברים, איך זה קשור למשרד לפריפריה? ובעיניי, אדוני השר, בשביל החיסכון הממשלתי, אגף, מקסימום רשות בתוך משרד הפנים.

תודה רבה. רם בן ברק.

הייתי די מצומצמת. הוא מתעסק בכל כך הרבה דברים.

דווקא כשהוא במשרד הזה שהוא עוזר לפריפריה את רוצה לצמצם אותו.

לא, אני רוצה שהמדינה תעבוד בצורה נורמלית.

היא תעבוד, אבל - - -

אוסאמה, בואו פחות דברי ביניים ויותר נגיע למהות.

אין לה פריימריז אצלה.

אם רציתי לפריימריז הייתי מדברת על דברים אחרים.

יוליה, בבקשה ממך. חבר הכנסת רם בן ברק.

תודה רבה לך, גברתי היושבת ראש, ותודה לך, אדוני השר, שאתה מכבד אותנו בנוכחותך כאן בוועדה. אני לפני שאני אתחיל אני רוצה לציין שבאמת כל דבר שקשור למשרד שלך ולאנשים שעובדים איתך בכל הפניות שאני פונה אליהם אני מקבל מענה מהיר וענייני, גם מפרופ' שלמה מור יוסף וגם מאחרים, מהמנכ"ל וכולם, ובהחלט ראוי לציון העניין הזה.

יש לי כמה שאלות. אחת זה לגבי הוותמ"ל. הוותמ"ל היה אמור להיגמר אחרי ארבע שנים והחלטתם להאריך אותו. אני מבין שהוא חשוב מאוד בכל מה שקשור למגזר הערבי, אבל אני חושב שבמקומות האחרים שהם לא מגזר ערבי הוותמ"ל מיצה את עצמו ואף יותר מזה. יש היצע של שטחים שעדיין לא התחילו לבנות עליהם, יש היצע של שטחי מסחר מתוכננים שכבר הופקעו ולא יבנו עליהם גם בשנים הקרובות, כולם יודעים את זה, והשטח עומד לא בנוי. הדברים האלה שמתוכננים או שמופקעים במהירות ללא תכנון יוצרים הרבה מאוד בעיות במגזרים אחרים. אצל החקלאים, לוקחים מהם שטחים של מטעים, שטחים שהם חיים מהם, מפקיעים אותם, צריך לתת על זה את הדעת.

הדבר הנוסף שאני רוצה לדבר עליו זה אני מקבל הרבה מאוד פניות לגבי הקושי הבירוקרטי בקבלת הנחות בגלל הקורונה בתקופה האחרונה. בהתחלה זה הלך מאוד מהר ומאוד טוב, אבל בתקופה האחרונה אני מקבל הרבה מאוד פניות של אנשים שנתקלים בבירוקרטיה וצריך לראות איך אפשר לעזור להם. לגבי ההנחה על הטייס האוטומטי כבר ענית לי, אז אני לא אחזור על זה.

לגבי מבקשי מקלט. מבקשי המקלט היום נשארים בארץ מכוח הקורונה ומכוח זה שהם לא יוצאים לשום מדינה, או מכורח זה שיש הכרה בזה שיש סיכון בלהחזיר אותם למקומות שלהם. הגיע הזמן שאנחנו ניתן להם את הזכויות האלמנטריות של בריאות ורווחה. אגב, זה גם מסכן את התושבים שגרים בסביבתם אם לא נותנים להם את הדבר הזה ואני חושב שצריך לתת על זה את הדעת.

ולגבי המאגר הביומטרי, נדמה לי שעוד לא קיבלנו את התשובות. היה כאן דיון לפני חודשיים בערך לגבי המאגר הביומטרי, האם פנים או פנים וטביעת אצבע. ההמלצה של כולם זה פנים, אבל עוד לא התקבלה החלטה בעניין הזה.

ועכשיו משהו בנימה אחרת קצת, אני מאוד מאוד מודאג מהתוכנית של משרד השיכון ושגם אתה מעורב בזה לגבי ההנחות הגדולות למתן דירה שנייה בפריפריה. אתה לא מעורב בזה?

כמוך מהתקשורת.

כי אני מאוד מאוד מוטרד מזה שאנחנו נספק פתרונות דיור, שזה דבר חשוב, מבלי שניתן לאנשים תעסוקה לפני שהם מספקים את הדיור. אני חושב שזה יחליש מאוד, וזה נוגע אליך, יחליש מאוד מאוד ערים שהן כבר מוחלשות שנביא אוכלוסייה שאין לה תעסוקה ובעצם היא חיה מקצבאות.

תודה. חברת הכנסת תמר זנדברג.

תודה, גברתי יושבת הראש. תודה לשר ולצוות. באמת יש לי המון מה להגיד על העירוניות וזה, אבל אני רוצה להתמקד בשני נושאים מאוד מאוד נקודתיים ולקבל תשובה נקודתית. הנושא הראשון נוגע לפליטים ולמבקשי המקלט, אדוני השר. איכשהו הנושא קצת נעלם למרות שבקורונה מדובר באוכלוסייה שההידרדרות שלה מבחינת תנאים, אפשרויות העסקה וגם תנאי מחיה בסיסיים, בריאות וכו', היא נמצאת, אנחנו יודעים, החוליה הכי חלשה סובלת הכי הרבה. מאז 2018 שהייתה את אותה החלטה ידועה של הוצאת חצי וחצי יישארו בעצם זה נראה שהדבר נעלם ולא קרה כלום, גם נשארו כולם וגם לא מגורשים בגלל ההתחייבות של אי ההחזרה וגם נשארים פה ובאמת משבר הקורונה הרע את מצבם.

השאלה היא מה עמדת המשרד המעודכנת לגבי מתווה האו"ם שלמיטב ידיעתי עדיין בתוקף בשים לב לעובדה שאין גירוש ואין החזרה, כי התנאים לא מאפשרים את זה, ואיך המשרד מתמודד עם משבר הקורונה באוכלוסייה הזו. זו שאלה ראשונה.

