פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת






הכנסת





מושב שני



פרוטוקול מס' 50
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"א (24 בנובמבר 2020), שעה 11:00

הפעלת מפעל ההזנה לילדים במשבר הקורונה

חברי הוועדה: יוסף ג'בארין – היו"ר
קארין אלהרר

אוסאמה סעדי
ג'אבר עסאקלה

אורלי לוי אבקסיס - השרה לחיזוק וקידום קהילתי

חגי רזניק - מנכ"ל המשרד לחיזוק וקידום קהילתי

בנימין צדוק - יוע"ץ מנכ"ל, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

חיים הלפרין - ממונה תכניות משלימות למידה, משרד החינוך

רונית אנדוולט - מנהלת אגף התזונה, משרד הבריאות

יעל שמחאי - ראש תחום חוסן ציבורי, משרד הביטחון

יוסי בנישתי - מנהל אגף מקרקעין ומיסוי מקומי, משרד הפנים

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי

אהרון טרואן - חוקר ביטחון תזונתי ומדיניות תזונה, האוניברסיטה העברית

ורד וינדמן - מנכ"לית, המועצה הלאומית לשלום הילד

עידן ורד - שחקן בית"ר ירושלים

שמואל דוד - יועץ, שתי"ל

דני גיגי - מנהל מחלקה ציבורית, עמותת 121

סיגל שפיץ טולדנו - הנהגת ההורים הארצית, הנהגת הורים ארצית

אלי כהן - מנכ"ל הארגון, פתחון לב

תמי ברנע

רויטל יפרח


הפעלת מפעל ההזנה לילדים במשבר הקורונה

אני פותח את הישיבה של הוועדה לזכויות הילד בנושא המאוד חשוב ומאוד קרדינלי של הפעלת מפעל ההזנה לילדים במשבר הקורונה. זהו דיון המשך שאנחנו מקיימים אחרי דיון שהיה לנו לפני כחודש, ואני אפתח ואומר שסגירת בתי הספר במרץ, בתחילת המשבר, ולאחר מכן הסגר השני באמצע דצמבר וכעת הימשכות הסגר על מערכת החינוך לפחות בחלק משכבות הגיל וכן בערים האדומות – כל אלה הובילו לתוצאה קשה ביותר ומדאיגה ביותר מבחינת הביטחון התזונתי של מאות-אלפי ילדים.

הנתונים שנחשפו בפנינו בדיון הקודם, אפשר לומר בלשון המעטה שהיו נתונים בהחלט מקוממים ולכן, אנחנו מחויבים היום לדיון ההמשך הזה, לראות את ההתפתחויות מתוך תקווה שנוכל גם לשמוע תשובות לשאלות שהעלינו כבר בדיון הקודם. בדיון הקודם, אגב, כשפנינו למשרד החינוך בבקשה שיגידו לנו מי מאותם 400,000 תלמידים, ילדים, שקיבלו את הארוחה החמה לפני הסגר הראשון – מי מאותם ילדים קיבל בסגר הראשון ובהמשך, מי לא קיבל ומה קורה אתם – לא קיבלנו את הנתונים הללו והאמת היא שכיום, עם החזרה עכשיו של השכבות הנוספות ביסודי – אנחנו גם רוצים לדעת מה קורה אתם עד עכשיו בסגר, האם קיבלו מנה חמה, האם לא? האם היום בצהרים הם יקבלו? אלה סוגיות מאוד קריטיות עבורנו.

לפי הנתונים של המוסד לביטוח לאומי – אחד מכל חמישה ילדים בישראל חי באי-ביטחון תזונתי. אנחנו מדברים על כמעט מיליון ילדים שחיים מתחת לקו העוני, ואין ספק שחלקם הגדול סובל מאי-ביטחון תזונתי. אנחנו גם יודעים, גם בעקבות הדיון הראשון שהיה לנו לפני חודש, שמספר הילדים שסובלים מהיעדר ביטחון תזונתי הלך וגדל בצל משבר הקורונה, ונראה לי שעוד נראה את המגמה הזאת גם בתקופה הקרובה.

בדיון הקודם גם נחשפו הנתונים לגבי מה שקראנו להם – הילדים הרעבים החדשים. הכוונה לאותם ילדים שלא היו ידועים למערכת והיום, בצל המשבר, הם באמת סובלים מאי-ביטחון תזונתי וסובלים מרעב ולכן גם עולה השאלה מהם המענים הניתנים להם.

הארוחה החמה מסופקת מתוקף חוק ארוחה חמה, החוק משנת 2005, לאותם בתי ספר שמקיימים יום לימודים ארוך וכמו שאמרתי, בדיון הקודם ראינו שמשרד החינוך לא מילא את האחריות שלו, אחריות שמוטלת עליו, לספק את הארוחה החמה במהלך הסגר הראשון ולאחריו. כנראה שגם התוודענו לכך שחלק מהתקציבים שהיו אמורים לספק את אותה ארוחה חמה לילדים, הוסטו לפרויקטים אחרים, שגם אם הם פרויקטים חשובים, ברור שזה לא צריך היה להיות על חשבונם של הילדים. אמרתי שעכשיו אנחנו בסגר השני ואני מקווה שלמשרד החינוך יהיו בשורות אבל ממה שאני שומע – כנראה שעד היום משרד החינוך אינו ממלא את האחריות הזאת ומבטיח את אותה מנה חמה שמאות-אלפי ילדים ותלמידים היו זכאים לה וקיבלו אותה לפני הסגר הראשון.

אני חושב שחשיבות הדיון הזה היא גם בהתחשב בכך שאנחנו מודעים לצערי שעניין הסגר – גם אם הסגר השני יסתיים בקרוב, יכול להיות שהוא יחזור אלינו עוד פעם – סגר שלישי. אנחנו גם יודעים ששכבות מסוימות בערים האדומות ימשיכו לא להיות במוסדות החינוך, וזה גם מעלה את הקושי בנושא של אספקת אותה מנה חמה.

מה שעוד יותר מקומם, ונחשפנו אליו בדיון הקודם, שלא מדובר בבעיה תקציבית. התקציבים קיימים ונראה לי שיש גם בעיות לוגיסטיות, חוסר היערכות מתאימה לנושא הזה אבל גם ולא פחות חשוב, העניין שלא זיהינו שיש מי שאחראי על תכלול כל המאמץ הזה. אנחנו מדברים גם על משרד החינוך, גם על משרד העבודה והרווחה וגם על רח"ל – רשות החירום הלאומית, והיה צורך לדעת מי הארגון שאמור לתכלל את כל הנושא הזה.

מתוך הבניה שהבעיה הזאת היא בעיה קשה ומקוממת, אנחנו ביקשנו גם לתאם עם השרה לחיזוק וקידום קהילתי, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, לשתף אותנו בתרומת המשרד לעניין הזה. אני שמח שהיא תהיה אתנו. יהיה גם מנכ"ל המשרד, חגי רזניק, וחשוב שננסה כולנו ביחד למצוא פתרונות לאותם ילדים גם לגבי ההווה, גם לגבי הימים הללו אבל גם בראיה לעתיד הקרוב.

אני רוצה לפתוח את הדיון עם חברת הכנסת קארין אלהרר, שמלווה את הנושא הזה בוועדה ומחוצה לה. בבקשה קארין.

תודה רבה, אדוני יושב-הראש. ילד רעב הוא ילד שלא יכול ללמוד. ומעבר לזה, מדינת ישראל הגיעה להכרה ולהבנה שאסור שיהיו ילדים רעבים. יש חוק שקובע שילדים שנמצאים במערכת, זכאים לארוחה חמה אחת ביום לפחות.

עכשיו, בסדר, כשכולם היו בבית וכשברור לכולנו שחלק מהילדים הם ממשפחות שהן בסיכון מלכתחילה, ויש ילדים שהפכו להיות בסיכון בעקבות הסגר – רוב הילדים, 95% מהם, לא קיבלו את אותה ארוחה חמה. המצב לא הלך והשתפר בסגר השני. הייתה אמנם עלייה - -

רק לחדד את הנקודה הזאת – אז, לפי הנתונים שנחשפו בוועדה לפני כחודש, דיברו על 18,000 ילדים מתוך ה-400,000.

בדיוק, מתוך ה-420,000, שזה מטורף, אדוני.

5%. זה נתונים של משרד החינוך עצמו.

בסגר השני הייתה עלייה ל-90,000 ילדים. אדוני, אני שואלת אותך - -

90,000 זה עדין פחות מ-25% מאותם ילדים.

- - זכאות להזנה – יש. תקציב להזנה – יש, שזה לא דבר טריוויאלי במדינת ישראל. אנחנו מדברים על מצב שבו יש גם תקציב וגם זכאות. מה אין, אדוני? אין תכלול ואין ביצוע, כפי שהיטבת לומר.

שמענו בעיני תשובות מזעזעות, שהילדים לא באו לבית הספר אז אין לנו מה לעשות. זו בעיני תשובה מזלזלת, זו תשובה שלא ניתן להסכים לה וזה כשאנחנו מדברים על ילדים שאנחנו מצפים מהם גם ללמוד בזום, גם לעשות את זה בלי ארוחה חמה, בלי תמיכה, בלי שום דבר. העיקר – בואו נסמן "וי", נגיד שהם לומדים. זה דבר שלא יעלה על הדעת.

אני פניתי במכתב גם לשר החינוך וגם לשר הרווחה. הרי הילדים שזכאים לאותה ארוחה חמה הם ילדים שמוכרים במשרד הרווחה. מה הייתה הבעיה, אדוני, אם ישב הרפרנט ממשרד החינוך וישב הרפרנט ממשרד הרווחה, יצליבו רשימות, יעשו ביחד "ריצ'ינג אאוט" לילדים ויעבירו להם הביתה את אותה ארוחה חמה. איפה הבעיה? הבעיה מתמצית בזה שקודם כל, לא קיבלתי תשובה למכתב שנשלח כבר לפני כמה שבועות אבל נעזוב את זה, נגיד שהם לא רוצים לענות לחברת כנסת מהאופוזיציה. מה עם לעשות משהו? אל תתנו קרדיט על כלום, תתעלמו מהפנייה אבל תעשו משהו. זה דבר שלא קרה עד היום.

אתה יודע, אדוני? אני מתביישת ממש כשאני מקבלת פניות של החברה האזרחית שאומרים לי: נו, קארין, למה זה לא קורה? פנה אלי עידן ורד, קפטן של נבחרת בית"ר ירושלים שאמר לי: איך יכול להיות? למה אתם לא פועלים? מה נגיד לו, אדוני? מה נגיד לחברה האזרחית שאמורה להיות באקסטרות כשמדינת ישראל על מוסדותיה, כנסת וממשלה, לא מסוגלים לתת את המינימום הזה. זו בושה, ואני הייתי מצפה שמי שהיה יושב אתנו כאן זה שר החינוך בעצמו או לכל הפחות מנכ"לו, ושיסבירו לנו, כדי שנדע לתת תשובה לאותם ילדים וילדות למה הם הולכים לישון רעבים בלילה, כשמדינת ישראל כבר קבעה את הזכות שלהם לארוחה חמה אחת לפחות. תודה.

