פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החוץ והביטחון
30/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 67
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, י"ד בכסלו התשפ"א (30 בנובמבר 2020), שעה 12:00

דיווח השרה לנושאים אסטרטגים

חברי הוועדה: צבי האוזר – היו"ר
ישראל אייכלר
ניר ברקת
מיכל וונש
משה יעלון

השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן
רונן מנליס - מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים

מירי פרנקל-שור

שמואל לטקו

שגיא חן - ראש תחום מודיעין
רון רומן - דובר הוועדה
שרה צוובנר - ראש תחום מדיני

איה לינצ'בסקי


דיווח השרה לנושאים אסטרטגים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת חוץ וביטחון בחלקו הפתוח. אנחנו שמחים לארח היום את השרה אורית פרקש הכהן, השרה היוצאת מהמשרד לנושאים אסטרטגיים ותכהן כשרת התיירות. המשרד לנושאים אסטרטגיים מוביל את המערכה כנגד הדה לגיטימציה נגד ישראל בעולם ותופעת החרם. זהו כלי אסטרטגי שמופעל בעיקרו על ידי הרשות הפלסטינית בניגוד להסכמים עליהם היא חתומה.

אני רוצה לחדד את האבסורד בנושא שנקרא דה לגיטימציה לישראל. בחודש הבא נציין עשור למה שמכונה "האביב הערבי", אני הייתי מכנה את זה "החורף הערבי", זהו עשור שהאזור הזה חווה מאות אלפי הרוגים ונרצחים, אלפים של עצורים, אונס נשים, מיליוני פליטים, קריסת מערכות חינוך, בריאות, רווחה ואובדן צלם אנוש, הכול כאן מסביבנו ובעשור הזה אויבנו מציגים ומשיקים קמפיין של דה לגיטימציה למדינת ישראל.

זה האבסורד במלוא כיעורו. אנחנו נדון על הדברים והפעולות שמדינת ישראל נוקטת כנגד אותו מסע עלילה אבסורדי, שבראייה היסטורית יראו עד כמה גודל האבסורד. אנחנו נשמע את הפרטים מהשרה. זה בהמשך לאירוח בוועדה של השרים העוסקים בנושאים עליהם הוועדה מופקדת. אירחנו לאחרונה גם את שר הביטחון ואת שר החוץ והיום השרה תציג את פעילות המשרד לנושאים אסטרטגיים בחצי השנה האחרונה, את האתגרים העומדים בפני המשרד להגשמת יעדיו ופעילותו וכן מדדי הצלחה והשפעה.

השרה אורית פרקש הכהן אני מברך אותך על ההופעה לוועדה. אני אומר זאת ברגשות מעורבים, הייתי שמח שתמשיכי ללוות את הוועדה, אבל הרות המבצעת החליטה להפקיד בידך את משרד התיירות. אני מנצל את ההזדמנות הזאת לאחר לך הצלחה רבה בתפקידך החדש והמאתגר כשרת התיירות. בבקשה, אורית פרקש הכהן.

תודה רבה חבר הכנסת האוזר על הברכות ותודה על ההזמנה לוועדה. אני רואה חשיבות רבה בהשתתפות בדיון בוועדה. באתי לעדכן ולשתף אתכם בתוצרי עבודה של חצי שנה בהיותי השרה לנושאים אסטרטגים, אתם תראו שהתווינו, ביחד עם מנכ"ל המשרד רונן מנליס, כיווני עשייה נוספים וחדשים למשרד, כיוונים שתואמים את שינוי הזירה המגמות והאתגרים שמתקיימים בשאלת הלגיטימציה, כפי שאנחנו רק רואים אותם ומאששים את הכיוון שלקחנו מהרבה תהליכים שקרו השנה.

כאשר נכנסתי למשרד, זה משרד שעובד על בסיס החלטה של הקבינט הביטחוני, על בסיס החלטה שלוקחת את הגוף הזה והופכת אותו לגוף שמטרתו מלחמה בחרמות ובדה לגיטימציה נגד מדינת ישראל. הממשלה רואה באתגר הזה אתגר אסטרטגי שהולך ומתגבר אל מול מדינת ישראל ובונה גוף שמטרתו תחלול כל המאמצים הממשלתיים והובלת הקו הממשלתי בסוגיה הזאת.

