פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



16
ועדת הכספים
24/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 187
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"א (24 בנובמבר 2020), שעה 13:00

הצעת תקנות מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)(סדרי הדין והמינהל בוועדת הערר), התשפ"א-2020

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
אופיר כץ
מיקי לוי
אלכס קושניר
אנטאנס שחאדה

מיכל צוק - ראשת בתי הדין לפי חוק הכניסה לישראל, משרד המשפטים

האני ואקד - ראש בית הדין לעניין שירות התעסוקה- קורונה, משרד המשפטים

דני חורין - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיכל רשף - עו"ד, משרד המשפטים

איריס שטרק - נשיאת לשכת רואי חשבון, לשכת רואי החשבון בישראל

אייל לב ארי
שני ארזי

טמיר כהן

הילה מליחי


הצעת תקנות מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)(סדרי הדין והמינהל בוועדת הערר), התשפ"א-2020

רבותיי, אני עובר לסעיף האחרון בסדר היום – הצעת תקנות מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)(סדרי הדין והמינהל בוועדת הערר). מי מסביר את התקנות האלה?

אני אסביר. מיכל רשף, משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה. מדובר בתקנות שנועדו לקבוע את סדרי הדין והמינהל בוועדות הערר שהוקמו לפי חוק מענק לעידוד תעסוקה. התקנות האלו מבוססות ברובן על סדרי הדין המינהליים כמו שאנחנו מכירים בבתי המשפט לעניינים מינהליים ובתי דין לעניינים מינהליים. הייחוד של התקנות האלה ושל הוועדות האלה, שהן פועלות באמצעות אמצעים טכנולוגיים, היוועדות חזותית. כלומר, ברירת המחדל היא שההליכים יתקיימו באופן מקוון ועל בסיס מסמכים כתובים, כאשר במידת הנדרש הדיון יתקיים באמצעות אמצעים טכנולוגיים בהיוועדות חזותית. העיקרון הזה נקבע כבר בחוק, במסגרת החוק, תנאי לכך הוא שהוועדה תוכל לקיים דיון באמצעים טכנולוגיים הוא העברת התקנות שעומדות כרגע בפניכם. המטרה של הוועדות האלה – ואני כבר אעביר את השרביט להאני ואקד, ראש בית הדין, שיסביר לכם – היא ליצור הליך שהוא הליך מהיר, נגיש ונוח, מתוך מחשבה שמדובר פה במענקים, בשים לב לתקופה, שאנחנו רוצים שיגיעו מהר למי שזכאי לקבל אותם.

אני כן אציין כבר עכשיו שהוועדות התחילו לפעול כי כרגע הן פועלות מתוך התקנות הכלליות של בתי דין מינהליים. כבר הוגשו לא מעט עררים שתלויים ועומדים, ולכן מבחינתנו יש חשיבות להעביר את התקנות האלו על מנת שהוועדות יתחילו לעבור במתכונת המתאימה והנוחה יותר, שכאמור, הן הותאמו להליך שהוא נגיש יותר ולמאפיינים של התקופה ולמגבלות הקורונה.

כמה עררים? אפשר לתת קצת נתונים?

נמצאים אתנו גם ראש בית הדין לעררים, עורך הדין האני ואקד, ומיכל, שמלווה את עבודת ועדות הערר. אני אעביר את המקל אליהם כדי שיוכלו לתת יותר פרטים על הוועדות.

האני ואקד, ראש בית הדין לעניין שירות התעסוקה – קורונה. נכון להיום בבוקר הוגשו עררים בעניינם של כמעט 4,022 תיקים. זה סך הכול עררים, כי מגישים מעסיקים בערר אחד גם יותר מכמה עובדים, אז יש לנו בסך הכול כמעט 172 עררים שהוגשו נכון להיום בבוקר.

לא הבנתי. מה זה 4,022?

עובדים. הרי שירות התעסוקה נותן מענק לכל עובד. בעניינם של 4,000 עובדים הוגשו כבר העררים.

עררים?

עררים.

4,000 עררים?

לא, הוא אומר 173.

אני אנסח את זה אחרת. אני אסביר את זה שוב. יש חברה, למשל חברת - - - נגיד. לחברה הזו יש 3,000 עובדים. מתוך 3,000 עובדים, שירות התעסוקה אישר את המענק עבור 2,000. עבור 1,000 עובדים הם מגישים את המענק. זאת אומרת שמגישים אלינו ערר על 1,000 עובדים בערר אחד. אנחנו לא מפצלים את זה ל-1,000 עובדים.

למה לא נתנו ל-1,000?

מסיבה כזו או אחרת בשירות התעסוקה. יש כל מיני סיבות.