תודה רבה, חברת הכנסת אלהרר. דברים בהחלט קשים ואנחנו תכף כמובן נשאל ונפנה את השאלות לגורמים האחראים במשרדי הממשלה. הצטרף אלינו חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. אתה, בעברך, גם פעיל חברתי לרבות בארגון שתי"ל וארגונים אחרים ונשמח להתייחסותך. אני אחר-כך אפנה לשרה לקידום וחיזוק קהילתי, אורלי לוי אבקסיס. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברתי חברת הכנסת, אורחים נכבדים, אני מסכים עם כל מילה שנאמרה פה כי אני חושב שבנושא הזה, כמו בשאר הנושאים, יש בלגן ואין מדיניות ברורה ואין תכניות, ומה שקורה זה שבתי הספר נסגרו, הילדים לא קיבלו את המנות, המשרדים השונים כנראה סמכו כנראה על זה שהתקציבים נשארים אצלם ואני אומר שהרשויות המקומיות יכלו לעשות את העבודה. יש רשימות אצל מנהלי בתי הספר, הן לא נעלמו ואפשר גם דרך הנהלות בתי הספר להגיע לרשימות השמות ושהמנות החמות יגיעו אל הילדים הביתה. עובדה שלא הגיעו מנות חמות. הייתה חלוקה של דברי מזון אבל לא מנות חמות למשפחות אבל לא לילדים.

אני שואל את עצמי – גם לפני משבר הקורונה, מה היה קורה עם הילדים שלא נמצאים תחת רשות מקומית? יש כאלה, לצערנו, בישראל. יש ילדים בכפרים הבלתי-מוכרים שאין רשות מקומית שמטפלת בהם. אלה לא קיבלו לא מנות חמות ולא דברי מזון ולא קיבלו כלום. כשאנחנו מדברים בכלל על העוני בישראל אז התמונה מאוד-מאוד קשה. כשמדברים על העוני בתוך החברה הערבית בישראל – התמונה עוד יותר קשה ועוד בקרב ילדים. אנחנו מדברים בתקופה שלפני הקורונה על בערך 60% של ילדים ערבים שנמצאים מתחת לקו העוני שזכאים לתמיכה, ואי אפשר שהמדינה תשמור את הכספים אצלה ולא תחלק להם את המזון.

אפשר למצוא את הדרך, אפשר לבנות את המערך שיאפשר את חלוקת המנות החמות לילדים הנזקקים להן כי זה באחריותה של כל מדינה שהיא לפחות מתיימרת להיות קצת מדינת רווחה. תודה.

בהחלט. תודה רבה לחבר הכנסת עסאקלה. גם בדבריך וגם בדברי חברת הכנסת אלהרר – זה באמת היה המסר שלנו מהדיון הקודם. אמרנו באופן מפורש שהתקציב קיים, יש למשרד החינוך רשימה של אותם מאות-אלפי תלמידים ומשרד החינוך עם גורמי הרווחה היו צריכים לדאוג להעביר את המנה החמה הזאת אליהם גם כאשר אינם נמצאים במוסדות החינוך. לא יתכן להפקיר אותם לתקופה ממושכת. אלה ילדים שמאז שנחקק החוק ב-2005 קיבלו את המנה החמה. בדרך כלל מדובר כמובן במשפחות ממעמד סוציו-אקונומי חלש, נמוך. אלה משפחות מוחלשות. יכול להיות שהמנה החמה הייתה באמת מצילה את התזונה של אותו ילד באותה משפחה, ולכן התקוממנו נגד העובדה שלא נמצאה אלטרנטיבה איך להגיע לאותם ילדים ולספק את הארוחה, בין אם זה על-ידי נקודות חלוקה בשכונות, בין אם זה על-ידי חלוקה בבית הספר, שהורים יגיעו לאסוף.

אנחנו גם ראינו שיש דוגמאות בעולם, לרבות בארצות-הברית, שעשו אותם דברים. מצאו את הדרך הלוגיסטית איך להגיע לאותם ילדים ולהעביר אליהם את אותה מנה חמה בצהרי כל יום. אמנם כנראה שמאז הדיון הקודם יש עלייה במספר הילדים שקיבלו את אותה מנה אבל לצערי, כנראה שעדין אנחנו מדברים רק על מאות, מה שמשאיר מאות-אלפים בלי אותה הבטחה שהחוק הבטיח להם.

השרה לוי אבקסיס אתנו. שלום אורלי. אנחנו שוחחנו על הנושאים הללו והעברתי לך גם את מסקנות הדיון הקודם שהיה לנו. כמובן שאנחנו מוטרדים מהמצב ונרצה לבחון יחד עם המשרד המאוד חשוב שלך, איך אפשר לקדם את הנושא הזה. תודה שאת אתנו וחשוב לנו כמובן לעבוד ביחד כדי לקדם את הנושא המאוד קריטי הזה לוועדה ובכלל לציבור בישראל.

בהחלט. אני רוצה לברך אותך, יוסף ג'בארין, על הדיון המעמיק הזה ובכלל, על הנושא שכבר דיברנו בו. אני זוכרת שגם בהיותי יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, קיימתי דיון גם לגבי הרחבה כי ילד לא מפסיק להיות רעב, במיוחד אם קבענו את הזכאות שלו, כשהוא מסיים את בית הספר היסודי ועולה לכיתה ז'. זה לא שפתאום יש לו פתרונות ויש לו ארוחה חמה בבית.

אבל לענייננו – חשוב לי לציין שיש דברים שנקלענו אליהם תוך כדי הקורונה אבל זה באמת לא מסביר את העניין הזה ששיתוף הפעולה הבין-משרדי, שאנחנו רואים בתקופה הקריטית הזאת, הוא כל-כך חשוב לטיפול בבעיות הבסיסיות ביותר.

עכשיו, אותם ילדים שבגלל הסגר נאלצו לבלות בבית, ואנחנו יודעים כמה בתקופה הזאת המצב של ההכנסות המשפחתיות, הלחץ שכל-כך הרבה שעות מבלים ביחד ולפעמים גם בלי – כשאנחנו מדברים על משפחות מהאוכלוסיות היותר מוחלשות אז לא באמת יש תעסוקה אמתית והלחץ גובר והרעב לא נפתר.

אי היכולת של המערכות לדבר ביניהן זה משהו לא תקין ועל זה אנחנו צריכים לדבר עכשיו. אני באה ומציעה כי המשרד שעליו אני אמונה הוא גורם מתכלל בהרבה מאוד נושאים. למשל, אם אנחנו לוקחים את הרשות, שיש לה כמה גלגולים, אז מי שמכיר אותה כרשות לביטחון קהילתי או למלחמה באלימות, סמים ואלכוהול, פרוסה ב-255 רשויות במדינה. אנחנו נמצאים במקום שבו אנחנו יודעים גם לקשר, ויש לנו גם יחידות אחרות שיודעות לתקשר עם משרדים אחרים. כשאני מדברת על-כך ש - - - יש לנו מנהלי יישובים, יש לנו אנשים שעובדים בצמוד לראשי הערים, לראשי הרשויות - -

למה לא עשיתם כלום?

- - הם עובדים בתוך המנגנון ויש להם את היכולת לעזור ולתאם, ואני יכולה לומר לך שאנחנו נלחמנו על אותם אנשים, ביניהם גם מדריכי מוגנות לבית הספר וכדומה, וחלקם גם עבדו בקורונה כדי לתת שירותים נוספים.

אני באה ואני מציעה שהמשרד – ונמצא אתנו גם חגי רזניק, המנכ"ל שלי, כי חשוב לי מאוד להיות אופרטיבית ואני אפנה גם לשרים הרלוונטיים כדי לדאוג לכך שאנחנו נוכל להעמיד את כוח האדם שיש לנו. אנחנו מדברים גם על בני ובנות שירות לאומי, אנחנו מדברים כמובן על כל אותם נציגים שנמצאים - -

לו רק היו שישה חודשים לעשות את כל זה...

- - ויודעים לתאם בין הגורמים.

תראה, מערכת הלימוד ביסודי חזרה תודה לאל, סוף-סוף לתפקוד וכולם היום לומדים, אפשר לומר שבערים הירוקות והצהובות לפחות. כשאנחנו מדברים על אוכלוסיות שלא ידענו להגיע אליהן – אפשר להגיע אליהן. בכל רשות יש לך את הרשימה, אתה יודע מי הזכאים, וכשאנחנו מסתכלים על הנושא הזה, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מנגישים להם את זה.

אין לי ספק שגם ראשי הערים וגם המחלקות שלנו ושל האחרים והרווחה ומשרד החינוך, שצריכים להיות שותפים ולהבין איך אנחנו ממצים את התקציבים, ובוא נזכור שבימים האלה, כל תעסוקה שאנחנו נותנים, גם לאנשים שמספקים את האוכל היא חשובה - -

זה אמתי?

- - אבל האוכל צריך להגיע ליעד שלו.

אני רק מציעה לדיונים המשכיים – שוב, המנכ"ל יישאר ונחשוב ביחד איך להיות אופרטיביים. אני אקדם את זה מול משרדי הממשלה, אני מבטיחה. אנחנו גם מציעים את כוח האדם שלנו.

אני רוצה לומר עוד משהו: תראו, לגבי ההרחבה של מפעל ההזנה – אני יודעת שמשרד החינוך, גם אם הוא רוצה, כשאנחנו מדברים על תקציבים במוסדות החינוך, אנחנו מדברים רק על תקציבים שהמדינה נותנת ליסודי. אם אנחנו היינו רוצים להרחיב את זה – אנחנו יודעים שיש עוד ילדים שזקוקים להזנה, לפחות כ-60,000 ילדים כשאנחנו מדברים על כיתות ז'-ח'. כשאנחנו מנסים להעביר את הרציונל לטפל בילדים האלה, ולפחות להתחיל בילדים שמוגדרים כילדים בסיכון – אנחנו יודעים לזהות שיש לפחות 32,000 ילדים כאלה שמוגדרים הלכה למעשה כילדים בסיכון שזקוקים לארוחה חמה, ואנחנו לא מדברים על סנדוויצ'ים. בואו נזכור שבתקופה הזאת, שהילדים בשיא תקופת ההתבגרות, כיתות ז',ח',ט' – הגוף צורך יותר אנרגיה. וכשהגוף צורך יותר אנרגיה, גם להתפתחות הנורמטיבית של הגוף אבל גם להיות פנוי ללמידה ולרכישה ללא עצבים, ולפעמים כשמביאים להעלאת מפלס המתח בחברה – אנחנו צריכים לדאוג לכך שקודם כל שלא יהיו ילדים רעבים במדינת ישראל, ואם צריך לעשות את זה – בואו נחשוב ביחד איך אנחנו יכולים לפתור לפחות בהדרגתיות גם את הנושא הזה.

אני יודעת שיש הערכה תקציבית שאנחנו מדברים על ילדים בסיכון בגילאים האלה, כתוספת לזכאים לארוחות החמות, אנחנו מדברים על תקציב של 30 מיליון שקל. אני לא חושבת שזה בשמיים, אני חושבת שאפשר להניע את התהליך הזה. אני מאמינה שתהיו שותפים לדבר הזה אבל אני חושבת שאנחנו עכשיו צריכים להיערך, חלילה וחס, שלא יגיע הסגר הבא וזה מה שקורה היום בערים האדומות ואלה שלא מגיעים למערכת החינוך – שם אנחנו צריכים לטפל ולראות איך אנחנו מגישים להם את הארוחות אבל אנחנו חייבים להסתכל גם בטווח הארוך, להיות ערוכים אם חלילה וחס יבוא עלינו עוד סגר וגם איך אנחנו מרחיבים את השירות הכל-כך חשוב הזה, ואני שמחה על הדיון הזה ובאמת מזמנת אותך, אדוני היושב-ראש, להיות חלק מבניית התהליך הזה. אני חושבת שהוועדה שאתה עומד בראשה – יש לה המון כוח והיא כל-כך חשובה וזה העתיד שלנו.

