פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
24/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 100
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"א (24 בנובמבר 2020), שעה 10:15

במסגרת יום הפג הבינלאומי: על סדר היום: השפעת ההתמודדות עם הקורונה על הטיפול בפגים בישראל

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר

משה אבוטבול
מיכל שיר

שרון ברנסבורג-צברי - מנהלת בנק חלב אם, מד"א

מועאוויה כבהה - מנהל תחום תכניות התערבות, משרד הבריאות

שמואל צנגן - יו"ר האיגוד לניאונתולוגיה, ההסתדרות הרפואית

רומי שחורי - מנכ"לית עמותת להב - למען הפגים בישראל

ענת כהן שמואל

עופרה ארגס - חבר תרגומים

על סדר היום: השפעת ההתמודדות עם הקורונה על הטיפול בפגים בישראל

צהריים טובים. היום ה-24 בנובמבר 2020. השעה 10:15. אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות. הדיון היום הוא במסגרת יום הפג הבינלאומי ועל סדר יום הוועדה השפעת ההתמודדות עם הקורונה על הטיפול בפגים בישראל. מי שיזמה את היום הזה היא ח"כ מיכל שיר שנמצאת איתנו, ובוודאי ובוודאי אנחנו מברכים על ציון היום הזה בכנסת, הוא מאוד מאוד חשוב. אנחנו נשמע פה כמה גורמים ובטח נעלה כאן כמה סוגיות שצריך לטפל בהן עוד. אני אזמין את ח"כ מיכל שיר לפתוח את הדיון. בבקשה.

תודה רבה. אתם יודעים שכשפנו אלי בהתחלה להוביל את יום הפג, אמנם אני פגה בעצמי אבל באמת לא הבנתי או לא ידעתי מהן השלכות הרוחב ובאמת מה המשמעות ביום –יום עוד לפני עידן הקורונה, על אחת כמה וכמה בעידן הזה. ובאמת לאחר שעברתי שיעורים מאלפים וקיבלתי את האינפורמציה, הצטיירה לי תמונה שהיא בחלקה גם טובה, אבל בחלקה מאוד בעייתית שצריך לתת עליה את הדעת ובאמת לפתור אותה, כי מדובר פשוט בפיקוח נפש.

אז החדשות הטובות זה שבעידן הקורונה – אני מחזירה אתכם לחודש מארס, אני לא אשכח שהייתה מישהי בסין שאמרו שהיא בהריון והקורונה עוברת אל העובר. ואז כולם נלחצו, אני זוכרת שגם אני בעצמי לקחתי את זה נורא קשה, אז החדשות הטובות, הקורונה לא עוברת לא לעובר ולא לחלב אם. חדשות טובות שניות זה שכנראה, את יודעת טלי, אנחנו הנשים תמיד יש לנו מן גאווה כזאת שאנחנו אומרות 'אנחנו עבדנו עד לחדר לידה' נשים נורא אוהבות להתגאות בזה. אז החדשות הטובות זה שהקורונה בעצם כפתה על נשים בהריון רגע לקחת צעד אחד אחורה ופשוט לנוח, ולכן אנחנו רואים ירידה בכמות הפגים שנולדים, כנראה שבאמת יש מן הפחתת לחץ מסוימת, אז לא צריך למשוך את הכל עד לרגע האחרון, אני חושבת שזה לקח מאלף.

אני הגעתי ממדינה, וכשאני הייתי הצעירה, שם היה חודשיים לפני הלידה חופש. חופשת הלידה כללה גם חודשיים לפני הלידה.

וכמה אחרי?

שנה. אבל היו שם דברים טובים והיו שם דברים פחות טובים. אני עדיין אוהבת את המדינה הזאת הרבה יותר מאשר היה שם.

בואו ניקח משם את הדברים הטובים.

אני ילדתי תוך כדי פריימריז. באמת כמעט יצא על הדרך.

זירוז לידה.

ממש זירוז לידה. האינפורמציה הלא פשוטה שקיבלתי ותיכף אנחנו גם נרחיב עליה, זה שבאמת יש ברחבי העולם בנקים של חלב אם. חלב אם, מרגע שאישה יולדת בלי קשר אפילו לפגים, אומרים שזה הדבר הנכון ביותר עבור הילוד, בין אם הוא פג, בין אם לא. כשמדובר על פג, חלב אם זו ממש תרופה, תרופה שמונעת מחלות, תרופה שהיא חיונית, ויתקנו אותי כאן המומחים אם אני טועה, הוא יכול ממש להציל חיים מעבר ללפתור נכויות אולי גם בעתיד, מחלות בעתיד וכולי, ממש מדובר על תרופה לכל דבר ועניין, שכאשר אישה יולדת פג, היא לאו דווקא מסוגלת לייצר את החלב עדיין, ולכן החשיבות בבנק חלב אם הוא קריטי.

במדינת ישראל יודעים על הנושא הזה כבר 15 שנה, ברחבי העולם יש כמה וכמה בנקים קיימים, ועם זאת בישראל רק קם באוגוסט האחרון בנק חלב, כשהוא עדיין לא מתוקצב כמו שצריך, הוא עדיין לא מוסדר כמו שצריך וכל מקרה עדיין נבחן לגופו.

תחשבו על אמא שיולדת פג עוד בתקופת הקורונה, תחשבו על הלחץ הנפשי שמתלווה לכך, אגב, היא גם מנותקת מהילוד שלה כי קורונה, ואגב, אם היא חלילה – ויש כ-700 נשים בהריון שילדו כשהן חולות קורונה בעצמן, שהן ילדו תינוקות, תחשבו, כל הבית בבידוד, היא גם לא רואה את הילד, לפעמים גם האבא לא רואה את הילד, תחשבו על מה שקורה, ואז מתחילה סאגה שלמה של להשיג פשוט אוכל לילוד.

ואין סיבה, כי כשאני שאלתי מה התקצוב השנתי של דבר כזה, נאמר לי שזה 5 מיליון שקלים בשנה. אמרתי, 5 מיליון שקלים בשנה מונעים תרופה והזנה מפגים שזקוקים לזה כמו אויר לנשימה, נשמע לי מאוד מופרך ולכן אני חושבת שבסוף זה איזה שהוא משהו שהוא פתיר. יש לנו כאן נציג ממשרד הבריאות?

כן. יש לנו מצגת, אנחנו נשמע את הנתונים.

אז אני אשמח מאוד לשמוע גם על הנושא הזה. יש את הנושא, שוב, כל העניין הזה שבתקופת הקורונה מפרידים את ההורים, לפעמים האימא – אגב, כשאימא שלי ילדה אותי פגה היא לא ראתה אותי עשרה ימים, רק אבא שלי היה יכול לראות אותי – בתקופת הקורונה האימא יכולה לא לראות את הילוד אפילו יותר, כאשר אף אחד מבני המשפחה לא.

