פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



14
ועדת המשנה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות
לעידוד תעסוקה והכשרות מקצועיות
23/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות
לעידוד תעסוקה והכשרות מקצועיות
יום שני, ז' בכסלו התשפ"א (23 בנובמבר 2020), שעה 11:30

הכשרות מקצועיות לאור משבר הקורונה - דיווח ומעקב

חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר
משה אבוטבול
אופיר סופר

חיים כץ
ניר ברקת
אורלי פרומן

מרדכי אלישע - הממונה על זרוע העבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אפרת זהב - ראש מטה הממונה על זרוע העבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

איציק דניאל - רכז תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

אביעד שוורץ - רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

אלעד זכות - יועץ מנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי

נתנאלה ברקלי - מנהלת תחום בכירה מחקרי גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

רמי גראור - מנכ"ל שירות התעסוקה

אופיר פינטו - סמנכ"ל מחקר ותכנון, שירות התעסוקה

ראובן אדרעי - מנהל תחום הבטחת הכנסה, שירות התעסוקה

גל זהר - מנהל מחקר, שירות התעסוקה

אתי צור - מנהלת תחום בכירה שירותי ייעוץ והשמה, שירות התעסוקה

קרינה רובינשטיין - מנהלת פיתוח עסקי, רשות החדשנות

רון תומר - נשיא התאחדות התעשיינים

חגי אדרי - סמנכ"ל רגולציה, התאחדות התעשיינים

מיטל פרי - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים

אורית רמון - מנהלת אגף חינוך והכשרה, התאחדות התעשיינים

הגר יהב - מנכ"ל נשיאות הארגונים העסקיים

נירית מאירי - יועצת משפטית, ההסתדרות הלאומית

זוהר גיפס - עו"ד, נשיאות המגזר העסקי

סיגל פעיל - עו"ד, נשיאות המגזר העסקי

יפעת תבור - עו"ד, נשיאות המגזר העסקי

עינת זינגר דן - מנכ"ל, הפורום הכלכלי חברתי

ישראלה מני - סמנכ"לית אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר

אלי כהן - מנהל חטיבה, הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בישראל

רוני בונדי - יועץ לאיגוד הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בישראל

רועי כהן - עו"ד ונשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

יעל גויסקי - עו"ד, להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

אלה מרים אלפסי - מנהלת תכניות האב אילת

איילת גנאור יצחק - מנהלת פיתוח קורסים והכשרות מכללת גל

אברהם יוסטמן - סמנכ"ל קרן ק.מ.ח

ליאור לוי - מנכ"לPrologic

לוסי חדידה - יו"ר גנים ברמה אחרת

ללי דרעי - מנהלת קידום מדיניות, עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי

זהר שטיינברג - מנהלת שווה HR, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

יוסי אלקובי - נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה

רוית גרוס - מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה

אורית עמית - התאחדות המלאכה והתעשייה

יאיר קמיר - התאחדות המלאכה והתעשייה

ברוך שניר - התאחדות המלאכה והתעשייה

שוקי אמסלם - מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה מחוז אשדוד

יוכבד פנחסי אדיב - יו"ר פורום המכללות, פורום המכללות הטכנולוגיות

אילנית דהאן דגש - מנהלת מח' הדרכה, מרכז השלטון המקומי

אריה אשד - מנכ"ל איגוד המוסכים

רונן לוי - יו"ר איגוד המוסכים

ורוניקה רוזנברג - מנכ"ל ארגון חברות הניקיון בישראל

יעל סיני - קשרי כנסת, שדולת הנשים בישראל

חן רוט - תחום נוער, ויצ"ו ישראל

מקסים גולדנברג - מנהל תוכניות, הקואליציה הישראלית לטראומה

אבירם אלון - מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות

אליס חזן - התאחדות בעלי האולמות

ניר שפר - סגן יו"ר התאחדות בעלי האולמות

נעה בק - ראש תחום רווחה וסל, אלו"ט

עמיחי גבאי
–
בעל מפעל אלומניום

אורית ארז

איה לינצ'בסקי

הכשרות מקצועיות לאור משבר הקורונה - דיווח ומעקב

בוקר טוב לכולם, יום שני ז' בכסליו התשפ"א, 23 בנובמבר 2020, שעה 10:30. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המשנה הראשונה העוסקת בנושא עידוד תעסוקה, הכשרות והסבות מקצועיות. על סדר היום, דיווח ומעקב בנושא ההכשרות.

אני שמחה שנושא ההכשרות המקצועיות בתודעה ומופיע הרבה בכותרות. התקיימו כבר ארבעה דיונים, גם בוועדת העבודה, גם בוועדה לביקורת המדינה וגם במליאת הכנסת על ידי חבר הכנסת ניר ברקת, בנושא הכשרות מקצועיות ודורשי עבודה.

בני גולדמן ממשרד מבקר המדינה אמר בוועדה לביקורת המדינה כי בחודש מרס 2021 הוא מתכוון לפרסם את הדו"ח בנושא ההכשרות המקצועיות וביוני 2021 הוא מתכוון לפרסם דו"ח בנושא הכשרות מקצועיות. אי לכך, נופלת על כתפינו אחריות כבדה. עלינו לנקוט מהלכים ולהניע את ההכשרות. המסלולים צריכים לצאת לדרך.

אין סימן שאלה כי בתקופה קשה זו של משבר כלכלי ומשבר תעסוקתי, המשק זקוק להכשרות מקצועיות. ההכשרות המקצועיות הן אחד הכלים החשובים לעידוד התעסוקה, להגדלת הצמיחה, להעלאת הפריון, לשיקום העסקים הקטנים. זהו גם כלי המאפשר לנו להתמודד עם פערים בשוק התעסוקה, הנובעים מביקוש לעובדים מסוג הכישורים הנדרשים ומרמת הפריון במשק.

ההכשרות הן רשת ביטחון כלכלית לדורשי עבודה. לצעירים, לחיילים משוחררים, לנשים, לחרדים, לבני המיעוטים ועוד. שוק העבודה דורש עובדים מיומנים, מקצועיים ועם כישורים. יש להתאים את הצרכים לשוק התעסוקה של היום. הגיע הזמן לטפל בהכשרות במקום לתת דמי אבטלה. יש לתקן את החוק לאלו שעוברים הכשרה מקצועית מעל חצי שנה, יש לתת דמי אבטלה, במקום דמי אבטלה לתת דמי קיום, מלגות, תמריצים, כמו שקיים בעולם, או לחשוב על מנגנון אחר. הגיע הזמן.

