פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



30
ועדת הפנים והגנת הסביבה
30/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 114
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ד בכסלו התשפ"א (30 בנובמבר 2020), שעה 10:07

דיווח השרה להגנת הסביבה על פעילות משרדה

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
סעיד אלחרומי
קרן ברק
סונדוס סאלח
ג'אבר עסאקלה
אריאל קלנר

תמר זנדברג
יוראי להב הרצנו
אוסאמה סעדי
אלכס קושניר

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל
גלית כהן - סמנכ"לית תכנון, המשרד להגנת הסביבה

תומר גלאם - ראש העיר אשקלון



משתתפים באמצעים מקוונים



שרון חצור - סמנכ"לית תכנון מדיני ואסטרטגיה, משרד האנרגיה

שיר רבינוביץ' - מנהלת תחום פיתוח אשכולות אזוריים, משרד האנרגיה

מאיה קרבטרי - מנהלת סביבה וקיימות, פורום ה-15

ג'מילה הרדל ואכים - עו"ד, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה

ד"ר יובל ארבל - עמותת צלול

לירון אדלר

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים



דיווח השרה להגנת הסביבה על פעילות משרדה

בוקר טוב. אני שמחה לפתוח עוד דיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. זה דיון חגיגי במיוחד שאנחנו מארחים בו את השרה להגנת הסביבה חברת הכנסת גילה גמליאל. בוקר טוב. תודה שאת אתנו.

הדיון היום מתקיים לפי סעיף 123ז(1), סעיף שקובע כי שר שענייני משרדו נדונים בוועדה קבועה המנויה בסעיף 100 יופיע בוועדה לדווח על ענייני משרדי אחת לכנס של הכנסת. בדיווח כאמור יסקור השר בפני הוועדה את פעולות משרדו, את תוכנית העבודה של המשרד ואת אופן ביצוע התקציב של המשרד. כמו כן ישיב השר לשאלות של חברי הוועדה, לרבות שאלות שהועברו אליו מראש באמצעות יושב ראש הוועדה.

אני רוצה בפתח הדיון לברך אותך השרה גמליאל. אני חושבת שאז כניסתך לתפקיד בהחלט מרגישים את השינוי בפעילות של המשרד בכל מה שקשור לקידום האג'נדה הסביבתית והקידום שלה מול גורמים בממשלה. אחת הדוגמאות הבולטות, אפשר להזכיר שההופעה הראשונה שלך כאן בוועדה בחושד יוני הייתה סביב הסוגיה של מפרץ חיפה והצורך בהוצאת התעשייה הפטרוכימית משם. באמת מאז העברת החלטת ממשלה על ועדת מנכ"לים שהיום מסיירת בחיפה לראות את הדברים מקרוב.

זו הסיבה שהמנכ"ל לא כאן.

תיארתי לעצמי. זו באמת בשורה מאוד מאוד חשובה ואמיתית לתושבי המטרופולין שסובלים שנים רבות וארוכות מדי מתחלואת יתר וזיהום אוויר. עוד החלטה שקיבלת זה הנושא של הרחבת דמי הפיקדון על בקבוקי הפלסטיק הגדולים שגם היא החלטה חשובה מאוד. אני בטוחה שיש עוד דברים עליהם תכף נשמע ממך בהרחבה.

כמו שכולם יודעים, יש לנו אתגרים סביבתיים אדירים שדורשים טיפול אמיץ ונוקב כדי שנוכל לשמור על הסביבה ועל בריאות אזרחי ישראל. מדי שבוע עולות כאן בעיות וסוגיות שמוכיחות שיש לנו לא מעט כשלים וקשיים.

מילה נוספת לגבי סוגיית משבר האקלים. כאשר נכנסתי לתפקיד שלי כיושבת ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה הגדרתי את הטיפול ואת ההיערכות של ישראל למשבר האקלים כנושא דגל של הוועדה, אחד מהם, וקיימנו כבר לא מעט דיונים בנושא הזה ואנחנו מלווים את המינהלת לשינוי אקלים בראשה עומד אלון זקס מהמשרד בצורה צמודה. אני תמיד אומרת שהקורונה היא רק הקדימון למשבר האמיתי שעומד לפתחנו. שנתיים אחרי אישור התוכנית להתמודדות עם משבר האקלים והקמת המינהלת, עלה בדיון שקיימנו כאן בוועדה, אני חושבת שאחד הדברים הכי בולטים והכי דחופים, שמדינת ישראל לא ערוכה, לא כלכלית ולא ביטחונית, לשינוי האקלים ואחד החסמים, אני חושבת, העובדה שהקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה טרם דנו והחליטו להוסיף את הסוגיה הזאת, את משבר האקלים, למפת האיומים האסטרטגית על ישראל. אם הם כן יעשו את זה, זה ייתן יכולות סטטוטוריות ותקציבים לפעולה הזאת של המינהלת, שזה משהו שבעיניי צריך לקרות באופן מיידי. אני בטוחה גברתי השרה שגם בנושא הזה את תפעלי כי אני יודעת שאת נותנת חשיבות לנושא של היערכות למשבר האקלים.

תודה רבה לך שאת כאן אתנו ואני מעבירה לך את רשות הדיבור להציג את פעילות המשרד. אחר כך נעבור לשאלות של חברי וחברות הכנסת.

תודה רבה ליושבת הראש. השילוב של המשרד להגנת הסביבה עם ועדה כזו נמרצת בראשותך היושבת ראש, מאוד פעילה, אכפתית ומבינה בתחום, זה מאוד מסייע בידי להוציא אל הפועל את הדברים ואני ממש מודה על שיתוף הפעולה. תמיד טוב לבוא. עברה חצי שנה וזה בהחלט זמן לבוא ולשתף את חברי וחברות הוועדה בכל הפעילות של המשרד בחצי השנה האחרונה. אני שמחה שראש עיריית אשקלון נמצא אתנו, גם הוא חווה דברים שסוגיות הסביבה מחייבות אותנו לתת לו את העזרה, הגיבוי והתמיכה ואנחנו בוודאי גם עבור תושבי אשקלון.

אני רוצה לומר שכידוע בתקופה המאתגרת הזאת יש הרבה היבטים ומה שמתברר יותר ויותר הוא שהגנה על הסביבה זה הפתרון וההזדמנות ולא הבעיה, וצריך לשנות גם כאן את ההיבט התודעתי לכל מי שמשפיעים בנושא הזה. שינויי אקלים והידרדרות סביבתית מהווים איום קיומי על ישראל ועל העולם וכדי להתגבר על האתגרים האלה ישראל זקוקה לאסטרטגיית צמיחה חדשה שתהפוך אותה למדינה עם כלכלה מודרנית, חסכונית ותחרותית. שואפים לכלכלה דלת פחמן עד 2050, הצמיחה הכלכלית תהיה מנותקת משימוש במשאבים ושלא משאירים אף אחד מאחור.

החזון שלי הוא להפוך את כלכלת ישראל לכלכלה בת קיימא. אנחנו יכולים לעשות זאת על ידי הפיכת אתגרי האקלים לסביבה, להזדמנויות ולהפוך את השיקום והיציאה ממשבר הקורונה לנכון ומכליל לכולם.
היום יותר מתמיד ברור הקשר ההדוק בין סביבה, חברה וכלכלה. עוד ברור כי קבלת החלטות הבוחנת את שלושת הסוגיות הללו טובה יותר לחברה ולמשק. כפי שהצגתי בעבר בוועדה, משרדי הציע לאוצר את תוכנית הגרינדילק של ישראל שכוללת פרויקטים במספר תחומים מרכזיים שההשקעה בהם תאיץ את המשק, תתרום לחברה ולכלכלה, תיצור משרות חדשות וכמובן תשפר את מצב הסביבה בישראל. תחומים אלו באים לידי ביטוי גם בנושא המיקוד של המשרד.

נושא המיקוד נמצאים כאן בשקף שמונח לפנינו, ודאי וודאי התמודדות עם שינוי האקלים ומעבר לכלכלה דלת פחמן, הגנה על המגוון הביולוגי, הפחתת זיהום אוויר, כלכלה מעגלית וניהול משאבים, חינוך סביבתי וקיימות, קידום טכנולוגיות סביבה, קלינטק, והתייעלות רגולטורית וטרנספורמציה דיגיטלית. הפעולות האלה שבוצעו בחודשים האחרונים כפועל יוצא של נושא המיקוד וסוגיות שהונחו לפתחנו הן רבות ומגוונות.

נתחיל עם התמודדות עם שינוי אקלים ומעבר לכלכלה דלת פחמן. אני אפתח בנושא החשוב הזה כי המשרד ממשיך לקדם תהליך רב מגזרי לגיבוש החזון ומדיניות הכלכלה דלת פחמן. בהנחייתי – אני רוצה לבשר לך יושבת ראש הוועדה – המשרד להגנת הסביבה עובד כיום על טיוטה ראשונה של חוק אקלים. החוק הזה יעגן לראשונה בחקיקה את מחויבותה של מדינת ישראל להפחתת פליטות הפחמן ויקבע יעדים מחייבים נוספים בהתאם להתחייבויות בין-לאומיות של ישראל על בסיס הסכם פריז.

כחלק מהמדיניות שאני מובילה לצמצום של התלות בדלקים פוסיליים, אנו פעלנו במוסדות התכנון על מנת להפחית את מספר תחנות הכוח החדשות, יחד עם הוועדה, יחד עם ראש הוועדה גם הצלחנו לעצור תכנון של ארבע תחנות כוח בהתאם להחלטת הממשלה בנושא מדיניות אנרגיה 2030 של משרד האנרגיה. ניסינו בוועדה והצלחנו בחלקיות רבה. הממשלה אימצה יעד נמוך יותר ממה שרצינו. אנחנו דרשנו 40 אחוזים והממשלה אימצה יעד של 30 אחוזים ועדיין זאת התקדמות ביחס למה שהיה אבל חשבנו שיכול להיות אף יתר.

באוגוסט ביחד עם שר הפנים אריה דרעי, אני שמחה שהצלחנו לשכנע אותו שבתחום הבנייה הירוקה הוא חתם בצעד היסטורי על תקנות בנייה ירוקה שגם זאת בשורה מאוד טובה בהקשר הזה. הן ייכנסו לתוקף במארס 2022 וישנו באופן חד משמעי את ההתייחסות בנושא הזה. בשיתוף פעולה עם המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, אנחנו מקדמים את כל ההכנות הדרושות ליישום התקנות וכמובן שהישג זה ישפיע גם מדיניות האקלים והעמידה של ישראל ביעדים בהיבטים נוספים.

עוד בשינוי אקלים. המוסד מוביל את עבודת המינהלת אתה אתם בקשר להיערכות לשינוי קלים. היא כוללת שותפים רבים ובין היתר היא מובילה הכנת תוכנית אסטרטגית במסגרתה זוהו כיווני פעולה מרכזיים להיערכות ישראל לשינוי אקלים לרבות תוכניות היערכות ברמה המקומית והמוניציפאלית.

המשרד יפרסם בשבועות הקרובים לכל השלטון המקומי מדריך להיערכות לשינוי אקלים ברשויות המקומיות. צריך לציין כאן את עיריית תל אביב שעשתה עבודה מצוינת בתחום. אנחנו ניתן את האפשרות הזאת לכלל הרשויות.

כמו כן המשרד מוביל את מיזם ה-דזרד-טק בבאר שבע שיהווה מרכז בין-לאומי להתמודדות עם שינוי אקלים בסביבה מדברית ומיקומו יהיה בבאר שבע כחלק מרובע החדשנות שמוקם בעיר. ה-דזרד-טק ישמש לקידום טכנולוגיות סביבה, לפיתוח כלי מדיניות ותוכניות פעולה להיערכות לשינוי אקלים, תוך העצמה של האוכלוסייה המקומית ושם אני מקווה – כבר דיברתי על זה עם מקבילים שלי בעולם, יחד עם איחוד האמירויות ובחריין – יהיה ניתן לקדם אתם את השותפויות בנושא הזה.

השקף הבא מדבר על אחד מנושאי המיקוד הבאים שהוא הגנה על המגוון הביולוגי וכאן יש הרבה מה לדווח. אני שמחה שבהקשר הזה הטלתי איסור על ציד של התור המצוי והסב הנודד. אלה ציפורים שהיו בסכנת הכחדה. אני הוריתי על בחינה מחודשת לשילוב דגי הדקר, דקר צעיר ודקר אלכסנדרוני, לרשימת המינים המוגנים ואני מקבלת בימים אלה את כל ההערות לנושא הזה ועל בסיס זה אני אקבל את החלטתי. תקנות איסור סחר בפרוות יובא לאישור הכנסת בקרוב. פורסם קול קורא בהיקף של חמישה מיליון שקלים לביצוע סקרי טבע עירוניים ברשויות המקומיות ואני שמחה לומר ש-96 רשויות הגישו בקשות בהיקף של 12 מיליון שקלים. בתחילת נובמבר הועבר הדיווח השישי לאמנת המגוון הביולוגי והמפרט כרגע נמצא בתהליך של כתיבת תוכנית לאומית לשימור המגוון הביולוגי ואסטרטגיה לאומית וביקשתי גם לשיקום נחלים. כמו כן אנו בוחנים את המתווה לקידום הסדרה חוקית לטיפול במינים פולשים, סוגיה שכולנו שומעים עליה לאחרונה יותר ויותר בהקשרים של הנמלה של האש או הטרמיט הפורמוזי. אלה דברים שחשוב לתת להם מענה באופן גורף. גם עצרתי את הירי הבלתי הומני והבלתי יעיל של פקחי רט"ג בכלבים בכל רחבי הארץ. הנחיתי שהפעילות הזאת תתבצע רק כאשר הדבר הכרחי למניעת כלבת ורק בשטחי שמורות הטבע עליהן רט"ג אמונה.