אז המון בהצלחה. אני לרשותכם וגם המנכ"ל שלי - - - לראות מה ניתן לעשות ולהיות אופרטיביים ונמצא מאזין וגם אתה יודע, נפגשנו מספר פעמים גם עם המנכ"ל ואנחנו מנסים להבין תהליכים ואני מקווה מאוד שגם נצליח.

השאלה שלי – אני אשמח גם לשמוע מחגי אבל השאלה שלי לגבי אותם ילדים שכבר מזוהים במערכת, זאת אומרת 400,000 ילדים בהערכה של משרד החינוך, שעד לתחילת הסגר קיבלו אותה מנה חמה. כמובן שהמספר מאז רק גדל, אנחנו יודעים גם לגבי נוער בסיכון – קיבלנו את הנתון ש-30% מנוער בסיכון בכלל מאובחן במסגרת מסגרות החינוך, ואם אין מסגרות חינוך שפועלות אז כנראה גם לא מגיעים לאותו נוער בסיכון. אז אפשר בהחלט - -

נכון, העניין של התיאום - -

לא, אז נשמח אם תוכלי להתייחס, ואנחנו יודעים שהתקציב קיים. משרד החינוך אומר שיש את התקציב ולכן, העניין הלוגיסטי נראה כמו משהו שצריך באופן דחוף לדאוג שזה יוכל לתפקד.

לחלוטין. תשמע, אנחנו גם נעשה את העבודה שלנו וכמו שאמרתי קודם – הכסף ישנו, הבעיה היא בתיאום בין המשרדים. מאחר שאנחנו גם נמצאים בפריסה ארצית – הרשות שעליה אני אמינה, כשמדברים על הרשות לביטחון קהילתי, וזה בדיוק המקום שבו אנחנו צריכים לראות איך אנחנו משתפים פעולה, איך אנחנו הופכים להיות זרוע אחת שמפעילה את כל המערכות – מערכת החינוך יודעת מי הילדים, מערכת הרווחה, השלטון המוניציפאלי המקומי יודע בדיוק מי הם ואנחנו צריכים לבדוק את הדרך איך אנחנו מנגישים את הארוחות החמות שיש להם, זכאות שיש להם תקציב לאותם ילדים שלא נמצאים במערכת ולא זכו לארוחה החמה הזאת כי הם לא הגיעו למוסד כדי ללמוד כי יש סגר, בין אם זה בערים האדומות ובין אם באמת יש את הסגר הרצוף.

את הדבר הזה חייבים לפתור ויפה שעה אחת קודם. אנחנו מציעים את עצמנו, ואנחנו נפנה גם – אני רואה שנמצא פה בן צדוק – שלום בן, נציג משרד הרווחה - -

כן, אנחנו נפנה אליו בהמשך.

- - זה מצוין ואני סומכת על התיאום. אני בטוחה שאנחנו נראה איך אנחנו פועלים ואני מזמינה גם אותך, אדוני היושב-ראש, בוא להיות חלק מהדבר הזה. אני באמת מבקשת שמשרד החינוך, משרד הרווחה והמשרדים הרלוונטיים והמוניציפאליים ישתפו פעולה בקטע הזה כדי להוציא את זה לפועל. זה לא בשמיים, הנתונים ישנם ויכול להיות שעם כל ההתמודדות עם כל האתגרים שהיו – משהו נפל בין הכיסאות
ואסור שזה יקרה.

אנחנו נמצאים פה כדי לראות גם באופן אופרטיבי וגם חגי רזניק המנכ"ל נמצא כדי לראות מה צריך לעשות. אני מבטיחה להעלות את זה גם בישיבת הממשלה הקרובה ולדרוש פתרון, זה אפילו לא נושא תקציבי, זה לא כספים חדשים אז אף אחד לא יכול לטעון שאין מאיפה. אנחנו צריכים לשתף פעולה ואני בטוחה שגם כל הרשויות יתנו לנו את האכסניה כדי להיות שם וכדי שנוכל לדאוג לכך שהמנות החמות יגיעו ונראה איך להפיץ אותן בצורה כזאת או אחרת. צריך לחשוב טיפה מחוץ לקופסה אבל בהחלט חייבים להנגיש את הזכות הזאת לילדים. היא כבר נקבעה, היא תוקצבה, אנחנו רק צריכים להביא את זה אליהם בימים שהם לא מגיעים למוסד החינוכי.

חשוב ביותר.

ממש היה חשוב יכולת הניתוח המרשימה.

חגי רזניק רוצה להוסיף או להתייחס לפני שאנחנו ממשיכים? התנתק.

מזל שיש משרד לקידום משהו כי הבעיה ידועה. את הניתוח אנחנו מכירים.

תקשיבי לי טוב קארין אלהרר – אני לא שמעתי את הרגישות החברתית שלך כאשר יש עתיד הורידו את הכסף לילדים - - - בסך הכל, בתקציב האנטי-חברתי שלך ושל הבוס שלך, את היית שם ונתת את ידך - -

פחות עבודה לליכוד, יותר עבודה לאזרחים.

- - חשבת שהורים יכולים להסתדר באותם רגעים. ואת - - - ואני בתוך הממשלה וכחברת כנסת - -

אורלי, יכולת הניתוח שלך הייתה מבריקה.

- - - נענשתי על-ידי מי שהיה שר האוצר, הבוס שלך, על כך - -

אנחנו מתקדמים בלעדיך הבוקר. את מדהימה, אורלי.

אתם מתוסכלים כי אתם לא מצליחים ליצור - - -

אני מתוסכלת? אני הקמתי מפלגה עם אפס מנדטים?

- - - במקום לשתף פעולה אתם מנסים להיות עוקצניים. את לא מכבדת - - -

עוקצניים? לא שיתפת פעולה. מה עשית עד היום עם המשרד המיותר שלך חוץ מלגזול כספים מאזרחים?

- - - אבל יותר מכל - -

טוב, בסדר..

- - את לא הגנת על הילדים האלו - -

לא, את. הגנת עליהם בזה שלקחת כסף למשרד הכי מיותר בהיסטוריה. תמשיכי, תמשיכי.

- - - איך שיפרתם את מצבם? יתרה מכך, לא הגנת עליהם - - -

המשרד המיותר בהיסטוריה מייצר פתרונות.

קארין...

< דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס:

- - אנחנו יודעים לשתף פעולה, אנחנו נשתף פעולה ו - - - ואת אישה קטנונית - - - אנחנו מנסים להיות אופרטיביים ולהביא פתרונות.

חלאס, תנתק. מה, אנחנו עכשיו בפוליטיקה? מדובר בהזנת ילדים, כבוד השרה.

ילדים חשובים יותר מהפוליטיקה.

הנושא הזה מאוד כואב לכולם ואני רוצה לחפש כל פתרון אבל אני חייב לומר שאין ספק שאנחנו חשים תסכול כי זה כבר יותר משמונה חודשים שאנחנו במשבר הזה - -

חצי שנה הממשלה קיימת.

הגענו לסגר שני והייתה לנו ציפייה שלפחות המשרדים שהיו בסגר הראשון, שזה משרד החינוך ומשרד הרווחה וכמובן משרד הפנים – הייתה לנו ציפייה שנגיע לנובמבר עם פתרונות ועם מערך קהילתי שיגיע לכל אותם תלמידים - -

מאחר שלא הייתי בסגר הראשון – אני לא יכולה לתת תשובות על הסגר הראשון. אנחנו מציעים עכשיו צעדים אופרטיביים. לבוא ולהיות ציניים – כל אחד יכול. אנחנו מנסים לראות איך אנחנו - -

לא ציני, ריאלי.

- - ולבוא ולהגיד – זה לא יפה, לא נאה. את יודעת מה? אפילו לא מכבד אותך ואת שיתופים הפעולה בנושאים חברתיים.

צודקת, השרה. אני מתנצלת השרה, לא התכוונתי.

אני קטונתי כחברת כנסת כנגד קואליציה שלא הייתה מספיק – אני שילמתי מחירים ומי כמוך יודעת. ומעבר לדבר הזה, בואו נראה איך אנחנו משתפים פעולה למען הילדים האלה.

עברו שמונה שנים. תתקדמי.

יש לנו אינטרס משותף לטפל בעניין.

תודה. חגי רזניק ביקש להוסיף דברים?

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, אני רוצה להגיד כנגזרת שכמנכ"ל שהיה גם במשרד אחר וגם כמנכ"ל ברשות מקומית, אני לא מצליח להבין שכל ביצוע של כל פעולה היא נגזרת של סמכות ושל תקצוב. צריך להבין שפה השרה הנחתה אותנו לייצר איזו שהיא היערכות ולנסות - - - אבל אני חושב שזו דוגמה למופת ולרצון שלנו לסייע במאמץ כל-כך כל-כך חשוב, ובאמת אני מנוע מלהתייחס להקשרים שהם פוליטיים אבל אני חושב שברגע שהיא הנחתה גם אותי וגם את ייתר הצוות להיות פה בתך האירוע הזה, אז אני חושב שכדאי שנתכנס לטובת הילדים.

יותר מזה, אני רוצה לומר וזה גם חלק מהחיבור שיש לי עם השרה אורלי לוי אבקסיס – אני רוצה לדבר על ביטחון תזונתי אבל אני רוצה לדבר גם על הפרקטיקה - -

כן, ואם תוכל להתייחס ממש כי אתה אמון על ביצוע ההנחיות של השרה – מה קורה בימים האלה כדי לקדם?

אני רוצה להגיד מילה לפני שכל אחד מטיף או אומר דברים כאלה ואחרים: אני בעצמי ילד בסיכון שסבל מחוסר ביטחון תזונתי. אני יצאתי בצו בית משפט מהבית של ההורים שלי וזה היה בגלל שיועצת בית ספר הבינה שאת הקשר והאינטראקציה אתי היא יוצרת דרך מזון ודרך אוכל וכיבוד ואחרי זה אירוח – היא הבינה והצליחה לדובב אותי ודרך הדבר הזה יצאתי אבל זה לא העניין. החיבור הערכי שיש לי עם השרה הוא סביב המקומות האלה ואני חושב שלא סתם היא הורתה לי ולצוות שלנו להיות פה אז אני מבקש שנתייחס בפרקטיקה.

עכשיו, לגלישה לעולם התוכן הפרקטי – אז קודם כל, כמו שתיארה השרה, אנחנו באמצעות הרשות לביטחון קהילתי נמצאים בפריסה של כוח אדם ברשויות אבל מעבר לזה, אנחנו כשירים לבצע התקשרויות נספות, אם זה מערך מכרזים, אם זה מערך של התקשרויות במיקור חוץ ואם זה דברים אחרים. בתקופה מאוד-מאוד קצרה התארגנו לעבוד דרך כוח האדם הקיים וגם לייצר התקשרויות שהן התקשרויות - -

אבל השרה אמרה שיש כוח אדם.

