פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
2
ועדת הכלכלה
01/12/2020
מושב שני
פרוטוקול מס' 133
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"א (01 בדצמבר 2020), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 01/12/2020
צו הפיקדון על מכלי משקה (דחיית מועד תחולת החוק על מכלי משקה גדולים), התשפ"א-2020
פרוטוקול
הצעת צו הפיקדון על מכלי משקה (דחיית מועד תחולת החוק על מכלי משקה גדולים ריקים), התשפ"א-2020
חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
קרן ברק
תמר זנדברג
אימאן ח'טיב יאסין
חוה אתי עטייה
עידן רול
אנטאנס שחאדה
הילה שי וזאן
גילה גמליאל - השרה להגנת הסביבה, המשרד להגנת הסביבה
דוד יהלומי - מנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה
נטע דרורי - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה
דורון לביא - מייעץ למשרד, המשרד להגנת הסביבה
אנה נמקוב - יועצת שר הכלכלה, משרד הכלכלה והתעשייה
אמיר חייק - יו"ר, תאגיד המחזור - אל"ה
רני איידלר - מנכ"ל התאגיד, תאגיד מחזור תמיר
איתן אטיה - מנכ"ל פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי
נמרוד הגלילי - מנהל תחום רשתות המזון, איגוד לשכות המסחר
רמי לוי - מנכל ובעלים, רמי לוי שיווק השקמה, רשתות שיווק
מירב עבאדי - יועצת משפטית תחום פסולת ומחזור - אדם טבע ודין, ארגונים להגנה על הסביבה
שרון רפאלי
הצעת צו הפיקדון על מכלי משקה (דחיית מועד תחולת החוק על מכלי משקה גדולים ריקים), התשפ"א-2020
שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, 1 בדצמבר 2020, ט"ו כסלו תשפ"א. הנושא: הצעת צו הפיקדון על מכלי משקה (דחיית מועד תחולת החוק על מכלי משקה גדולים ריקים), תשפ"א-2020. בישיבה זו משתתפת איתנו השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, מנכ"ל משרדה ובזום יש לנו אורחים רבים שרוצים להתייחס וגם חברי כנסת. הכבוד הוא לי. יש יושבי ראש שלא אוהבים נוכחות חברי כנסת. אני אוהב אותם. זה עושה את הדיון יותר מעניין.
ואם הם לא יעמדו מאחורי המסמך הזה אוי ואבוי להם. יש כבוד לדיונים בוועדת כלכלה.
רבותיי, רבות דובר על חוק הפיקדון.
את רואה שאני הבנתי את השאלה שלא ירדתי לסוף דעתו?
החלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים – סאגה רבת שנים. עוד בחקיקת חוק הפיקדון הוחרגו מכלי המשקה מסיבות כאלה ואחרות. אני רוצה להאמין שאין כאן סביב השולחן שערכי הסביבה, הגנת הסביבה והטיפול הנכון בפסולת ובפלסטיק ובכל מה שטעון מיחזור והגנה לא חשוב לו. ערכי הסביבה חשובים לנו וצריך לקדם את זה. אני מבקש, ואני אעמוד על זה בתוקף – אם מישהו ינסה לשים כיפה על מכלי המשקה הגדולים או על הפיקדון, אנחנו לא שם. הכי קל לזרוק את זה לשם. אנחנו כאן מקיימים דיון ענייני, האם הפתרונות המוצעים הם הפתרונות הכי טובים, האם הם ישימים בכלל, האם הם ישימים בלוחות הזמנים. כדאי שהנחות העבודה יהיו מבוססות על מסמכים, על פרקטיקות, על מחקרים ועל ניסיון העבר. זאת סוגיה שסוף סוף הייתה צריכה להיות מוכרעת.
הייתה צריכה להיות מוכרעת לכאן או לכאן בצורה הכי טובה לטובת הסביבה, לטובת החברה, לטובת הציבור. ראיתי בציוץ שלך הבוקר שכתבת גם שזה לטובת הציבור, הכלכלה והסביבה. יפה. אם זה היה לפני 10 שנים היה צריך כבר אז – אני טוען שכל בעיה שלא מטפלים בה ודוחים אותה רק הולכת ומתעבה. יש פתגם במרוקאית שאומר: יש לך בעיה? תגדיל אותה עד שתתפוצץ – פתרת אותה. לדחות בעיות זה לא פתרון, זאת לא תוכנית עבודה. אז זה הגיע. זה אמנם הגיע עם בג"צים אבל זה הגיע לדיון בוועדה. אני מבקש מכבוד השרה שתציג לנו איך זה הולך להיות מיושם כדי שנבין, פחות או יותר, מבחינה משפטית. זה לא שעכשיו אנחנו דנים אם להחיל את הפיקדון על מכלי המשקה. זאת סוגיה שכנראה הוכרעה כבר מבחינה משפטית. כרגע אנחנו דנים מתי להחיל את זה, ואיך זה ייושם בפועל בשטח. יש שאלות רבות.
תודה ליושב-ראש הוועדה. בתחילת דבריך הגדרת שלא כיפה על הבקבוקים. בהקשר הזה אנחנו בהחלט לא שמים כיפה. אנחנו כבר רוצים להוציא את הפקק שתקוע כל כך הרבה זמן בסוגיה הזאת.
זה באמת הדבר שאנחנו מעוניינים לעשות.
אני אתן הסבר פשוט לדברים. בעיקרון, כפי שידוע לכולכם אחרי שנים של עיכובים בממשלות קודמות וחודשים של דיונים שאני קיימתי מאז שנכנסתי לתפקיד בין כל הגורמים הנוגעים בדבר עשיתי בחינה מעמיקה. בחנו את כל האפשרויות שעומדות לפתחנו, ולפני חודש החלטתי להחיל את חובת הפיקדון על מכלי המשקה, דהיינו בקבוקי ליטר וחצי ומעלה. היום התכנסנו כדי להחליט בוועדה על המועד של החלת הפיקדון בלבד. כלומר מדובר בחוק שקיים, אנחנו לא צריכים לשנות אותו. אני דאגתי לרשום ברשומות את חוק הפיקדון, כלומר הוא כבר חלק מהחוק.
מבחינה משפטית הוא לא היה אמור להיות מאושר בוועדה. אני מבינה את הלחצים שעוברים עליכם – מי כמוני עברה אותם בשיא הדרם, במיוחד בזמן שהייתי חולה. יחד עם זאת אני רוצה לומר לכם כאן שכנבחרי ציבור אתם צריכים לעשות מה שטוב לציבור עם כל הלחצים המופעלים עליכם בהקשר הזה.
אנחנו הולכים יד ביד כדי לקדם את הנושאים למען הציבור.
מי שחושב שהתכנסנו כאן היום לדון בשאלה מהותית האם להחיל את החוק אז הוא טועה ומטעה. זאת כבר לא סוגיה שיש בה פריבילגיה לאף אחד. זה אומר שאין פה שאלה של "אם", יש פה שאלה של "מתי". הפיקדון על בקבוקים גדולים היא עובדה מוגמרת, וכדאי להבין ולהפנים זאת. כך קבע החוק שחוקקה הכנסת הזאת, וכך יהיה.
לא מדובר רק בפיקדון של 30 אגורות על המכלים. הפיקדון הוא, למעשה, עשרות מיליוני שקלים שיחזרו חזרה לאזרחים וייטיבו עם הציבור ועם הסביבה ולא רק עם חברות המשקאות שעשקו את הציבור במשך שנים רבות על חשבון הציבור הרחב. עובדה שמאז שדאגתם מאוד לעוד חמישה יבואנים מקבילים שבהם יש כשרויות אז לאיזה מבצעים אנחנו ערים מבחינה ציבורית? מה שמעיד שמי שבוחן את המחירים של הבקבוקים הגדולים בארץ לעומת מה שקורה בעולם, מבין את ההפקרות הבלתי נסבלת הזאת. הגיע הזמן שבמקום לדאוג לציבור תפסיקו לייצג את היצרניות של המשקאות. במקום זה תייצגו את הציבור עצמו ותדרשו מהחברות היצרניות שהן המזהמות, והן צריכות גם לשלם. זה מה שצריך לראות מול העיניים אם מגיעים בניקיון כפיים ובתום לב.
על כן אני אומרת באופן חד משמעי: את הצדק החברתי, הסביבתי הזה והכלכלי עבור הציבור הגיעה העת לעשות. אני שמחה שהייתה לי הזכות בעת הזאת להיות שרה להגנת הסביבה, בין יתר הדברים, ולטפל בדברים שבמשרד שבמשך עשור משום מה בגלל סיבות כאלה ואחרות לא התקדמו.
אני נאלצתי לשלם מחירים אישיים גבוהים בעקבות המהלך הזה. אבל אני רואה את התפקיד שלי כשרה שמגיעה לעבוד למען הציבור ולעשות את מה שצריך לעשות. כן, אני מתמודדת עם המחירים האלה ועם כל הלחצים שמופעלים. אני אומרת לכם באופן חד-משמעי: מה שנכון לעשות זה מה שייעשה. המהלך הזה טוב לציבור, הוא טוב לסביבה, הוא טוב לכלכלה. לאור הלחצים שהופעלו החוק עבד בתקופת היערכות של 60 יום – חוק של מדינת ישראל שצריך, כדאי ואמור לאכוף אותו.
יחד עם זאת לאור הבקשות גם של הגורמים שנמצאים כאן אני אמרתי שבכל זאת אני אביא את הצו לדיון בוועדה שיאפשר תקופת היערכות גדולה מ-60 יום. אני סברתי שמלכתחילה אפשר יהיה להתכנס ל-60 יום, אבל דיברתי עם כל הגורמים ואני מנסה לחשוב שאולי בגלל תקופת הקורונה – וגם זה לא בטוח – אנחנו נהיה ערוכים לכל תרחיש, כולל תוך חודש, להכניס את החוק לתוקפו. אבל אנחנו נדאג לקדם את האפשרות לפרק זמן רחב יותר של מקסימום עד שנה מתום התקופה הנוכחית.
אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על קיום הדיון הזה ועל החשיבות שאתה מייחס לנושא הזה. שאלת אותנו שאלות נוקבות ודרשת תשובות. היום אני מתכוונת להבהיר שהתקופה של שנה מקסימום היא תקופה יותר מדי ארוכה מלכתחילה לעומת מה שהחוק דרש. החוק דרש בסך הכול חודשיים, ואנחנו באים ואומרים, אוקיי, לפנים משורת הדין לאור הנסיבות ולאור הלחצים שמופעלים פה גם על חברי הכנסת אנחנו נאפשר שנה. אני מודיעה באופן חד-משמעי: אם אני אבין שהשיח נגוע בלחצים רבים מדי שהופעלו על הגורמים וינווטו את זה לכיוונים אחרים אני אמשוך את הצו, וזה ייכנס לתוקף תוך חודש. תודה רבה.
תודה. אני רק רוצה לומר: אני לא יודע על איזה לחצים את מדברת. אני יכול לומר בצורה הכי גלויה: אף גורם עסקי לא פנה אליי ולא העז לפנות אליי, וכל השאלות שנשאלו בישיבות המקדימות עם המשרד שלכם היו שאלות ענייניות לראות אם באמת אנחנו ערוכים ויכולים ליישם את החוק הזה. אפשר גם ליישם אותו מחר, השאלה איך. שאלתי ולא קיבלתי תשובות. קיבלתי הערכות, לא תשובות. אני שואל שאלה: אם מחר השלטון המקומי שעוין את הכלובים מרים כ-25 אלף כלובים כאלה - -
רגע, תן לי לדבר.