מוטי אלישע, יש להוריד את הבירוקרטיה, לרענן את הנהלים והדבר החשוב ביותר, השמה של העובדים אצל המעסיקים. זה מבחן התוצאה. יש ליצור מסלולים מתקדמים ורלוונטיים עם אופק עתידי ועם תשואה גבוה. יש לשתף פעולה באופן מלא עם כל גורמי המקצוע ועם כל המעסיקים ואז אני מאמינה שנצליח.

החזון שלנו הוא להוריד את אחוזי האבטלה, להגביר את היקף ההכשרות וההסבות המקצועיות. הכשרות מותאמות, איכותיות, עם עובדים מיומנים ועם כישורים שהמשק דורש. גם לקבל אחוזים גבוהים בקבלת הדיפלומה. השמה במקום העבודה, קליטת העובדים אצל המעסיק.

תפקיד הוועדה, וחבר הכנסת כץ גם יתייחס לזה, לגבי הסמכויות, מטרות הוועדה ותפקידה. אנחנו דורשים מהגורמים הנוגעים בדבר לקבל דיווח חודשי בעניין, לשחרר חסמים, לצמצם בירוקרטיה. התפקיד שלנו הוא להיות מתווכים, ממליצים. אנחנו רוצים להתעדכן בצרכים המותאמים לשוק העבודה היום ונמליץ ליושב-ראש הוועדה על תיקוני חקיקה. יש דברים שאפשר להעביר ללא תהליך ארוך, אנחנו נמליץ על מנגנונים שימריצו את דורשי העבודה להשתתף בהכשרות.

אדוני יושב-ראש ועדת העבודה, אני רוצה להודות לך על האימון שנתת בי. על המינוי ועל זה שכיבדת אותנו בנוכחות שלך. לו היו יודעים שאתה משתתף, כולם היו מגיעים. תודה רבה, אני מעבירה לך את רשות הדיבור.

בוקר טוב. הייתי שתי קדנציות יושב-ראש הוועדה, כמעט 6 שנים, הייתה רק ועדת משנה אחת בנושא נגישות. לא היו ועדות משנה בוועדה. היום אנחנו בזמן קורונה, אנחנו לא יודעים כמה זמן נעבוד פה, כמה שנעבוד פחות זה יותר טוב כי הכנסת הזאת צריכה להתפזר, אין לה זכות קיום כי הממשלה לא מתפקדת. יחד עם זה, אנחנו מנסים להגיע למצב שנטפל במקסימום נושאים. לכן הוועדה הקימה לא מעט ועדות משנה. אחת מוועדות המשנה החשובות באמת, זו הוועדה להכשרות מקצועיות.

בתפקידי הקודם כשר העבודה והרווחה ישבנו על תכנית 20/30. ניסו לראות איך יראה מעגל העבודה בשנים הבאות. התייחסו לנשים ערביות, גברים חרדים, נשים חרדיות. כשראו כשאצל נשים ערביות וחרדיות יש עליה, התעסקו בהכשרות. היום אנחנו חיים בעולם חדש, צריך להבין את זה. בגלל הקורונה יש כ-800,000-900,000 מובטלים שלא חוזרים למעגל העבודה. אנחנו שומעים על עבודות עתירות עובדים, שהבעלים מחפשים עובדים והעובדים לא מגיעים, כי לפני זה עבדו בעבודות מכניסות יותר והם לא רוצים לחזור לעבודה בסכום נמוך יותר ובעבודה שהיא שונה באופי שלה מהמקצוע שלהם.

יחד עם זה אנחנו לא רואים את המעסיקים שלהם חוזרים להעסיק אותם באותם תנאים. הם לא קוראים להם, למרות שהאוצר הולך לתכנית של עידוד חזרה לעבודה. לתת מענקים שיחזירו את העובדים האלה לעבודה, אני לא יודע אם זה יעבוד. המבחן האמיתי יהיה ביוני. כשהיינו ב-4% אבטלה והיום אנחנו ב-20% אז לכולם נדמה שביוני, כשיסתיימו דמי האבטלה, כל המעסיקים מחכים לעובדים. הלוואי ואני טועה, אבל לא כך הדבר. הרבה מעסיקים שלא החזירו את העובדים היום, לא יחזירו אותם גם ביוני. ביוני נוכל למצוא את עצמנו ב-10% אבטלה או אפילו יותר. פה אנחנו צריכים להיכנס עם ענף ההכשרות.

תכנית 2030, כמה שהיא עלתה, לא רלוונטית היום. הקטע של נשים חרדיות וערביות זז הצדה. יש דור צעיר של כמה מאות אלפי אנשים שצריך למצוא כיוון. אז מוטי, מנכ"ל משרד העבודה, צריך לשבת עם המעסיקים, צריך לבנות סיליבוס של צרכים. אתם באוצר אתם יודעים הכול, אבל לפני הקורונה. הקורונה שינתה את החיים כי תרבות העבודה השתנתה. הרבה אנשים יעבדו מהבית, מפעלים שהצליחו בעבודה מהבית ישאירו את העבודה מהבית כי זה צמצם להם עלויות. זה פחות חשמל, פחות שטחי השכרה, פחות מסים, פחות הכול.

אתמול היה צריך לעשות את זה, כי אם לא, נכשלתם. עכשיו יש מנהל הכשרות במשרד האוצר, מנהל הכשרות במשרד העבודה. במקרה דנן אני חושב שמרבה נכסים מרבה דאגה בכיוון ההפוך. צריך בעניין הזה ריכוזיות של שליטה אחת שתנווט את העניין הזה ויוני זה אתמול. אם לא תתעוררו מחר בבוקר או היום אחרי הדיון, תזכור את מה שאני אומר לך, אם לא יאריכו את החל"ת, כי יש אפשרות שיאריכו את החל"ת אם החיסונים לא יגיעו, אם כך, אתה מוצא ביוני את מדינת ישראל עם 12%-13% אבטלה. זה הרבה יותר חמור מעכשיו, כי אלה שמקבלים את החל"ת לא מוצאים עבודה, תראה מה זה יעשה למערכת הבנקאית, לא ישלמו משכנתאות כי לא יהיה להם מאיפה.

