פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



9
ועדת הכספים
24/11/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



20
ועדת הכספים
24/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 184
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"א (24 בנובמבר 2020), שעה 10:00

דיון מהיר בנושא: "תקצוב מיידי לתוכנית למניעת אלימות כלפי נשים"

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
קרן ברק
מיקי לוי
אלכס קושניר
אנטאנס שחאדה
הילה שי וזאן
עאידה תומא סלימאן

תמר זנדברג
אימאן ח'טיב יאסין
מרב מיכאלי
יואב סגלוביץ'
עודד פורר

נתנאל אושרי - רפרנט רווחה, משרד האוצר

איריס פלורנטין - סמנכ"לית בכירה ראשת מינהל לשירותים אישיים וחברתיים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

שיר שפר

טמיר כהן

הילה מליחי

"תקצוב מידי לתוכנית למניעת אלימות כלפי נשים" << נושא>>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. לפני שאנחנו מתחילים, חבר הכנסת מיקי לוי, היה את הדיון על סעיף 46, על החינוך העצמאי. אני הבטחתי לך שאני אלך לברר, בגלל שזה קצת הפליא אותי. גם הבקשה שלך. הלכתי לברר את זה, ביררתי כבר בשבוע שעבר, אבל רציתי שתהיה בתחילת הישיבה. להלן תשובתם, תשובה כנראה נכונה: חמשת מקבלי השכר הגבוה כוללים שניים, שזה נכון. אגב, רק כהקדמה, החינוך העצמאי לא יכול להוציא שקל, יש לו חשב של משרד האוצר כמו במשרדי הממשלה. הוא יושב בחינוך העצמאי, הוא עובד בחינוך העצמאי. אין מציאות כזו להוציא כסף, או משכורת, בוודאי שלא, מבלי שיש אישור של משרד האוצר, של הממונה על השכר וכולי. המנכ"ל מקבל משכורת של מנכ"ל, זה הכלל. יש שם את האחראי על החשב, שהוא ותיק, אני זוכר אותו הרבה מאוד שנים, וגם שם המשכורת כמובן לפי הוותק, אבל גם לפי מספר מקבלי המשכורות. החינוך העצמאי הוא גוף גדול, וזו המשכורת.

שלושת האחרים, זה לא רלוונטי. רואה החשבון עשה מעשה לא נכון, מכיוון שמדובר על שלושה מנהלים. יש הרבה מנהלים, אבל אלה מנהלים שהגיעו לגיל פרישה, אחד נפטר, לצערי הרב, זלצר מבאר שבע. הכניסו במשכורת גם את מענק הפרישה, שזו טעות, זה דבר שהוא לא נכון בגלל שמענק הפרישה עומד לעצמו, וזה כלול בתוך המשכורת הזאת. על כל פנים, מדובר על שני מנהלים ומנהלת אחת. אני יודע במי מדובר, אני מכיר אותם. אחד, לצערי הרב, לאחרונה נפטר. הם היו הרבה שנים, 45-40 שנה במערכת. מה שהם העבירו לארז אוהד היה החלק הזה של מענק הפרישה להצטרף לתוך המשכורת. זו לא משכורת, זו משכורת גבוהה, בגלל הוותק. אלה חמשת המקרים שעליהם היה מדובר. אותי זה הרגיע.

נכון שהם מגלגלים 1.7 מיליארד שקלים. זה המון כסף, ומכספי מדינה. אבל אם דעתו של הממונה על השכר באוצר נוחה.

הפתרון הוא להעביר את הכול לחינוך הממלכתי. - - -

לא את זה הוא שאל.

זה יפתור את כל הבעיות. אני יודע, אני נותן לך פתרונות.

אם זה היה הדיון, היה לי הרבה מה לומר. כשהוא העלה את העניין הזה, גם אני התפלאתי. מה זה חמישה מקבלי שכר גבוה? אני הבטחתי לו שאני אברר את זה. מאז שאנחנו עושים פה את הנוהל של סעיף 46, של העמותות, אז אנחנו יודעים יותר דברים, מה שככה אולי לא היינו שמים לב. זה הכול. ארז לא אוהב את זה, הוא די מרוגז עלינו שעשינו את זה. אבל זה נותן מראה יותר ברורה. היו שם עוד כמה דברים מעניינים שאני ראיתי, שזה מעניין כשלעצמו. אבל החינוך העצמאי היה בשבילי משונה קצת, פתאום יש חמישה מקבלי שכר גבוה שאני לא מכיר. מדובר על שלושה מנהלים.

הצעה לסדר. בוקר טוב, אדוני. אני נאלץ לפנות לסיוע של ועדת הכספים אחרי שפניתי לשר האוצר ולמנהל רשות המיסים. לפני כשלוש שנים – אני שם הכול בת"ת אני לא סומך על הזיכרון שלי. קפץ מתיק תזכורת שלפני כשלוש שנים ועדת הכספים בראשותך אישרה הכרה בהוצאות הנפקת חברות למס הכנסה. אישרנו את זה. זה הביא לכך שהבורסה יותר תפרח. למה? ההשקעה של אותה חברה הייתה מאפשרת להימנע מתשלום עודף ולאפשר את ההנפקה ללא תשלום נוסף. זו הייתה הוראת שעה לשלוש שנים, והיא פוקעת, נדמה לי, בחודש הבא, אני אבדוק את התאריך המדויק.

יש לי. יש לי. אתה מדבר על ניכוי הוצאות הנפקה.

כן. אם אנחנו לא נעשה את זה, אנחנו נפגע באותן חברות דווקא בימים קשים אלה, כשרוצים להנפיק עוד פעם בבורסה הישראלית, שגם ככה היא לא מצטיינת. אבל אם אנחנו לא ניתן להם את ההטבה הקטנטנה הזו, גם הבורסה תשקע וגם רישום החברות ישקע. אני שלחתי לך את המכתב.

נכון, קיבלתי.

אני מבקש דיון מהיר, שיבוא לכאן מנהל רשות המיסים או ראש אגף התקציבים ויגיד לנו למה לא רוצים להאריך. אם הם לא רוצים להאריך, נקיים דיון, ואנחנו נאריך אולי לשנה-שנתיים עוד פעם עד שמישהו ידאג. אם ניכנס, חלילה, לבחירות בלי להאריך את זה, אנחנו נפגע בהשקעות הישראליות בבורסה.

תודה רבה. א', קיבלתי את המכתב. ב', אני יודע, אילן פלטו גם דיבר איתי, אבל גם אני בעצמי זוכר. הממשלה התנגדה גם אז כשעשינו את זה. הם טענו נגדי שעשיתי את זה במחטף ואין צורך בזה, ואנחנו חשבנו אחרת. אנחנו חשבנו שצריך את זה. גם היום אני חושב שצריך את זה. נראה מה נעשה.

זו בסך הכול הכרה בהוצאות הנפקה, זה הכול. אלה הוצאות.

כן, על זה מדובר. אתה צודק. נראה, או שנקיים דיון, כמו שאתה מבקש, או שאני קודם אדבר איתם. נראה, אולי נוכל להגיע איתם לפתרון, אבל אני לא בטוח שהם יסכימו, הם לא הסכימו אז. אתה זוכר מה שהיה, אני הבאתי את זה למליאה, אחר כך התקשרו אליי עם – לא צעקות, אבל - - -

תאמין לי, עשינו יופי של מעשה.

נכון. אני חושב שזה נכון. תודה רבה. אנחנו מתחילים בדיון מהיר בנושא תקצוב מידי לתוכנית מניעת אלימות כלפי נשים שעבר אלינו במסגרת ציון יום האלימות כלפי נשים, אבל עבר אלינו מהמליאה. בעיקר מה שנוגע אלינו – הרי אנחנו לא עוסקים בנושא של אלימות נגד נשים. אנחנו עוסקים בזה כחברי כנסת, אבל לא כוועדת כספים. מה שמגיע לוועדת הכספים – מכיוון שהיה תקצוב לעניין, וככל הנראה לא הגיע, אבל תיכף נשמע אתכם. ראשון המציעים בדיון המהיר הזה, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אחרי זה עודד פורר, עאידה תומא סלימאן, קרן ברק, מרב מיכאלי. יואב סגלוביץ', בבקשה.