- - מרים אותם מהמרחב הציבורי בלי התייעצות איתנו, בלי תיאום, בלי קורלציה למהלכים שאת עושה, אנחנו עלולים למצוא שבאנו לברך ויצאנו מקללים, שכמות גדולה יותר תרד לפסולת. אני מקווה שנקבל לכך היום תשובות בדיונים. אנחנו צריכים לדעת איך האזרח הישראלי שרוצה להחזיר את המכלים האלה לא לאשפה, אלא למיחזור באמצעות הרשתות – איך הוא עושה את זה בלי לשים לו תוית בעורף של הומלס שאוסף בקבוקים, אלא בצורה מכובדת.
אני רוצה לדעת שהמיחזור יהיה פעולה חינוכית – איך זה ייכנס לבתי הספר? אם חושבים שהמודל בבית הספר הוא שתלמידים ישתתפו במבצע החינוכי הזה – איך עושים את זה? אלה תהליכים שצריכים להיכתב. לדרוש זמן היערכות זה לא מסע לחצים. אלה הדברים שאני אעמוד עליהם. אני רוצה לדעת שעקרת בית, ילד או ילדה או כל מי שיוצא מהבית והבקבוק מפריע לו במטבח, ברירת המחדל הראשונה שלו הוא המכשיר הקרוב ולא פח אשפה הקרוב. ועוד הרבה שאלות שמן הסתם יצוצו.
אצלנו בוועדה נהוג להתחיל חבר-כנסת, אורח לסירוגין ונתקדם. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה, אדוני.
אני אגיד את האמת, אני באתי לפה עם דברים שרציתי לומר אבל אני חייב לומר שהדברים של השרה קצת שינו לי את הכיוון. קודם כול אני אכן חושב שהנושא של הלחצים צריך להיבדק. אני הולך להגיש בקשה לדיון גם בוועדה לביקורת המדינה, גם למבקר המדינה וגם לעוד גורמים. הנושא של הלחצים חייב להיבדק וחייב להיות ברור. אני אשמח מאוד. אור השמש הוא המחטא הכי גדול בנושא הלחצים. מיהם הלוחצים, מה הלחצים, למה נעשו דברים ואיך נעשו דברים. אני חושב שזה דבר נכון. לא הייתי נכנס לזה אבל כיוון שהשרה העלתה את זה אני חושב שזה אכן הדבר הנכון שצריך לעשות. אני אפנה עוד היום ליושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה, ואני מבקש שהוא ישתף פעולה.
חבר הכנסת פינדרוס, כחבר הוועדה לענייני ביקורת המדינה אני מקבל את הרעיון הזה.
צריך את זה, ואני חושב שאני אגיש הצעה לסדר בעניין הזה. זה צריך להיבדק.
אבל עכשיו אני רוצה לדבר על התהליכים. אמרו שיש הרבה זמן דיונים. פה בוועדה היה דיון אחד, ודיברנו בדיון ההוא. אני רוצה לדבר על כמה עובדות שעלו אז בוועדה והן ידועות לכולם. הן עלו גם במסמכים שנשלחו על-ידי משרד הכלכלה.
כיום מעל 50% מהבקבוקים הגדולים לא מגיעים לאשפה, אלא ממוחזרים. זאת העובדה שגם המשרד להגנת הסביבה הציג במצגת שהוא הגיש לנו בוועדה הקודמת. היו הפרש של כמה אחוזים בין העמידה ביעדים ב-2016, הביאו לנו את הנתונים של 2017, עמדו ביעדים והדבר הזה קרה. אני הצעתי אז כמי שהחזיק את תיק התברואה בעיריית ירושלים שהעירייה הגדולה ביותר בנושא אשפה מוציאה כמה מיליוני קובים. רק ביום היא מוציאה 1,700 קוב ביום והגיעה כבר ל-2,200 קוב אשפה. כמי שהיה בעיריית ירושלים, אמרתי את זה גם מניסיון – ככל שאתה מעמיד יותר מכלים הם חוזרים.
ההבדל בין מכלים גדולים וקטנים – זה שימוש ביתי, זה שימוש בקיוסקים – לא מחזירים כמעט לחנויות. רוב ההחזרים זה מסעדות. קיוסקים במרחב הציבורי, זה לא במרחב הפרטי. אנשים לא סוחבים מהבית למקומות האלה. אלה העובדות שדיברנו עליהן גם בפעם הקודמת. לכן מדובר במשהו מהותי שונה, זה לא כמו הבקבוקים הקטנים. פה אתה מדבר על מערכת שאדם יצטרך לשמור בבית ולהחזיר ובסופו של דבר העלות תיפול עליו, על משק הבית; כי אין דרך – בטח לא בבתים צפופים עם ילדים, אבל גם בבתים רגילים – לשמור ולהחזיר. אנחנו מכירים את זה גם בבקבוקי יין ששם זה כבר 1.20 שקל ויותר.
עוד עובדה: הפערים בתחשיב הכלכלי לא פרופורציונליים. אם העלות התוספתית לפי מה שנעשה עבור התאחדות התעשיינים, אלה שלוחצים, הוא 300 מיליון מה שנעשה עבור תאגיד אל"ה – אלה שלוחצים – הוא 400 מיליון. חברת הייעוץ אומרת שהחיסכון הוא 40 מיליון - -
חברת הייעוץ פרטו זה משהו אובייקטיבי כי מי הזמין אותם? המשרד הכי אובייקטיבי במדינת ישראל – המשרד להגנת הסביבה. משל למה הדבר דומה? יושבת פה יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה והיא הזמינה חוות דעת. וראה זה פלא: מי עשה את חוות הדעת שעליה מתבססת החברה שהולכת לעשות את הכסף מהסיפור הזה, חברת אסופתא? לפני שהזמינו את חוות הדעת במשרד להגנת הסביבה חוות הדעת הייתה מפורסמת בעתירה שהוגשה לבית המשפט. זאת אומרת אני הולך לעורך דין שאני יודע שיש לו דעה מוקדמת ברורה בעניין, אני מזמין חוות דעת אובייקטיבית כי אני בודק אובייקטיבית עבור חברה אובייקטיבית. לחברת אסופתא אין אינטרס כלכלי בסיפור הזה בכלל. ואני מזמין את אותה חברה שתביא לי חוות דעת אובייקטיבית. אם היה פעם 300 או 100 מיליון – ההוא אומר שזה יעלה 300 מיליון וההוא אומר, אנחנו נחסוך 40 מיליון. אני אומר שוב – הייתי מחזיק תיק תברואה, הייתי ראש עיר, עסקתי בנושא הזה יומם ולילה. תאמינו לי, עשיתי מבצעים על אופניים, עשיתי מבצעים חינוכיים איך להוציא את הבקבוקים, והגענו למעל 51%. מאיפה הוא לוקח את הרעיון שעם כל הדבר הזה זה יחזור חזרה? לאן זה יחזור? לסופרים? מי יחזיר? מי ייקח עכשיו 10 בקבוקים שהוא יקבל על זה שלושה שקלים וירוץ עם זה חזרה? לא שיש לו מתקן מתחת לבית. כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, הרשויות לא אמורות לשאול אותך. מחר בבוקר הכלובים נעלמים. אתה יודע מה – לא נעלמים. אם לא מטפלים בכלובים האלה כל הזמן הם נעלמים. אנחנו מדברים על שנה וחצי של קטסטרופה. מי שדואג לאיכות הסביבה הולכת להיות שנה וחצי של בקבוקים בכל מקום כי אף רשות מקומית לא תשקיע אם זה לא לטווח ארוך ולא מוריד לה את נפח האשפה. למה שהיא תשקיע בעניין הזה? למה שאנשים ייכנסו לעניין הזה?
לכן אני הייתי מציע – אבל כיוון שהשרה באה אחרי הודעות דרמטיות – אם דבריכם כנים שאתם רוצים לדאוג לאיכות הסביבה, תקבעו שנה וחצי שאתם צריכים לעמוד ביעד של עוד 15% - לעלות ל-65%, לעלות ל-67% - יעד באמת שאפתני. יוכיחו את עצמם אלה שהולכים לסבול מהעניין הזה, כולל הרשויות המקומיות. תאמינו לי, מי שמשלם את המחיר פה זה הרשויות המקומיות. אבל תוכיחו שתעמדו ביעד הזה ותעלו מ-55% ל-65%, ל-67%. תעמדו ביעד הזה שנה וחצי ואם לא זה ייכנס לתוקף וייפול על האזרחים. אבל לא להעמיד את זה כעובדה מוגמרת. עוד שנה וחצי לא יהיה לאף אחד עניין.
שלום ליושב-ראש הוועדה, לחברי הכנסת ולשרה, אני מנהל תחום רשתות המזון באיגוד לשכות המסחר. אני חייב להגיד שאני קצת מופתע ממה שהשרה. חבל לי מאוד שכבר מדברים פה על עובדה מוגמרת כי הרחבת החוק על המכלים הגדולים במתכונת הנוכחית תביא להכבדה יוצאת דופן על כלל רשתות המזון שהן לא הגוף שמזהם. הם הגוף שמוכר כמו שהוא מוכר מצרכי יסוד. לקחת היום את כל המיחזוריות שפזורות ברחוב ולהכניס אותן לתוך רשתות המזון זאת הכבדה בלתי הגיונית שתביא להגדלת ההוצאות בהקצאת המשאבים פי שלושה ממה שכבר היום הרשתות מציעות.
אנחנו נמצאים היום בשנת 2020. לקבל החלטה בשנה הזאת במשבר הקורונה על יעדים של 2016 שעמדו או לא עמדו או היו בדיוק בטווח שלשר יש שיקול דעת – ועובדה שהשר הקודם החליט לא להרחיב – זאת החלטה לא נכונה. מה גם שבשנת 2017 עמדו ביעד וכנראה גם בשנים 2018 ו-2019. אנחנו הגשנו עתירה של רשתות המזון ולשכת המסחר שתלויה ועומדת נגד הרחבת החוק. בית המשפט טרם דן בנושא. אבל אני רוצה להבהיר שאנחנו לא מוותרים על כל טענה שהועלתה במסגרת העתירה, ואני לא אחזור כרגע על כל הטענות.
אני רוצה כרגע להתייחס לצו ולנושא התוקף - -
אז תנתק אותו. אם הוא לא אוהב נימוסים תנתק אותו בלי נימוסים.
בבקשה, חבר הכנסת יעקב טסלר.
אדוני היושב-ראש, תודה על הדיון. אני רוצה לפנות, בבקשה, לשרה הנכבדה. אני לא יודע על איזה לחצים את מדברת ועל מה את מרמזת. אני כן יכול להגיד לך על איזה לחצים אני מדבר. אני מדבר על לחצים של הציבור שרואים את עצמם ניזוקים. משפחות ברוכות ילדים שמהחוק הזה הולכות לשלם הרבה יותר כסף. אני לא אכנס פה למספרים. אנחנו יודעים כמה המשפחות האלה צורכות את המשקאות ובכמה זה מדובר. זאת הטלת מס נוספת עליהם.
אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, אני לא אחזור על מה שידידי הרב פינדרוס דיבר קודם. מסתבר שחוק הפיקדון עובד מצוין על המכלים הקטנים. אני קיימתי בוועדה אצלי ישיבה בנושא של חוק הפיקדון על המכלים הקטנים ומסתבר שזה עובד רע, לא עובד טוב. אנשים לא מחזירים, אין אפשרות לקבל. אני לא נכנס לפרטים. אבל אנחנו דוהרים קדימה וממריאים לחוק שהולך להיטיב עם הציבור. איזו הטבה יש לציבור? אנחנו צריכים לבוא ולתת עכשיו לכל אזרח במדינת ישראל אפשרות לבנות עוד חדר בבית. איפה יאחסן את כל המכלים הגדולים האלה, אם כרגע יש קושי עם הבקבוקים הקטנים שאנחנו רואים שלא עובד? אז אנחנו מדברים על לחצים מצד הציבור. החוק הזה רע מאוד לציבור בישראל ובפרט למשפחות ברוכות ילדים שמטילים עליהם את המס, עושקים. אני לא הולך להיכנס לעניין היעדים. מסתבר שבשנים הקודמות עמדו ביעדים. בשנה האחרונה לא עמדו ביעדים. בשנים 2017-2016 עמדו ביעדים. אז אני מצטרף להצעה של הרב פינדרוס לדחות את זה בעוד שנה וחצי ואז נדע איפה אנחנו עומדים. תודה.