השאלה השנייה נוגעת לנושא מה שאנחנו קוראים איחודי משפחות בקורונה. אני גם רוצה לציין לטובה את פרופ' שלמה מור יוסף שאנחנו עובדים איתם באופן שוטף על כל מיני בקשות, אבל עדיין יש כאן מצב שבו משפחות שבן זוג אחד ישראלי והשני לא חודשים ארוכים קרועים אחד מהשני וקשה להם מאוד מאוד להיפגש. אנחנו באמת עובדים מול המשרד, אבל יש מצבים שבהם, אני רוצה להצביע על מספר כשלים, אחת, הקשר בין משרד הפנים למשרד החוץ והקונסוליות לא עובד.

נכון.

מפנים אותנו לקונסוליות, הקונסוליות מחזירות למשרד הפנים ועד שאנחנו לא מתערבים כחברי כנסת משפחות פשוט אובדות בבירוקרטיה ולא מצליחות לתפקד.

והדבר השני, שגם נוגע למשרד, משרד הפנים הוא בדרך כלל עוסק בבקשות השתקעות, בקשות התאזרחות, דברים כאלה, כאן לא מדובר במצב כזה, מדובר באשרת תייר, הסיבה היחידה שזה מגיע למשרד הפנים זה בגלל הקורונה, אלה אנשים שלא מבקשים להשתקע, לא מבקשים להתאזרח, לא מבקשים שום דבר כזה, אבל הם נופלים באותה בירוקרטיה של חשש השתקעות, הליך מדורג, כל הדברים האלה, למרות שכל מה שהם רוצים זה פשוט כניסה רגילה כתייר. רק בגלל הקורונה הם נתקלים בסיטואציה שלפעמים היא קפקאית.

כן, זה ילדים.

כן, לפעמים זה ילדים, לפעמים זה משפחות, ידועים בציבור, משפחות שחיו כרגיל ופתאום המשבר הזה קרע אותם. השאלה איך המשרד יכול, אולי לאור כל מה שהצטבר כבר בתשעה החודשים האלה כן בכל זאת להקל יותר על המשפחות האלה. תודה.

תודה. חבר הכנסת עסאקלה, יש משהו שעוד לא עלה פה? כן, אז בבקשה, בקצרה, כדי שבאמת יהיה לשר זמן לענות.

תודה, גברתי, כבוד השר. יש לי שאלות ממש קצרות. לגבי העניין של התכנון, אתה, ובצדק, דאגת להעביר למשרדך את תחום התכנון, אבל השארת במשרד האוצר את הרשות לאכיפה ארצית והרשות לאכיפה ארצית היא היום לא תחת משרד הפנים אלא תחת משרד האוצר ופועלת באופן ברוטלי, מתעמרת, אני אומר מתעמרת, ביישובים הערביים עם קנסות וכו'. השאלה מה היה ההיגיון להשאיר להם את זה ולא להעביר גם את זה אליך?

רשות האכיפה והגבייה?

לא, רשות ההריסה והקנסות.

הבנתי.

השאלה השנייה לגבי ועדות גיאוגרפיות. אני לא יודע אם מישהו שאל לפני שנכנסתי, אבל יש עכשיו כמה ועדות גיאוגרפיות שפועלות ומסתמן חוסר צדק חלוקתי ברור ומובהק בהמלצות, לפחות שאנחנו יודעים עליהן עד עכשיו. אני אתן לך שתי דוגמאות. דוגמה אחת של ירכא. בסיס צבאי שהוקם על אדמות התושבים בירכא ועכשיו כשהבסיס מפונה הקרקעות מועברות למועצה אזורית משגב שנמצאת במרחק עשרות קילומטרים משם והאדמות האלה הן מובלעת בתוך אדמות ירכא והן יהיו שייכות למשגב. אין היגיון בדבר הזה. הדבר השני זה חריש, חריש שמתרחבת על חשבון הקרקעות של היישובים הערביים מסביב, חונקת חלק מהם, יש כאלה קטנים כמו מסר ויש הגדולים כמו כפר קרע וערערה וכל אלה. לדעתי יש בידיכם את האפשרות לעשות צדק בקטעים האלה.

הדבר השלישי והאחרון, בעניין חוק האזרחות. מאות ואפילו אלפי בקשות הומניטריות של אנשים שהתחתנו או נשים שהתחתנו עם ישראלים מחכות. שמענו על זה, היו דיונים בוועדת הפנים על הדברים האלה, שמענו. האנשים שמקבלים את האזרחות הם אחוז ממש ממש אפסי מהבקשות ואני חושב שהגיע הזמן שמשרדך באמת יפתח את הלב ויציל את המשפחות האלה, שלא רק בגלל הקורונה הן לא נפגשות, מלכתחילה היה להם אסור להיפגש וזה נושא מאוד מאוד משמעותי.

תודה רבה, ג'אבר. אני רוצה לשאול אותך לגבי שמורות טבע וזה, אתה יודע, יש אצלך לחתום כמה דברים כאלה וגם תקנים לאכיפת הניקיון, זה גם חונה אצלך, אבל אנחנו נדבר על זה. בבקשה.

אני אתחיל, לא לפי הסדר. אני אתחיל עם הוותמ"ל, זה עלה מכמה צדדים, גם היושבת ראש וגם חברי כנסת שאלו על זה. אז נכון, חוק הוותמ"ל הסתיים, אין היום ותמ"ל, רק יש מתמשך. למה צריך בכל זאת ותמ"ל? חבר הכנסת רם ברק אמר מה שאמר, זה נכון שיש למעלה מחצי מיליון יחידות דיור שאושרו בשנים האחרונות, אין היום משבר של תכנון של דיור, יש משבר בהתחלות הבנייה, בינוי, דברים אחרים, אבל יש כמה נקודות שאנחנו זקוקים לוותמ"ל, אבל הפעם זה ותמ"ל מצומצם לנקודות מסוימות, זה לא ותמ"ל שאחראי על שטחים פתוחים וכל מיני דברים אחרים. היום אנחנו צריכים את הוותמ"ל בשביל להתמקד במגזר הערבי, ששם זה דחוף ביותר, למגזר החרדי, שלצערי הרב התוכניות של דיור בשנים האחרונות כמעט התעלמו מהמגזר החרדי ויש שם צורך גדול, יש חוסר עצום של תכנון למגזר החרדי ושם אנחנו צריכים את הוותמ"ל.