כולם עובדים באותה חברה.

זה טוב, כי עכשיו לפחות יוכלו לערער.

שירות התעסוקה לא עובד עונה על התנאים של עובד מזכה.

גפני, עכשיו זה טוב, לפחות המעסיק יכול לערער. לפני כן היו סותמים אותו עם חותמת, ובזה זה נגמר.

הבנתי, מיקי. תמשיך, מה זה 170?

עד היום, לפי החוק, המעסיק מגיש את הבקשה לשירות התעסוקה באופן מקוון. ככל ששירות התעסוקה דוחה אותו בסיבוב הראשון, אני קורא לזה, המעסיק יכול להגיש בקשה לעיון חוזר בשירות התעסוקה. ככל שהבקשה לעיון חוזר נדחית, הוא יכול להגיש אלינו לבית הדין.

כמה הוגשו?

אמרתי, נכון להבוקר, 4,042 עובדים, ב-172 עררים.

זה מכובד.

מכובד מאוד.

עכשיו אני מבין. אני מקווה שאני מבין. הוגשו 172 עררים, בתוך 172 עררים יש למעלה מ-4,000 עובדים.

בדיוק.

אז אתה מסביר טוב.

אם אדוני רוצה, הנתונים מעניינים יותר כששומעים את המספרים, כי אם על כל עובד אפשר להגיע למקסימום של 7,500 שקלים, אז מדובר כמעט ב-30 מיליון שקלים - - -

לא חשוב לי. 30 מיליון פחות חשובים לי. לי חשוב היחס כלפי העובד. אני רוצה לדעת כמה זמן לוקח לי הערר אצלכם, אם אותי דחו במפעל ולא הסכימו לתת לי מענק?

התחלנו את הדיון שלנו ב-25 באוקטובר. ההגשה של הערר בתוך שבוע - - - התקנות נעשית באופן מקוון ומידי, אתה יכול להיכנס, לא צריך עורך דין.

אין לי אינטרנט, מה אני צריך לעשות?

גפני, המענק הוא לחברה, למעסיק, לא לעובד.

זה לא העובד.

לא משנה, אבל בסוף זה מגיע אליי, אני העובד.

לא, לא, זה לא מגיע אליך, למעסיק.

בואו נחזור לחוק. החוק נותן את המענק למעסיק שהוא מעסיק זכאי בגין מי שהוא עובד מזכה. יש הגדרות ותנאים מיהו מעסיק זכאי, הגדרות ותנאים מיהו עובד מזכה. העררים הם ביחס להחלטות של שירות התעסוקה ביחס למעסיק עצמו או לעובדים שלו, ומכוח זה אפשר להגיש בקשות לעיון נוסף בשירות התעסוקה בתוך 60 ימים, ולאחריהם, כמדומני, 60 ימים גם לוועדת הערר. זה התהליך מבחינת - - -

מי מקריא את התקנות?

רק רגע, מתוך כמה בקשות שהוגשו, מתוך כמה עובדים שהוגשו? כרגע יש לך 4,000 ו-?

4,042.

מתוך כמה עובדים בסך הכול?

זה נתון שנמצא בשירות התעסוקה, כמה הוגשו במקור.

אתה לא יודע. מעניין אותי באחוזים על כמה אנחנו מדברים.

זה כתוב באתר שלהם, אני יכול להיכנס. משהו כמו 200,000, אם אני לא טועה. אני אכנס ואבדוק.

האני, אל תסבך את עצמך במספרים עכשיו. אנחנו במצב רוח טוב, הכול בסדר, יש מאות אלפי עובדים, 4,000 לא קיבלו, 172 עסקים, תשאיר את זה פה.

השאלה הבאה שלי אליך תהיה כמה מעסיקים הגישו וכמה מתוכם הגישו את הערר? אם זה לא אצלך – חשוב לי לדעת.

מה שאומר חבר הכנסת אזולאי, יש לנו פה דיונים, יש רבים שלא מקבלים את המענק. אנחנו מאשרים פה את הכספים, אנחנו מאשרים פה את הסיוע, ויש רבים שלא מקבלים. אומרים שזה משתפר לאחרונה, אבל עדיין – נכון שלזה התכוונת?

הוא אומר שאין לו את הנתונים כי הוא לא מלשכת התעסוקה. לשכת התעסוקה הייתה צריכה לתת לנו את הנתונים. אגב, הם היו צריכים לבוא בכל פעם לדווח לנו, כנראה שהם נתקעים בפקקים בכל פעם במקום אחר, לכן הם לא מצליחים להגיע.

אני מבקש לקבל את הנתונים האלה, מה שביקש חבר הכנסת אזולאי.