שלום לכולם, שלום, גברתי השרה, שלום יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, כשאני למדתי באוניברסיטה היה לי מרצה שכתב על כל בחינה את המילים הבאות: "נא לקרוא את השאלה עשר פעמים ולענות פעם אחת ולא להפך". התחושה שלי היא שאנחנו נכנסים כאן למצב שאנחנו מנסים לענות על השאלה מהר מאוד ואפילו לא קראנו אותה. כי יש הרבה מאוד שאלות באוויר שיפריעו לנו לקיים את החוק הזה או לעשות את מה שהשרה מכוונת אליו.
יש לנו חוות דעת מקצועית של מר רם בלניקוב שהיה ראש אגף תקציבים שיציג את העמדה שלו מאוחר יותר על העלויות במשק. אבל אני מדבר מהצד התפעולי, ואני רוצה לזרוק כמה שאלות שאנחנו נתקלים בהן יום-יום כי אנחנו מנסים לתכנן ולראות מה קורה ולאן זה הולך: א', איזה גובה פיקדון צריך להיות כדי להניע את הציבור לפעולה? ב', האם הפיקדון יהיה אחיד לכולם או כל חברה תחליט על פיקדון שלה? ג', האם הפיקדון לגדולים יהיה כמו הפיקדון לקטנים? ד', מה היעד שיהיה למחרת ההחלטה, והאם היעד הזה יהיה משוקלל או צריך להפריד את הקטנים מהגדולים? חבר'ה, מדובר על מאות מיליונים של בקבוקים – זה משהו מטורף. זה לא דבר שעושים אותו בהחלטה והכול בסדר. אחר כך נשאלת השאלה: כמה מכלים יכולות רשתות השיווק לקבל? רשתות השיווק לא ערוכות, שמענו את נמרוד הגלילי. הוא אמר את זה. היום יש מגבלה של 50 מכלים שהרשת יכולה לקבל מאדם שמגיע אליה. מה יהיה מחר? מה יהיה עם המיחזוריות? ולאן ייעלמו כל הכמויות שיש היום במיחזוריות? מדובר באלפי מחזוריות; היכן ישימו הכול? מה יהיה לגבי השינוע ולהגנת הסביבה בכלל? זה הפוט-פרינט של כולנו, אנחנו רוצים לדאוג להגנת הסביבה; איך ייערכו עסקים קטנים לאיסוף? האם האיסוף יהיה אוניברסלי, כלומר מה שיש בתל-אביב יצטרך להיות גם בדימונה וגם בשדרות ובעפולה? וצריכים לדאוג שכך יהיה. הרי רק אם נצטרך להקים עסקים כדי לעשות את זה, רק הרישוי של העסקים במדינה שלנו, לצערי, לוקח כמה שנים. רבותיי, אנחנו צריכים זמן לחינוך הציבור. אדוני יושב-ראש הוועדה, ציינת את נושא החינוך. צריך זמן לסילוק המיחזוריות. איך מסלקים את המיחזוריות האלה? מי יעשה את זה? איך יעשו את זה?
אדוני יושב-ראש הוועדה, לסיכום, משפט אחרון: אם אנחנו באמת רוצים להבין לאן זה הולך צריך לקרוא את השאלה עשר פעמים ולענות פעם אחת. לכן צריך לפחות 30 חודשים, לפחות תכנון. אם מחליטים שהחוק הזה יחול צריך לפחות תכנון - -
- - לפחות - - - עם היצרנים, עם הרשויות, עם המשרד להגנת הסביבה ועם אל"ה, ולראות לאן זה הולך ואיך עושים את זה נכון. אחרת יהיה פה כאוס.
אדוני, אני רוצה לפתוח דווקא בהערה שלך לא לשים כיפות על הבקבוקים. הציווי על הגנת הסביבה הוא ציווי מדאורייתא. בבראשית נכתב שאלוקים הניח את האדם בגן העדן כדי "לעובדה ולשומרה". לשמור על כדור הארץ זה ציווי שלנו מהמקורות היהודיים.
אני הבנתי, אני רק רוצה לחזק את דבריך. צריך להבין – ואני אומר את זה גם לחבריי מיהדות התורה שדיברו קודם – השירות של הרחבת החוק לציבור הוא ענק. זה האתגר המרכזי של בני הדור שלנו, של הצעירים בישראל. משבר האקלים זה הדבר הכי גדול שמאיים על היכולת שלנו להמשיך לחיות כאן, ולפיכך אני מברך את השרה על הצעד הנכון, על תיקון השגגה שהחריגה את הבקבוקים הגדולים מהחוק ועל הצעד הנוכחי שהיא עושה.
צריך להבין שכ-18% מנפח הפסולת שיש היום בישראל נובע מאותם בקבוקים גדולים שמשפחות ויחידים לוקחים איתם לחופים, לשמורות הטבע. אותם בקבוקים מגיעים למקורות המים, לנחלים ודרכם לים, הופכים למיקרו פלסטיק וזה המזהם הכי גדול שיש היום בישראל מאותו פלסטיק. לפיכך אני מברך את השרה על הצעד החיובי הזה.
כן, אבל הניסיון המצטבר, גם העולמי וגם של תאגיד המיחזור אל"ה מאפשר לה להתמודד עם האתגר הזה - -
תן לי להשלים.
לדעתי, שנה זה הרבה מידי. עם הניסיון של אל"ה ועם הניסיון המצטבר בעולם ניתן להתמודד עם המשימה והאתגר הזה, אדוני היושב-ראש, תוך חצי שנה.
אתה חבר כנסת, נכון? אני שואל את עצמי עכשיו – אני מדבר איתך כי יותר נוח אבל זאת שאלה באוויר לכולם.
אני אמור להצביע על צו שהשרה מציגה - - - אני לא יכול להצביע בעד הצו אם לא אבין אותו ולא אדע איך זה הולך לקרות. אני רוצה מקסימום מיחזור. אני לא מקבל תשובה.
פינדרוס, אי אפשר ככה. מעבר לכך שאני יושב-ראש ועדה ומדבר, אני מדבר גם בשביל הפרוטוקול. כי כל אחד מדבר מאיפה שזה בא לו. הפרוטוקול לא יכול להבין מאיפה זה בא לו. אנחנו צריכים לקבל תשובות איך זה הולך לעבוד. אני אמרתי בתחילת הדרך: לית מאן דפליג שכולנו רוצים פה את המקסימום למען הסביבה. אנחנו צריכים לדעת איך זה הולך לעבוד.
השאלה לא צריכה לשאול את חברי הכנסת איך זה יעבוד. חברי הכנסת כבר חוקקו את החוק. האם החוק נכון או לא נכון נעשה כבר - - -
אדוני, אני הבנתי את השאלה שלך, ואני רוצה להגיד שאתה צודק לא באחוז אלא באלף אחוז, אבל אין לי ספק ולו בדל של ספק, שמדינת הסטרטאפ עם הניסיון, היכולות והמוטיבציה שלנו, אנחנו מסוגלים להיערך לזה לא בשנה אלא בחצי שנה.
לא אמרתי שאנחנו לא יכולים. אני לא יודע. אני מקווה שבסוף הדיון גם נצביע וגם נדע שזה הולך לעבוד.
זה סופר חשוב והרוח שלך והגישה שלך נכונה. היא מתכתבת עם הגישה של השרה, ואין לי ספק שגם עם גורמי המקצוע.
עוד הערה אחת לעניין המחיר שחבריי מיהדות התורה התייחסו אליו: המחיר כתוצאה מכניסת החוק לתוקף העלה את המחירים רק בשני אחוזים, ורוב המחיר גולגל על חברות המשקאות ולא על הצרכנים. כך שגם במובן הכלכלי שהוא משני בעיניי להיבט הסביבתי אין עלייה גדולה מידי במחירים ולפיכך צריך לעשות את הצעד הזה. צריך להרחיב את זה כמה שיותר מהר.
חבר הכנסת פינדרוס, נכון לעשות את הצעד הזה ולהרחיב את החוק כמה שיותר מהר. שנה זה רחוק מדי. צריך לקבוע חצי שנה, גברתי השרה.
שלום רב לכבוד השרה ולך, חבר הכנסת מרגי. יש לי מצגת שצריך להעלות. אם אפשר לשים אותה בהצג, אני אשמח. התבקשתי על-ידי איגוד המזון להציג את התוכנית על בסיס הפלטפורמה של הפחים הכתומים – להציג מזווית אחרת מה אפשר לעשות למרות שהתקבלה החלטה.
- - את יכולה להשאיר את המנכ"ל. אנחנו רוצים לקיים דיון על הפיקדון ועל סוגיית המיחזור, ורוצים לקבל תשובות. את רוצה הצבעה על הצו? אני לא מוכן להביא אותו להצבעה שחור-לבן - -
את מובילה לזה שאני אפוצץ את הישיבה כדי שתגידי שלא נתנו לך לאשר את הצו. אל תפריעי לדיון. הדיון מתקיים מהשעה 11:00 עד 13:00.
לא, את באת קרבית, נכנסת באנשים, החלטת שלוחצים אותנו, מאיימים עלינו, החלטת שגונבים אותנו, החלטת שהכול עשו לנו. מה קרה? מה קרה?
כבוד היושב-ראש, שלום לכולם. אני בעד מיחזור ובעד שמירה על איכות הסביבה. זה דבר מאוד חשוב. אבל, לדעתי, לקחת היום כ-3,000 מיחזוריות שנמצאות במדינת ישראל ובאופן פתאומי להחליט אחרי שהשקיעו מיליוני שקלים בפרסום בטלוויזיה כדי ללמד אנשים שימחזרו בקבוקים ללא כסף – רק שימחזרו את הבקבוקים בצורה שתשמור על איכות הסביבה – היום לוקחים את כל מה שעשו וזורקים את זה לפח. אנשים שממחזרים היום לא רוצים להחזיר בקבוקים כדי שיחזרו אליהם אותן 30 אגורות או כדי לחסוך 30 אגורות. אלה אנשים שיש להם תרבות של מיחזור. במקום לקחת את כל אלפי המיחזוריות שנמצאות בשכונות שבערים ולהוציא אותם באופן פתאומי, מה שתראו זה אותם בקבוקים שאחרי לימדנו אנשים להחזיר אותם בצורה מסודרת והושקע כסף בפרסום, אתם תראו את אותם בקבוקים זרוקים בפח אשפה. זה יקשה על כל עניין הזבל. כדי להוציא את זה מהזבל מה נראה? את אותם אנשים מסכנים שבמקום לדאוג להם לפרנסה במקום אחר נראה אותם אוספים את הבקבוקים האלה מפחי האשפה. אם רוצים לעשות את הדבר הזה זה צריך לקחת לפחות שנתיים או שלוש כדי שזה ייעשה בצורה מסודרת. במקום כל מיחזורית שיש בשכונה לשים שם מכונה שנוכל להחזיר בצורה מתורבתת גם בבתי ספר וגם במתנ"סים. היום משק הבית לא מחזיר את הפחיות ואת הבקבוקים הקטנים. מי שמחזיר את הרוב זה אנשים שאוספים את זה מפחי האשפה. מה אנחנו נראה אם זה לא יהיה בצורה מסודרת ואם לא יהיו מכונות בבתי ספר, במתנ"סים ובשכונות ובמקום קרוב לאזרח להחזיר – ברגע שהוא יחזיר את זה הוא יקבל פתק - -
זה מה שצריך להיות. השאלה מי ישקיע את הכסף של המכונות. קודם כול, תבינו, זה ייקר את המחיר של המשקאות. יש לידי פה בקבוק מים מינרליים. אנחנו מוכרים את אותו בקבוק מים מינרליים ב-1.8-1.5 שקל לבקבוק. אם תשימו 30 אגורות לבקבוק זה מייקר אותו באופן אוטומטי ב-20%.