בזה אתה צודק, אדוני, אבל אני מדבר - - -

דקה, דקה. ובמסגרת ההתחדשות העירונית. ההתחדשות העירונית היום, שזה הדבר הכי חשוב לעשות היום ויש לנו גם יעד, עד 2030 הממשלה הטילה עלינו ש-30% מהבנייה בישראל תהיה מינימום 30% התחדשות עירונית ושם אנחנו צריכים את הוותמ"ל כדי לעשות את זה יותר מהר ויותר זריז כדי לעמוד ביעד הזה.

אי אפשר לייעל את המנגנונים הקיימים?

לא, זה - - -

אני חושב שמה שאתה אומר לגבי היישובים הערביים והחרדיים, אני מסכים איתך בהחלט. אני חושב שמה שאתה אומר לגבי היעד שלכם בבינוי בתוך הערים, ההתחדשות בתוך הערים, הוא סופר חשוב, אני מאוד מברך על זה, זה הדבר הנכון, זה משרת יותר מדבר אחד, גם רעידות אדמה, משרת הרבה יותר דברים, אבל בינתיים אני רואה. אתמול הייתי במועצה אזורית גזר, לקחת לחקלאי של כפר ביל"ו, חקלאי עם 700 דונם, לקחת להם שני שליש.

אני מסכים איתך, רם, בזה הסכמתי איתך. לכן בהצעות שאנחנו הגענו עם משרד המשפטים, עם משרד החקלאות, עם היושבת ראש, צמצמנו וצמצמנו את כל הנושא של שטחים פתוחים, של חלקות של המושבים, עד לאיפה – הפעם הוותמ"ל הוא הרבה יותר מצומצם ממה שהוא היה בחמש השנים בגלל ההערות שאתה אמרת וגם בגלל שהגענו בדברים מסוימים לרוויה גדולה מאוד. אז כשנפיץ את זה אתם תראו, כמובן שאפשר תוך כדי גם לתקן מה שצריך לתקן.

אז, כבוד השר, מה הלו"ז? אצלנו זה קריטי, אמרת את זה כאן, כבוד השר יודע.

אוקיי, בוא נשמע.

מבחינתי זה היה צריך כבר לפני חודשים, שר המשפטים הבטיח, ארז קמיניץ שמעורב בזה, הם הבטיחו שבתחילת שבוע הבא נגיע להבנות ונוכל להפיץ את תזכיר החוק הזה. אני מקווה מאוד.

תודה.

לגבי נצרת ותיירות. אני לא מודע לפרטים. נכון שבסוף זה עובר דרך משרד הפנים ואנחנו בשמחה רבה, אבל מי שמתכלל את הדבר הזה זה בדרך כלל או משרד התיירות או משרד ראש הממשלה. אני לא בקי, אולי מרדכי שומע אותנו ויכול להעיר משהו על החלטת הממשלה לגבי נצרת כמו טבריה ואילת. אוסאמה, אני לא יודע לתת לך פרטים על זה.

לגבי הרשויות החלשות, ארנונה, אכן. אנחנו הנחנו על שולחן האוצר ואנחנו במשא ומתן איתם, כמובן שחוסר התקציב הזה הוא בעייתי. אנחנו חושבים שצריכים לפצות עוד פעם את הרשויות המוחלשות בגין ארנונת מגורים, לא בגין ארנונת עסקים, ששם עסקים כמעט שלא קיימים, ואנחנו במשא ומתן איתם. הגשנו תביעה על סכומים גדולים שאנחנו חושבים שצריך לשפות.

אז יש הצעה כאילו להוסיף?

כן, ודאי, ודאי, כמו שעשינו בהתחלה. אנחנו חושבים שזה היה מנה ראשונה וצריך לעשות עוד מנה אחת בעניין הזה.

אם כבר על הארנונה, אז אני אתייחס למה שרן גם העיר, שבאמת בפעם הראשונה שהעברנו שני מיליארד שקל שיפוי לרשויות המקומיות בגין ארנונת עסקים זה הלך חלק כיוון שנתנו את זה באופן אוטומטי, שלושה חודשים לכל העסקים חוץ מאלה שהיו פתוחים בסגר. הפעם האוצר החליט, ויש בזה צדק, אני חייב לומר, החליט שקוקה קולה, נניח לדוגמה, או ששטראוס או שתנובה יקבלו שיפוי על ארנונה כשהם עבדו ועוד עבדו עוד יותר.

כן, הרוויחו יותר.

אז היו חייבים לעשות את זה כבר דיפרנציאלי, אז הם עשו קריטריון, הם העמידו לרשותנו 2.6 מיליארד, לא לרשותנו, בסוף זה משרד הכלכלה מעביר, אבל זה מנגנון יותר מסובך. אבל אני שומע שהמנגנון כבר התחיל לעבוד, רשות המיסים צריכה להכיר בזה שהיה הפסד של 25%, הרשות לעסקים קטנים צריכה זה, ועוברים איזה מנגנון ואחר כך מקבלים. אני יודע שהוא קצת מסובך, אבל עכשיו שמעתי שהוא התחיל לזרום כבר, אני מקווה שזה יזרום. אני רק חתמתי על התקנות, אבל הביצוע נעשה על ידי משרד הכלכלה, אולי כדאי לשמוע מהם יותר.

לגבי ה-700 מיליון, גם מה שחברת הכנסת יוליה וגם מה שאת אמרת. לגבי שופרסל, הסברתי לך שאלה הנתונים שקיבלתי, שיש שם פריסה של 1,000 עסקים.

אני חושבת שכדאי שהפריסה הזו תתפרסם.

כן, ודאי, ודאי. אנחנו מתחילים בקמפיין, אז הכול יהיה מפורסם. למה אני מתעסק בזה? קודם כל אני מתעסק בזה כיוון שאני העליתי את הנושא הזה. אני ראיתי שכל האוכלוסיות מקבלות מענה והאוכלוסייה הכי חלשה במדינת ישראל, שהיא לא בחל"ת, לא מקבלת עזרה ולכן הצעתי לשר האוצר ולראש הממשלה לתת, לא כסף, אלא לתת בצורה של כרטיסים חכמים, לתת לאנשים אפשרות של עזרה במזון או במוצרים אחרים שנותנים ברשתות המזון. אנחנו לא מתכוונים לבצע את זה, מי שיבצע את זה אלה הרשויות המקומיות. אנחנו לא מחלקים, הרשויות המקומיות בקריטריונים ברורים של הכנסה, של הנחות בארנונה, של קשישים, שורה שלמה של קריטריונים שאושרו על ידי משרד המשפטים.