שוב, כל אישה שיולדת, מיד אומרים לנו "skin to skin", עור לעור. אצל פגים על אחת כמה וכמה, וכשפג לא מקבל את ה- "skin to skin", יש לזה שוב השלכות מאוד מאוד נרחבות. ושוב, הכל עניין שהוא פתיר, זה עניין אמנם תקציבי, הוא קצת יותר יקר, פשוט לפתוח מחלקות של פגים, חדרי משפחה מה שנקרא, שפשוט מאפשרים את הדבר הזה. אמנם זה צורך עליון בתקופת קורונה, אבל זה גם דבר שצריך להיות בשוטף, כמו שקורה אגב בשאר מדינות העולם, אין סיבה שזה גם לא יקרה בישראל. זה נושא נוסף, אני ממש נותנת - - - אנחנו באמת נרחיב על זה בהמשך.

האמת שזה בגדול, מדובר על חלב אם, מדובר על סוג של, אני קוראת לזה איחוד משפחות בתוך חדרים, ובאמת שימת לב, כי בעניין של פגים זה פיקוח נפש. זה לא מותרות. זה ממש פיקוח נפש. נשמח לשמוע גם את המומחים. תודה רבה.

ד"ר שמואל צנגן שהיה איתנו ואמר לנו בוקר טוב לפני כולם, יו"ר האיגוד לניאונטולוגיה. בבקשה אדוני, נשמח לשמוע. יש לנו מצגת ואנחנו מעלים אותה.

בוקר טוב. תוך כדי שאתם מעלים את המצגת, קודם כל אני באמת רוצה להגיד תודה רבה לך מיכל, זה מדהים, קודם כל על הנגיעה האישית שלך, סיפרת גם לי ונורא שמחתי לשמוע שאת נולדת פגית וזה באמת קושר אותנו ואותך לסיפור, וגם כן - - -

פגית בנובמבר. לא סתם.

וגם על כל המידע שאת הספקת לארגן ואני כבר מאמץ אותך לשורותינו בתור ניאונטולוגית מבחינת הידע שהפגנת. אנחנו החלטנו שהפעם נייחד את יום הפג באמת לפי שנמצא בחדר וזה באמת בנושא הקורונה, ונשלב את זה בנושאים נוספים.

באמת שוב, תודות. אנחנו נדבר על הנושא של הטיפול בילודים ופגים בתקופת נגיף הקורונה, נתונים אתגרים ופתרונות. כמו שמיכל הציגה, אני רוצה לפתוח בכמה נתונים ואקצר כי מיכל הציגה את חלקם. במהלך שמונה חודשי הקורונה האחרונים מארס-אוקטובר, נולדו 700 ילדים לאמהות מאומתות לקורונה, כ-0.6 מכלל הלידות בישראל. חשוב לציין שיש פה שונות, בבתי חולים בערים אדומות – 2% מהלידות היו של יולדות מאומתות, בעוד ש-0.2% בערים הירוקות. כמו שח"כ מיכל שיר אמרה, לא הוכח שנגיף הקורונה עובר מהאם לעובר דרך השליה ולא נמצאה עדות לנוכחות הקורונה בחלב אם, שאלה באמת בשורות טובות. אנחנו גם יכולים להגיד שכל הילודים שנולדו לאימהות המאומתות היו ללא תסמינים לקורונה, היו ממש ילודים בודדים שנדבקו, אבל ההידבקות שלהם הייתה –אנחנו יכולים להגיד בוודאות כמעט מוחלטת – לאחר הלידה, וגם התסמינים היו מאוד מאוד קלים. חום, ישנוניות, חוסר תיאבון, וזה חלף תוך מספר ימים.

מה שעוד מעניין לציין בעולם וגם בארץ יש איזו שהיא הסתמנות של ירידה קלה בשכיחות לידת פגים בתקופת הקורונה. אנחנו לא יודעים בדיוק למה לייחס את זה, הנושאים האלה בבדיקה, בינתיים הקשר הוא איך נגיד, נסיבתי. יכול להיות שהעובדה שהאימהות פחות רצות ומסתובבות, יכול להיות שהסגר הוא זה שמשפיע, אבל זה באמת נושא שנצטרך ללמוד אותו ולהכיר אותו.

כאמור באמת אין חשד להדבקות דרך השליה ואפשר להניק, אבל בכל אופן היו לנו בעיות ואתגרים משמעותיים בהתמודדות שלנו בעיקר בגל הראשון, זה התבטא בכך כמו שח"כ מיכל שיר אמרה, שתינוקות הופרדו. בגל הראשון למעלה מ-90% מהילודים הופרדו מהאימהות המאומתות. הייתה, אני אזכיר לכולנו, פאניקה גדולה. מדובר בחודשים מארס-מאי, היו 75 ילודים שנולדו לאימהות מאומתות, רובם הופרדו, הם לא קיבלו חלב אם, היו מצבים כמו שמיכל אמרה, שאימהות לא ראו את התינוקות שלהן שבועות רבים. אנשי צוות רבים נשלחו לבידוד.

הדברים האלה בסך הכל, איך אומרים, נלמדו והופקו לקחים, ואז אנחנו מגיעים בעצם לבעיות שיותר מאפיינות אותנו עכשיו והן מאפיינות יותר את הגל השני. אני רק אומר, מתוך ה-700 שנולדו ליולדות מאומתות, 75 היו בגל הראשון והרוב המכריע היו בגל השני. אם בגל הראשון באמת הלידות התרכזו במרכזים של הערים האדומות, אז בגל השני ראינו פיזור כבר יותר רחב בכל בתי החולים.

אחת הבעיות העיקריות שאנחנו מתמודדים איתן זה הנושא של הגבלת נוכחות הורים בפגיות. בגלל החשש להידבקות הצוותים הרפואיים והורים אחרים, הוגבלה כניסת הורים לפגיות וכמו שמיכל אמרה, לא בוצע נושא של מגע עור לעור החיוני להתפתחות הפגים, ובנושא הזה תיכף אני אגיע לפתרון שאני מבקש.

בעיה נוספת שעלתה זה הגבלת נוכחות מלווים ליולדות. עקב חשש להידבקות הצוותים הרפואיים היולדות והילודים, הוגבלה כניסת מלווים ליולדות במחלקה לאם ולילוד. צריך לציין עוד דבר, היולדות בעיקר בגל השני, נמצאו להן פתרונות שהן יאושפזו עם הילודים שלהן במחלקת הקורונה, יולדות לא אוהבות את זה, אפשר להבין אותן, ואז קורית תופעה מאוד בעייתית, או שיש תת דיווח של יולדות לגבי העובדה שהן חשודות או חולות, שאת זה אולי ניתן לפתור בסקר של כל היולדות שנעשה אכן כמעט בכל בתי החולים, אבל היולדות האלה לאחר הלידה מבקשות להשתחרר מוקדם תוך סיכון עצמן והילודים שלהן כיוון שהן לא רוצות להתאשפז במחלקות הכלליות של הקורונה.

