פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



9
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
25/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 102
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ט' בכסלו התשפ"א (25 בנובמבר 2020), שעה 10:12

יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים 2020 : על סדר היום: שימוש באמצעים טכנולוגיים למניעת אלימות

חברי הוועדה: חוה אתי עטיה – מ"מ היו"ר
אוסאמה סעדי
אורלי פרומן

קרן ברק
אימאן ח'טיב יאסין

אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל, המשרד לבטחון פנים

ירון קרון - מנהל תחום בכיר פיתוח תכניות מחקר מדעים, המשרד לבטחון פנים

עידו אבגר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ניצן קיש - מייסדת ומנכ"ל, פורום מיכל סלה

ענת מימון

ענת כהן שמואל

עופרה ארגס – חבר המתרגמים


יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים 2020 : על סדר היום: שימוש באמצעים טכנולוגיים למניעת אלימות

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. אנו מציינים את יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים. אלימות כלפי נשים היא תופעה מזעזעת הקיימת בכל שכבות האוכלוסייה. אלימות היא מחלה, מחלה קשה ביותר שגובה קורבנות ומפרקת משפחות. מוכרחים להילחם בה ללא פשרות. אלימות בתוך המשפחה ובפרט אלימות כלפי נשים נוטה להחמיר במצבי משבר ולחץ.

המשבר בעקבות נגיף הקורונה הביא לעליה של מקרי האלימות בתוך המשפחה. לפי נתונים שפרסם משרד הרווחה מספר הדיווחים על אלימות במשפחה גדל פי שלושה. כ-7,000 פניות.

על סדר היום שימוש באמצעים טכנולוגיים למניעת אלימות. אני מתכבדת להזמין את ח"כ קרן ברק להציג את הצעת החוק.

לא התכוננתי להציג את הצעת החוק, כי הדיון היום הוא דיון לא על הצעת החוק, אז אני רק אסביר כמה דברים.

אני עושה הפרדה בין המהות שלשמו התכנס היום הדיון, לבין חוק פרטי שהגשתי אותו כמה וכמה פעמים בכל ימי ההשבעה של הכנסת, אלה החוקים הראשונים שאני מגישה. היו לנו בשנה וחצי האחרונות שלוש השבעות, אז בכל יום של השבעה הגשתי מחדש את החוק הזה. אתחיל עם הקטע הטכני של החוק ואחרי כן אסביר על המהות שלו.

החוק למניעת אלימות במשפחה פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא נגדו צו הגנה, הוא נקרא פיקוח אלקטרוני, יש שקוראים לו צימוד אלקטרוני מלשון צמיד, יש שקוראים לו איזוק אלקטרוני כי הם מכנים את הצמיד אזיק, אבל החוק הזה בעצם הוא מהפכה טכנולוגית.

אנחנו מכירים את העניין של הצימוד האלקטרוני על אסירים שמשתחררים מבתי כלא, וכשאתה נותן להם בתקופת המבחן שלהם, בכל העבירות, יש עליהם איזה שהוא פיקוח אלקטרוני שהמשטרה יכולה לפקח על האסירים המשוחררים.

אנחנו החלטנו, ואני לא הראשונה – ועוד מעט אסביר את ההיסטוריה של זה – שגם בעבירות של אלימות בתוך המשפחה, לא של אסירים משוחררים בפקודת המעצרים של המשטרה שהיא משחררת אסירים, אלא באלימות בתוך המשפחה, אנחנו ניתן עוד מנגנון הגנה כלפי המשפחות. החוק הזה לא כתוב, אני אומרת מראש, אני אדבר בשפה מגדרית של גברים מול נשים וילדים, אבל החוק לא כתוב בשפה מגדרית. במקרים קיצוניים בהם הסיפור הוא הפוך, החוק הוא הפוך. אבל אנחנו חיים בחברה שבה המקלטים להגנה מפני אלימות הם לנשים וילדים, ורוב האסירים שיושבים בכלא על אלימות במשפחה הם גברים שהיו אלימים כלפי נשים וילדים, לכן אנחנו נדבר בשפה מגדרית.

בשפה המגדרית שלנו אנחנו אומרים שכרגע הכלים שיש למדינת ישראל להתמודד עם אלימות בתוך המשפחה זה באמת לאסור את התוקף, לשים אותו בכלא, לפעמים זה צווי הרחקה מהמשפחות, אנחנו היום במצב שבו באמצע היום, הבעל הולך לעבודה, לוקחים את הנשים, הילדים הולכים לבית הספר, באות העמותות, לוקחים את הנשים מהבית, את הילדים אוספים מביתה ספר, הם הלכו עם הילקוט לבית הספר. לוקחים את הנשים והילדים ומרחיקים אותם למקלטים לנשים מוכות, עם הילדים. למה זה באמצע יום עבודה? כדי שהבעל יחשוב שהם הלכו כרגיל לבית הספר ולעבודה, או נשארו בבית, שלא יחשוב שיקרה משהו במהלך היום, אז באמצע היום הזה לוקחים אותם, אוספים אותם ומרחיקים אותם למקלטים של הנשים והילדים ושם הנשים והילדים עוברים טיפול, מטפלים בהם, הם מקבלים מקום לחיות בו, הבעל לא יודע היכן הם נמצאים, אבל הם גם עוברים טיפולים ורגשיים מאוד חזקים, מעצימים אותם, מסבירים להם מה זכויותיהם ונותנים להם לחזור להיות מה שהן היו אמורות לפני שכל הטראומה הזאת קרתה לה.

