פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



5
ועדת הכספים
24/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 186
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"א (24 בנובמבר 2020), שעה 13:00

הצעת חוק דחיית מועד תשלום מסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התש"ף-2020, של ח"כ משה גפני

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
רם בן ברק
אופיר כץ
מיקי לוי
אלכס קושניר
שלמה קרעי

בועז טופורובסקי

יפתח עשהאל - רפרנט שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

שי אהרונוביץ - סמנכ"ל בכיר מיסוי מקרקעין, משרד האוצר

יעל לינדנברג - רכזת שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

איציק דניאל - רכז תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

גלעד גושר - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ליהי קושנר גינוסר - עו"ד, משרד המשפטים

מעיין רוזנשטוק - מנמח משפטי בכיר לעורף, משרד הביטחון

איתמר גזלה - מרכז בכיר מימון, משרד הכלכלה

רועי כהן - עו"ד ונשיא לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

אבירם אלון - מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

ניר שפר - סגן יו"ר התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

רויטל סיטון בן ארי - נציגת התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

שגית אפיק
אייל לב ארי
שלומית ארליך

טמיר כהן

הילה מליחי


הצעת חוק דחיית מועד תשלום מסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התש"ף-2020

אני מחדש את הישיבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק דחיית מועד תשלום מיסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה). בישיבה הקודמת אנחנו ביקשנו מהיועצת המשפטית להוסיף דחיית מועדים על נושאים שונים שעלו כאן לסדר-היום, ויכול להיות שלא הכול נמצא. שגית, האם את יכולה להגיד לנו מה התווסף, או מה אתם הוספתם בהצעת החוק הזאת? בבקשה.

הצעת החוק המקורית שלך, שנמצאת כרגע בשלב שבין טרומית לבין קריאה ראשונה, עסקה במצב של דחיית המועד לתשלום מס במצב מיוחד בעורף. שמענו בישיבה הקודמת את משרד הביטחון, שהביע חששות ביחס להצעה הזאת, כדי שלא יהיו שיקולים כלכליים בקביעה על - -

די הופתענו מעמדת משרד הביטחון.

- - נכון. על הכרזה של מצב מיוחד בעורף. כיוון שההצעה הזאת נמצאת בין קריאה טרומית לקריאה ראשונה, הוועדה ביקשה אולי לנסות ולהכניס אליה תיקונים שונים, כיוון שאין נושא חדש בשלב הזה. היא ביקשה להכניס תיקונים שונים שהוועדה, ביחד עם רשות המיסים וביחד עם הממשלה, הגיעה למסקנה שיש בעיות ביחס למענקי הסיוע ולחקיקה שנחקקה. מה שכוללת ההצעה הזאת – אתם יכולים לראות מעמוד 2 – זה את התיקונים שדובר עליהם. החל מסעיף 3 אלו תיקונים חדשים שהוועדה מבקשת להכניס. סעיף 3 מתייחס לנושא של מס רכישה ומס שבח. גיא, דובר על זה בישיבות הקודמת, על הארכת התקופות, או האחדה, או הקדמת הוראת השעה, או כל מודל אחר שאתם תהיו מוכנים אליו כדי לפתור את הבעיה שקיימת ביחס לתשלום מס רכישה בשכלול. אתה רוצה להתייחס?

מה שאנחנו חשבנו אז, כשהיו ימים רגילים – אי אפשר בתקופת הקורונה להגיד לבן אדם יש לך עוד דירה ואת הדירה הזאת אתה מחזיק להשקעה, ולכן אתה צריך לשלם מס רכישה. זה לא נכון. היום יש בעיות קשות עם העניין הזה. נדמה לי שראיתי איזו הסכמה מצדכם שאתם מסכימים למה שהציע מיקי לוי, למשל, אבל אתם יכולים להציע גם הצעה שלכם. להאריך את המועד של פטור ממס רכישה, הוא לא מצליח למכור את הדירה. דיברנו על האחדה של מס שבח עם מס רכישה. אם יש לכם הצעה אחרת, נדבר על הצעה אחרת, אבל לדחות את המועד. אני חושב שזו הצעה נכונה.

שלום יעל, שלום גיא. זה בסך הכול חמישה חודשים, מה אתם עושים בעניין?

זו פעם ראשונה שיש דחייה?

הוועדה עשתה תיקון - - -

שמרץ-אוקטובר יצא מהחישוב?

כן.

מה שהיועצת המשפטית הכניסה, לבקשתי, לבקשת יושב-הראש, זה בסך הכול שישה חודשים הקדמה. הרי במאי – פחות מחמישה חודשים, כי ב-1 במאי זה צריך להיכנס אוטומטית. תיזכרו בדיון שקיימנו לפני חמש שנים, היו פה חילופי מהלומות.

בהצעה מופיע גם להקדים את פקיעת הוראת השעה באופן מידי.

נכון, כי זה המודל שדיברנו עליו בפעם הקודמת. בעיניי, משפטית זה נכון יותר להקדים את פקיעת הוראת השעה. כמו שנאמר כאן, כל מודל שאתם יכולים - - -

תגידו מה שאתם רוצים, רק שזה יתקיים. מה אכפת לי?

בדיוק. שאתם יודעים ליישם והוא נכון בעיניכם.

אני אשמח להתייחס. יעל לינדנברג, אגף תקציבים, רכזת שיכון. אני רוצה להתייחס לנתונים המקצועיים לפני שמדברים על מודלים. נכון שכשעשו את ההארכה הקודמת היינו במצב של יותר חוסר ודאות מבחינת ענף הנדל"ן. לא ידענו מה יקרה למחירים, אנשים היו בחששות. עכשיו, מניתוח של החודשים האחרונים, לא רק שאנחנו רואים חזרה למצב הרגיל, אנחנו רואים ממש התאוששות משמעותית. אם לוקחים את הנתונים של אוגוסט, של ספטמבר – אלה החודשים הכי חזקים שהיו. אם אני משווה את אוגוסט לאוגוסט של 20 השנים האחרונות, כנ"ל ספטמבר, יש עליות מאוד מאוד משמעותיות בהיקף העסקאות.

אולי זה בגלל התיקון שעשיתם למשקיעים.

יכול להיות סיבות כאלה ואחרות, יש גידול בהיקף העסקאות. רואים גידול דרמטי גם באוגוסט, גם בספטמבר, זה הנתון האחרון שיש לנו. גידול דרמטי, כלומר, יש עלייה בהיקף העסקאות. התחלות בנייה – אני שמה בצד, אבל אם אני לוקחת פרופר עסקאות, רואים עלייה. עוד נתון שאנחנו צריכים להתייחס אליו - - -

לכן אגף התקציבים מתנגד לתיקון הזה.

רגע, אני רוצה לפרט כדי שתבינו את המצב של השוק היום לפני - - -

אבל התיקון הזה לא מתייחס - - -

אני רוצה להגיד משהו על המצב של השוק. אם סיימת, יעל, אני רוצה להגיד כמה מילים.

לא, לא, אני אוסיף רק עוד דגש אחד. היקף העסקאות הוא גדול בעיקר בעסקאות של יד שנייה. אנחנו רואים דווקא לא בתחום התחלות בנייה, של בנייה חדשה, אלא בעסקאות יד שנייה, גידול מאוד מאוד דרמטי.

הם אמרו את זה גם בפעם הקודמת. אמרו את זה גם בפעם הקודמת.

גם בניתוח שנעשה אצלנו בכלכלן הראשי, שסיווגו מי האוכלוסייה שמוגדרת כמשפרי דיור, רואים שזו אוכלוסייה בעלת ההכנסות הגבוהות יותר שפחות נפגעו במשבר הקורונה. כלומר, אם אנחנו מסתכלים על העולם של הקורונה והצורך האקוטי בשלב זה לעשות צעד כזה או אחר, אנחנו רואים שמבחינת הנתונים, מה שהנתונים מספרים לנו - - -

אמרת את זה. אמרתם את זה גם בפעם הקודמת. גם כשהכול היה בשפל אמרתם שיש גאות.

אני רוצה להצביע על משהו אחד, העולם הזה - - -

הבנתי. אנחנו לא חיים במשרדים שלכם. אנחנו חיים עם האנשים. אנחנו רואים איך אנשים שוברים את הראש כדי לנסות למכור דירה ולא מצליחים.

יש קושי במכירה.

אני רוצה להתייחס לסוגית - - -

את מדברת על השקעות?

את יודעת שהיה עוד סגר? תסתכלו על כל התמונה, אל תסתכלו על דבר אחד.

שאלוהים יעזור לנו שלא יהיה סגר שלישי.

אני רוצה להתחבר לאוכלוסיית האנשים. בעולם שבו אנחנו מדברים, שיש אוכלוסייה שמחזיקה במקביל בשתי דירות, זה פוגע בדיוק באוכלוסייה של רוכשי דירה ראשונה שמעוניינים להיכנס לשוק הזה, אבל עצם הדבר שיש אוכלוסייה אחרת שמחזיקה בשתי דירות, מונעת מהם. אנחנו יוצרים פה עיוות מלאכותי של הקטנת היצע.

אבל הם לא מחזיקים בשתי דירות, הם רוצים להחליף, זאת המטרה של הסעיף הזה.

הם לא יכולים למכור.

יש הבדל בין דירה שנייה ואילך, שלגביהם הכנסתם תיקון ועשיתם הקלה במס הרכישה, ושיפרתם כנראה כתוצאה מזה את מצב השוק, כמו שאת מספרת, ויופי, אבל אלה שמשחלפים הם במצב יותר גרוע, לכאורה, כלכלית מאלה שמשפרים וקונים דירה שנייה-שלישית ואילך.

משפרים – את מדברת על אותם משחלפים שבסוף את באמת - - -

יש לי הרגשה שאתם דואגים לעשירים ולא דואגים לעניים. זו ההרגשה שלי. עשיתם הטבות למשקיעים. עשיתם הטבות לכל דבר.