קודם כל, יש כוח אדם בכל 255 הרשויות - -

אז למה צריך עוד?

אז אני מסביר לך גברתי, חברת הכנסת אלהרר, בסופו של דבר, כמי שיושב הרבה פעמים בצד המבצע – בסוף, על מנת לבצע צריך להבין שאנחנו צריכים גם כוח אדם מתאים, גם סמכות מתאימה וגם מעבר של כסף. אני לא מנכ"ל משרד החינוך וגם לא מנכ"ל משרד הרווחה ואני לא אומר איזו עבודה נעשתה, טובה או לא טובה – אני רק אומר לך מה אנחנו יכולים לבצע - -

כי יש אנשים במשרדים, למה צריך עוד אנשים?

תכף נפנה אליהם.

זה כאילו עוד בירוקרטיה.

- - אנחנו יכולים לבצע חלק גדול מתוך המאמץ הזה גם בהובלה, גם בפיזור וגם באיתור, מכיוון שאותם שחקנים בתוך הרשויות המקומיות, כפי שתיארה השרה, הם שחקן מתכלל שעובד בתוך מטה הרשות המקומית. לא יכול להיות פה לחיצת כפתור שפתאום כסף עובר ממשרד החינוך או ממשרד הרווחה ואנשים שלנו מחלקים. נדרשת פה אופרציה, נדרש פה מנגנון בהנחיית השרה, ומתוך המוטיבציה שלה לסייע לתוך המאמץ הזה יצרנו קשר עם היושב-ראש. אני מציע ישיבת עבודה אופרטיבית שבמסגרת שלה אנחנו נבין גם את שיתופי הפעולה של המשרדים האחרים – אנחנו לא שחקן יחיד פה במגרש מחד, והדבר הזה הוא הכרחי שיהיה שיתוף פעולה בין-משרדי, שילוב בעבודת משרדי הממשלה היא קריטית. ומצד שני, שהמשאב הזה יגיע בסופו של דבר לילדים. בסופו של דבר, עיקר העניין הוא לראות איך מממשים את המשאב הן במציאות של קורונה ובטוח שאותם חסרים, שגם אליהם התייחסה השרה, שלא נמצאים בקורונה.

מעבר לזה, צריך להתייחס פה לעוד אלמנט – יש פה אלמנט של המגזר השלישי, שחלקו נמצא פה – גם הם חלק בפתרון. ראינו את העבודה המפורטת של המאה ה-21, ראינו ארגוני סיוע נוספים שמציפים את הפער אבל חוץ מהצפה של הפער אני חושב שיש פה הרבה מאוד ידע גם לייצר את הפתרון.

בסופו של דבר, אם אני אתכנס לפרקטיקה, אני חושב שאנחנו צריכים לקיים ישיבת עבודה בהקדם האפשרי, גם של נציגי משרדי הממשלה, גם השרה ברמה שלה כבר הניעה ומייצרת פנייה לעמיתים שלה בממשלה אבל גם אנחנו, ברמת דרג מקצועי, על-מנת להציע את המענה הזה ומעבר לזה, אני חושב שצריך לייצר פה גם שולחן מקביל בלו"ז קצר לתוך האופרציה הזאת של מגזר שלישי. צריך להבין שבסופו של דבר האירוע הזה הוא אירוע מורכב. צריך לדעת שמה שיוצא לנו מהפה – אנחנו גם יודעים ליישם אותו. בסופו של דבר יש פה היבטים של סניטציה, יש פה היבטים של כשרות בחלק מהמקומות, וכמובן שאנחנו מסוג האנשים, וזאת גם ההנחיה בדירקטיבה שהשרה נתנה לנו, של להגיד איך עושים את הדברים ולא איך לא עושים אותם אבל צריך להבין שדברים לא נעשים בצעקות ולא בלחיצת כפתור אלא בעבודת מטה יסודית ומהירה - -

חד-משמעית.

- - יש לנו את הנכונות, כאחד השחקנים, להיות גורם משמעותי כי אנחנו לא גורם יחיד, וצריך להבין שצריכים את ההסכמה ואת שיתוף הפעולה הרב-ממשלתי ואנחנו לא מתנערים מהאחריות לנסות להשיג אותו גם - -

שאלה לחברת הכנסת אלהרר.

חגי, רק כדי להבין איפה אנחנו עומדים עניינית כרגע – אתם כבר עשיתם פנייה לשרים? אתם כבר יצאתם למכרזים? מה עשיתם עד עכשיו? באתם להציג לוועדה - -

קודם כל, נכון להיום הייתה הידברות בין יו"ר הוועדה והשרה, ואני חושב שזה דבר יפה עם כל הפוליטיקה ועם כל העוקצנות וכל הדעות האישיות – בסוף השרה והמנכ"ל של המשרד - -

חגי, אתה מנכ"ל, אל תיכנס לפוליטיקה.

- - - אבל אם את רוצה לשאול אותי על תכניות של - -

אני רוצה לדעת מה עשיתם עד היום?

אז אני אענה לך: אם את רוצה לשאול אותי על תכניות של מאבק באלימות, סמים ואלכוהול - -

לא, אני רוצה לעניין הזה.

- - אם את רוצה שאני אספר לך - -

קודם כל, תוריד את הטון ואל תצעק עלי.

בסדר גמור, הכל בסדר אבל אני אומר - - - צריכים להיכנס לתוך המאמץ מתחת לאלונקה - -

חגי, למה אתה מתגונן? אני שואלת שאלה פשוטה - -

אני מכבד אותך מאוד שאת נבחרת ציבור וזו לא פעם ראשונה שאני מכבד אותך - -

אני גם מכבדת אותך מאוד.

- - גם כמנכ"ל אבל אני לא מקבל את הטון הזה - - -

חגי, הייתה שאלה, אם תוכל להתמקד לגביה?

לשאלה שלה אני עונה לה בצורה מאוד ברורה – אתה נדברת עם השרה לפני שבוע. אני, יחד עם השרה, הקמנו ישיבת עבודה רב-משרדית יחד עם הגורמים האחרים. אני לא יודע תוך שבוע לחלק 400,000 שקל שזה 400,000 מנות, שזה לא תחום האחריות - -

זה לא מה שביקשתי, רק רציתי לדעת מה נעשה.

- - המשרדית הבסיסית. אנחנו מציעים את זה גם באמצעות הפריסה שלנו בתוך כוח האדם, גם ביכולת שלנו במערכת - - - ואנחנו בהחלט מוכנים לעבוד בזה יום-יום, שעה-שעה – אגב, כמו שיצרנו פתרונות בתקופה מאוד קצרה בעניינים שהם בטח מתחום האחריות של היחידות שכפופות לנו אבל גם בתחומי אחריות שהן לא כפופות לנו, ויש פה גם את ארגוני החברה האזרחית שמכירים את העבודה שלנו גם בתקופה הקצרה וגם בעבודת - -

חגי, שנייה. חגי, אני לא באה בטענות.

- - - אני לא מצליח להבין - - - כולל את, חברת הכנסת, שמכירה את העבודה שלנו.

למה אתה מתגונן? אני לא באה בטענות.

אני מתגונן כי...

חגי, תקשיב רגע – אני רק שאלתי שאלה באמת תמימה ועניינית: מה נעשה בשישה חודשים האחרונים לעניין הארוחות החמות תחת משרדכם? זה בסדר להגיד עוד לא עשינו, הכל טוב.

- - -

אז אני עניתי בצורה ברורה – לא נדרשנו - -

מה הוא קשור למשרד הזה?

חגי, התשובה שלך חשובה לו כי עכשיו נפנה גם למשרד החינוך, גם למשרד הרווחה וגם למשרד הפנים, ולכן רצינו למקד את הדברים בכיוון של להתקדם ולא רק להעלות את הסוגיות, אז אם אפשר התייחסות קצרה כדי שנוכל להתקדם.

מצוין. אז אני עונה בצורה מאוד ברורה ואני מכבד את חברת הכנסת ואת נבחרי הציבור. אני באמת פקיד ממונה ואני אשתדל לענות עניינית: אז פעם אחת – לא בתחום הסמכות המיידית, מה שנקרא, לטפל בהזנה ולכן לא נדרשנו לנושא עד היום.

בסדר גמור.

- - כחלק מההידברות בינם לבין אוסאמה, אנחנו מוכנים לתת גם את כוח האדם הפרוס שלנו, גם את האופרציה, גם את הידע מתוך תשוקה אמתית לסייע בתוך הדבר הזה ומעבר לזה, אנחנו משרד לחיזוק לילדים. הכוח של הקהילה לסייע באירועים כאלה של הסעדה, של מצוקה, הוא כוח עצום. על הבסיס הזה אנחנו מציעים להיות שחקן מרכזי בתוך שולחן רחב. זה הכל.

אגב, אני הצעתי לך, אדוני היושב-ראש, להגיע לוועדה הזאת, כשאנחנו מביאים תכנית אופרטיבית מפורטת. היום אנחנו מציגים כיווני פעולה וזה בסדר גמור שביקשת כבר לשמוע את הרצון בשלב הראשוני וכולי, וכמובן שכיבדנו את זה, השרה כיבדה את זה וגם אני ביצעתי את ההנחיה של השרה על-מנת למצוא את המענים ואת הסעדים ואת התרופות לתת לזה מענה אבל זה לא...

הכל בסדר.

בהחלט. חגי, הכיוון שלנו הוא בעוד חודש לקיים עוד דיון המשך. אני מקווה שהמצב הבריאותי עד אז ישתפר. רצינו גם שתהיה שותף לדיון הזה כדי להקשיב אתנו לשיח עם המשרדים האחרים, וכך זה יהיה חלק מהמאמצים שלנו לקדם את הנושא הזה. אז בהחלט חשוב לנו שגם אתה וגם השרה תהיו שותפים לדיון מתוך תקווה לחפש ביחד פתרונות לנושא. תודה חגי, אתה ממשיך אתנו ואפשר גם להתייחס בהמשך.

אני רוצה לומר שאני שמח היום שגם נשמע בדיון את שחקן הכדורגל עידן ורד. עידן הוא קפטן בית"ר ירושלים, ואני אומר שאני שמח אז אני אומר כגילוי נאות שאמנם אני בעצמי אוהד הפועל אום אל-פאחם בליגה הלאומית ואולי של בני סכנין בליגת העל אבל באמת חשובה לנו היוזמה של עידן, שלקח השראה מכוכב הכדורגל של מנצ'סטר-יונייטד, מרקוס רשפורד, והוא נרתם בחודש האחרון למאבק לקידום מפעל ההזנה של משרד החינוך ולמען זכותם של התלמידים בביטחון תזונתי.

אני מצאתי לנכון גם להגיד כמה מילים על מרקוס רשפורד ועל היוזמה שלו כי באמת זה מודל ראוי להערכה מבחינת האחריות החברתית – רשפורד גדל בבית עני במנצ'סטר ולמה בבית ספר עני ביותר, שכמות הילדים שם שזקוקים לארוחות בבית הספר הייתה כפולה מהממוצע הארצי ביישוב שלו. כמובן שלימים הוא גדל להיות הכוכב הבלתי מערוער אולי של מועדן מנצ'סטר-יונייטד, ובימי הקורונה רשפורד חשב איך הוא יוכל לסייע לאנשים שגדלים בתנאים קשים שבהם הוא בעצמו גדל. הוא פנה לחברי פרלמנט, תרם כסף בעצמו, הפעיל לחץ על ראש ממשלת בריטניה, בוריס גו'נסון, שבסוף אכן נכנע לפניות הללו וגם הפרלמנט הבריטי שינה את החוק ככה שהוחזרה קרן התמיכה ביותר ממיליון ילדים עניים ברחבי בריטניה.