מה תפקידך בכל העסק?

שום דבר, להביא את הכסף סך הכול, מהש אף אחד אחר לא עשה.

ומי בנה קריטריונים?

היועצים המשפטיים במשפטים המשפטים, משרד הפנים, הרשויות המקומיות.

הייתה ביקורת לגבי הנתון הזה של הנחה בארנונה כי יש מקומות שלא משלמים ארנונה ופשוט לא נופלים ב - - -

אז יש ועדת חריגים שמי שלא קיבל פטור מארנונה, בגלל נניח שאין לו נכס, אבל הוא יכול לעמוד במבחן הכנסה גם הוא יקבל.

אני חושבת, ואני חייבת להגיד את זה, אתה יודע שהייתה לי ביקורת גם מהבחינה של זה, אבל אני לא אכנס פה לעניין של מה קונים עם הדבר הזה, אבל באמת יש ארגונים שכל כך מושרשים, 'לקט ישראל', 'לתת', שמכירים את הסוגיה הזאת והם לא מקבלים כלום, אין להם שום תקציבים.

סליחה, אנחנו לא רוצים לחלק נדבות, עם כל הכבוד, לאנשים שיעמדו בלשכות רווחה.

לא, אבל יש אפשרות, 'לקט ישראל' יודעים על כל שקל להביא כפול חמש.

אבל עם כל הכבוד אני לא רוצה את התורים הארוכים או את החלוקה לנזקקים. אני רוצה שאנשים יקבלו בצורה אוטומטית. כל מי שעומד במבחן הכנסה ובעירייה יודעים בלחיצת כפתור את הקריטריונים הברורים יוכל לקבל על ידי החברה הזאת כרטיסים חכמים שיזינו את זה כל חודש-חודשיים ויקבלו את זה בצורה מכובדת. עם כל הכבוד, או משרד הרווחה או משרד אחר, זה חשוב מאוד, אלה אנשים שמטופלים על ידי לשכות רווחה ויש עוד אוכלוסיות גדולות מאוד שלא מטופלות על ידי לשכות רווחה - - -

כמה אנשים אתה מעריך התוכנית?

כ-150,000 משפחות אנחנו מעריכים ויכול להיות שזה יגדל גם.

150,000 משפחות.

הלאה. לגבי העצמת נשים, יוליה.

אתה בעצם הכיס, אתה ארנק, אתה מעביר כסף, אתה לא נוגע בעניין הזה. לא יהיה כתוב השר דרעי מחלק עכשיו מזון.

אני מבין שזה מפריע לך מאוד.

לא, כי יש על זה ביקורת גדולה.

אני מבין שזה כואב לכם מאוד - -

לא, לא כואב.

- - אבל תדעי לך שגם חלק גדול מעולי ברית המועצות יקבלו בזה.

מה זה קשור? כואב לך כנראה.

לא, לי לא, חלילה וחס.

אז עזוב את זה. אני לא העליתי את זה.

חלילה וחס.

אני רק לא רוצה שהתוכנית – יש על זה ביקורת רבה ואתה כמובן מכיר את זה ואומרים שפשוט זה כלי פוליטי שלך עכשיו, אז אני שואלת שאלה אמיתית בפרצוף, אתה הולך להשתמש בזה ככלי פוליטי עכשיו?

נתתי לך את התשובה הטובה ביותר שיכולה להיות, השלטון המקומי יחלק את הדברים הללו בקריטריונים שאושרו על ידי משרד המשפטים, שאושרו על ידי כל הגורמים, זה דבר הכי שקוף, הכי גלוי שיכול להיות וזו עזרה לשכבות החלשות שעד היום לא קיבלו תשובה, עם כל הכבוד.

אנחנו פשוט אומרים שיש מנגנונים שכבר מקצועיים בזה.

שחילקו שישה מיליארד שקל לכל עם ישראל, לעשירים.

זה לא היה חכם ביותר.

אוקיי, יפה, לא שמעתי את הביקורת הגדולה.

בוודאי שכן.

וכשמחלקים עכשיו כסף - -

בוודאי שכן, אנחנו אמרנו כל הזמן שזה הדבר הטיפשי ביותר שעשו.

- - שמיועד לאוכלוסייה הכי חלשה, הכי מוחלשת, שאין להם אפילו איך לקנות את המוצרים הכי בסיסיים.

הביקורת היא לא על החלוקה לאוכלוסייה חלשה, הביקורת היא רק האם זה נעשה בצורה המיטבית.

הביקורת היא שהשר דרעי העז לעשות מעשה.

נו. לא, ממש לא.

לא, אנחנו לא מצליחים להבין מה משרד הפנים קשור לתוכנית סיוע במזון.

אני שר בממשלה, סליחה, ואני ראיתי שהמדינה מחלקת מאות מיליארדים מבורכים לכל האוכלוסיות ואת האוכלוסייה הכי מוחלשת שבעולם, להם לא נתנו סיוע שמתאים להם.

אבל יש ארגונים שעושים את זה כל הזמן.

האוכלוסייה הערבית, האוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה של העולים החדשים. יש אוכלוסיות מאוד מוחלשות שהן לא עומדות בתור בלשכות הרווחה, הם לא מטופלים על ידי עובדים סוציאליים, אבל להם אף אחד שם לא דאג, כי הם לא נופלים בקריטריונים של חל"ת או עסקים קטנים או עצמאיים.

אולי הם פשוט לא עובדים.

ולכן עם כל הכבוד אני דאגתי כשר בממשלה. והיות שאני חסיד של השיטה של לעבור בלי בירוקרטיה והדרך הטובה ביותר זה הרשות המקומית. הרשות המקומית היא כלי הביצוע הטוב ביותר. כמו שאמר רם, כשהעברנו את הארנונה דרך הרשויות המקומיות זה היה דבר שהתבצע מכל החבילות של הסיוע, מי שקיבל ב-100% את הסיוע זה עסקים, תשאלו את העסקים, ההנחה בארנונה בגל הראשון זה היה הדבר שהם קיבלו במלואו. אותו דבר גם כאן, כל מי שזכאי בקריטריונים יקבל ישירות מהרשות המקומית דרך החברה שזכתה במכרז.