יש עוד מצב שצריך להבין, לא תהיינה פנסיות. בתקופה הזאת אין צבירה של תנאים סוציאליים. זה דור שאין להם פנסיה גם ככה, לא חושבים צעד אחד קדימה. הם אומרים, בשביל 1,000, 2,000 שקלים אני לא קם לעבודה כי אני מקבל חל"ת, לא שווה לי. אבל הוא גם לא צובר תנאים סוציאליים, מאבד ותק, מתרגל למצב מסוים. אתם במשרד העבודה צריכים להתעורר, אני לא רואה שום עשייה, אם זה בגלל מריבות בין השרים. אמא שלי עליה השלום אמרה, יש שני סוגי אנשים, יש מסבירים ויש מצליחים. אני אומר לך שאתם הולכים לצד של המסבירים.

לא רואים שום עשייה, לא במשרד האוצר, לא במשרד העבודה בנושא התעסוקה. שום דבר. אם אתם עושים את זה במקלט, זה יישאר במקלט. אתם צריכים לצאת החוצה, לעשות את מה שצריך לעשות וזה צריך להראות. לא רק כתבות בעיתונים. בזה אתם חזקים. אנחנו לא נבנים מכתבות בטלוויזיה ובעיתונים. צריך פחות לדבר ויותר לעשות. אתם צריכים להיות מדידים כי אם אתם לא מדידים, הכול חרטא. אם אתה מדיד, עם אבני דרך, יוצר הכשרות עם יעדים, לבדוק אם עמדת או לא עמדת, הצלחת לא הצלחת, יהיה לנו סיכוי. עכשיו הכול על הכתפיים שלכם כשאתה מוביל.

זה נכון שאתה מסודר, לך יש עבודה אבל תזכור שאם אתה לא מצליח, כמה אנשים לא מביאים פרנסה בגללך. אם אתה לא מצליח, כמה אנשים לא מביאים הביתה לחם בגללך. כמה אנשים לא ישלמו משכנתא בגללך. כמה אנשים לא יוכלו ללכת לבלות בגללך. כמה ילדים לא ילכו לחוגים בגללך. את זה שים לך בראש ותגיד שאת זה אתה צריך למנוע.

תודה ליושב-ראש הוועדה. נתחיל בסבב של חברי הכנסת, חבר הכנסת ניר ברקת בבקשה.

תודה רבה ליושב-ראש הוועדה וליושבת-ראש ועדת המשנה. מה שאמרת הוא יותר מאשר נכון. לפני 4 חודשים הנחתי על שולחן הוועדה, בשיח אמיתי עם חברי כנסת, הנחתי תפיסה שונה לגבי נושא הכשרת עובדים מאשר הייתה נהוגה עד היום. באחוז אבטלה נמוך, 3.5%, 5% שהיה לפני הקורונה הגישה של המדינה, שנכנסת בתווך בין ההיצע לביקוש ומסייעת בהכשרות לעובדים המעוניינים בהסבת מקצוע, יש לה מקום.

הקורונה פתחה בפנינו הזדמנות פז, הזדמנות לשנות את הגישה בה מתבצעות ההכשרות במדינה. הפער המבני של מאות אלפי אנשים שמחפשים את עצמם, הזכרת צעירים, אנשים שאין להם לאן לחזור, לא רק למקום עבודה ספציפי אלא לסוג מקצוע שהיה להם, זה מצב אחד ומצד שני צרכים אמיתיים של עסקים שלא מצליחים למצוא עבודה. זה פער מבני שיש לו פתרון אלגנטי שנעשה במקומות אחרים בעולם ואני תכף אציג את המהות שלו. לצערי הרב, מה שהתקבל אתמול בממשלה זה בדיוק הפוך.

מה התקבל? תעדכן.

דווח בחדשות שהתקבלה חלוקת עבודה בין משרד העבודה למשרד האוצר. דברים ידועים. בדיוק בכיוון הלא נכון. אני אפרט מה הכיוון הנכון, הכיוון הנכון הוא לתת למגזר העסקי להוביל מהלך. באנלוגיה שואלים אותי מה השינויים שאני מצפה להם, במקום שהאחריות על ההכשרה תהיה על הממשלה, היא צריכה לעבור לאחריות המעסיקים, להכשרה מפעלית והכשרה ענפית.

במקום שיכשירו את הבן אדם ואז הוא יחפש עבודה, לעשות מיון קפדני, בדומה למה שעושים בצה"ל לחיילות וחיילים לפני שהם מגיעים ליחידה, ולהביא לפתח המפעל אנשים שעברו מיון, שיש להם את הכישורים המתאימים את היכולות ואת המוטיבציה הנכונה.

אז, במקום לקבל אותם בסוף ההכשרה, מקבלים אותם ביום הראשון של ההכשרה, הם עוברים הכשרה בתוך המפעל שהמדינה משלמת את החל"ת והמעסיק משלים לשכר שבו יקבל בבוא העת, זה מצ'ינג ויש אינטרס גם למגזר העסקי לעבוד. בצורה שכזאת אנחנו בונים מודל חדש. מודל שהאחריות יורדת מהמדינה והמדינה מבזרת את האחריות למגזר העסקי. בדיוק הפוך מההחלטה שהומלצה אתמול בממשלה.

אני עוקב אחרי התהליכים מבפנים ואני אומר לכם שזה לא פחות ממחדל. לפני 4 חודשים המודל הזה הוצג גם פה בוועדה. הוא מדבר על איך עובדים עם המנהלת, איך עובדים עם אנשי עסקים. דבר נוסף, לפני 4 חודשים הוקמה מנהלת עסקים שהיום כבר יודעת לאפיין 11,000 מקומות עבודה ספציפיים, שעומד מאחוריהם מפעל ואומר, תעמדו מאחורי המודל הזה, היום אנחנו קולטים 11,000 איש בפיילוט ראשוני. אנחנו יכולים להתחיל להכשיר מידית 11,000 איש לא באמצעות המנהלת שקמה באוצר, שעוד אין לה מושג איך הדברים עובדים ולעולם לא יהיה לה כי זה לא התחום של משרד האוצר.