אני לא אחזור על דברים שנאמרו, וכאמור, גם בוועדה הזאת אנחנו דנו על זה לא מעט. אבל אני רוצה לשאול שאלה: אני רוצה להבין מי בסופו של דבר הולך לממן את מכונות האיסוף והחזרת הפיקדון האוטומטיות. לפי מה שהבנתי, רשתות המזון הולכות לעשות את זה, לפחות בערים הגדולות, ותוך שנה לכסות על העלויות. מה הולך לקרות בערי הפריפריה?
השאלות במקום, פשוט השרה לא הבינה. במקום להציג לנו מתווה היא באה ואמרה, תרצו – תאשרו, לא תרצו – אני לוקחת את הצו. זאת גישה לא נכונה. אז יש שאלות. יכול להיות שיש תשובות לכל השאלות.
אני באתי לדיון ואני אשמח לקבל תשובה מה הולך לקרות בערי הפריפריה, בערים הקטנות יותר, ביישובים ובמועצות אזוריות שאין הרבה פעמים מרכולים גדולים. מי הולך לשאת בעלויות האלה? אני מאוד מקווה שזה לא הולך להתגלגל לרשויות המקומיות שגם כך אנחנו יודעים מה מצבן.
אז אתם מוזמנים לענות. שלא יתגלגל לרשויות המקומיות שגם כך נושאות על גבן נטל מאוד גדול בימים האלה. תודה.
אבל אין אופציה כזאת בדיון. אז למה זה עולה ומבזבז את הזמן של חברי הכנסת היקרים?
גברתי יושבת ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, יושב-ראש ועדת כלכלה נתן לשרה לפתוח את הדיון. במקום להסביר איך זה הולך להיות היא נקטה קו מסוים. היא רוצה לתקן – היא יכולה להפנות אליי ולתקן. היא יכולה להגיד, אתה יודע מה, בדיעבד אני רוצה להציג את המתווה. אבל לא - -
אין בעיה. רק אם אפשר לרוץ עם השקפים ולעזור לי לא לדבר עם עצמי. חבר הכנסת פינדרוס אמר – ואני לא אחזור – יש הבדלים עצומים בין הצריכה של הבקבוק הקטן לגדול, ולכן אי אפשר לבנות על השיטה שהצליחה פה לשיטה כאן. כדי שמישהו יגיע לסופר אם יש לו אוטו או קונה בסופר – זה לא מובן מאליו שהציבור יקבל את כספו חזרה. אנחנו מעריכים שרוב הבקבוקים ילכו לפחים, ייצרו נברנות, אנחנו נפסיד קצת מאמון הציבור בפחים הכתומים, ולכן ממחקרים שעשינו ראינו שיש שני דברים משמעותיים שגורמים לציבור להפריד אריזות, וזה דווקא לא כסף. האחד זה הנגשה והשני זה הסברה. היום במדינת ישראל יש כבר 1.6 מיליון משפחות עם פח כתום ליד הבית ועד סוף השנה ל-75% מהציבור יהיה פח כתום ליד הבית. אנחנו מאמינים שעל בסיס הפלטפורמה הזאת שיש בה מגוון רב של סוגי פחים ועל בסיס הסברה שאנחנו עושים בכל מיני מדיות כמו גני ילדים, גמלאים, טלוויזיה ודיגיטל וכולי, אנחנו בעזרת הסברה והנגשה נצליח לעמוד באותם יעדים. זאת אומרת התוכנית של התאחדות התעשיינים שהיא על בסיס הפלטפורמה של הפח הכתום לא רוצה לפגוע בסביבה, אלא לתת מענה סביבתי של 73%, רק אומרת לנסות את זה בלי להטיל נטל, אלא על בסיס איסוף וולונטרי. יש תכנית כתובה וגם במצגת יש, ועשינו ניתוחים, והיצרנים מוכנים לשלם כסף.
את הצגת את זה. מאיפה אני יודע על 51%? אני לא יודע את זה מהיצרנים, אני יודע ממך.
אני מכבד מאוד את ההחלטה של השרה ואנחנו נמשיך למחזר אריזות בפחים הכתומים. רק אם אפשר להגדיר תקופת ביניים שבו יראו אם אפשר על בסיס וולונטרי שחרב הפיקדון לא יירד. שישכירו את חרב הפיקדון – יש פיקדון. אבל בואו נראה - -
אבל יש חוק. אני ממש לא מצליחה להבין. יש חוק. הולכים פה במתווה של החוק. מה רוצים עכשיו – צחוק מהחוק? הלכו לבג"ץ כדי לחייב את השרה ושרים לפניה כדי לקדם את החוק. מה עכשיו? אתה לא רוצה לקיים חוק במדינת ישראל? אני לא מבינה.
אוקיי. כל מה שרציתי לומר זה שבאמצעות הנגשה, הסברה, טכנולוגיה שתגרום לאמון הציבור שהפחים לא יגלשו – אנחנו נכנסים עכשיו לעולם הזה ונרחיב אותו מאוד. לדעתי, אנחנו מסוגלים לעמוד ביעד בלי נטל הפיקדון.
קודם כול חוק האריזות חוקק רק ב-2017. לא צריך פלטפורמה של פחים כתומים כדי להציע את מה שהצענו עכשיו. רק עכשיו אנחנו מגיעים ל-75% - - -
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אני מאוד בעד החלת חוק הפיקדון כמה שיותר מהר. הצוות המקצועי במשרד יקבע. שנה נשמע לי הרבה זמן. אני רוצה להתמקד ואני אשמח לשמוע את עמדת השרה ומה כוונותיה כי מעניין אותי לדעת יותר מה המתווה כדי לאפשר איסוף מקסימלי. גם היושב-ראש נגע בזה. צריך לזכור שחלקים נרחבים באוכלוסייה רוכשים און-ליין ולא מבקרים כל יום בסופר. לא כל סופר הוא גדול מספיק - -
- - ולא כל סופר הוא גדול מספיק בשביל להכיל את המכונות האלה. לכן חשוב מאוד שהמשרד ידאג לפריסה רחבה מאוד. יש אנשים שחיים במשפחות גדולות בבתים קטנים ובדירות קטנות ולא יתחילו לאסוף עכשיו שקיות על גבי שקיות של בקבוקים. לכן לא צריך להביא אותם למצב של התלבטות, אלא למשהו זמין ברמת הרחוב, ברמת הבניין, ברמת מוסדות הציבור. לחברתי חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' יש כמה רעיונות טובים איפה צריך לפזר את זה. אני גם אשמח אם השרה תוכל להקשיב לי או לתת מענה.
אמרתי שאני אשמח אם השרה תוכל לפרט מה המתווה ומה הפריסה - -
כי אנחנו מדברים על חינוך ציבור, חינוך שוק. צריך להקל על הציבור ולאפשר פריסה מקסימלית.
אתה מדבר על חינוך הציבור. בואו נתחיל מזה שיתחילו לאכוף אותם. חברי כנסת כבר נתנו את הדעת לגבי החוק. זה עובד מאוד טוב עם הבקבוקים הקטנים, וזה יעבוד מאוד טוב עם הבקבוקים הגדולים. רק יש בעלי עניין שלא מעוניינים שזה ייצא לדרך. מה שקורה בפועל, כבוד היושב-ראש – וזה לא אתה, אותך אני מאוד מכבדת - -
- - זה שהם עכשיו מצפים מאתנו שניתן לך את ההסבר מדוע החוק הוא טוב או לא טוב. זה לא הדיון.
אני לא חושב שהבנת מה שאמרתי. את עונה לי כאילו אנחנו בשני צדדים של המתרס. אמרתי שאני מברך את היוזמה, צריך לעשות אותה כמה שיותר מהר. אני מעוניין לשמוע כחבר כנסת ולא בקטע מתריס. אני מעוניין לשמוע מה היקף הפריסה כדי שנוכל לראות שזה יעבוד כמה שיותר טוב. אנחנו באותו צד.
הפרזנטציה תכף תוצג. יחד עם זאת השאלה שצריכה להישאל אינה מופנית בהכרח למשרד להגנת הסביבה. את זה חברי הכנסת מפספסים. יש פה יצרניות המשקאות שהחוק חל עליהן שתשמעו מהן - - -
לא, לא, זאת לא הפינה. יש לך בעיה קשה עם הקטע הזה של חברות המשקאות. יש לך טראומה מהן ואת מפילה אותם אלינו.
אנחנו לא שם. אנחנו שואלים: מחר, מחרתיים המכלים של ג'ל הכביסה שנמצאים בכלובים – לאן ילכו?
אני רוצה לדייק את הדברים שלי. אני לא צריך סיוע. מה שאני אומר – ולכן זה לא מופנה לחברות המשקאות – וזה לא נאמר בהתרסה, זה נאמר בצורה חיובית. אני אומר שחשוב לי לדעת שזה לא יהיה רק בסופרים כי אני אישית לא מוצא את עצמי הולך לסופרמרקט כל כך הרבה וכנראה אזרוק את זה לזבל, ואני לא רוצה. לכן אני אומר שמעניין אותי לדעת איך נעשה פריסה אפקטיבית שהיא הרבה יותר רחבה.
אני לא מתנה את זה בשום דבר. אני באמת שואל כי חשוב לי לראות שהחוק עובד. זה הכול.
מעולה. תכף נציג לך פרזנטציה איך דברים קורים בעולם כדי שתדעו בדיוק איך זה יכול לקרות כאן. בסדר?
לפעמים חברי כנסת מגיעים לכנסת לא בשביל פוליטיקה והתנגחות, אלא פשוט בגלל שאנחנו מנסים לעשות מה שטוב לציבור. אני כחבר כנסת מבקש לקבל מידע. בואו נוציא שנייה את כל ההתנגחויות והציניות מהשיח הזה.
כיושב-ראש ועדת כלכלה אני יכול להגיד שחבר הכנסת עידן רול מתעקש לשאול את השאלות ולקבל את התשובות ואין לו בעיה לשנות את דעתו תוך כדי דיון אם הוא מקבל את התשובות הראויות.
זה לגיטימי ונדרש מחבר כנסת לשמוע. ואתה יודע מה נדרש גם אם יודעים? לשאול כדי שזה ייכתב בדברי הימים של הכנסת. זה גם חשוב. זאת פעולה מאוד חשובה במיוחד לאלה שנשענים על עתירות. השופטים נדרשים לפרוטוקולים, נדרשים אפילו לכוונת המחוקק. לא תמיד היא באה לידי ביטוי בכתב אלא בדיונים שיש בוועדות.
עורך דין איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15, בבקשה.
שלום, תודה רבה. פורום ה-15 כבר הודיע לפני למעלה מחודש שאנחנו מצטרפים לעמדתה של השרה להגנת הסביבה במלוא העוצמה. אנחנו מברכים אותה על הצעד הזה. אנחנו חושבים שהגיע הזמן לקיים את החוק ככתבו וכלשונו ולהגשים את מטרתו, ויפה שעה אחת קודם. בהזדמנות זאת אנחנו גם מצטרפים לעמדה של "צלול", ואומרים ששנה – שלא לדבר על שנה וחצי – זה זמן רב מדי, אין בו צורך. צריך להתארגן במהירות מרבית. מצדנו תוך שלושה עד שישה חודשים זה צריך לצאת לדרך.