אנחנו נמצאים בשנת 2020, אנחנו כבר לא בשנות ה-80 וה-90. אנחנו בשנת 2020, קיימות טכנולוגיות בעולם, דרך אגב חלקן סטארטאפיות ישראליות, חברות ישראליות שמייצאות את הטכנולוגיה שלהן לכל העולם ובאירופה משתמשים בטכנולוגיה הזאת בהתוויה הזאת, של אלימות בתוך המשפחה, לא לשחרור ממעצרים אלא אלימות בתוך המשפחה.

מה זה אומר? זה אומר שאתה בא ושם לאותו גבר צמיד, לאישה אתה שם מן מכשיר אלקטרוני בתיק, וכל הזמן זה מנטר את המרחק ביניהם. זאת אומרת שאם האשה נמצאת בסכנת חיים – החוק שלי אומר שאם הוצא לה צו הגנה יותר מפעם אחת, שופט לא יכול לתת את הצמיד הזה בעבירה הראשונה. אם הוצא לה צו הגנה מפניו יותר מפעם אחת או לחלופין הגבר כבר ישב בכלא על עבירות אלימות, זאת אומרת כבר הוכח שיש נגדו עבירות אלימות והוא נענש עליהן או צו הגנה בפעם השניה שהוא כבר מאיים, שמים לו את הצמיד הזה, היא ממשיכה לחיות את חייה עם המכשיר האלקטרוני הזה והיא יכולה להמשיך את החיים שלה, היא יכולה ללכת לחברים, היא יכולה ללכת להורים, היא יכולה ללכת לעבודה, היא יכולה ללכת לקניון, היא יכולה ללכת לים. כל הזמן מודדים את המרחק ביניהם ואם רואים שבטעות הוא הגיע גם לקניון, הוא גם התקרב לקנות באותו קניון, יש מערכת התראה שאומרת 'גבירתי תתרחקי מהר מהקניון, הוא מתקרב אלייך' לו אומרים 'תתרחק', ואם לא, שולחים שיטור שיעצור אותו, שלא יתקרב אליה. אבל כל אחד מהם ממשיך בחיים שלו ולא צריך להרחיק אותה למקלטים עלומים, היא לא צריכה להיפרד מהחיים שלה, היא יכולה להמשיך עם חייה.

יש סיפורים של וופא, שנרצחה לפני שבוע, לא מצאו אותו, הוא איננו, הרוצח הארור השפל הזה עוד לא מצאו אותו. כל המשפחה שם, לא רק היא, ההורים שלה, המשפחה המורחבת חיו בפחד שהוא יבוא לגמור את העבודה. כל המשפחה, הכפר, כולם שם חיים בפחד שאותו אדם רוצח שפל יבוא לגמור את העבודה. תחשבי אם היה לו צמיד, היו יודעים איפה הוא. גם הרצח היה נמנע וגם עכשיו היינו מוצאים אותו, היינו יודעים איפה הוא. זאת אומרת זה מציל חיים ממש.

החוק הזה מדצמבר 2018 – אנחנו נמצאים עכשיו בדצמבר 2020 – לפני שנתיים, עבר ועדת שרים. מי שהגיש אותו היה שר הפנים גלעד ארדן, גם אז היה גל רציחות שלם, ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לבטחון פנים הביאו את זה לוועדת שרים לענייני חקיקה, זה עבר את ועדת השרים לענייני חקיקה והם דרשו שהחוק הזה יעבור בחקיקת בזק. ראש הממשלה מצוטט "חקיקת בזק". באותו חודש דצמבר התפזרנו, הלכנו לבחירות, עברה שנה וחצי, ביוני לפני כמעט חצי שנה אני הבאתי את זה שוב פעם לוועדת שרים לענייני חקיקה, זה עבר ועדת שרים לענייני חקיקה ביוני. שנה וחצי אחרי חקיקת הבזק כבר לא הייתה, כי מדצמבר זה נתקע, ביוני זה עבר ועדת שרים לענייני חקיקה, ואני אציין פה את שר הרווחה איציק שמולי שתמך ודודי שרים ואלקין ושר האוצר, הבעיה הייתה תקציבית. שר האוצר ישראל כץ שם על זה כסף. אמר 'אני מתקצב את זה, זה מציל חיים', בוועדת שרים לענייני חקיקה אמר 'אנחנו מתקצבים את זה, החוק הראשון בוועדת שרים אנחנו שמים עליו כסף כי זה אלימות במשפחה'. זה היה ביוני.