אני לא אאריך על הנושא, שנידון בוועדות אחרות, אבל רקע קצר. יש תוכנית שאושרה על ידי הממשלה בשנת 2017, ומאז לאורך הדרך, במקוטע, כל פעם עוברים תקציבים כאלה ואחרים. יש ויכוח גדול אם הכוונה 250, רבע מיליארד במצטבר, או 50, אבל אני עכשיו מסתכל על השנה הקרובה. אתמול היה יום, גם היה ראש הממשלה ביום בכנסת, וגזרו סרטים וגם יקימו כנראה רשות לעניין האלימות. אבל בשורה התחתונה, אני רוצה להיכנס לעולם הפרטים. בעולם הפרטים, אם עכשיו לא יעבור כסף, בינואר השנה, לפחות 50 מיליון שקלים – ו-50 מיליון השקלים שאני מדבר עליהם הם תקצוב בחסר. מקלטי הנשים לדוגמה, מתוקצבים ב-35% בחסר כשהתקציב מגיע. המציאות היא בלתי נסבלת, בתקופת הקורונה בייחוד. יש פה עלייה מטורפת במספר הפגיעות, גם פגיעות מיניות. אנחנו נמצאים בשבוע של אלימות. אגב, אני לא רוצה לתת את ההרצאה הזאת, אני רוצה לדבר על הכסף.

אני רוצה לבקש בקשה גם מחבריי לוועדה, וגם ממך, היושב-ראש, באופן אישי. בסוף אנחנו מכירים את המציאות. אני יכול לדבר כמה שאני רוצה, אבל כרגע אין תקציב מדינה, כנראה גם לא יהיה עד סוף דצמבר. המשמעות של העניין הזה היא שבחודש ינואר עוד פעם הארגונים היקרים האלה, בכל המגזרים, בכל המקומות, ממשיכים לחזר על הפתחים. גם אין תורמים. אי אפשר מצד אחד שהממשלה תגיד אנחנו רוצים להילחם בזה, עושים יום כזה, ננאם בכנסת, נדבר בוועדות, ובסוף הכסף לא מגיע. בקשתי אליך, אדוני היושב-ראש, ומכל חבריי לוועדה – לוועדה יש כוח, ואני רוצה להשתמש בכוח הזה. שהוועדה לא תסכים, זאת בקשתי אליך, להסטות תקציביות, כי הן הולכות להגיע. יש היום 2.5 מיליארד שקל שלא מומשו לדוגמה בתוכנית של השמת עובדים – איך זה בדיוק? הסתכלתי ברשומות בשביל לא להטעות במילים, כי אני אורח מוועדת חוקה, לא מוועדת כספים. אני לא אטעה במינוח. מענק החזרת עובדים. היו 5.7 מיליארד שקלים שהוקצו, עדיין נשארים על המדף. מה זה על המדף? האוצר יבקש להסיט אותם. בקשתי מהוועדה, בקשתי ממך, לא לאשר הסטות מהאוצר עד שלא יחליטו לייצר את אותה קופסה לנושא החשוב הזה. זו הבקשה שלי. אם יהיה עוד זמן, אני אגיד עוד דברים, אני לא רוצה להאריך, אני רוצה שחבריי ידברו. חשובה לי קבלת ההחלטה.

אתה מדבר בעיקר על הנושא הזה שהכסף לא עובר, וכשהוא עובר, הוא עובר בחסר. על זה אתה מדבר.

ושתהיה התחייבות עכשיו אל מול הכוח שיש לוועדה שה-50 מיליון לפחות – ואני לא מדבר על מעבר – שחייבים להגיע בשנת 2021 אכן יגיעו, ולא נחכה למרץ, לאפריל, למאי, ליוני, להפגנות, לדיונים מהירים, לוועדות. אם אנחנו יודעים שזה מתממש מול עינינו, הקטסטרופה, בואו נפתור אותה עכשיו. יש יכולת למדינה לעשות את זה, ואני פונה אליך להשתמש בכוח של הוועדה. תודה.

תודה רבה. אנחנו באמת רואים שזה הולך ומחריף, העניין הזה של אלימות נגד נשים. זה דבר שהולך ונעשה רע מיום ליום, ואכן צריך להקציב לזה. אתה צודק בדיון המהיר הזה. תודה רבה. עודד פורר, בבקשה.

תודה אדוני. אני מתנצל שאני צריך לעזוב ב-10:30, אני אמור לנהל דיון אצלי בוועדה. צריך לעשות סדר בנושא התקציב. צריך להבין את הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה. אלימות במשפחה, לצערי, זו רעה חולה בחברה הישראלית, הייתה לפני הקורונה, וכנראה תהיה גם אחרי הקורונה, ובוודאי בזמן הקורונה. אבל ברור לכולם – אני אומר את זה כל הזמן – לא צריך להיות מדען טילים בשביל להבין שכשאתה סוגר אנשים בבית, יש מיליון מפוטרים, יש יותר לחץ כלכלי וילדים לא הולכים לבתי הספר, אז סיר הלחץ הזה בתוך המשפחה עולה. הנתונים שאנחנו ראינו, גם כן נתונים שמוצגים בוועדה שלי מעת לעת, וגם בנתונים שהוצגו אתמול בכנסת בכמה וכמה ועדות – עלייה של מאות אחוזים בפנייה למרכזי הסיוע. עלייה דרמטית גם בתלונות שמוגשות וגם במקרים. אנחנו רואים גם את המקרים שבסוף עליהם כולנו שומעים, שומעים על מקרי הרצח. אבל מאחורי מקרי הרצח יש עוד הרבה בפירמידה הזאת שסובלות ממכות, אלימות כזאת או אחרת, גם אם אלימות כלכלית, ובזה צריך לטפל.

ישבה ממשלת ישראל ב-2017 וקיבלה החלטה על תוכנית חמש שנתית למניעת אלימות במשפחה ומלחמה באלימות במשפחה. אתה מכיר את התרגילים של האוצר, עשו את זה בלי תקציב, אבל אמרו מה התקציב. העלות של התוכנית הזו, שהיא לא תוכנית חומש – היא לא תוכנית שאמורה ב-2022 להיעלם, כל מה שתוקצב לטובת העניין הזה להיעלם – אמרו 50 מיליון שקל בשנה. אמממה, כמו שאומרים אצלנו, הכוונה הייתה להגיע בתוך חמש שנים ל-250 מיליון. זאת אומרת, ב-2017, לפני הקורונה, לפני העלייה הגדולה הזאת בפניות, היעד היה להגיע לכך שבתקציב 2022 יהיו 250 מיליון שקל לטובת התוכניות שהגישו משרדי הממשלה. אגב, אותו ראש ממשלה, כמעט אותו הרכב של הממשלה ב-2017. היום מתחננים שאולי ב-2020, שלפי הסדר החמש שנתי היה צריך להיות 200 מיליון שקל, אולי יגיעו ל-50 מיליון שקל בשנה הזאת. וזה הסיפור כולו. אז יגידו לי: אי אפשר לקפוץ ל-250 מיליון שקל, אבל אפשר להגיע - - -

מה אמרו בדיונים אתמול? איפה הכסף?

הכסף? באוצר.

אין כסף.

למה לא העבירו? מה היה התירוצים?

אני אסביר לך למה. כי כנראה שמבחינת הלובי והלחץ הפוליטי בעניין הזה, אפשר, זה הכול.

חלש.

הרי נורא נחמד לבוא לכינוס של איזושהי שדולה, לצאת באיזושהי אמירה וחצי כותרת, ובזה להסתפק. זה הרבה יותר קל מאשר לתקצב.

לא היה משהו, תשובה מקצועית, לא היה כלום.

התשובה המקצועית היא שאין כסף.

הסיפור הזה של תקצוב התוכנית נמצא בוויכוח מ-2017. זה לא התחיל היום. העלינו את זה כאן היום - - -

בדיוק, המצב עוד יותר חמור. משרד האוצר מכחיש - - -

הבנתי. הבנתי. אין משהו על השולחן?