אתגר נוסף שאנחנו עומדים בפניו זה נושא חיסוני החורף לילדים שנולדו פגים. כולנו יודעים שהפגים צריכים לקבל בשנת החיים הראשונה שלהם לאחר השחרור חיסון כנגד וירוס הפגים, וירוס ה-RSV, שהווירוס הוא דמוי שפעת שיכול לגרום לאשפוז, הנשמה ואף למוות. יש לנו כ-2,300 ילודים שיצטרכו לקבל את החיסונים האלה בחודשים נובמבר-מארס, אחת לחודש. צריך שהקופות ייערכו ויאתרו את הילודים שלא יוכלו להגיע לקבל את החיסון במוקדי החיסון עקב הנושא של הקורונה, ולתת להם את הפתרון ההולם בנושא הזה.

אז כאמור הפתרונות שאני קורא ואני שמח שוב על ההזדמנות שניתנה לנו, ואני מניח שגם יתפתח דיון בהמשך, הפתרונות שאנחנו מבקשים – בנושא ההפרדה בין האם והילוד ועידוד הנקה במחלקה לאם ולילוד, אנחנו מבקשים ש- - - חדרים ייעודים ליולדות עם מיטות לשהות עם התינוקות בסמיכות למערך המיילדותי ולא במערך הקורונה. ובכלל, לקדם את נושא הביות, ברגע שאימא וילוד יהיו ביחד, כמקובל בעולם המערבי, יהיו פחות התערבויות, פחות כניסות של צוותים, האימא תוכל להיות יחד עם הילוד, ועד שיהיו לנו מחלקות ביות מלאות, שלצערי קיימות במספר מאוד מצומצם במדינת ישראל כרגע, צריך להמשיך ולבנות או להכשיר חדרים ייעודיים ליולדות מאומתות בסמיכות למחלקות לאם ולילד ולא במחלקת הקורונה.

לגבי פגים, בנושא הגבלת כניסת הורים לפגיות לטיפול וביצוע מגע עור לעור, אז אנחנו למדנו, ובגל השני אנחנו יותר מאפשרים את זה, כמובן שחשוב שההורים יעטו מסכות, ולא ייכנסו לפגיה אם הם סימפטומטיים או חשודים, אבל זאת הזדמנות לקרוא לכך שאנחנו מבקשים שבהתאם לחוזר משרד הבריאות שכבר יצא בנושא הזה בשנת 2013, חשוב שיהיו בפגיות חדרים בודדים לפג ולמשפחתו. במדינת ישראל יש 900 מיטות ומתוכננות עוד כ-100 מיטות בהמשך, אפילו לא אחת מהן בנויה או מעוצבת כחדר בודד לפג ולהורים, כך שההורים יוכלו באמת להיות בחדר, לא לסכן הורים אחרים, לא לסכן את הצוותים, ולבצע את ה"skin to skin", זאת הזדמנות באמת לקרוא לקידום הנושא הזה.

הייתה איזו שהיא תכנית של משרד הבריאות בזמנו, תכנית רב שנתית לבינוי ושידרוג ומיגון הפגיות, והקורונה כמו שאנחנו יודעים, היא רק מעצימה את הבעיות שהיו לנו קודם. זאת הזדמנות טובה לקרוא למדינת ישראל ולמשרד הבריאות לקדם את נושא החדרים הבודדים בפגיות שלנו, אנחנו נמצאים בנושא הזה בפיגור של שנת דור מהפגיות שנמצאות בעולם המערבי.

נושא אחרון שצריך לפתור זה נושא ההיערכות לעונת החורף. הקופות צריכות להיערך לאיתור מבעוד מועד של תינוקות שלא יכולים להגיע למוקדי החיסון, ולהציע פתרונות במסגרת ביקורי בית או קביעת מועד חלופי.

אני רוצה להראות לכם שקופית אחרונה שלי בנושא בנק חלב אם, שח"כ מיכל שיר הזכירה. באמת, ברכות להקמת בנק חלב אם הראשון בישראל בחסות מד"א בירושלים, הוא פועל מאוגוסט 2020. משתתפת איתנו גם כן ד"ר אילת שנער, מנהלת בנק דם שמעורבת מאוד בנושא הזה, ובאמת המאמץ שלהם לתת שירות הוא מדהים, המסירות שלהם.

חשוב לציין, כמו שמיכל אמרה, שחלב אם באמצעות בנק חלב אם הוא חיוני לכ-800 מתוך 1,600 הפגים הקטנים שנולדים מדי שנה במדינת ישראל, שלאימהות שלהם אין די חלב אם, זה חשוב מאוד כדי למנוע את מחלת המעי הנמקי שגורמת לתחלואה קשה ואף למוות והיא פוקדת כ-5% מסך הפגים שנולדים במשקלים הנמוכים האלה.

אנחנו עשינו חישוב, מדובר בסדר גודל של כ-5,000 ליטר, פלוס מינוס, מחיר של כ-5 מיליון שקל לשנה. הנושא הזה עדיין לא סגור, לא מבחינת משא ומתן, מקורות התקצוב, ואנחנו מבקשים וקוראים למדינת ישראל שהפגים שלנו ימשיכו לקבל את חלב האם ולא יהיו תלויים חלילה במשברים כאלה או אחרים שמאפיינים משא ומתן בין הגורמים הרלוונטיים.

עד כאן, ושוב תודה רבה על ההזדמנות להעלות את הנושאים הבוערים שלנו.

תודה רבה לד"ר שמואל צנגן. עו"ד מועאוויה כבהה, מנהל תחום תכניות התערבות במשרד הבריאות בבקשה.

שלום לכם. קודם כל תודה על ההזדמנות, נחמד מאוד לראות את כל הפנים שאנחנו רואים כל שנה מהכנסת, היום אנחנו בזום, אין מה לעשות, זו המציאות. קודם כל תודה לח"כ מיכל על ההזדמנות שנתנה לנו גם להציג את הנתונים שלנו, אגב, ח"כ, גם אני פג, נולדתי בשבוע ה-28 והייתי מאושפז שלושה חודשים בפגיה בעמק. אני חושב שעשו עבודה טובה. אנחנו ארבעה אחים, ארבעה פגים. אז יש לי שייכות מאוד רבה לתכנית, תכנית הכוכבים שאנחנו מדברים עליה במשרד הבריאות, שהחלה בשנת 2014, היום אנחנו בשנה השביעית שלה ואני אשמח להציג לכם מה זה תכנית הכוכבים שהיום אני מגלה שתכנית הכוכבים, בדומה למגן אבות שהיום אנחנו עובדים עליו לשמור על האבות שלנו מהקורונה, אני חושב שתכנית הכוכבים היא מגן הפג, שפשוט אלמלא הייתה, לדעתי היום היינו בקטסטרופה בפגיות.