אני חושבת שבזום נמצא אתנו נציג של שירות התעסוקה, ויכול להיות שלהם יהיה - - -

מעולה. בטוח שיש לו, מה זה יכול להיות?

מי בזום? אני מבקש מכם שאתם תגידו לשירות התעסוקה – אנחנו יכולים גם לעשות את זה, אבל אני לא רוצה לעכב את התקנות. אני הייתי יכול להגיד בואו נדחה את התקנות. אדוני ראש בית הדין - - -

אני אגיד שיש באתר של שירות התעסוקה נתון שמתעדכן. אני יכול לקרוא אותו לאדוני אם הוא רוצה.

אני לא רוצה. אני רוצה משירות התעסוקה. אני יכול לשאול עיתונאים, הם גם יגידו לי. אני מבקש לדעת, ויש חשיבות לעניין הזה – אנחנו התלבטנו לתת את כל העניין הזה לשירות התעסוקה, אבל לא הייתה ברירה, אישרנו את זה. אני יכול עכשיו להגיד: נחכה, נביא בשבוע הבא את התקנות, אחרי שנקבל את הנתונים. אני לא עושה את זה. אני רוצה לאשר את התקנות. אני מבקש מכם, החברים המשתתפים, החברות שמשתתפות בדיון הזה, להעביר לוועדה – אני רוצה לתת לחברים – את הנתונים האלה, הם נתונים חשובים וקריטיים מבחינתנו. האם עשינו מעשה נכון, או שעשינו מעשה לא נכון? מעשה לא נכון – במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. נחזור בתשובה. נכון, אלכס?

אני תמיד בעד שתחזור בתשובה אתה.

אני מבקש את הנתונים.

לפני זה, יש לי שאלה. במספר 5(ב): "ועדת הערר רשאית להורות על קיום הדיון במקום אחר, אם סברה שנפלה טעות בבחירת מקום הדיון או שמאזן הנוחות מצדיק זאת; ערר שהועבר כאמור, לא יועבר עוד". למה שהאדם עצמו, שהוא מגיש את הערר לא יוכל להשתתף בדיון כזה? אחרי שהוא נדחה מלשכת התעסוקה, עכשיו הוא אומר הגעתי כבר לערכאה העליונה. אני רוצה לבוא ולהביע את הדעה שלי.

ודאי שהוא משתתף בדיון.

הוא משתתף בדיון, או רק שהוא שלח וזהו?

לא, לא, ההוראות בתקנון הן שהדיון - - -

ערר - - - כי יש לקיימו בנוכחות הצדדים, ידון בהתאם למקום – הוא יכול לטעון שלא?

אני אסביר. בעיקרון, הסטנדרט שיש פה אומר שככלל עדיף דיונים בכתב. מקומות שבהם הוצאת החלטה שנכון לקיים דיון טיעון, אז עדיף שזה יהיה בהיוועדות חזותית מבחינת ייעול, עם כל הכללים שקבועים פה. יש מקרים שבהם משתכנעת הוועדה שיש מקום לקיים דיון פרונטלי ממש. מה שעשינו פה, גם כדי להקל בהקשר הזה – בדרך כלל בהליכים מינהליים הכלל הוא שדיון פרונטלי או הליך מוגש בבית המשפט או בבית הדין שבו יושבת הרשות שקיבלה את ההחלטה. פה אמרנו שכיוון שהסטנדרט הוא היוועדות חזותית ורק במקרים מיוחדים יהיה דיון פרונטלי, אמרנו שבשונה מכלל הסמכות המקומית הרגיל, דיונים פרונטליים יהיו לפי המקום העיקרי של העסק. מה שאומר סעיף 5(ב) זה שבמקרים שבהם הגיעה הוועדה למסקנה, או נמצא שהייתה טעות ונכון לקיים במקום אחר את הדיון הפרונטלי, היא יכולה להחליט שזה יהיה במקום אחר. ודאי שזה יהיה בנוכחות אותו עורר.

אפשר לתת נתונים לוועדה לגבי עילות הערר שהוגשו עד עכשיו מבחינת ההתפלגויות?

הנתון המוביל מבחינת הסיבות שבגינן מגישים עררים על החלטות שירות התעסוקה לדיון חוזר – הרוב הכריע, 89% זה הארכת מועד בגין הארכות מועד. כלומר, אנשים שפספסו את המועד המקורי להגשה. בחוק כתוב שהמועד להגשה לא יאוחר מיום–, ויש אנשים שמפספסים את היום הזה. זה הרוב המכריע של העררים.

אלו עררים שהתייתרו עכשיו לאור ההארכה של המועד שעשינו בוועדה?

זה טרי מאוד שיש עכשיו אפשרות להאריך.