זה יהיה ללא מגע יד של אף אחד, לא אני ולא יוליה ולא מיקי יכולים להחליט מי יקבל ומי לא יקבל. יש קריטריונים ברורים וכולם יקבלו. כל מי שנופל בקריטריונים והרחבנו את השורה לאור הערות שקיבלנו עם קשישים שהם לא נמצאים בהנחה הזאת ועם, כמו שאמרה מיקי, כאלה שאין להם נכסים או שהם גרים בשכירות ולא קיבלו הנחה בארנונה. כל זה הכנסנו, השתדלנו להרחיב כמה שאפשר את הדברים הללו. אני חושב שמדינת ישראל יכולה להתגאות בכך שעם כל העזרה הגדולה שהיא נתנה היא לא שכחה גם את החלש שאין לו לובי ואין לו מי שיעשה לו את העבודה הזאת.

הלאה, לגבי העצמת נשים בשלטון המקומי. מה שאני התכוונתי לומר, מה שאמר מרדכי כהן, אם אני לא טועה, שהיום יש לנו במשרד הפנים ביחד עם השלטון המקומי, המנהלת גלית בידרמן, שהיא מנהלת אצלנו של כל ההון האנושי, איך נקרא התפקיד שלה?

בקרת הון אנושי בשלטון המקומי.

אחד מהאגפים הכי גדולים אצלנו במשרד. היא היום ארגנה ביחד עם מרדכי יום העצמה לנשים בשלטון המקומי ובמשרד הפנים. אנחנו משתדלים לעשות מה שעשינו במשרד הפנים, שזה קצת איזון לשלטון המקומי, 70% מהעובדים אצלנו במשרד הפנים הם נשים.

זוטרות.

אז חכי, אולי תיתני לי. בואי, יוליה, באמת קצת צניעות כשאת מדברת. תני לי לסיים את המשפט ותביני מה שאני אומר. מתוך המִנהלים שיש לנו, יש לנו ארבעה או חמישה מִנהלים, יושבת פה מנהלת מינהל, אדית, יושבת פה מנהל מינהל התכנון, המנכ"לית של מינהל התכנון, יש לנו עוד שלוש מנהלות מחוזות, יש לנו עוד מנהלת מינהל במשרד הפנים. העובדים הכי בכירים שיש במשרד הן מנהלות ואנחנו מנסים שגם בשלטון המקומי יהיה אותו דבר. זו הייתה המטרה של היום שאנחנו עושים, כדי לאתר ולדחוף לנשים בשלטון המקומי להגיע למשרות הבכירות ולא למשרות הזוטרות בעניין הזה כאן. אנחנו משתדלים לעשות מה שאנחנו יכולים לעשות.

מה עם נבחרות הציבור? כמה מתוך 4,500 נבחרי ציבור יש נשים?

אם תרצה שאני אתייחס לזה, השר.

אבל זה לא קשור לשר, זה בחירות, אני לא מבין.

הוועדה שהשר הקים לחיזוק נשים בשלטון המקומי, סגנית שר הפנים פאינה קירשנבאום לא הקימה.

השר, אם תרצה שאני אתייחס לנתון לגבי זה.

זו ועדה שעשתה עבודה חשובה מאוד לחיזוק - - -

מה זה, אדית?

אם תרצה שאני אתייחס לנתון לגבי זה. אנחנו לא מנסים להציג תמונה חיובית, יש 635 חברות מועצה בלבד מתוך 3,600, אבל בהנחיית השר אנחנו לא מפסיקים לפעול בנושא, לדוגמה לפני שבועיים חנכנו בשיתוף עמותת כ"ן מדרשה שאמורה גם לתת כלים לחברות המועצה המכהנות וגם לעודד נשים נוספות להיכנס לתחום.

בנוסף, מה שהשר אמר לגבי ייצוג נשים, המצב הוא לא טוב, נקודה. יכולנו לטמון את הראש בחול, אבל לא, לאור מדיניות השר אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים לעשות, גם באמצעות כלים, גם באמצעות חקיקה שמעודדת ומתמרצת כלכלית רשימות שיהיה להם ייצוג של למעלה משליש נשים וגם באמצעות ועדות - - -

יש דבר כזה? זה משהו מעניין.

אדית, אולי תציגי את עצמך בשביל הפרוטוקול. שומעים פתאום איזה קול של אישה מדברת.

אדית בר, מנהלת מינהל הפיתוח ויו"ר הוותמ"ל. לגבי תיקון החקיקה, כן, הוא עבר כבר לפני כמה שנים. הוא נכנס לתוקף רק בבחירות האחרונות כשכל המטרה של תיקון החקיקה זה לתמרץ כלכלית רשימות שבהן יהיה ייצוג של למעלה משליש נשים. ובנוסף, אנחנו לא חושבים שפה ייגמר, אנחנו חושבים שהבעיה היא בתמרוץ נשים בכלל להיכנס לתחום ובמתן כלים לאותן נשים שכבר בחרו, וזו בדיוק הייתה אחת הדוגמאות של המדרשה. אני אשמח לתת לך פרטים אם תרצי.

אני ממליצה, גברתי, להשתמש בחברי הכנסת ש - - -

רק שנייה, כבוד השר.

כבוד השר, אם אתה יכול לענות לי, כי אני מנהל ועדה עכשיו ב-12:00.

כן, בדיוק.

הוא הבטיח עד שתיים.

אם דיברנו על החלשים בחברה, היום זה זכויות בעלי החיים ותמר ואני, מחכים לנו במזנון הכנסת עם ארוחה טבעונית, אתה מוזמן.

נכון, אני רוצה להזמין את כולם להגיע עכשיו, בחצי השעה הקרובה, למזנון הכנסת, למזנון הח"כים. זה בכל המזנונים, אבל אותנו תפגשו במזנון הח"כים לארוחת 'לא מזון מהחי', ארוחה טבעונית.

תמר, תאכלי את המנה שלי.

לא, אוסאמה, דירבאלאק, אתה עכשיו בא. זו פעם רביעית שאנחנו עושים את זה.

לא, יש לי ועדה.