בחודשים האחרונים אושרו תקנות להסדרת ההכשרה של מדבירים, ואני רוצה להודות לכם על שסייעתם בידינו, כחלק מהיישום של חוק המדבירים. התקנות נותנות מענה טוב יותר לפיקוח על המקצוע כולל הכנסה של שיקולים אקולוגיים לתחום ההדברה.

אנחנו גם הצלחנו לאפשר משפטית את קידומם של חוקי עזר עירוניים שאוסרים על הכנסת כלי פלסטיק לנחלים, לנהרות, לחופי הים. התחלנו עם מועצה אזורית גליל עליון ומאז עוד ועוד רשויות הודיעו על הצטרפותן למהלך. אני מנצלת גם את הבמה הזאת לקרוא לעוד ראשי רשויות שרוצות להוביל מהפכה בחופים, נחלים או בפארקים בתחומן, לפנות אלינו על מנת לקבל סיוע בנושא אצלן.

על מנת לשמור על חופי ישראל גם דרשתי להסיר מתוכנית המעגנות את ההקמה של מעגנות גדולות חדשות. הציבור משלם מאות מיליונים על תיקון הנזקים בסביבה החופית כתוצאה מהמעגנות והנהנים הם מתי מעט שרוצים להחנות את היאכטות. כאן אין לנו בישראל חופים כמו של יוון ותורכיה ואין לנו פריבילגיה להרוס את מעט החופים שצריכים לשמש לציבור הרחב.

השקף הבא מדבר על הפחתת זיהום אוויר וגם כאן העברנו החלטת ממשלה היסטורית בנושא מפרץ חיפה שדיברת עליה וכבר היו מספר דיונים והיום יש את הסיור בנושא. הם אמורים להגיש תוך 90 ימים את המסקנות וכבר המועצה הלאומית לכלכלה פרסמה בשבוע שעבר קול קורא בעיתונים על מנת גם לקבל רעיונות מהציבור ויוכן דוח ביניים שיפורסם להערות הציבור.

בנושא זיהום אוויר מתחבורה. בחיפה פועל כבר משנת 2018 שהוא מפוחת פליטות אשר הוביל לשיפור של 34 אחוזים בריכוז חלקיקי הפיח בעיר. בירושלים מגבלות תנועה דומות נכנסו לתוקף בספטמבר האחרון. הרשויות בקריות נמצאות בהליכי תכנון מתקדמים ולאחרונה אף הייתה לי פגישה עם רון חולדאי והגענו להסכמה עם ראש עיריית תל אביב על ביצוע של אזור מופחת פליטות מכלי רכב מזהמים גם בעיר תל אביב. כעת גורמי המקצוע מנסחים את הפרטים ליישום ואנו קוראים לכל הרשויות המקומיות להצטרף למגמה הזאת. המשרד להגנת הסביבה יעמוד לצד הרשויות שפועלות בנושא ונסייע בידן.

בתל אביב אני גם פועלת לסיים את הטיפול במפגעי זיהום האוויר בתחנה המרכזית. אנחנו פועלים על מנת להעתיק את המקום מהמקום שמהווה מפגע וכל הנתונים מעידים על כך. אנחנו מכינים במשרד, לפי הנחייתי, החלטת ממשלה בנושא ונפעל עם כלל הגורמים הרלוונטיים על מנת לקדם את הנושא עצמו, גם עם חברי כנסת. אני רוצה לברך את חברת הכנסת מאי גולן שפועלת אתנו בנושא הזה.

יושבת ראש הוועדה וגם חברים נוספים שיהיו מעוניינים לקחת אתנו חלק, אני חושבת שנוכל להוביל את זה ביחד.

בשבוע שעבר קיימנו דיון בנושא.

מעולה. אני שמחה לשמוע. תמיד כשאנחנו עושים דברים במקביל, העבר הוכיח שכאשר אנחנו משתפים פעולה, התוצאה ממהרת להגיע. אני אשמח מאוד שגם ראש הוועדה וכל חברי הוועדה ייקחו בזה חלק כי זה באמת הצלת חיים.

נכון. אני גם סיירתי שם ואני מכירה את הנושא.

מעולה. אני שמחה ומברכת על כך. אני מציעה שעם הצעת המחליטים שתהיה, יבוא שיתוף פעולה ביחד.

בנושא תחבורה ציבורית חשמלית. פרסמנו קול קורא לסיוע ברכישת אוטובוסים חשמליים בתקציב של 47 מיליון שקלים ובעזרת תמיכה זו צפויים לעלות על הכביש 200 אוטובוסים חשמליים שיפחיתו את זיהום האוויר והרעש בערים וישפרו את התחבורה הציבורית.

אנו מטפלים בפסולת החקלאית על כל סוגיה, מכינים תוכניות אזוריות לטיפול כולל בפסולת זו. בשבועות הקרובים יפורסם קול קורא בתקציב של 45 מיליון שקלים לטיפול אזורי סדור בפסולת חקלאית וזה טיפול שימנע שריפות ובעיות סניטציה. אני גם מקדמת תקנות שיביאו למהפכה בתחום ואני מקווה שבזמן הקרוב אני אוכל להגיש אותן לוועדה.

בנושא של הפחתת זיהום אוויר מאסבסט, אנו עומדים לפרסם שני קולות קוראים. סיוע לבעלי מבני ציבור בהם נמצא אסבסט פריך מותן מיועד לרשויות מקומיות, עמותות וגופים שבבעלותם מבני ציבור. הקול קורא יפורסם להערות הציבור בימים הקרובים ולאחר סיום הכתיבה ייפתח להגשה. קול קורא נוסף בנושא הסרת אסבסט, אנחנו נעודד הסרת אסבסט צמנט לשם התקנה של פאנלים סולריים. הקול קורא הוא בשלבי גיבוש ראשוני והוא יועד לבעלי גגות אסבסט צמנט שיש בהם פוטנציאל למתקנים סולריים, רשויות מקומיות, חקלאים, תעשייה.

עוד בנושא זיהום אוויר. המשרד עומד לצאת בקמפיין הסברה לגבי הנזקים מקמיני עץ ובמקביל המשרד עובד עם רשויות מקומיות לטפל במפגעים הנוצרים כתוצאה מהקמין.

לפני שבועיים קיימנו תרגיל לאומי רחב היקף בנושא זיהום ים משמן במסגרתו תורגל תרחיש לדליפת שמן ממכלית בלב ים. כלל הגורמים העוסקים בתחום חברו יחד כדי לוודא את המוכנות לתרחישים הללו ויש מוכנות, רצינות והיערכות מאוד מאוד מרשימים.

נושא של זיהום אוויר, נמצא אתנו ראש העיר, על כל הבעיות מול קצ"א ושאר המפעלים. אנחנו על הנושא הזה עם ראש העיר ואנחנו גם נגיע לסיור ואני גם ממליצה לחברי הוועדה ולראש הוועדה כן לקדם את הנושא הזה מול עיריית אשקלון. יש שם מורכבות גם בסוגיות הללו שאנחנו ניתן להן את המענה באופן היסודי ביותר ואנחנו מבהירים שכל מי שלא יפעלו לפי הכללים, אנחנו ננקוט יד מאוד מאוד קשה סביב הנושאים האלה.

השקף הבא מדבר על כלכלה מעגלית וניהול משאבים. כידוע לכם אנחנו עושים בחינה מחודשת במשרד מאז כניסתי לתפקיד בכל הטיפול בפסולת. אנחנו עורכים רוויזיה על המדיניות שקיימת בהתאם ליעד שאותו הצבתי, של 20 אחוזים הטמנה עד שנת 2030. מדיניות הפסולת נבחנת כחלק מאסטרטגיה רחבה לקידום כלכלה מעגלית עד שנת 2050. לא יכול להיות שבמדינת ישראל – כבר דיברתי על זה בפעם הקודמת כשהייתי כאן – 80 אחוזי הטמנת פסולת. זה כישלון חרוץ של ניהול הטיפול בפסולת במדינת ישראל. הצוותים במשרד עמלים על מנת לסיים את התוכנית האסטרטגית שצריכה להיות. אני אקבל אותה מחר, את הבסיס של האסטרטגיה ואת העקרונות שלה והיא תלווה בהמשך את תוכן מפת הדרכים המפורטת על מנת ליישם אותה.

בהמשך להתייעצויות רחבות שקיימתי, החלטתי כי יש להחיל פיקדון על מכלי משקה של ליטר וחצי. הפיקדון, אני רוצה להבהיר לכל הניסיונות של הלחץ שמופעל גם על חברי כנסת וגם הופעלו עלי באופן חסר תקדים במדינה, ראיתי שהופעלו בעבר על ראש ממשלת אוסטרליה שהוציא על כך מכתב מאוד חמור שהגיע לפתחי, כנראה זו סוגיה שהיא כלל עולמית. הפיקדון הוא עובדה מוגמרת.

הרבה כסף ויש הרבה אינטרסים.

אני רוצה להבהיר למי שעדיין לא ברור לו שהפיקדון על בקבוק ליטר וחצי הוא עובדה מוגמרת. אני טרחתי לא להשאיר את זה לפתחו של אף אחד ורשמתי את הפיקדון ברשומות. כלומר, מחר בוועדת הכלכלה יידון רק מתי הוא ייכנס לתוקף. כלומר, אין כאן שיח על האם זה פיקדון או לא. אני שמחה שהייתה לי את הזכות הזו לדאוג ולוודא ולהוביל את זה כך שבמדינת ישראל פיקדון על בקבוק ליטר וחצי יצא לדרך. עכשיו הוויכוח הוא על מתי ועל זה נתווכח מחר בוועדת הכלכלה. נשמח שחברי הוועדה כאן יבואו לתת את הגיבוי המלא. אני שומעת על לחצים שמופעלים על חברי הכנסת ואני קוראת לכם לייצג את הציבור. אני קוראת לכם ממש לבוא ולהיות. אנחנו ערוכים. אנחנו ערוכים להחיל את הפיקדון בכל שלב. גם בעוד חודש.

יופי. אין שום סיבה לחכות עם זה.

אם כך יוחלט, זה מה שיהיה.

לפני שבועיים השקנו ביחד עם ארגון לקט ישראל את דוח אובדן המזון לשנת 2019. לראשונה הובלנו את זה ואני שמחה שהוא כלל פרק המציג את העלות הכלכלית סביבתית של אובדן המזון בישראל ונושא הפחתת הפסולת במקור כולל הפחתת אובדן מזון והצלת מזון ייבחן גם הוא באסטרטגיית הפסולת שלנו ואנחנו ניתן לזה את המענה המתבקש. לצד הטיפול בפסולת עירונית מוצקה, בשנה הקרובה המשרד ייתן גם דגש לקידום כלכלה מעגלית בענף הבנייה. הזרמים האחרים של הפסולת יקבלו מענה בהמשך ובהרמוניה עם היררכיית הטיפול בפסולת.

השקף הבא מציג את החינוך הסביבתי וקיימות. כאן פעלנו במשרד רבות בתקופה האחרונה. היה קול קורא תלת שנתי לתמיכה ברשויות מקומיות בפעולות במערכת החינוך והקהילה. הוא החל בתש"ף והוא נמשך. הקצינו לו 50 מיליון שקלים לכ-200 רשויות. לאור משבר הקורונה ניתנה אפשרות לעשות התאמות באופי הפעילויות וגם אפשרות לדחות את הביצוע שלהן. תמיכת המשרד בפעילות סביב יום הניקיון, שבהתחלה נדחה ממארס לאוקטובר, אנחנו ממשיכים אותו לאור המצב הוחלט לאפשר לרשויות לקיים פעילויות חינוך לאורך כל שנת הלימודים ולא רק ביום הספציפי. תמכנו ביום הסביבתי הזה בהיקף של 10.6 מיליון שקלים.

גם שיתוף פעולה עם משרד החינוך נמשך במסגרתו מתקיימות הכשרות למורים ולגננות בכל הארץ ובכל המגזרים. לשם כך הקצינו עשרה מיליון שקלים.

אני הנחיתי גם על הכנת תוכנית לניקיון במרחב הציבורי שתתייחס לתשתיות, אכיפה, הסברה וחינוך. סוגיית הניקיון במרחב הציבורי אינה קשורה רק במחסור בתשתיות אלא גם בשינוי חינוכי וחברתי שיש להוביל אליו ובהתאם נחליט לגבי כלי המדיניות המתאימים באמצעותם יפעל המשרד.

אנו גם תומכים בארגוני סביבה בהיקף של חמישה מיליון שקלים וזה דבר מבורך לארגונים וגם הודעתי להם שבמידה שיצטרכו תקציב נוסף, אני אוכל להקצות עוד חמישה מיליון שקלים נוספים לפעילות הזאת.

איך תתבצע החלוקה?

לפי פרויקטים שהם פועלים מול המשרד.