חברי הוועדה, מה שהוא אומר עכשיו זה מה שאנחנו דיברנו בהארכת מועדים של שירות התעסוקה. הרוב זה המקרים האלה, של פספוס מועדים.

143 עררים מתוך 170.

על איזה סעיף דיברתם?

לא, דיברנו על מה הסיבות לעררים.

אגב, ב-6(ב), אתם נותנים שם הארכת מועד אלא לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להגיב. גם מבחינת האדם עצמו, שיהיה משהו סביר – גם אתם, כשתרצו להסביר לו למה אתם לא מאריכים, שיהיה היגיון סביר בנושא. הבנת? גם אם - - - לא שאנחנו מבקשים ממנו במיוחד, שגם - - -

בואו נראה, אולי בכל זאת מישהו נמצא שם. שירות התעסוקה בזום? לא נמצא. איריס שטרק בזום? איריס שטרק, אם אפשר, בקצרה. איריס שטרק, בבקשה, בקצרה.

שירות התעסוקה עשה עבודה והשתפר בצורה מאוד משמעותית, ועל זה מחמאות. חבל שהם לא פה לשמוע. הבעיה המרכזית היא בעיית האורכות. ברגע שתהיה את האפשרות להגיש אחורה מיוני עד דצמבר את כל מי שפיגר, רוב הערעורים ירדו מהפרק, ולכן זה הפתרון האולטימטיבי. אני רוצה להזכיר לוועדה שהחל מנובמבר אין יותר בכלל שום מענקים לתעסוקה, ואלה דברים שצריכים להטריד. אחת, זה הארכת המועדים, היעדר נובמבר. אני אגיד דבר נוסף, יש גם את מענק שימור עובדים, שהוא מענק אלטרנטיבי לספטמבר-אוקטובר, שמותנה בקבלת החלטות של מס הכנסה על מענק הוצאות קבועות. מס הכנסה חייב להחיש את הטיפול במכתבי החלטה על הוצאות קבועות כדי לממש את המענק. אלה דברים שמאוד חשוב שהוועדה תפקח עליהם.

תודה רבה. תודה.

לגבי עידוד תעסוקה, מקודם היה דיון קודם ואמרו שיוארך לסוף דצמבר.

בהארכת מועדים, בדיון שקיימנו קודם, יש הסכמה בינינו לגבי הנושא של הארכת המועד, זה מה שאומר חבר הכנסת אזולאי. גברת שטרק, תודה רבה. מי מקריא את זה, אייל?

משרד המשפטים.

אפשר להתחיל להקריא?

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 12(ד) לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות 1. בתקנות אלה –
"ועדת ערר" – כמשמעותה בסעיף 12 לחוק;
"חוק בתי דין מינהליים" – חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 ;
"מען", לעניין המצאת כתבי בית-דין – כתובת הדואר האלקטרוני לשם המצאת כתבי בי-דין ומספר הטלפון;
"כתובת" – שם היישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומספר המיקוד; בהיעדר שם לרחוב או מספר הבניין – סימן זיהוי אחר;
"ראש בית הדין" – כמשמעותו בחוק בתי דין מינהליים.
כתב ערר 2. (א) כתב ערר יוגש באמצעות טופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ראש בית הדין או ועדת הערר רשאים לאשר הגשת כתב ערר שלא באמצעות טופס מקוון, לרבות באמצעות דואר אלקטרוני או באמצעות הגשה ידנית, אם התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
(ג) כתב ערר יכלול את הפרטים כמפורט להלן –
(1) שם העורר, מספר זהותו, מענו וכתובתו של העסק או המשרד הרשום שבעדו מתבקש המענק" - - -

סליחה שאני עוצר אותך. ב-(ב): "על אף האמור בתקנת משנה (א), ראש בית הדין או ועדת הערר רשאים לאשר הגשת כתב ערר שלא באמצעות טופס מקוון, לרבות" – למה צריך אישור מיוחד? לאדם אין דואר אלקטרוני, לא יודע מה. את יודעת, יש אנשים שאפילו שהוא בעל עסק, הוא מעדיף לבוא, רוצה לבוא, לקבל חותמת התקבל. למה אתם צריכים בשביל זה אישור מיוחד? תעשו את זה אוטומטית, למה אישור מיוחד לדבר כזה? תעשו או-או, אבל הזכות שלו לעשות את זה.

גם הבקשות המקוריות בשירות התעסוקה מוגשות באופן מקוון.

אוקיי, אבל כשאדם מערער – הוא שלח וקיבל. אתה יודע, איפה מתחילה הבעיה? כשיש בעיה. אני אומר תנו לו או-או.