האמירה של משרד האוצר היא: קיבלנו את החלטת הממשלה ב-2017 בלי תקציב. זאת אומרת, קיבלנו החלטה עם תוכניות.

תיכף נשמע את נציג האוצר כשתסיימו.

ממשלת ישראל אישרה תוכניות שהעלות שלהן היא 250 מיליון שקל בלי תקציב.

ואז היא נתנה 50 מיליון לפנים משורת הדין, וזהו.

עודד, עוד משהו?

תביאו 250 מיליון שקלים וזהו.

כבוד היושב-ראש, אני חושבת שהמשפט שנאמר עכשיו שאין מספיק לובי – קודם כל, אני רוצה לברך על העובדה שהדיון הזה מתקיים בוועדת הכספים. עכשיו כשאני חברת ועדת הכספים, אני יודעת מה החשיבות לקיים דיון כזה פה, איפה שמקבלים את ההחלטות, איפה שמכוונים את הממשלה. הממשלה הזו התעלמה מהאחריות שלה מאז 2017. היינו צריכות לנהל מאבקים גם ברחוב וגם בכנסת, כשהייתי יושבת ראש הוועדה. זה בלתי מתקבל על הדעת – מ-2017 ועד היום זה שלוש שנים. במקום שיעברו כבר לפחות 150 מיליון, עד היום, בשלוש השנים במצטבר, מעבירים 50 מיליון. צריך לקחת בחשבון, כבוד היושב-ראש, שחלק מהתוכנית הוא הקמת פרויקטים כמו מקומות לטיפול בגברים, כמו מקלט נוסף. זאת אומרת, העלות התקציבית לא מסתיימת בהקמת הפרויקט. הם צריכים להפוך את זה לחלק מתקציב המשרד ולהוסיף עוד 50. כלומר, בסך הכול אנחנו אמורים להגיע להרבה מעבר ל-250 מיליון, ואנחנו עדיין תקועות ב-50 מיליון. מה עוד מעל זה: במצב הקורונה, בלחץ הקיים, בעלייה במספר הפניות, בנינו – ואני אומרת בנינו למרות שאני לא בניתי. אבל באישור ועדת הכספים נבנו כל מיני קפסולות תקציביות לעידוד תעסוקה, לשיפוי, הכול טוב ויפה, אנחנו רוצים את זה. אבל לא הייתה קפסולה אחת מיוחדת לתגבר את הפעילות בהגנה על נשים מאלימות. נכון, הוקם מקלט חירום, אבל הכול בתוך השימוש במה שקיים. היה צריך לייעד כסף נוסף, מיוחד, לטיפול בהתפרצות של האלימות בצל הקורונה, ואנחנו דורשים את זה.

בציבור הערבי יש תקציב לעניין הזה, או שזה עומד עם העלייה באלימות הזאת וזהו?

תקציב מיוחד, לא. תקציב מיוחד, לא, זה חלק מהתקציב השוטף.

כשאתם מדברים על 50 מיליון, זה כולל גם את החברה הערבית.

הכול.

אנחנו מדברים, אדוני, על 250 מיליון שקל. השנה. לשנת 2020 היה צריך להיות 200.

אנחנו מדברים על 50 מיליון שצריכים - - -

עאידה, השאלה שלי: כשאנחנו מדברים על 250, 200, 50 – שזה נראה לי הכי ריאלי עכשיו, היום – האם זה כולל גם את החברה הערבית? או שלחברה הערבית יש תקציבים אחרים?

לא, לא, לא.

זה כולל את כולם.

עאידה, ב-922 היה משהו מיוחד לאלימות? אין.

לא. לא. אני חייבת להגיד שאותה תוכנית ממשלתית בעניין הפשיעה לא כללה אפילו מילה אחת על נשים ועל אלימות נגד נשים. זו עוד בעיה עם התוכנית הזו, שהיא כולה בעייתית. אבל ה-50 מיליון אמורים לכלול גם פיתוח תוכניות באוכלוסייה הערבית, כך שאפשר להבין עד כמה הכסף הוא קטן והוא הזוי; לחשוב שאפשר להיאבק בתופעה כל כך קשה עם כל כך מעט כסף. מעט כסף. אני חושבת שלא מתקבל על הדעת שנשים צריכות להיאבק כדי לקבל 12 מיליון פעם, ופעם שמונה מיליון. זה הזוי. אנחנו ישבנו פה וראינו איך הכסף מועבר. אני אומרת לכם, היום אני מדברת בעוד יותר כעס, כי אני יושבת בוועדת כספים, ואני יודעת מה קורה, ואני יודעת לאן הכסף מוזרם. אני מבקשת שיוזרם מידית – אבל מידית, שייכלל גם בתקציב הבא. חלק מההעברות - - -

לא הבא, הזה. תקציב 2020 עוד לא עבר, אני מזכירה.

היא אומרת, חלק להעביר עכשיו, לדאוג בתקציב.

חלק מההעברות שייעשו מעכשיו עד סוף השנה, אנחנו דורשים לא לחכות שהאוצר יחשוב איפה העברות, אנחנו רוצים לסמן כסף ולהגיד שום העברה לא תקרה בוועדת הכספים אם לא תועבר הקפסולה הזאת בעניין האלימות, ונתחיל להתכונן לתקציב של השנה הבאה.

תודה רבה, עאידה. אני מציע לא להציע הצעות, האוצר שומע את זה ומבסוט. אם את לא מאשרת לו שום העברה, הוא דווקא ישמח מאוד. הרי חלק מהדברים שאנחנו דורשים, שיהיו העברות כל עוד שאין תקציב. אבל עאידה, יש דברים שבאים לפה שיש להם חשיבות עליונה מבחינת האוצר. שם אנחנו צריכים.

לזה - - -

אדוני היושב-ראש, רק הבהרה להערה שנתן עודד, זה מאוד חשוב. בתוכנית הממשלתית למלחמה בפשיעה ואלימות - - - שראינו שהיא מלאה בעיות, אבל שם אין התייחסות, אין תוכנית למלחמה באלימות כלפי נשים, כי אמרו שיש תוכנית מיוחדת. אז בתוכנית הכללית - - -

תיכף נברר את העניין הזה, בסדר. תודה רבה. בין המציעות גם קרן ברק ומרב מיכאלי. מרב מיכאלי, בבקשה.

תודה אדוני. אני לא יודעת מאיפה להתחיל. כמה פעמים כבר - - -

תתחילי בנושא.

דווקא בוועדה הזו פחות דיברנו על אלימות כלפי נשים והמאבק הזה, למרות - - -. בקיצור, העניין הוא כזה, עד שסוף סוף ממשלת ישראל הואילה להקים ועדה ולהכין תוכנית בין-משרדית לטיפול במאבק באלימות כלפי נשים, אז היא עוד לא סיימה לתקצב אותה וליישם אותה. משום שבמשבר הקורונה המצב החמיר, אז מה שדיברנו, זה לקבל מאדוני, ובעזרת אדוני, פתרונות לתקצוב מידי. אז תספר לנו איך נעשה את זה. איך נעביר עכשיו כספים ייעודיים בשביל להוציא לפועל כאן ועכשיו את הטיפול במאבק באלימות, שהיא חמורה ונוראית בשוטף - - -

אני רואה שיש החלטת ממשלה על החברה הערבית. אני לא יודע אם תקצבו אותה, אבל יש החלטה.

אין שם את הנושא על אלימות נגד נשים.

מרב, מה את מציעה?

אני שואלת את אדוני.

רק רגע, בואי נעשה סדר. זה עובר לוועדה, ברגע שזה הגיע לכאן לדיון – אנחנו תיכף נחליט מה אנחנו עושים. מה את מבקשת? את העלית את העניין הזה בנשיאות הכנסת. אתם חמישה חברי כנסת. מה את מבקשת? עודד פורר מבקש 250 מיליון שקל.

אני מבקש את התקציב של התוכנית שאישרה הממשלה. אני לא מבקש, מה שהממשלה אישרה.