אני חייב לומר שגם למשרד העבודה והרווחה צריך לעשות הסבה מגוף ביצועי נטו, אין לי בעיה שתמשיכו לעשות את הדברים שאתם עושים טוב, לגוף שהוא יותר רגולטור, שעובד ישירות עם העסקים ונותן להם מנדט לרוץ מהר קדימה. כמו שאמר חבר הכנסת כץ, תחשבו יום יום כמה אנשים נמנע מהם לעבוד. רק בגלל הבירוקרטיה והמריבות בין השרים, זה פשוט מחדל, לא פחות ממחדל.

במקום כל הדיונים הפנימיים איך מחלקים את העבודה, הוקצו לנושא 800 מיליון שקל, הם הוקפאו כי האוצר רוצה להקים מנהלת ושומר לעצמו 500 מיליון שקל למנהלת שעוד לא קמה, שצריכה לעשות את כל התחקיר, לגייס אנשים, אין סיכוי בעולם שהם יתחילו להיות אפקטיביים בתקופה הקצרה.

אתה יודע כמה זמן לוקח לקלוט עובד לשירות המדינה? שנה. קודם כל יוצא מכרז, יש מועמדים, מראיינים אותם, שולחים למבחני מיון, אז אומרים שהמכרז מכור, לוקח שנה. זה מחזק את מה שאתה אומר.

אתה מחזק את הדברים. ההחלטה שהתקבלה כאילו המדינה תיקח יותר, אתה יודע מה זה כששני גופים ציבוריים עושים את אותם דברים?

גנץ יהיה ראש ממשלה לפני שיקום המנהל הזה.

זה בנפשנו הנושא הזה. מה עושה אותה מנהלת, שאני טוען שהממשלה לא צריכה להיות מעורבת בה בכלל. מצד אחד היא מרכזת את צרכי המגזר העסקי מכלל הענפים במשק. הם יודעים הכי טוב מה הם צריכים. יש כרגע 11,000 משרות מוגדרות היטב. מצד שני, הם צריכים להציע לכל מי שמעוניין בעבודה לעבור תהליך מיון. תהליך המיון הוא הכרחי ורק אחרי תהליך מיון ראוי הם מעבירים אותם לשיבוץ להכשרה וההעסקה. זה מנגנון לא מסובך, קיים במקומות אחרים בעולם.

המנהלת העסקית הזו חשובה כי במעלה הדרך היא גם מייצרת שיטת עבודה אחרת לניהול שוק העבודה. הרבה יותר רציני, שאנחנו בממשלה ובכנסת נוכל לשבת אתם ולשאול אותם לאן הולך שוק התעסוקה. הם על זה כל הזמן.

אסכם את דברי בצורה ברורה, על מנת להניע מיד 11,000 מקומות עבודה, שימו בצד את הוויכוחים הפנימיים בתוך הממשלה, תנו גיבוי למנהלת העסקים לפעול מיד. הם לא זקוקים לכסף עבור המנהלת, הם זקוקים לדמי הכשרה מלאים, כמו שממילא מתוכנן, להעביר את החל"ת למעסיק, שהמעסיק ישלים את השכר, לקלוט את העובד ביום הראשון. המנהלת מוכנה לתנועה. תנו לזה צ'אנס, תראו שזה עובד ובסוף תראו שזה ייתר את ההחלטות האומללות שהתקבלו אתמול בממשלה והמריבות המיותרות בתוך הממשלה. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול בבקשה.

יישר כוח על הדיון. חבר הכנסת ברקת, לגבי זה שאתה לא מעודכן מה קורה בממשלה ורק שומע בתקשורת, אפשר לפתור את זה בצורה יסודית, למנות אותך שר בממשלה ולסיים את הסיפור. תביא לנו ידיעות טריות. אני מאוד מודה לך, קראתי את התכנית היפה שלך לעודד כמה שיותר אנשים להיכנס למעגל העבודה. הדברים ברורים.

אני בטוח שגם חבר הכנסת כץ וגם יושבת הראש ימשיכו לעזור בנושא הזה לאותם אלה שרצינו לשלב אותם מסיבה כזו או אחרת במעגל העבודה והעשייה הממשלתית ואנחנו נוטשים אותם מאחורה. אלה אותם אלה שנמצאים במשמר האזרחי שלצערנו, כמה שחבר הכנסת כץ מנסה ואפילו פוצץ את אחת הישיבות עם האוצר ועם עוד גורמים, לא מתקדמים לשום כיוון.

אני מבקש ממך חבר כנסת ברקת, היית ראש עיריית ירושלים ואתה יודע שמדובר פה בטובי הכוחות והמוחות שהחליטו כך מסיבה כזו או אחרת. אני רוצה לרתום גם אותך לא רק בעניינים האלה, גם בדברים שמוביל חבר הכנסת כץ, עם אלה שיצאו לגיוס, נעזור גם להם ונראה בהם גם בנים אמיתיים ולא בנים חורגים.

תודה רבה. חבר הכנסת אופיר סופר בבקשה.

בוקר טוב, אני מברך על הקמתה של הוועדה. הנושא מאוד חשוב, אני מקווה שנספיק לעבוד קצת בשבועיים הקרובים.

עוד לפני, אני רוצה שהכנסת תתפזר כי היא לא עובדת.

אם זו דעתך, אני נגדך.

שלוש נקודות לגבי הנושא החשוב הזה: אין ספק שההכשרה צריכה להיות על המעסיק, זה עיקרון נכון ומוביל ואני מקווה שזה מה שיציגו. דבר שני זה הפחתת הבירוקרטיה והרגולציה ולא לקדש מנגנון קיים לנפח ולייצר תהליכים ארוכים, אפילו לא תהליכים של מיון, אלא לעשות את זה פשוט. דבר שלישי זה לתגמל הצלחות וקליטת עובדים. נכון שיש אינטרס, אבל זה כדי שהעסק הזה יעבוד. אם נעשה את הדברים פשוטים, זה יעבוד.

איפה לתגמל?

בתהליך.

אתה לא צריך להתחבר למפלגה שלך ולחסל את העבודה המאורגנת בארץ. לא צריך, תהיה ייחודי.

שיהיה בהצלחה לכולם בבחירות.

תודה רבה. חברת הכנסת אורלי פרומן.

אני מאחלת בהצלחה לחברת הכנסת עטייה בראשות הוועדה החשובה הזו.

אני מצפה לשיתוף פעולה מלא מצדכם.