במיוחד כשאנחנו מדברים על בעלי עסקים, הסטנדרט הוא שאפשר – זה מייעל ומקל על השירות שלהם.

הם עובדים הרבה עם שליחויות. אתה יודע, בעלי עסקים עובדים הרבה - - -

רצינו לאפשר את הפתח גם לא להגיש באופן מקוון, ולזה נועדה התקנה הזו, אבל - - - צריך להיות פה.

אז תוסיף פה שאתם שולחים לו אישור קבלה במייל. הוא שלח לכם במייל, הוא רוצה לדעת שהוא קיבל, אישור קבלה שלכם.

הוא מקבל.

הוא מקבל.

זה כתוב?

- - - במערכת באופן הזה שהוא מקבל אישור - - -

אוטומטית אצלכם הוא מקבל?

זו המשמעות של הטופס המקוון.

כן. כן.

את אומרת כן, אבל אנחנו מכירים משרדים שלא.

עובד. עובד. - - - כל מה שהוא מגיש לנו, הוא מקבל חיווי שזה קרה.

תודה.

אני אמשיך. ג(2) - -

אבל לא סיימת את "מספר הרישום שלו, מענו וכתובתו".

היא כן סיימה.

"(2) אם העורר מיוצג – גם שם המייצג, מענו וכל פרטי ההתקשרות עמו וכן ייפוי כוח תקף;
(3) מספר תיק הבקשה בשירות התעסוקה;
(4) מספר תיק ניכויים של המעסיק;
(5) שמות העובדים שלגביהם מוגש הערר;
(6) תמצית ההחלטה שעליה עוררים;
(7) התאריך שבו הומצאה ההחלטה נושא הערר לעורר;
(8) העובדות שעליהן מסתמך העורר;
(9) הנימוקים שעליהם מבסס העורר את עררו;
(10) רשימת המסמכים שעליהם מסתמך העורר, בציון המסמכים שאינם מצויים ברשותו;
(11) הסעד המבוקש;
(12) פרטים נוספים שניתן לכלול שיש בהם כדי לסייע בבירור הערר.
(ד) במסגרת הגשת כתב הערר יינתן מקום ייעודי למילוי הצהרה מקוונת או לצירוף הצהרה, לשם אימות העובדות שבכתב הערר.
(ה) לכתב הערר יצורפו העתק של ההחלטה נושא הערר והעתקים של כל המסמכים הנוגעים לעניין; לא צורף מסמך כאמור לכתב הערר, אף שהוא מצוי ברשות העורר, לא יסתמך עליו בעל דין בדיון בערר אלא ברשות ועדת הערר ומטעמים מיוחדים שיירשמו".

"פגם בכתב ערר –
3. כתב ערר שלא התקיימה לגביו הוראה מהוראות תקנה 2, רשאית ועדת הערר שלא לקבלו, למחקו או להחזירו לעורר לשם תיקונו.
המצאה והגשת כתבי בי-דין או החלטות –
4. (א) הגשת כתבי בית-דין שנקבעה בחוק או בתקנות אלה תיעשה באופן מקוון.
(ב) המצאת כתבי בית-דין או החלטות על-ידי ועדת הערר תיעשה אל כתובת דואר אלקטרוני שצוינה לפי תקנת משנה 2(ג)(1) או 8(ב)(1), לפי העניין, ובלבד שתוצג הודעת דואר אלקטרוני מהצד המקבל המאשרת את קבלת המסמך; לא הוצג אישור הצד המקבל כאמור – יראו את ההמצאה כאילו נעשתה ביום העבודה שלאחר מועד השליחה.
(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), ועדת הערר רשאית להורות כי הגשת כתבי בית-דין או החלטות תיעשה שלא באופן מקוון אלא בדרך אחרת, לרבות באמצעות דואר אלקטרוני או באמצעות הגשה ידנית, אם התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
(ד) המצאת כתבי בית-דין בין הצדדים תיעשה באמצעות שליחת עותק סרוק של כתב בית הדין, על כל נספחיו, אל כתובת דואר אלקטרוני שצוינה לפי תקנת משנה 2(ג)(1) או 8(ב)(1), לפי העניין, ובלבד שתוצג הודעת דואר אלקטרוני מהצד המקבל המאשרת את קבלת המסמך; לא הוצג אישור הצד המקבל כאמור – יראו את ההמצאה כאילו נעשתה ביום העבודה שלאחר מועד השליחה".