אין לי טענות, אני אתך. מה את מבקשת?

אותו דבר בדיוק. יש תוכנית שהממשלה עשתה. זה לא אנחנו. מה יותר ברור מזה? הממשלה עשתה תוכנית - - -

אנחנו לא צריכים שיבואו לספר דברים חדשים. מה שהם אישרו, שיביאו.

בדיוק, מה שהמשרדים שלהם תכננו ותקצבו, תכננו את ההוצאה, פשוט שייתנו את הכסף הזה בשביל יישום מידי, עכשיו. מה לא ברור?

הבנתי. תודה רבה. קרן ברק, בבקשה.

אדוני, אני אמשיך מהנקודה הזאת. מה שהם אומרים זה שהתוכנית הזו של ה-50 מיליון - -

250 מיליון.

בכל שנה 50.

- - של מניעת אלימות נולדה בתקופה שהגיעו מים עד נפש, אחרי מאבקים עצומים, ארוכים של שנים, וזה היה הסיכום אחרי הרבה מאוד דיונים. היה צריך הרבה יותר כסף מ-50 מיליון, אתה כנראה מבין את זה. אז אחרי כל הדיונים ואחרי כל ההבנה שהאלימות הולכת וגואה ואף אחד לא באמת מניח תוכנית שתעצור אותה בצורה אפקטיבית, אז ישבו והשקיעו בזה הרבה מאוד שעות והחליטו שזו תהיה התוכנית עם הרבה פחות כסף ממה שהיה אמור להיות. אבל אם כבר הגיעו לכזאת תוכנית אחרי כל כך הרבה דיונים, אז שלפחות אותה יישמו. זה מה שאומרים פה, כי צריך הרבה יותר כסף. גם את התוכנית ההיא פרטו להרבה מאוד חוקים, שאת חלקם אני בעצמי מגישה ומגישה, ורוב החוקים לא מתקדמים בגלל התנגדות כזאת או אחרת ובגלל בעיות תקציביות כאלה ואחרות. אבל זה בפועל. אז המינימום של המינימום של המינימום זה שתוכנית כזאת, שהושקעו בה כל כך הרבה זמן, משאבים ודיונים, שאת זה יתחילו ליישם לפני שאנחנו דנים על מה שבאמת צריך.

בואי נברר את העניין הזה. לפני שאנחנו ממשיכים, אני רוצה תשובה. נתנאל אושרי, משרד האוצר, אגף התקציבים.

בוקר טוב. ברשותך, אני אתייחס לשאלות אחרי שאני אסביר את המצב מתחילתו. מחילה מחברי הכנסת שמכירים את הנושא מצוין, וגם אמרו הרבה דברים מדויקים בוועדה.

שנייה, נתנאל, ברשותך. אם אתה הולך להסביר את הכול – אני חשבתי שאתה תגיד: אני יוצא מכאן, אני הולך למשרד, אנחנו עושים העברה של 50 מיליון שקל, זה היה אחרת. אבל מכיוון שאתה הולך להסביר – כשמשרד האוצר, אגף התקציבים, מתחיל עם אני רוצה להסביר, אז ניתן קודם לחברי הכנסת, נשלים, ואז אתה תתחיל להסביר. אבל תדע שבסוף אתה צריך להעביר כסף. ברשותך. תודה רבה. חבר הכנסת ינון.

יישר כוח לאלה שהציפו את הדיון הזה. אני יושב פה בוועדה, וישבתי בוועדה שהייתה בחודש אפריל אצל חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני חושב שזה אותו דבר, לא התקדם מאז כלום. היו, ונשארו, אותם נושאים, אותו כסף, וגם דיברנו על הקורונה, שהמצב מחמיר עוד יותר בתקופת קורונה. יש נשים שאם עד עכשיו היו צריכות רק שבועיים, או שלושה, או חודש, או שלושה חודשים במקלט, עכשיו צריך יותר. בסך הכול יש 14 מקלטים, מתוכם שני מקלטים לנשים ערביות ועוד מקלט אחד לנשים חרדיות, מתוך ה-14, אז תראו כמה הם מפוזרים. לגבי בידוד – הרי יש כאלה שאומרות שהן צריכות בידוד, אז יש רק חדר לבידוד בתוך מקלט. כשאנחנו רואים את הדברים האלה, אני אומר, דווקא בזמן הזה, שאנחנו יודעים הלחץ בתוך הבית – בכל בית יש לחץ, אבל בבית כזה, שאין עבודה ויש שם עבר, כי הרי כל אלה שמגיעות הן מוכות לשעבר. הן מגיעות בסופו של דבר, והכול מתפרץ, ומתפרץ בצורה יותר קשה. אני חושב שהממשלה צריכה לעשות הכול על מנת לתת – זה 250 מיליון.

יש עלייה באלימות, לצערנו הרב, באלימות הקשה, הנוראה. אנחנו מזדעזעים ממנה.

תסתכלו על מוקד 118. הדבר היחיד שהאלימות בו ירדה זה המצב של הקשישים. זה לא בגלל שאין אלימות כלפי הקשישים, הם לא מדווחים ונמצאים סגורים בתוך הבית שלהם. הם לא נמצאים בחוץ, אז האלימות היא פחות. אבל באלימות כלפי נשים – בכלל, עולם הפוך, האישה מוכה, בעלה מכה אותה, היא והילדים צריכים לגלות. במקום להגלות את הבעל, המצב שלנו הפוך במדינה, לצערנו, אז אנחנו לוקחים את האישה עם הילדים ומגלים אותם, וזו הבעיה הכי גדולה.

בוא תעזור לנו עם חוק איזוק אלקטרוני, בדיוק בשביל למנוע את זה.

זו הבעיה שאנחנו מסתכלים עליה. ולכן אנחנו צריכים לעשות הכול, אנחנו יודעים שאנחנו עושים כל מה שרק אפשר, אבל החלטת הממשלה של 250 מיליון – זה לא ה-50, זה 250, אבל כרגע מדברים על 50 – צריך לעשות כל מה שרק אפשר בשביל הנשים האלה.

תודה אדוני היושב-ראש. תודה למציעים. זה אחד המקומות שבדיוק כמו שדייקת את הדיון, אנחנו צריכים לכוון משפך לכסף ולהעברה שלו. אני רק רוצה לומר שאנחנו הגענו לפה באיזושהי דרך – הוועדה הזו מאוד מכובדת, לכן אני לא רוצה להגיד שעבדו עלינו, אבל היינו צריכים להכניס מסרגה לתוך החוטים של הבד הזה כדי לגלות את אותם 250 מיליון שעכשיו אנחנו נאבקים עליהם, וזאת הסיבה שאנחנו נאבקים עליהם כל כך חזק. התוכנית בהתחלה אושרה, מ-2017 אנחנו כל הזמן נאבקות – 250 לחמש שנים. 250 חלקי 5 זה 50, נכון? ועדת הכספים פה. כל הזמן אמרנו שזה 50 ו-50, ו-50, ו-50, ואחרי חמש שנים, זהו. נעלם הכסף, מה קורה? ובוועדה לקידום מעמד האישה כל הזמן הכנסנו את המסרגה ואמרנו, איך זה יכול להיות? מה קורה אחרי חמש שנים? עזבו אחרי חמש, מה קורה בשנה השנייה? הרי בשנה הראשונה נותנים 50, ואז מה? ה-50 האלה כבר עובד, כבר מתפקד. צריך עוד 50.

לקח לנו ישיבה של שעתיים עם חקירת שתי וערב של איריס פלורנטין, שיושבת כאן – אני מבינה שבתוך המשרדים לא נעים להם אחד מהשני. היינו צריכים לחקור היטב כדי להגיע לכוונה המקורית של התוכנית, של תוספת אינקרמנטלית של עוד 50 בכל שנה, ומהשנה החמישית 250 בכל שנה. מה שלכם אולי מובן טוב בוועדת הכספים, זה תמיד ככה, תוכנית רב שנתית, לנו לקח שעתיים לחפור את זה ולהוציא. אין זמן יותר נכון מאשר עכשיו, כשהמגפה פוגעת בתוך הבתים המסוכנים והאלימים מאשר לקיים את ההבטחה הזו. לכן זה לא עניין עקרוני, זה לא עניין של דווקא, הכסף הזה נחוץ עכשיו להצלת חיים של אותן נשים. ולכן הדבר היחיד שהוועדה הזו יכולה לעשות, זה בדיוק מה שאמרת, אדוני היושב-ראש, בסוף הדיון הזה להעביר את הכסף, לדאוג לזה, זה הכול.