השקף הבא, קידום טכנולוגיות סביבה. התוכנית של המשרד לקידום קלינטק ממשיכה. הקצינו לכך תקציב של 35 מיליון שקלים. המשרד ורשות החדשנות מפעילים מסלול תמיכה משותף בפיילוטים של טכנולוגיות סביבה חדשניות. המטרה היא לאפשר לטכנולוגיות סביבה חדשניות שנמצאות בשלב מתקדם של פיתוח להבשיל ולהגיע ליישום בקנה מידה מסחרי. המסלול פתוח לטכנולוגיית סביבה, טכנולוגיות שמצמצמות פליטות של מזהמים ו/או מייעלות שימוש במשאבי הטבע ועד היום הושלמו ארבעה סבבים של תמיכה, נבחנו עשרות פרויקטים ומתוכם נבחרו לתמיכה המצטיינים ביותר מבחינת חדשנות טכנולוגית ואתם אנחנו גם אולי נעשה איזו ישיבה ונציג כאן את כל החדשנות שתתקדם.

השבוע גם פרסמנו קול קורא נוסף, חמישי במספר. המסלול פתוח לכל תחומי הטכנולוגיה והסביבה. הפעם הוספנו דגש לפיו אנו מבקשים לעודד הגשת פרויקטים בתחום הפסולת כדוגמת מניעה במקור, הפרדת פסולת במקור, בקרה על פינוי ושינוי ושימושים חדשניים להטמעת חומר ממוחזר במוצרים. זה חשוב לראות מול העיניים.

השקף האחרון הוא ההתייעלות הרגולטורית והטרנספורמציה הדיגיטלית. לא שקף אחרון אלא זה שנוגע בנקודות. לנו מאוד חשוב, זה תלוי בחוק ההסדרים ואני מקווה שכן יעבור תקציב ושכן יגיעו להסכמות ושם בחוק ההסדרים אנחנו נעביר שינוי מאוד מאוד משמעותי מבחינה רגולטורית. את זה אנחנו נציג כאן בפני הוועדה ברגע שזה יהיה רלוונטי. כל השינויים שנעשה, הם כמובן תוך עמידה בסטנדרטים סביבתיים של האיחוד האירופי והמלצות ארגון ה-OECD. בכל זאת הצלחתי לגייס למשרד תקציבים לשנת 2020. 25 מיליון שקלים כדי לקדם פרויקטים ראשונים בטרנספורמציה דיגיטלית. הגעתי מפרויקט ישראל דיגיטלית למשרד שהוא ממש נמצא ברמה פרה-היסטורית מבחינה דיגיטלית ולכן תיעלתי לזה משאבים שבאמת נוכל לקדם אותם בתחום הזה.

שיתוף פעולה אזורי סביבתי. זה כבר לא קשור לנושא מיקוד אלא לפעילות השוטפת שאני חייבת לכם דיווח. שוחחתי עם מקביליי, גם עם שר הסביבה והאקלים של איחוד האמירויות דוקטור עבדאללה בן מוחמד אל נועיימי וגם עם יושב ראש המועצה העליונה לסביבה של בחריין שהוא בעצם בנו של המלך, השייח' עבדאללה בן חאמד בן כליפה וסיכמנו שנקדם עבודה משותפת בתחומים של שינויי אקלים במרכז החדשנות של ה-דזרד-טק, המגוון הביולוגי, הסביבה הימית. יש המון פוטנציאל בפיתוח משותף של פתרונות מתקדמים ופרויקטים משותפים ואנחנו בקרוב נחתום על הסכמים בילטרליים ליישום הסכמי אברהם גם בתחום הסביבה ונקים צוותי עבודה משותפים. אני בהחלט אשמח שהוועדה תהיה חלק מההתנהלות בזירה הבין-לאומית.

מפגשים בין-לאומיים. כפי אתם רואים, אני חושבת שהתחום הבין-לאומי הוא משמעותי. יש לנו הרבה מה להציג. מאז כניסתי לתפקיד השתתפתי במספר רב של מפגשים בין-לאומיים ב-זום אשר עסקו בחלקם הגדול בצורך להבטיח התאוששות מהמשבר הכלכלי והחברתי באופן אשר מטמיע שיקולים סביבתיים ומקדם חוסן שיאפשר לנו להתמודד עם משברים נוכחיים ועתידיים ובראשם משבר האקלים. אמנות וארגונים בין-לאומיים ובראשם הבנק העולמי, קרן המטבע הבין-לאומית, ה-OECD, מדגישים את ההכרח לצאת מהמשבר עם כלכלה חסינה יותר אשר מבוססת על הפחתה דרסטית של פליטות גזי חממה ושימוש יעיל ובר קיימא במשאבי טבע ואנחנו בישראל צריכים להיות המובילים את התחום הזה.

אני רוצה לעניין אתכם גם בשקף הבא בתחום האכיפה. גם בנושא האכיפה ועיצומים כספיים רשם המשרד בחודשים האחרונים הישגים מרשימים כנגד גופים מזהמים שפוגעים בסביבה ובבריאות של כולנו. נפתחו 83 תיקי חקירה. מתחילת השנה 120 תיקים, מתוכם 75 תיקי חקירה בתחום מפגעי הפסולת. הוטלו 19 עיצומים כספיים מתוקף חוק חומרים מסוכנים, חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, חוק אוויר נקי וחוק למניעת מפגעי אסבסט. נמסרו 190 התרעות, נערכו 52 שימועים, הוגשו 21 כתבי אישום, מתחילת השנה הוגשו 45 כתבי אישום, הופקו מעל 34,000 ברירות משפט, נבדקו מעל 14,000 רכבים בצד הדרך, מעל 80 מכוני רישויי והסרת ציי רכב גדולים וכ-2,450 כלי רכב מזהמים הורדו מהכביש. מעל ל-100 כלי רכב נתפסו בעת ביצוע עבירות סביבתיות והוצאו שישה צווים של שמירה על הסביבה החופית בים התיכון. הוסרו חסמים למעבר הציבור ונפתחו שבעה קטעי חוף בכינרת לטובת הציבור הרחב.

אלה התקנות שאישרתם לנו. גם תקנות המים של הבוצה, גם תקנות לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות כדי שיהיה ניתן לתת עיצומים כספיים.

הוועדה עובדת.

כן. אני שמחה שהוועדה עושה עבודה מאוד טובה ואני שמחה שאנחנו נותנים לכם פעילות כזאת. גם תקנות החומרים המסוכנים, את הפרוטוקול של מונטריאול. גם תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואתית של הכשרת המדבירים וגם על שולחן הוועדה הצעת תיקון לתקנות אוויר נקי וכאן חשוב לומר שאני יודעת שהוועדה הסתייגה. גם התגובה הראשונית שלי הייתה כזאת אבל יחד עם זאת צריך לקדם את זה כדי שנוכל להתקדם.

אני באמת רוצה להודות לחברי הוועדה ואני רוצה לברך אותך יושבת הראש. את מקצוענית וחרוצה.

לכל צוות הוועדה, לכל חברי וחברות הכנסת, אני רוצה להודות לכם על שיתוף פעולה באמת יוצא דופן, למנהלת הוועדה, לירין, לכל צוות הוועדה. באמת, זה לא מובן מאליו. החריצות שלכם מובילה לכך שבאמת הדינמיות מובילה ליכולת שלנו לקדם את הדברים החשובים.

אני רוצה לומר שמלבד התודה חשוב לי שתדעו שהפצנו גם תזכירי חוק, הצעת חוק רישום כימיקלים שיגיע לפתחם, תקנות איסור סחר בפרוות שעוד מעט יגיע אליכם ותיקון חוק הגנת חיית הבר בעניין הרעלות שגם הוא יגיע לכאן בקרוב.

אלה רק חלק מהפעולות של המשרד בחודשים האחרונים מאז נכנסתי לתפקיד. כפי שניתן לראות, הצלחנו לקדם הרבה מאוד דברים ולהוביל את מה שאני מנחה באופן מאוד נחוש שאסור לוותר. לא נשאיר שום אבן שלא נהפוך אותה כי כך צריך לעבוד ולא צריך להירתע. זה משרד רווי לחצים מכל הכיוונים. אני מקפידה, כפי שראיתם גם בנושא הפיקדון, להקשיב לכולם. אני מקשיבה לכל הגורמים, תמיד, משתדלת לשמוע את כל הצדדים ואז לקבל את ההחלטות. אם לא אני באופן אישי, אז הצוותים שלי וזה מגיע לפתחי לראות את התמונה המלאה, אבל החלטות צריכות להתקבל.

אני באמת רוצה להודות לך גברתי יושבת הראש בעניין הזה.

תודה רבה. לפני שאנחנו ממשיכים, הסדרנים, אנחנו לא במספר תפוסה בחדר? אני מבקשת, סרטים כתומים יוצאים ראשוניים, סליחה, ואחר כך יועצים.

בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לכל צוות משרדי, למנכ"ל משרדי, ליועצים המשפטיים, לראש המטה שלי ולכל הצוות החרוץ שנמצא סביבנו.

אנחנו עוברים לשלב השאלות. גם לי יש שאלות אבל אני אתן לכם את זכות השאלה. אני חושבת שאולי כדאי שנתחיל בנושא הכי אקטואלי של היומיים האחרונים. יושב אתנו ראש עיריית אשקלון. תושבי אשקלון נאלצו בשבוע האחרון להתכנס בבתים ולסגור את החלונות מפאת הדי הדלק שהיה חשש שהם ינשמו. אם לא אכפת לכם, אנחנו נאפשר לתומר גלאם לומר כמה מילים. אנחנו יודעים שזו בעיה בוערת ואקטואלית.

אכן, כן. קודם כל, כבוד גדול גברתי השרה, גברתי היושבת ראש, חבריי, חברי וחברות הכנסת. מה שאירע בשבוע האחרון, לצערי יומיים של חשיפה של הציבור, של כלל הציבור, לחומרים מסוכנים. במשך יומיים. חמור מכל, החברה עצמה אפילו לא דיווחה אלא רק לאחר שלוש שעות שהאירוע מתחולל. לצערי היא לא דיווחה לא לראש העיר, לא לרשויות, לא למשטרה, לא לכבאות והצלה ולא לשום גורם אחר.

יותר מכך, העיר אשקלון הפכה להיות פח האשפה של מדינת ישראל. דיברנו כאן על הנושא של המרכז, כמה זה יפה, איך מעבירים את פי גלילות לאשקלון ובשקט הכול עובר. כשמתחילים לעבוד על חברת החשמל, קודם כל מסיימים במרכז, לשים את כל הסולקנים, כדי שרמת זיהום האוויר תרד אבל לצערי אשקלון פחות מעניינת.

העיר אשקלון היום היא עם המתקנים האסטרטגיים הגדולים ביותר של מדינת ישראל וכמעט בלי כלים. זו מדינה בפני עצמה שיש לה את הגיבוי של מדינת ישראל לעשות מה שהם רוצים, כל אחד בתחומו הוא. ביום חמישי פניתי לגברתי השרה והמנכ"ל ומנהל המחוז הגיעו לראות מקרוב את מה שמתחולל בחברת קצ"א. אני יכול לומר לכם שזה יותר מביזיון. לבוא ולסכן תושבים שבצד אחד מדווחים שהאירוע הסתיים כשאנחנו שם ועדיין האירוע בעיצומו יותר מ-24 שעות.

זה היה כתוצאה מהגשם העז שירד.

עד היום אף אחד לא נותן תשובות ברורות. כל פעם מחפשים סיבות כאלה ואחרות. אני פניתי לגברתי השרה וביקשתי סוף סוף לעשות חקירה מעמיקה עם המשטרה הירוקה כי אם יש אותה, צריך לחקור ולהביא את הממצאים. אם צריכים לעשות את השימוע, שפעם אחת חברת קצ"א תחטוף ויבינו מה רמת הסיכונים. היום אנחנו באשקלון ברמת התחלואה מספר שתיים במדינת ישראל במחלת הסרטן. מאיפה זה נובע? ברור לכם שזה נובע מאותם מפעלים מזהמים.

גם אסדת תמר.

נכון. היום אנחנו מקדמים החלטת ממשלה עבור העיר אשקלון. אני מדבר גם על קצ"א וגם על השיטפונות. המדינה חייבת להפנים, והוועדה וחברי הוועדה חייבים להפנים, שבמידה ואתם לא תתערבו התערבות מהותית, זה לא יבוא לידי ביטוי. האנשים לצערי ימשיכו להיהרג ואף אחד לא ייתן את המענה. עזבו את זה שאותם מתקנים אסטרטגיים חשופים מבחינה ביטחונית ברמה הכי גבוהה במדינת ישראל אבל התושבים פחות מעניינים את כולם. החלטות ממשלה מתקבלות על העוטף, על עכו, על כל מדינת ישראל ובאמת היכן שהבעיה מהותית, תמיד מתעלמים ולא מביאים את זה לידי ביטוי.

אני קורא מכאן לכם גם לשרה, לחברי הוועדה ולך היושבת ראש, חברים, אנחנו לא רוצים את קצ"א. תאמינו לי שאנחנו לא רוצים את קצ"א. עזבו את זה שהם לא משלמים אפילו את מה שמגיע. הם יושבים על 400 דונם ולא משלמים ארנונה אפילו על 15 דונם. זה מטורף. המדינה נותנת להם לעשות מה שהם רוצים. יכולתי להקים שם מפעלים, חוף מטורף של 13 קילומטרים שלא בא לידי ביטוי כי אותם מתקנים יושבים שם. מדינת ישראל החליטה שהיא שם, אז שיחייבו את החברות להתקין את אותם מתקנים כמו שהתקינו את אותם מתקנים לגבי החיבור של האניות ויש אותם אבל הכול עניין של כסף. זאת לא חברה נזקקת. זאת לא חברה שחסר לה כסף כדי לטפל באותם מפגעים והגיע הזמן.