כשהגעתי למשרד, ראיתי שיש למשרד תשתית איכותית ומצוינת של כוח אדם, שכל כולו התמקד בזירה מאוד מסוימת של ארגוני ה-BDS, של ניטור ארגוני ה-BDS ושל הבנה והתמודדות עם הארגונים האלה ועם הפעילים שלהם כאשר הרעיון המסדר היה להתמודד עם הדבר הזה.

כפי שיוצג כאן בהרחבה ונהיה אחרי כן פתוחים לשאלות, בחצי השנה האחרונה שעברה, התוויתי קווי פעולה וכיוונים אחרים ורחבים יותר למשרד גם ברמת החשיבה וגם ברמת הביצוע והפרויקטים שיצאו לדרך ושיראה אותם המנכ"ל מנליס. מדובר על זיקוק הרעיון המסדר של המשרד לנושאים אסטרטגיים בזירה החדשה ובהתפתחויות החדשות.

מהו זיקוק הרעיון המסדר? ישבתי עם עצמי ועם צוות המשרד וחשבנו הרבה מהו הרעיון המסדר שצריך להוביל את המשרד. המסקנה שלי הייתה ברורה. המשרד צריך להרחיב את זווית הראיה שלו מהסתכלות בודדת אך ורק על המיקום והמוקד של ארגוני ה-BDS והחרמות נגד מדינת ישראל אל הזירה הרחבה של הלגיטימציה של מדינת ישראל. הווה אומר, אם מדברים על עיסוק בדה לגיטימציה, באותה נשימה המשרד צריך לתת דגש על הגברת הלגיטימציה של מדינת ישראל.

כלומר, אנחנו לא עוסקים אך ורק במיפוי זירות בהם יש חרמות או בפגיעה בפעילויות תרבותיות, אקדמיות, כלכליות או אזרחיות נגד גופים של מדינת ישראל באשר הם, אלא אנחנו חושבים איך להעצים את הלגיטימציה של מדינת ישראל. דבר שני, זיקוק התודעה, כשהגענו, כנובע מהרעיון המסדר המקורי, כל המוקד של המשרד עסק בניטור, עיסוק, לימוד ובמומחיות על הארגונים הללו. בעיני הזירה הנוכחית והחשובה שצירך לעסוק בה היא רחבה הרבה יותר. היא כל זירת התודעה. זירה על הקרב על התודעה ודגש גדול על הרשתות החברתיות.

שני הרעיונות הללו שבעקבותיהם עשינו את כל הפרויקטים שעשינו, באו לידי ביטוי משמעותי ולאישוש מאוד משמעותי כשאנחנו מסתכלים על מה קרה בזירה המדינית הגיאו-פוליטית בתקופה האחרונה.

כשאנחנו מדברים על תופעה כמו הקורונה, תופעה כמו הנורמליזציה, אנחנו רואים כיוונים. כשאנחנו מדברים על הסכמי הנורמליזציה בשיתוף או בשילוב האירוע הבין-לאומי שעוסק בקורונה, ראינו שהזירה היום של התודעה המרכזית מתרחשת ברשתות החברתיות, מתרחשת בעולמות הדיגיטל. מדובר בזירה האמיתית שיש בה משתתפים בכמויות הרבה יותר גדולות מהרבה מאוד ראשי מדינות הגדולות בעולם. בה יש קלות בלתי נסבלת של פייק ניוז, של מיס-אינפורמציה, של הסתה ודה לגיטימציה למדינת ישראל.

בהיבט הזה ראינו את זה קם לתחיה בעולמות הנורמליזציה, דוגמה מאוד קטנה בקמפיין שחשפנו שמומן ותוזמן על ידי החיזבאללה ואיראן ותקף ברשתות החברתיות בשפה הערבית את האמירויות ואת המדינות המתונות וכינה אותם בוגדים וניסה לייצר בצורה מלאכותית ברשת החברתית אווירה של חוסר לגיטימציה למהלכים הללו. זו רק דוגמה אחת מיני רבים למה בעיני אחד הדברים המשמעותיים שהתוויתי במשרד הוא להתמקד בזירה הזו, שהיא הדבר הבא של עולמות התודעה מבחינת איפה הדה לגיטימציה ואיפה הלגיטימציה.

בנוסף, גם מתוך הרעיון המסדר של מהו ה-BDS, כשאני חושבת מה המטרה של המשרד הזה, בעיני הוא לא לתקוף כל ביקורת באשר היא ביקורת. ביקורת נגד מדינת ישראל, חופש הביטוי באשר הוא, גם כשהביקורת מאוד קשה, זה לגיטימי. עברתי מעולמות של דה לגיטימציה ו-BDS להרחיב את זווית הראיה של המשרד לעולמות הלגיטימציה.