מאה אחוז. רצית להוסיף משהו? אני רוצה את משרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה.

משהו אחד. אני רוצה לעשות סדר במספרים וגם לתת הצעה, שלדעתי היא הצעה מידתית בנסיבות. הדבר הראשון, מ-2017 ועד היום, במספרים, הועברו רק 50 מיליון. בוא נתייחס לתקופה הזאת כשנה הראשונה. לשנה הבאה, כלומר 2021, צריך להתייחס כאילו היא השנה השנייה, ולדאוג להעביר 100 מיליון, ולהחזיר את התוכנית הזאת למסלול.

הצעה טובה.

למה? שנייה. נגיד שאנחנו לא מעבירים עכשיו את 250 המיליון, זה לא מדויק, כי 2020 עדיין לא הסתיימה ועדיין לא עבר תקציב, לכן 2020 צריכה להיות בשנה השנייה, ו-2021 השלישית. לא לוותר כל כך בקלות.

לפני שאנחנו מדברים, תיכף נשמע מה הממשלה אומרת. חברת הכנסת אימאן ח'טיב, בבקשה. אם אפשר, בקצרה, אני רוצה להתקדם.

בקצרה, בקצרה. אין מה להוסיף הרבה על מה שאמרו החברות והחברים. אני רק רוצה להדגיש את החשיבות של הנושא, במיוחד לאור שני נתונים. הנתון הראשון הוא העלייה הנוראית באחוזים של אלימות כלפי נשים בגלל הקורונה וההסתגרות בבתים וגם בגלל ההשפעה של הדברים מבחינה כלכלית על המשפחות. הדבר השני שאנחנו חייבים להיות ערים אליו ולשים עליו אור גדול, הנושא של רציחת נשים בחברה הערבית. אנחנו רואים שאחוז גדול מהנרצחות במדינה בשנה הזאת – מתקרב ל-70% – אלה נשים ערביות.

למה זה? את יודעת להסביר? מה זה הדבר הזה?

אני יודעת למה זה, כי אין תוכניות - - -

אני שומע, כמו כל אזרח, את הרציחות בחברה הערבית, אני מזדעזע כולי. למה זה?

אתה מזדעזע כולך. הגיע הזמן שנצא לפעולה, כי בסופו של דבר, כשאין תוכניות מותאמות, כשאין לנשים לאן ללכת, כשיש משבר כלכלי בגלל הקורונה, ושבכלל החברה הערבית נושמת את העוני כל הזמן, ואת הלחצים כל הזמן – אנחנו יודעים שיש קשר חיובי בין המצב הכלכלי למצב החברתי. אז למה מצפים, כשהנשים יושבות בבית, הגברים יושבים בבית. מילא אם היה רקע לאלימות ותשתית מוכשרת לדבר הזה, והרשויות לא לוקחות את החלק שלהן. אנחנו היינו עדים למחדל הכי גדול שמשקף את המציאות של הנשים הערביות בתוך החברה הערבית – מה שקרה עם רצח האישה ופאא' עבאהרה מעראבה, והמחדל של המשטרה בטיפול בנושא, המחדל של רשויות הרווחה בטיפול בנושא. כל זה מחייב כסף. מחייב כסף ותוכניות מותאמות, והגיע הזמן לעשות את זה.

אדוני היושב-ראש, נשים ערביות לא מתלוננות, לא פונות למשטרה.

הבנתי, היא ענתה. בסדר.

- - - מקלטים, והתוצאה עגומה.

זה לא בסדר, אבל יש הסבר מעטפת לעניין הזה. נתנאל אושרי.

סוציולוגית יש הסבר מאוד ברור. אם אנחנו נלך לסוציולוגיה, מה מביא לאלימות, נדע שכל הסיבות נמצאות בתוך החברה הערבית.

אבל היית ברורה לגמרי, אפילו אני הבנתי. נתנאל אושרי, בבקשה.

בוקר טוב. אני אסביר, כמו שאמרתי, את כל הסיפור הזה, זה עוד - - -

אפשר את המילה הזאת להוריד. אנחנו לא מבינים הסברים.

בשנת 2016 עברה החלטת ממשלה שהחליטה על הקמת ועדת מנכ"לים לבחינת הנושא של אלימות במשפחה. ועדת המנכ"לים עבדה, מי שריכזה אותה הייתה איריס פלורטנטין, בעבודה מקצועית מצוינת.

רגע, מי עמד בראשה? לא שמעתי.

איריס פלורנטין, שיושבת אתכם.

תיכף נשמע אותה. בסדר גמור.

הגישה המלצות, ההמלצות דוברו כאן. דובר על 250 מיליון שקל במתווה עולה לאורך חמש שנים. בשנת 2017 הגיעו אותן המלצות לשולחן הממשלה, בהחלטה שמספרה 2820. ההחלטה אמרה לאמץ עקרונית את עיקרי תוכנית הפעולה ויישום המלצות ועדת המנכ"לים. החלטת הממשלה הזאת עברה כהחלטה לא תקציבית. לא היה בגינה קיצוץ רוחבי, לא הובא בגינה מקור. האמירה הזאת על האימוץ העקרוני, אתה נשארנו. בעקבות האמירה הזאת, ובמסגרת העבודה המשותפת שלנו עם משרד הרווחה, לאורך השנים שחלפו מאז, הצלחנו להכניס יחד לבסיס התקציב 30 מיליון שקל לטובת האירוע הזה.

אולי כדאי להזכיר את המאבק של ארגון - - -

דקה. הלאה. מתי הכנסתם 30 מיליון שקל?

במתווה עולה, החל מ-2016 ועד 2018. שמונה בשנה הראשונה, 12 בשנה השנייה ועוד עשר.

מאיפה הכסף?

במסגרת הסיכומים התקציביים שלנו עם משרד הרווחה והתוספות שניתנו לו משנה לשנה עם בניית התקציב. אז אנחנו עם 30 מיליון שקל בבסיס. בסוף שנת 2018 התקבלה החלטת ממשלה נוספת, הפעם כן תקציבית, להוסיף ל-30 מיליון השקלים האלה 20 מיליון שקל נוספים. כיוון שההחלטה התקבלה אחרי מועד בניית התקציב לשנת 2019, שהוא היה התקציב האחרון שנבנה, הכסף הזה לא נכנס עדיין לבסיס, והועבר בתקציב על שינוייו, גם בשנת 2019, ובנסי ניסים הצלחנו במהלך השנה הזאת למצוא את הכסף, למרות תנאי התקציב ההמשכי, ולהעביר אותו למשרד הרווחה, כך ש-50 מיליון כרגע יש ממשרד הרווחה. זה הסיפור.

בסיכום רחב, החלטת הממשלה שאימצה את תוכנית הפעולה הייתה החלטת ממשלה עקרונית ולא תקציבית, לא היה בגינה מקור. הצלחנו להעמיד לטובת העניין הזה 50 מיליון שקל. אנחנו מקווים שברגע שיהיה תהליך תקציב סגור נוכל להכניס גם את 50 מיליון השקלים האלה לבסיס התקציב. ביחס לטענות ומה שדובר כאן על שנה הבאה, גם חבר הכנסת סגלוביץ' וגם חבר הכנסת פורר וחברת הכנסת זנדברג התייחסו לזה. כמו שכולנו מבינים, השנה הקרובה הולכת להיפתח בתקציב המשכי. המשמעות של זה היא שאנחנו ככל הנראה נבנה את התקציב על בסיס מה שהיה בשנת 2019. כמו שאמרתי קודם, בשנת 2019 היו 30 מיליון שקל בבסיס התקציב לעניין הזה.