במקביל המדינה אמרה 'אנחנו רוצים להגיש הצעה ממשלתית, תחכי קרן'. אמרנו 'נחכה חודשיים'. החלטת ועדת שרים הייתה לחכות חודשיים. חודשיים היו באוגוסט. אם תגיע חקיקה בוועדת שרים עד אוגוסט, נחכה לה ונצמיד אותה, אם לא, נתקדם לבד. אנחנו נמצאים עכשיו בסוף נובמבר, כמעט חצי שנה אחרי ועדת השרים ההיא, לא התקיימו על זה דיונים, אני מאוד מברכת את זה שהרמת את הכפפה ואת עושה על זה היום דיון, אני רק חושבת שהיום הדיון הוא עקרוני אבל אנחנו חייבים לקדם את החוק הזה. זה חוק מציל חיים, אנחנו נמצאים ביום הבין-לאומי למניעת אלימות נגד נשים, זה היום, ה-25 בנובמבר. אין בשורה גדולה מזה שאת תצאי בקריאה שמקדמים את החוק הזה וביחד נציל חיים.

חייב שהשר לבטחון פנים אוחנה לא הגיע לכאן לדיון. הוא לא הוזמן. חבל מאוד.

אבל יש מישהו אחר מהמשרד שלו.

יש הרבה נציגים מטעמו והם יגיבו.

אנחנו צריכים לעצור את התופעה. אוקיי. ח"כ אורלי פרומן בבקשה.

בוקר טוב. אני מצטרפת לחברתי ח"כ קרן ברק על כל מילה שאמרת. כל הנושא של השימוש בפיקוח אלקטרוני דו סטרי, הולך ותופס מקום מאוד בולט בדיונים שלנו לאחרונה. אז קרן, התחלת מ-2018, אני אלך עוד אחורה. ביוני 2015 הגישה ח"כ דאז עליזה לביא את אותו חוק - - -

אני יודעת. אבל אז גם ועדת שרים - - -

נכון, אז אני אומרת, להיפך, אני עוד הולכת ומחזקת ומחמירה את דברייך.

אנחנו לא צריכים להסתכל על מה שהיה. מכאן, כאן ועכשיו, ולהתקדם.

בסדר, אבל חברים, אנחנו לא יכולים להתעלם. כשנושא כל כך חשוב, כשנושא הולך וחוזר, של עשרים נשים שנרצחו השנה, של מאות נשים שחיות תחת אלימות מתמדת, אלימות במשפחה, זה חלק מאורח החיים שלהם. של בתים מוגנים לנשים, מפוצצים ואין מקומות להכנס יותר. זאת אומרת, יש פה תופעה שלא השכלנו כחברה ולא השכילה הממשלה לטפל בה כדי באמת למזער אותה ולהעלים אותה לגמרי.

לכן הצעות החוק שנמצאות על שולחן הממשלה, כל מה שצריך זה לקדם אותן. עכשיו קראתי אגב שלכבוד יום המאבק באלימות בנשים ועדת השרים לחקיקה כן מתכנסת ותדון בחוקים שקשורים לעניין.

מתי היא תתכנס?

עכשיו קראתי. זאת ידיעה תקשורתית, אז אני מקווה שזה אכן נכון ושהיא לא רק תתכנס אלא גם תקדם את החוקים האלה ואנחנו צריכים מפה לקרוא להם - - -

אבל החוק הזה עבר ועדת שרים לחקיקה. אנחנו לא צריכים, היא כבר עברה.

אבל זה לא זז. זה לא הגיע, זה לא המשיך.

זה כן הגיע. זה צריך להיות פה.

בסדר, אבל צריך כאן להיות ברמה הממשלתית ושיהיו משאבים.

בשורה התחתונה אני אומרת שצריך להגיע להצבעה סופית במליאת הכנסת ולעבור, דרך הוועדה הזו.

נעבור לסקירה של הממ"מ. עידו אבגר בבקשה.

תודה גבירתי היו"ר. אני אציג רק כמה נתונים ספורים מתוך מסמך עתיר נתונים שהכנו עבור הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי לקראת יום המאבק באלימות כלפי נשים. אז רק כמה נתונים עיקריים.

על פי נתוני המשטרה בשנים 2018 ו-2019 נפתחו כ-30,000 תיקים על אלימות כלפי נשים מצד בני זוגן. כ-15,000 תיקים בכל שנה. ב-30,000 התיקים האלה נרשמו קרוב ל-50,000 עבירות, 35% מהם הן עבירות אלימות גופנית, כ-17,000 עבירות. לגבי סטטוס התיקים – 75% מהתיקים שנפתחו בשנים האלה נסגרו נכון ללפני חודשיים, כמעט 80% מהתיקים שנסגרו, נסגרו בגלל היעדר ראיות. זאת הסיבה המובילה לסגירת תיקים.

כמה מילים על קצה הרצף של האלימות, רצח נשים. באותן שנתיים 2018, 2019 נרצחו 47 נשים בישראל, 28% מהן, כמעט 30%, 13 נשים נרצחו על ידי בני זוגן, שיעור דומה נרצחו על ידי קרוב משפחה אחר, ו-40%, 19 נשים נרצחו על ידי זר, או שמקרי הרצח טרם פוענחו.

בשנת 2020, השנה הנוכחית שטרם הסתיימה, נוספו עוד 22 נשים לרשימה הזאת והנתון הזה למרבה הצער הוא כבר לא מעודכן, הוא משבוע שעבר והוא כבר לא מעודכן ויש לנו מקרה רצח נוסף.