בקרוב אצלנו.

זהו. אני אומר שזה לא צריך להיות מפתיע ולא צריך להיות חריג. אני גם מאמין שלספורט יש תפקיד חשוב בתיקון החברתי בעידוד ערכים של דאגה לחלש, סולידריות חברתית ולכן יוזמות כאלה ראויות להערכה, ובקרוב אצלנו לכל הספורטאים בכל הענפים.

אז אולי נשמע את עידן ורד. בבקשה.

בקצרה – זה נושא מאוד כואב ואני אומר את זה גם בתור אבא. יש כיום קרוב ל-400,000 ילדים שלא זוכים לאוכל, שעל פי החוק מגיע להם. מפרוץ הקורונה, מחודש מרץ ועד היום - אנחנו בחודש נובמבר, שמונה חודשים – 400,000 ילדים לא זוכים לאוכל בגלל עניין בירוקרטי ולא כלכלי. אני חוזר – בירוקרטי ולא כלכלי. זה מקומם וזה מכעיס. בסגר הראשון לא שמנו לב לזה. בסגר השני גם לא. אנחנו לקראת סגר שלישי ומי יודע מתי הקורונה תסתיים, ולאותם ילדים אין מה לאכול.

אני שומע שיח רב על זה שיש בעיות לכל מיני תלמידים דרך הזום בלימודים – יש כאלה שלא יכולים ללמוד כי הם רעבים. ילד רעב לא יכול ללמוד. אני כבר פועל חודשיים, שלושה עם כל מיני אנשים טובים, ביניהם חברת הכנסת קארין אלהרר. אנחנו פועלים והוצאנו מכתב למשרד החינוך ולרווחה והם לא ממש הקשיבו לנו. בימים האחרונים קיבלנו מהם איזה שהוא משוב ביזיוני על-כך שהם עושים סקר, מה שאומר ששמונה חודשים יש חצי-מיליון ילדים רעבים ואף אחד לא יודע על זה, אף אחד לא אומר מילה. אני, בתור תושב במדינה שלנו, בישראל, הסטארט-אפ ניישן, הכלכלה, מלחמות, מה לא? לא יכולים למצוא איזו שהיא דרך או נוסחה למשהו בירוקרטי כדי שלכל אותם ילדים יהיה מה לאכול?

אז אני חוזר ואומר שאנחנו פועלים ועושים הכל בכל הרשתות, בכל הפלטפורמות. אני מקווה מאוד שזה לא ייפול בין הכיסאות וזה יגיע למי שזה צריך להגיע, ואני מאוד מקווה שלאותם ילדים יהיה מה לאכול. תודה רבה לכם.

תודה, עידן. זו באמת יוזמה ראויה להערכה ותאמינו לי, לא משנה באיזו קבוצה אנחנו תומכים. בסופו של דבר, הניצחון של הספורט, הניצחון האמתי הוא כאשר הספורט תורם לתיקון החברתי. אז תודה על המעורבות החשובה הזאת.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, חברתי קארין, אני באמת מברך אותך על ההתמדה בהצגת והעלאת הנושאים החשובים. אנחנו היינו לפני חודש, חודש וחצי – זה דיון המשך – והעלינו את הנושא הזה ואני לא רוצה לקחת את זה לפן הפוליטי אבל אי אפשר בלי זה, כאשר אנחנו רואים משרד – אני לא יודע מה שמו של המשרד, עם כל הכבוד – מה זה קשור העניין הזה של מפעל הזה של ילדים בבתי ספר? זה היה קשור עם משרד החינוך - -

זה קשור למשרד החינוך, והם הדוברים הבאים.

בדיוק. אז ברגע שיש יותר מדי טבחים – אנחנו יודעים שהאוכל מתקלקל. לכן, אני אומר: משרד הרווחה, משרד החינוך, המשרד לקידום קהילתי וכל הדברים האלה, ובינתיים המצב הוא שבמשך כמה חודשים העניין הזה לא מתקדם ולא מיושם, במיוחד שיש תקציב. אז אנחנו יודעים שהרבה פעמים אומרים לנו שאין מקור תקציבי, אין תקציב, לא תקציב שנת 2020, לא תקציב שנת 2021 אבל פה מדובר בתקציב קיים. ולכן, אני שואל ותוהה וזועק את זעקתם של אותם מאותם-אלפי ילדים שלא מקבלים את הנה החמה מכל מיני סיבות בירוקרטיות. זה מביש לדבר על זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ולכן אני מבקש ממך, ואני סומך עליך כבוד היושב-ראש, שאתה תדע לשים את הדברים בפני משרדי הממשלה.

באשר ליוזמות של הכדרוגלנים – אני, כחובב כדורגל, כחובב של מנצ'סטר ושל רשפורד – מגיע לו כל הכבוד, עם כל הביקורת שיש לנו כלפי בית"ר וכלפי הגזענות הידועה לשמצה של האוהדים הידועים לשמצה "לה-פמילייה" אבל כאשר יש יוזמה מבורכת, גם אם זה שחקן של בית"ר ירושלים - -

הוא מקסים.

- - עידן ורד, אנחנו אומרים לו שאפו, כל הכבוד והלוואי וכל השחקנים יירתמו למפעל הזה.

אמן ואמן.

תודה רבה, חבר הכנסת סעדי. כמובן שהפנייה שלנו היא למשרד החינוך, בתור המשרד שזה באחריותו הישירה, הנושא של מפעל ההזנה בבתי הספר. אני רוצה להדגיש שבשבוע האחרון ציינו את יום זכויות האדם בכנסת, ובדיון שהיה לנו במליאה, השרה לחיזוק קהילתי הציעה את סיוע המשרד גם בנושא הזה ומכאן גם חשיבות התיאומים האלה בין כלל המשרדים שיכולים בהחלט לסייע.

נציג משרד החינוך, מי ידבר מטעם המשרד?

שלום לכולם.

שלום חיים. היית אתנו בדיון הקודם ומאז חלפו מספר שבועות. אנחנו חוזרים לדיון הזה מפאת חשיבותו ומקווים לבשורות טובות.

אני מודה שהצלחתי להתבלבל. בדיון הקודם, רח"ל הציגו שהם מציעים כגוף מתכלל מטעם משרד הביטחון וכל משרדי הממשלה. בדיון הזה מציע המשרד לחיזוק חברתי קהילתי, כשבעצם את הלקוח העיקרי קרי – מה קורה ברשויות המקומיות שפיקוד העורף מחובר אליהן ונותן מענה בהתאם לצרכים שהרשויות נזקקות להן – אף אחד לא שומע, אף אחד לא שואל. כלומר, יש פה דיון שהוא במהותו בעיני מאוד חשוב. אני עדכנתי אתכם בישיבה הקודמת שהממשלה החליטה שגם משרד הרווחה לא עוסק בחלוקת אוכל, גם משרד החינוך לא אלא הסמכות תעבור לפיקוד העורף, ופיקוד העורף דיווח שיש לו מכרזים ויש לו ארגזי מזון ויש לו תהליכי עבודה שהוא עושה מול הרשויות המקומיות, ובהתאם לזה הוא מספק את מה שהוא יודע לתת בממשק הזה.

אז כל הילדים מקבלים?

אני מדבר על מקומות שבהם – אני אומר שבמהות, תכנית ההזנה נותנת מענה בעיקר לבתי ספר בערים היותר חלשות. המדינה – קרי, הממשלה – בחרה שהתהליך שיעבוד אחרי הסגר הראשון שבו עשינו פרויקט מדהים יחד עם משרד הרווחה והרשויות המקומיות בחלוקת מזון גם לקשישים וגם לנוער בסיכון וגם לילדים זכאים – ואת זה סיפרתי לכם בדיון הקודם – אני לא יודע מה קרה בתהליך הבדיקה בדיון הזה. אנחנו באותו מקום ורק עושים עוד סיבוב - - - כי בעצם אולי כן קורה.

לא, לא, זה לא עוד סיבוב ואני אחדד את הדברים. אגב, כל מי שהזכרת נמצא בדיון והוא יתייחס כפי שאתה תתייחס. השאלות שלנו מאוד ברורות, חיים - -

רק שנייה, עוד הערה אחת - -

חיים, אתה תעיר אחר-כך רק תשמע אותי - -

אני רוצה להגיד עוד משהו - -

תן לו לדבר. לא, אבל היושב-ראש מדבר.

אני מבקש להגיד שהילדים חוזרים ללימודים – אני מבקש להגיד שכיתות ה'-ו' חוזרות ללימודים באותם מוסדות - -

ומה יהיה בסגר השלישי?

- - וההזנה חוזרת באופן אוטומטי לכל אותם ילדים.

קודם כל, התפקיד שלנו זה גם להסתכל קדימה. חלפו שמונה חודשים, היינו בסגר שני, השאלות שלנו מאוד ברורות: אתה אחראי על מפעל ההזנה במשרד החינוך. המפעל הזה, במסגרתו יש כ-400,000 ילדים זכאים למנה חמה. היה הסגר הראשון והבנו לפי הנתונים שהיו לנו קודם - -

שהוא נתן...

- - שאין לכם נתונים. ההערכה הייתה שזה פחות מ-20,000. היום אני שואל אותך, אנחנו באמצע סגר שני, הילדים תכף חוזרים ואגב לא כולם – בערים האדומות, אני בא מאום אל-פאחם, הם לא יחזרו, הם יישארו בבית וכך בהרבה מקומות. האם יש לך כיום – אנחנו ביקשנו סנכרון של מידע בין משרד החינוך משרד הרווחה והשלטון המקומי. אנחנו רצינו לדעת – מתוך אותם 400,000 זכאים, מה קורה אתם? האם אתה, בתור נציג משרד החינוך, האם אתה יודע שהילדים האלה שהיו באחריות משרד החינוך ועדין באחריות משרד החינוך – מה קורה אתם בתקופת הסגר? האם הם קיבלו? שאלה שאמורה להיות לא מורכבת. האם מישהו יודע - -

פעם שעברה אמרו 90,000.

- - זה הנתונים שאני מבקש לדעת – האם מישהו יודע האם לילדים האלה הגיעה מנה חמה או לא, או שפשוט חיכיתם שהם יחזרו ואז עוד פעם לחדש כי הדרישה שלנו הייתה להבטיח מערך לוגיסטי כי התקציבים קיימים כדי להגיע לאותם ילדים ששוב, חלקם עדין בבתים. חיים?

הוא לא אהב את השאלה אולי?

בינתיים יש קושי לתקשר. אני מקווה שהשאלה לא הייתה קשה מדי ואז... ננסה לחזור לחיים.
משרד העבודה והרווחה, בני צדוק, יועץ המנכ"ל, בבקשה.

אהלן.

אתה אתנו מהתחלה אז תודה רבה. דיון קשה...