ואתה חושב שאם יגיע תקציב כזה לוועדת הכספים עם 30 מיליון שקל ולא עם 50, נאשר את התקציב? ככה אתה מעלה בדעתך? יבוא לפה מישהו מאגף התקציבים ויצעק תאשרו? עם הרציחות שיש, עם האלימות שיש, עם הכול שעולה?

- - - את המגבלות - - -

אנחנו מדברים על מעבר ל-50 מיליון ואתה מודיע שאתה הולך לקצץ?

אתה מעלה בדעתך שזה מה שיהיה? רגע, אני שואל אם אתה מעלה בדעתך שזה מה שיהיה?

סליחה, אדוני היושב-ראש, הוא שולח אותנו להילחם על ה-50 הקיימים. אני חושבת שגם לזה אנחנו לא צריכים להסכים. הוא אומר נביא 30 כדי שתשיגו את ה-50 הקיימים.

לא, ה-50 הקיימים נמצא כבר ברווחה. היא אומרת שזה נמצא.

תיכף נשמע את גברת פלורנטין.

נמצא כתקציב - - - וזה לא בבסיס התקציב, זה מה שהוא אמר.

תמר, הבנו. אנחנו מבינים אחת את השנייה, והכול בסדר. גם הוא מבין שאנחנו מבינים, ולא נאפשר. קודם כל, מה שהוא אמר עכשיו זה שהם מכינים את התקציב. הרי הם יושבים להכין תקציב, ואמר את זה שר האוצר אתמול כאן, והוא אומר לי את זה גם בשיחות שאני מנהל אתו, שלא תכינו תקציב על התוכנית הזאת של אלימות כלפי נשים עם 30 מיליון שקל. זה לא יעבור התקציב הזה. זה נקרא שאתם עושים עבודה לא מקצועית, לא קשור לכל מה שאנחנו מדברים כאן. תיכף נשמע את גברת פלורנטין, אז נדע איפה אנחנו עומדים עם זה. עד כאן ברור? למה מחקתם אותו?

הרב גפני, למדתי עוד דבר באוצר. עד עכשיו למדנו אני אסביר, שאין כלום. החלטה עקרונית זה בלי כסף.

תודה. אני תיכף אחזור אליך, אני רוצה לשמוע קודם את איריס פלורנטין, הסמנכ"לית הבכירה של משרד העבודה והרווחה. בבקשה.

בוקר טוב. ב-2016, כשהבנו שהאלימות גואה וחייבים לעשות משהו, הגשנו החלטת ממשלה ליישם תוכנית לאומית לאלימות במשפחה. היו שלוש החלטות ממשלה. הגשנו תוכנית מפורטת, ואני רוצה להגיד את זה מאוד ברור פה, כי זה נאמר בהמון מקומות: בתוכנית יש הכול. התוכנית מקצועית, יש בה את הכול. תאמינו לי, לא צריך להוסיף. בתוכנית יש מה יש, מה חסר כי אין שירותים כאלה, ומה יש בפערים. אם יש לנו חלק מהיחידות, וצריך יותר יחידות, אז כתוב שם בפריסה חמש-שנתית כל מה שצריך להוסיף. בכל שנה בהתאם לתקציב שיש – תיכף אני אגע בו – אנחנו שמים את התוכנית המתוקנת ומתחילים לעבוד עליה. אני לרגע עוצרת כי יש כאן כמה סוגים של תקציב. מקלטים לנשים מוכות, כמו גם פרויקטים נוספים, הם לא בתקציב הזה. יש תוספת בתקציב הזה, אבל כמו שאמרתי, יש לנו בבסיס של התקציב יותר מ-50 מיליון שבתוכם 15 מקלטים שעובדים, כולל מקלט חירום, שזה בכלל לא לפלטפורמה הזאת. נכון, התוספת של שני המקלטים שעכשיו אנחנו עובדים עליהם, ואחד כבר בדרך להיפתח והשני בדרך, הם בתוך התקציב, אבל כעיקרון יש תקציב בסיסי של יותר מ-50 מיליון, ויש לנו תקציב של 50 מיליון על הפלטפורמה של הוועדה הבין-משרדית, שכאמור, כמו שאמרתי, סוגרת פערים ומוסיפה לצרכים החדשים.

הפלטפורמה של ה-50 מיליון – את מדברת על המצטבר מאז 2016 ועד היום.

כן.

כן. כלומר, הכסף הזה כמעט איננו, אני מקווה.

יש לנו בבסיס התקציב 30 מיליון, ואת ה-20 מיליון האוצר העביר לנו, ואנחנו השתמשנו בו. כשאני מסתכלת על התקציב שאני הוצאתי כדי להפעיל דברים, אנחנו כרגע עובדים על 50 מיליון, ועוד 10 מיליון חד פעמי לקורונה. ואני יכולה לפרט את הפעולות אם תרצו.

אגב, ה-30 מיליון לא נגמרו עדיין?

מה שהיה במקלטים היה לפני, לא קשור לכל הנושא של ה-50.

הכול נגמר.

הכול? אוקיי, כלומר, נוצלו כל ה-50 מיליון.

כשאני מסתכלת על מה אני עושה עם הכסף, הכול נגמר מזמן. אני גם אהיה בביצוע - - -

מה זה מזמן?

כמה ביצוע? כמה ביצוע ועד מתי?

מה זה מזמן?

מה זה אומר? אני אסביר. זה אומר - - -

רגע, המילה להסביר – שנייה, גברת פלורנטין.

אני אתאר מה עשינו עם הכסף.

שנייה. יש דברים שאני לא מבין, אני רוצה להבין. יש לכם 60 מיליון שקל – 30 מיליון שקל בבסיס, 20 מיליון שקל שהאוצר נתן את התוספת, ו-10 מיליון שקלים מיוחד לקורונה. ואת אומרת שהוצאתם את הכסף הזה מזמן. מה זה מזמן? מתי?

אני רוצה לתאר איך אנחנו מוציאים כסף. אני אתן דוגמה. אנחנו חילקנו 186 תקנים ב-2019, וחילקנו 60 תקנים עכשיו, במאי, כשמדובר על תקנים תוספתיים לרשויות המקומיות, ליחידות לאלימות, לטפל בגברים, ילדים ונשים. הקטנו את רשימות ההמתנה והוספנו יישובים שלא היה להם מענה. זה יצא מהכסף.

זה מתוך 180 התקנים שהתווספו לאחרונה?

ברור. ברור.

כמה כסף חסר כדי להשלים?

אני רוצה להמשיך לתאר את הפעולות שאנחנו עושים כרגע.

אני שואל כמה כסף צריך להשלים. את אשת המקצוע, תגידי כמה כסף צריך.

אני רוצה להיות מאוד ברורה, כל כסף שאני אקבל, יש לי מה לעשות אתו.

אבל יש לך תוכנית, אני מתאר לעצמי. המשרד שלכם – ואת מופקדת על העניין הזה – מה חיוני שצריך עכשיו להעביר כסף?

כל מה שרשום בתוכנית הבסיסית של 250 מיליון חיוני. דברים שצריך להקים אותם. אין לי את הכסף, כל כסף שאני אקבל, אני יכולה להפעיל אותו.

כבוד היושב-ראש, אני חושבת שזו פעם ראשונה שאני שומעת שמדברים במונחים של תקציבים שמתפרסים על שלוש שנים. בדרך כלל, כשבודקים תקציב והוצאת תקציב, הולכים שנתית ובודקים. לא יכול להיות שאומרים - - -

טוב, עאידה, אנחנו חייבים להתקדם.

- - -

בסדר, הבנתי.

איך מדברים על 50 מיליון בשלוש שנים?

עאידה, תודה. גברת פלורנטין, נניח שאת היית צריכה לנהל את ועדת הכספים, את צריכה לאשר תקציבי מדינה, יגיע אליך תקציב. מה את היית עושה בסוגיה הזאת? במקומי, מה את מציעה לעשות? אל תפחדי מהאוצר, הוא לא נמצא, הוא בזום. תגידי את האמת, מבחינה מקצועית, מה את מציעה לי לעשות?