לסיום אני אבקש להביא כמה נתונים על עבריינות חוזרת כי זה נושא שהוא רלוונטי במיוחד לדיון פה. לכמחצית החשודים באלימות כלפי בנות זוגם בשנת 2019 נפתח לפחות תיק אחד קודם במשטרה על אלימות כלפי בני זוג.

40%?

מחצית כמעט. 49%. לפחות תיק אחד, ל-30% היו שלושה תיקים או יותר, כולל התיק הנוכחי, ל-20% היו ארבעה תיקים או יותר. אלימות במשפחה זה תחום מוכר כתחום של עבריינות חוזרת ופה יש לנו נתונים שבהחלט מראים את זה. גם במקרי הרצח, 1/3 ממקרי הרצח הוגשה בעבר תלונה במשטרה על ידי הנרצחת, אם כי לא בהכרח במועד שסמוך למקרה הרצח. גם מנתוני הרווחה, מחצית הנשים שנרצחו על ידי בן זוג או על ידי בן משפחה אחר היו מוכרות לרווחה. שוב, לא בהכרח בסמוך לרצח ולא בהכרח על רקע של אלימות במשפחה, אבל הן היו מוכרות למערכת.

נתון אחרון שאציין שהוא רלוונטי במיוחד לדיון כאן, בכל אחת מהשנים 2018 ו-2019 נפתחו כמעט 600 תיקים בגין הפרה של צווי הגנה שנועדו להגן על נשים מפני אלימות. תודה.

תודה. ח"כ אוסאמה בבקשה.

בוקר טוב גבירתי היו"ר, חברותיי. באמת כשמדובר בנושא שאנחנו בדיוק היום, זה היום הבין לאומי למאבק באלימות נגד נשים. ה-25 בנובמבר. אתמול ציינו בכנסת, כי זה היה יום שלישי, יום מיוחד, אבל היום זה היום הבין לאומי שבו כל העולם מציין את המאבק. לכן חשוב מאוד לקיים את הדיון הזה.

אני עוד פעם מעלה את הרצח האחרון ואת כל הנשים שנרצחו, עשרים במספר מאז תחילת השנה.

זה צריך להגיד שהחוק שלי צריך להתקדם.

כן. אני הבנתי שיש עכשיו, ממש בדקה זו ועדת שרים לענייני חקיקה.

ב-10:45.

אבל החוק הזה עבר ועדת שרים.

- - - קשורים לעניין ואותו חוק - - -

יש עוד כמה חוקים. אני מקווה שסוף סוף הוועדה תתעשת ובאמת תאשר את החוקים האלה. היום זה עולה במליאה, ושבאמת נוכל לקדם את זה, וגם את החוק שלך קרן שעבר כבר, גם עאידה חברתי הגישה אותה הצעת חוק.

אני אתמול דיברתי על ההחלטה של השר לבטחון פנים גלעד ארדן על הקמת יחידה למעקב אחרי גברים אלימים והייתה צריכה להתחיל לפעול בספטמבר השנה ומשום מה זה הוקפא, בוטל - - -

תציג שאילתה לשר אוחנה.

נכון. לא יושם. אז אני לא יודע. אם רוצים רק מאבק בסיסמאות ובצעקות, ו'זה בסדר', אז נעשה את זה. אבל אנחנו רוצים למנוע את הרצח הבא. ומה שחוותה המנוחה, הנרצחת, וופא עבאר, שהיא מהישוב שלי, אני חושב שצריך להקים ועדת בדיקה איך עם כל התמרורים והאזהרות המוקדמות לרווחה, למשטרה, בתי משפט, בתי דין שרעיים, וממש שעה אולי לפני שהרצח, היא מתקשרת למשטרה ואומרת 'אני בסכנת חיים' והוא אומר לה 'אל תלמדי אותי איך אני עובד' ואחרי שעה היא נרצחת, זה צריך להקים ועדת בדיקה בלי קשר.

רשות לאומית, דיברנו על 250 מליון שקל, איפה כל זה? אז אם אנחנו נמשיך ונדבר דיבורים וסיסמאות, אבל זה לא ימנע את הרצח הבא.

נכון. תודה. נעבור לדובר הבא, אליעזר רוזנבאום מהמשרד לבטחון פנים, שיתייחס לדבריה של ח"כ קרן ברק וח"כ אורלי פרומן. בבקשה.

בוקר טוב. אני המשנה למנכ"ל במשרד לבטחון פנים. בנושא הצימוד האלקטרוני, המשרד כמובן באמצעות משטרת ישראל פועלים כדי לקדם את הדבר הזה. אנחנו עשינו שני פיילוטים, במהלכם התגלו לנו פערים טכנולוגיים. אנחנו קיימנו לפני שבועיים מפגש עם משרד הפנים הספרדי שמפעיל את הצימוד ב-1,600 ערכות שהוא מפעיל אותן כלפי מאיימים ומאויימים, במשך שלוש שעות הם הציגו בפנינו את הפרויקט, מבחינתם גם להם יש פערים טכנולוגיים. בסך הכל יש להם שביעות רצון מהמערכת, יש להם פערים טכנולוגיים אבל הם מגשרים את הפערים האלה באמצעות תפיסת הפעלה.