אכן דיון קשה, אדוני היושב-ראש, אבל אני רוצה להגיד שאנחנו לא פועלים בריק. זאת אומרת אנחנו, כמשרד הרווחה, אני מבין שהנושא של הדיון פה הוא הילדים אבל אני חושב שמשרד הרווחה מסתכל על המכלול, מסתכל על התא המשפחתי כולו והילדים בתוכו, ואני חושב שבסך הכל, מתחילת הסגר, מתחילת משבר הקורונה, נעשה המון בתחום ההזנה, בתחום הביטחון התזונתי. רק לסבר את האוזן – קרוב לחצי מיליארד שקל הוקצה ב-2020 - -

בן, דבר אתנו במספרי ילדים, לא בכספים.

תראי, סדר גודל של 35,000 ילדים ונוער בסיכון – אני אומר במנותק ממה שאנחנו עושים באופן כללי למשפחות. זאת אומרת, מענה ייחודי לילדים ונוער בסיכון הוא 35,000, זה המספר.

וזה מסונכרן עם החינוך?

סליחה, אלה במסגרת המוסדות או המסגרות של נוער בסיכון או שזה...

זה שילוב של השניים – זה שילוב של הילדים שלא מקבלים מענה במסגרת ההזנה אבל הם ילדי רווחה פלוס ילדים חסרי עורף משפחתי, שלא בהכרח היו במוסדות החינוך.

35,000.

אני רק מחדד שבאותם בתים לא רצינו ליצור מצב שיש ילד שמקבל ושאר המשפחה לא, ודאגנו שכל התא המשפחתי יקבל את המענים לגבי אותם 35,000 ילדים.

אבל זה לא בהכרח הילדים של החינוך.

אז בן, שאלה שרציתי שגם חיים יתייחס אליה כי לא הייתה התייחסות מפורשת בדיון הקודם ואני מעלה אותה בפניך, שנבין מה הפרספקטיבה של המשרד – הרי אותם ילדים, זכאי חוק מנה יומית חמה – הרי הם מוכרים, הם ידועים עם השמות ועם מוסדות החינוך שלהם.

נכון.

השאלה האם הייתה פעולה של סנכרון בין משרד החינוך, מחלקות הרווחה ומשרד העבודה והרווחה כי שוב, אותם ילדים – אנחנו מכירים אותם, המערכת מכירה אותם. האם הייתה עבודה משותפת כי יכול להיות שה-35,000 שאתה מתייחס אליהם, יכול להיות שזאת עוד תוספת לאותם 400,000, יכול להיות שהם בתוכם. האם הייתה פעולה של תיאום?

קודם כל, הם חד-משמעית בתוכם. דבר שני, אני חושב ששיתוף הפעולה עם חיים הלפרין ממשרד החינוך היה מופלא, לפחות בתחילת הדרך של משבר הקורונה. אני 12 שנים כמעט במערכת, אני חושב שזה אחד משיתופי הפעולה היותר יוצאי דופן שיצא לי לראות. אני חושב שמדיניות הממשלה עברה למתכונת אחרת ואני אנסה להסביר: אני חושב שבאיזה שהוא מקום כוח האש של הרשויות המקומיות ושל המתנדבים, שהם מי שביצע בשטח את החלוקה – כוח האש הזה התדלדל. לאט לאט הבנו שמאוד קשה לשלטון המקומי לשאת בעצמם בנטל. כן הייתה פה עבודה מאוד יפה של פיקוד העורף שסייע במטלה הזאת אבל מהר מאוד הבנו שצריך לעבור למתכונת אחרת. ואז עברנו לסלים גמישים לרשויות המקומיות, ולצורך העניין העמדנו - - - לרשויות המקומיות או יותר נכון ל - - - ושירותים חברתיים ברשויות המקומיות - - - כי יש להם תקציבים שהם יכולים לספק בתקציבים האלה סלי מזון - -

בן, יש לי שאלה: אותם 35,000 ילדים שאתה מדבר עליהם, שמשרד הרווחה נתן – הם נספרים ב-90,000 של משרד החינוך?

למיטב ידיעתי רק 18,000 מתוכם.

למה? מה הפער?

היתר זה ילדי פנימיות שלנו, זה ילדים חסרי - - - שנמצאים במסגרות שהן לא מסגרות החינוך הפורמליות.

מה זאת אומרת? אבל פנימיות זה חלק מהעניין, הם בבתי ספר.

אני אומר שלקחנו ילדים צעירים, נוער בסיכון – בסך הכל 35,000 קיבלו, שמתוכם רק 18,000 נספרו בתוך - -

בתוך ה-90,000. אוקי.

אולי נחדד את זה – אותם 35,000 במסגרת ה - - - - – מה החלוקה? 18,000...

18,000 ילדים נספרים בתוך מפעל ההזנה של משרד החינוך והיתרה זה ילדים שתחתינו, אם במסגרות שהן א-פורמליות אבל לא ילדים שקיבלו עד כה במערכת החינוך.

ומה אתה יודע על יותר מ-95% שנותרו, שהיו זכאים לארוחה במסגרת מפעל ההזנה של משרד החינוך – מה קורה אתם?

אז שוב, אני רוצה להגיד שאנחנו סיפקנו מתחילת משבר הקורונה ועד ליום זה מעל שישה מיליון מנות. זה מנות שאולי לא נספרות בתוך מפעל ההזנה של משרד החינוך אבל הן חד-משמעית הולכות לאוכלוסיית רווחה. זה נתון שאני חושב שאי אפשר להתעלם ממנו. זה שאנחנו מספקים למשק בית סיוע כזה – זה חד-משמעית אומר שאותו ילד בסיכון מקבל מזון.

בסדר, אבל זה לא האחריות שלהם.

קארין, חילקנו מנות חמות.

אין ספק, זו פעילות מאוד חשובה. הניסיון שלנו בדיון זה לעמוד על מצבם של אותם ילדים שהיו זכאים. אז מה שאתה אומר – שיכול להיות שיש ילדים שנכללו בפעילות הכוללת של אספקת מזון למשפחות אבל כנראה שאין נתונים ברורים או מדויקים או שאין נתונים שמוכרים לגבי - -

למה? הוא אומר 18,000.

הוא וגם אנחנו לא יודעים מה קורה עם השאר.

כי זו לא אחריות שלו.

יכול להיות שיש כאלה שמקבלים במסגרת הכללית ויכול להיות שיש כאלה שאף אחד לא מגיע אליהם.

הרי הרשימה של ה-420,000 נמצאת במשרד החינוך. הוא יודע להגיד על 18,000 מתוכם. לגבי היתר, מי שצריך לתת את הדעת זה משרד החינוך.

אני יודע להצביע בוודאות על מעל 100,000 בתי אב שקיבלו מענה בתקופת הקורונה – מענה בהזנה, בביטחון תזונתי ממשרד הרווחה בשיתוף עם משרד החינוך, בשיתוף עם גורמי מגזר שלישי – בכל הפרויקטים והתכניות שעשינו עד היום מתחילת משבר הקורונה נגענו במעל 100,000 בתי אב.

יפה. אבל השאלה שנרצה שחיים יענה עליה היא האם יש חפיפה כאן? כמה מתוכם הם באמת אותם ילדים או שמדובר כאן על משפחות חדשות, מה שמשאיר מאות-אלפי ילדים מחוץ למסגרת של מערך ההזנה. זו השאלה העיקרית לפחות בדיון הזה. חיים חזר?

לא, יש לו בעיה בתקשורת.

בני, תרצה להוסיף?

לי היה חשוב להדגיש שאני מבין שהנושא של הדיון הוא ילדים אבל המשרד עשה, עושה וממשיך לעשות בתקופת משבר הקורונה, פתרונות ותכניות ופעילויות ושוב, עם דגש על תחום ההזנה ותחום הביטחון התזונתי – רק עכשיו אנחנו עובדים על פעימה שלישית עם הקרן לידידות, שאנחנו מספקים בה תקציב גמיש לרשויות שמשמש בדיוק לצרכים האלה, וזה מגיע לאותן משפחות שקיבלו את ההזנה תחת משרד החינוך. צריך להבין שיש פה חפיפה וזה לא בהכרח אוכלוסייה שנפלה בין הכיסאות, זו אוכלוסייה - -

כן, אבל אנחנו לא רוצים הערכה, אנחנו רוצים את הנתונים הבדוקים כי אפשר היה להגיע לנתונים האלה.

בני, בתשובת השר שקיבלנו בדיון הקודם הייתה התייחסות לתקציב של 700 מיליון שקל במשרד הפנים אולי, שאמור לסייע במאמצים של ביטחון תזונתי. הנושא מוכר לכם?

קודם כל, אני חושב ששווה להפנות את השאלה הזאת למשרד הפנים. אנחנו מכירים את הכוונה. אני יודע שהם כן כוללים בפעילות שלהם או בכוונות שלהם גם קריטריונים של אוכלוסיות רווחה. אני לצערי לא יודע להיכנס לפרטים, זה לא משהו שאני מלווה.

אוקי. נפנה למשרד הפנים בשאלה אז תודה בני, אני מקווה שאתה נשאר אתנו.

כמובן. תודה לכם.

תודה, בן.

אני תכף אפנה לנציגת משרד הביטחון יעל שמחאי אבל בינתיים מיכל מנקס ממרכז השלטון המקומי ביקשה להתייחס לדברים שעלו. בבקשה.

בוקר טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש על הדיון החשוב. אני רוצה קצת לדייק בפרטים: הרי נושא ההזנה והביטחון התזונתי על סדר היום גם של הוועדה וגם הולך ומתעצם לצערנו נוכח המצב אבל הדיון היום הוא ככל שאני מבינה, אמור להתקיים סביב חוק ארוחה יומית לתלמיד. וחוק ארוחה יומית לתלמיד – השר האמון על ביצועו הוא שר החינוך. יש את מפעל ההזנה שמפעיל משרד החינוך באמצעות זכיינים שיש לו, ולפחות לפי לשון החוק, שחזרתי ועיינתי בה – אמור המשרד בשיתוף הרשות המקומית וגם במימון חלקי של הדבר הזה, לחלק את הארוחה במוסד החינוכי.

עכשיו, פה יש איזו שהיא בעייתיות כי על פניו, הארוחה לא נועדה לפי מה שאני מבינה מהחוק להשביע ילד רעב אלא היא נועדה להשביע ילד רעב כשהוא הולך לבית הספר, ויש פה איזו שהיא בעייתיות שאני חושבת שצריך לעשות תיקון חקיקה בעניין הזה או שהמשרדים יגדילו לעשות וימצאו פתרונות.

אין הלימה, ככל שידוע לי, בין נתוני משרד החינוך, שנקבעים אגב לא על-פי ילדי רווחה, אין בכלל שיח עם הרווחה אלא על-פי מדד פיקוח בית-ספרי נקבע מי יהיה זכאי לארוחה, ולכן יש ילדים במוסד חינוך נתון שלא זקוקים בכלל לארוחה הזאת אבל מקבלים אותה, ויש ילדים במוסדות אחרים שהם רעבים וזקוקים לארוחה - -

מיכל, לא ניכנס - -

רגע, דקה – בהנחה שהנתונים כן - - -

מיכל, לא ניכנס עכשיו לפרטי החוק וכדומה. אמנם לפי לשון החוק – אכן מדובר בילדים במוסדות החינוך ולכן אני יזמתי תיקון לחוק שיבטיח את הארוחה הזאת גם כשאין לימודים סדירים בתוך מוסדות החינוך אבל אנחנו מסכימים שמדובר בחוק חברתי-חינוכי חשוב ביותר. לא ניכנס עכשיו לדיון מי זכאי ומי לא – החוק קבע את הזכאות. לפי החוק, 40,000 ילדים נכללים בזכאות הזאת, ומה שחשוב לנו בדיון כיום הוא שאותה פגיעה באמת הביטחון התזונתי של אותם ילדים, שלמרות קיומו של התקציב הם לא קיבלו את אותה ארוחה למרות שזה דבר שהיה אפשרי.