יהיה. אנחנו הרבה חודשים בסיטואציה משברית. המשבר הכלכלי שהביא אתו כל כך הרבה מובטלים צריך לעמוד אל מול עינינו. חוזק של חברה בסופו של דבר נבחן בחוסן האזרחים שבה. חוסן זה חוסן כלכלי, חוסר חברתי, חוסן נפשי. אדם שהוא חזק וחי הוא אדם שיוצא לעבודה, שיש לו פרנסה, שיכול לחזור הביתה להישיר מבט לילדיו כי הוא מסוגל לכלכל אותם בכבוד. אף אחד מאזרחי מדינת ישראל, כנראה למעט ההנהגה, לא רוצה לראות מראות של אנשים רעבים ללחם.

גם ההנהגה לא רוצה.

אבל ההחלטות שהתקבלו בימים האחרונים, לפתוח עוד יחידה במשרד האוצר על נושא ההכשרות כשיש יחידה כזאת במשרד העבודה - - -

זו החלטה לא חכמה.

זו החלטה שנובעת משיקולים פוליטיים ולא משיקולים מקצועיים. התכנית שחבר הכנסת ברקת חזר על עיקריה היום והיה פה דיון מעמיק נכון וטוב לפני מספר חודשים, אני מזכירה לכם שכולנו ברכנו על זה, אז מה קרה? לא כל החוכמה נמצאת בקבינט. לפעמים דווקא אנשים שקצת מרוחקים ממוקד קבלת ההחלטות, אנשים עם ניסיון, מביאים תכנית שאפשר לדון עליה. בכל העולם מדברים על החל"ת הגמיש, על העברת הכסף למעסיקים ולעודד אנשים לחזור, אפילו במשכורת נמוכה יותר ולקבל השלמה. זה תפקיד המדינה לעודד אנשים להשתלם, ללמוד, לעשות הסבה מקצועית ולחזור לשוק התעסוקה. המדינה חייבת לשחרר. הריכוזיות הזו שמאפיינת הרבה נושאים היא לא במקום. אין פה חשיבה מתקדמת, אין למידה ממה שקורה בעולם, בלי קשר למה שקורה בשטח. גוף שאמור להיות רגולטור הופך להיות גוף ביצוע. איך נצא מהפלונטר הזה, נרפא את החברה הישראלית ואיך ניתן בסופו של דבר לאנשים את התעסוקה הזו כדי שיוכלו לחיות. אנחנו בזכות העבודה חיים וצריך לזכור את זה.

תודה על דבריך. חבר הכנסת חיים כץ ביקש את רשות הדיבור.

רציתי להעיר לך ולחבר הכנסת ברקת, את יכולה לקבל או לא. שמעתי את הרצון להעביר את ההכשרות לגופים הפרטיים, לתעשיינים. הייתי חלק מהמתנגדים שהלאימו את קרנות הפנסיה ההסתדרותיות. אז אמרנו שניצור מעגל הכשרות לאנשים שנזרקים ממעגל העבודה ופתחנו קרן של 600 מיליון שקלים שעמד בראשה השופט גולדברג. אחרי זה נוצרה לקרן מעגלים ואני לא רואה שם הצלחות גדולות.

מבנה הקרן לא נכון.

כמו שאמא שלי אמרה, שני סוגים אנשים, מסבירים או מצליחים.

אני יודע להביא הצלחה.

הממשלה היא הגוף המבצע. יש את הרשות השופטת, אנחנו הרשות המחוקקת והממשלה היא הגוף המבצע. משרד העבודה צריך לנווט הכשרות. למשרד האוצר אין מקום לנווט הכשרות, זה לא עניין של קבינט, זה עניין של אגו של שרים. זה קרב בין שרים ולא קבינט. יחד עם זאת, הם לא הצליחו לבנות את הגוף הזה. לכן אתה מוטי, צריך לחשוב כאילו אתה היחידי, כי עד שיקום לך מתחרה, אם מתוך 6 שנים אתה כבר שנתיים וחצי בפועל, ב-3.5 השנים הקרובות אני אומר לך שלא יקום הגוף. תתייחס כאילו הוא איננו ותפעל כאילו אתה היחידי.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור למוטי, נשמח לקבל תמונת מצב עדכנית בעניין דו"ח ועדת התעסוקה לשנת 2020 שמינה שר העבודה והרווחה לשעבר חיים כץ, שכיום הוא יושב-ראש הוועדה. שאלה זו רלוונטית במיוחד לאור העובדה שדו"ח זה כולל רפורמה בהכשרה מקצועית. שאלה נוספת, מה היה התקציב בשנת 2019 ומה היה התקציב כיום, בתקופת הקורונה?

וכמה בוצע מ-2019?

מאה אחוז בוצע. גברתי יושבת ראש, אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי כנסת נכבדים. אני מסכים עם כל מה שאמרתם לגבי מהות ההכשרות המקצועיות. משרד העבודה והרווחה ובראשו השר לשעבר חיים כץ הקים ועדה להקמת יעדי תעסוקה, היה שם פרק מאוד גדול על רפורמה בהכשרה מקצועית. הדבר הזה היה אמור לעלות בחוק ההסדרים, לא חיכינו לזה, התחלנו לעשות עוד במרס צמצום מטורף של בירוקרטיה. תוך שבועיים שלושה התפרסמו כל הנהלים החדשים בעניין הזה.

דבר נוסף לעניין העבודה מול מעסיקים. סגרנו עם מנהלת המעסיקים, יש לנו הסכם, תהליכים והיום אנחנו נפגשים בערב לדון על יעדים. הפלטפורמה מוכנה ובה הכול יהיה בשיתוף עם המעסיקים, בדיוק כמוש אמרתם. לקחנו את זה לתשומת לבנו ויותר מזה, אפילו את הנהלים שהוצאנו בזמן האחרון העברנו למעסיקים, זה מעולם לא קרה. את הנהלים שאני מוציא העברנו לאישור שלהם.

מי אלה המעסיקים?

המעסיקים הם המגזר העסקי, ארגון לשכות המסחר, דברנו עם כולם.

דברתם ישירות עם בעלי המפעלים?

יש להם נציגים שמייצגים אותם ועושים את זה בצורה מאוד מסודרת.

במנהלת העסקים של המגזר העסקי יושבים מנכ"לים של החברות המובילות במשק. אני מברך על הכיוון הזה.