כמה דברים, אנחנו למדנו מהם ואנחנו את הדברים שלמדנו מהם כמובן מיישמים, אנחנו משלימים כרגע בימים הקרובים את ה-RFI וה-RFD, ומיד לאחר מכן נפרסם את המכרז.

מה זה בקרוב, יש לך לוחות זמנים?

אנחנו בינואר צריכים לפרסם את ההשלמות, מאחר ונכנסו טכנולוגיות נוספות אנחנו עושים השלמה של ה- RFI וה-RFD, ה-RFD זה ההצגה של הטכנולוגיות, זה מתוכנן בינואר. לאחר מכן כמובן נפרסם את המכרז.

בספרד זה חובה, זה לא רשות. כלומר אם יש רמת מסוכנות גבוהה, קודם כל ההליך הוא פלילי, בית המשפט מחליט וזה לא נתון לבחירה של הקורבן או של הפוגע, וכך הם עובדים עם הדבר הזה. יש להם מוקד אזרחי שמפעיל את המערכת והוא גם מפעיל את כוחות המשטרה ברגע שיש התראה, יש שתי סוגי התראות, שני מעגלים, טווח רחוק יותר וטווח קרוב יותר, למעשה ברגע שיש התראה הם לא מחכים, הם מפעילים כבר את הכוחות ובודקים אם זו התראת שווא או התראת אמת וכמובן מטפלים.

צריך לזכור בנושא הזה, אמרתי, הצימוד הוא חלק מתפיסה וחלק ממערכת שלמה. זה לא עומד בפני עצמו. יש גם את כוחות השיטור, יש גם את החקיקה ויש גם את המערכת הטכנולוגית, הצימוד האלקטרוני.

אנחנו נעשה את הכל כדי לקדם את הדבר הזה, וגם לנושא של היחידה הייעודית אני מקווה שבימים הקרובים השר יקבל את החלטתו בנושא הזה ונוכל להתקדם גם בנושא היחידה, כמו שיש לנו את יחידת צור, יחידה שתעסוק בהגנה על נשים מאוימות.

אליעזר יש לי כמה שאלות אליך. בעצם אתם כל הזמן בוחנים, אנחנו קיבלנו את נייר העמדה שלכם עכשיו שגם הוא מתייחס בעצם לזה שכמעט שנתיים לא עשיתם RFI, ולא בדקתם את הטכנולוגיות ואז כל העמדות שלכם הם לגבי טכנולוגיות מאד ישנות. שאלה ראשונה, לי חשוב לוחות הזמנים, לא מתי השלמות או מתי זה, תן לנו באמת לוחות זמנים, 'אנחנו מוציאים את ה- RFIב- - - ואחרי שנוציא את זה תתקבל החלטה ב- - - ואם באמת התוצאות משביעות רצון אז זה גם ייכנס', ממש לוחות זמנים שנוכל לראות קדימה מתי באמת נוכל להציל את האשה הראשונה ממוות. שנוכל לדמיין את העולם הזה שבו נשים באמת ניצלות מרצח. זו שאלה אחת.

דבר שני, דיברת רק על ספרד, כי פשוט זה נוח לכם להתמודד מול ספרד, כי אני יודעת שבהרבה מאוד ממדינות אירופה כבר משתמשים בטכנולוגיה הזאת במתווה של אלימות במשפחה. זאת הייתה שאלה שניה, ודבר שלישי, האם אתה מודע לזה שדווקא בישראל יש את הטכנולוגיה. הטכנולוגיה היא ישראלית של כמה חברות, זה אפילו לא מונופול, אלא כמה חברות שמתחרות אחת בשניה, וכשיש תחרות אז גם משכללים את היכולות הטכנולוגיות, ואני לא מצליחה להבין אחרי שיש כאלה שיפורים עדיין בעמדת משרד הבט"פ אין טכנולוגיה. בסוף זה כתוב שחור על גבי לבן 'אין טכנולוגיה', כשאנחנו יודעים שיש טכנולוגיה וגם משתמשים בה בכל העולם. אודה על תשובה לשלושת השאלות.

ראשית קודם כל אנחנו כן הוצאנו קול קורא, מי שנענה לקול הקורא שלנו שעשינו את הפיילוט זה היה - - - ואיתם עשינו את הניסוי. דרך אגב, האזיק שמופעל בשירות בתי הסוהר זה גם של אותה חברה. דרך אגב, כל החברות עובדות על אותן טכנולוגיות. עכשיו אנחנו מבינים שיש שיפור של טכנולוגיות מסוימות. אם יהיה זמן, המדען שלנו גם נמצא בזום, יהיה אפשר להעלות אותו.

אנחנו עשינו את הניסוי עם החברה שענתה לנו לפניה ואמרתי, גם לספרדים יש פערים. זה לא שרק לנו יש פערים, הם מודעים. כשנכנסים למטרו זה לא עובד, כשנכנסים למקומות, קניונים, יש מקומות ששם האזיק לא עובד.

לצערנו או לשמחתנו אין לנו מטרו.