אנחנו מדברים על תכנית הכוכבים, תכנית שהיא רב-שנתית לשיפור איכות הטיפול בפגיות במדינת ישראל, קודם כל ראשי פרקים לתכנית, קצת נתונים. בשנת 2019 נולדו במדינת ישראל 186,203 ילדים ב-183,826 לידות, אגב, זו ירידה של 3,000 ילודים משנה שעברה. נולדו 2,655 פגים מתחת ל-1.750 ק"ג שזה הפג הדיפרנציאלי המזכה. בישראל ישנן 30 פגיות עם 871 עריסות, כולל אסותא שנפתחה פגיה חדשה. בתחילת התהליך הועסקו בפגיות 142 ניאונטולוגים ו-587 אחיות בעלות - - - סל בסיסי. יש את חופש הבחירה של היולדת בבית חולים ותחרות על השירות. אלה הנקודות שיצאנו איתן לתכנית. הקשיים המרכזיים ביציאה היו שיקולי יולדת אל מול שיקולי מנהל בית חולים, דבר שהביא לנו לתוצאה עגומה של הזנחה של מערך הפגיות, חוסר ברופאים ואחיות, ותשתיות מיושנות.

ואז הגיעו הכתבות ודו"ח מבקר המדינה שהתריע על מציאות עגומה בכלל הפגיות במדינת ישראל ואז היינו צריכים לשבת במשרד הבריאות, עם משרד האוצר, ובתוך האגפים שלנו עם איגוד הניאונטולוגים וכל הנוגעים בדבר, לנתח את הבעיה על מנת לשפר בעקבות דו"ח מבקר המדינה.

ואז גילינו עומס ואחוזי תפוסה גבוהים בפגיות, עליה באירועי הזיהומים בקרב פגים, היה מחסור אדיר ברופאים ואחיות במקצועות הבריאות, תשתיות מיושנות, חוסר בציוד לפגים, חוסר תיאום ברציפות הטיפול. תארו לעצמכם שכל זה היה ממשיך להתנהל משנת 2014 עד היום בלי שנטפל בבעיות האלה, מה היינו עושים היום מבחינת הקורונה.

ניתן מענה משולב, הוקמה ועדה מקצועית לבחינת הנושא, הסדרה מקצועית - - - חטיבת הרפואה שלדעתי עשתה מהפכה מאז שהיא יצאה, חיזוק הנאונטולוגיה, מענקים לרופאים כמקצוע במצוקה, אחיות מומחיות בנאונטולוגיה עם סמכויות מורחבות, דבר שעובד, והוא נפלא. אנחנו רואים את זה עם תוצאות נפלאות בפגיות, תוספת תקציבית בהבשלה מלאה על פני ארבע שנים, אנחנו היום בשנה השביעית. כשאני אומר הבשלה מלאה, זה 200 מיליון שקל שניתנו ב-4 השנים הראשונות, 20, 40, 60, 80, והשנה אנחנו ממשיכים, ותיכף אדבר על התקצוב.

המטרה היא צביעת הכסף מכוון איכות לפגיות. הבעיה הייתה שהכסף ניתן אך לא יועד לפגיות. הייתה אפשרות להסיט את הכסף בתוך בית החולים למקומות ולמקורות אחרים, דבר שהביא את הפגיות עד כדי הזנחה.

חיזוק בתי החולים הקטנים והפריפריים, מודל תמרוץ, מדדים, כוח אדם, תשתיות ואיכות, בקרות שנתיות בכל הפגיות על ידי צוות רב מקצועי, שקיפות לציבור, וזה חשוב מאוד, מודל דינמי שמשתנה לכיוון שיפור איכות, המודל משתנה משנה לשנה, הכסף צבוע וייעודי לטיפול בפגיות, כסף צבוע וייעודי להוספת תקני אחיות תוספתיות בפגיות.

אתם יכולים לראות שמתחילת התכנית, מ-2014 עד 2020 הקריטריונים שהשתנו, כל שנה הוספנו קריטריונים חדשים, אלה הקריטריונים שנוספו במהלך השנים בנוסף למודל הבסיסי שפשוט ליווה אותנו כל הזמן. בשנת 2020 זזו שנה שהיא בצל הקורונה, 2021 לאן – אנחנו נצטרך לחשוב ולהפעיל את מיטב המוחות שמשתתפים בתכנית להחליט לאן אנחנו הולכים בשנת 2021.

תוצאות, אנחנו יכולים לראות בתחילת הדרך שציון הפגיות הכללי במדינת ישראל היה 33 לפי המדדים שנקבעו גם בין משרד הבריאות לאיגוד הניאונטולוגי לכל הגורמים, שזה 33 מתוך 100, שזה באמת מציאות עגומה. עד סוף 2019, ותיכף אגיד למה עד סוף 2019 ולא עד סוף 2020, הגענו ל-92.2. במהלך 2020 השיפור נמשך.

אם אנחנו רוצים לראות את השיפור בין פריפריה, תמיד אמרו שבפריפריה לא משקיעים, התכנית שמה את הפריפריה במרכז ובדקנו תמיד, היה חשוב לנו לבדוק את הנתונים של הפריפריה מול המרכז או מול הכלל ארצי, אנחנו רואים שבפריפריה התחלנו עם אותו ניקוד וסיימנו עם ציון של 96 לעומת ציון של 92 בפגיות כלל ארצי.

מבחינת שיעור אירועי הזיהומים, בהתחלה היינו 4.02 אירועי אלח דם נרכש ל-1,000 ימי אשפוז והצלחנו בסוף 2019 לרדת ב-76% מבחינת כמות הזיהומים בפגיות, שזה דבר נפלא, ל-1 ל-1,000 ימי אשפוז.

אנחנו רואים גם בפריפריה שהצלחנו להוריד יותר זיהומים מבחינת ירידה מהממוצע הארצי, מ-3.1 ל-0.85, שזה פחות מהממוצע הארצי.

עד סוף 2019 יש תוצאות של תוספת איוש של 396 תקני אחיות, הסמכת 240 אחיות בקורס על בסיסי בטיפול נמרץ פגים, ועוד 90 אחיות עד ינואר 2020, הוסמכו 32 אחיות מומחיות בפגיות, 102 רופאים, 24 מומחים ו-72 מתמחים חדשים, תוספת של 159 תקנים של מקצועות הבריאות, תוספת של 20 תקנים ייעודיים של אחיות למניעת זיהומים בפגיות. תקן ייעודי של פסיכולוג קליני בפגיות, שזה דבר נפלא, זה להורים, למשפחות וגם לצוות. תקן ייעודי של מנהלן בפגיות, תוספת של 20 תקנים בכלל הפגיות.

השלמת פערי ציוד ובינוי בפגיות – 30 מכשירי רנטגן דיגיטלי בכל הפגיות בארץ, 110 מיטות חדשות בפגיות התווספו במסגרת תכנית המיטות. 21 חדרי הורים חדשים, 21 חדרי הנקה חדשים, 20 מטבחי חלב חדשים בתוך הפגיות, 16 חדרי רופאים חדרים ו-13 חדרי בידוד חדשים בתוך הפגיות.