"מקום השיפוט –
5. (א) ערר שראש בית הדין קבע כי יש לקיימו בנוכחות הצדדים, יידון בהתאם למקום העסק העיקרי שבעניינו הוגש הערר.
(ב) ועדת הערר רשאית להורות על קיום הדיון במקום אחר, אם סברה שנפלה טעות בבחירת מקום הדיון או שמאזן הנוחות מצדיק זאת; ערר שהועבר כאמור, לא יועבר עוד.
הארכת מועד להגשת ערר –
6. (א) עורר המבקש להאריך מועד להגשת ערר מעבר למועד הקבוע בסעיף 11(ב) לחוק, יגיש לוועדת הערר בהקדם בקשה בצירוף הצהרה בגדרה יאומתו העובדות שביסוד בקשתו ויפרט בבקשה את טעמיו המיוחדים.
(ב) לא תינתן הארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להגיב.
(ג) הארכת מועד להגשת ערר תינתן מטעמים מיוחדים שיירשמו".

"עיון בערר –
7. ערר יובא, בהקדם האפשרי, לעיון ועדת הערר, והיא רשאית –
(1) למחוק או לדחות את הערר, כולו או מקצתו, על הסף, מיוזמתה או לבקשת המשיב, ובלבד שניתנה לעורר הזדמנות להגיב על בקשה כאמור; החלטה כאמור תינתן אם מצאה ועדת הערר שאין לה סמכות או שעל פני הדברים הערר אינו מגלה עילה להתערבות ועדת הערר, או שהוא טורדני או קנטרני;
(2) להחליט בבקשה להארכת מועד לפי תקנה 6;
(3) להורות לעורר להגיש הודעה משלימה בעניינים שהורתה עליהם או להגיש נוסח מתוקן של הערר באופן שהורתה;
(4) להחליט כי המשיב יגיש לוועדת הערר כתב תשובה לפי תקנה 8, לערר כולו או לעניינים שהגדירה,.

"כתב תשובה –
8. (א) הורתה ועדת הערר על הגשת כתב תשובה לערר, יוגש כתב התשובה לוועדת הערר בתוך 30 ימים, אם ועדת הערר לא הורתה אחרת, זולת אם הוגשה בקשה לסילוק הערר על הסף; הוגשה ונדחתה בקשה לסילוק הערר על הסף – יימנה המועד להגשת כתב התשובה ממועד ההחלטה הדוחה את הבקשה לסילוק על הסף.
(ב) בכתב תשובה יפורטו אלה:
(1) מען המשיב;
(2) פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת התשובה;
(3) עמדת המשיב באשר לסעד המבוקש בערר.
(ג) לכתב התשובה יצורפו העתקים של כל המסמכים הנוגעים לעניין.
(ד) ביקש המשיב בכתב התשובה למחוק את הערר על הסף, כולו או מקצתו, יפרט את הטעמים לכך.
(ה) כתב תשובה יומצא על-ידי המשיב לעורר.
(ו) לא הגיש משיב כתב תשובה או בקשה לסילוק על הסף, רשאית ועדת הערר לפעול לבירור הערר לפי תקנה 9, ובלבד שמועד הדיון, ככל שייקבע, יהיה לכל הפחות 14 ימים ממועד ההחלטה על זימון הדיון; נקבע דיון לפי תקנה זו, רשאי המשיב להגיש כתב תשובה עד שבעה ימים לפני מועד הדיון; לא הגיש המשיב כתב תשובה במועד זה, לא יהיה רשאי להשמיע את טענותיו בדיון בערר אלא ברשות ועדת הערר".

"בירור ערר –
9. הוגשו כתב ערר וכתב תשובה, רשאית ועדת הערר –
(1) לדון ולהחליט על פי הטענות והראיות שהוגשו בכתב בלבד, אם מצאה שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים;
(2) לקבוע מועד לדיון בערר; קבעה ועדת הערר כאמור, ישלח מי שהוסמך לכך מטעם ראש בית הדין או מטעם ועדת הערר לבעלי הדין הזמנות לדיון במועד מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משבעה ימים טרם מועד הדיון, זולת אם בנסיבות העניין קבעה ועדת הערר מועד אחר;
(3) דיון כאמור בפסקה (2) יתקיים באמצעים טכנולוגיים, כאמור בתקנה 10, אלא אם כן מצא ראש בית הדין, מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים".

מיכל, לפי התקנות אי אפשר לתת החלטה של ועדת הערר בלי כתב תשובה. מה קורה אם לא מוגש כתב תשובה?

לא ניתן לקבל. ניתן לדחות בלי תשובה, אבל לא ניתן לקבל ללא תשובה.