היא לא מחויבת? כבר חייבנו. זה לא חל על זה?

בדיון שקיימנו בשבוע שעבר התברר שקצ"א אפילו לא משלמת לקרן לזיהום ים. 150,000 דולר שהיא הייתה אמורה לשלם, כבר שנתיים לא משלמת אותם.

השומה שלהם היא 62 מיליון שקלים והם משלמים לרשות 18 מיליון שקלים. תבינו את המשמעות. מי סובל מזה? אותם תושבים שסובלים בעיקר בנושא הזה של זיהום אוויר ויותר מכך, גם לא מקבלים את מה שמגיע, לתת להם את הכלים.

לגבי השיטפונות.

רגע. בוא נדבר על הנושא של קצ"א. הנושא של השיטפונות, רשמתי לעצמי שהוא הנושא האקטואלי השני שאנחנו צריכים לדבר עליו.

חשוב לי גברתי היושבת ראש להודות לשרה ששלחה את כל הצוות המקצועי. אני מכאן קורא לשרה, ואני מאמין שהיא תעשה את זה, כמו שאני מכיר אותה, ראינו גם את התוכנית הנפלאה שהיא הציגה לגבי מה שהולך להיות בשנת 2021 והלאה, חשוב לנו שהפעם הם יבינו שהם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים שם ולפגוע בצורה מהותית בתושבים היקרים שלנו. תודה.

תודה. אנחנו עכשיו מדברים על אירוע מקומי שקרה ממש בשבוע האחרון. אני חייבת לפתוח את התמונה. הסיפור של ההתייחסות לקצ"א והזיהומים שהיא גורמת מחייבים את המשרד לנהוג ביד הרבה יותר קשה.

פעם ראשונה שהגיעו לקצ"א גם מנכ"ל המשרד וגם הגורמים המקצועיים. עד מחר הם אמורים להגיש את כל הנתונים והם ייבחנו כמו שאנחנו יודעים לעשות. בהתאם לתוצאות של התחקיר הזה אנחנו נפעיל את האכיפה בנושא.

יש לכם איזשהו מושג מה קרה שם? יודעים?

בעיקרון אחד המכלים שם בינתיים הושבת עד הטיפול בו והסוגיות האלה, ברגע שתהיה כל התמונה המלאה לאור הממצאים, אנחנו נדע לומר בצורה מקצועית מה בדיוק היה הכשל, האם הכשל היה כתוצאה ממשהו שהוא סביר או לא סביר. בכל מקרה, מה שטוען כאן ראש העיר, בצדק, שצריך לנקוט ביד מאוד קשה בדברים האלה וזה לא נעשה עד היום. אני שמחה שמאז אני כאן, זה כן נעשה אבל עד היום זה לא נעשה. כל הגופים האלה התרגלו שהכול עובר ליד ויחליקו להם את זה וזה יעבור. אם כן, אצלנו זה לא עובר. המדיניות היא חד משמעית והיא ברורה. כל גורמי המקצוע יודעים טוב מאוד שאני לא מאפשרת לעבור לסדר היום בחיי אדם ובזיהום אוויר. על כן כל המפגעים האלו, אני מאמינה שבמידה שיש בהם את התוצאות שנקבל אותם, אנחנו נדע איך לאכוף את זה.

עוד שאלה בקשר לקצ"א. היא אמנם עוסקת בקצ"א בהיבט יותר רחב, אבל הייתי רוצה לשמוע מה עמדתך או עמדת המשרד ביחס למזכר ההבנות שנחתם בין איחוד האמירויות לקצ"א על העברת נפט, דרך איחוד האמירויות למפרץ אילת ודרכו, לאשקלון. מדובר בהסכם, עדיין לא הסכם אבל מזכר הבנות שעל פניו הוא מגונה וכשצוללים לפרטים מבינים שהוא מכיל אתגרים גם סביבתיים, גברתי השרה, אבל גם אתגרים שהם ביטחוניים וגיאו-אסטרטגיים.

ביקשתי מהמנכ"ל והוא ביקש מגורמי המקצוע להעביר אלי את נייר העמדה של הגורמים המקצועיים והוא צריך להגיע אלי ממש בימים הקרובים. הוא יגיע אלי ממש בימים הקרובים ועל פי זה נדע איך לנהוג.

זה ממש מטריד. אפרופו התקרית שקרתה עכשיו עם מפעל קצ"א באשקלון, אם עכשיו ייפרסו צינורות על פני אלפי קילומטרים, הפוטנציאל לזיהום – גם של מפרץ אילת, גם של הערבה וגם של הדרך לאשקלון – הוא בלתי נתפס.

אני חייבת להוסיף בעניין הזה. אנחנו מדברים הרבה על יעדים, על כך שאנחנו רוצים להגדיל את היעדים שלנו של אנרגיה מתחדשת.

דיברתם על זה בוועדה?

לא. עדיין לא.

על הסוגיה הזאת, טרם. מה שקורה זה שבאמת הולכת להיות תשתית של נפט ושל גז מטורפת.

אני ממליצה לוועדה לקיים על זה דיון מעמיק בישיבה ייעודית.

הבעיה היא שזה לא יושב תחת הוועדה הזאת אלא תחת ועדת הכלכלה אבל אנחנו יכולים להסתכל על ההיבטים הסביבתיים של זה.

מעדכנים אותי שנייר העמדה יגיע אלי היום.

גברתי השרה, הצגת כאן תצוגת תכלית מאוד מרשימה שמעידה על כך שיש כאן שרה נחושה וחדורת שליחות. אבל אפרופו מה שיושבת ראש הוועדה אמרה, לי חסר מסד נורמטיבי. אין בישראל חוק אקלים שנותן את התשתית הנורמטיבית.

בימים אלה אנחנו עמלים על החוק.

והוא יוגש? זה החזון שלך?

כן. אנחנו עמלים כדי שהוא יוגש.

זה בתוכנית. על חוק האקלים הזה עובדים הרבה זמן והגיע הזמן שהוא יגיע.

אולי נעשה אותו בשלבים. מה שיהיה בהסכמה רחבה, אנחנו כבר נעביר ואחר כך תיקוני חקיקה, יהיה בהמשך.

אני חושב שזה נושא שהוא כל כך קונצנזואלי.

יש דברים שכבר אפשר להעביר.

לפחות לא מתווכחים אתנו על כך שיש משבר אקלים. אנחנו במקום יותר טוב.

בוא נגיד שאני רוצה לקוות שזה נושא קונצנזואלי.

גם אני.

הסוגיה השנייה שאני חושבת שהמשרד חייב לתת את דעתו בצורה מיידית, ואנחנו רואים את התוצאות ממש בימים האחרונים, זו הסוגיה של הטיפול במי הנגר וסוגיית הניקוז של מדינת ישראל. אנחנו מבינים שאנחנו היום בפתח המשבר הגדול ביותר שמדינת ישראל עומדת בפניו. הבנייה המסיבית – ושים לב תומר גלאם כי אני יודעת על הסכמי הגג שאשקלון חתומה עליהם – אם אתם לא תבינו שאתם צריכים להפנים בתוך הסכמי הגג האלה חלחול וניקוז מתקדם שמתייחס לסוגיה הזאת, אתם הולכים להיות מוצפים. זה משהו שצריך להשתנות ברמה התכנונית. מדינת ישראל צריכה לשנות את ההיבט התכנוני שלה מבחינת הניקוז. השאלה אם לא הגיע הזמן שכל הנושא של הניקוז יילקח על ידי המשרד להגנת הסביבה.

אבל יש שר מים. זה לא קשור אליו?

לא. זה במשרד החקלאות. זה לא יושב אצלו. כל הסוגיה של הטיפול בנחלים ובניקוז, היא צריכה להיות.

יש כל מיני סמכויות באופן מאוד מפוצל בנושא של הנחלים וכל נושא הניקוז. אני תמיד אומרת שצריך להיות משרד אחד שהוא המשרד להגנת הסביבה, אנרגיה והמים.

זה נכון. זה נושק. אלה בדיוק הדברים שנושקים זה לזה.

ברגע שזה יהיה, זה יהיה הרבה יותר פשוט. לפעמים יש לנו מפגשים עם שרים מקבילים לנו. אותו שר שאחראי על כל הנושאים שאמרתי, צריך להיפגש בארץ עם שלושה שרים. כפי שאת אומרת, לפעמים אנחנו כן יכולים לקדם את הדברים וגם כאן, כפי שאמרתי קודם, ביקשתי שבכל זאת יכינו לי תוכנית בנושא הנחלים כי אפשר לעשות דברים בשיתוף פעולה ואת זה נשתדל לעשות.

גברתי השרה, גברתי יושבת הראש. נכנסתי באיחור של 17 דקות ואני מקווה שאני לא מתפרץ לדלת פתוחה.

השאלה הראשונה שלי היא בעניין כוח אדם או תקנים. אני חושב שהשותפים שלכם בשטח הם בעיקר ארגוני חברה אזרחית ורשויות מקומיות. אבל אני מזהה שברשויות המקומיות יש מחסור גדול בכוחו אדם בעניין הזה. האם למשרד יש תוכנית להגביר את כוח האדם ולתת תקנים לרשויות, במיוחד באזורים שהם אזורים קשים מהבחינה של הסביבה בפריפריה של המדינה?

אני יודע שהמשרד הוא משרד מאוד מורכב והקשרים שלו מאוד מורכבים אבל אני רוצה לתת לך דוגמה שחייבת טיפול ואולי התערבות שלך. בכביש 85, כביש צפת-עכו, שם הניחו בעלות של כ-200 מיליון שקלים קו ביוב וחסרים 30 מיליון שקלים כדי לחבר ארבעה כפרים לקו הביוב הזה. ברור שבחורף הזה זרמו מי הנחל הצמוד והגיעו לים. 30 מיליון שקלים בתקציב של ישראל זה כלום ואפשר להציל את המצב. אני יודע שזה אצל השר אלקין אבל כאן זה בתפר וגם למשרד שלך זה דבר מאוד משמעותי.

לגבי שיתוף פעולה אזורי. את מדברת על שיתוף פעולה עם כל העולם. אני חושב שיש סוגיה שקשורה למחזור בקבוקים. את יודעת שבחברה הערבית יש חילופי מסחר בין הרשות הפלסטינית לבין החברה בישראל ובקבוקים שמקורם ברשות הפלסטינית עדיין מזהמים אותנו אבל אין עליהם פיקדון. יכול להיות שצריך למצוא פתרון לדבר הזה כי ברגע שמגיע מי שאוסף את הבקבוקים, הוא ממיין. אם הבקבוקים הם של הרשות הפלסטינית, הוא לא לוקח והם נשארים ומזהמים את האזור.

בחברה הערבית הבקבוקים הם מצרך בסיסי.

מגיעים בקבוקים קטנים?

פחיות. כן.

מעל 60 אחוזים.

לאן מגיעים?

לישובים.

שמיוצרים ברשות הפלסטינית ומשווקים כאן?

כן.

זה הרבה יותר זול.

בהחלט.

ולא אוספים אותם?

לא.

למה שיאספו אותם? אין עליהם פיקדון של 30 אגורות.

50-40 אחוזים מהפחיות האלה מזהמות את האדמה.

מה זאת אומרת אין פיקדון? אז מה אם אין פיקדון? הפח הוא אותו פח.

החברה לא מקבלת על זה את הכסף. פעם ראשונה שאני שומעת על כך.

זאת המציאות שקורית בשטח.

זה מעניין. אני אבדוק את זה. אני לא הכרתי את זה.

זה מה שקורה בשטח.

את לא יכולה להביא מחוץ לארץ. כשאת קנית בקיוסק סודה, שילמת 30 אגורות.

בירה מיובאת, אני מביאה את הבקבוק לסופר, הם לוקחים אותו, עד כמה שאני יודעת.

נכון.

כשאת קונה את זה, את משלמת על כך. המילה היא פיקדון. הפקדת, את מקבלת בחזרה.

שאלה אחרונה בעניין סביבה שווה.

רשמנו שחברת כנסת מהליכוד אמרה שהשטחים הם חוץ לארץ.

לא שמעתי את זה.

לא. ממש לא אמרתי את זה.

אמרת שזה בא מחוץ לארץ.

היה דוח של מרכז המחקר שדיבר על ניצול התקציב לטיפול בפסולת בישובים הערביים. היה מדובר על 41 אחוזי ניצול וקצת פחות בחברה הבדואית. השאלה אם מאז התקדמנו או שעדיין אנחנו תקועים בתקציבים האלה. תודה רבה.

תודה רבה על המצגת, כבוד השרה, תודה רבה היושבת ראש על הדיון המאוד חשוב ועל ההתמדה. אני אמשיך בשאלות בהקשר לחברה הערבית. יש שם פער ואנחנו כאן לא כדי להאשים אבל באנו לקחת אחריות. איך נוכל לקדם את הנושא הסביבתי במיוחד בחברה הערבית. יש פער גדול בין התוכניות שנמצאות בישובים היהודים לבין הישובים הערבים. יש פער בהסברה בחינוך, בהסברה באמצעי המדיה השונים בין מה שמפורסם בשפה העברית לבין מה שמפורסם בשפה הערבית וזה מחמיר את המצב. אולי נעשה דיון מיוחד על החברה הערבית, איך נוכל מכאן להדביק את הפערים האלה. מי שמזהם בנצרת, יגיע לנוף הגליל, ומי שמזהם בחוף הגליל, יגיע לחיפה. זה לא משהו שהוא מקומי ונשאר מקומי.