אני אומר, במנהרות. יש בהחלט מקומות כשאתה נכנס אין - - -

אנחנו נסתפק ב-99.9 מהמקרים ואם הוא יזדחל דרך מנהרות הביוב ויגיע דרך הארובה לבית, אז כנראה שאולי את המקרה הזה אולי אולי לא נצליח, אבל אם הוא לא יזדחל במנהרות הביוב ויכנס דרך הארובה למעלה, שזה 99.9 מהמקרים, אז נוכל להציל את הנשים. אתה מסכים איתי?

לכן אני אומר שתפיסת ההפעלה היא משלימה לפערים האלה. אנחנו לא מתחמקים, אנחנו מודעים לזה, ובתפיסת ההפעלה נצטרך לגשר על אותם תרחישים - - -

לגבי הנושא של לוחות זמנים - - -

החקיקה גם יכולה להשתנות במידה והטכנולוגיה לא זה, לא יהיו - -- אפשר גם לא רק שהטכנולוגיה תהיה מושלמת, גם שהחקיקה תתאים את עצמה למצבי הקיצון שתיארתי הרגע, אם והיה וזה יתנהל כמו מבצע צבאי ובאמת ככה זה - - -אז זה גם אפשרי ולא הבנתי עדיין את לוחות הזמנים. אם תוכל בבקשה לדייק אותנו שנוכל להתחיל לחלום על עולם אחר.

לכן אני אומר עוד פעם, יש תפיסת הפעלה וגם הם מגשרים על זה עם תפיסת הפעלה. לגבי הנושא של לוחות זמנים, אין לנו את כל גנט לוח הזמנים עד הסוף, כלומר עד לבחירת זוכה, כרגע. המשטרה עובדת על הדבר הזה. אנחנו כפי שאמרתי בינואר עושים את ההשלמות, את ה- RFIואת ה-RFD. לגבי הנושא של - - -

אנחנו מבקשים להעביר לנו את לוחות הזמנים המדויקים עד שבוע ימים.

בסדר. מאה אחוז. אם אתם רוצים המדען שלנו נמצא, אם אתם רוצים עוד מידע על הטכנולוגיה.

אני אגיד כמה דברים. צריך להבין, הטכנולוגיה לא מונעת. היא מצמצמת. אין פה איזה פתרון קסם שנשים טכנולוגיה כזאת ואחרת ולא יקרה כלום. גם בעולם זה מונע, לכן אמר גם אליעזר שצריכה לבוא פעילות משלימה, הן בהיערכות, הן במענה.

יש בעיות של קליטה גם בארץ, שהוא דיבר על המטרו, מדובר על הרכבת הקלה בירושלים, זה לא קולט בגלל החשמל שיש, יש הרבה מקומות בארץ שבדקנו, אין קליטה, ויש לנו עוד בעיה אחת בארץ, המדינה קטנה. המערכת בנויה על זה שאנחנו בודקים את המרחקים בין המאוים למאוימת, אבל אם שניהם גרים באותה עיר באותו אזור ומרכז החיים שלהם קרוב והוא לא מורחק לעיר אחרת, תביאו בחשבון שכנראה זה לא יעזור.

למה זה לא יעזור. זו בדיוק הטכנולוגיה שאמורה למדוד אם הוא מתקרב אליה גם 100 מטר או גם קילומטר, עזוב 100 מטר. קילומטר, זה בדיוק הסיפור.

חברת הכנסת ברק, 100 מטר לא עוזר לנו גם לא קילומטר.

לא 100 מטר, אל תתפוס אותי, בכוונה תיקנתי את זה אחרי שניה. נכון?

את צודקת. אבל קילומטר, את יודעת מה זה לעבור קילומטר? זה דקה. גם בריצה. זאת אומרת אנחנו צריכים כמה קילומטרים כדי שיהיה לנו זמן תגובה והמדינה לא גדולה, לכן צריך להבין - - -

כמה הוא צריך להיות לפי החוק מהקורבן? כמה החוק מתיר לו, עזוב רגע את הצימוד, הרי יש חוק שאומר שאסור לו להתקרב יותר מכך וכך. נכון? כמה זה החוק היום?

אני לא יודע, אפשר לשאול את המשטרה.

אתה לא יודע, אז אתה לא יודע להגיד לי אם הדבר הזה, הרי החוק בכוונה נחקק, אם אתה אומר שהוא ברבע שעה רץ קילומטר, אז כנראה שהוא צריך להתרחק יותר מקילומטר, אז כנראה שהחוק אומר שהוא צריך להיות רחוק 20 קילומטר, אני לא יודעת. אבל יש חוק. אנחנו אוכפים את החוק הקיים, אנחנו לא ממציאים אותו מחדש.

בואו נשמע את היועצת המשפטית לגבי הסוגיה.

לא, אני רק אומרת שבית המשפט שהוא נותן צו הגנה קובע ולכן אם הטכנולוגיה צריכה מרחק כזה או אחר זה לא משהו שצריך למנוע את השימוש אלא מגדירים אותו בחקיקה. אנחנו נקבע שזה ייקבע על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות, בהתאם למקום המגורים, בהתאם למסוכנות.

שמעת את היועצת המשפטית?