נקודה שלישית שאדבר עליה, ברמת המדיניות זו המדידה. כידוע לך אני מגיעה מעולמות כלכליים, עולמות של תשתית, עולמות בהם מכמתים דברים, מודדים דברים. אחד הדברים שהיה לי מאוד משמעותי הוא לייצר למשרד כלים של ידע והבנה מה קורה בזירות של תודעה? מה קורה במדינות דוברות שפה ערבית, מה קורה בזירות לפי פילוחים של עיתונות, פוליטיקה, כדי שהמשרד יקבל יותר עומק מקצועי מבחינת היכולת שלו לנטר. ראינו בתקופת הסיפוח למשל שפתאום יש פיק מטורף בשיח שלילי נגד ישראל, בסנטימנט ואיפה בדיוק ובאיזה זירות. יצרנו בעצם כלי עבודה שידבר על מדד הדל"ג.

כשאנחנו מכנסים את כיווני הפעולה האלה שהתוויתי למשרד, הם קודם כל זיקוק הרעיון המסדר של עיסוק בלגיטימציה רשתות החברתיות ודבר שני מיקוד הזירה שאנחנו נותנים דגש גדול יותר על הרשתות הדיגיטליות ומכן משכללים את היכולות הטכנולוגיות ואת הדיגיטליות של המשרד. מי כמוך יודע שבתקופת הקורונה כל העולם מקצין, כל השיח מקצין, יש חוסר יציבות בריאותית שגורמת חוסר יציבות גיאו-פוליטית שמעצים קולות קיצוניים לשני הצדדים, ימן קיצוני ושמאל קיצוני. מכאן יש שיח פורה לשיח שנאה והרבה מאוד פייק ניוז בנוגע לישראל.

מכל זה נגזרו כל מיני פרויקטים שלא היו כמותם בעבר במשרד. בהיבט הזה של הדגשת הלגיטימציה ובהיבט הזה של הדגשת הזירה הדיגיטלית. אני אספר לך על פרויקט impact investment שעשינו. אחת הזירות הקשות שהגענו אליהם היא הזירה הכלכלית. פורסמה רשימה שחורה שבעיני היא דבר חסר תקדים באפליה שלו כלפי ישראל. רק ישראל זכתה לפרסום רשימה שחורה כזו שכוללת את כל הגופים המסחריים שפעילים במדינת ישראל. לצורך הבדיחה, אומר לכם עד כמה הדבר אבסורדי, רשת קפה קפה נמצאת בתוך הרשימה השחורה שפורסמה על ידי המוסדות הבין לאומיים. הרעיון היה לייצר דגל שחור סביב הלגיטימיות והאתיות של מדינת ישראל בעקבות נושאים מידניים או פוליטיים.

כדוגמה לזה עשינו פרויקט impact שזוכה להצלחה אדירה שבו אנחנו בפעם הראשונה, כמשרד ממשלתי מממן לחברות עסקיות במדינת ישראל דיווחים פיננסיים על בסיס עשייה אתית חיובית שלהם. זה דיווח פיננסי שמאוד מתקדם בעולם והוא בעצם יצליח לייצר off-site לדבר הזה.

ג'וליס זה פרויקט שרונן ירחיב עליו אבל חשוב לי לדבר עליו גם בחלק הפומבי והגלוי. בעקבות ההסכמים עם האמירויות ובעקבות הרצון שלי להתמקד בזירה הדיגיטלית, הבנו שיש זירה אחת שאין בה נוכחות ראויה ויש בה הרבה מאוד מניפולציה רשתית והיא זירת השיח בשפה הערבית. יצרנו מיזם שיש בו הרבה זוכים, שעושה שיתוף פעולה בין שירות לאומי, בין הקהילה הדרוזית לבין המשרד לנושאים אסטרטגיים במסגרתו, בפעם הראשונה, בנות מהעדה הדרוזית תעשנה שירות לאומי אחרי הכשרה טכנולוגית של המשרד לנושאים אסטרטגיים במשרד שהוקצה לזה בכפר ג'וליס. שם הן תשבנה והשירות הלאומי שלהן יהיה ניטור השיח בשפה הערבית ברשתות החברתיות. כאשר הן תיראנה פייק ניוז, תיראנה הסתה לא ראויה, תיראנה מיס-אינפורמציה, הם ירימו דגל למשרד לנושאים אסטרטגיים ותשמשנה העיניים והאוזניים של מדינת ישראל רק כדי לספר את האמת.