גם ביצענו סקר שביעות רצון בעזרתה של רומי שחורי והעמותה, ואנחנו רואים שהציונים בשנה שנעשה בה הסקר, שזה שנת 2019, מראים על נתונים מאוד גבוהים ביחס למחלקות אחרות גם בבתי החולים, גם בחלוקה לפי מרכז-פריפריה, אנחנו רואים ששביעות הרצון כן ברמה גבוהה יחסית.

התוצאות של המודל ב-2018, אתם צריכים לראות שגם בתי החולים, בגלל שהכנסנו תחרותיות, היא דינמית. בתי החולים חולקו למרכזי-על בינוניים וקטנים לפי מספר לידות ואתם יכולים לראות שבתי החולים מבחינת מצטיינים הם בתי חולים שהשתפרו מעל לממוצע, אלה בתי החולים ב-2018, המענקים שולמו לפגיות בצורה שווה גם מבחינת ההצטיידות וגם מבחינת הקריטריונים, אם זה פגיה קטנה או פגיה גדולה שהשתפרה בצורה של מצטיינים, אז קיבלו מענק כפול, גם הגדולה וגם הקטנה.

אנחנו יכולים לראות ב-2019 יש דינמיות גם בבתי החולים שמשתנים וזה משפיע גם על התקצוב, זאת אומרת שהתקצוב מחולק בצורה טובה בין בתי החולים השונים. זה שקף מאוד מעניין, תמיד חשבנו אם הכסף ילך למרכז או לפריפריה ואז כשבדקנו ראינו שחלוקת הכסף ביחס למספר הלידות בפריפריה ובמרכז, היא טובה. כמות הלידות בפריפריה ב-2018 מהווה 25% מכמות הלידות הארצית בפגיות, הפגיות שם תומרצו ב-25% מכלל התמרוץ הארצי. זאת אומרת שהיה שוויון מבחינת התמרוץ ומבחינת הלידות. זאת אומרת פג בפריפריה קיבל כמו פג במרכז, באיכילוב ובשיבא.

אנחנו יכולים לראות שבשנת 2019 יותר אפילו באנו לקראת הפריפריה, ש-24% מכמות הלידות בפריפריה, הם קיבלו 27% מהתקציב שניתן.

מבחינת הקורונה, ד"ר צנגן דיבר על הנושא, אני מבין שיש פגים שיש ירידה ברמת ה-"skin to skin", יש ירידה בשיתוף ההורים בפגיות, אבל חברים, אין מה לעשות. אנחנו במגפה שפוקדת את כולנו. התרופה היחידה שהיום יש לנו, שעדיין אין לנו חיסון, אנחנו לא ממש מכירים את המחלה הזו בצורה טובה, התרופה היחידה היא לשמור, היא הריחוק הגופני והריחוק החברתי. אני מבין שזה משהו שצריך לטפל בו, צריך לתת להורים להמשיך לטפל בפגים שלהם, הקורונה עוד תלווה אותנו, אבל במהלך החודשים מארס-אוקטובר היו 661 לידות ליולדות מאומתות מסך כלל 120,000 לידות שהיו במדינת ישראל, כ-0.5% מכלל הלידות.

מספר הלידות בגל הראשון, ד"ר צנגן דיבר על הנתונים האלה, אבל במבחן התוצאה, אני רוצה להגיד לכם שאם אנחנו מסתכלים על הנתונים האלה, אנחנו הצלחנו למנוע – וכשאני אומר הצלחנו, זה לא אני ולא משרד הבריאות, זה משרד הבריאות, אני, ד"ר צנגן, האיגוד, העמותה, ההורים וגם הצוותים בפגיות כולל כוחות העזר. כל אחד מאתנו נתן בתכנית הכוכבים ונותן כל יום באותה מידה. זה לא אני, זה כולנו. כולנו אנחנו ביחד.

אלה קצת תמונות של שיפורים בבתי החולים, אנחנו יכולים לראות אולמות טיפול נמרץ חדשים, חדרי תרופות חדשים. אנחנו רואים חדש בעיניים. כשאני מסתובב בפגיות. כשנכנסתי למשרד הבריאות על התכנית הזאת באמת שהסתובבתי בפגיות, חשכו עיני, וכשהיום אני רואה את האור הזה ואת החדש ואת הנוצץ אני חושב שזה לטובת כל הפגים. ניבנו פגיות חדשות, נבנות פגיות חדשות ממוגנות במדינת ישראל, ואני חושב שאנחנו בכיוון הנכון, שיפרנו המון, ח"כ מיכל, יש עוד לאן לשאוף, יש עוד לאן להשתפר. אנחנו ביחד יד ביד עם האיגוד, עם ההורים, אתכם חברי הכנסת, עם כל מי שידו נוגעת בדבר כדי לשפר עוד ועוד ועוד.

אני יודע שאת רוצה ממני תשובה לגבי בנק חלב אם ששאלת בהתחלה. אז אני אתייחס.

האמת היא שיש לי אפילו עוד שאלה קטנה לגבי המצגת.

אין בעיה. אני גם שלחתי את המצגת לוועדה, אני אשמח גם שתעבור אלייך.

אנחנו נעביר לכל חברי הכנסת שנמצאים כאן.

לגבי בנק חלב אם, בנק חלב אם הוא מיזם מאוד חשוב ואנחנו רואים, במהלך השנים ראינו את החשיבות של חלב אם בפגים בפגיות, ופגים שלא קיבלו חלב אם בזמן או שלא היה ביכולתה של האם להניק אותם הגיעו עד סיבוכים קשים, אפילו עד תמותה לפעמים. מתוך החשיבות הזו משרד הבריאות חושב וחשב תמיד שבנק חלב אם, אמנם אנחנו אחת המדינות האחרונות שהקימה בנק חלב אם, אבל אני חושב שהקמנו אותו בקריטריונים ובתנאים הכי טובים שבעולם. אף פעם לא מאוחר. העיקר שנקים אותו, הקמנו אותו, בנק החלב כמו שאמר ד"ר צנגן, פועל מסוף אוגוסט, נחתם חוזה בין מד"א שעושים עבודה מצוינת ואני חושב שהארגון שנבחר לנהל את בנק חלב אם עם הניסיון של פרופ' שנער בבנק דם ובכל נושא מניעת הזיהומים והניהול שלו, אני חושב שזו הייתה בחירה הכי נכונה.