ברור. אני רוצה להשלים את הדברים.

הילדים האלה ידועים ובשלטון המקומי הם גם אמורים להיות ידועים בשמות שלהם, במוסדות שלהם, בכתובת שלהם. השאלה האם השתפר המצב מאז הסגר הראשון?

לא, הוא רק החריף ולכן אני לא סתם מחדדת את הבעייתיות שקיימת היום. הדבר הראשון שצריך לעשות, ובוא נאמר שאנחנו לא נעקוף את החוק אלא נתנהל למרות החוק – הדבר הראשון שחייבים לעשות זה באמת להתאים את הרשימות ושהרשות המקומית תקבל את רשימות התלמידים המוזנים, שתעשה את ההצלבה מול אגף הרווחה בתוך הרשות המקומית, הרי בטוח שיהיה כפל תלמידים שזכאים להזנה, ובהחלט נצטרך עזרה בחלוקה לבתים.

אני רוצה להעלות פה בעיה אחרת – ילד שזכאי לארוחה במסגרת בית הספר לא חי לבדו, ויש להניח שחי במשפחה רעבה, ויש להניח שיש לו אחים שהם מעבר לגיל הזכאות. אז נאמר ונצליח להביא את הארוחה לפתח ביתו כי אין כרגע מערכת חינוך – האם זה נכון להביא מנה אחת למשפחה שאין לה ארוחה חמה לכל ילדיה, ובוודאי אני שמה בצד את ההורים.

אז יש כאן בעיות שצריך לחשוב מה אנחנו עושים אתן ואיך אנחנו מאחדים שורות ויחד עם מפעל ההזנה של משרד החינוך מחברים גם את משרד העבודה והרווחה, שאמון על אותו ביטחון תזונתי. אנחנו לא יכולים להביא מנה אחת למשפחה רעבה.

בכל מקרה, נעשה כל מה שצריך. אני שמחה לשמוע פה על שיתופי הפעולה בין כל המשרדים. ככל שתתגבש תכנית – אנחנו שם. אני מזכיר לכולם שמדובר בתושבים שלנו ואנחנו מכירים אותם ואנחנו רוצים לעזור ולדאוג להם.

אבל האם הרשות המקומית באותם יישובים שנכללים בתכנית, במפעל ההזנה – האם הרשות המקומית יכולה להגיד איזה ילדים או אותם ילדים שהייתה מודעת לכך שמקבלים ארוחה חמה – לאיזה ילדים המפעל המשיך להגיע אליהם הביתה על-ידי גורמי הרווחה ולאיזה לא? זה נתון שהוא מאוד קריטי לדיון הזה.

ככל שאני יודעת, מה שקרה מול הרווחה לא קשור במפעל ההזנה של משרד החינוך, ויש פה את הנציגים שיתקנו אותי. אנחנו מכירים את בתי הספר הזכאים לארוחה חמה, אנחנו יודעים ברמה שמית אפילו מי הם הזכאים. אני לא בטוחה שהייתה איזו שהיא הצלבה של הנתונים ואני לא יודעת כמה הגיעו המנות של אותו חוק לבתי התלמידים.

אני חושב שזה בהחלט חמור וזה מה שמדאיג אותנו.

אתה צודק אבל צריך שמשרדי מהממשלה יבואו עם ההיצע הזה. לא אנחנו הזכיינים של המכרז ולא אנחנו בעלי התקציב ולא אנחנו מפעילים את החוק אבל אנחנו בהחלט נתקדם ככל - -

לא, אבל אם רשויות הרווחה בתוך היישוב יכלו לקבל את הנתונים ממחלקת החינוך על אותם ילדים ביישוב שזכאים לחוק וקיבלו עד לסגר הראשון – לבחון האם הארוחה הזאת מגיעה אליהם בין אם על-ידי משרד החינוך ובין אם על-ידי גורמי רווחה אבל לפחות להיות מודעים שהם ממשיכים לקבל גם בתקופת הסגר.

זה קיים. זה קיים בכל רשות ורשות וידוע.

אבל אין לך את הנתונים. הבעיה שאין מישהו שיכול להרגיע אותנו ולהגיד שהכל בסדר, אל תדאגו, כל אותם ילדים שהיו זכאים לפי ארוחה חמה מקבלים גם היום. אין מי שיגיד לי את זה.

לא, בהחלט אין מי שירגיע משום שאני לא יודעת מה קורה עם המנות של משרד החינוך, אני לא מכירה את התפקיד של משרד הרווחה. אני יודעת שאזרחים פונים לרשות המקומית, ואני יודעת על תושבים רעבים שאין לי איך לסייע להם כי כמו שנאמר כאן התקציב נמצא אבל הוא לא מגיע ליעד.

נו, אז מה עושים?

את יכולה להעיד על מקרים של משפחות רעבות וילדים רעבים שפונים לרשויות המקומיות ואין להם מענים?

כנראה שלא.

סליחה, לא יכולתי לצאת מה"מיוט". אני אומרת שיש לנו פניות ויש לנו גידול בפניות לרווחה מסיבות מגוונות וגם בנושא של ביטחון תזונתי – בוודאי. אני לא יכולה להגיד לך איזה מענים ניתנו ואיזה לא. אני כן יודעת לומר שרבות מהעמותות שנוכחות כאן, בדיון, וגם כאלה שלא, עוזרות מרצון טוב ומכספי תרומות וממפעל ערכי ואנושי של אנשים בכל הרשויות. בכל הרשויות אנחנו נעזרים בהם וזה לא צריך להחליף את הממשלה בהחלט.

תודה, מיכל. חיים חזר לזום. בבקשה חיים.

כן, כבר חשבתי שזרקתם אותי מהדיון...

ואני חשבתי ששאלתי שאלות קשות מדי ולא רצית...

לא הבנתי, לא שמעתי אפילו את השאלות.

אז בינתיים אני אחדד את הדברים אחרי ששמענו עוד דוברים נוספים: אנחנו מודעים לכך שלפחות 400,000 ילדים, תלמידים, זכאים או היו זכאים לפחות עד לסגר הראשון לארוחה חמה לפי חוק ארוחה יומית חמה, החוק מ-2005. מדאיג אותנו כיום שאנחנו לא שומעים, לא מקבלים נתונים, תמונת מצב, לגבי מה שקורה עם אותם ילדים היום, שאנחנו כבר בסגר השני, אנחנו אחרי סגר ראשון. בחלק מהיישובים הזכאים לאותו מפעל הזנה ביישובים שלהם – הלימודים עוד לא התחדשו, בעיקר היישובים האדומים, גם ביסודי או שהם נפתחים ונסגרים לסירוגין. מדאיגה אותנו העובדה שבינתיים אין גורם, אלא אם אתה תציל את הדיון הזה, שיכול להגיד לנו שמתוך אלה שקיבלו את הארוחה, אנחנו מגיעים אליהם עכשיו. הצלחנו סוף-סוף להגיע אליהם ואנחנו מבטיחים שהארוחה הזאת מגיעה אליהם גם כאשר הם לא מגיעים למוסדות החינוך, ובדרך כלל הם לא הגיעו למוסדות החינוך.

אז אשמח לעדכן את הוועדה בזה שאנחנו אחרי הסגר הראשון יצרנו סוג של ממשק של חשיבה מחודשת על איך זה צריך להיראות אולי מהסגר הבא או במצב חירום כל שהוא, והתוצאה יחד עם משרד הרווחה אמרה את מה שאמרתי קודם, שפיקוד העורף הוא זה שלוקח אחריות. אבל אמרתי גם, ואני גם אומר את זה עכשיו בשמחה, שאנחנו נשתף פעולה עם כל גורם ברשות המקומית שייקח אחריות. אני רוצה להתחבר לדברים של - -

הצלחתם להגיע ליותר מ-90,000?

מה הנתונים העדכניים?

בדיון הקודם אמרת שהגעתם בקירוב ל-90,000 ילדים בסגר השני.

בסגר הראשון.

לא, בסגר הראשון אמרתם פחות.

תעדכן.

תעדכן לכמה ילדים הגעתם?

המושג "הגעתם" יכול להטעות. אני רוצה להבהיר - -

כמה ילדים קיבלו בפועל? כמה ילדים מתוך אותם ילדים שהיו זכאים, שיש לכם את הרשימות שלהם, שאתם יודעים עליהם ויודעים איפה הם לומדים – כמה מהם קיבלו בפועל את המנה החמה בצל משבר הקורונה?

אני חוזר ואומר שאנחנו, כמטה משרד החינוך, במודע לא מחפשים ולא סופרים ילדים ברמה השמית.

הבנתי. עד כאן.

המידע הזה, הנכון, המתאים, ואני גם מתחבר למה שמיכל אמרה לפני רגע – ילד לא נמצא לבד, הוא נמצא בבית שלו. אז החיבור הזה נעשה בממשק שעבד מצוין - -

אם היה לו אוכל בבית, הוא לא היה צריך הזנה.

תמשיך. היה ממשק, מה התוצר?

- - בין אגף החינוך, אגף הרווחה ומעליהם מוסדות החינוך, והם יצרו את הקבוצה המתאימה שיכולה לקבל את המענה הכי נכון. יש משפחות שקיבלו סלי מזון, יש משפחות שקיבלו מנות בודדות. יש חיבור יחד עם העמותות הנפלאות שעושות את ההעברה לבתים. כל הדבר הזה לא יכול להיעשות או לא נכון שייעשה ברמה של - - - ולכן, כשאנחנו אמרנו שבערך 80,000 ילדים קיבלו, זה מידע שקיבלנו לא ברמה שמית של ילד אלא ברמה של דיווחים שקיבלנו מהרשויות על הממשקים האלה שעבדו.

לכן, אני עדין חוזר ומציע שברגע שהמדינה, הממשלה תחליט שוב מי הגורם שאמור לבצע את זה – אני מזכיר לכם שבסגר הראשון הוחלט שמשרד הרווחה עושה את זה, וזה עבד נפלא. ברגע שהוחלט שמי שעכשיו עושהו את זה, זה פיקוד העורף, ואנחנו לא שומעים עד עכשיו מפיקוד העורף או מרשויות שעובדות עם פיקוד העורף מה נעשה, אז כולנו בתחושה שאולי לא קורה מספיק אבל חלק מהמידע שחסר הוא המידע העובדתי על מה קורה.

אנחנו תכף נפנה לפיקוד העורף אבל מה שמדאיג אותי בתשובה שלך, שבהחלט יכול להיות שיש כאן הרבה ילדים שזכאים למנה החמה וקיבלו אותה, וכרגע אין מי שיכול להגיד להם אם הם עדין מקבלים או לא בתקופת הסגר כשמצבם החמיר.