אני יכולה להגיד מה עשינו אתמול. אתמול אנחנו פתחנו ועדה נוספת לשלושה תחומים, שהיא מחוברת לוועדה שאני היו"רית שלה, שדרך אגב, נפגשת בכל שבוע בתקופת הקורונה, ובתדירות יותר נמוכה, יושבים 12 משרדים ומתכננים מה עושים. אחד הדברים שיש לנו תוכנית מאוד מבוססת מה לעשות היא איך מטפלים בגברים. איך מטפלים בגברים גם במסלול האזרחי והפלילי, וגם גברים שצריך להביא אותם לטיפול בשפה אחרת. יש לנו תוכנית חדשה שצריך לטפל בה. תוכנית נוספת, איך אנחנו מביאים נשים שהן בשלב קודם, בשלב שהן בהכחשה. מחזרים אחריהן, מביאים אותן לטיפול, דואגים שהן יגיעו. הדבר הנוסף, מה אנחנו עושים אחרת עם נשים שיוצאות ממקלט כשהן חוזרות חזרה והן צריכות להתחיל את החיים מחדש. אלה שלושה דברים שאפשר לעשות, ואני יכולה לתת לך רשימה ארוכה. בנוסף לזה, דיברנו פה על 186 תקנים, זה רק חלק ממה שאני צריכה. אתמול ישבנו בדיון ואמרו לנו אנשים שעושים את העבודה ברשויות המקומיות: חסרים לנו עובדים, אם היו לנו עובדים, היינו יכולים לעשות את זה.

כמה חסר?

זה רשום בתוכנית העבודה.

בסדר, הבנתי. אני סומך עליכם. את כל הזמן לא עונה על השאלה הכי בסיסית שאנחנו צריכים לדעת. אנחנו לא מטפלים באלימות נגד נשים. זה לא התפקיד של ועדת הכספים. אמרתי את זה בתחילת הישיבה, התפקיד של ועדת הכספים הוא לומר לממשלה חסר כך וכך כסף, חסרים כך וכך תקנים. ואת זה, שזה הדבר הכי חשוב מבחינת הוועדה כאן, הדבר הכי חשוב לנו כאן כוועדה, את לא אומרת. כמה תקנים חסר? כמה כסף חסר? יש תוכנית של 250 מיליון שקל. יש לך עכשיו 50 מיליון שקל – אני לא מחשיב את 10 מיליון השקלים של הקורונה – כמה חסר? כמה לא קיבלתם?

כבודו, עוד הערה אחת בנושא הזה של התקנים. אני דיברתי עם הרבה מנהלות לשכות. אנחנו יודעים שהמקצוע של עבודה סוציאלית ברובו הוא מקצוע של נשים. בנוסף לצורך שעולה עכשיו, יש הרבה נשים שהן בחופשות לידה, והן לא יכולות לחזור במצב הקיים אחרי שלושה חודשים.

הבנתי. אני רוצה, אם את יכולה בבקשה לעזור לנו בחלק הזה. אנחנו כוועדה פונים לאוצר. רבותיי, זה דיון מהיר. מה אנחנו מבקשים מהם? הם ישמחו אם אני אגיד להם שיש תוכנית במשרד העבודה והרווחה, ואני לא יודע כמה תקנים צריך וכמה כסף צריך. תעזרי לי בזה בבקשה, כמה כסף לא קיבלתם?

אנחנו שמנו על השולחן תוכנית שגדלה בכל שנה בהתאם ליכולת לגדול. יש לנו תוכניות שיכולות לתת מענה על כל מה שרשום בצרכים. אני אתן לדוגמה. אם אני מדברת על - - -

אני אעזור לך, איריס, עד סוף שנת 2020 - - -

כל כסף שאני אקבל, אני אדע להפעיל אותו.

נכון, גם אני, אם יביאו לי כל כסף, אני אשתמש בו, אני אקנה בזה עוד קרקעות – אני שואל אותך מה הצרכים לפי התוכנית שלך, שעד סוף שנת 2020 את צריכה? הרי יש לך תוכנית לכמה שנים. לפי התוכנית שלך, עד סוף שנת 2020, כמה כסף חסר לך? וכמה חסר לך ל-2021? זו השאלה.

אני רוצה לדבר בפעולות. אני צריכה שיהיו לי בכל רשות מקומית מטפלים בגברים, מטפלים בילדים, מטפלים בנשים.

כסף. איריס, אנחנו באים לעזור לרווחה. אנחנו באים לעזור. אנחנו יודעים מה זה. האוצר הרי מכין לפני זה ואומר: חבר'ה, אני מבקש לא לדבר. תגידו מה חסר לכם, אנחנו פה בשביל לעזור.

ינון, היא לא רוצה לריב עם האוצר, בקיצור, זה ברור. אנחנו צריכים להחליט.

בואו לא נדבר על 2020, בואו נדבר על 2021.

אין בעיה. אין בעיה. לא חסר לך כלום השנה. כמה חסר ל-2021?

רק שנייה, רצית להוסיף משהו?

אני רוצה לסכם שבסוף זו תוכנית של 250. אם ניתנו 50, נשאר 200.

הם נתנו 50.

הם נתנו 50, נשארו 200.

200 עד מתי? עד מתי?

התוכנית היום פרוסה לפי החלטה, עד 2024. האריכו אותה – תהיו איתי שנייה.

לא האריכו אותה, לא נכון.

חברים, תהיו איתי שנייה. אני רוצה להיות ריאלי ולצאת מפה - - -

אנחנו אתך.

אפשר לדבר כמה שרוצים, בסוף - - -

שיוסיפו עוד 50 - - -

תמר, תני לו להשלים משפט, אני מקשיב לו.

תמר, לפחות את הכבוד למי שביקש את הדיון הזה. גם אם הוא אומר שטויות, הן שטויות שלו.

סליחה. סליחה. סליחה. אתה לא אומר שטויות, הכבוד אליך בכל מקרה.

אני אומר רק דבר אחד, אני מתייחס אל מול המציאות. המציאות היא שכרגע הגיעו מ-2017 ועד היום 50. התוכנית היא ל-250, והיא הוארכה עד 2024. על פי המתכונת הזאת, לפחות בשנת 2021 צריכים להשלים ב-100% את מה שצריך לשנת 2020. 2021 צריכה לעמוד על 100 מיליון.

אמרת קודם. כן, עאידה, להשלים.

קודם כל, כדאי מאוד, מהניסיון שלי, לשמוע גם מה יש למר רוזנבאום מהמשרד לביטחון פנים, שהוא מלווה את התוכנית הזו מתחילת דרכה. בעניין התקציבים, כבוד היושב-ראש, אנחנו יודעים שבעניין אלימות, כמה שיותר מבצעים פעולות מהירות, אז אנחנו מצילים חיים. אני חושבת שזה ברור. בשנה הבאה, אם יוקצו 100 מיליון מעבר למה שנמצא בבסיס, ה-30 מיליון – אלה שבבסיס כבר רצים, יש להם תקנים, אני מדברת על 100 מיליון בשנה הבאה ו-100 בשנה שאחריה.

תודה. מר רוזנבאום, בבקשה, המשרד לביטחון פנים. אנחנו לקראת סיכום.

אליעזר, המשנה למנכ"ל. אני מלווה את התוכנית הזאת מראשיתה. אני עמדתי בראש הוועדה שהמליצה את 14 ההמלצות, ומזה גזרו את התוכנית הבין-משרדית. התוכנית הבין-משרדית מכילה את התוכניות של כל משרדי הממשלה. זה לא רק משרד הרווחה. גם התוכניות של האכיפה ושל הטיפול של שירות בתי הסוהר חונה אצלם. אני לא יכול להגיד לרפרנט שלנו, שאחראי על המשרד לבט"פ, שכל הכסף חונה במשרד הרווחה. החלק שלנו בתוכנית הלאומית הוא 30 מיליון שקלים. לצערי, עד היום קיבלנו 2.2 חד פעמי, וזה הכול. התוכנית שלנו כוללת בה גם שיאי כוח אדם. משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר כרגע עושים את הפעולות מתוך התקציבים שלהם. משטרת ישראל הקימה 16 מחלקי משפחה, מודל חדש, ברשויות המקומיות. המחלק הזה מטפל בכל התא המשפחתי – גם באלימות כלפי נשים, גם כלפי קשישים.