חשוב לזכור את הדבר הבא ואני אגיד פה משהו שאמרתי בהקשר אחר בשבוע שעבר בוועדה לביקורת המדינה: כל שינוי משמעותי שעושים, בטח בדברים כאלה שכרוכים בהרבה מאוד שחקנים ואנשים – כל שינוי משמעותי עקרוני שעושים כרוך בכאבים. לא משנה מה נעשה השינוי הזה אף פעם לא יהיה נעים. הוא יהיה כרוך תמיד בכאבים ובחבלי לידה. גם פה זה יהיה כרוך בחבלי לידה ובכאבים.
לכן צריך לעשות את זה כמה שיותר מהר. זה טוב לסביבה, זה טוב לרחובות העירוניים, לסלק מהם את הכלובים האלה. אנשים שמרגישים שקשה להם בגלל תוספת המחיר יוכלו לגשת למרכולים הקרובים ולקבל את ההחזר. מי שלא רוצה לגשת למרכולים ולקבל את ההחזר יכול לשים את זה בפח הכתום או לשים את זה ליד הפח בשקית. זה גם קורה במרכזי הערים.
לא, לא, אני אגיד לך: תפקידך בדיון הזה לומר מהי עמדת פורום ה-15, לא להתחיל לייעץ לנו בדברים אחרים – לא בכאבים ולא בדברים שאתה לא מבין בהם. כי אתה חי באזור אחר שלא קיים מה שאתה חווה.
כמו שאתם יודעים פורום ה-15 זה מחיפה ועד באר-שבע ויש בערים שלנו מכול וכול. אנחנו מעל 3.5 מיליון תושבים - -
- - וברמת היוממות בערים שלנו 75% מאזרחי מדינת ישראל נמצאים כל יום בערים של פורום ה-15. בערים האלה יש הכול. בכל אחת מהערים של פורום ה-15 יש שכונות - -
אדוני, עמדתך הושמעה וברורה. תודה רבה. לא הבנת את ההכוונה שלי. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בבקשה.
אני אהיה קצת יוצאת דופן, אני אחסוך את זמנה של הוועדה. אני רק אגיד שאני מחזקת את ידיה של השרה להגנת הסביבה על העמדה הבלתי מתפשרת שלה על החלת החוק באופן מיידי, ואני קוראת לעשות את זה כמה שיותר מהר. כל מי שמתלונן עכשיו - -
לדעתי, אנחנו צריכים לשמוע את המתווה של המשרד ולראות את המצגת שהם הכינו. זה נראה לי הבסיס של כולנו.
אני רק קוראת לכולם להפסיק את הנהי והבכי שלהם. אנחנו בעידן שבו אנחנו מחויבים לעתיד של הילדים שלנו, לעתיד של הסביבה. זה משהו שהיה צריך לקרות כבר לפני שנים. תודה רבה.
כבוד היושב-ראש, כנראה, אנחנו שקופים גם לבעלי האינטרסים שלא לחצו על חברי הרשימה המשותפת כי הם כמו ה-15 וכמו המשרד להגנת הסביבה - -
לא. אין מה ללחוץ עלינו. אנחנו בלתי לחיצים. במדינת הסטרטאפ האוכלוסייה הערבית היא שקופה, הם לא רואים אותנו. הם לא יודעים שאנחנו בעד איכות הסביבה, כמובן. אבל אי אפשר ליישם את זה ביישובים הערביים. אין אפשרות מעשית ליישם את זה. שנית, אנחנו נשלם מס כדי שתושבי פורום ה-15 ייהנו מאיכות סביבה. אנחנו נשלם מס ולא נקבל כלום תמורת המס הזה. אין אפשרות לאסוף בקבוקים, אין סופרמרקטים גדולים, אין תשתיות, אין מודעות. אתה יודע מה, החוק הזה הוא אפילו לא בשיח הפוליטי כי הם לא מודעים לזה. דבר שלישי, זה רק ייתן לארגוני פשיעה שהשתלטו על איסוף הבקבוקים הקטנים להשתלט על איסוף הבקבוקים הגדולים. זה ים של כסף שהולך לארגונים כי אזרחים לא - - -
מיקי, מה שמתאים אנחנו בעד. אבל מה שמתאים לתל-אביב לא מתאים לנגב, לא מתאים ליישובים הערביים ליד נצרת או בצפון או בגליל. תראו מה קורה בקורונה, תראו מה קורה בתאונות הדרכים.
אתה לא חייב. אני אגיד לך משהו? - - - אתה לא חייב להתאמץ להבין כל פעם. מה אתה מבקש את הסעד שלי?
- - - אני הבנתי? אני הבנתי. אתה יודע מה, אני הבנתי. אנחנו מחוקקים פה הרבה חוקים שלעיתים לא מתייחסים - -
- - ראית את הניתוק של העורך דין מפורום ה-15. אתה מכיר את מציאות החיים של היישובים הערביים?
אז אי אפשר לבוא ולהגיד: לא הבנתי את ההיגיון שלו. כשמיקי עונה לו בחוסר הבנה מה זה לסחוב - -
סליחה, מיקי, אני חוזר בי. אני, יעקב מרגי, משפחה גדולה, אחרי שבת עם שמונה-תשעה מכלי משקה גדולים – נכון, תבקר אותי למה אני מכניס הביתה משקאות מתוקים.
רגע, אני מדבר. אל תפריעי לי.
לקחת אותם לבית ספר עם חוסר תשתיות, עם ירידות תלולות ולפעמים עליות תלולות וספק אם המכשיר יעבוד או אולי הוא נעלם או אולי חיבלו בו ולא תיקנו אותו כי הטכנאים של כל מי שיזכה בלוקסוס הזה לא אוהב להיכנס ליישובים הערביים. תנסה קצת להתחבר למציאות החיים שלהם.
אני שמח שהקשבת לי ואני שמח שאתגרת אותי. אני מקווה שגם ייצגתי אותך נאמנה. אם לא, תתקן.
אני מודה לך אבל תן לי להשלים.
לסיכום אנחנו בעד איכות סביבה אבל אנחנו לא רוצים לשלם את המס הזה לחינם. לא נהנה לא מאיכות סביבה, לא ממתקנים ולא מהחזר כספי. זה יהיה בזבוז ועלות נוספת למשפחות ברוכות הילדים.
לכן אנחנו מתנגדים למתווה ובעד הארכת הצו עם אפשרות להוסיף את המכלים הכתומים כדי להקל על האזרחים הערביים בלי פיקדון. להוריד את הפיקדון. תודה רבה, אדוני.
שלום. אני רוצה להדגיש שנקודת המוצא של הדיון שמתקיים היום בפני הוועדה זה שקיים חוק שקובע תחולה של הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים. זה אותו חוק שתוקן בשנת 2010 ונתן גרייס של תקופה מאוד ארוכה של שש שנים כדי לבחון האם האיסוף הוולונטרי מצליח או לא. בשנת 2017 כשהתפרסמו הנתונים של שנת 2016 התברר שאכן האיסוף הוולונטרי אינו משיג את היעדים שהחוק קבע. זאת הסיבה שהחוק היה צריך לחול באופן אוטומטי ללא שיקול דעת וללא דיון בכלל. זאת גם הסיבה שאנחנו הגשנו עתירה לבג"ץ נגד השר הקודם שלא קיים את החוק. לשמחתנו, השרה להגנת הסביבה הנוכחית החליטה לפעול ליישום החוק בדיוק ככתבו וכלשונו. כך שהמסגרת הדיונית היא לא בשאלה האם החוק חל, האם החוק טוב - -
בא לי לדבר על פיצוח גרעינים. מפריע לך? דברי למהות העניין. אתם רוצים להעביר אותנו סדרת חינוך?
השאלה היא רק שאלת ה"מתי". לטעמנו, אין סיבה לדחות את תחולת החוק לפרק זמן ארוך כמו שנה. המשק יודע להתארגן תוך פרק זמן קצר יותר של חודשים ספורים עד חצי שנה מקסימום. זה מה שאנחנו חושבים שצריך לקרות. אנחנו יודעים שיש היערכות של המשרד להגנת הסביבה להחלת החוק - -
אני שמח שאת יודעת. אנחנו לא יודעים. חברי הכנסת צריכים להצביע ולא יודעים. תודה רבה לך. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין ולאחר מכן חברת הכנסת תמר זנדברג.
צהריים טובים לכולם. אנחנו בעד סביבה נקייה ובריאה גם לנו וגם לילדים שלנו, ויש לנו מודעות לנושא במיוחד בקרב הצעירים שלנו. מצד שני אני מצדדת במה שאמר ידידי אנטאנס – אנחנו בעד אבל צריך לתת את התשתית הארגונית, הפיזית והכספית כדי שזה יקרה ביישובים הערביים.
בהרגשה שלי אנחנו עכשיו בין הרעבים ללחם שאיננו ומבקשים מאתנו לאכול קצפת ועוגיות. אז הגיע הזמן שנשים רגליים על הקרקע, נדע איפה אנחנו עומדים ונעשה את מה שצריך. אני מצפה מכבוד השרה שרוצה להחיל את זה למחרת – אני איתך, למחרת, אבל לשים את התשתית כמו שצריך כדי שזה יקרה. כולנו יודעים שאפילו בתל-אביב זה לא יקרה בעוד חודש או חודשיים. אז איך לדבר על היישובים הערביים?
תודה, כבוד היושב-ראש, אני רוצה להזכיר איפה אנחנו נמצאים כרגע. בתהליך שקורה פה כבר דיון שני בכנסת יש כמה רעות חולות שאפשר לראות באופן כללי בחקיקה בכנסת שקורות הרבה פעמים: א', מחוקקים חוק, נותנים דירוג לשנים לבוא, ואחר כך כשמגיעות אותן שנים במקום שיקרה מה שהיה כתוב בחוק מתחילים שוב את הדיון מחדש. רואים את זה המון פעמים, לא רק בחוק הזה.
נכון, בדיוק. עוד רעה חולה – רק להזכיר אנחנו נמצאים כבר באיחור ממה שקבע החוק ואחרי כמה שרים והתערבויות של בג"ץ, וכרגיל כשמגיע הדד-ליין הסופי, סופי, סופי אז שואלים אם החוק מלפני עשר שנים הוא טוב או לא טוב מלכתחילה.
דבר שני זה נושא בעלי העניין. אני לא אומרת את זה בשביל לחצים, ומי שרוצה שילך למשטרה. אבל אנחנו שמענו פה על תאגיד מיחזור שהוא בבעלות יצרניות חברות המשקה. אל"ה זה החתול ששומר על השמנת. זאת כביכול חברת מיחזור שכבר בדיון השני מדברת נגד מיחזור. איך זה יכול להיות? כי היא בבעלות חברות המשקה שלא רוצות להטיל על עצמן את העול, זה מאוד פשוט. זה לא משטרה ולא איומים ולא כלום – זה האינטרס הכי פשוט by the book; אחר כך שמענו את תמיר – עוד תאגיד בעל אינטרס. למה? כי הוא רוצה להכניס את זה לחוק האריזות שהוא אמון עליו. יופי, אבל זה לא בבית ספרנו, זאת לא המחברת הזאת, זאת המחברת הלא נכונה. לכן טוב מאוד שידבר. יש פחים כתומים, אצלי בבית יש. אני גרה בתל-אביב, הכול בסדר. אבל זה לא השיעור הזה, זה שיעור אחר.
שלישית, שמענו את רשתות השיווק – גם עליהן יוטל עול במסגרת החוק הזה; ולחבריי שדואגים – גם אצלי בבית יש בקבוקים, וגם אנחנו שותים שתייה ממותקת והכול בסדר. אבל אנחנו גם קונים אותם איפשהו. במקום שקונים – שם מחזירים. זה גם לא יום לימודים ארוך. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. בעולם זה נמצא - -
לא, אדוני היושב-ראש, שמו את הכלובים על המדרכות. זה דבר הזוי שהיום נשמע לנו הגיוני כי זה קיים. לעומת זאת לשים מתקן מחוץ למרכול, במקום שקונים בקבוקים – שם מחזירים בקבוקים. מה יותר פשוט מזה? אני אגיד עוד משהו: אנחנו גם לא ממציאים את הגלגל. זה קיים בכל העולם.