אנחנו מאמינים בדרך שדברתם עליה. אנחנו לא עושים בפועל הכשרות מקצועיות. אנחנו מתווים דרך עם מקסימום השמה ואנחנו נותנים את ההכשרות המקצועיות. אני רוצה לומר דבר נוסף שכולם יודעים, בלי תקציב לא יכולנו לעשות כלום. בשנת 2020 מיצינו את התקציב.

כמה היה התקציב בשנה שעברה?

בשנת 2019 היה 130 מיליון כולל תפעול, 100 מיליון נטו פלוס מינוס.

כמה אנשים הוכשרו?

הוכשרו 12,000. בשנת 2020 קבלנו תקציב של כ-50 מיליון פחות.

כי יש פחות מובטלים. בשנת 2020 אין אבטלה.

למה קבלתם פחות?

כי פשוט לא נתנו. בסוף אני פקיד ממשלתי. כרגע אנחנו מדברים על תקציב של 332 מיליון שהקבל בימים אלה, ביום חמישי חתמנו על סיכום תקציבי עם האוצר.

לחלק שלך?

הסכום הראשוני היה 684 מיליון, בעקבות הוויכוח בין המשרדים אנחנו נקבל 332 מיליון שחלקו מיועד גם להגדלת שיעור ההשתתפות. חלקו זה למנהל האוכלוסיות שזה גם הכשרות. מילה לגבי מסלולים. בנינו מסלולים חדשים לגמרי. אם בעבר היו מחכים למסלול מסוים 3 חודשים, בו העובד מגיע למעסיק והמעסיק פונה למשרד, אין דבר כזה היום. היום הוא שולח במייל, במערכת מקוונת, תוך חמישה ימים הוא מקבל אישור. יותר מזה, אם הוא לא מקבל אישור, הוא מתחיל לעבוד תוך התחייבות שלנו ובמידה והוא מתחייב שהכול לפי הכללים.

בנינו מסלולים ירוקים, חדשים לגמרי, בו המעסיק יכול ללכת לכל מכללה שהיא, להביא את העובדים שלו, לעשות הכשרות. אנחנו נממן את ההכשרות, הוא מכשיר עם המכללה ביחד. אנחנו מפקחים על המכללה עצמה. בסופו של דבר אם יש השמה, מעל 60% השמה, הוא מקבל מענק השמה על כל אחד כזה. אם זה מהמגזר החרדי או הערבי הוא מקבל תוספת נוספת על זה. זה מסלול חדש שמתאים להרבה אוכלוסיות.

יותר מזה, גם במסלול שוברים, אנחנו צריכים לעשות היפוך. היום שוברים כל אחד יכול לקבל. אין כיוון למעסיקים. ישבתי עם מעסיקים והרעיון שלי הוא לתת את השובר למעסיק לא לעובד. כלומר, ברגע שלמעסיק יש את השובר, הגיע אליו עובד שרוצה לעבוד אצלו, המעסיק מקבל שובר לממן לו הכשרה על חשבון המדינה. זה אותו תקציב, אנחנו לא חורגים, אבל הדגש הולך למעסיקים. הם אלה שבסוף צריכים לקלוט את העובדים. הם אלה שאמורים לסייע לנו בצמצום האבטלה.

דבר חשוב נוסף, כל המעבר היום של עובדים מענף לענף מחייב הכשרה מקצועית כי אנחנו נמוכים בעולם, 50% פחות מארצות הברית, 25% פחות ממדינות ה-OECD, לכן חובה להכשיר. אם אדם עבר מענף לענף הפריון שלו בטח לא יהיה טוב ואנחנו הולכים להיפגע עוד יותר בתחרות העולמית. זה משפיע על יוקר מחיה, פוגע במעסיקים. על אחת כמה וכמה היום יש צורך עליון בהכשרות מקצועיות ואני שמח שהתקציב הגיע אתמול ונקבל אותו ואנחנו הולכים לביצוע מידי עם מנהלת המעסיקים.

מה חלוקת העבודה בין ה-500 מיליון שמיועד לאוצר לפריון גבוה לבין החלוקה ביניכם?

אין לי מושג מה הולך להיות באוצר.

תודה. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לאיציק דניאל ואני מבקשת ממך אם תוכל לתת פירוט על המנהלת שתקום במשרד האוצר? תפקידה? מטרתה וסמכויותיה? הרי אתם גוף ביצועי שקובע מדיניות, מטה ולא גוף ביצועי, אתם לא הפרויקטור. האם זה לא יוצר כפילויות בין המנהלת לבין האגף ובין המשרדים האחרים כמו נגב וגליל, שוויון חברתי, משרד הכלכלה, הרשות לחדשנות? כל כך הרבה משרדים עוסקים בהכשרה מקצועית, מדוע משרד העבודה אינו מתחלל את ההכשרה? אתם לא חושבים שהגיע הזמן לאיגום משאבים בין כל המשרדים?

תודה רבה גברתי יושבת הראש ויושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. אנחנו שמחים על הדיון ועשינו כמה שיחות מקדימות על הנושא. נושא ההכשרה המקצועית וההשמה בשוק התעסוקה הוא נושא שמקבל משנה תוקף בתקופה האחרונה. בעקבות זה שמדברים על חיסון ומקווים שהמשק יתחיל לאט לאט לצאת מהמשבר הבריאותי שבו הוא נמצא ומן הסתם נצטרך להתמודד עם המשבר הכלכלי תעסוקתי בו אנחנו נמצאים כרגע.

מילה בנוגע לתהליכים שקרו עוד לפני הקורונה ואחר כך אתייחס ספציפית לשאלות המנהלת וחלוקת האחריות בין משרד האוצר למשרד העבודה. בדו"ח ועדת 2030 ששר העבודה והרווחה דאז, חבר הכנסת חיים כץ הקים וכלל את כל הגורמים במשק שמתעסקים בעולם התעסוקה, גורמים ממשלתיים, אקדמיים, מעסיקים, ארגוני עובדים, כולם היו חברים בצוות הזה. הצוות הציב אבני דרך לרפורמה מאוד משמעותית בעולם ההכשרות המקצועיות מתוך הבנה שהתהליכים והפעולות שנעשו עד אז לא היו כשורה ולא הביאו לתועלת שהממשלה צפתה ממנה.