אני חייבת להגיד שכשראיתי את העיניים הנוצצות של הבחורות האלה, אני התרגשתי. בנות שעומדות מולי ואומרות שהן מחוברות למדינת ישראל והן רוצות שהאמת והמתינות גם תהיינה ברשתות וזה חלק מהחובה שלהן. במובן הזה יש גם העצמת יכולות, הבנות האלה תצאנה עם יכולות טכנולוגיות לעולם וגם תעשנה מעשה שיחבר גם את בנות המגזר ולא רק את בני המגזר שידועים בתרומה האדירה שלהם בתחומי הביטחון.

עסקתי הרבה מאוד בנושא הרשתות החברתיות ושיחות השנאה. יצרנו שולחן עגול במשרד לנושאים אסטרטגיים שהשלים את עבודתו ומוסר דו"ח שנדבר עליו. כל הרשתות החברתיות ניהלו דיאלוג עם המשרד לנשואים אסטרטגיים, פייסבוק, טיק טוק, טוויטר, כולם הגיעו לשולחן העגול הזה שהתקיים אל מול כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים, כי יש עוד משרדי ממשלה שרלוונטיים לנושא הזה.

כל התחלת ההבנה שרשתות חברתיות חייבות להתחיל לשאת באחריות של הכוח שיש בידיהן וכמו שכל עיתון חייב לעמוד בסטנדרט של הגינות ואמינות עיתונאית, כך אנחנו צריכים לוודא שיהיו כללים גם לגבי הרשתות החברתיות, ניתן למנכ"ל להרחיב מהם הכללים ומה הצעדים שאנחנו ננקוט.

נקודה אחרונה קשורה לפרויקט שסיימתי והגשתי בסוף השבוע שעבר גם לשר הביטחון וגם לראש השירות הכללי. מדובר בפרויקט שלא נוכל להרחיב הרבה בפורום הזה, ביחד ולבקשת ראש השירות, שנשען קצת על הידע שלי מעולמות התשתית ובעצם ממפה את עולמות התשתיות החיוניות במדינת ישראל, על רקע הפתיחה של העולם לשוק של השקעות מאוד רחב. עבודה מאוד חשובה בחשיבות לאומית המדרגה הראשונה.

לפני שנעביר את רשות הדיבור למנכ"ל רונן מנליס, בחלק הפומבי זו ההזדמנות שלי להגיד לו תודה. כשתראו את כמות העבודה, שהיא לא סתם עבודה של התנעה, בעולם בו אין תקציב מסודר למדינת ישראל לצערנו. בעולם שבאה שרה ואומרת למנכ"ל אני גם רוצה לשנות את המשט של הספינה הזו ולהרחיב אותה, אני חושבת שעשינו לא מעט בתקופה של חצי שנה. אעביר את השרביט בשמחה למיכאל ביטון.

לפני סיום אומר שלא הייתי יכולה לעשות את זה בלי העובדים המאוד איכותיים ומאוד מסורים של המשרד לנושאים אסטרטגיים. מה שמאפיין אותם זו רוח הלחימה שלהם, הפטריוטיות שלהם, הרמה הגבוהה שלהם. חבר'ה מקסימים. הרגשתי כמו בסוכנות איכותית, פחות עם מחלות של משרד כבד של עובדי מדינה. ישבנו ועשינו בינינו חשיבה איך המבנה של המשרד הזה צריך להיות מעוצם ומתויג. אלה דברים שנחלוק עם השר הבא כי זה כבר יהיה שלו לעשות.

מכאן אני יכולה להגיד בסיפוק מאוד גדול שחצי השנה האחרונה במשרד הזה העלתה את המשרד הזה מדרגה מבחינת איך צריכה מדינה להתמודד עם הנושא בעולם מודרני ודיגיטלי. אנחנו מדברים על זה בנוגע לקורונה, איך העולם הביטחוני עובר להיות יותר טכנולוגי, איך העולם הבריאותי אמור לקבל את תועלות הטכנולוגיה. החיבור פה לכמות, לדיגיטלי, לרשתות החברתיות. התפיסה הרחבה של תודעה חיובית ולא רק עיסוק מצומצם בחרמות, שאולי הם ביטוי מאוד מצומצם של מלחמת הלגיטימציה של מדינת ישראל, אנחנו בדרך הנכונה לדעתי. תודה רבה.

תודה רבה. נסגור את החלק הפומבי של הישיבה ונעבור לחלק המסווג. תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.