בדיון הקודם צדקתם מאוד שאמרתם שיש הבדל צרכני גדול בין הבקבוקים הקטנים לגדולים. כי הבקבוקים הקטנים זה במסעדות ובקיוסקים, והבקבוקים הגדולים זה בבתים. לכן עד היום התשתית הזאת לא נדרשה, לא נצרכה. הציבור שנענה יחסית עד כמה שהוא יכול, זורק לכלובים שהעמידו באמצע המדרכות. זה דבר הזוי שלא מתקבל על הדעת. אבל הוא קיים והיום אנחנו רוצים שהוא ימשיך כי אנחנו כבר מכירים אותו. אבל מתקנים במקום שקנית – בפעם הבאה שאתה בא ומחזיר אליהם – זה נראה לנו לא הגיוני. זה הדבר הכי הגיוני שיש. יותר מזה – איך יודעים שזה הגיוני? כי זה קורה בכל העולם. אנחנו לא ממציאים כאן שום גלגל מחדש. ויישובים כפריים יש גם בעולם. אם אפשר לקנות בקבוקים – אפשר גם להחזיר אותם.
דיבר כאן רמי לוי ולא נתן גילוי נאות שרשתות השיווק הגישו בעצמן עתירה לבג"ץ נגד השרה ונגד קיום החוק כי גם עליהם זה יטיל איזשהו עול. ואז אנחנו שומעים את כל הסיפורים: זה ארגוני פשע, זה פשע מאורגן וזה ארגוני טרור – עד לשם הגענו. חברות וחברים, זה אגדות - -
- - הדבר הזה היה צריך לקרות כבר לפני עשרים שנה.
לסיום, אני מציעה שנעמוד במועד המקורי שזה עוד חודשיים, ואם לא אני מציעה כפשרה דחייה של חצי שנה ולא שנה.
איך אמרת? חברי כנסת צריכים לשמוע. אני מציעה לוועדה שכולנו נתכנס סביב המועד הזה וכפשרה אני מציעה שנתכנס סביב חצי שנה. תודה.
עמדה מקצועית של משרד הכלכלה נשלחה לנו על-ידי הגורמים המקצועיים שאנחנו מגינים עליהם בכל משרדי הממשלה, שעמדת השר לא חשובה, אלא רק עמדת הגורמים המקצועיים. היא נשלחה בכתב ונאסר עליהם להגיע לדיוני הוועדה.
רגע, תן לי לשחרר כדי שלא איחנק, חכה. יועצת השר נמצאת איתנו לומר את עמדתו של השר בלבד? אלא אם כן תתנדב לומר גם את עמדתם של הגורמים המקצועיים. בבקשה, גברתי, תציגי את עצמך.
אני אנה נמקוב, יועצת שר הכלכלה. אז קודם כול העמדה הכתובה שהגיעה אליכם לא יצאה מהמשרד בשום צורה. אני הבנתי שהיא הגיעה אליכם מלוביסטים, אז אני מבקשת לא להתייחס לזה בשום צורה.
הפוך – אני מקבל את מה שהיא אומרת. השרה, קיבלתי את מה שהיא אומרת. זה ביזוי חברי הוועדה שמישהו - - -
- - - מישהו במשרד חמד לו לצון ושלח - - - אני מבקש שיושב-ראש הכנסת יפנה לבדוק את העניין.
עמדת השר היא חד-משמעית בעד. אנחנו מבינים שיש קשיים ותמיד יש קשיים במהפכות סביבתיות, והשר - - - אבל זה מסלול בלתי נמנע. זה מדובר כבר שנים וזה היה צריך לקרות מזמן. הגיע הזמן להחיל את זה. הוא בעד ההצעה של השרה להגנת הסביבה במאה אחוז.
חברת הכנסת תמר זנדברג ואני נוציא פנייה ליושב-ראש הכנסת לבדוק את הדבר הזה.
תודה רבה. תכף נעלה את המצגת שתוצג פה על נתונים מעניינים. אני חושב שיהיו תשובות על כל הטענות שהיו פה. אני יודע שאני מתבטא בהתבטאות קשה אבל הטענות הן ממש מופרכות. יש פה טענות ממוחזרות שהועלו בדיונים רבים - -
אל תדון אותם. לא הצגת לי את המתווה. אם היית מציג להם את המתווה יכול להיות שהיו אומרים - - - אתה לא יכול לבוא בטענות על טענות.
ברשותך, כבוד היושב-ראש, לא האמנו שיעלו שוב את אותן טענות מופרכות, ועל כן חשבנו - -
אנחנו גם נפריך אותן אחת לאחת.
אני רוצה גם לומר משהו לגבי חברת פרטו. חברת פרטו עבדה במשך שנים עם המשרד להגנת הסביבה כמו שהיא עובדת עם משרדים רבים אחרים, וכמו שהיא עובדת לא רק עם משרדי הממשלה אלא גם בשוק הפרטי ובשוק המוניציפלי. זאת חברה מכובדת, גדולה, רצינית. אני בעצמי העברתי במסגרת הדיונים עם יצרני המשקאות, עם התעשיינים, עם אל"ה ועם כל הגורמים לא רק את המצגות ואת התחשיבים הכלכליים של פרטו, אלא את האקסלים, כולל כל מה שקורה מאחורי האקסלים. כשאתה מגיע לאיזשהו מספר אומרים לך, אוקיי, מה עומד מאחורי המספר הזה? החברות האלה קיבלו ממני את המצגות האלה ואת התחשיבים הכלכליים ואת האקסלים, ואף לא אחת ידעה להפריך את הנתונים. אז לבוא ולהטיל דופי זה פשוט בגדר שערורייה.
גם אם הדעה ידועה, ונניח שהיא ידועה, יש נתונים – תתמודדו עם הנתונים. אף לא אחד מהגופים התמודד עם הנתונים, והם קיימים.
לפני ההצגה אני רוצה להתייחס להלך הרוח. דיברו פה על מסרים ועל לחצים. אני מחזיק פה מסמך של מושל מדינה באוסטרליה שהוציא מכתב גלוי לכל חברי הפרלמנט. אני לא אקריא את כל המכתב. אני אקריא רק שני משפטים מהמסמך באנגלית. אני גם אתרגם אותו.
"The multination of beverage industry has waged a 30 years scare campaign against any government that has dared to consider the measure of putting 10 cents on an empty container".
"התעשייה של חברות המשקאות הבינלאומית ערכה במשך 30 שנה קמפיינים של הפחדה כנגד כל אחת מהממשלות שהיו ב-30 השנה האלה שהעזו להעלות על הדעת לשים 10 סנט של ערך כלכלי על הבקבוקים".
Coca-Cola and it's beverage industry allies ran a well-funded public miss information campaign against cash for containers.
"קוקה קולה וכל תעשיית המשקאות מימנו קמפיינים של דיסאינפורמציה נגד חוקי הפיקדון באותה מדינה". 30 שנה הם הצליחו. גם למסמך הזה יש עדות של חברת פרלמנט שאמרה שעשו נגדה קמפיין נקודתי כדי שהיא לא תיבחר של 4 מיליון דולר.
אתה רואה שאתה מדבר לא לעניין ואני מקשיב לך. באורך רוח, אפילו בחיוך, אני מאפשר לך. אתה מדבר בוועדת הכלכלה גם לא לעניין. דבר לעניין עכשיו.
- - אנחנו נוכל להמציא את זה. ויקיליקס העלו שורה ארוכה של מיילים שהם עלו עליהם של חברת קוקה קולה העולמית, איך היא מייצרת manual guide ממש.
אני מבקש להציג מצגת שמבוססת עכשיו על סקר שבוצע, בין היתר, על-ידי סקר פוטוגרפיה למעל 1,500 איש במדגם ארצי. אנחנו שאלנו כמה שאלות ובנוסף לכך ביצענו תהליך של GIS על כל מרחב ישראל כדי לראות את העניין של פריסת המכלים. אנחנו גם מבקשים לציין שאנחנו מציגים פה תמונה של שימוש במכונות. אנחנו לא מדברים כרגע כיצד המכונות האלה ימומנו אבל לקחנו בחשבון את כל העלויות הרלוונטיות ואתה השפעה שלהן כדי להבין מה המשמעות של פריסת המכונות האלה. השאלה מי ירכוש את המכונות ואיך ירכשו ייעשה במתווה מסודר. אבל המטרה המרכזית, כמו שביקשו חברי הכנסת, להציג את המתווה ואיך הדבר הזה יכול לתת מענה לציבור הרחב, לצרכנים, ליצרנים, לקמעונאים ולרשויות המקומיות מעבר לעניין הסביבתי.
אז קודם כול הדבר המרכזי שהוא הכי חשוב הוא שמתוך 1,500 איש במדגם, 84% תומכים בהרחבת חוק הפיקדון. לעומת זאת רק 11% אינם תומכים ועוד 5% שאין להם דעה. כלומר הציבור בישראל הוא בעד הרחבת חוק הפיקדון באופן גורף ומוחלט בכל הסקטורים: היהודי, הערבי, החרדי – כל אחד מהסוגים – כולם תומכים בחוק הפיקדון. זה הממוצע – 84%.
מה התמריצים לציבור הצרכני? אנחנו רואים שני דברים: הפכנו בקבוק מפסולת לערך כלכלי. לדבר הזה יש שינוי מהותי גם בארץ וגם בכל העולם. ברגע שלמכל הזה יש כסף יש לו ערך, והוא יימסר חזרה למקום שלו ויושב לפיקדון. אם אכן תהיה הצבת מכונות אוטומטיות להחזרה – כמו שהסברנו יש כדאיות כלכלית לרשתות עצמן, לא לרשויות המקומיות ולא למשרד להגנת הסביבה – גם לרשתות עצמן יש כדאיות כלכלית להציב מכונות. אני רוצה להראות לכם מה המשמעות של כל המהלך הזה בשקף הבא.
קודם כול חשוב להגיד ש-65% מהציבור בסקר אמרו שהם ישיבו את הבקבוקים או לסופרמרקטים או שיעשו את זה במעבר לבתי הספר. 45% אמרו שהם יחזירו לסופרמרקטים, 20% אמרו שהם מעדיפים לתת כתרומה לבתי הספר. שימו לב שההכנסה לבתי הספר ולגני הילדים היא 120 מיליון שקל בשנה. מדובר פה על בשורה גם ברמה החינוכית ההסברתית אבל גם מבחינה כספית. מדובר פה על ערך עצום שיקבלו אותם מוסדות חינוך שיחזירו אחר כך את המכלים.
הסקר הזה שדיבר על 65%, לדעתנו, מוטה כלפי מטה. הדוגמה הטובה ביותר בסקר שבוצע לפני חוק השקיות ששאלו אנשים – מה יקרה כשישלמו 10 אגורות על שקית – רק 12% הפחתה צפויה לפי הסקר; בפועל אנחנו יודעים שההפחתה הייתה 70%. כלומר הרבה יותר מאשר הסקר. ברגע שאנשים יבינו שיש מכונות שאפשר להחזיר לשם ויש פיקדון, כנראה המספרים של 65% הם נמוכים באופן ניכר ויהיו הרבה יותר גבוהים. איך אנחנו יודעים? בשקף הבא.
בעולם יש 80% השתתפות ציבורית ומעלה. תסתכלו על הדגלים של המדינות – לא צריך לפרט את המדינות – כל המדינות שבהן יש חוק פיקדון מדובר על השתתפות של 80% מהציבור גם במכלים קטנים וגם במכלים גדולים. אנחנו מדברים על כך שלא נהיה שונים משאר העולם. אין מאפיינים ייחודיים לישראל.