על זה אני ארצה לומר שבתפקיד הקודם שלי הייתי אמונה על הרשות לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הערבית ושם קידמתי את תוכנית 922 ו-1480 בחברה הבדואית בצפון. שם לדוגמה, אחד מהדברים שהיום אני רואה בדיעבד, את החסך בתוכנית 922 בתקציבים רלוונטיים ייעודיים של המשרד להגנת הסביבה. לא היה. זו הבשורה ל-923 שכולי תקוה שתצא לדרך. בינתיים רק לקחו את כל המשאבים והקפיאו את השנה הזאת וזה חבל. צריך להמשיך ולעבוד על תוכנית המשכית לתוכנית הטובה הזאת ולייצר תוכנית חומש חדשה שם אני כל פעם מבררת כי אני רוצה שלמשרד שלי יהיה בה נתח מאוד משמעותי ואז זאת תהיה מהפכה. כלומר, השינוי יבוא כתוצאה מהקצאת המשאבים הייעודית ממש ליפול בהגנת הסביבה וזה הכי קל דרך תוכנית חומש וזה הכי פשוט כי אז יש גם ראייה שהיא אסטרטגית ארוכת טווח וגם היא מתכללת וגם אין בעיה. היום מאוד קשה להוציא כספים שאם הם לא בהחלטת ממשלה פר ישוב על בסיס הבעיות שלו אבל במצב של תוכנית חומש אני יכולה לשבת עם כל רשות ולראות בדיוק את המורכבות שלה ולתת לה מענה ספציפי בתוך התוכנית הכללית. כולי תקווה שזה כבר יקרה. אני מצטערת על האיחור וצריך שבאמת המשרד לשוויון חברתי יקדם את הנושא. עכשיו נבחר שם מנכ"ל חדש ומצוין, בחור מאוד רציני, ובאמת אפשר לעבוד אתו. נשמח מאוד לקדם את הדברים האלה.

זה מחבר אותי לנקודה השנייה שהייתה בשאילתה שלי אליך לפני כשבועיים. ראינו כמה כספים מוחזרים מראשי הרשויות הערביות בתחום הזה. אולי תיקחו איזושהי החלטה לעשות עוד משהו למרות שזה מוחזר. בואו נבדוק. אם זאת מועצה מקומית שלא שמה בסדר העדיפות שלה את הנושאים הסביבתיים, שיהיה משהו.

אני עושה את זה הפוך. אני חושבת שזה לא שראשי הרשויות, אפשר תמיד להאשים אבל הם לא תמיד אשמים.

זאת לא האשמה אבל להסביר להם.

הייתה מורכבות גם מצד המשרד שלנו. אני לוקחת גם על זה אחריות. לדוגמה, אם מדברים על רצון למחזר ורוצים לעודד מחזור אבל אין לדוגמה מרכזי מחזור במקום או כמו שאת אומרת אין את הפן החינוכי במקביל, אפשר לכתוב משהו יפה עם תקציבי עתק אבל את רואה שזה לא מנוצל באופן גורף. אנחנו ממש בדקנו את כל הנושאים האלה וייעדו קולות קוראים ממוקדים שיסייעו וייתנו את המענה המתבקש.

אני כבר אנצל את זה ואתייחס לשאלה שלך לגבי נושא כוח האדם. מה שעשינו במשרד זה הקמה של יחידות סביבתיות. יחידות סביבתיות זה בעצם אותו כוח אדם ייעודי לטיפול בנושא סביבתי. העברנו את זה בקרן הניקיון ובוועדת התמיכות ובקרוב זה יצא לדרך לשלוש השנים הקרובות, תמיכה ביחידות סביבתיות בסכום של 100 מיליון שקלים וחלק מהדברים זה גיוס עובדים ברשויות. זה ייתן מענה מצוין בחברה הערבית.

בשבועיים האחרונים סיירתי ובדקתי ב-20 ישובים ערביים וב-18 ישובים אין אפשרות לאסוף פסולת.

נכון. גם אם את רוצה לזרוק בקבוקים, אין לך איפה.

גם אם אני מודעת לחשיבות ואני רוצה לעשות, אני לא מוצאת את המתקנים שיאפשרו את זה.

עכשיו התוכנית האסטרטגית שתוצג בפניי תיתן בדיוק את המענה לטיפול בפסולת במדינת ישראל, ביהודה ושומרון, בחברה הערבית ובכל מקום.

גם לפקח שהם עושים. אפילו ברמה של לחייב אותם.

בתוכנית עצמה – אולי כדאי שאני אבוא להציג אותה כאן.

אנחנו מחכים לתוכנית הזאת.

ברגע שנהיה מוכנים, תבואו לראות את התוכנית המלאה.

כשאני מסתכל על השקף של האכיפה, אני מופתע לרעה. כלומר, המשטרה הירוקה, כנראה היא החוליה החלשה היום. אני יכול להצביע על מרר ועלבון שמגיעים ל-21 מפגעים שמחייבים כתבי אישום.

אתה יודע כמה שוטרים יש במשטרה הירוקה? גלית, כמה שוטרים יש במשטרה הירוקה?

20.

באחד הדיונים שקיימנו כאן שהתייחס לנושא האכיפה, הבעיה היא כמות התקנים.

אנחנו מנסים למצוא לזה פתרון יצירתי.

זאת לא רק הבעיה של האכיפה אלא הבעיה היא גם של הגבייה. אחד הדברים שעלו כאן בדיוני הוועדה הוא שאחוז מאוד קטן – גם אם יש קנסות – נגבה בפועל כי יש איזושהי בעיה במנגנון של המשרד להגנת הסביבה.

אלה לא כתבי האישום שצוינו כאן. אלה הדוחות הפשוטים.

יש עדיין תיק פלילי לפני הגשת כתב אישום ונמצאים בשימוע גם כלפי קצ"א על האירוע של עברונה. זה גם משהו שצריך להזכיר אותו.

אנחנו יודעים שלקצ"א יש היסטוריה.

הנקודה האחרונה שלי היא חינוך בבתי הספר. שלחתי על זה מכתב. האם יש מחשבה לחייב את התלמידים בבחינת בגרות? אנחנו יודעים שככל שאנחנו משקיעים בחינוך סביבתי, אנחנו נביא לדור שהוא דואג לסביבה ויפעל למען הסביבה ופחות יזיק לסביבה. האם יש מחשבה לעשות שיתוף פעולה בין משרד החינוך למשרד להגנת הסביבה, לעשות יחידת בגרות אחת לפחות שמשתלמת סביבתית וגם לימודית ואין בה עלויות תקציביות גבוהות.

אני אעלה את זה בפני שר החינוך. אני לא יכולה לחייב אותו אבל אני אבחן אתו את הסוגיה הזאת כי אין ספק שהסוגיות של היבט סביבתי הוא משהו שמתבקש וזה גם העתיד. אני חושבת שאפילו לא צריך יחידה אחת, צריך לאפשר. אני לא יודעת אם צריך לחייב.

אני חושבת שצריך לחייב.

כמה מרענן לשמוע את האמירה הזאת משרה בישראל, שזה העתיד וצריך לדאוג לזה. זה לא מובן מאליו.

אני מברכת אותך. אני חושבת שאנחנו כחברי ועדת הפנים שמחים וגאים שיש לנו שרה כל כך מחויבת שאחרי מעט זמן הביאה לתוצאות כאלה ושום דבר לא מפחיד אותך ואת הולכת עד הסוף עם הקטע הסביבתי. אני מצטרפת למחשבה שצריך כמה שיותר להכניס את זה לחינוך, לאו דווקא לבגרות. אני חושבת שיש כל מיני שיתופי פעולה גם כך בין המשרד לבין כיתות יותר נמוכות בכל מיני אספקטים וצריך לתכלל אותם. זה קורה דרך כל מיני דברים. אתם צריכים איכשהו לאסוף את זה ולראות איך זה קורה ולמסד את זה יותר, כך שזה יהיה עם כיוון. זה בטח יקצור את הפירות לדורות הבאים שהם הרבה יותר סביבתיים מכפי שאנחנו היינו ואולי חלק מאתנו היום. אם כן, קודם כל, שאפו.

רציתי לשאול בהקשר לדבריו של ראש העיר אשקלון שיושב כאן. למשרד יש כל כך הרבה דרכים לאכוף ולדרוש בהיבטים סביבתיים כמו שנעשה באזור המפרץ. שם נעשתה רפורמה מטורפת בבז"ן ובכל המפעלים המזהמים. דרישות מהמפעלים עצמם שעלו הרבה מאוד כסף והם הפכו את החיים בסביבה להרבה יותר טובים על ידי השקעות מאוד מאוד גדולות. ברור שהחברות לא התמסרו לזה ועושים שרירים לפניי כן אבל הדרישות קיימות. כנ"ל גם לגבי כל הוצאת הגז מהאדמה. זה נעשה תחת חוקים חזקים שהמשרד דרש. אני לא יודעת ואני אשמח לשמוע גם ממך וגם ממך תומר אם כבר עשיתם עבודה ובדקתם מה נעשה במפעלים אחרים שאפשר גם לדרוש מקצ"א שייעשה כאן. לדרוש בשמך או לעשות עבודה בהקשרים האלה של מה אפשר לעשות ומה אפשר לדרוש, לאו דווקא בקטע של תשלום אלא בקטע של השקעה שתוביל לעצירת המפגעים.

כל הנושא של עמק המעיינות. אני לא יודע אם יצא לך להסתובב שם לאחרונה, אבל מעבר לסיבוב המחדלים שקורים – שזה פחות נוגע אליך – ברמת חוסר השוויון החלוקתי סביב נחל האסי, יש בסביבה של כל עמק המעיינות מחדלים שקורים שם בנחלים ובמעיינות ואלוהים ישמור אם תראי איך זה נראה, מה היה פעם ומה קורה לזה היום.

נדמה לי שאת הצהרת שיחזירו מים.

בית שאן.

היא הצהירה משהו שקשור לתוכנית של בית שאן וזה לא קשור לאיך שזה נראה היום. הנחלים שפעם כולנו רחצנו בהם והמעיינות, תראי מה קורה בהם עכשיו כתוצאה מאותם מחדלים מתמשכים שאני מתריעה עליהם הרבה מאוד זמן ואני לא ארפה מהם שקשורים גם לנחל האסי. גם בתוך הקיבוץ עשו דברים שהם לא סביבתיים. הורידו שם עצים ובונים שם שכונה. כאן תצטרכו ללמוד את זה יותר לעומק. כל הנחלים בעמק המעיינות הם כתוצאה של המחדל הזה ואני מבקשת שבבקשה תתייחסי לזה, תלמדי את זה ותעסקי בזה. תודה.

אני אהיה מאוד קצר. גברתי השרה, אני מתנצל שלא הייתי בפתיחת דבריך. אני רוצה להתחבר לסיפה של דבריו של ראש העיר. גילוי נאות, אני תושב אשקלון. את הריח הרגשנו ביחד. אני חושב שכל מה שהוא אמר, אפשר לחתום על כל מילה שהוא אמר אבל הסיפה של דבריו, אני חושב שזה משהו שאנחנו אולי חייבים לפתור אפילו כאן בוועדה וזה הנושא של תשלומי ארנונה של קצ"א.

השרה לא קשורה לארנונה אלא היא קשורה למפגעים. היא צריכה לעצור את המפגעים.

אני חושב שזה נמצא במגרש של הוועדה הזאת. אולי כדאי לקיים דיון נפרד על הנושא הזה כדי לראות אך קצ"א תתחיל לשלם ארנונה אמיתית לרווחתם של תושבי אשקלון כי לא יכול להיות שהם משלמים על 15 דונם מתוך 400 דונם. זה משהו שהוא לא הגיוני ולא נתפס.

לגבי הנושא של הרכב החשמלי. אני לא יודע אם נגעת בזה במהלך הסקירה שלך אבל לפני כשבוע פורסם דוח של ארגון ACEA שהוא הרגולטור באיחוד האירופי שאחראי על התחום הזה והוא מתריע – הם עשו את זה במכתב מאוד חמור שנכתב לרגולטור הישראלי – שאנחנו ממש בפיגור בנושא הזה. אני יכול לומר לך שהתוכנית שפורסמה על ידי הממשלה, שאמורה לתמרץ את המס, עושה בדיוק את ההיפך, כי ככל שהשנים עוברות, המס עולה ובסופו של דבר בשלב מסוים הוא משתווה למס של הרכב הרגיל ולכן ליבואנים, ובכלל לאף אחד, אין טעם להיכנס לתהליך הזה כשהוא יודע שבסופו של דבר הוא יגיע לאותו מס כמו ברכב הרגיל.

האתגר הנוסף שקיים הוא כל הנושא של תשתיות של הרכב החשמלי שהמדינה מפגרת ברמה מאוד מאוד משמעותית אל מול מדינות ה-OECD. אני יודע שלא הכול במגרש שלך אבל השאלה היא האם המשרד שלך עושה משהו בנדון.