חתמנו חוזה להפעלה של בנק חלב אם ל-4 שנים, בחוזה דובר גם על תקצוב. אנחנו מסוף אוגוסט מנסים איך שהוא להגיע לתמחור. הנושא שהיום אנחנו דנים בו הוא תמחור, איך אנחנו מתמחרים חלב אם במדינת ישראל, ואהיה הכי כן אתכם, יש מחיר של חלב בבנקי חלב בעולם, אנחנו בדקנו תמחורים, עשינו בדיקה של כמה עולה לנו חלב אם פה, ובסופו של יום לא משנה העלות. חשובה לנו התועלת. בסופו של יום חיי פג שווים יותר מכסף. ואנחנו נגיע לעמק השווה עם מד"א, אנחנו בדיונים כל יום כל היום, ומה שבטוח שגם אנחנו וגם מד"א, אני מאוד מודה להם על זה שבאמת יוצאים מגדרם לספק את החלב לפגיות, גם בקהילה שבעולם אני לא חושב שזה דבר שקורה. אנחנו דאגנו, אני רואה את לירז כרמלי פה, יכול להיות שאחת האימהות שדאגנו לה בהתחלה בקהילה. יכול להיות. אז אנחנו נעשה הכל. אנחנו מדברים כל יום, כל היום, עד השעות המאוחרות בלילה לגבי בנק חלב אם ואני מבטיח לך שהנושא יוסדר גם תקציבי ונגיע - - -

יש לך הערכה מתי?

קודם כל בנק חלב פועל, התחיל לעבוד בתקופת הרצה של חודשיים, הארכנו את זה לעוד חודש בעוד 100 ליטר. בשלושת החודשים הראשונים אושרו 300 ליטר חלב שניתנו לפגים. כרגע אנחנו - - -

רגע, מתוך כמה שזקוקים?

נכון. זה לא ברז שסוגרים אותו כי הגענו לסכום כסף מסוים. כל פג שצריך חלב אם צריך לקבל אותו. אנחנו בדיונים, גם אתמול עד שעה מאוחרת בלילה היה לנו דיון על חלב אם. אנחנו צריכים לסיים גם את התמחור בצורה מהירה, שבנק החלב פשוט צריך להמשיך לפעול וזה לא צריך לעניין את האימא בקצה שיש בעיות תקציביות. האימא והפג בקצה צריכים לקבל את החלב ואת הכמות שדרושה לו, כי זו הצלת חיים, תרופה. חלב אם מבחינת הפג זו התרופה הכי טובה היום.

איך אנחנו יכולים לעזור כדי לזרז את זה?

איך תוכלו לעזור כדי לזרז את זה? קודם כל נחתם חוזה. אנחנו גוף ממשלתי שצריכים להתנהל גם משפטית בצורה נכונה, אנחנו לא יכולים לבוא ולשלם כספים מבלי שהכל יהיה מגובה ומאושר. אנחנו מבינים את חשיבות הדבר, אני מבטיח לכם שבשבוע הקרוב נדווח לכם על התקדמות מאוד משמעותית בהפעלת בנק חלב אם שהוקם כבר והוא פועל.

תודה. אני רוצה להגיד לכם, אני חושבת שגם חברי הכנסת הרגישו, התרשמנו מאוד מהמקצועיות שלך, מהמסירות שלך לנושא וגם מהסיפוק שלך מהעבודה שאתה עושה. אז אנחנו פה גם מרגישים את זה וזה באמת משמח מאוד.

אני מגיעה מוועדת הכספים. זה מאוד מרענן לשמוע תשובות מנומקות ויסודיות ומקצועיות כאלה. שם זה תסכול על גבי תסכול.

הנה, המנהלת אומרת שאצלנו זה תמיד ככה. ובאמת ראיתי, גם בדיון הראשון היום, גם ראינו נציגה של משרד הבריאות. יש שינוי גישה. אנחנו רואים ומרגישים את זה ורק כך מצליחים להביא בשורות ודברים טובים לאזרחים.

אני רוצה לתת לאחד מנציגי ההורים. אבל לפני כן ח"כ משה אבוטבול רוצה לומר משהו והוא צריך לצאת לדיון אחר, אז ניתן לו להתייחס. אחר כך רומי שחורי ואחר כך נציגת מד"א.

בוקר טוב לכם. אני קודם כל רוצה להודות לך מיכל על הדיון החשוב הזה, זה דבר מאוד חשוב. אני גם שמח שאת באה ממקום כזה שבעצם, סיפרת לנו מונולוג אישי שהיית גם פגה, אני לא הייתי אף פעם פג ולא בסיכוי הזה של הממדים, אבל כן היה לי את החוויה הזאת של פגות עם נכד שלי שנולד פג בבית חולים אסותא באשדוד. אני חייב דווקא פה לציין את בית החולים שנתן טיפול מאוד מיטבי להורים וגם לפג וכולי.

אני חייב לציין שבנושא הזה של הפגות מאוד חשוב לי שנשים לב, כי לפעמים ישנם לחצים כאלה ואחרים – ואני אומר את זה בצורה הכנה ביותר – על הורים שאולי הילד לא יהיה טוב, לחשוב לדבר על הפלות ועל דברים מסוג זה, חייבים להדגיש את הנושא הזה, שזה כל כך לא נכון. והנה במקרה הזה דווקא של הנכד שלי, הפעילו מערכת לחצים אדירה על ההורים 'תוותרו ותוותרו' והנה היום ב"ה הנכד הוא נכד פלא, מתוק בריא ושלם, כך שבנושא הזה חייבים להדגיש את זה גם כן בימים האלה.

עכשיו אני כן רוצה לשים לב לדגש שאולי לא דיברו על זה מספיק בוועדה. הורים בתקופה הזאת של הקורונה לצערנו, חלקם בגלל כורח הנסיבות שהם בבידוד או במצב כזה שהם חולים, הופרדו מעל ילדיהם. אני מבין את זה וזה כורח המציאות והבריאות של התינוק, אבל כן צריכים להיערך לכך, לתגבר את מערך הפסיכולוגיה בתקופה הזאת. כי הורים כאלה, אמא כזאת שאחרי לידה מפרידים ממנה את התינוק, את אומרת שאמך לא ראתה אותך 10 ימים, פה יהיה מדובר על הרבה יותר. חייבים להיערך לכך בחיזוק מערך הפסיכולוגיה, טלי, בנושא הזה, כדי לחזק את אותם הורים, לתת להם הרבה השפעות כי אני בטוח שהנושא של חיזוק הפסיכולוגים בתקופה הזאת חשוב לא פחות לטיפול לאחר מכן, שהילד מגיע הביתה, שהורים בריאים יקבלו את הילד זה ולא חלילה הורים שעברו סוג של טראומה של פרידה מילדים, בפרט אם מדובר פה במשפחה קטנה, שאז זה מאוד חשוב.

אני רוצה להודות לך טלי ולכולם, צר לי שאני צריך לצאת לעוד נושא אחר, חשוב לא פחות. תמשיכו להצליח. אנחנו אתכם, אני גם אדבר במליאה היום על הנושא הזה, אני אחד מהנואמים שם, נחזק את המערך. תודה רבה לכולם.

תודה רבה משה אבוטבול. חכמת החיים שלך תמיד מוכיחה את עצמה בדיונים. אנחנו חוזרים לרומי שחורי. אני מבינה שאת נציגת להב, למען הפגים בישראל.