כן. אבל אני אומר, זה עדיין לא מונע, זה מצמצם. חשוב לי שתבינו את ההבדל. גם כשבדקנו בספרד, בדקנו באירופה, לא כל המדינות משתמשות אבל מדינות שכן משתמשות בטכנולוגיה הזאת, לא המשטרה מפעילה את זה. אמרנו, בספרד זה חברה אזרחית, כמעט ולא מצאנו, למעט אולי מחוז אחד באוסטרליה שזה מופעל על ידי המשטרה, מהסיבה היא שהרבה פעמים יש התראות שווא, יש פעילות שמעוניינים להיפגש, ברוב המקרים בין אם זה לראות את הילדים, הוא בא הביתה לקחת ציוד, הם בתהליכי גירושין, לכן צריך להבין זה לא מאה אחוז.

אבל החוק לא חל על כאלה מקרים. החוק חל רק כשבית משפט מוציא צו הגנה שאסור לו להתקרב. אני לא מצליחה להבין אותך. אתה מדבר כאילו אנחנו לא מבינים על מה אנחנו מדברים ויושבת פה חבורת מפגרים. רק כשהוא הופך להיות מסוכן שמים את זה עליו. זה חלופה לזה שירחיקו את הקורבן מאות קילומטרים מהבית שלה ואת הילדים שלה מהחיים שלה. זה המקרים. זה לא עכשיו כל אדם שבהליך גירושין שמים עליו אזיק, זה במקרה קיצון שבית המשפט קבע את זה.

לא ממש לא. הוא לא נועד להרחיק את הקורבן, הוא נועד להרחיק את המאיים.

הוא נועד להרחיק את המאיים שכבר הורשע בעבירות אלימות, שכבר הורשע וריצה, או לחילופין שזה כבר הפעם השניה שמוצא נגדו צו הגנה שהוא הפר. זה לא מרחיק אדם שבא לפגוש את הילדים. זה לא שם. לא יתנו צו הרחקה לאבא שרוצה לפגוש את הילדים שלו, זה לא יקרה.

ח"כ קרן ברק, אנחנו מגיעים לזמן מליאה. נמשיך את הדו שיח ב- - -

לא אבל הם - - -

יש לנו עוד 10 דקות. ח"כ יאסין עדיין לא דיברה.

אוקיי.

תודה רבה. רשות הדיבור לח"כ יאסין.

בוקר טוב לכולן ולכולם. אכן היום בעולם מציינים את היום הבין-לאומי למאבק באלימות נגד נשים ולצערנו הרב האלימות חוגגת ושוררת כמעט בכל מקום בעולם נגד נשים באופן ספציפי, ואם אנחנו נדבר על המצב שלנו כאן בתוך מדינת ישראל, היינו עדים השנה לרצח של עשרים נשים מתחילת השנה. אנחנו ראינו את העליה הנוראית בגל האלימות נגד נשים, במיוחד בתוך הבתים בתקופת משבר הקורונה. אנחנו ראינו את המחדל שכל פעם חוזר על עצמו של הרשויות הרלוונטיות שצריכות לקחת את היוזמה ולטפל בנושאים ולמנוע את הרצח הבא. בעקבות הרצח שהיה לפני שבוע, עשרה ימים בעיר עראבה נרצחה אישה בשם וופא, אמא לחמישה ילדים, שכל חטאה היה שהיא רצתה לשמור על חייה, ועל חיי הילדים שלה ולאפשר להם חיים נורמליים כמה שאפשר, גם בצל עוני, גם בצל אלימות מתמשכת ובכל זאת בדרך מבית הדין היא נרצחה כאילו, אני ממש המומה מהסיטואציה. בן אדם שהיה בבית כלא על אלימות כמה פעמים, שיש כלפיו אלפי צווי הגנה שבבית המשפט היה דיון מכריע לגבי החזקה של הבנות, בכל זאת אף אחד לא טרח לתת לה הגנה, שחררו אותם ביחד לבד במרחק של כמה מאות מטרים מבית המשפט ומהבית שלה הוא פגע בה קודם כל ברכב שלה ואחר כך סיים את החיים שלה.

מהמקום הזה אני אתמול הצעתי, היום אני מגישה במערכת את הצעת החוק וופא שמדברת על הקמת מנגנון שמחייב לתת הערכה, דין וחשבון במהירות המקסימלית עם הוראות וקריטריונים ברורים כדי להפסיק את הסאגה הזאת, את הטראומה הזאת, את הטרגדיה הזאת. אי אפשר להמשיך ככה. אי אפשר להמשיך לדבר על הדברים. זה באמת מעל ומעבר - - -

תודה רבה על דברייך שנאמרו מעומק הלב. ניתן לדוברת הבאה גב' ניצן קיש, סקירה על חידושים טכנולוגיים מטעם פורום מיכל סלע ז"ל.

שלום לכולם. אני מומחית בהדפסת תלת ממד, מתעסקת בתחומי העסקים, החדשנות והטכנולוגיה כבר הרבה זמן. מעל לכל אני נשואה למתי ואמא של עברי היום הוא בן שנה וחודשיים, וכשעברי עשה את הצעדים הראשונים שלו לא יכולתי שלא להתעצב ולחשוב על מיכל סלה ז"ל, שלא זוכה לראות את הצעדים הראשונים של הבת שלה.