יש לי שתי שאלות קצרות. שתי שאלות ממש ממוקדות. אני מתנצלת שלא הייתי בסקירה אבל עקבתי וראיתי את המצגת. שאלה אחת בנושא היעד שישראל תציב לשימוש באנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. החודש ישראל אמורה למסור את התוכניות שלה להצבת היעד בעשר השנים הקרובות. כרגע היעד הוא יעד צנוע, הוא שיפור לעומת מה שישראל התחייבה לו בהסכם פריז אבל הוא צנוע, 30 אחוזים. יש קריאה מהתנועה הסביבתית להעלות את היעד ל-50 אחוזים שגם הוא יעד צנוע, לא יעד שאפתני במיוחד יחסית למדינות אחרות. מה עמדת השרה בנושא ומה המשרד מתכוון לעשות?

אמרתי.

אני יודעת, אבל אם תוכלי לתמצת.

שאלה שנייה שגם אליה התייחסת אבל אני רוצה לחדד בנושא שריפות הפסולת. התייחסת לנושא של שריפות הפסולת החקלאיות ואני רוצה קצת לחדד בנושא הזה וגם להוסיף את שריפת הפסולת העירונית. נושא של שריפות פסולת זה מפגע סביבתי שמטריד אזורים גיאוגרפיים נרחבים בארץ ויש לו אחריות כבדה לפליטת מזהמים לאוויר. ב-2018, אם אינני טועה, או בשנת 2019, תוקצבו 50 מיליון שקלים להתמודדות עם הנושא. למיטב ידיעתי רק 25 מיליון תוקצבו ורק חלק עוד יותר קטן ממנו, של 13 מיליון או משהו כזה, יצא בפועל. כאמור, זו תופעה שיש לה השפעה גיאוגרפית נרחבת בעיקר בגבול המזרחי של המדינה.

גם הגליל. הגליל מאוד סובל מזה.

נכון. מה עושה המשרד ואיך אפשר להעמיק את הטיפול בתופעה? תודה.

זה ממש מתקשר למה שאני חושבת אריאל רוצה לדבר עליו.

בין השאר. קודם כל, אני מצטרף לברכות לשרה על כל הפעולות הנחושות, על האקטיביות שהיא מגלה והאנרגיה החדשה שהיא הבאה למשרד. גם אני מתנצל על כך שלא הייתי ואני מתנצל שעוד מעט יקראו לי לוועדת הכלכלה להצבעה.

שאלה לגבי חיפה. קבעת יעד לגבי מפרץ חיפה. אני פחות מתמקד ביעדים הגדולים ואני אשאל לגבי כאן ועכשיו. איך שומרים על כך שהמפעלים יעמדו בתקנים? אני גם הבנתי מהם שיש להם את הרצון לעמוד בתקנים אבל צריך לראות איך המשרד מגיע מהמקום הזה של אכיפה של התקנים כי זה האוויר שנושמים, עד שיוגשמו תוכניות כאלה ואחרות.

לי נאמר וקצת קראתי ששימוש בגז טבעי יפחית משמעותית את הזיהום במפעלים בחיפה. כלומר, אם ייצרו את התשתיות וייתנו להם, הם יפחיתו כבר עכשיו את הזיהום באוויר שאנשים נושמים. אשמח מאוד לשמוע את ההתייחסות שלך.

נושא אחר שכנראה כבר ניחשת שאני רוצה לשאול אותך. אותה משרפה שאמורה להיות מוקמת במעלה אדומים, למעשה ביהודה ושומרון, כאשר כל המשרפות האחרות הוקפאו ושם המכרז מתקדם. לפחות זה מה שנאמר לי.

איך הוא מתקדם?

לא יודע. לי נאמר שהמכרז מתקדם. נאמר לי שזה מה שנאמר במשרד האוצר.

אני נכנסתי למשרד ולא באתי מתחום הגנת הסביבה אבל למדתי אותו מהר. בין יתר הדברים בהם נתקלתי היה הנושא של הקצאה של סכום מטורף, ממש כמעט כל התקציב עבור הקמה של אולי שמונה משרפות, תחנות אנרגיה, כל אחד יקרא לו איך שבא לו.

קוראים לזה מתקני השבה.

הדבר הראשון שעשיתי, בדקתי בכלל את כל סוגיית הפסולת וראיתי שזה כישלון חרוץ של המשרד ברמות מאוד מאוד מדאיגות. החלטתי לעצור את כל ההשקעות הגרנדיוזיות האלה. ממה שראיתי גם לא נעשה איזה דיון עומק בסוגיה הזאת שמצדיק את העניין. מי שהחל בטרום מכרז, זה היה קודמי לתפקיד ולא אני. אני פשוט עצרתי ועצרתי היכן שאין לנו את היכולת לנהל את זה. חלק מתחנות השבת האנרגיה כבר התקדמות בוות"לים והייתי חייבת לעצור את זה. המנכ"ל הוציא מכתב עבורם לומר להם לעצור, כי שם צריך לתת להם הנחיה לעצור כדי שלא יבזבזו את הזמן. מה שקשור למשרד עצמו, אין צורך לומר שזה נכתב למשרד לעצור את ההתקדמות בדברים. זה ההבדל שיצר את התחושה שיש שוני בין כל התחנות להשבת אנרגיה. אף אחת מתחנות להשבת אנרגיה כרגע לא מתקדמת עד שהתוכנית האסטרטגית תוגש אלי מחר בשעה טובה ואני אוכל ללמוד אותה וממנה לגזור מה נכון. אז הסוגיה תחזור לשולחני. לטפל סוגיית הפסולת ביעד האסטרטגי אותו הצבתי של 20 אחוזי הטמנה לעשור הקרוב ומזה יתועלו המשאבים. אנחנו גם נבוא לישיבה כאן בוועדה להציג לכם את התוכנית עצמה ואת הרצון שלנו בחזון שלי להגיע ליעד ואיך אנחנו חושבים שנכון לעשות את זה.

את יכולה לתת לנו כותרת? אנחנו יודעים שבסופו של דבר כדי להגיע ליעד של 20 אחוזים הטמנה צריך לעשות משהו עם האשפה הזאת. היא לא תיעלם.

צריכים להיות סבלניים. צריך לעבוד במקצועיות, לא להיות פופוליסטיים וללמוד את התוכנית האסטרטגית שעשו עליה שיעורי בית מאוד מאוד גדולים וטובים. כשזה יגיע לפתחי, כל אותם עקרונות של התוכנית, יהיה ניתן לבוא ולהקצות משאבים על בסיס הגיון ועל בסיס מקצועיות.

היא תהיה מוכנה עד יום רביעי?

בוא נשאיר את הצחוק בצד. חלק מהבעיות הכי קשות בניהול המדינה, זה חוסר בכיבוד שלטוני. אני יכולה לעשות את מה שאני יכולה לעשות. אני כואבת מאוד שאין עכשיו את תוכנית 923 כי התחלנו תהליכים פורצי דרך וכרגע זה לא ממשיך ותוכנית 923 עדיין לא יצאה לדרך ואיבדנו שנה, וחבל. אני נותנת את זה כדוגמה אבל אני יכולה לעשות מה שאני עושה במגבלות התפקידים בהם אני נמצאת. בתפקיד הנוכחי, כל עוד יש ממשלה וכנסת, הדברים בסוגיית הגנת הסביבה התקדמו בצורה מהירה כפי שאתם רואים וכנ"ל לגבי התוכנית. התוכנית תגיע לפתחי כבר מחר ואני מקווה שאצליח עד יום רביעי לקדם את כל מה שצריך.

יש לך כמה חודשים אחרי יום רביעי.

קלנר, אתה חבר כנסת מאוד רציני ופעיל וענייני, התחום הזה מעניין אותך ואני אשמח שתבוא לפגישה ממוקדת בנושא הזה. אפשר לשתף אותך. כפי שאמרתי, בזמן של קבלת ההחלטות אני תמיד אוהבת לשמוע את כולם ואני יכולה לשמוע את כל מי שיש לו הערות לגבי הדברים או הערות לצורך ההמשך ואני תמיד פתוחה וקשובה כדי לראות תמונה מלאה. זה לגבי העניין הנקודתי הזה.

כנ"ל לגבי מפרץ חיפה. אנחנו מינינו בשביל זה ועדת מנכ"לים מקצועית שבפרק הזמן הזה כל גורמי המקצוע מסיירים שם היום ועושים בדיקה. הם פנו לציבור הרחב וכל אחד יכול לתת להם את המשוב. יתפרסם גם דוח ביניים כדי לקבל הערות. כלומר, כל ההתנהלות היא סביב שיח משתף כדי שנקבל את ההחלטות הנכונות עבור זה.

לגבי קצ"א, לשאלת של קרן. אנחנו כאן בהחלט מתכוונים לקחת את העיר אשקלון – המנכ"ל נמצא שם פעם שנייה – ואנחנו רוצים לבחון את כל המורכבות של המפעלים עם פוטנציאל זיהום גם באשקלון. יש גם באשדוד. אנחנו רוצים לתאם להם פתרונות. ראינו בתחנה המרכזית בתל אביב. כל המפגעים האלו, אני חושבת שהציבור שכאילו התרגל לחיות בסיטואציה כזאת, זאת הטרגדיה אותה צריך לשנות תודעתית ואותה אנחנו מתכוונים לשנות. מקבלים כאן עיצומים כספיים שלא נראו קודם כי אני מאפשרת לגורמי המקצוע להבין שכאן התוצאה היא זו שחשובה לי ואני רוצה הסברים על כל מפגע מן הסוג הזה. אני חושבת שזו גישה שתהיה נכונה. מפנימים אותה גם בעלי המפעלים. באים בדרישה מה צריך לעשות כדי לעמוד בדברים וביעדים.

מצד אחד פיתחתי כאן שני קווי הנחיה לגורמי המקצוע. מן הצד האחד לעבוד בהיבט של דיאלוג אבל מן הצד השני התוצאה היא זאת שתקבע. כלומר, אם הדיאלוג יביא לתוצאה הנכונה, אשרינו וטוב לכולם, אבל אם למרות הדיאלוג התוצאה היא בעייתית, יש להם יד פתוחה לבוא ולעשות את כל מה צריך כולל קנסות כדי למגר את כל המורכבות הזו.

לגבי הנחלים. אני ביקשתי – כפי שאמרתי בתחילת הדברים שלי – מהצוות המקצועי שלי את התוכנית לגבי כלל הנחלים במדינת ישראל על מנת שנקבל תמונה מלאה כולל האסי כאשר במקרה זה ביקשתי לקבל יותר אינפורמציה ולא מהתקשורת. גורמי המקצוע עובדים על זה ויגישו לי את זה, אני מקווה, בזמן הקרוב ואני אוכל לתת את הדעת על כך.

אני מדברת אתך על כל המעיינות מסביב. את צריכה לראות מה קורה שם.

אני יודעת. לכן ביקשתי סקירה כללית של כל הנחלים תוכנית שתיתן לי את פוטנציאל אפשרויות הפעולה. לעומת זאת, לגבי בית שאן, הייתי שם בסיור לפני כארבעה חודשים ושם ראיתי שפתרון נקודתי עם עלויות יחסית מינוריות יכול לפתור כבר בעיה. לא צריך לפתור את כל הבעיה הגדולה של כל הנחלים אבל יש משהו שאפשר לפתור אותו במיידי שהוא גם מוסכם על ראש המועצה האזורית ואפשר לקדם את הפתיחה של החזרת המים לבית שאן כפי שהיה בעבר. אז זה יכול להגיע גם לשכונות של בית שאן וגם לנחל חרוד ולפתור את הבעיות הנקודתיות האלו. כפי שאני תמיד אומרת, אפשר למצוא כבר פתרון נקודתי ואפשר להתקדם. זה לא בא על חשבון בעיית האסי וזה לא בא על חשבון פתרונות אחרים. זה בהחלט בא כפתרון ייעודי למשהו שכבר יש הסכמה ואפשר להתקדם אתו. היכן שיש הסכמות, חבל להיעצר. החלטת ממשלה נקודתית יכולה כבר לתת מענה ואפשר להתקדם. אני מסתכלת על כל המכלול והפתרונות האלה יוכלו לקבל את ביטויים.

את שאלת אותי שאלה שכבר נתתי לה מענה בתחילת דבריי וחבל לבזבז את זמן הוועדה. אפשר להעביר את הפרוטוקול.

היא אמרה שהיעד צריך להיות הרבה יותר גבוה.

אנחנו דיברנו על זה. אני הובלתי קו של 40 אחוזים, נלחמנו ביחד גם עם מיקי בתחילת הדרך והצלחנו לעצור חלק מהדברים סביב הסוגיה הזאת. לצערי כרגע מה שהוחלט זה 30 אחוזים אבל ראש הממשלה אמר שזה בינתיים יעד שייבחן בהמשך.

כרגע או בהמשך?

יש את הוועדות שקמו. הוועדות האלה יצטרכו להגיש את המסקנות לממשלה והסוגיה הזאת תיפתח מחדש. כרגע לצערי הוגש 30 אחוזים וזה סופי. לא הצלחנו לשכנע, גם אני לא הצלחתי לשכנע וזו הסיבה שהתנגדתי להחלטה. אני חושב שזה לא סוף פסוק.

כבוד השרה, לגבי סביבה שווה.

יש התייחסות לנושא של סביבה שווה וגם לגבי קו ביוב.

בעיה מורכבת של שריפת פסולת היא סביב הפסולת החקלאית.

זה לא מדויק. אני מצטערת אבל זה ממש לא מדויק.

אמרתי שלסוגיה השנייה יינתן פתרון סביב הסוגיה של אסטרטגיית פסולת. אנחנו בוחנים גם את סוגיית שריפות הפסולת. מה שכבר נתנו מענה, זה לפסולת החקלאית שפותרת חלק מהבעיה עליה מדובר.