זה מוסדר בתקנה 8(ו) שמתייחסת למקרה שלא הגיש משיב כתב תשובה או בקשה לסילוק על הסף. כתוב שהוועדה רשאית לפעול לבירור הערר לפי תקנה 9. תקנה 9 מאפשרת לוועדה לדון ולהחליט על פי הטענות והראיות שהוגשו בכתב, או לחילופין, זה מאפשר לקבוע דיון, ואז למשיב יש אפשרות להגיש כתב תשובה עד שבעה ימים לפני מועד הדיון, ואם גם אז לא הוגש כתב תשובה, הוא לא יהיה רשאי להשמיע את טענותיו.

כלומר, זו התשובה?

אבל אין לוועדה סמכות - - - את הערר ולהגיד אנחנו מקבלים אותו גם בלי תשובה, אין צורך בתשובה. לזה אין סמכות.

לקבל אותו בלי צורך בתשובה? זה לא. אבל כאמור, כן יש הסדרה מה קורה אם המשיב לא מגיש כתב תשובה.

"דיון באמצעים טכנולוגיים –
10. (א) דיון שנקבע כי יש לקיימו באמצעים טכנולוגיים, יתקיים בהשתתפות העורר ומייצגו אם הוא מיוצג, ועדת הערר, המשיב או מייצגו וכל אדם אחר שהשתתפותו בדיון נדרשת, באמצעות מכשירים טכנולוגיים שמאפשרים העברת תמונה וקול בזמן אמת (בתקנה זו – דיון באמצעים טכנולוגיים).
(ב) דיון באמצעים טכנולוגיים ייעשה בדרך שתבטיח כי העורר, ועדת הערר, המשיב וכל אדם אחר שהשתתפותו בדיון נדרשת, יוכלו לראות ולשמוע זה את זה במהלך הדיון ולהשמיע את עמדתם.
(ג) היה אחד המשתתפים בדיון אדם עם מוגבלות, תורה ועדת הערר על קיום הדיון באמצעים טכנולוגיים רק אם ניתן לקיימו באופן נגיש לצרכיו של האדם, תוך עריכת התאמות נגישות הנדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005, או לפי סימן ה' לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, כנדרש בהתאם לסוג המוגבלות.
(ד) לא ניתן לקיים את הדיון באופן נגיש כאמור בתקנה משנה (ג), יתקיים הדיון הנוגע לאותו אדם עם מוגבלות באופן שיאפשר את השתתפותו בישיבה, ובכלל זה בנוכחותו של אותו אדם.
(ה) היה העורר או המשיב מיוצג, תתאפשר שיחה חסויה בין כל צד לבין מייצגו במהלך הדיון.
(ו) ראש בית הדין מוסמך לקבוע הוראות לעניין האמצעי הטכנולוגי הנבחר לפי הוראות תקנה זו ולעניין אופן השימוש בו; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
(ז) מצא ראש בית הדין לפי תקנה 9(3) שיש בקיום הדיון באמצעים טכנולוגיים כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים ונקבע דיון בנוכחות הצדדים, רשאית ועדת הערר, לבקשת אחד המשתתפים, להורות על השתתפותו באמצעים טכנולוגיים".

"פרוטוקול –
11. פרוטוקול הדיון יכול שייערך גם בדרך של הקלטה או באופן אחר שתקבע ועדת הערר, ובלבד שפרוטוקול שנערך כאמור יועלה על הכתב ויימסר לבעלי הדין.
ההחלטה –
12. (א) ועדת הערר תיתן את החלטתה בהקדם האפשרי.
(ב) ועדת הערר תמציא את החלטתה לבעלי הדין במועד סמוך, ככל האפשר, למתן ההחלטה ולא יאוחר משבעה ימים מיום שניתנה.
איחוד עררים –
13. (א) ועדת הערר רשאית להחליט על איחוד עררים התלויים ועומדים בפניה, אם הוגשו בידי אותו עורר או שמתעוררות בהם שאלות משפטיות או עובדתיות דומות.
(ב) ראש בית הדין רשאי להורות על איחוד עררים, בין שהחל הדיון בהם ובין שטרם החל, לפי העילות המנויות בתקנת משנה (א), ולהורות כי יידונו בוועדת ערר שייקבע.
(ג) החליטה ועדת הערר כאמור בתקנת משנה (א) או הורה ראש בית הדין על איחוד עררים כאמור בתקנת משנה (ב), רשאית ועדת הערר לדון בעררים במשותף ולתת בהם החלטה אחת, ובלבד שתינתן לצדדים ההזדמנות לשוב על טענותיהם בפני ועדת הערר הנעברת".

יש לי רק הערת נוסח ואז שאלה. לגבי הערת הנוסח, בתקנה 10(ג), לדעתי הסיפה: לפי סימן ה' לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לא נדרשת זה בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. נראה לי שסיפה לא נדרשת.

נכון. יש חוק.

יש הוראות שנקבעו לפי החוק. את כל התקנות, גם את - - -

לדעתי - - - הפרשנות לפי תקנות שנקבעו לפי חוק.