כשלילי אחותה, לילי בן עמי הקימה את פורום מיכל סלה ביחד עם - - - הם הקימו גם את האקסלרטור ועוד לפני זה במאי, את האירוע הראשון שמדבר על מציאת פתרונות טכנולוגיים למניעת אלימות נגד נשים, אז כמובן שהייתי שם.

פורום מיכל סלה הוקם כדי להגיע לאפס נרצחות בשנה, בעזרת פתרונות טכנולוגיים ושיח מעשי. כלומר אנחנו סטארטאפים אמיתיים שמוצאים פתרונות מעשיים גם לזיהוי גם למניעה, גם למתן פתרון פרקטי בפועל במקרי אלימות ועוד יותר מזה אנחנו חותרים להגיע לזיהוי מוקדם.

האנשים המדהימים של פורום מיכל סלה עושים הכל בהתנדבות, אנחנו גם סיימנו עכשיו אקסלרטור שנעשה בשיתוף עם עמותת 8200 אימפקט ועם המכללה למינהל ונרתמו מאות אנשים שתרמו את זמנם, מרצם וכוחם בשביל הדבר הזה.

הייתי מאוד רוצה שנדבר בפרקטיות של הדבר. נוריד את הכעסים שלנו לדברים מעשיים. וכאן נכנס המיזם שלי. המיזם שלי הוא ה'וונדר ג'ול', ה'וונדר ג'ול' הם תכשיטים אפנתיים, חכמים, מעוצבים שבתוכם יהיו טכנולוגיות חכמות הכי מתקדמות שיש שיוכלו לזהות בזמן אמת מצוקה. להתריע, גם לרשויות, גם לאנשי הקשר וגם לקהילה. אחד הדברים הכי חזקים שראינו עכשיו זה שהקהילה מסוגלת לבוא, לקום, לעזור בזמן אמת, לעזוב את הכל, לבוא ולעזור אם הם רק היו יודעים על זה.

האקססוריז יוכלו לזהות את זה, לדווח על זה, לקרוא לנו. הם גם יוכלו בזמן אמת לתעד, להקליט, הם יוכלו לשמור את הראיות ששמענו כבר לא פעם ולא פעמיים שזו אחת הבעיות הגדולות בהמשך שרשרת הטפול, אפשר יהיה לתעד את הדברים, אפשר יהיה להפעיל אזעקה, כלומר יש כאן כמה מעגלי התאמה שקורים בזמן אמת. ה'וונדר ג'ול' ועצם העובדה שאנחנו משלבים גם את הטכנולוגיה הכי טובה שיש לצד הדפסת תלת ממד, AI, IOT, ביג דאטה, כלומר אנחנו רותמים את כל הסטארטאפ ניישן למטרה הזו, אנחנו גם רותמים את העניין העיצובי. כל אחת ואחד אוהבים דברים אחרים. המטרה היא להטמיע את הדברים ביום-יום. אנחנו נישא את זה על עצמנו, אנחנו נענוד את הדברים כי זה משתלב לנו בלייף סטייל ובזהות שלנו ואנחנו רוצים ורוצות לבוא ולעזור אחד ואחת לשניה, שזו הקהילה, ה-wonder community החזקה שלנו והעיצובים, הקהילה. אנחנו פועלים במרץ על מנת להגיע לזה.

כאן כולכם נכנסים. גם האנשים שבבית, גם אתם. אנחנו זקוקים למשאבים מכל מיני סוגים. כבר היום אנחנו יודעים שקיימים הרבה משאבים, פורום מיכל סלה עד עכשיו עשה את הכל בהתנדבות וגם אנחנו ואנחנו זקוקים למשאבים.

דיברנו קודם על לוחות זמנים, עם המשאבים הנכונים אנחנו יכולים להגיע לדברים גם תוך חצי שנה ושמונה חודשים. כלומר אנחנו מדברים על לוחות זמנים קצרים עם המשאבים המתאימים. אני קוראת לכולכם להירתם לזה. כי המועד של הדברים הוא לא עכשיו, אנחנו לא נוכל לעזור לא למאיה ולא למיכל לצערי הרב, אבל אנחנו נוכל מאוד בקרוב לעזור לקורבנות הבאים ואנחנו נוכל להוריד את השיח לפרקטיות, למעשיות.

אני קוראת לכם להצטרף עכשיו ל-wonder revolution, למהפכה שקורית עכשיו. אני אסיים כמו שלילי מסיימת, 'יהי זכרך מהפכה'.

יישר כח על הפעילות המבורכת שלכם.

לסיכום, לעניין הצעת החוק, אעביר את מה ששמענו כאן היום ליו"ר הוועדה על מנת שיחליט איך מתקדמים עם הצעת החוק.

אבקש לקבל בכתב לוחות זמנים מהבט"פ לענין סטטוס ההיערכות והתקדמות עם המערכת.

אני מודה לפורום מיכל סלה ז"ל על הפעילות החשובה שלכן במאבק נגד אלימות ובחדשנות שאתן מביאות, מי ייתן שנמנע את הרצח הבא ונעזור לקורבנות רבים. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:56.