כמובן שמי שהרים את הכפפה והוביל את המהלך הזה זה זרוע העבודה והאנשים הרלוונטיים שם שממש נרתמו לסוגיה הזו. שמנו ביחד בתוך התכנית הכלכלית רפורמה מאוד מקיפה בהכשרות המקצועיות. אנחנו מקווים שהנושא הזה יבוא לאישור הממשלה בקרוב.

לגבי המנהלת והשאלה שלך, בתקופת הקורונה החליטה הממשלה שנדרש מכפיל כוח והתהליכים שקיימים היום בזורע העבודה, שעדיין לא הבשילו לגמרי, הרפורמה עדיין לא יושמה במלואה, צריך בעת הזאת, עם מספר המובטלים הרב והצורך לנצל את ההזדמנות שיש הרבה מאוד אנשים מחוץ לשוק העבודה שאפשר להעלות להם את הפריון, לרכוש השכלה, מקצוע ומיומנויות, אפשר לנצל את ההזדמנות וצריך לזה מכפיל כוח.

לכן החליטה הממשלה להקים את המנהלת. חלוקת האחריות בין המנהלת לזרוע העבודה לא קיימת כי אין למעשה שום סמכות שנגרעה מזרוע העבודה או מכל יחידה אחרת שציינת לפני כן. המנהלת פשוט מתווספת אליהם והיא תתעסק בעיקר בענפים בעלי פריון גבוה, כמו תשתיות, בינוי, תחבורה, תעשיה וכו', זה מה שנקבע בהחלטת הממשלה, אלה התחומים שבהם המנהלת תעסוק.

אתה לא ברור, לא הבנתי מה חלוקת העבודה?

המנהלת תהיה רשאית לפעול בענפים בהם יש פריון גבוה, זאת אומרת שכר גבוה, לאותם אנשים שעברו את ההכשרות בענפים שקשורים לתשתיות, לטכנולוגיה עלית ולתעשייה. אלה הענפים שמוגדרים בהחלטת הממשלה. לא נגרע מזרוע העבודה שום דבר.

אתה אומר שני דברים סותרים, אני לא מצליח להבין. מצד אחד לא נגרע, מצד שני אתה נכנס לתחומים שאתה רוצה.

אני אנסה להסביר שוב. כמו שציינה קודם יושבת-ראש הוועדה, כבר היום בתחום של ההכשרות המקצועיות אין בלעדיות לזרוע העבודה. קיים הרשות לחדשנות, קיים משרד הכלכלה, המשרד לשוויון חברתי, יושבים פה נציגים של משרד התעסוקה, יש המון גופים בתוך הממשלה שמפעילים הכשרות מקצועיות. יושבת-ראש הוועדה ציינה את הכפילויות ואולי צריך להתייחס לזה ונתייחס. אבל ספציפית כרגע המנהלת לא גורעת מהסמכויות של אף אחד מהגופים האלה וכך נכתב באופן מפורש בהחלטת הממשלה.

יש מנהלת?

יש החלטת ממשלה - - -

אין מנהלת, אז היא לא גורעת. לא שהיא לא גורעת בגלל שהיא מעריכה אותה, היא לא גורעת בגלל שהיא לא קיימת.

בהחלטת הממשלה כתוב באופן מפורש שהיא לא גורעת מהסמכויות. דבר שני, בנוגע לתקציבים, נזרקו פה מספרים, אנחנו נגיד שכמו שנחתם מול הזרוע התקציבית סיכום תקציבי לגבי המענים שהיא תתגבר בתקופת הקורונה, יש גופים נוספים כמו רשות החדשנות, כמו משרד הכלכלה, כמו שירות התעסוקה שגם מקבל חלק מהסכומים האלה במאות מיליוני שקלים והתקציב לא מופנה ישירות רק לזרוע העבודה. לזרוע העבודה יש נתח מאוד משמעותי בעולם ההכשרות המקצועיות, אבל יש גופים אחרים בממשלה שמפעילים הכשרות - - -

מה עם איגום משאבים? תקנים, כוח אדם, אלה כפילויות רבות.

אני אגיד משהו נוסף שמצטרף להחלטת הממשלה, בסוף פעילות המנהלת, המנהלת תועבר כולה וכל התקשרויות יוסטו לתוך זרוע העבודה. המנהלת מוקמת כרגע לפרק זמן קצוב כמכפיל כוח, לאחר מכן ההתקשרויות יוסטו בחזרה לאגף להכשרות מקצועיות בזרוע העבודה כדי למנוע את מה שתיארת עכשיו. כך זה גם הוצג בממשלה, כמכפיל כוח לתקופת הקורונה.

המכנה המשותף לכל ההכשרות זה ממשק מול המגזר העסקי. איש עסקים צריך לדעת למי הוא פונה? הוא פונה לרשות החדשנות? פועל לפה? פועל לשם? למה לא להקל על כולם ולייצר מרכז אחד שמנוהל על ידי עסקים ולייתר את כל הגופים הללו. אם יש כמה משרדי ממשלה שמתפעלים, לא נורא, בעיקר שיתעסקו עם מנהלת עסקית אחת שמרכזת את הכול ושלוקחת אחריות על הכול. מדוע לא לשנות את המודל? אתם עדיין בקיבעון החשיבתי שלכם ועושים את אותם דברים. אני מקווה שלא תופתע שכשעושים את אותם דברים כל הזמן, מגיעים לאותה תוצאה.

דו"ח ועדת 2030 מתייחס גם לסוגיה הזאת. לעשות עכשיו תהליך של איגום משאבים בין כל מיני משרדי ממשלה וכל מיני גופים שקיימים ופועלים, בספירה הממשלתית זה תהליך מאוד מורכב וצריך לראות איך עושים את זה בצורה חכמה. לא חשבנו שבעת הזו, אד הוק לבוא עכשיו ולקחת סמכויות ותקציבים ממשרדים ולאגם משבאים יקדם את התהליך. רצינו לפעול כמה שיותר מהר, אני מבין שזה לא בהכרח המהירות שחברי הכנסת פה בוועדה ציפו.

שיטת העבודה היא לא עוד משרדים עם אחריות.

אופיר פינטו משירות התעסוקה, האם תוכל להתייחס לשאלה אם יש שיתופי פעולה בין זרוע העבודה לבין שירות התעסוקה ובמה זה מתבטא. תתייחס גם לשוברים, אולי הגיע הזמן לשכלל את המנגנון הזה.