אתמול את הקבלנים הבאתם לפה.

אני ביקשתי הטבות לאלה שקונים דירה. אתם לא נתתם. אתם חוזרים על זה כל הזמן, אנחנו יודעים את המצב. אנחנו מבקשים בסך הכול חמישה חודשים. אנחנו מבקשים את ההטבה הזאת, שהמציאות היא שאנשים מתקשים במכירת דירה. הם לא משקיעים, הם אנשים פשוטים שיש להם דירה, הם רצו להחליף. אנחנו החלטנו אז כאן בחקיקה שאנחנו נותנים פרק זמן שהם יוכלו למכור את הדירה. אנחנו אומרים שפרק הזמן הזה הוא לא מספיק בתקופת הקורונה, צריך קצת להגדיל אותו, להתאים אותו למס שבח ולכל מה שנלווה. אתם מתנגדים לזה, בסדר, נצביע בניגוד לדעתכם. אין בעיה, אני אגייס 50 חברי כנסת.

כבוד היושב-ראש, אני כן אגיד - -

אמרת.

- - - על האנשים - - -

אתם דואגים לעשירים, אתם לא דואגים לעניים.

אני חושבת שמדובר כאן באוכלוסייה - - -

אל תחשבי.

- - ובדיוק בגלל זה התייחסתי – למי שמוגדר כאותו משפר דיור, משחלף, כלומר, שנמצא בתקופה שהוא מחזיק שתי דירות, מצבו הכלכלי לא הורע בתקופת הקורונה, מצבו הכלכלי הרבה יותר חזק - -

לא זה מה שאמרנו.

- - ודווקא האוכלוסייה של זוגות צעירים, אוכלוסייה של מי שרוצה לקנות דירה ראשונה, נפגעת מהדבר הזה. אם היינו משחררים להם יותר דירות, אולי המחירים היו יורדים - - -

זו הוראת שעה - - - אנחנו רק מקדימים אותה. אמרנו להם כל מודל שהם יציעו, אנחנו מוכנים - - -

אי אפשר לעשות את זה בניסוח אחר, שיהיה לתקופת הקורונה עד יוני 2021? תנסחו את זה איך שאתם רוצים, שזה יהיה עד יוני 2021.

אתמול הבאתם מס רכישה לקבלנים, אמרתם: בתקופה של הקורונה אנחנו מגדילים. מה אנחנו מבקשים? אותו דבר. למה שם – וזה מה שאומר היושב-ראש, אתם דואגים עוד פעם לעשירים. אנחנו רוצים לדאוג למסכנים, לאנשים האלה שרוצים להיפטר מהדירה הזאת, הם צריכים את הכסף הזה. תאמיני לי שהם צריכים.

אני אסביר - - -

לא, אל תסבירי.

מה מבקשים, שתעשו אותו דבר? אותו דבר, זה מה שביקשו.

הדיון בעניין הזה הסתיים, אני מביא את זה להצבעה. הסתיים. לא רוצה לשמוע יותר. מספיק, יש גבול לסיבולת שלי. אני יושב פה ומאשר בקשות שלכם לאנשים שיש להם יכולות כלכליות גדולות, ואתם מבקשים הטבות. אנחנו מאשרים. בסדר. תודה. מה עוד יש להם?

לא להאריך את הוראת השעה, ולתת תקופה עד יוני 2021. אם יש לכם ניסוח אחר, תביאו אותו. זה מה שאנחנו רוצים, לתקופת הקורונה.

אני מדברת מההיבט המקצועי. הצד של זה, שתכירו, שזה יוסדר דווקא לאותם זוגות צעירים שרוצים לקנות דירה ראשונה.

אנחנו רוצים לפגוע בהם. אנחנו רוצים לפגוע בהם. מה שיוצא בסוף מההסברים שלכם, שאנחנו רוצים לפגוע באנשים האלו, ואתם רוצים לעזור להם.

לא, ממש לא.

והפחתת מס הרכישה שביקשתם אתם לעשות לרוכשי דירה שנייה-שלישית-רביעית-חמישית-עשירית? זה לא פגע ברוכשים של דירה ראשונה?

זה לא פגע כי זה לא השפיע על ההיצע. אנחנו יוצרים פה עיוות רגולטורי, שבנקודת זמן מסוימת מקטין את ההיצע באופן מלאכותי.

שגית, אני מבקש להפסיק את הוויכוח הזה. בעברית כנראה יש מספיק מילים שאפשר להגיד אותן בלי שום חשבון. פה – זה לא בוועדה אחרת, פה – אנחנו מאשרים בקשות שלכם שעוזרות לאנשים שמצבם הכלכלי טוב. אנחנו מבקשים בסך הכול הארכה של העניין. אנחנו אישרנו פה את החוק הזה שביקשתם. אנחנו נחשוב עשר פעמים במה שאנחנו מאשרים לכם. אנחנו מתחננים כבר חודשים. אנחנו מבקשים להאריך את המועד. אנשים פונים אלינו, אנחנו מכירים את הציבור. לי אין דירה שנייה שהלכתי למכור, לקנות, אני לא בעניין הזה בכלל, אני מדבר עם האנשים. אנחנו הולכים לאשר את זה. תגידו שאתם רוצים ניסוח אחר, מודל אחר – בסדר. אל תסבירו לנו את מה שאתם מסבירים. הרופא אמר לי שאסור לי להתעצבן, אז אל תסבירו. הלאה, מה עוד? הסעיף הבא.

הסעיף הבא, סעיף 5, עוסק בדחייה או תוספת זמן להגשת הבקשות למענק לעידוד תעסוקה, דבר שעלה פה לא אחת, ונראה לי שאתם כן מסכימים אליו. נדמה לי שאפילו אמרתם באחת הישיבות לפרוטוקול שאתם מסכימים אליו.

אל תגידי בשמם שום דבר. אני אגיד לך למה. את לא מכירה את משרד האוצר. האמת היא שגם אני כבר לא מכיר אותם. הרי מה שקורה, הם אומרים פה – בהיגיון – כן, אנחנו נאשר. הם חוזרים למשרד, ובמשרד, באגף התקציבים, אומרים להם: אל תסכימו. אנחנו צריכים מגפני ומהוועדה משהו. נמכור לו את זה מתי שאנחנו נגיע למה שאנחנו צריכים. זו שפה אחרת, זו לא שפה שאת מכירה.

איציק דניאל, אגף התקציבים, משרד האוצר. לשם שינוי, אנחנו כן מסכימים לתיקון. אני רק אגיד - - -

כל מה שאמרתי הלך לאיבוד.

ימות משיח. ימות משיח.

איציק, איפה ההסתייגות שלך?

אני רק אחדד מה התיקון שאנחנו עושים. אחת, אנחנו מאפשרים להגיש על כל המועדים וכל המסלולים עד סוף השנה, עד סוף דצמבר 2020. זה תיקון אחד. תיקון שני, כל הבקשות שהוגשו ונדחו בעקבות זה שהן לא הוגשו בזמן, אנחנו נכיר בהן ונאפשר להם לקבל את המענק עבור אותם מועדים.

כמה בקשות כאלה יש, שהוגשו שלא במועד?

כמה מאות בודדות. אבל אנחנו כן מקבלים פניות, כמו שאנחנו יודעים שגם הוועדה קיבלה לגבי זה שמבקשים להאריך את מועד הבקשה. נענינו לבקשה הזאת. זה התיקון שאנחנו מסכימים לו כאן.

7 זה גם העניין של שחלוף דירה, שדיברנו עליו. סעיף 8 מתייחס להגדלת שיעור המקדמה - - -

מה זה סעיף 7?

זה גם על מס רכישה. אלו המועדים שלא נספרו בגלל הקורונה, הארכנו את זה בזמנו - - -

לזה הם מסכימים?

זה יחד עם הקודם. אני לא חושבת שהם מבחינים ביניהם. פה אתה יכול לראות שזה עד יוני 2021, כמו שאתם מציעים.

כשאת חוזרת למשרד, תגידי אם לא יאשרו את מס רכישה, אני מרגיש בזה פגיעה אישית. אני העברתי את החוק – היה פה ויכוח בין החברים. אתם ביקשתם ממני. אני העברתי את החוק. העברתי על פי בקשה שלכם. היה ויכוח בוועדה, וזה לא היה פשוט לעשות את זה. עכשיו, בתקופה הקשה הזאת, אנחנו כולנו מבקשים את ההארכה, אז אתם מתחילים לתת לנו הסברים מלומדים, כאילו אנחנו נמצאים באוניברסיטת אוקספורד. אנחנו נמצאים ברחוב. אנחנו נמצאים עם האנשים. אנחנו יודעים כמה האנשים מתקשים, אנשים פונים אלינו. אני אראה לך ערימת מכתבים, אני אגיד לך טלפונים שאני מקבל. באמת. את לא יכולה לתאר לעצמך כמה זה חיוני. אני מרגיש בזה פגיעה אישית, ואני אלמד מזה לקח, לא להיות טוב אתכם. ללכת אתכם כמו שאתם יודעים ללכת אתנו. תגידי את זה לאנשים שלך.

הם לא רוצים - - - 24 עכשיו? בסדר. ב-1 במאי שלא – בסדר.

לא, אין בסדר.

אני נפגע גם כן, כי אני הייתי מהמובילים של ההתנגדויות.

נכון. נכון. נכון. אני דיברתי בשמך.

והסכמתי בסוף, אחרי ששכנעת אותי, ל-18 חודשים, שכעבור חמש שנים זה יהפוך ל-24. שניהם יחד, כי זה יצר בלבול ברשות המיסים, נכון, גיא? זה היה שנה, ההוא היה 18 חודש. הסכמתי ששניהם יהיו 18 חודשים, שאחרי חמש שנים זה יהפוך ל-24. זה מה שהסכמתי, תעיד היועצת המשפטית, יעיד היושב-ראש. אתם לא רוצים עכשיו להקדים בחמישה חודשים, בסדר. לא צריך. ב-1 במאי שלא תעזו לבוא ולהגיד שאתם רוצים להשאיר את זה ב-18 חודש, כי צריך יהיה לבטל את מה שעשינו לפני חמש שנים. בסדר.