אנחנו מדברים על האוטופיה הזאת שבקבוקים קטנים לא מחזירים – נכון. 20% מהמכלים הקטנים נקנים בסופרמרקט, 18% מהם מוחזרים. כלומר 90% מהבקבוקים הקטנים מוחזרים. נכון, לא תמיד אחד לאחד אבל בעיקרון אנחנו מדברים על דוגמה טובה של חוק קיים בישראל שבו כ-90% מוחזר.
אנחנו מדברים על כך שמכלים גדולים, בניגוד לקטנים – לא 20% נקנים ברשתות השיווק, אלא 98% מהבקבוקים הגדולים נקנים בסופרמרקטים ובמכולות. כלומר יש קשר ישיר בין המקום שבו אתה קונה את הבקבוק לבין המקום שאתה יכול להחזיר בו את הבקבוק. זה בניגוד לבקבוקים הקטנים שרק 20% מהם נקנים בסופרמרקט, וכל האחרים צריכים לסחוב את הבקבוקים וללכת מהקיוסק חזרה הביתה ואז להחזיר אותם לסופרמרקט. פה אופי הקנייה הוא שונה ולכן אנחנו מדברים על מצב שיש קשר חד ערכי בין מקום הקנייה לבין מקום ההחזרה.
לפי הסקר, אנשים מוכנים להשקיע שש עד שבע דקות כדי להחזיר את הבקבוק. אבל בפועל במכונות שיהיו פרוסות יש דרישה לדקה עד שתי דקות מזמנו של האדם כדי להחזיר את הבקבוק. בפועל הם מוכנים להמתין גם כשבע דקות.
תגידי, אני נוסע פעם בשבועיים ל"אושר עד", נראה לך שאני אשמור בקבוקים במשך שבועיים בבית?
פינדרוס, אתה מבין מה המשמעות של מה שאתה אומר? לא אכפת לך מכדור הארץ? לא אכפת לך מהאקלים?
אדוני היושב-ראש, השקף הבא, בבקשה. בדקנו מה המצב בעולם. עשינו תיקנון לפי צפיפות במדינות כמו סקוטלנד, שבדיה ודנמרק, ושם על כל 7,600 איש יש מכונה. בישראל הצפי הוא ל-3,000 מכונות. כלומר על כל 3,000 איש יש מכונה. זאת אומרת פי שניים מכונות מאשר במדינות שיש בהן פיקדון - -
ו-10% מהכלובים. אתה יודע, אני מקבל את הנתונים שאתה מראה, רק אני אוהב שקיפות ואיזונים. באותו שקף היית צריך לומר גילוי נאות שהיום יש כ-30 אלף כלובים.
הכלוב עצמו יכול להכיל 20 בקבוקים בשנה לפי רמת הפינוי שקיימת היום. המכונה יכולה להכיל 500 אלף מכלים.
אדוני היושב-ראש, רק שנייה, אני אגיע גם לזה. רק תן לי ותראה שהכול קיים במצגת.
אם כך אנחנו מדברים על 3,000 מכונות. כל מכונה שווה כמו 25 כלובים. כלומר אנחנו יכולים להגביל את מספר המכלים פי שלושה.
בסדר, תכף אני אדבר גם על הפיזור. אני מבטיח לך – הכול קיים. רק לסיים את המשפט: 3,000 מכונות שוות ל-75 אלף מיחזוריות ולא ל-20 אלף שיש היום.
זאת הפריסה שאנחנו מדברים עליה. נעשתה עבודה על-ידי סקר פוטוגרפיה ברמת GIS. בפריסה של 2,600 מכונות אנחנו נגיע ל-81% כיסוי של מדינת ישראל. שימו לב, אתם העליתם פה בוועדה את עניין הסקטור הערבי, את הפריפריה. אני גר בפריפריה. אני גר הרבה יותר רחוק מכולכם – אני גר בקצה המדינה, ליד קריית שמונה ויש לנו פה ארבעה סופרמרקטים. לקחנו דוגמה מאזור שיש בו עירוב בין יהודים וערבים. שימו לב לנקודות האדומות: אנחנו מדברים על מצב של פריסת מכונות שנותנת מענה ל-81% בעזרת 2,600 מכונות. אם נוסיף 400 מכונות נוספות ונוסיף דחסנים במקומות כמו בתי ספר אפשר להגיע ל-95%-90% מהאוכלוסייה בלי שהם יזדקקו ללכת ולהתחנן למכולת מקומית.
אדוני, אנחנו מבקשים שתתעמת עם זה ותתעכב על זה שנייה. איך יכול להיות שמדינת ישראל כולה מכוסה ב-2,600 מכונות? כמה מכונות יהיו פזורות בתל-אביב שהיא עיר מאוד גדולה, לדוגמה? כמה מכונות בקרבה של קילומטר?
אדוני היושב-ראש, אני מציע דבר פשוט: מכון סקר לא קשור לפרטו ולא לאף אחד אחר. הוא עשה עבודה - -
סליחה רגע, אפשר לתת לו רגע לסיים את הפרזנטציה ואז נשמח לענות לכם על שאלות?
בבקשה, תסיים וישאלו שאלות. אני אעביר את הסקר ותראו פריסה מדהימה שיש על כל משק בית. הם עשו עבודה ובדקו כמה מכלים יש בכל אחד ממשקי הבית. הם שמו את התמונה זאת על תמונת מדינת ישראל, הם פרסו פריסה של כל הסופרמרקטים בישראל, כל בתי הספר בישראל, הם פרסו את המכונות. יש פה עבודה מדהימה ומדויקת.
להגיד לך כמה בתל-אביב? מאות, אם לא יותר מזה. באזור מרכז הארץ מאות סופרמרקטים ומכונות. תל-אביב מכוסה, לדעתי, במאה אחוז. אני לא אגיד - - -. זאת דוגמה לאזור פריפריאלי ומראה לכם את הפריסה הגדולה מאוד שתופסת כמעט את כל הפריפריה.
העיגולים שרואים נותנים את הטווח בין הסופרמרקט לבין האזורים הירוקים. אפשר לראות את הכיסוי של העיגולים הירוקים, איפה הוא תופס את האוכלוסייה. יש מעט מאוד מקומות גם במפה הפריפריאלית - - -
אדוני, אני לא מיחידת המיפוי. בבקשה, תסביר לי. אני לא מבין כלום מהשקף הזה. מה זה אומר? תפרט לי, בבקשה, יישוב ומרחקים ספציפית וכדוגמה. התמונה הזאת לא אומרת לי שום דבר כחבר כנסת.
אז אני אסביר: מה שאתה רואה כאן לנגד עיניך – הנקודות האדומות זה המקומות שבהם יש מכולות או סופרמרקטים גדולים. כלומר מדובר כאן על 2,600 מכונות בכל רחבי הארץ. כאשר אתה מדבר על 2,600 מכונות ברדיוס של עד קילומטר אחד מכל משק בית אנחנו מדברים על הרדיוסים הירוקים שמופיעים כאן בעיגולים, ובהם אתה יכול לראות את היישובים כמו: עין מאהל או משהאד שיש בהם נקודות מסוימות שלא מכוסות באותם רדיוסים. כמו שאמרתי, אנחנו מצפים שהאזורים שלא מכוסים ברדיוסים יהיה ניתן לתת פתרון בהם או על-ידי כ-400 מכונות או לחילופין דחסנים שאפשר יהיה לשים אותם במוסדות חינוך ובמקומות כאלה שאותם אנשים יוכלו לגשת אליהם בנגישות גבוהה ולהביא את המכלים האלה.
אדוני, רק עוד שאלה לפני שאתה עובר הלאה. לטובת הדיוט כמוני בתחום תוכל לתת דוגמה לעיר: מה השטח שלה, מה מספר האנשים בה וכמה מכונות יהיו בה? ניקח לדוגמה את טבריה. כי מפות לא אומרות לי כלום. אני לא איש מיפוי. על-פי המתווה המתוכנן כמה מכונות ייפרסו בטבריה, כמה אנשים חיים בטבריה ומה שטחה של טבריה? ואז ניקח עוד עיר אחרת - -
אני צריך קנה מידה. זה לא אומר לי כלום. אני לא יודע לקרוא מפות. אני עורך דין בהכשרה שלי.
אדוני, בדרך כלל כשאומרים בוועדות: אני רוצה להסביר בצורה מאוד פשוטה וברורה, מניסיוני הדל כחבר כנסת טרי חוזרים שוב על מה שכבר כתוב ואמרו כבר שבע פעמים.
אני בסוף ההצגה. אני מוכן להעלות אקסל פשוט שבו מוצג כל יישוב בישראל, כמה נקודות פריסה יש, מה היקף האוכלוסייה בו ומה היקף הפריסה. כי הדבר הזה קיים באקסל פשוט.
הקמעונאים הולכים לקבל לא מעט תמריצים חיוביים מהסיפור הזה. קודם כול, כולנו מכירים את הנזקים הבריאותיים והתברואתיים שקיימים היום כשבכניסה לסופרמרקט יש אותם מכלים. ברגע שיהיו מכונות מסודרות כמו שאתם רואים מצד שמאל – אנחנו מדברים על שיפור נראות, מיתוג, בריאות וכן הלאה. אני גם רוצה לציין את הנקודה המרכזית שטוענים כל הזמן: הנפח בהשוואה להיום – לא בהשוואה לחוק הפיקדון – הולך לרדת פי חמישה. איך זה יכול לקרות שנגביל ונחיל את חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים והנפח ירד פי חמישה? התשובה היא פשוטה: המכונות דוחסות את הבקבוקים פי 30. אז גם אם 80% מהמכלים הגדולים יגיעו לסופרמרקט ולא 20%, אלא 30% מהמכלים הקטנים יגיעו לסופרמרקט, בגלל שהם יידחסו השטח בסופרמרקט יירד פי חמישה. זאת אומרת הוא יצטרך רק 20% מהשטח שקיים היום על המכלים הקטנים. זה תחשיב מתמטי פשוט, אין פה הרבה עניין. בעצם הסופרמרקט הולך לקבל יתרון.
וגם כמובן, העלות. הצגנו את הדברים האלה בתחשיב הכלכלי והראינו שיחד עם מכונות הסופרמרקט צריך להקדיש חצי מהעלות כדי לקלוט את הבקבוקים ולטפל בהם מעבר לעניין החיסכון בשטחי הטיפול.
גם היצרנים הולכים להרוויח, והסיבה שהם הולכים להרוויח היא מכיוון שקודם כול הם יחסכו את התכנית שהוצגה פה, בין היתר, בוועדת הכלכלה של 100 מיליון שקל שצריכים להשקיע במכלים הוולונטריים. מעבר לזה הם משלמים כל שנה 11 מיליון שקל לאל"ה כדי לאסוף את המכלים הוולונטריים. הדברים האלה ייחסכו מהיצרנים, והיצרנים ירוויחו מהחוק הזה כיוון שהם לא יצטרכו לממן את כל העלויות הגבוהות האלה.
הרשויות המקומיות, כמובן הולכות להרוויח. זה לא רק בתמונות שאתם רואים פה. תזכרו שלא מעט מהמכלים שנאספים היום לא נאספים בכלובים. למעשה, הרבה מאוד מכלים נאספים בתחנות המעבר. לכן בלאו הכי הבקבוקים נזרקים לפח הירוק, נאספים ומגיעים לתחנת המעבר. אנחנו רואים פה חיסכון בעלויות: בעלויות הניקיון – תסתכלו על השטחים הציבוריים ברשויות המקומיות – מה קרה עם הבקבוקים הקטנים? הם נעלמו. אבל הרשויות המקומיות מוצפות ברחובות בבקבוקים גדולים. גם הכלובים האלה – כמו שאתם רואים מצד שמאל – אפשר לראות מה המשמעות של כלוב כזה שנמצא ברשות המקומית. אנחנו מדברים פה על חיסכון, מדברים פה על נראות, מדברים על שטחי ניקיון ציבוריים ברשות המקומית.