אני רוצה לומר לגבי השריפה של הפסולת הפירטית כפי שאנחנו קוראים לה. הייתה כאן ועדת משנה שהתכנסה ועבדה כאן במשך שנתיים בראשותה של חברת הכנסת יעל גרמן. יש דוח שאומר בדיוק מה צריך לעשות. גם בתנאים של היום בהם אין עדיין פתרונות אחרים, מ-GPS על המשאיות ודרכים אחרות שצריך לקדם.

לא נכנסתי לנושאים האלה, אבל אנחנו גם עם רחפנים ויש הרבה פעילות מאוד מדויקת. גלית, את רוצה להרחיב עליה?

אנחנו יכולים להעביר דיווח, אם אתם רוצים. אני חושבת שיושבת הראש התייחסה לשריפת פסולת פירטית באשר היא.

נכון.

הרבה פעמים זאת פסולת עירונית. חברת הכנסת תמר זנדברג התייחסה לפסולת חקלאית.

לא. להפך. השרה התייחסה לפסולתה חקלאית ואנחנו מדברות על אותו דבר

אז אין בעיה. כנראה הבנתי אותך כמו שגלית הבינה אותך. לגבי הפסולת הזאת, את רוצה להרחיב על כל ההקצאה התקציבית שכבר תועלה לנושא הזה?

אני חושבת שאם אנחנו מדברים על הפסולת העירונית שנשרפת, זה באמת לבוא ולתת את הדיווח במסגרת האסטרטגיה כך שתהיה תמונה יותר כוללת וזה לא עוד הרבה זמן.

אנחנו ממש מחכים לזה כי בעיניי זה באמת אחד הדברים הדרמטיים בנושא הסביבתי במדינת ישראל. זה משליך על הכול.

אמרתי שלעת הזו הגעתי למשרד.

לגבי סביבה שווה. אני חושבת שאחת הבעיות הגדולות זה גם הנושא של המצ'ינג, המחויבות הזו של המצ'ינג של רשויות מאוד מאוד חלשות שאין להן ואז מה שקורה זה שלא משתמשים בתקציבים האלה והם נמוגים, חוזרים למשרד. דיברנו על זה.

הניצול הוא 40 אחוזים. לגבי קו הביוב, מקביל לכביש 85.

בעיה פרטנית ואני מציעה שתדברו עם גורמי המקצוע.

התייחסות לגבי רכב חשמלי.

לגבי רכבים חשמליים. קודם כל, צריך להבין שהתשתיות של הרכבים החשמליים, זה הכול במשרד האנרגיה ולא במשרד להגנת הסביבה.

אמרתי בהתחלה שאני יודע שלא הכול אצלכם.

יש שני מהלכים שהמשרד עושה כבר הרבה שנים, כל הנושא של המיסוי הירוק וזה כן לתת וכל הזמן אנחנו בעבודה עם רשות המיסים כדי לתת העדפה.

רק חבל שרשות המיסים לא משתפת עם זה פעולה.

כל מה שאנחנו יכולים לעשות, עושים. בשלב מסוים זה עבד וזה אפילו עבד מצוין והיינו פורצי דרך עולמיים בנושא הזה.

בהיברידי. לא בחשמלי.

בהיברידי. בחשמלי עדיין לא אבל אנחנו פועלים אותו הדבר גם לגבי החשמלי. דבר נוסף שאנחנו עושים זה שהנושא של רכבים חשמליים והיעד ב-2030 רק רכבים חשמליים במדינת ישראל וזה כבר נמצא בתוכנית האסטרטגית של ה-2050, של כלכלה דלת פחמן בכל העולם של התחבורה. אנחנו מקווים שנגיע עד לשם.

אני יודע שיש הרבה מאוד תוכניות שקיימות על הנייר.

לא. זאת לא תוכנית על הנייר.

בשטח זה פשוט לא מתבצע. השנה ניקנו 1.5 אחוז מהרכבים החשמליים כאשר היעד הוא 3.5 אחוזים. את רואה שעל הנייר אומרים שיש 10 אחוזים מיסוי אבל כשאת נכנסת פנימה את רואה שבגלל שהסוללה יוצרה במזרח הרחוק, זה עוד 7.5 אחוזים. את רואה שהמס כל שנה הולך ועולה.

אני מסכימה אתך.

למה שהמשרד לא יעודד שכל המגזר הציבורי ייסע רק ברכבים היברידיים?

בדיוק בתוכנית שלנו של התחבורה וכלכלה דלת פחמן ובתוך התוכנית הלאומית למניעת זיהום אוויר, כל הדברים האלה נמצאים.

בסדר, אבל מה קורה עם התוכנית הלאומית הזאת?

אם הייתה עוברת התכנית ומאושרת, היא תלויה כמובן בתקציב המדינה, הדברים האלה כן היו נכנסים.

השאלה אם זה בסמכות שלכם, כל הנושא של הרגולציה של הקמת תשתית טעינה בבתים משותפים.

לא. זה לא אצלם.

רק משרד התשתיות.

זאת הבעיה. זה מחולק בין כל כך הרבה משרדים. אני רוצה לשאול עוד שאלה אחת שחשוב לי לדעת את עמדת המשרד להגנת הסביבה לגבי הנושא של קו הגז לאילת. הנחת צינור הגז. עלות של 700 מיליון שקלים והתנגדות חריפה של אילת בגלל החשש למתקן הנזלה שהולכים להקים שם במפרץ עם השלכות סביבתיות נוראיות לגבי המפרץ וברור שזה קו לייצוא. אילת לא צריכה קו גז. אני רוצה לדעת מה עמדת המשרד לגבי זה.

בעניין הזה עדיין לא נתנו את דעתנו.

כי בינתיים התכניות מקודמות. בדקתי את הנושא במינהל התכנון והתוכניות מתקדמות.

יש לנו כמה בקשות לדיבור ויש לנו פחות מחצי שעה. ממשרד הפנים ביקשו להתייחס לדברים שלכם וממשרד האנרגיה.

גברתי היושבת ראש, השרה, תודה לך.

תודה לך ראש העיר.

שיר רבינוביץ', מנהלת תחום פיתוח אשכולות אזוריים במשרד האנרגיה.

תודה רבה על רשות הדיבור. חשוב לי לברך על שיתוף הפעולה האזורי שאנו מקדמים יחד עם משרד הפנים ועם המשרד להגנת הסביבה. לאור הנושאים שעלו בדיון, כן הייתי רוצה להציע לבסס את שיתוף הפעולה המבורך בין שני המשרדים ודרכו להתייחס לפתרונות ברמה האזורית לרשויות כמו מיחזור, הטמנה, גם ברמה האזורית וגם כמו פינוי פסולת והטמנה בתחנות קצה, וגם לקדם איזושהי אג'נדה אזורית בתחומים חדשים ולאפשר צמצום פערים בהנגשת שירות לרשויות המקומיות, גם בנושאים של אכיפת הפיקוח וגם בנושאים של שריפות בשטחים פתוחים של פסולת חקלאית ופסולת בניין. זה יכול לתת מענה גם להתייחסויות שהיו מטעם חברי הכנסת לרשויות הערביות ולמיצוי משאבים בנושא המיחזור והאכיפה ופינוי והטמנה ברשויות הערביות. בערך כ-60 רשויות ערביות באשכולות אזוריים וזאת דרך להגיש להם מענים ולצמצם את הפערים.

חשוב לי לומר שהותנע מהלך מאוד חשוב עם יושבת ראש הוועדה שנפגשה עם מנכ"לי האשכולות ובפגישה הם הציגו את שיתופי הפעולה עם המשרד להגנת הסביבה ואת מה שהם מקדמים. אני חושבת שצריך לשמר את זה ולהקים איזשהו פורום אזורי שדן בנושאים האלה, איך אנחנו ממקדים גם את המיחזור, גם את ההטמנה, גם פסולת בניין ופסולת חקלאית לראות בזה פלטפורמה למינוף והנגשה לרשויות בפריפריה.

זה באמת אחד הדברים שעלה אפרופו לתוכנית האסטרטגית בנושא של הפסולת. האשכולות מהווים כוח. ברגע שזה אשכול אזורי, הם מאגדים את הכוחות.

לגבי זה יש עמדות לכאן ולכאן. אני לא אפתח את זה כרגע.

עלתה כאן הרבה מאוד סוגיית האנרגיה. אני חייבת להודות שבכמה דיונים שהתקיימו כאן היו התנגשויות לא פשוטות בין הנציגים שלך לבין הנציגים של משרד האנרגיה. המתח הוא כמובן מובנה. במשרד להגנת הסביבה ובמשרד האנרגיה רואים את הדברים בצורה קצת אחרת בכל מה שקשור לאנרגיה מתחדשת ושימוש בגז ובכלל קידום של אנרגיה פוסילית.

בכל זאת אני חושבת שכם להם שמורה זכות דיבור. שרון חצור ממשרד האנרגיה, בבקשה.

אני סמנכ"לית תכנון מדיניות ואסטרטגיה. אני רוצה לברך את השרה ואת אנשי המשרד על התוכניות שהם הציגו. אני כלכלנית בהכשרה שלי ואני חושבת שאחד הדברים הכי מעניינים שהמשרד להגנת הסביבה עשה בשנים האחרונות הוא לפרסם נתוני זיהום אוויר ואפשר להסתמך עליהם. בעינינו זה מרתק. אם אנחנו רק נסתכל על הנושא של פסולת, והשרה התייחסה לזה באופן נרחב, אז 70 אחוזים מהמזהמים הסרטנים מקורם בפסולת וכולנו תקווה שאכן יטפלו בזה בתוכנית הקרובה. אנחנו כמובן נסייע במה שצריך. רק לשם השוואה, אחוז אחד מהמזהמים המסרטנים מקורם במשק החשמל.

אני עוד אומר בהקשר הזה שהצעדים שמשרד האנרגיה עשה בשנים האחרונות, בראשם הפחתת השימוש בפחם עד הסגירה שלו ב-2025 והעלאת יעד מתחדשות, יביאו ל-90 אחוזים הפחתה במזהמים המקומיים שמקורם באנרגיה במשק החשמל, שאלה נתונים דרמטיים ביותר.

לגבי מפרץ חיפה. יש ועדת מנכ"לים והדיונים שם מרתקים וסופר ענייניים. גם שם אנחנו חושבים – הסתכלנו על נתוני הגנת הסביבה – שיש שם מזהמים מאוד משמעותיים שהמקור שלהם הוא דווקא תחבורה ונמל ואנחנו מקווים, וגם יודעים, שהוועדה תראה את הנתונים האלה ותטפל במקורות הנכונים.

לגבי הרכב החשמלי. המשרד פועל נמרצות בתחום הזה. השר קבע כבר לפני שנתיים יעד של מעבר ל-100 אחוזים רכב חשמלי בשנת 2030 ואנחנו גם משתפים פעולה, כמו שגלית אמרה, בתוכנית להפחתת פליטות. יש כאן המון צעדים שצריך לעשות אותם ואנחנו כמובן נירתם לזה.

בעניין של פליטות גזי חממה. הצעדים האחרונים, גם המעבר לאנרגיות מתחדשות וגם הפחם, הולכים להפחית ב-50 אחוזים את פליטת גזי החממה. אני אספר לכם, ואנחנו גם נשמח לשמוע מה דעתכם, שאתמול גם הוצאנו להערות הציבור יעדים ל-2050 בהקשר של הפחתת פליטות.

לגבי ה-30 אחוזים מתחדשות שעלה כאן לא מעט. היעד נקבע ואנחנו חושבים שהוא יעד מאוזן. דיברתם הרבה על כך והשרה הזכירה שכאשר המשרד מסתכל על הדברים הוא מסתכל על כלכלה ועל סביבה. אנחנו מסתכלים גם על הנושא של ביטחון אנרגטי. אנחנו חושבים שמה שעכשיו הכי קריטי זה לראות איך אנחנו עומדים ביעד ואיך בעיקר לעמוד ביעד הביניים של 20 אחוזים. לשם כך הקמנו צוות מנכ"לים שהולך להכניס את הידיים לבוץ ולראות איך אנחנו מתקדמים. כמו שעשינו בעבר, ככל שנראה שהעסק מתקדם נכון ונצליח להכניס את האגירה כמו שאנחנו רוצים, יהיה אפשר להעלות את היעד בעתיד.

אני חושבת שהצעדים שמשרד האנרגיה עושה הם מטורפים ואני ממש מקווה שגם התוכנית של המשרד להגנת הסביבה תצא לפועל לפחות כמו התוכניות שלנו.

שלום חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

באתי במיוחד. למרות שאני לא חבר ועדת הפנים, אבל בפועל אני כן חבר בוועדה. בוקר טוב לכבוד היושבת ראש, כבוד השרה והצוות. צוות מדהים. אני חייב לומר שמדובר בנושא חשוב מאוד, כל העניין הזה של איכות הסביבה. אצלנו בחברה הערבית לצערי הוא לא מספיק מפותח ואין מספיק מודעות. יש תקציבים בסכומים גדולים מאוד במה שמכונה תוכנית סביבה שווה שהארכנו עם השר הקודם זאב אלקין.

נכון. בוועדת הכספים בשלהי הכנסת ה-22.

בדיוק. עכשיו אפשר לנצל את זה גם ב-2021. אני בקשר עם הרשויות המקומיות כדי לקדם את הנושא החשוב הזה ולנצל את הכספים האלה.