אנחנו לא נסכים לדבר הזה בשום פנים. אני אומר שאני רואה בזה גם פגיעה אישית. אני גם דיברתי עם מיקי, ודיברתי עם חברים אחרים, אמרתי שנתקדם עם העניין. יש היגיון בדבר הזה. אם אתם לא הולכים אתנו בהיגיון, אלא הולכים אתנו בכוח, אין בעיה. לא תהיה כדאית לכם ההתנגדות הזאת. ואני אביא את זה להצבעה. אני אגייס 50 חברי כנסת, בניגוד לעמדת הממשלה. רוצים? בסדר. שגית, הלאה.

סעיף 8 זה תיקון למענק מס הכנסה שלילי. הוועדה ביקשה בזמנו להעלות את המקדמה מ-25% ל-50%. למעשה, חבר הכנסת אופיר כץ, עכשיו אנחנו מגיעים לכל התיקונים שאז הוצאנו החוצה מתיקוני המענקים ואמרנו שנרכז בהצעה אחת. פספסת את הדיון על מס הרכישה, באת בדיוק אחרי. אחד התיקונים היה להגדיל את המקדמה ל-50%. אתה רוצה להתייחס, גיא?

כן. אלו נושאים שעלו בדיון. אישרנו את התיקון הזה בוועדה. הוועדה אישרה אותו לפני חודשיים או חודש, אחרי החגים. אני חושב שבסביבות החגים. והדברים האלה עלו – גם הגדלת המקדמה וגם רטרו לינואר. הדיון הזה מוצה, בסוף הוחלט על תיקון אחר שנכנס, עם קרוב, בניגוד לעמדתנו.

נכון. זה בדיוק מה שאמרתי. לצד התיקון שהוכנס ולצד החקיקה, חברי הוועדה סיכמו שתהיה שורה של תיקונים נוספים שהם ינסו להעביר בהצעת חוק פרטית. אנחנו עכשיו נמצאים בשורת התיקונים האלה. הגדלת המקדמה ל-50% והקדמת התקופה לינואר הם תיקונים שהוועדה ביקשה אותם, הם לא התקבלו באותה עת כי היה לחץ להעביר מהר את ההצעה על מנת שאנשים יוכלו לקבל לפני החג את המענקים. הוועדה לא רצתה להשתהות עם זה, היא לא רצתה להתעכב עם החקיקה, ולכן סוכם שהתיקונים האלה ייכנסו בנפרד.

(היו"ר ינון אזולאי, 12:20)

אני חייב להגיד בכנות שלהבדיל מתיקונים אחרים שמופיעים בנוסח שלכם, אנחנו הופתענו. למרות מה שאת אומרת, אנחנו חשבנו שזה נושא סגור, יש לו גם עלויות, ומבחינתנו אנחנו מתנגדים לזה. יש לו גם עלויות תקציביות מעבר להתנגדות המקצועית. זה אומר לפתוח את חוק היסוד.

אוקיי. סעיף 9 הוא הסעיף שעוסק בעבודה המועדפת של חבר הכנסת קושניר. עמ' 4 למעלה. אתה רוצה להסביר אותו?

כן. חשוב להבין שאנחנו נמצאים בתקופה שהרבה עבודות שמוגדרות כעבודה מועדפת לא קיימות היום. לכן החיילים שאמורים לצבור ותק למענק נופלים בין הכיסאות. העלינו את הנושא הזה כאן בוועדה לפני כחודשיים, אם אני לא טועה, באותו מעמד.

באותו מעמד, אותה הצעה.

כן. אני רואה שמדובר בתקופה של שנתיים, וזה מאוד מאוד יפה, מה-1 בינואר 2019 עד דצמבר 2020, ותקופת הוותק המותרת שבמהלכה אפשר לצבור את הוותק למענק עבודה מועדפת הוארך משנתיים לשלוש. זה מבורך. אני רוצה להגיד לשגית תודה על שעבדה על זה קשה. אני מבין שמשרד האוצר תומך בתיקון הזה. תודה רבה גם לכם, אלא אם כן תפתיעו אותי ותגידו שאתם לא תומכים.

אני אגיד שאנחנו תומכים, וכמו שחבר הכנסת ציין, זה התיקון שמוצע. עשינו בדיקה בזמנו לגבי התהליך הזה, ויש תנאי נוסף בשביל להיות זכאי למענק עבודה מועדפת, זה לעבוד בשנה הראשונה של העבודה המועדפת. על אף שיש שנתיים למצות את הזכאות, החייל חייב לעבוד בשנה הראשונה ולכן הוספנו פה תיקון משפטי שנעביר לייעוץ המשפטי של הוועדה, שמאפשר להאריך את משך הזמן שניתן לעמוד גם בתנאי הזה, וזה מצטרף לתיקון שהצעתם.

אתם מסכימים לזה. בסדר גמור. יש לך תיקון בסעיף 10, אם אתה רוצה להתייחס אליו, לבנק החברתי.

לא, אם זה מקובל עליהם, אני חושב שזה - - -

תיכף נגלה. אנחנו מגלים סעיף-סעיף מה מקובל עליהם ומה לא מקובל עליהם.

(היו"ר משה גפני, 12:22)

שגית, באיזה סעיף אנחנו?

סעיף 10, הנושא של הבנק החברתי.

אני יכול לחזור למס רכישה?

כן, כן, אני רוצה לחזור לזה, הרב גפני, להתייחס. אפשר להתייחס לנושא של מס רכישה?

רק רגע. שר האוצר אומר: אנחנו נאריך את המועד עד יוני, אבל לא ניגע בהוראת השעה בגלל שיכול להיות שביוני אני ארצה להאריך את זה פעם נוספת. בכל תקופת הקורונה אנחנו לא ניגע בעניין הזה ואנחנו נאריך את המועד עד יוני 2021. את איתי? אני חושב שזה דבר נכון. בבקשה, שלמה. מיקי, אתה שמעת את מה שאמרתי?

אני מתנצל, לא שמעתי.

אמרתי שהשר מסכים להאריך את הנושא של מס רכישה עד יוני. הוא מבקש שלא ניגע בהוראת השעה, להאריך את המועד.

זה לא מבטל?

לא, זה שונה. אלו שני תיקונים שונים.

אני שואל אם הוראת השעה נכנסת, התיקון למה?

זה תיקון אחר.

זה קצת מוזר.

אתה מבטל מה שעשינו לפני חמש שנים. אם היית אומר אני מסתפק עד - - -

לא, לא, מיקי, הוא אומר שאם הקורונה, חס וחלילה, לא תסתיים, הוא רוצה אז להאריך את זה פעם נוספת.

אבל אני לא צריך אותו. אז יהיו לי 24 חודשים. גברתי היועצת המשפטית, תהיי איתי רגע.

הם טוענים שלא הבנת נכון. אז תגידו. בואו ננסה להבין.

אז תגידו מה הבנתם.

ב-1 במאי אני לא צריך אותם. ב-1 במאי אני לא צריך אותם.

בדיוק. זה לא כל כך מובן.

אתה צריך, מיקי, אתה צריך ועוד איך אתה צריך.

לא, כי זה הופך ל-24.

אבל הוספנו פה הרבה מעבר ל-24.

נכון, אני מדבר על שני הנושאים האלה.

הוספנו פה הרבה מעבר ל-24, זה אפילו 30 ויותר.

מה אתם אומרים?

אני אחדד את ההצעה כי לדעתי היא הובנה לא נכון, אולי צריך לעשות חידוד נוסף. ההצעה מדברת על הארכה נקודתית לתקופת הקורונה, ובמקביל - - -

עד יוני 2021.

ובמקביל להאריך את תוקפה של הוראת השעה הקיימת היום. את הוראת השעה הקיימת, שאנחנו מדברים עליה במאי 2021 – להאריך את התקופה - - -

לבטל את מה שהגיעו במאי, שזה יהיה ל-24 חודשים. מה פתאום?

חמש שנים אני מחכה. חמש שנים.

לא הבנתי. שגית, מה האמירה הזאת?

לא יודעת.

אבל מאריכים את זה עד יוני, אז מה הפירוש לא מאריכים - - -

אתה נותן להם מתנה יותר גדולה.

מה זאת אומרת? אבל זה נאמר לי. שמעת, אופיר?

זה לא מה שנאמר לך.

זה לא מה שנאמר. אני מציע – אנחנו כבר בפחות עצבים מקודם בגלל שבכל אופן מתחילים לדבר.

הוויכוח הוא רק על החלק השני. לפי שיטתכם, הוראת השעה במאי תפקע, השר ירצה משהו אחר, הוועדה תדון, ותהיה הארכה לתקופת הקורונה, שאני מבינה שעל זה כולם מסכימים. לפי שיטתם, הם רוצים שכבר עכשיו אתם תאריכו את הוראת השעה מראש.

לא, לא, לא, לא, לא. לא נאמר לנו.

אתם מבקשים מאתנו לבטל - - -

מיקי, לא נאמר לי, אני לא הבאתי הצעה כזאת.

אני רק אומרת, על זה אנחנו מדברים.

אז אנחנו מזכירים, הם מבקשים שנבטל את מה שהסכמנו לפני חמש שנים.

הם מבקשים, לא השר.

אני אגיד שזה מלשכת השר, ויכול להיות שזה לא הובן נכון בשיחת הטלפון.

אולי אתם לא הבנתם?

יכול להיות. אפשר לעשות שיחה - - -

אז תבדקו.