אנחנו כרגע לקחנו מן הגורן ומן היקב, פעם מכסים את הראש, פעם את הרגליים, כדי להוציא לפועל את הדברים החשובים, את הדברים שחשבנו שנכון כרגע ביכולת שלנו לעשות ויסות פנימי כדי לטפל בדברים. 30 מיליון השקלים האלה, ו-54 השיאים שחסרים לנו, הם חיוניים ביותר כדי שנעמוד בתוכנית הבין-משרדית שהממשלה אישרה אותה.

לאיזה שנה אתה מדבר?

אני מדבר חד פעמי 10 מיליון ו-20 מיליון - - -

מידית, אתה לא מתכוון ל-2021, אתה מתכוון עכשיו.

אני מדבר עכשיו. אם ייתנו, אני אתחיל.

עכשיו כמה?

השנה נגמרה.

אנחנו צריכים כרגע 30 מיליון שקלים עבור המשטרה ושירות בתי הסוהר.

זה לא בתוך 250 מיליון?

זה בתוכו, אבל הרווחה אומרים אנחנו לא יודעים להעביר לכם שיאים, תלכו לאוצר. אנחנו הולכים לאוצר, האוצר אומר לנו תלכו לרווחה.

תודה. יש עוד משרד שרוצה להתייחס לעניין הזה? משרד הבריאות? משרד המשפטים? נתנאל אושרי, לפני שאני מסכם, משרד האוצר.

אני חושב שהייתה אי הבנה ביחס לשנת 2021. ככל שיעבור תקציב מדינה, הכוונה שלנו היא בהחלט להכניס את 50 מיליון השקלים לבסיס התקציב. זו המחויבות שלנו לפי החלטת הממשלה, אנחנו מתכוונים לעמוד בה. ההתייחסות שלי הייתה למצב של תקציב המשכי. שוב, אני אומר, אתם מוזמנים לשאול את איריס, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הרווחה.

חסר לה אם היא תגיד שלא, נכון?

אין פה תרגילים של האוצר ואין פה שום דבר מהסוג הזה, אנחנו מתקצבים לפי סדרי העדיפויות הממשלתיים.

נתנאל, איריס וגם רוזנבאום, אני מבקש לסכם, ברשותכם, את הדיון הזה. הייתה תוכנית של 250 מיליון שקל. לפני זה, אנחנו נמצאים בתקופה – כשקיבלו את ההחלטה, זה לא היה אקטואלי. הגאות – אני לא יודע איזו מילה להגיד בעברית על - - -

התעצמות.

התעצמות – כל מילה שנגיד תהיה נכונה – באלימות באופן נורא, גם במציאות הזאת, שלצערנו הרב, שחלק מגיע לרצח של נשים. כמובן, כפי שנאמר פה גם קודם על ידי החברים, יש עוד מעגלים רבים, שהמעגלים האלה לא מגיעים לרצח, אבל הם מגיעים לאלימות כלפי נשים. מדינה מתורבתת נורמלית הייתה מתייחסת לזה אחרת. הממשלה צריכה לקבל החלטה חדשה שתתאים לעניין הזה. בכל מקרה, 200 מיליון שקל לא העברתם עדיין. הוועדה מחליטה להעביר 100 מיליון שקל למשרד העבודה והרווחה שיכלול בתוכו גם את התקנים שעליהם דיברה הגברת פלורנטין, וגם התקנים שעליהם דיבר מר אליעזר רוזנבאום, המשנה למנכ"ל במשרד לבט"פ, שגם שם צריך את זה. לא יכול להיות שאנחנו נעמוד מנגד, נעמוד מהצד, וגברת פלורנטין לא תרצה להגיד בדיוק מספרים כדי שתמשיכו להיות ביחסים טובים. אני לא חייב להיות אתכם ביחסים טובים. יש לי יחס של מי שמפקח על העבודה שלכם. אני, הכוונה לוועדה.

אין בעיה, במידה והממשלה תחליט - - -

לא, לא, זה בסדר. אתה לא מחליט, אנחנו מחליטים. אנחנו סבורים שבעידן הזה ובמצב הזה ובצורה הזאת שאנחנו חיים – אני מבקש שכשאתה חוזר למשרד, או כשאתה נמצא במשרד, להעביר בטווח המידי 100 מיליון שקל שיכסו את המשך התקצוב. זה יכסה את התקנים במשרד העבודה והרווחה שצריך את זה, ברשויות המקומיות, שצריך את זה, המשרד לבט"פ צריך את זה, לטפל בחברה הערבית, שזה הופך להיות דבר שכבר אי אפשר לתאר אותו. אנחנו מבקשים שהתוכנית הזאת תצא לפועל. על התקציב אני לא מדבר בכלל. ברגע שתביאו תקציב אנחנו נגיד את הדברים האלה כאן. אני חוזר ואומר, יכול להיות שאנחנו נבקש הגדלה, אבל בוודאי שאם לא יהיו 50 מיליון שקל, אז אנחנו נגיד לסדרן שלא יכניס אתכם. לא, לא, לא, סליחה. זה ברור לחלוטין, הרי אנחנו לא חברה של קניבלים, שאנחנו ניתן לדבר הזה להתרחש, ואנחנו לא נוגעים בזה, וגם רציחות ועם אלימות וכל מה שקורה. לא בא בחשבון. אנחנו מבקשים באופן מידי למצוא את הדרך להעביר 100 מיליון שקל כדי להשלים את התקנים גם אצל גברת פלורנטין, וגם במשרד לבט"פ, אצל מר רוזנבאום, דברים שהם חיוניים כדי למגר את התופעה הנוראה והמזעזעת הזאת. זהו.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, שתי הערות על מה שאמרת.

קודם כל, אתה צריך להגיד כן אדוני, ועכשיו תגיד את ההערות. את זה תעשו. שתי הערות, בבקשה.

אחת, אני לא משוכנע שבשלב הזה של שנת 2020 – למעשה, אני משוכנע שלא – תוספת כזאת גדולה תוכל להגיע לשטח. המספר של 100 מיליון שקל הוא נחמד, אבל גם בתוכנית המקורית שנבנתה ולא אושרה על ידי הממשלה דובר על התקדמות שנתית של 50 מיליון שקל מדי שנה, וגם זה בדחילו ורחימו אנחנו מצליחים להוציא את הפעולות לפועל.

הערה שנייה. על הערה אחת דילגנו.

אני לא מאמינה למשמע אוזניי.

ההערה השנייה היא כמובן שככל - - -

אתה יודע ש- - -

אני סיימתי את הדיון. סיימתי. ההערה השנייה.

ככל שהממשלה תחליט שהיא נענית לבקשתך להעביר כסף, כמובן שצריך למצוא לזה מקור.

אוקיי. אני אדבר עם הממונים עליך. אני אגיד להם שצריך להעביר 100 מיליון שקל, אי אפשר לשחק עם הדבר הזה. אני גם יודע איך עושים את הדברים. צריך לקבל החלטה בממשלה? שיקבלו החלטה בממשלה, אבל ההחלטה קיימת וצריך להקדים תשלומים מכיוון שאתם לא שילמתם את הדברים הבסיסיים. אי אפשר, מישהו ייתן את הדין על הדבר הזה. שיבואו ויגידו תראו מה שמתרחש בחברה הישראלית, מה שקורה בכל המגזרים, ולא עושים כלום. אנחנו מבקשים להעביר 100 מיליון שקל, תגיד את זה לממונים עליך, הם יודעים מה יש בצנרת שצריך להגיע לפה, והם יודעים שאין דבר שעובר לידי. ברגע שאנחנו לקחנו את זה על עצמנו, אנחנו בעניין. תודה רבה. אני מודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.