החוק, מי שמספר איזה בדיחה בא לאכול.

יש עוד עשר דקות לכבוד השר. כן, בבקשה.

לגבי בתי אבות, עובדים. משרד הפנים היה הראשון שהרים את הכפפה ובעבודה שלוקחת בדרך כלל שנה וחצי-שנתיים כדי להגיע להסכם עם מדינות להביא עובדים זרים לסיעוד, שלא הביאו עד היום במסגרת הסכמים כאלה, הגענו לכמה מדינות, הבאנו, אישרנו, משרד החוץ, פטרתי את בתי האבות מאגרה, שזה כ-9,000 שקל לשנה, כדי לעזור בשנה של הקורונה. לצערי משרד האוצר, שאמור לחתום איתי ביחד לא חתם, אבל הגענו למתווה חדש. במקום פטור מאגרה משרד האוצר ישפה את בתי האבות. מבחינת משרד הפנים עשינו את הכול, לצערי הרב, שלמה, אולי אתה יודע לעדכן במשפט איפה זה עומד היום, זה בטח לא במשרד הפנים, יש פה גם את משרד הרווחה.

אתם עשיתם את שלכם?

זה עומד עכשיו רק על דבר אחד, יש היטל מס הכנסה של 20%, זו אחריות משרד האוצר ומס הכנסה, הם מבקשים לפטור אותם מההיטל הזה. היה על זה דיון והוחלט שתוך שבועיים יסכמו את הנושא.

וחבל, העובדים מחכים שם וחבל.

זה הנושא שנתקע, זה לא קשור אלינו.

אבל זה לא חונה אצלכם?

אצלנו גמרנו את ההסכמים הבילטרליים, אנחנו מוכנים להפעיל את זה.

לגבי כפר כנא, אם מרדכי או אדית, את יודעת לגבי כפר כנא איפה זה עומד?

כן. אכן הוגשה לך המלצת ועדת גבולות לפני כשנתיים, אבל לצערנו לאור הבחירות לא יכולת לקבל החלטה, רק החל מיוני האחרון יכולת לקבל החלטה. הייתה יוזמה של הלשכה המשפטית לאחד את כל התקנות, כמו שחבר הכנסת ציין, ועל כן כל ההחלטות, לא רק של כפר כנא, עצרו עד לקבלת מדיניות השר והחלטה האם נוכל לקדם את החקיקה בכנסת. אנחנו נציג לשר את הנושא ואתה תקבל החלטה האם תרצה להתקדם עם הוועדה או לקדם מדיניות כוללת.

יש שם ועדה משנים, הכול מוכן, חבל לקשור את זה.

ואם תרצה שאני אתייחס גם לירכא.

לטיפולך, אני סומך עליך. תודה.

לגבי משרד נגב גליל, פריפריה, שהוא עושה עבודה - - -

אולי אם יש לנו כמה דקות, חירום קורונה, כי זה עכשיו הכי חשוב, למה לא דרשת שכל החירום הזה יעבוד - - -

יוליה, יש עוד שאלות.

כן, סליחה. לא, חירום קורונה זה דווקא - - -

בסדר, לכולנו השאלות חשובות.

כן, בבקשה, אם תוכל באמת להתייחס לשאלות של תמר, היא צריכה ללכת לאירוע.

אז רגע, שלמה, אם אתה יכול עכשיו לענות לתמר, יש כמה נושאים שקשורים ככה, מבקשי מקלט, בריאות ורווחה, מאגר ביומטרי, פנים או אצבעות, מתווה האו"ם, בני זוג ואיחוד משפחות. תענה בבקשה.

אז אני אגיד כמה דברים, יש דברים שקשורים בנו, יש דברים שקשורים למדיניות. הנושא של הפליטים או מבקשי המקלט, לא משנה באיזה שם מתייחסים אליהם בנקודת הזמן הזאת, מאריתריאה וסודן. אנחנו בצד שלנו הורדנו את כל הבירוקרטיה, הארכנו להם אוטומטית את כל התנאים. משרד הבריאות נתן להם אפשרות לקבל את כל הבדיקות בחינם כמובן. אנחנו התחייבנו, מה שאנחנו בדרך כלל עושים, לא להיכנס לתוך המתחמים האלה של הבריאות ואם מישהו בא לשם לא לפגוע בו או לא לתפוס אותו או לא להתעסק איתו. זה מהצד הזה. מהצד השני, כשהיה צורך בבידוד ולא היו להם תנאי בידוד הם קיבלו בידוד מדינתי ללא תשלום, כך שזה בצד של ההתמודדות עם הקורונה.

בצד של המדיניות, מה עושים, האם נותנים להם זכויות רפואיות, האם נותנים להם זכויות רווחה, זה עניין של מדיניות הממשלה. בזמנו הממשלה מינתה ועדה שאני הייתי בראשה רק למקרי הקצה, הגשנו את ההמלצות למשרד הרווחה שצריך להפעיל אותן, אבל זה רק למקרי הקצה. באופן רחב זה, כמו שאת יודעת, עניין של מדיניות שהממשלה צריכה להחליט.

לא, לכן השאלה שלי לשר, כי זה כבר שנתיים בין הכיסאות ומצבם עוד מחמיר בקורונה.

אבל זה לא במנדט של משרד הפנים.

תענה מה שאתה, אני אענה על זה.

זה לא במשרד הפנים, זה במשרד הרווחה, כולל סידור תקציבי שהיה לצורך העניין הזה. לגבי הנושא של המאגר הביומטרי, בעקבות השאלה פנים או טביעות אצבע, השר עומד למנות ועדה בראשות איש בכיר ביותר שתבוא אליו עם מסקנות. האריכו את זה בינתיים בשנה ובמהלך השנה הזאת השר יקבל את ההחלטה.

אבל הנטייה היא, רם, מה פירוש הנטייה? זה למעשה אפשר לומר החלטה עקרונית, שאנחנו עוברים לטביעת פנים כיוון שהטכנולוגיה מאוד משתפרת. אני כבר נתתי הוראה, שלמה, זה לא קשור לצוות שאני מקים, אני נתתי הנחיה, וכדאי לחדד את זה פה, לרשות ההגירה, למאגר הביומטרי, לראשות המאגר אצלנו, להתחיל לרכוש את המנוע, את כל מה שצריך, זה לוקח זמן התארגנות, הציעו לנו גם עזרה, אני אגיד לכם עוד מעט, מגופים אחרים.