אדוני יושב-הראש, יש לי דבר חשוב. מי שקנה את הדירה בין ינואר למרץ 2020, כשהשנה וחצי שלו מסתיימות בין יולי לספטמבר 2021, לא הארכנו לו כלום. הוא לא קיבל שום הארכה למרות שכל השנה וחצי האלה ממרץ ועד יוני אנחנו כאן - - -

מה באמת אנחנו עושים עם הדבר הזה?

לכן אנחנו צריכים לומר - - -

אני הערתי את זה גם בהארכה הקודמת שעשינו.

את זוכרת את הנוסח המקורי, שהתקופה הזאת לא באה בחשבון?

כן, שהתקופה לא תבוא בחשבון. זו הערה שהערנו בפעם הקודמת. רשות המיסים לא הסכימה ולכן - - -

אבל לא נשאר פה. שגית, לא נשאר פה כלום, אלו רק רוכשים שרכשו בשלושת החודשים הראשונים של השנה, זה הכול.

לא נשאר הרבה, אתה צודק. אני מסכימה אתך, נכון.

רשות המיסים, משרד האוצר.

אתה צודק. שלמה, אתה צודק.

גבירותיי ורבותיי, מירי, אומר חבר הכנסת שלמה קרעי כבר לא נשאר הרבה זמן, שלא לקחת את התקופה הזאת בחשבון החודשים. אתם תסכימו לזה עכשיו?

ממילא משלמים, למה לא לתת? ממילא ישלמו אחר כך, למה לא לתת להם קצת אוויר?

יש היגיון רב במה שהוא אומר. מה אתם אומרים, מירי?

התשובה היא אותה תשובה. הארכת המועדים שנתנו בפעם הקודמת, מבחינתנו הנושא מיצה את עצמו, גם ממה שאנחנו רואים בהתנהלות. נתנו הארכה איפה שנראה לנו שהיה צריך. כרגע בסך הכול ניתן - - -

מירי, יותר בקול. כרגע בסך הכול?

ממה שאנחנו רואים בשוק הנדל"ן אנשים קונים ומוכרים דירות. ההסדר הקיים מאפשר לאנשים לעשות את חילופי הדירות בלוחות הזמנים האלה, ולכן התשובה שניתנה קודם זו אותה התשובה.

אתם לא מסכימים לזה?

אבל עכשיו אנחנו מאריכים עד יוני. אנחנו מאריכים עכשיו עד יוני 2021.

זו כבר גישה שלישית כאן.

היא אומרת אנחנו לא מסכימים לכלום.

אנחנו הבנו - - - להארכת דיון.

אנחנו אחרי זה, יש הארכה. יש לנו עכשיו דיון רק על מה הניסוח. אם הניסוח, כמו שיעל אומרת, אנחנו לא נביא את זה. אני לא שמעתי את זה גם. אני מציע שתבררי את העניין. אנחנו מקבלים את הנושא של ההארכה. אנחנו לא מקבלים את הנושא הזה של קבלת החלטה עכשיו, יש תהליך. אבל מעלה חבר הכנסת שלמה קרעי דבר נוסף. אנחנו לא מתווכחים עכשיו על העניין הזה, יש הארכה. חבר הכנסת שלמה קרעי מציע את ההצעה הזאת, זה גם לא הרבה, ויש היגיון במה שהוא אומר. אני מבקש שתבדקו את זה גם בלשכת השר. אתם תצטרכו בלאו הכי לדבר בלשכת השר לגבי הנושא עצמו, אבל להעלות גם את העניין הזה.

כי לכולם נתנו את ההארכה הזאת. כל אלה שקנו לפני ינואר 2020 - - -

בסדר, אמרת את זה גם בדיון הקודם. יש בדברים של היגיון.

אדוני היושב-ראש, אתה הלכת איתי יד ביד עם החוק מההתחלה. העברנו את חלקו, ואם כבר עושים את ההשלמה כמעט ל-90%, צריך גם את אותם אלו שאנחנו - - -

מסכים. טוב. טוב. אני מבקש שתבדקו בלשכת השר גם את הבקשה הזאת של שלמה קרעי, שכולנו מצטרפים אליה. הלאה, שגית.

סעיף 10 הוא תיקון לבקשת חבר הכנסת שלמה קרעי, לאפשר גם לבנק החברתי לתת הלוואות בתקופה הזו.

לא חשבו פעם שבנק יכול להיות מוסד ללא כוונת רווח. לכן טכנית בהגדרה הוא לא יכול לשמש כמוסד כספי וליהנות מהמהות שלו כמלכ"ר, כמוסד ללא כוונת רווח. כל התיקון פה הוא שמוסד ללא כוונת רווח, מלכ"ר, יוכל להיות גם מוסד כספי. זה קורה – יש לנו את הבנק החברתי "עוגן".

לא הבנתי. מה זה הארכת מועדים?

זו אחת ההערות שעלו גם - - -

זה לא קשור להארכת מועדים.

אבל זו הערה שדיברנו עליה אז.

זו הערה שדובר עליה בנושא של הדיונים על המענקים.

אני לא מתנגד לזה, אבל זה לא הארכת מועד.

אני הכנסתי לכאן את כל – ביקשתם את - - -

בסדר גמור, מצוין.

זה סעיף נוסף שנכנס.

בסדר גמור. מה עמדתכם?

זו פעם ראשונה שאני רואה את הסעיף הזה.

אתה צריך להיות פה יותר.

נכון. הנוסח שהועבר על ידי הייעוץ המשפטי לא כלל את זה במקור.

הם שלחו לך את זה הבוקר.

זה נועד להגדיר את ההגדרה של מלכ"ר, ככה זה נראה. יש לזה השלכות. בוודאות יש לזה השלכות.

אני מבקש שתיתנו תשובה.

בסדר, נשיב.

אתה יודע שהבנקים החברתיים האלה נותנים לכל העצמאיים והשכירים שהבנקים הרגילים לא נותנים להם? לכן אנחנו רוצים להקל עליהם את הבירוקרטיה. תודה, שגית.

אין בעד מה. אייל, תזכיר לי את הסעיף הזה.

הרב גפני, יש את הנושא של מס הכנסה שלילי.

בסדר, תעלה את זה.

אייל יסביר את הסעיף הזה.

אני אבקש בינתיים משהו אחר. ינון, אתה רוצה להעלות את הנושא שלך? החוק שלנו.

יש שני נושאים. הראשון – הגשנו הצעת חוק של דחיית תשלומים או פריסת תשלומים לאנשים שחייבים במס הכנסה. שיפרסו להם תשלומים, בתקופת הקורונה לכולם קשה. לפרוס להם את התשלומים. דיברנו בחוק על 60 תשלומים לכל חוב שיש להם. אנשים נורמטיביים, אני לא מדבר על אנשים שיש להם חוב גדול שם. ביקשנו לפרוס את החובות שלהם ל-60 תשלומים. יש הצעת חוק של הרב גפני ושלי שמונחת, מיקי לוי חתום עליה. אגב, אני טוען שבכלל את כל הקנסות, לאו דווקא שלכם, צריך לדחות. לא יכול להיות שבתקופה שאדם היה בבידוד או אדם שחלה בקורונה – אני מכיר אנשים כאלה. לאו דווקא ברשות המיסים, אבל החוק שלנו נוגע לרשות המיסים.

- - - נחזור על דברים שאמרנו, זה עלה בדיונים - - -

שכל מי שפונה אליכם אתם בדרך כלל נותנים.

נכון, לא היינו רוצים - - -

את כל החוק הזה לא הייתם רוצים.

מה זה לא היינו רוצים? אנחנו חושבים שאין בעיה.

מה שהם אומרים, הם לא רוצים מלכתחילה שזה יהיה העיקרון הקבוע. כשהם מזהים שיש מצב בעייתי הם כן נעתרים לזה כי יש להם שיקול דעת.

אנחנו מדברים רק על התקופה הזאת. לא ביקשתי לכל הזמן, ביקשתי לתקופה כזאת. אפילו אנשים - - -

רק לתקופת הקורונה.

דברים שאין לנו בדין – באנו לוועדה והסדרנו. כשרצינו מרצוננו, גם כשהיו - - - פחות נוחות. אבל כשיש סמכויות בדין כבר היום וכשאנחנו אומרים לכם שאנחנו יודעים להתנהל – כשלא ידענו להתנהל - - -

אבל אתם משתמשים בהם בשיקול דעת צר, אתם משתמשים בהם בשיקול דעת רחב, כל מי שיפנה אליכם יקבל פריסה? זו השאלה.

אנחנו מרצון טוב. כמו שאמרתי, לא - - -

לא הלכתי לישון בלילה וקמתי עם החוק הזה. בדרך כלל החוקים שאנחנו מביאים מגיעים מתלונות של ציבור. אם היית בא אליי עם נתון ואומר לי: הגיעו בשנת 2020 1,000 פניות, מתוכן אישרנו 900 פניות, הייתי מקפיא את החוק הזה. תבוא עם שנתיים-שלוש מה עשית. תבוא עם נתון אחר. לי אין את הנתון שיש לך. לי יש את הנתון שאנשים רק מתלוננים. אנשים לא מתקשרים לומר מילה טובה על רשות המיסים, כי אם הייתה לו מילה טובה, הוא לא היה מתקשר אליי, זה ברור לנו. מצד שני, אם אתה אומר לי: בשלוש השנים האחרונות, בשנת 2018, 2019, 2020, כך וכך פניות, כך וכך באחוזים נענינו לבקשות בחיוב, אני אומר הבאת נתונים, אני יכול להגיד שהחוק הזה אולי מיותר. אבל אתם אומרים לי שאתם בדרך כלל בסדר ואתם בדרך כלל בסדר, ואני בדרך כלל מקבל פניות שהן לא טובות, שיש להן בעיה עם רשות המיסים, ולכן החוק הזה נועד. יש לך נתונים?

לא, אני לא ידעתי בכלל שההצעה הזאת עולה, ודאי שאין לי נתונים. - - -

זו הצעה שעלתה - - - אתה מכיר אותה. ברור שאין - - -

את המילים רצון טוב אני כבר יודע בעל פה.