כמו שאמרה חברת הכנסת תמר זנדברג, גם המיקור הפיזי – הכלובים האלה זה לא בדיוק הדבר שהיית רוצה שיהיה על המדרכה שלך.
כמובן, תועלת סביבתית – רבותיי, תסתכלו על התמונה. זאת לא תמונה מחו"ל, זאת תמונה מהארץ. אלה השטחים שלנו - -
אדוני, תתקדם לסיכום של הדוח וטבלת אקסל, אם תוכל לתת לנו בהמשך. זה יעזור לנו להיות רגועים. לשכנע אותנו אנחנו משוכנעים. רק להיות רגועים.
יש טענה קשה על כך שלא מקבלים בקבוקים. ב-2019 היו 130 תלונות על גופים שלא קיבלו מכלים למרות שהיו מחויבים בחוק. עשינו תחשיב בשוק, כלומר רק אחד ל-8,000 החזרות בישראל לא קיבלו חזרה את המכל, וזה כאשר לא היו אמצעים כמו מכונות וכן הלאה. ועדיין רק כלפי אחד מתוך 8,000 הייתה תלונה שהוא לא קיבל את המכל.
שקף אחרון, בבקשה.
בדקנו את העניין על 20% שכן החזירו. רק תלונה אחת מתוך 8,000. אני לא מכיר תחומים שבהם יש סף כל כך נמוך.
תודה, דורון. אם רק תוכל להגיד לנו את הנתונים על טבריה לטובת עידן רול שהתעניין והתעמק. הוא, לפחות, ראוי לקבל תשובה.
יש טענה שאומרת שלא כולם מתלוננים. אז גם באנו ואמרנו שנכפיל פי עשרה ונגיד שזה לא 130 תלונות אלא 1,300 תלונות אנחנו מגיעים לסדר גודל של תלונה על כל אלף החזרות. לכן גם אם בנושא הזה אנחנו לא רואים תלונות - -
לא. אני אומר הפוך: אנחנו כבר נערכנו להתקשר עם אחת מחברות הטלמרקטינג הגדולות באופן שלא תהיה הגבלה על מספר התלונות בו-זמנית. כלומר גם אם יתקשרו מאות אנשים בו-זמנית ממאות נקודות ברחבי הארץ אנחנו נוכל לקלוט את זה.
יש לי שאלה לפני שאני נותן לחבר הכנסת יעקב אשר את רשות הדיבור. אדוני המנכ"ל, לאחר שהחוק הזה ייכנס לתוקף – אם נדחה או לא נדחה – נראה מה יחליטו חברי הכנסת – כי האופציה היא או לדחות בחודשיים או לדחות בשנה, כי השרה הדגישה לנו את זה בהתחלה. אז לו בתחנות הידידותיות האלה לאיסוף אשפה, דודאים ואחרים שזורקים בהם אשפה – ונמצא שהכמות לא רק לא ירדה אלא אפילו גדלה, תהיה חשיבה מחדש על כל הנושא הזה? תהיה בדיקה של הנושא הזה?
אנחנו נערכים גם באמצעות קליטה של התלונות האלה בכל נפח שלא יהיה, וגם עם נושא האכיפה – אנחנו הולכים לתת דגש באמצעות אכיפה על-ידי המשטרה הירוקה - -
דוד, השרה לא שומעת – אתה יודע מה המזל שלך? שזה לא הליך חקיקה. כי מי שיודע איך הולך פה הליך חקיקה – בכל השערה שלך היית צריך ללוות אותה ביכולת הוכחה שזה יקרה ושיש לך תקנים. אבל זאת לא הוכחה, זה צו – או כן או לא.
זה המזל. אני לא מביע את דעתי. אני רוצה לתת כבוד לשולחן הזה. אני תובע את עלבונו של השולחן הזה. כשמדברים על הערכות צריך גם לבסס את זה - -
זה מתסכל. אתה בא לתמוך במשהו וגורמים לך לא לרצות לתמוך בו, באמת. יש שבע מכונות בטבריה?
אני מעריך שיש עשר מכונות יהיו בטבריה. יכול להיות שאני טועה וזה תשע. מתוך אוכלוסייה של 45 אלף תושבים ו-9.6 קילומטר אנחנו מדברים על כיסוי של 82%.
אני אומר שוב: אני לא יודע להגיד לך אם מספר המכונות הוא תשע, עשר או - - - מה שאני יודע מתוך הנתונים שניתחו פה - - -
תודה, דורון. חבר הכנסת יעקב אשר, תאמר מה שיש לך לומר בקצרה. אני מקווה שלא תחזור על מה שנאמר כאן, שלא תקבל תגובות דומות למה שקיבלו כאן. משהו מהותי, בבקשה.
מאחר שזה לא היום הראשון שאני מטפל בעניין הזה וגם נפגשתי עם השרה – אני מבקש שהשרה תהיה בהקשבה.
אני הקשבתי לו, יש לי קשב כפול. הוא אמר שהוא נפגש עם השרה. אני מקשיבה לך. למרות שהוא מדבר איתי באוזן השנייה אנחנו נשים, יודעות לרדת לפרטים ולהקשיב.
בגילוי נאות אני רוצה לומר שאני גר בבני ברק ויש שם מפעל של קוקה קולה. אז אני שקוף, ועל דעת היועץ המשפטי – אני יכול להמשיך מכאן את הדברים או לא? אני גם מציע לחבריי חברי הכנסת וגם אלה שמשמשים שרים לא לבוא ולנסות - -
אני יכול להמשיך את השאלות ולחקור אותך? כמה בני משפחה עובדים בקוקה קולה? איימו עליך?
אני חושב שזה לא ראוי לדבר ככה ולחשוב ככה. גם בשיחות שהיו לי עם השרה בעניין הזה עד שהופסקו השיחות האלה באמצע אף פעם לא טענו את הטענות האלה, והייתה פה הסתכלות עניינית. אני רק יכול לצטט ולהזכיר לך, גברתי, שאמרת, אני האחרונה שאתן את האפשרות לפגוע – ואני גם מכיר אותך ככזאת – דווקא ביוקר המחיה במשפחות שהמכלים הגדולים זה הספציפיות של הצריכה שלהן שהם בדרך כלל גם יותר מוזלים, ויש להם בלי עין הרע דו-רה-מי-פה-סול בבית שהם צריכים לתת להם.
דיברו כאן קודם כל הדוגמאות מחו"ל – גם על הסקר וגם על התמונות מחו"ל. אני לא יודע מה היקף האוכלוסייה.
אני מבקש מהשרה שתקשיב לדברים שאני אומר, אם זה אפשרי.
הביאו דוגמאות מחו"ל אבל לא הביאו את הנתון מהי כמות הצריכה של מכלים גדולים בחו"ל לעומת מדינת ישראל, ובטח באוכלוסיות הללו. כך שזאת אחיזת עיניים.
דבר שני, יוקר מחיה – גברתי השרה, את הצגת לי תוכנית שבהתחלה נהניתי ממנה. אמרתי, הולך להיות ואוצ'רים וסיפורים ועניינים והכול. אבל אחרי תקופה מסוימת חזרת ואמרת שכנראה אין לזה היתכנות. אני לא רואה בכל התצוגה הנהדרת הזאת – גם על השקפים וגם על הכול – זה נראה לי אוטופיה שאני לא חושב שהיא הולכת לקרות בטח לא בתוך שנה ואפילו לא שנה וחצי.
הרי אם דיברו על המכונות הדוחסות, למי הפריע עד היום לשים מכונות דוחסות בסופרמרקטים אם רצו כל כך לשמור על הנראות בחוץ?
אגב, אמרו אכיפה – אנחנו בוגרי האכיפה של הקורונה כאן בוועדה, וכולנו גרים כאן במדינה. אנחנו יודעים שגורמי האכיפה לא יכולים לעמוד במעמסות האלה בשום צורה שהיא. לכן אני מציע לך, גברתי השרה, ולך, אדוני היושב-ראש, אני מציע לא לקבל את ההחלטה היום. אני מציע לבחון את ההיתכנות של כל האוטופיה הזאת שמבוססת גם על סקרים, שדרך אגב, לא פירטו את השאלות שלהם. אני במקרה מכיר את השאלות שנשאלו שם. לכן אמרו ש-54% ו-64%, כולל כל האוכלוסיות מבינים על מה מדובר וכולם רוצים מיחזור. זה לא נכון. אני אומר – יש פה להיטות יתר לעשות את זה. זה לא חכם, לא נכון, לא מתוכנן- -
- - ואני פונה אלייך – מי שיינזק מזה בסוף זה השכבות שאת דואגת להן בכל התקופה שאת בפוליטיקה. גם אנחנו דואגים להם. שנית, גם כראש עיר לשעבר וכמי שקיבל הרבה תעודות מאיכות הסביבה, אני מודיע לך: פתרון לא ייצא מזה. כאוס ייצא מזה.
עשר שניות. רק שאלה לכוון. יש החוק של שקד של סימון שיחול אחרי שנתיים. השאלה אם זה לא סותר אחד את השני?
אני רוצה להגיד משפט או שניים לגבי המסגרת המשפטית בהשלמה גם לדברים שאמרה השרה לעניין הסמכות והמנגנון הייחודי שקבוע בחוק, שלפיו, משפרסמה השרה את ההודעה על כך שלא הגיעו ליעד האיסוף – ההודעה פורסמה ב-19 באוקטובר 2020. למעשה, מפרסום ההודעה של השרה יחולו הוראות החוק. כלומר חובת הפיקדון על מכלי משקה גדולים החל ב-1 בחודש שלאחר תום 60 ימים ממועד ההודעה. דהיינו, ההודעה פורסמה ב-19 באוקטובר 2020. אם הוועדה לא תעשה כרגע שום דבר – לא תדחה את הצו או הצו לא יובא, החובה הזאת תיכנס לתוקף ב-1 בינואר. השרה עשתה שימוש בסמכותה, לפי החוק, היא רשאית בצו לדחות את מועד התחולה ולקבוע תנאים לתחולת הוראות החוק. זאת המסגרת המשפטית. אני אקרא את נוסח הצו או עורכת הדין דרורי מבקשת להקריא?
צו הפיקדון על מכלי משקה (דחיית מועד תחולת החוק על מכלי משקה גדולים ריקים), התשפ"א-2020
בתוקף סמכותי לפי סעיף 7ה(ה) לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 (להלן- החוק), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:
דחיית תחולת החוק
1.
הוראות החוק לא יחולו על מכלי משקה גדולים ריקים לפי סעיף 7ה(ד) לחוק, עד תום שנה מפרסומו של צו זה.
אני רק רוצה להציע, לשיקול דעתם של חברי הכנסת, שהמועד נקבע לפי המועד שיפורסם הצו הזה ברשומות. השאלה אם לא נכון לנקוב מועד מדויק כאן בצו כדי שיהיה יותר פשוט לציבור להבין מתי חובת הפיקדון נכנסת לתוקף.
אנחנו מצביעים עכשיו: מי בעד הצו כולל השינוי של התאריך הנקוב? מי נגד? אם מאשרים את הצו בנוסח שהשרה הגישה לנו כאן והוקרא כאן מימוש החלת הפיקדון יחל ב-1 בדצמבר 2021; אם אנחנו מתנגדים לזה זה ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2021. עכשיו כל אחד יעשה את השיקולים שלו לאור הלחצים שהופעלו עליו.
מי בעד אישור הצו?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1
הצו אושר.