נכון. אני מנכ"לית העמותה ואני גם אמא לליה שנולדה בשבוע ה -29, במשקל 768 גרם. זה שתי כפות ידיים. יכולתי ממש לעטוף אותה בשתי כפות ידיים. לפני 11 שנים כשליה שלי נולדה, בכלל לא היה אופק לבנק חלב אם ולי לא היה חלב בשבילה, והיא חלתה במחלת המעי הנמקי, שזה - - - ואת ההשלכות של הניתוחים שהיא עברה וכל מה שהיא עברה ב-110 הימים שלה בפגיה, אנחנו בעצם חווים עד היום כשהיא בת 11.

אני רוצה באמת להגיד, כשאנחנו מדברים על פגים, בדיונים תמיד זה 'הפגים', אבל אני כנציגת ההורים רוצה להגיד שהפגים האלה הם הילדים שלנו ואנחנו אלה שמתמודדים עם השלכות הפגות לאורך כל החיים. אז אנחנו לא מדברים רק על הישרדות הפגים, שבאמת נעשית עבודה מדהימה על ידי הרופאים והאחיות וכל הצוותים במשרד הבריאות וכל מה שעושים משפר המון, אבל בסופו של דבר ההשלכות הן ארוכות טווח וצריך לקחת את זה בחשבון גם על ההתפתחות הפיזית וגם הנפשית של הפגים.

אז אני רוצה להתמקד, כי באמת דיברו פה על רוב הדברים שרצינו להעלות היום, אבל אני רוצה להתמקד בשני דברים. אחד – נושא חלב אם. אנחנו מברכים כמובן על פתיחת בנק החלב באוגוסט, ובאמת כמו שמועאוויה אמר, אנחנו המדינה הראשונה שבאמת יכולה לספק חלב אם גם הביתה כהמשך טיפול, ובאמת אני מברכת על זה כי כל מי שהצפתי את זה מולו אמר לי 'זה לא יקרה עד שלא יהיה הסדר בסל התרופות', אבל ברגע שאין הסדרה רציפה של בנק החלב, האימהות, יש כרגע שני פגים שמקבלים בבית, האימהות בחרדה קיומית משבוע לשבוע, שייתכן ולא יהיה להן חלב לתינוקות. ברגע שתהיה הסדרה רציפה כמו שצריך, הן לא תצטרכנה להיות בחרדה קיומית כל כך.

מעבר לזה, אנחנו שומעים מהשטח שעדיין לא בכל הפגיות פגים מתחת ל-1.5 קילו מקבלים באופן אוטומטי חלב אם וזה משהו שחייב ליישר קו, כי בסופו של דבר אם מתחילים כלכלה בתמ"ל, כשלאימא אין חלב אם, הם מסכנים את הפגים במחלה של המעי הנמקי. אז אני רוצה שבאמת משרד הבריאות יישר קו עם כל הפגיות, שזה יהיה סטנדרט טיפולי מובן מאליו. כל פג מתחת ל-1.5 קילו שלאימא אין חלב אם בנמצא, יקבל חלב אם.

נושא נוסף שאני רוצה להעלות זה באמת המצוקה של ההורים בתקופה של הקורונה. ללא ספק צריך לשמור על כולם גם על הפגים, גם על ההורים, גם על הצוותים, אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו צוותים רפואיים יוצאים לבידודים או חלילה חולים כי להבדיל ממחלקות אחרות, אין מי שיטפל בפגים. אי אפשר לנייד רופאים ממחלקות אחרות לפגיות וגם לא אחיות.

אבל יחד עם זאת, הריחוק בין ההורים לפגים, נושא שיש לו השלכות ארוכות טווח על הבריאות הנפשית וההישרדות של הפגים, אבל גם הבריאות הנפשית של האימהות. אנחנו בעמותה חווים עליה של לפחות 50% או יותר בפניות לסיוע רגשי ונפשי, והפתרון שאני חשבתי עליו זה שבעצם קודם כל צריך להגדיל את התקינה של העובדות הסוציאליות והפסיכולוגיות של הפגיות שזה מבורך שהן נמצאות שם, ולייצר רצף טיפולי לא רק לפגים אלא גם לאמהות, מבחינה רגשית-נפשית. זאת אומרת בטופס 17, לא בטוב ליבן של הפגיות, שהאימהות יוכלו להמשיך לקבל ליווי רגשי לפחות עד לשיפור מצבן או עד להעברה מסודרת להמשך טיפול בקהילה.

אם מתאפשר, אחת האימהות שנמצאת פה איתנו אביגיל, תדבר, היא יכולה ממש לתאר לכם את תקופת הלפני קורונה, אחרי קורונה ומה שזה עשה להם למשפחה ולקטנצ'יק שהיה בפגיה וממש הידרדר לאור זה שלא יכלו להיות איתו בפגיה.

דבר אחרון שאני רוצה לבקש, בגלל שבאמת יש לנו המון נושאים והזמן מאוד קצר, שהוועדה הזאת תהיה סיפתח לוועדות המשך ודיונים נוספים בנושאים שחשובים לנו כל כך. אני רוצה להודות לח"כ מיכל שיר ולוועדה, תודה ובריאות לכולנו.

תודה רבה רומי ויישר כח על העבודה שאתם עושים. אנחנו מחזקים את ההורים, ואני מסכימה איתך שבאמת אנחנו צריכים לתת, וח"כ דיבר על זה, אנחנו צריכים לתת גיבוי להורים כשהם עוברים חוויה לא פשוטה, ואנחנו גם נחשוב איך אנחנו עושים את זה. אני חושבת שהוועדה תשמח לקחת את הנושא הזה ולעטוף אותו גם בהמשך. אני מתנצלת, לא אוכל לתת עוד להורים שיציגו לנו את המצב כי אנחנו מוגבלים בזמן. כעקרון אנחנו כבר חמש דקות באיחור. אבל אני רוצה שנציגת מד"א, שעושים את העבודה בנושא של בנק חלב-אם, תדבר.

אני נוכחת פיזית בדיון כי בנק החלב נמצא חמש דקות מפה, בנק החלב הלאומי של ישראל נמצא בתחנת מד"א בכניסה לעיר.

את המנהלת?

אני ד"ר שרון ברנסבורג-צברי, אני המנהלת. חשוב לי להדגיש שאני התחלתי, זה ההריון הכי ארוך שאפשר לתאר לדעתי בהסטוריה, אני התחלתי לעבוד על נושא בנק החלב ב-2010. לשמחתי כי רבה, מד"א כארגון ההצלה הלאומי לקח על עצמו להקים את הבנק ובעצם גויסתי למד"א ב-2018. וזה התחיל להתממש. זאת אומרת החזון שהיה אמורפי ולא ברור, ממש קיבל ציוד, מבנה, פרופ' שנער והנהלת מד"א באמת נתנו גיבוי מאוד משמעותי, ועשינו צעדים עצומים. תוך שנה הקמנו מבנה חדש, הבאנו ציוד בפעם הראשונה לישראל, עשינו כל מה שצריך כדי להקים בנק לאומי שראוי לפגים במדינת ישראל.