תודה רבה גברתי היושבת-ראש. שירות התעסוקה הוא הגוף שמכוון ומתאם בין דורשי העבודה לקורסים. ככל שיש קורסים שהאגף להכשרה מקצועית או מטה התעסוקה שהוקם במשרד האוצר מציע ומעדכנים אותנו בהם, אנחנו בהחלט מפנים אנשים לקורסים האלו. היו פעמים ששיתוף הפעולה הזה עבד טוב יותר והיו פעמים ששיתוף הפעולה הזה עבד פחות טוב.

אחד הדברים שקרו בתוך שירות התעסוקה בשנים האחרונות הוא שאנחנו פוגשים באופן תדיר את המעסיקים. מה שחבר הכנסת ברקת ציין כבר קיים בתוך שירות התעסוקה. המעסיקים פונים אלינו ואומרים איזה אנשים הם צריכים וברגע שאנחנו לא מצליחים למצוא להם עובדים מתאימים במקצועות שהם מבקשים אנחנו בונים יחד אתם קורסים מותאמים.

אנחנו עושים את זה בשני כלים שיש לנו שנקראים שוברים למעסיקים והכשרה בהתאמה. למעשה הכשרה בהתאמה זה קורס שנעשה בשיתוף עם המעסיקים ועם גופים ששירות התעסוקה מתקשר אתם וכך אנחנו נותנים לבן אדם להתנסות במקום העבודה.

אתה יכול בבקשה להתייחס לחסרונות של השוברים.

אני תכף אדבר על זה. אנחנו נותנים להם קורס קצר של חודשיים שבמסגרתו אנחנו משלבים חיזוק של מיומנויות בסיסיות ואנחנו משימים אותו בעבודה. הכלי השני הוא של הכשרה בהתאמה שמהיום הראשון בן אדם עובד אצל המעסיק וקיים בינו לבין המעסיק יחסי עובד מעביד.

הכלים האלה, כמו שנאמר, ברגע שיש תקציב אנחנו יודעים להוציא אותם. בתקופה האחרונה בשיתוף פעולה יחד עם התאחדות התעשיינים ועם משרד האוצר הכלים האלו תוקצבו בסכומים של 10 מיליון שקלים והצלחנו לשלב בקורסים האלה כ-1,000 מוכשרים. צריך לזכור שמוכשר בקורס עולה 10,000 שקלים.

בקשת לדבר על השוברים, השוברים הם הכלי שעבד בתקופה האחרונה. היו פעמים שהצרכים של דורשי העבודה לא היו יכולים להיות מסופקים על ידי האגף להכשרה מקצועית ולכן חלק מהכלים שהיו היו השוברים. לדורש העבודה יש את האפשרות לבחור איזה קורס הוא רוצה.

אבל דורש העבודה מקבל את התקציב בתום חצי שנה. אולי אפשר לעשות כאן שינוי חקיקה?

השובר היה מחולק לאבני דרך. היו בשובר ארבעה אבני דרך, אבן דרך ראשונה שולמה לו כמקדמה ברגע שהשתלב בקורס. אבן דרך שניה שולמה לו באמצע הקורס, אבן דרך שלישית בסוף הקורס ואבן דרך רביעית אחרי שהשתלב בעבודה במקצוע בו הוא למד. השוברים היו כלי חשוב, ברגע שמוקצה כסף לשוברים, אנחנו וזרוע העבודה מתחלקים בהם חצי חצי וזו הדרך שלנו לממן הכשרות מקצועיות בתחומים בהם המדינה לא יודעת לספק את זה.

חוץ מזה הייתי רוצה לציין שיתוף פעולה שיש לנו יחד עם ישראל דיגיטלית בנוגע להכשרות בתחומי טכנולוגיה והי-טק. אנחנו מצליחים לשווק שם אנשים בקורסים של שיווק דיגיטלי וכדומה. גם שם אנחנו רואים הצלחות מאוד יפות גם בשילוב בעבודה וגם בביצוע הכשרות. ככל שיש תקציב מהממשלה לבצע את ההכשרות האלה, נשמח לעשות את זה.

ברגע שיש קורסים שנעשים או על ידי מטה התעסוקה באוצר או על ידי זרוע העבודה ואנחנו יודעים מהם, אז בהחלט נשמח לבצע את כל תהליך המיון וההכוונה של דורשי העבודה כדי שיהיה פה את מצב ה-win-win.

מה היקף התקציב שלכם השנה?

סביב 300 מיליון שקלים ובשנה הבאה סביב 400 מיליון שקלים.

כמה מתוכו הולך למצ'ינג עם זרוע העבודה ברמה כזו או אחרת, או באותו תחום?

כ-15 מיליון שקלים הולך להכשרות מקצועיות, זה יחסית קטן. התפקיד שלנו הוא תפקיד מיון והשמה.

תודה רבה. עמיחי גבאי בבקשה.

עמיחי גבאי, בעלים של מפעל אלומיניום, יש לי מסגריה ואני עושה גם סטארט אפים. אני אגיד בצורה פשוטה, המשרדים הממשלתיים מנותקים, לא מחוברים לקרקע. יש עוד תכנית ועוד תכנית, עבדתי שנתיים במשרד האוצר ואני יכול להגיד לכם שהמנהלת הזו תקום ב-2037, עד שהיא תקום לא תעשה כלום, יבזבזו את הכספים שאני משלם כמסים. יש את לשכת התעסוקה, שולחים מובטלים שלא רוצים לעבוד רק כדי לחזור בחזרה, עושים כל מיני הכשרות לדעתי בכל בתי הספר המקצועיים. זה חשוב, זה טוב, ההכשרות חייבות להיות בעסקים עצמם. יש את החל"ת ההזוי שנתנו לאנשים ועובדים לא רוצים לעבוד. במקום לעשות חל"ת גמיש לאנשים, תנו את החל"ת למעסיק. הכשרות מקצועיות לבתי העסק. אני רוצה עובדים. כשאני רואה מצד אחד שיש עוד תכנית ועוד פיילוט ועד תכנית, המדינה הזו בסופו של דבר נמצאת במשבר. הנושא של הכשרות מקצועיות וכספים שהולכים כדי לפתוח מנהלות, אני לא משלם מסים בשביל הדבר הזה ואני לא חושב שזה נכון.

תודה רבה לכולם, נמשיך את הדיון בעוד שבועיים, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.