אני חושב שהסיפה לא נדרשת.

אני כן אגיד שהסעיף הזה תואם מול נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, ולדעתי הם אלה שהפנו לחוק וגם לתקנות.

אייל, בסדר. ההערה שלך נכונה והיא נרשמה בפרוטוקול. לא צריך שאחרי זה יבואו – רגישויות, יגידו שאנחנו הורדנו את זה.

דווקא זה תחום שאני מכיר אותו מקרוב.

אין לי בעיה.

זה לא נדרש.

ההערה שלך נכונה, אין צורך לשים את זה בתקנות.

בתקנות האחרות – היה סט נוסף של תקנות שלא נדרש את אישור הוועדה, והוא פורסם לגבי ועדות מקבילות שפועלות, ועדות ערר, ושם זה נמצא. אני לא בטוח - - -

אייל, יגידו שאנחנו הורדנו את זה. אני מבקש, אם אין הערות נוספות - - -

רק שאלה קצרה. תגדירו מקרים שאתם תעשו איחוד עררים.

בדגש כשזה לא אותו עורר.

זה יכול להיות למשל אם יש סיטואציה שבה התאפשר להגיש בקשות אורכה בשירות התעסוקה, אז כל אותם עררים שדנים באותה שאלה של אורכה, פשוט נאחד ביניהם במקום לדון אחד-אחד. נאחד ביניהם ונחזיר אותם לשירות התעסוקה על מנת לדון בהם, ככל שזו ההחלטה שהתקבלה. זה נכנס לשאלות כלליות שחוזרות על עצמן שלמסכת העובדתית אין משמעות – לצורך העניין, הארכת מועד, לצורך העניין, מישהו שהתבלבל בבחירת מסלול. זה יכול לקרות אצל כמה מעסיקים. אין קשר בין זהות המעסיקים אולי, אבל השאלה היא שאלה זהה.

השאלה אם אין סכנה במקרה כזה של חשיפת מידע יותר רגיש לעוסקים עצמם, אם אלו עוסקים מתחרים, לצורך העניין.

הדיונים עצמם בבית הדין הם לא דיונים בדלתיים סגורות, הם דיונים פומביים. אין פה סודות מסחריים בהיבט של כמה העובד מרוויח או דברים שקשורים בעסק. מדובר ב-מתי הוא התחיל לעבוד, מתי הוא סיים לעבוד, מתי פוטר, מתי חזר. אלו השאלות, אין פה שאלות שנכנסות לסוד מסחרי. אבל ככל שוועדת הערר תזהה שמדובר בפוטנציאל כזה או אחר של פגיעה בפרטיות, או פגיעה בסימן מסחרי, או פגיעה במוניטין של עסק, אנחנו כמובן לא נעשה את האיחוד הזה.

תודה רבה. תודה. לפני שאני מצביע, אני רק רוצה להגיד לחברי הוועדה, אנחנו בשבוע הבא, בעזרת ה', נביא את הדיונים שהתקיימו היום ולא הצבענו עליהם, כולל הנושא של הספנות עם מה שנלווה לעניין הזה, שאנחנו מבקשים לעשות סדר בעניין, ואני אביא את זה להצבעה, בעזרת ה', בשבוע הבא. הנושא של הארכת המועדים – אני מחכה לתשובות, אני רוצה את התשובות לגבי הדברים שהועלו. אני אביא גם את זה להצבעה. אני לא מתכוון לדחות את זה. בשבוע הבא זה יהיה בסדר-היום, אנחנו נצטרך להחליט בהצבעה. אני מקווה שההצבעות יהיו בהסכמה, ואם לא, יכול להיות שנצטרך ללכת - - -

עוד דבר, הרב גפני. עוד דבר שאולי כדאי בשבוע הבא. אתמול היה דיון על מעונות היום, משפחתונים, צהרונים. להעביר את זה גם בשבוע הבא.

קודם אני רוצה לשמוע, אני לא רוצה לשים את זה. גם בשבוע שעבר לא שמתי, שמתי את זה בשבוע אחרי זה. אני קודם כל אברר איפה אנחנו עומדים בעניין הזה, תברר גם אתה, ולפי זה נחליט מה לעשות עם זה.

תקנות מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)(סדרי הדין והמינהל בוועדת הערר), התשפ"א-2020. מי בעד אישור התקנות – ירים את ידו.


הצבעה
בעד – פה אחד.
התקנות אושרו פה אחד.

התקנות אושרו. תודה רבה, שיהיה לכם בהצלחה. אני מחכה לנתונים של שירות התעסוקה, שתעבירו את זה אלינו. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:50.