להוציא את טביעת האצבע?

כן.

ומה יהיה עם המאגר שכבר נאגר?

זו שאלה נוספת.

בואו קודם כל נגיע לזה. נגיע לזה קודם כל ושנהיה – אבל מה? היות שעלו טענות שזה לא מספיק מושלם אז הקמתי את הצוות הזה שייתן לנו – בינתיים הארכנו את זה לשנה, אבל אנחנו מתחילים להיערך לקראת זה שיהיה פנים, בגלל הטכנולוגיה שלא הייתה לפני כמה שנים.

אדוני השר, זה נושא באמת מאוד רגיש, רשות הסייבר בעניינים פה? לאור הפריצה שהייתה.

יוליה, לא נפתח שאלה חדשה, יש פה שאלות שלא נענו.

לא, זה סיפור סיפור, המאגר הזה זה סיפור בפני עצמו.

לא, אני מבקשת.

המאגר הכי בטוח שיש במדינת ישראל זה המאגר שלנו. גם הם אומרים את זה, אבל זה לא קשור, באמת זה סיפור.

אני אדבר על זה אחר כך.

הנושא הנוכחי עכשיו של איחוד משפחות. אז באמת התחלנו מאוד צר ולאט לאט אנחנו מרחיבים. רק אתמול השר אישר לנו שאם בן הזוג, אנחנו בהתחלה אמרנו שהוא צריך להיות פה 180 יום בשנתיים האחרונות, ירדנו ל-90 יום, השר אתמול אישר לנו שזה יהיה רק 60 יום, כך שאנחנו מנסים למצוא כל דרך. התחלנו עם נשואים, עברנו לידועים בציבור, הגמשנו גם את הקריטריונים איך קובעים ידועים בציבור. אז אנחנו באמת מנסים לזוגות שהם אמיתיים ורק לא רשומים או לא - - -

תמר, רק שתדעי דבר אחד, האינטרס שלנו כמשרד הפנים שכמה שיותר יהיו כניסות ויציאות לישראל. תבינו, אנחנו גם בקרי הגבול, יש לנו המון עובדים שם, אנחנו רוצים שהכול יחיה ויעבוד. אנחנו רוצים לחזור לרמה של 2019, ש-11, 12, 13 מיליון איש ייכנסו וייצאו.

לא, זה בסדר, יש קורונה וזה ברור.

לא, לצערי יש קורונה ואנחנו אמורים לבצע את מדיניות הממשלה.

כן, אבל לפעמים אנחנו נתקלים במקרים שזה ממש סוג של - - -

מיקי, אנחנו לא מיומנים בעניין הזה, אנחנו תוך כדי תנועה משפרים את עצמנו כל הזמן לפי הבקשות ומצד שני עושים גם איזונים. אז לכן כל הערה, לוקח קצת, אבל אנחנו משפרים את עצמנו.

אני אמרתי ואני חייבת לומר שבאמת אנחנו עובדים מצוין מול מינהל האוכלוסין, פרופ' שלמה מור יוסף, בנושא, פשוט חבל לנו כחברי כנסת שאנחנו צריכים להתערב כדי שדברים - - -

לא, זה התפקיד שלכם גם.

אנחנו כל הזמן משנים, אתם תראו ממה התחלנו.

באמת באמת בנושא הזה אני משבחת.

כן, יש שיפור חד משמעי ממה שהיה מלכתחילה. זה עוד לא מושלם, אבל - - -

יש שיפור, אבל – בעיקר מול הקונסוליות אגב.

הנושא האחרון, אני חושב שהתייחסת, אדוני חבר הכנסת, להוראת השעה.

לא, אני שאלתי על חוק האזרחות, על איחוד משפחות.

כן, הוראת השעה מ-2003.

זאת הוראת השעה שהממשלה החליטה שמאריכים אותה כל שנה, שגורמי הביטחון מעורבים בקבלת ההחלטה, זה נמצא תחת ביקורת של בית המשפט העליון. זה גם החלטת מדיניות, זו לא החלטה משרדית.

לגבי ועדת גבולות, אני חייב להתייחס לחבר הכנסת הנכבד שמאזין לנו ברוב קשב. ועדת הגבולות, קודם כל אני מסכים, אין דבר מושלם ואני מבין שכל החלטה אף אחד לא מרוצה ממנה, מי שאתה לוקח ממנו ומי שאתה נותן לו. מי שאתה נותן לו אומר שלא נתת מספיק, ומי שלקחת ממנו אומר שלקחת ממנו יותר מדי.

תבינו שעד לפני חמש שנים הייתה הפקרות טוטאלית. עשינו דבר שהוא מהפכה בתחום הזה. שש ועדות גבולות שעובדות בצורה הכי שקופה עם אנשי המקצוע הכי טובים שיכולים להיות. היום אני הולך לשבת, אדית, זו כבר פעם השנייה השבוע, עשרות שעות, אנחנו יושבים כדי לקבל החלטות וכדי לקדם. זו מהפכה. אם ראיתם את המספרים, מדובר פה על היקפים אדירים של דונמים שעברו מכאן לשם. אני לא אכנס פרטנית כי זה מעין שיפוטי כזה וזה הכול אחר כך נתקף בבית המשפט, אני לא אצדיק למה ככה ולמה ככה.

תאמין לי שהסיפור שהזכרת, למשל, של ירכא, אני מבין. צריך להסתכל. יש ועדה שישבה על זה, יש מנכ"ל שישב על זה וההמלצה היא איזון. משגב לא נמצאת עשרות קילומטרים, משגב נמצאת עשרות מטרים מירכא. מועצה אזורית, התחום שלה הוא גדול.

200,000 דונם.

אוקיי, בסדר. בסך הכול תסתכלו על כלל התמונה, כלל התמונה, תראו כמה ברשויות המיעוטים התווספו להם שטח גלילי ושטחי שיפוט, כמה חלוקת הכנסות נעשתה. רק השבוע חילקנו מרשות תעשייתית נאות חובב, כמה? 11 מיליון שקל?