אני מחדד שוב את ההבדל, שיש לנו - - -

הבנתי, אל תחזור. אני יכול כבר לדקלם את הנאומים שלך. אומר חבר הכנסת אזולאי – אני גם חתום על החוק הזה, הוא החתים אותי. אומר ינון: אני מבקש לדעת מהם המקרים שבהם אתם נותנים את הפריסה הזאת ומהם המקרים שאתם לא נותנים. בזה זה תלוי. אנחנו לא רוצים לעשות חקיקה סתם ולפגוע ברצון הטוב שלכם, אבל על מה אנחנו מדברים? על אילו סדרי גודל אנחנו מדברים? רק על תקופת הקורונה. כן, מירי.

אני רוצה להסביר את זה. לגבי דחיות שאנחנו נותנים יש שני סוגים של דחיות. יש סוג אחד של דחיות שניתנות תמיד, גם במצבי חירום וגם במצבים רגילים בהתאם לנסיבות הפרטניות של המקרים שמובאים אלינו. לגבי הפניות הפרטניות אנחנו מוציאים הנחיות גורפות, שחלקן הגדול גם מפורסם לציבור ולוקחים בחשבון מצבים שונים שבהם המשק נמצא – אם זו תקופת קורונה, אם אלו מצבי חירום, ובהתאם למצב הפרטני של כל אחד מהעסקים. כי יכול להיות, גם בתקופת הקורונה – ואנחנו רואים את זה – שיש עסקים שנפגעו אנושות, מצד שני, יש עסקים שמשגשגים. לכן בבדיקות הפרטניות מתייחסים גם לסיטואציה במשק וגם למצב הספציפי של כל אחד מהעסקים. זה סוג אחד של דברים שאנחנו מתייחסים אליהם ונותנים מענה בצורה קונקרטית.

מעבר לזה, באירועים מיוחדים – זה היה גם בקורונה במידה מסוימת, וקרה גם לא פעם במהלך של אירועי מלחמה, של מבצעים שונים – אנחנו מקבלים החלטות גורפות, או כלל ארציות או לאזורים מסוימים לפי הנסיבות, ומודיעים לגבי האזורים או התקופות האלה בצורה גורפת – מקבלים החלטה כללית, כמו אורכות להגשת דוחות, כמו אורכות לתשלומים. כמו החלטה שמי שיאחר בתקופות מסוימות, נוותר על עיצומים או קנסות, או כמו לדוגמה החלטות גורפות על הסדרי תשלומים יותר נוחים. הדברים האלה נעשים בהתאם למצב ולסיטואציה ולאפשרות שלנו לנהל את הסיכון הגבייתי ולהבטיח שמי שיכול לשלם ישלם, ומי שלא, יקבל את זה בלי הרבה חיכוך בין הציבור לרשות המיסים.

גם בתקופה של הקורונה – ואתם מכירים את זה – בתקופת הסגר הראשון, למיטב זיכרוני, נתנו אורכה לדיווחי מע"מ ותשלומי מע"מ לעסקים הקטנים. חלקם השתמשו בה, חלקם לא. חשבנו שזה נכון. בהמשך, בהתאם לצורך, כפי שתיארתי בחלק הראשון של הדברים, נתנו אורכות למי שצריך. ממה שאנחנו רואים, אני אומרת שוב, הדברים האלה נעשים בצורה מסודרת ונכונה. המשרדים שלנו עובדים קשה מאוד כדי לטפל בפניות, ואנחנו תגברנו את כל הנושא של קבלת קהל ומתן שירותים בהקשר הזה. לכן אנחנו חושבים שהאחריות התקציבית והאחריות המקצועית, גם שלכם פה וגם שלנו, היא להשאיר את הדברים כמו שכאן. אני חושבת שרשות המיסים ומנהלי רשות המיסים לדורותיהם – גם המנהל הנוכחי וגם הקודמים – הראו בעניין הזה הרבה מאוד אחריות, ובאותם מצבים שבהם חשבנו שנכון לתת הקלות גורפות, זה ניתן בצורה גורפת עם שקיפות לציבור, וידענו לעשות את זה בצורה נכונה. כל חקיקה כזו יכולה להערכתנו להביא לסיכון תקציבי משמעותי מאוד, ולכן - - -

ביקשתי נתון. ביקשתי נתון ולא קיבלתי. אני מבקש לדעת נתון – בשלוש השנים האחרונות מה הוגש, מה קיבלתם, למה נעניתם בחיוב, למה נעניתם בשלילה. יכול להיות שאת צודקת, אני לא אומר שלא. תביאו נתון מסודר.

אבל אנחנו מדברים בחוק רק על תקופת הקורונה, זה תיקון.

את רוח הדברים.

מיקי, אתה גם חתום על החוק הזה. נתייעץ בינינו, נראה מה עושים. אייל, לגבי הנושא של סעיף 11.

חוק הסיוע הכלכלי שהוועדה והכנסת אישרו ביולי הייתה גם הוראת שעה שאפשרה לנישומים להגיש בקשה להחזר מקדמות לגבי מקדמות לחודשים ינואר ופברואר. אפשר היה להגיש את הבקשה פעם אחת, עד ה-29 בספטמבר. הוועדה ביקשה כאן אפשרות נוספת של החזר מקדמות לגבי נובמבר ודצמבר. הסעיף שלפניכם הוא סעיף זהה להוראה שהייתה מיולי ביחס לנובמבר-דצמבר עם אפשרות להגיש את הבקשה עד סוף פברואר 2021.

בבקשה.

בישיבה הקודמת הצגתי את הנתון במסגרת התיקון. בעקבות החקיקה הזאת הוגשו מאות בקשות להחזר מקדמות ששולמו. לא היו סכומי עתק. הצורך במהלך עצמו היה כתוצאה מכך שבינואר-פברואר, כשעסקים שילמו מקדמות, אף אחד מאתנו לא דמיין שהקורונה תגיע. לכן אפשרנו מהלך שהוא חד פעמי כדי להימנע ממצב שבו עסקים כדי לקבל את המס שהם שילמו ביתר – כדי להימנע ממצב שבו הם יצטרכו לחכות לפעמים שנה וחצי בין המועד שבו שולמה המקדמה ביתר לבין המועד שבו הם יקבלו את ההחזר, אנחנו אפשרנו באופן חד פעמי להחזיר את המקדמות. נתנו תקופה, למיטב זיכרוני, של חודשיים שבה מי שפנה יכול היה לפנות ולבקש, ואנחנו החזרנו את המקדמות.

צריך לזכור שכשתסתיים השנה הזאת, מספר חודשים לאחר סיומה אנחנו נפתח את המערכת שבה ניתן יהיה להגיש את הדוחות השנתיים ולקבל חזרה מה ששולם ביתר עם הדוח השנתי. אני מניחה שמי ששילם מס ביתר לשנה הזאת יוכל לקבל ממילא את הכספים האלו. גם מבחינת ההיענות של העסקים והצורך, זה היה נראה מהלך שהוא פחות שימושי ונדרש עבור העסקים, ולכן נראה לנו לא נכון להאריך את זה. דבר נוסף שחשוב לציין זה שהחל מחודש מרץ, ברגע שהתחילה הקורונה, לעסקים הייתה ויש את האפשרות להקטין את המקדמות. הם יכולים להקטין את המקדמות, הם יכולים לאפס אותן, לכן ממילא הערכה שלנו היא שהחל ממרץ מי שחשב שהוא נפגע כתוצאה מהקורונה הוריד ממילא את תשלום המקדמות. לכן נראה לנו שהצורך בעניין הזה הוא מאוד מאוד קטן.

אבל המטרה של זה היא גם עתידית. הקורונה תימשך ככל הנראה, כפי שנראה כרגע.

אין שום בעיה. צריך לזכור שהמקדמות השונות לא - - -

אבל אדם יכול להקטין את המקדמות שלו באופן עצמאי בלי שום בעיה.

מי שרוצה להקטין את המקדמות יכול לעשות את זה השנה הזאת ובוודאי בשנה הבאה.

אז למה עלתה בקשה מהעסקים להחזיר מקדמות?

בינואר-פברואר אנשים עדיין שילמו, עסקים עדיין שילמו מקדמות לפי מה שהם ידעו או חשבו שיקרה השנה הזאת על סמך שנים קודמות, על סמך הנתונים שהם ראו לנגד עיניהם בינואר ובפברואר. החל מחודש מרץ, ברגע שהיה ברור שהמשק הולך למצב - - - העסקים ממילא הפחיתו את המקדמות שלהם. ראינו את זה, הפחתה משמעותית מאוד במקדמות של חלק מהעסקים. יש עסקים שממשיכים לשלם, וימשיכו, ואנחנו רואים גם את הגידול במחזורים, אבל הרבה מאוד עסקים הקטינו את המקדמות, וזה בסדר, יש להם את הסמכות, הם יכולים בעצמם והם יכולים לפנות אלינו. לכן הצורך ממילא הולך ופוחת. בשנה הבאה, מן הסתם - - -

מירי, בסדר. תיכף נראה מה אנחנו עושים עם זה. רועי כהן, נשיא לה"ב, אתה הקשבת לדיון הזה שאנחנו מדברים, ובעיקר לסעיף הזה של החזר המקדמות. אתם ביקשתם, העסקים ביקשו. אומרת מירי סביון: אין צורך בעניין הזה. בבקשה.