אגב, מד"א אישרו התחלה עוד לפני שמשרד הבריאות, היה עיכוב מאוד גדול בתקציבים ולשמחתי אלי בין הבין את החשיבות והעביר חלב לפגים במדינת ישראל. אגב, פג אחד, הפג הראשון שקיבל חלב מבנק החלב זה היה במארס או אפריל שנה שעברה, הוא עדיין בגלל מצבו מקבל חלב בבית. אנחנו כל שבוע מגיעים לבית ומביאים חלב לפג הזה, הוא עולה במשקל ומשגשג רק כשהוא מקבל חלב אם, הוא לא יכול עדיין, אפילו שהוא בן 8 חודשים, לקבל מזון אחר.

אני חושבת שמדובר פה באמת בפרויקט מאוד ייחודי. אני רוצה להגיד, את העלית את הנושא של אי-נגישות. בנק החלב לא עובד בקפאסיטי המלא שלו. אנחנו יכולים להגיע ל-, כרגע אנחנו בעצם עומדים על אזור ה-150 ליטר.

תספרי לי מאיפה הליטרים האלה. מי מספק אותם?

אמהות מקסימות. ומי שיצפה בהמשך, יש היום גם כנס של איגוד הניאונטולוגים שאני מרצה שם. עד עכשיו תרמו לבנק החלב כ-95 אמהות, אגב כל אמא מקבלת לב על קיר בכניסה לבנק החלב. עם עובדת אחת מסורה אנחנו מגיעות לבתים, אנחנו מגייסות את האימהות, אנחנו אוספות את החלב, אנחנו מלוות. אנחנו גם יועצות הנקה. אנחנו מביאות את החלב קפוא לבנק החלב, אנחנו מפשירות, מוציאות דגימות, שולחות לאנליזה תזונתית, אנליזה מיקרוביאלית, אנחנו מקפיאים עוד פעם, אנחנו מתכננים - - - אנחנו מפשירים עוד פעם כשמערבבים, זה נמזג לתוך בקבוקים, הבקבוקים עוברים פיסטור, מוקפאים עוד פעם. אגב, בזכות מד"א אנחנו הבנק הראשון שמקפיא ב-80- מעלות, בצורה שמשרת מיטבית את החלב, ואנחנו משנעים את זה לפגיות.

עדיין יש פגיות שלא משתמשות בחלב שלנו, אפילו שכרגע הוא ניתן כפיילוט חינם. יש פגים שאני יודעת שהם מגיעים אלינו ולא מקבלים חלב, למרות שזכותם לקבל חלב. אני רוצה להגיד שזכותו של פג לחלב אם היא זכות בסיסית. זכות אנוש בסיסית. לא מדובר פה על החלטה של אמא, מדובר פה על זכותו של פג לקבל את הטיפול הרפואי המיטבי וחלב –אם, אם חלב האימא לא נגיש אז חלב בטוח מתורמת הוא האפשרות הבאה עבורו. כרגע פגים במדינת ישראל לצערי לא מקבלים את האפשרות הטובה ביותר עבורם ואנחנו רואים את הנזקים.

אני רוצה להגיד שההסדרה שאני שומעת, הייתי פה לפחות בארבע ועדות בכנסת ואני שומעת שאו-טו-טו זה יסתדר, אני מאוד מקווה שכבהה צודק ואו-טו-טו באמת נגיע השבוע. אני רוצה להגיד שהתקצוב נגמר - - -

אני על זה, אל תדאגי.

תודה. אני רוצה להגיד שמספרית ה-300 ליטר שמשרד הבריאות העביר כסף למד"א נגמרו ב-4 לנובמבר. היום אנחנו לקראת סוף נובמבר, העברנו מאז יותר מ-100 ליטר של חלב שבעצם מד"א אמרו 'אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד, אנחנו מצילים חיים' ובעצם מד"א כארגון כרגע סופג את זה, ואנחנו מעבירים את החלב, אבל עדיין אנחנו לא במקסימום. יש פגים שלא מקבלים חלב.

מיכל, את יושבת בוועדת הכספים. אני סומכת עליך.

אם יש פה ועדת כספים אני רוצה להגיד במשפט אחד. עבודות מחו"ל הראו בצורה ברורה שהדרך הטובה ביותר, הכלכלית ביותר לבריאות הציבור היא השקעה בבנק חלב אם. על כל דולר שהמדינה משקיעה היא מרוויחה 11 דולר. מאוד חבל שאנחנו לא רואים את זה במדינת ישראל.

אני מתנצלת, אנחנו באיחור. אם אפשר לסכם.

עוד דקה. פרופ' שנער מנהלת שירותי הדם בזום, אם היא תוכל להגיד מילה כמי ששמה הוזכר פה, זה יהיה נחמד.

אני אוכל רק להודות לה, מיכל אני מתנצלת, אני לא יכולה להעלות את כולם. אנחנו באיחור של 10 דקות ולא סתם, כי הדיון הבא כבר צריך להתכנס כאן וכולם ממתינים.

אני אייצר דיון נוסף דווקא בוועדת הכספים כדי לדון ספציפית על התקצוב של זה, ושם נשמח לשמוע, וגם נשמע את הצד שאמור לתת את הכסף.

אני אנסה לסכם את הדיון. כמובן אני רוצה לברך את ח"כ מיכל שיר על עצם קיום יום כזה בכנסת.

אני מבינה שהדיון כאן הוא לא היחיד, בדרך כלל כשמציינים יום עוברים ועדה-ועדה כדי לראות איך מכל המשרדים אפשר לקדם את הנושאים.

היום יש יום ציון נוסף אז הוועדות קצת עמוסות.

כן. הבוקר עשיתי דיון לגבי התאבדויות. זה נכון. אבל אני מאמינה שאם לא ביום אחד, אז אנחנו נפזר אותן. ואני בטוחה שהנושא נמצא בידיים טובות ואני יודעת שתדאגי בצד התקציבי ואנחנו כאן נדאג מול משרד הבריאות.

שוב אני חוזרת ואומרת, יש לנו שותפים. יש לנו שותפים טובים כדי שהדבר הזה יקרה. לא בכל נושא אני מרגישה סיפוק ממה שקורה, וכאן אני מבינה שבאיחוד כוחות נביא לבשורה שבנק חלב במדינת ישראל מגיע לכל תינוק שצריך את זה. לכל ילוד שצריך את זה.

לכן אני רוצה שוב להודות לכל מי שהיה איתנו בדיון. אנחנו נמשיך במעקב אחרי הדבר הזה עד שנקבל את כל הנתונים ונהיה בטוחים שמה שהתחיל – אמרת בנובמבר 2019 – שזה ממשיך ומגיע לכל ילד במדינת ישראל. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:12.