אני רציתי לשאול את כבוד השרה. בתפקיד הקודם שלך עשית עבודה מדהימה. שוויון חברתי, אנחנו רואים את התוצאות עכשיו גם בהארכת תוכנית 922 עם השרה הנוכחית מירב כהן. אני חושב שיש אצלך תחום שהוא הרט"ג, רשות הגנים והטבע, ויש לנו בעיות עם בנייה, במיוחד מחסנים חקלאיים. במתווה האחרון עם שר המשפטים ועם היועץ המשפטי לממשלה אמרנו שאת הנושא הזה של מחסנים חקלאיים צריך למצוא לו פתרון. אנחנו בקשר עם משרד האוצר, רשות האכיפה. לצערנו היום נהרס עוד בית. מבחינתך, בתחום שלך, גם נפגשנו אתך לגבי התוכנית בגיסר א-זרקא לגבי החוף שצריך לקדם שם.

כפר הדייגים.

כפר הדייגים, כן. למשל בבית ג'אן, כל העימותים שהיו גם אנשי הרט"ג. אני מקווה ואני מבקש ממך ליזום דיון על הנושא הזה, במיוחד שאנחנו עכשיו צריכים להגיע למתווה בעניין הזה. הייתי בבית ג'אן ושם מדהים. אמרתי שלפני שנפתח את הנוף ואת הטבע, האנשים צריכים גם לחיות. אם מישהו שם מחסן חקלאי על מנת שיוכל לפתח ולטעת, זה מה שצריך. אני מבקש ממך, ואני סמוך ובטוח שאת תיעני לזה, שתיזמי דיון בנושא הזה של איך אנחנו נוכל עם רשות הגנים והטבע לפתח את הנושא של הטבע ושל החקלאות ושל איכותה סביבה ולא להרוס את כל העניין הזה של מחסנים חקלאיים. תודה רבה.

אכן יש כאן מורכבות שקיימת בין הנושא של ההגנה על שמורות טבע לבין קרקעות פרטיות, שזאת בעצם מהות הבעיה כי בקרקעות המדינה אין כל כך את ההתנגשות הזאת.[

הכול שם קרקע פרטית.

קיימתי כבר מספר מפגשים בהקשר הזה, גם אם ראש הרט"ג ועם כל האנשים הרלוונטיים, כולל ראש הרשות של בית ג'אן וראשי רשויות נוספים וכמובן עם השייח' עצמו שהיה חלק מהדיונים ובשיתופי פעולה כדי להרגיע.

השייח' הוא המנהיג הרוחני מואפק טריף.

נכון. ייאמר לזכותו שהוא תמיד נמצא במקום שבו הוא רוצה להשתיק אלימות בחברה והוא עושה את זה בצורה מצוינת וטובה ואין אלא רק לברך אותו על כך.

המורכבות הזאת, כפי שאמרתי גם קודם, כל המדיניות אותה אני מובילה היא לפתח דיאלוג והדיאלוג עכשיו מתקיים והתוצאה היא זאת שתקבע. כאשר מסתכלים בווין-וין, מצד אחד מה הצרכים של כולם אל מול הצורך לשמר את כל הטבע שלנו במקומות של שמורות טבע, מול המורכבות הזו אני מקווה שיימצא הפתרון. עכשיו הם בשיח ואני מחכה לשמוע את התוצאה.

יש לנו את מאיה קרבטרי מפורום ה-15 שרצתה להתייחס.

תודה. אני לא אאריך. רק רצינו לציין שאנחנו נצטרף לוועדה בברכה על הרוח החדשה והמרעננת שנשמעת כאן מהמשרד להגנת הסביבה ובמיוחד על הרצון ועל הכוונה לשתף פעולה עם השלטון המקומי. אנחנו חושבים ששיתוף הפעולה הזה הוא קריטי והכרחי ואנחנו מברכים על כך השרה מכירה בחשיבות השלטון המקומי ולא רק כזרוע ביצועית אלא גם כגורם שחשוב להתייעץ אתו.

אנחנו ממש מברכים על ההחלטה על חוק הפיקדון. אני לא רוצה לפתוח את זה כי זה לא הדיון היום אבל בכל זאת רצינו לברך על כך בוועדה ולקוות שבאמת שיתוף הפעולה החיובי הזה ימשיך. אנחנו מהשלטון המקומי נשמח להתגייס לנושאים המשותפים שאנחנו רוצים לקדם.

תודה. דוקטור יובל ארבל, צלול.

שלום. אני רוצה להתייחס לשלושה דברים בקצרה. קודם כל לגבי קצ"א והסכם עם חברת האם מדרג וחברת לנדברידג. אנחנו עוד לא יודעים הרבה פרטים על ההסכם הזה אבל כנראה מדובר בעשרות מכליות נפט ענקיות שיעגנו במזח קצ"א באילת במרחק של עשרות מטרים מהשונית אלמוגים שהיא אולי מהחשובות ביותר בעולם. אסון, דליפה של כמה עשרות מטרים קוב במכלית שיש בה מאות אלפי מטרים קוב, זה דבר שקורה וזה רק עניין של זמן עד שהוא יקרה. אם חס וחלילה לא יעצרו את הזיהום הזה בזמן, וגם זה קורה במיוחד באסונות גדולים יותר, השונית הזו תחדל להתקיים. זה הרס מוחלט שלה. היא חשובה מאוד גם מבחינה עולמית וגם מכיוון שהיא עמידה בפני שינוי האקלים. קודם כל, אנחנו חושבים לגבי ההסכם הזה שהעמדה של המשרד צריכה להיות בגלל החשיבות של השונית הזאת לכל העולם, וזה לא רק באילת אלא זה בכל מפרץ אילת וגם תיירות הפנאי. צריך לבחון את ההשלכות של זה גם על השכנים שלנו.

לגבי קצ"א בכלל, צריך להסתכל גם על הפעילות מעבר למפרץ אילת, על זיהום האוויר. שמענו כאן עדויות מאשקלון. אנחנו יודעים שהצינורות שלהם לאורך הדרך הם ישנים ומתיישנים ויש תחזוקה וכל הזמן תקלות. האירועים של עברונה זכורים לכולם, גם בנחל צין, ויש עוד אירועים שלא מדווחים לציבור. מאוד חשוב שאתם תהיו על העניין הזה ולכל הפחות תהיה שקיפות מלאה ופיקוח מלא ושיהיה הרבה יותר כוח לכם, כוח אדם וציוד, כדי למנוע את הזיהום הנורא הזה שיכול לקרות גם באילת וגם באשקלון. עשרות מכליות נוספות באשקלון. אנחנו יודעים שיש עוד הרבה מה לעשות. למעשה רוב התוכנית – והם חלק גדול מהתוכנית של תחנות חירום, ציוד נוסף, כלי שיט שלכם – עדיין לא קיימת ויש לממש אותה. הקרן למניעת זיהום ים כמעט מתרוקנת לצרכים אחרים וגם את זה צריך לתקן.

בקצרה מאוד אני אתייחס גם לנושא הנגר והזיהום מנגר עירוני. יש כאן שתי נקודות. מצד אחד יש עודף נגר עירוני בגלל צורת הבנייה שאנחנו לא משאירים שטחים מחלחלים. לנציגים שלך בוועדות התכנון יש יכולת להשפיע על זה, ליצור יותר אגני חיבור וחלחול בתוך העיר וזה יפחית את כמות הנגר.

הנקודה השנייה בה אתם יכולים להשפיע היא בתחום האכיפה. עדיין יש חיבורי ניקוז, מרזבים, תעלות וניקוז בחצרות, שנכנסים לתוך מערכת הביוב ואז, כשיש גשם חזק, מערכת הביוב לא עומדת בעומס ואז הביוב גולש ומגיע לתעלות ניקוז שנשפכות אל הנחלים ואל הים. ראינו את זה קורה החורף כבר כמה פעמים. זה לא רק הנגר העירוני המזוהם, שגם בו אפשר לטפל עם רשתות בפתחי מוצאי הנקזים, אלא זה גם ביוב. תקנות האכיפה, תקנות הפרדת צנרת, הן בסמכותכם. הפקחים שלכם צריכים לדאוג שהרשויות המקומיות יפרידו, ידאגו שתהיה הפרדה מלאה. יש אמצעים טכניים לעשות את זה וזה לא דבר מורכב וזה באחריות המשרד שלכם.

נקודה אחרונה אליה אני אתייחס לגבי מפרץ חיפה והדברים שנאמרו כאן. אני חושב שברור לכולם – ואני מברך על העמדה שלך, השרה, לגבי הוצאת התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה – שחשוב שנזכור שגם אם יש זיהום מתחבורה מהנמל, צריך לטפל בזיהום הזה ויש תוכנית לטפל בזה. יש תוכנית להפחתת זיהום האוויר מהנמל וטוב שכך. צריך לבצע אותה. זה לא נותן אישור לתעשייה פטרוכימית בלב מטרופולין של 700,000 תושבים. צריך להפריד בין שני הדברים ובשניהם צריך לטפל. תודה.

תודה רבה. ג'מילה. אני מתנצלת, שתי דקות.

תודה. ברכות על קיום הדיון החשוב. אני רוצה להעלות שלוש נקודות קצרות. קודם כל, גברתי השרה, לצערי המשרד בראשותך ממשיך מסורת שמתחזקת עם השנים ומתגברת של התעלמות מהציבור עצמו. זה מתחיל מזה שהמשרד לא עונה למכתבים, לפחות לא לארגון שלנו.

אני חייבת להודות שגם לוועדה.

במוקד התלונות המוקדנים צועקים על הפונים וגם אם מקבלים את התלונה, התלונה ב-90 אחוזים מהמקרים לא מטופלת.

נקודה שנייה, הניתוק מהשטח. כל מה שהצגת, זה גם ממשיך את הכיוון של השנים האחרונות להציג תוכניות יפות, מצגות יפות, יעדים וגרפיקה יפה אבל בפועל, בשטח, דברים לא עובדים. תדעי שהדברים לא עובדים לא בנושאים הפשוטים ולא בנושאים המורכבים, לא בנושאי פסולת, לא בנושאי מפגעים סביבתיים באופן כללי ולא בנושא פיקוח על התעשייה.

ג'מילה, תציגי את עצמך. לא אמרת בתחילת דבריך את מי את מייצגת.

אני עורכת דין ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה. אנחנו ארגון סביבתי יהודי-ערבי שפועל בעיקר בחיפה ומחוז צפון וגם בחברה הערבית.

אני ממשיכה. אני ממליצה לך להסתובב בשטח ולשמוע איך הדברים עובדים או בעצם לא עובדים. גם בנושא חלוקת האחריות בין המשרד שלך לבין הרשויות המקומיות שלדעתי זאת סוגיה מאוד מאוד חשובה ומשליכה על כל התפקוד, גם בנושא העתיד וגם בטיפול במפגעים. ברגע שהמשרד ממשיך ומנציח את השיטה הכושלת שלא עובדת, בה המשרד בעצם מהווה הגוף שתומך ברשויות המקומיות באמצעות קולות קוראים ולא בונה יחד אתן תוכניות עבודה מתוקצבות לטווח ארוך, השיטה הזאת הוכיחה את עצמה ככושלת. הוא מנציח את חוסר הצדק החלוקתי והסביבתי בין הרשויות החזקות לבין הרשויות הקטנות וזה גם ממשיך באמצעות היחידות האזוריות בכל המודל האזורי שהוא מבורך בפני עצמו אבל בפועל יש בו הרבה פגמים וחסרים והוא לא עובד.

אני מתנצלת. אנחנו נסתפק בדברים האלה. אני מצטערת שאני קוטעת אותך אבל אנחנו צריכים לסיים את הדיון. אני יודעת שיש לך ניסיון רב והרבה מאוד מה לומר. אני ממש ממליצה שתיפגשו. אני חושבת שלג'מילה יש הרבה מאוד ניסיון מהשטח ואני חושבת שיהיה לך מעניין לשמוע אותה לפגוש אותה.

קודם כל, נעים מאוד. פעם ראשונה שאני שומעת עליך ועל הארגון. אני די פנויה למפגשים עם כל הארגונים הסביבתיים אבל משום מה לא הגיעה אלי פנייה לבקשה לפגישה וחבל. כנראה בגלל הדעות הקדומות על המשרד, נוצרה סיטואציה מן הסוג הזה. אני חושבת שאת מוזמנת ואם יש דברים קונקרטיים ולא רק דברים במקרו, אני גם אשמח לטפל בהם.

מהניסיון ג'מילה, יש לה הרבה דברים קונקרטיים כי היא באמת חיה את השטח. אם תיפגשו, זה יהיה מצוין.

תודה רבה לכולם. תודה רבה לכל מי שלקח חלק. תודה רבה לך גברתי השרה שבאת ופתחת בפנינו את התוכניות ואת האתגרים שעומדים בפני המשרד. אנחנו כמובן מאחלים בהצלחה ומחכים במתח ובכיליון עיניים לתכנית האסטרטגית בנושא אשפה כי זה הדבר כרגע החשוב ביותר שמשליך על הרבה מאוד דברים.

גם יש לי כמה דברים ששלחנו לכם ונשמח שתטפלו בהם.

בשמחה. אני לא יודעת לאן נשלח.

נשלח. תאמיני לי. אנחנו צריכים לקבל תשובות קצת יותר מהר מאשר בעבר. תודה רבה ובהצלחה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:54.