קודם כל, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחזק את ידיך בהצעת החוק הזאת. זו הצעת חוק נכונה שמבטאת את מה שהשטח והמציאות בשטח צריכים, איזושהי חמלה ועזרה בעת שאנחנו מגדירים כמצב חירום. אבל אני רוצה להתייחס לדברים של מירי סביון. נוח להם, לרשות המיסים, שאנחנו באים כמו עניים בפתח בכל בפעם מחדש כדי לבקש הארכת מועדים. אני עד השעות הקטנות של הלילה התחננתי בפני שר האוצר לשעבר, משה כחלון, כדי לדחות את אותם דיווחי מע"מ שהיו אמורים להיות בחודש מאי. אחרי זה דחו את זה ל-24 ביוני, אחרי זה היינו צריכים לבקש עוד דחייה. כל דבר עלה לנו בכך שהיינו צריכים להפעיל לחצים. למה? מבינים שאנשים היו בעת משבר, לא היה להם כסף, העסק שלהם היה סגור, בוודאי שלא הייתה להם יכולת לעמוד באותם תשלומי מע"מ כי הם עדיין לא קיבלו אפילו מענקים. הכסף הזה שימש למחזור עבורם. עד ששכנענו את שר האוצר לשעבר להביא למהלך היינו צריכים לעבור ויה דולורוזה. ערן יעקב מתנגד, ומה אתה עושה, ולמה אתה עושה? אתה רק פוגע בעסקים. כל מיני מניירות, בדיוק כמו שעכשיו אומרים לך, שזה בכלל לא עוזר לעסקים.

אז זה כן עוזר לעסקים, וזה כן סייע, ובצורה כזאת או אחרת זה כן נתן להם את האפשרות בעת המשבר בכסף הזה בינתיים להשתמש כמחזור עד שהמדינה תיתן להם את אותם מענקים. הרי אנחנו מבינים שאם חס וחלילה יהיה פה עוד אירוע כזה או אחר, שוב פעם אנחנו ניכנס לאירוע הזה בלי דמי אבטלה לעצמאיים ובלי קרן פיצויים. למה? את זה כבר נשאל בשאלה אחת. לכן אנחנו דורשים את הדבר הזה, ואנחנו תומכים בחקיקה הזאת, ואנחנו רוצים את זה שתהיה לה סמכות לדחות את המועדים של - - - מקדמות ומע"מ כדי שאנשים יוכלו לקבל עזרה בזמן אמת. תודה רבה.

תודה. תודה רבה.

סעיף 11 זה לא מע"מ, הרב גפני, נכון? סעיף 11 כאן זה לא מע"מ, זה מקדמות מס הכנסה.

כן.

כי הוא דיבר על מע"מ.

אנחנו מדברים על מקדמות מס הכנסה.

כן. הוא דיבר על דחיית תשלומי מע"מ, אם הבנתי נכון.

זה משהו אחר לגמרי.

בדיוק, זה משהו אחר.

מירי, מה לגבי המקדמות של ינואר-פברואר? דיברנו אז שההחזר היה מאוד מאוד נמוך. החזרתם מאז?

מי שביקש, אנחנו החזרנו. אמרתי, הייתה תקופה של כחודשיים לבקש את החזר המקדמות, ומי שביקש, אנחנו החזרנו.

ומי שעכשיו רוצה לבקש החזר מקדמות?

למהלך הזה היה תוקף מוגבל, לתקופה מוגבלת, זה מה שאמרנו קודם.

אם אני לא טועה, העלינו את זה אז שאתם כן תאפשרו עוד פעם את הפתיחה.

לא, אני חושבת שגם בפעם הקודמת, אחד הדברים שאמרנו, שמדובר פה במהלך שכנראה לא היה לו ביקוש גדול על ידי העסקים.

אמרתם את זה, נכון, אבל אמרנו לאחר מכן שאנשים התעוררו ופתאום כן רוצים.

אני לא יודעת כמה, יכול להיות שיש שני אנשים ששכחו. אני לא יודעת על איזה היקפים מדובר. אלינו - - -

כי אז הקצינו לפי ההערכות שלכם 3 מיליארד שקל החזר מקדמות, והנתון של כמה בוצע מתוכו היה 1% אולי.

כרגע אין לי את הסכומים. אני זוכרת כמה במיליונים, אבל אין לי כאן את הנתון, אני לא זוכרת. הצגתי אותו בישיבה הקודמת. מה שאנחנו אומרים זה שכרגע המהלך הזה, במבחן התוצאה, הציבור לא השתמש בו. כנראה הוא מהלך פחות אפקטיבי מבחינת מה שהציבור מעוניין בו. הדבר הנוסף שאני אומרת הוא שממילא ככל שאנחנו מתקרבים לסוף השנה צריך לזכור שברגע שתסתיים השנה אנשים יוכלו להגיש את הדוחות השנתיים ולקבל את ההחזרים האלה ממילא. אז נראה לי שזה תיקון שפחות תורם לפתרון איזושהי בעיה ככל שהיא קיימת, ואם כן, זה נראה לנו רלוונטי למספר קטן של מקרים.

התאחדות בעלי האולמות. מי כאן, אבירם אלון או ניר שפר?

ניר שפר כאן. הוא כיבה את המצלמה.

חברים, מה אתם מציעים לעשות עם המקדמות?

השאלה עד כמה זה יעיל באמת. כל אלה של נובמבר-דצמבר יכלו מתי שהם רצו להקטין את המקדמות כמה שהם רוצים באופן עצמאי. מדובר כאן על אנשים ששילמו מקדמות בנובמבר ורוצים לקבל את המקדמה הזאת דווקא, על זה מדובר?

כן.

אז אותם אנשים, רוב אלה שחשבו שהם לא יצטרכו לשלם מקדמה היו מקטינים את המקדמה. אני חושב שזה אולי מיותר, אבל זה גם לא יכול להזיק. אני לא יודע עד כמה זה אפקטיבי באמת.

מצד שני, מירי אומרת שבסוף שנת המס ממילא כבר יעשו את החישוב לשנה הזאת.

זה עוד יותר.

הנתון שהביאו לי רק עכשיו – שנבין, כי אני חושבת שכחקיקה נכון שהיא תהיה בדברים שהם בעיות אקוטיות. בתוך התקופה היו בסך הכול 717 בקשות. זאת אומרת, יכול להיות - - -

בוא נעבור אחד-אחד ותראה מה הם מסכימים ומה לא, ותתחיל להתכנס. אם אני מבינה אתכם נכון - - -

שנייה, תני לי לקחת את הדף, בואו נלך לפי הסדר.

שני הסעיפים הראשונים שעוסקים בדחיית תשלום במצב מיוחד בעורף, אתם רוצים לחזור על העמדה שלכם?

לא הבעתי אותה מספיק טוב? אני יכולה לחזור.

דחיית תשלום בעורף – אתם מתנגדים התנגדות נחרצת.

תדלגי על זה. תדלגי על זה.

בוא נרכז את ההתנגדויות. ההתנגדות הכי נחרצת שלכם היא לנוסח המקורי של דחיית תשלומים במצב מיוחד בעורף, נכון?

אנחנו מתנגדים להצעה הזו.

שזו ההצעה.

אני כרגע במצב רוח לוחמני. בימים הרגילים כשאני מנסה להגיע איתם להסכמות, מגיעים להסכמות. אז אם זה, כמו שהם אמרו בישיבה הקודמת, מאוד מאוד נגד, אז נדבר על זה. אם המצב יהיה שבסוף יהיה לי סיכום שהכול לא, בעיקר הנושא של מס רכישה וכל הדברים האחרים, בסדר. אין לי בעיה להביא במליאה 50 חברי כנסת. קחו את זה בחשבון. נכון, שלמה, הליכוד?

לגמרי. נגייס את כולם.

הקדמת פקיעת הוראת השעה מ-18 חודשים ל-24 חודשים. לפחות בדיונים הקודמים הבנו שיש לכם הסכמה מסוימת לזה. אנחנו מבינים עכשיו שאתם רוצים להיפך, להאריך עוד את הוראת השעה. אפשר לשאול עד מתי אתם רוצים להאריך אותה?

(היו"ר ינון אזולאי, 12:51)

להצעה הייתה הארכה בשנתיים.

הארכה בשנתיים. מזל שמיקי לוי לא פה. אתם יודעים להגיד עלויות של הדברים האלה?

מאחר ואלו הצעות שעכשיו נבנות אז אין לנו את התחשיב. כמובן שאנחנו נעשה את התחשיב. ההשפעות המשקיות הן ברורות, אבל אם את שואלת על עלויות תקציביות, אני לא יודעת להתייחס אליהן עכשיו בשלוף ואני לא רוצה להגיד מספרים שאינם מדויקים.

מה זה ההשפעות המשקיות ברורות? מה ההבדל בין 18 חודשים ל-234 חודשים? הרי אם אדם קנה את הדירה השנייה כדי שתהיה לו עוד דירה להשקעה, הוא לא ימכור אותה בתוך – שנה וחצי או שנתיים זה לא מה שיעשה לו את ההבדל.

בעולם שבו כל הניסיונות שלך הם להכניס כמה שיותר דירות לשוק הזה – בין אם זה לבנות דירות או בין אם זה להגדיל את ההיצע של דירה יד שנייה – כל תקופה נוספת שאתה מוסיף על פרק הזמן, שהוא גם ככה ארוך – בהשוואה בין - - - זה פרק זמן ארוך – אתה מתמרץ מצב, בעולם שבו אנחנו בעליית מחירים, ששווה יותר לאנשים להחזיק במקביל בשתי דירות ולחכות שהמחירים יעלו עוד יותר ולמכור אותן ברווח גדול יותר. בהינתן שאתה רוצה להוציא כמה שיותר דירות לשוק ולאפשר לאותם רוכשי דירה ראשונה, שלפי הנתונים האחרונים אתה רואה שהם רוכשים יותר דירות יד שנייה מאשר מדירות מקבלן, אתה רוצה לאפשר כמה שיותר דירות. אגב, כמה שיותר דירות אמור להוריד את המחירים עבור אותה אוכלוסייה. כל פרק זמן שאתה מאריך את הדבר הזה, אתה מצמצם את האפשרות עבור אותם רוכשי דירה ראשונה פוטנציאלית.