20, אם מחשבים גם את - - -

20 מיליון שקל חילקנו כשכמעט הכול זה לרשויות הבדואיות מסביב שעד היום לא נהנו מפרוטה אחת מזה. לקחנו מהתעשייתיים וחילקנו אותם. אני יכול להביא עוד הרבה דוגמאות לעניין. לכן צריך להסתכל. לעולם אף אחד לא יהיה מרוצה, כשמישהו רוצה 19,000 דונם שייתנו לו ונתנו לו 1,000 דונם אז הוא לא מרוצה, אבל אם תראה מה זה 1,000 דונם לעומת רשות שהיו לה סך הכול עד עכשיו 3,000 דונם, אז הוספנו לה שליש.

השאלה היא בין המועצות האזוריות והמועצות המקומיות. המועצות האזוריות שולטות על השטחים, מתרחבות והיישובים נחנקים, פשוט נחנקים.

בשביל זה הקמנו את ועדות הגבולות הללו.

המנכ"ל ביקש להעיר. מרדכי.

אני רק רוצה להגיד משהו לגבי ועדות גבולות. מועצות אזוריות, יש איתן דיאלוג אמיתי וכן. זו לא המציאות שהייתה בעבר שמועצות אזוריות מתנגדות. שימו לב לנתון, במרבית ההמלצות של הוועדות הגיאוגרפיות המועצות האזוריות מגיעות להסכמה עם העיריות ועם המועצות.

אבל, מרדכי, יש גם מקרים שיש - - -

זה רק תוצאה של הקמת ועדות הגבולות.

גם ביואב וגם ב - - -

להציג את המועצות האזוריות כלעומתיות זה לא נכון. יש איתם שיתוף פעולה נהדר. יש את המקרים שהם עם קונפליקט מאוד קשה שהשר הזכיר קודם, אבל גם בעניין של המועצות האזוריות חל שיפור אדיר ביחס למה שהיה בעבר.

אני לא אהפוך אותם לאויבים שלי, אבל אני חושב שהסמכות היא בידיים שלכם.

תיקח את מועצה אזורית עמק יזרעאל, רק בשבועיים-שלושה האחרונים אני כבר הכרעתי בחמש-שש ועדות גבולות. היא מוקפת מכל היישובים וברצון היא פחות או יותר מגיעה להבנה, מקצרת לנו המון הליכים. אבל לא בכל דבר. כשאין ברירה אנחנו מכריעים.

עמק יזרעאל זה עמק יזרעאל, אדוני השר. מה לעשות.

בסדר, אוקיי.

שאלה אחרונה.

יוליה, שאלה אחרונה שיוליה רצתה שאני אתייחס. אני לא אבקר את חבריי בממשלה, אבל מתחילת הגל הראשון במרץ, כשאני קיבלתי אחריות על המגזר הערבי ועל המגזר החרדי, הרשויות המקומיות ומשרד הפנים נרתמו בכל האופן. כשהתחיל הגל השני אני המלצתי, זה נמצא בפרוטוקולים, כשיפרסמו אותם פעם, לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש ולא ארבע וגם עכשיו, לתת לשלטון המקומי לנהל את האירוע הזה כשהמדינה קובעת את המדיניות ואת הביצוע תיתנו לרשויות המקומיות. אין יותר טוב מראשי הרשויות המקומיות לבצע את הדברים האלה.

גם עכשיו אתה אומר את זה?

גם עכשיו אני אומר. לצערי זה מחלחל לאט לאט לאט לאט. תוכנית הרמזור ואחרים זה חלק מהדברים האלה.

הרמזור כבר מת.

אבל מה אני יכול לעשות, לצערי הרב, אם יש משרדי ממשלה, לא כולם מבינים את העוצמה של הרשויות המקומיות, לא כולם מכירים את כוח הביצוע שלהם. אנחנו מכירים במשרד הפנים, אולי אתם מכירים, את היית בשלטון המקומי, את יודעת את הכוח הזה. לצערי עדיין יש משרדי ממשלה או גופים אחרים שחושבים אחרת. אבל יחד עם זאת, פיקוד העורף ומשרד הביטחון ואנחנו עובדים מאוד חזק עם הרשויות. גם עכשיו הרשויות המקומיות בחזית ואת רוב העבודה עושות הרשויות המקומיות, לא עם מספיק סמכויות, אבל עם יותר עבודה.

נכון.

וצריך לתת להם יותר סמכויות, לתת להם בונוסים וזה יעבוד הרבה יותר טוב. אני מקווה שלא יהיה גל שלישי, שלא נצטרך להתנסות בזה עוד הפעם.

אומרים שאנחנו עכשיו - - -

אנחנו חייבים לסיים. אני רוצה באמת להודות לך, אדוני השר, על זה שהגעת לכאן ובאמת הקדשת את הזמן וענית לשאלות. יש, אני בטוחה, עוד הרבה מאוד שאלות, גם לי, אני אעביר לך את כל מה שהספקתי כי נתתי לחברי הכנסת.

אני חושבת שאחד הדברים שאנחנו לומדים פה מהמפגש הזה זה עד כמה חשובה רציפות שלטונית ולצערי הרב זה לא משהו שאנחנו חווים בשנתיים האחרונות וכשמגיע שר שנמצא הרבה שנים במשרד שלו ומכיר אותו לפני ולפנים, גם אם יכולות להיות לי ביקורות או דברים שאני לא רואה איתכם לגמרי עין בעין, אבל המקצועיות זה דבר שהוא חשוב מאוד בתחום הזה. לצערי הרב במצב הפוליטי שאנחנו נמצאים בו אנחנו לא מגיעים למצב ששרים הם מקצועיים ומכירים את התחום שלהם כמו שאתה מכיר אותו. זה יתרון מאוד מאוד גדול וחבל שאנחנו לא מצליחים לקיים את הרציפות הזאת.

אז אני מציע, מיקי, ברשותך, בואו נוציא הודעת סיכום של יושבת ראש הוועדה ושר הפנים שקוראים לראש הממשלה ולשר הביטחון בני גנץ להמשיך להחזיק את הממשלה.

אדוני השר, אני מציעה שלא ניכנס.

אדוני השר, אתה ערב להסכם.

אתה ערב, היית אמור לגרום לזה שזה יקרה. למרבה הצער זה לא. אני מאוד מודה לך.


הישיבה ננעלה בשעה 12:17.