אבל דווקא בתקופה הזו, שאנחנו עדיין לא יודעים איך השוק ייצמח ואיך נחזור למצב המקורי שלנו אחרי תקופת הקורונה, דווקא כאן אתם רוצים להאריך הוראת שעה? אולי תחכו שנחזור למצב כלכלי תקין, שהמיתון ייפסק, שהמשק יחזור לתפקד, ואז תבואו עם הצעה להוראת שעה חדשה?

קודם כל, לכן אנחנו מחלקים את הדיון לשניים: אנחנו אומרים ככל שיש הסתכלות מסוימת על הקורונה ורוצים לעשות הארכה נקודתית, אפשר לעשות את זה בהינתן שאנחנו משמרים איזשהו סטטוס-קוו בעולם הרגיל, נקרא לזה כך. אני אסייג את מה שאני אומרת ואגיד שגם הנתונים בעולם הקורונה עדיין מעידים על מצב טוב. כלומר, בניגוד לעולמות אחרים, כשאתה מדבר על שוק אבטלה, ונתונים כאלו, בעולם של היקף עסקאות, בעולם של מחירים, אתה לא רואה ירידת מחירים.

יש ירידת מחירים.

אתה רואה עלייה גדולה בהיקף העסקאות, במיוחד בחצי השנה מאז יוני. כלומר, אתה רואה את השינויים האלו.

אבל ירידת מחירים יש. יש ירידת מחירים, אנשים פונים אלינו ואומרים אם לא תהיה הארכה במס רכישה, אנחנו נצטרך להוריד 100,000 שקל ממחיר הדירה שהיינו יכולים לקבל.

דירות ראשונות או דירה שנייה, על מה אתם מדברים שיש עלייה?

עלייה בהיקף העסקאות. יש עלייה - - -

של מה?

של כל העסקאות.

של ראשונה? יש הבדל, כשאת מדברת על - - -

עיקר העלייה בעסקאות של דירות יד שנייה.

ברור, כי יד ראשונה לא משוחררות.

יש לך ירידת - - - של דירות קבלן בשנה האחרונה ועלייה. דווקא זה הנתון היותר מעניין.

אין היצע.

אתה צודק בשאלה שלך, דווקא הגידול – וזה הנתון המעניין לדיון הזה, שרוב הגידול בהיקף העסקאות שאנחנו רואים באוגוסט ובספטמבר זה דווקא בדירות יד שנייה שנרכשות. אז לכאורה, אותה אוכלוסייה שאנחנו מדברים עליה אמורה פחות להיפגע כי דווקא הם מצליחים למכור.

מה זה מצליחים? כי הם מורידים מחירים.

אלו דירות שניות או דירות יחידות? העלייה הזאת, אלו דירות של אנשים של דירה שנייה ויותר או של דירות ראשונות?

לא, אני מדברת באופן כללי על עלייה במשק של היקף העסקאות. אנשים רוכשים יותר.

בסדר, אבל מה ההתפלגות של העלייה הזאת? כמה מהן הן דירות יחידות וכמה מהן דירות להשקעה? זה מה שנראה לי שחבר הכנסת אזולאי ביקש.

זה לא כל כך משנה לי.

זה משנה לך. זה כן משנה.

זה משנה כי את מס הרכישה לדירות שניות הרי הפחתתם. זה מה שנעשה כאן - - -

אבל מי שקונה את הדירה אין לו מס רכישה אם זו דירה ראשונה שלו.

זה לא משנה לאותה אוכלוסייה משחלפת. זה לא משנה.

אבל בשביל שזה ישתחרר.

זה שקונה את הדירה הראשונה שלו, אם היא יד שנייה – הוא לא משלם מס רכישה.

אבל בשביל לשחרר את הדירה השנייה.

אנחנו מדברים על דירה שנייה.

הנתון הזה לא רלוונטי לאותה אוכלוסיית משלחפים שלכאורה אומרת לי קשה למכור כי יש ירידה בביקוש או יש ירידה במחירים. אנחנו רואים שאין בביקוש. אולי יש מקרים פרטניים שאתה מכיר, אבל בנתונים אנחנו רואים - - -

לא שקשה למכור, יעל. לא שקשה למכור, אפשר למכור במחירים יותר נמוכים, וזאת הבעיה.

אני אומרת שוב, הנתונים מראים שאין ירידת מחירים.

קראתי בעיתונים הכלכליים, הם מראים בפירוש כל הזמן - - -

יש סקירות עדכניות, יצאה לדעתי לפי דעתי לפני שבועיים הסקירה העדכנית ביותר שיצאה מהכלכלן הראשי. הם עושים סקירה בכל חודש, בעוד כמה שבועות תצא הסקירה הבאה, ואתה רואה שגם אם יש עלייה בהיקף העסקאות, אין ירידת מחירים. כלומר, בהינתן שהיינו רואים את הנתונים האלו, היינו יכולים לנהל פה דיון מקצועי ולהגיד יש לנו ירידת מחירים, אולי זה משפיע על אנשים. אבל אתה רואה שאין ירידת מחירים, השוק עדיין עולה ויש עלייה בביקוש.

אנחנו רואים נתונים אחרים, גם מהשטח וגם לפי מה שאני קורא. אני לא קראתי את המחקר - -

אני אשמח להציג את הנתונים אם צריך.

- - אבל זה גם לא סביר שיש מאות אלפי מובטלים יותר מהרגיל, והעצמאיים והעסקים קורסים ואת אומרת שהשוק פורח. זה לא מסתדר עם המציאות.

אני אומרת שיש עלייה בהיקף העסקאות. כמו שאמרה היועצת המשפטית, יכול להיות שהעלייה בהיקף העסקאות נובעת מאנשים שההכנסה שלהם גבוהה יותר והם לא נפגעו. זה בסדר, אבל עדיין, אם אני מסתכלת על ציבור המשחלפים, בהם זה לא פוגע. אומנם הביקוש לא השתנה, התמהיל שלו השתנה ואנשים יותר חזקים נכנסו לעולם הזה, אבל להם זה לא משנה עם מי הם מבצעים את העסקה הזאת. בסוף אנחנו רואים שאין ירידת מחירים, ומקרים פרטניים אני שמה בצד, ושיש עלייה בהיקף העסקאות, בייחוד בעסקאות שנרכשות לא מדירות קבלן אלא דירות יד שנייה.

כל עוד אנחנו מאריכים את הפטור של הקורונה וזה בהסכמה, בעיניי העניין של מה שיקרה כשנעבור את הקורונה פחות חשוב עכשיו.

אפשר גם להשאיר אותו על כנו לראות. ממילא מדובר בהוראת שעה – כמה זמן כבר הוראת השעה הזאת, חמש שנים?

חמש שנים.

חמש שנים.

סעיף 5 שעוסק בהארכת התקופה להגשת בקשות, אתם מסכימים, אתם גם כבר נוהגים לפי זה לפי מה שאני מבינה, אז לגבי זה אין ויכוח. סעיף 7 – הארכת התקופה לגבי שחלוף לסוף יוני 2021 – אתם מסכימים בתנאי שיהיה דיון משולב עם הוראת השעה.

ומה עם התקופה לא תבוא במניין - - -

שוב, לסוגיה הזאת כרגע אין הסכמה בגלל שיש דיון כולל על שני הסעיפים האלו יחד.

לעניין הנוסח, כבר בפעם הקודמת כשניסחנו והארכנו עד ספטמבר, אנחנו ביקשנו שהנוסח יהיה כזה שיאמר שהתקופה לא תבוא במניין כדי שכמה שיותר אנשים יוכלו להיכנס ושבן אדם לא ייפגע רק בגלל שהוא פספס את זה ביום או בחודש. אתם תסכימו לניסוח הזה בהנחה שאנחנו נתכנס עם משהו?

אנחנו מעדיפים להישאר עם אותו נוסח, זה גם היה ההיגיון שהנחה בוועדת שרים.

נכון, אבל מצד שני - - -

גיא, תראה מה נשאר לך פה.

אנחנו רוצים לפשט את הדיון.

גיא, תראה מה נשאר לך פה: אלו שקנו בינואר-פברואר-מרץ 2020 לא קיבלו שום הארכה לתקופת הקורונה, רק רוכשי הדירות בשלושת החודשים האלה.

מה זה יוצא? יוצא שלמי שיש לו 18 חודשים פחות יום מקבל את כל התקופה האבודה.

אבל את זה אתה בכל מקרה נותן פה. בכל מקרה אתה נותן לכל אלה שהתקופה שלהם הסתיימה בתוך התקופה האבודה.

עכשיו מי שנשאר לו יום אחד לתקופה בלי הקורונה מקבל בסוף התקופה יום אחד.

(היו"ר משה גפני, 12:59)

ומי שנשאר לו יום אחד פחות, או מי שהסתיימה התקופה שלו במרץ 2020? נתת לו עוד שנה ושלושה חודשים הארכה, אבל מי שקנה דירה בפברואר, לא נתת לו יום אחד. אתה מבין את העיוות שיצרת פה? מי שקנה בפברואר, התקופה שלו מסתיימת באוגוסט 2021, לא נתת לו שום הארכה. מי שהתקופה שלו הסתיימה במרץ, נתת לו עוד שנה ושלושה חודשים. קשה לנו לאכול את זה.

אבל אולי הוא לא יצטרך. זה אירוע כל כך - - - כרגע. בזמנו נתנו למי שסמוך - - -

לא, לא, אמרנו כל אלו שהתקופה שלהם הסתיימה בתוך התקופה הזאת, וגם עכשיו זה מה שאתם עושים.

נכון. נתנו איזשהם שוליים.

לא, הארכנו בכל התקופה.

אלו אותם אנשים. מי - - -

אבל מי שעכשיו נופל בין הכיסאות הם אלו שקנו בינואר-פברואר 2020.

- - -

שרק להם אין בכלל הארכה, אפילו לא יום אחד. אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהתקופה הזאת בעייתית – אפשר להתווכח, אבל אם החוק הזה טומן בחובו שהתקופה הזאת בעייתית מבחינת המכירות ולכן נותנים את ההארכה, את לא יכולה לא לתת הארכה של יום אחד לאלה שקנו בינואר-פברואר. לא נשאר פה כלום, זה מעט, ממש אחוזים בודדים.

ככל שמאריכים יותר ויותר – אתם לא אמורים להתנגד למודל הזה.

שגית, אם את יכולה, טלגרפית להגיד מה הסכמנו מה לא הסכמנו. מה הם הסכימו ומה הם לא הסכימו.

אמרנו, סעיף 3 הוא הסעיף שעוסק בהוראת השעה. הם אמרו שהרצון שלהם הוא להאריך את הוראת השעה לעוד שנתיים.

מה? חצופים. חמש שנים אנחנו מחכים לזה. אני לא מוכן. מה זה הדבר הזה? חמש שנים אנחנו מחכים. חמש שנים, לא שנה.

למה אתה צועק?

זו חוצפה, מירי, לבוא ולבקש את זה. אני לא יודע אם זה אתם או שזה האוצר. זה פשוט לא יאומן.

הם מתנים את העניין הזה בעניין של השחלוף שמופיע אצלכם בסעיף 7. הם מסכימים להאריך עד יוני 2021 ככל שתוארך הוראת השעה בשנתיים. לא הגענו אתם להסכמה על הנוסח, אבל אני מניחה שאנחנו נלך - - -

מיקי, אנחנו כבר לא - - -

באמת, זה סחר מכר אפילו לא ראוי - - - זה לא ראוי.

חבר הכנסת מיקי לוי, אתה כמו בחור בן 18, מה אתה מתעצבן? אסור לך להתעצבן.

נכון.

אז אני אומר לך, אנחנו לא מסכימים לזה. אנחנו נמצא פתרון. צריך למצוא פתרון.

אני רוצה לחדד למיקי וגם לאדוני יושב-הראש, שגם אם מאריכים בשנתיים, אלה שיהיו להם 18 חודשים בלבד זה רק אלו שיקנו בין יולי 2021 לספטמבר 2021.

לא צריך לגעת בזה עכשיו.

אם מגיעים לפשרה שמאריכים בשנה, אז לא תהיה לזה שום השפעה, מיקי.

לא, לא, לא, לא, לא. שלמה, אני לא שם.

אין לזה שום השפעה.

אני לא שם.

שלמה, כן, אני מבין. יעשו כפול, לא יבטלו את מאי ויאריכו ב-18 חודש. אין לי בעיה עם העניין כדי להכניס אלה שנפלו בתאריכים האלה, אבל 24 חודש שבח ומס רכישה – אני מחכה חמש שנים. אני הסכמתי להעלות את זה ל-18 חודשים ולהקטין מ-24 את השבח ל-18 לחמש שנים. די לענות את האזרחים, הרי בסוף הם משלמים.

סעיף 5 שעוסק בהארכת התקופה להגשת בקשות – הם הסכימו, הם כבר פועלים לפי זה. זה יועיל לכולם. סעיף 7 – דיברנו עליו, זה העניין של דחייה ליוני. סעיף 6 זו הוראת מעבר לגבי הגשת בקשות, לגבי מי שהגיש בקשה ונדחתה לו, גם לו הם ייתנו הארכה. סעיף 8, הגדלת שיעור המקדמות ל-50% במס הכנסה שלילי – הם מתנגדים. זה עלה בדיונים וגם אז הם התנגדו. סעיף 9 שעוסק בעבודה מועדפת – הם מסכימים. סעיף 10 שעוסק במתן אפשרות להלוואות לבנק חברתי – בדקת בינתיים?

לא נכנסתי לפרטים, אבל אין לי ספק שיש עלויות. אין לי את המספר כי אני לא מכיר את הפרטים, אבל אין ספק שיש שם עלויות.

יש לזה עלויות. תבדקו תחזרו עם תשובה.

אבל אין טעם - - -

אין טעם למה?

אני לא יודע מה הכוונה שלך בסוף הדיון הזה, אבל אם יתקיים עוד דיון לפני קריאה ראשונה, אנחנו נחזור עם תשובה.

מה זאת אומרת אם יתקיים? בוודאי שיתקיים. אני בשבוע הבא מביא את זה לקריאה ראשונה.

השאלה אם יתקיים דיון בוועדה.

השאלה אם יתקיים דיון נוסף בוועדה. אנחנו נבוא עם כל התשובות והעלויות.

תבואו עם תשובות, אנחנו מחכים לכם. אנחנו רוצים תשובות חיוביות, אתם נותנים יותר תשובות שליליות מחיוביות.

קיבלתם הרבה תשובות חיוביות.

אני נותן לכם תשובה חיובית כל הזמן ואתם נותנים רק תשובות שליליות.

אנחנו רוצים נתונים.

אנחנו רוצים תשובה, בשבוע הבא אני מביא את זה להצבעה. מה שאנחנו מסכימים, ודאי, ומה שאנחנו לא מסכימים, גם – לא חשוב, נראה.

סעיף החזר המקדמות.

אנחנו נצטרך לדבר על זה.

סעיף החזר המקדמות – מירי הסבירה למה הם מתנגדים. סעיף פריסת תשלומים הם גם מתנגדים, הסעיף שאתה וינון אזולאי ביקשתם להוסיף.

על זה אנחנו נדבר, נראה מה נעשה.

זה סעיף שהם גם מתנגדים לו. זהו.

הרב גפני, עוד דבר שעלה ולא היה בהסכמה מלאה, אני חייב להגיד גילוי נאות, אבל איציק היה מעורב בזה, באותו יום העלינו גם את הנושא של מס הכנסה שלילי, להוריד את הגיל, שהיום הוא נמצא בגיל 23. רצינו אז להוריד אותו לגיל 18. איציק הבטיח שהם יעשו בדיקה וההצהרה הייתה שזה מכיוון חיובי לתקציב 2021. האמת, גילוי נאות, אני לא מאמין בתקציב 2021. אני לא מאמין שיגיע לפה תקציב 2021, לצערי. אנחנו כנראה או ממריאים או צוללים, תלוי איך כל אחד מסתכל, איך שיגיעו הצוללות, איך שאתם רוצים. אני אומר לך דבר אחד, אני לא חושב שיהיה תקציב 2021. אנחנו מגיעים לבחירות ככל הנראה, לצערנו, זה דוהר לשם. לכן הרב גפני, בגלל שאני לא מאמין שיהיה תקציב 2021, אני חושב שצריך למצוא את הדרך איך כן להכניס את זה פה, את מס הכנסה שלילי ולהוריד את הגיל.

פה, בחוק הזה?

כן.

אתם מסכימים?

כמו שאמרנו בדיון הקודם, יושב-ראש הוועדה, להצעה הזאת יש עלות תקציבית גבוהה, לכן אמרנו שהנושא הזה יישקל בכובד ראש בתקציב 2021, כמובן, אם יימצאו המקורות ככל והממשלה תחליט - - -

מבקש חבר הכנסת אזולאי בנוגע למס הכנסה שלילי להוריד את הגיל לגיל 18.

אמרתי, זה לא היה בהסכמה. העלינו את זה והם אמרו שהם יתנו את זה ל-2021, הייתה הצהרה פה, שזה יהיה ל-2021.

אני מבקש תשובה.

אמרתי שאני לא מאמין שיגיע לפה תקציב 2021 כי הם בינתיים עובדים על זה, והשר אומר שעובדים-עובדים, אבל לא יגיע לפה כי אנחנו יוצאים לבחירות, וזה בטוח. ככה אנחנו מרגישים.

לא בטוח.

אנחנו מרגישים.

לא, לא, לא.

אתה אומר לא בטוח, אז אני אומר ברי ושמא ברי עדיף, נכון?

לא.

לא? אתה חולק על ברי ושמא ברי עדיף?

שום דבר לא בטוח. תאמין לי, אנחנו במדינה במזרח התיכון.

יכול להיות, אבל אני רוצה להיות יותר בטוח.

שום דבר לא בטוח. בכל מקרה ההצעה שלך היא הצעה טובה, היא הצעה נכונה. אנחנו מבקשים תשובה עד שבוע הבא. את כל הדברים האלה אני מביא להצבעות. אם אנחנו נגיע להסכמות עם השר, אתכם ועם לשכת השר, נצביע על הכול בהסכמה. אם לא נגיע להסכמה ויהיו בעיות עד מעל הראש, אז נצביע גם על מה שאתם לא מסכימים ונגייס 50 חברי כנסת. כמה פעמים איימתי? אני צריך לאיים שלוש פעמים.

זה כבר הרבה יותר, אדוני. כבר הרבה יותר. ואני את האיומים שלך סופר.

אני רוצה תשובות. גיא, מירי, דניאל, אני מבקש מכולם. אני רוצה תשובות. יש דברים שהם דברים הגיוניים. חשוב גם שתהיה חמלה, חשוב שיהיה מצב כזה שבו בתקופה הקשה שאנחנו נמצאים – אנחנו מקווים שאנחנו בשלהי התקופה הזאת והיא הולכת לפתרון, אבל כל עוד שזה נמצא, המדינה משקיעה הרבה כסף. אנחנו אישרנו פה הרבה מאוד כספים, וצריך למצוא פתרון לדברים האלה. צריך את העזרה שלכם, לא שתבואו ותיתנו תשובות כאילו אנחנו נמצאים בימים רגילים. אנחנו לא בימים רגילים. בכל מה שאנחנו מבקשים הארכת מועדים, אנחנו מבקשים בגלל התקופה, בגלל המצב הזה. בשבוע הבא אני אצביע, בעזרת ה'. אני רוצה להצביע אתכם, אל תהיו רעים, אל תעשו שאני אצטרך להצביע נגדכם, לא רוצה. תודה רבה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10.