נכון, כי מי שאמור לדעת את זה הכי טוב, הכי מעודכן, הכי נכון, זה הגורמים שקרובים אליו בבית הספר שלו.

אבל לא הייתה פעילות של תיאום שהילדים האלה, השמות שלהם הועברו לגורמי הרווחה על-ידי משרד החינוך, ואז לקבל בחזרה נתונים למי הגיעו ולמי לא הגיעו?

השאלה השנייה – היה לכם כל התקציב שכנראה לא השתמשתם בו. מה עושים עם התקציב הזה כיום? האם יש לכם תכנית איך להשתמש באותו תקציב שהיה אמור להיות מובטח לאספקת מנה חמה כדי לשרת את אותם יעדים גם כיום?

אני אגיד משהו מינהלי – התקציב הוא הרשאה להתחייב, הוא לא תקציב שנמצא בבסיס משרד החינוך אלא הוא תקציב אוצרי, שככל שאני צורך אותו ואני אומר שאני עכשיו צריך X אז משרד האוצר מעביר את הכסף. כלומר, בהרשאה להתחייב בסכומים כאלה זה לא שמשרד החינוך יעשה בזה שימוש אחר אלא ברגע שאני לא מנצל את התקציב הזה או את כולו – התקציב מועבר ממשרד האוצר למשרד אחר.

אז כמה תקציב היה במסגרת ההרשאה במסגרת מפעל ההזנה של משרד החינוך?

אין לי את זה מול העיניים אבל בסך הכל התקציב עומד על בערך כ-600 מיליון שקל בשנה.

האם אתה יכול להגיד לנו כמה מהתקציב הזה עד עכשיו, 2020, הוצא ליעד הזה?

אין לי את הנתונים מול העיניים, אני יכול לשלוח את זה לוועדה בהמשך.

בכל זאת, הערכה? אין לכם אפילו הערכה כמה מהתקציב הזה הושקע?

אני יכול לעשות הערכה מאוד גסה ולהגיד שספטמבר היה חלקי ונובמבר יהיה עכשיו, אני מקווה, לפחות חצי חודש אז זה יכול להיות בין 50 ל-100 מיליון שקל אבל אני זורק סתם מספר. אני לא רוצה להגיד לכם מספרים לא מדויקים. אני יכול לשלוח לוועדה את הנתונים כמו שהם צריכים להיות.

שאלה אחרונה, חיים: בעקבות הדיון הקודם, הראשון, העלינו הצעה לרשות לקיים מערך לוגיסטי שיאפשר קבלת המנה החמה אולי בחלוקה בשכונה, אולי בהגעה לבית הספר. האם היו ניסיונות כאלה, להגיע לציבור התלמידים שמוגדר וידוע מראש?

בסגר הראשון היה ניסיון כזה והוא היה מאוד מוצלח, מותנה ביכולת של הרשות המקומית וביחידת הקצה אפילו בשכונה, להיות מסוגלים לשנע בזמן קצר את הארוחות האלה לבתים. זה עבד מצוין בחלק גדול מהזמן וברגע שאנשים חזרו לשוק העבודה זה התמעט, ולאט לאט זה גווע כי חוץ משהרשויות עצמן התמוטטו, הן אמרו שאין להן את כוח האדם שיכול לשנע את זה לבתים. אם אנחנו מדברים על נקודות חלוקה שאנשים יבואו לקחת כמו בית תמחוי כזה – זה אפשרי אבל זה מכניס אותנו לעולם של ביטחון תזונתי, שזה מכניס את המהלך הזה לקצת יותר סיכון וצריך לקחת גם את זה בחשבון.

אז בסגר השני זה לא פעל?

לא, לא פעל.

מתוך 400,000 הילדים הזכאים ערב הסגר הראשון, אתה יכול להגיד לנו כמה קיבלו ארוחה חמה בפועל בסגר השני?

לא, אין לי נתון כזה.

אפילו לא 20,000, שאז היה לך נתון לגבי הסגר הראשון?

בסגר הראשון אנחנו ניהלנו את זה מהמטה ויכולנו לדעת בדיוק מה קורה בכל מקום. בסגר השני עבדנו רק ברמה של קבלת נתונים ולכן אין לי מידע ממשי לגבי מה שקרה בסגר השני.

טוב, אני מקווה שאתה נשאר אתנו כי יכול להיות שיהיו נושאים שיחייבו התייחסות שלך. תודה.

כן, כן.

חשוב לנו שתישאר כי הזכרת גם את פיקוד העורף ומשרד הביטחון. אז מי מפיקוד העורף ומשרד הביטחון? יעל, את שומעת אותנו?

אני לא מפיקוד העורף, אני מרשות חירום לאומית, מרח"ל.

יעל, את היית בדיון הקודם שלנו והבענו דאגה שאת היית שותפה לה בכך שאותם מאות-אלפי ילדים – אין נתונים כיום מי מתוכם המשיך או מקבל היום את הארוחה החמה. גם למשרד החינוך אין את הנתונים ואנחנו שמונה-תשעה חודשים אל תוך המשבר, זה לא נושא חדש ומי יודע, אולי יהיה עוד סגר שלישי. אני שומע בדיון של היום שהנושא הזה – אף אחד לא מקבל אחריות על הנושא הזה ובינתיים עשרות-אלפי ילדים רעבים לא מקבלים את המנה שלהם.

אז אני אשמח להתייחס ולנסות לעשות קצת סדר בדברים: אכן, בדיון הקודם לקחנו את הנושא ברשות החירום הלאומית והתחלנו להבין מי נגד מי ולהציע איזה שהוא מנגנון כדי שנוכל להיערך בו לסגר הבא. אני חייבת להגיד שמפעל ההזנה, ואם נעשה סדר כי עולות כאן הרבה אוכלוסיות והרבה דברים – מפעל ההזנה, כמו שנאמר קודם, זה במסגרת חוק ומי שחייב לתת את הדין על הדבר הזה הוא משרד החינוך. 400,000 ילדים צריכים לקבל את המנה החמה שלהם בזמן שגרה ובזמן חירום, ומי שאחראי על זה, זה משרד החינוך.

אוקי, והנה את שומעת אתנו בדיון שמשרד החינוך לא מילא את האחריות הזאת.

נכון. אז אני, כנציגת משרד הביטחון, לא יודעת לבוא ולעשות נו-נו-נו למשרד החינוך. אני רק באה ואומרת שמשרד החינוך – זאת האחריות שלו. אנחנו יכולים להציע מיליון הצעות יפות אבל כל משרד צריך לקחת - -

אבל אי אפשר היה לבוא למשרד החינוך, לקבל נתונים על אותם ילדים ולתאם מערך לוגיסטי שיאפשר הגעתה של המנה החמה לבתים שלהם, כפי שקרה בהרבה מקומות אחרים בעולם.

תראה, אני חייבת להגיד לך שאני קודם כל מברכת על הדיון אבל אתה צריך להבין שאף משרד לא לוקח עבודה של משרד אחר. כל משרד צריך לקחת ולהתמודד עם האחריות שלו ועם מה שהוא ביצע ולא ביצע. אם למשרד החינוך היה איזה שהוא קושי – בגל הראשון הוא ביקש עזרה לוגיסטית מפיקוד העורף ופיקוד העורף ביצע את זה. בגל השני, פיקוד העורף אמר: לא, אני לא פנוי, לא כשיר, לא יכול לבצע את החלוקה לבתים. המשרד שאחראי על 400,000 המנות הוא משרד החינוך. זה שיש לנו במקביל – נעשות עוד פעולות: יצאנו עם משרד הבריאות, עם הנהגת ההורים, ונמצאת כאן נדמה לי סיגל, יצא סקר, הוא רץ, הוא פועל כרגע כדי למפות ילדים רעבים ומשפחות רעבות – זה נעשה.

יש יוזמה של משרד הפנים ותקציב גדול שדיברת עליו קודם, לחלק תלושים שיוכלו לרכוש מזון – נעשה. נעשית גם עבודה כזאת, יצאו למכרז לביצוע הדבר הזה.

רגע, את מדברת על - -

- - עדין, זה לא מוריד מהאחריות של משרד החינוך.

את מדברת עכשיו על היוזמה החדשה של ה-700 מיליון שקל?

נכון, היה מכרז לחברה שתספק את התלושים האלה.

מה הקריטריונים? למי הם הולכים לחלק את זה?

אתה הולך לפי החלוקה של זכאות ארנונה, הנחה בארנונה. זה לא יהיה קשור להחלטה סוציאלית אלא לשכבות הנמוכות שמקבלות את ההנחה בארנונה, וזה יהיה בין 1,000 ל-2,000 שקלים בחודש לקניית מזון. אי אפשר יהיה לרכוש בזה סיגריות ואלכוהול. המכרז יצא ופורסם. הזכאות תהיה למי שמקבל הנחה בארנונה.

בכל היישובים? לכל האוכלוסיות?

כן, באשכולות הנמוכים. ברשויות במצב הסוציו-אקונומי הנמוך.

אנחנו תכף נרצה לשמוע את משרד הפנים, אולי יהיו להם יותר נתונים.

אני אומרת את הדבר הזה כי אני מברכת, וכתבתי קודם בצ'אט, שאני מברכת גם את היוזמה של השרה אורלי לוי לתכלל את זה. משרד שלוקח לתכלל לא עושים במקום משרד אחר, ופה כל משרד צריך לקחת את האחריות שלו. גם משרד הרווחה שעשה כאן ותיאר את המענים שלו – נפלא, איזה יופי, זה לא במקום משרד אחר. אתה יודע מה? אם לאותה משפחה תגיע גם מנה חמה עבור הילד וגם סל המזון של משרד הרווחה – איזה יופי. אני לא דואגת מכפילויות.

אבל יעל, אם אני זוכר טוב את העניין הזה – אז הצעתם פשוט את הסיוע שלכם.

נכון, הצענו לתכלל את המענה הזה. בינתיים, עד שהתחלנו להתארגן על זה קמה יוזמה של משרד הפנים וקמה היוזמה של השרה לוי, שאנחנו מברכים. זה נכון יותר לשרה. למשרד לחיזוק קהילתי יש נציגים ברשויות, שזה דבר נפלא. היא יודעת להגיע לרשויות, ולכן אנחנו חושבים שזה נכון יותר שהיא תהיה המשרד שיתכלל את הדבר הזה. לכן, השולחן העגול היה אמור להתקיים אתמול ודחינו אותו גם בזכות הוועדה שמתכנסת היום וגם בזכות היוזמה של השרה לוי, ביטלנו את השולחן שהיה צריך להתקיים אתמול.

אני אומרת שוב שמשרד שמתכלל הוא לא במקום משרד אחר. הסקר שיוצא תוך שבועיים-שלושה – אנחנו נתחיל לקבל נתונים אבל בוודאי ידעו להגיד את זה ממשרד הבריאות יותר, וגם המענה של משרד הפנים אבל שוב אני אומרת, שכמו שאני הבנתי, החוליה שחסרה בחוק היא שינוע המנות החמות לבתים של הילדים או למרכזי החלוקה. יש תקציב, יש ספקים מוכרים שעובדים עם משרד החינוך. חסרה החוליה הזאת של לשנע לבתים או להביא למרכז חלוקה מסוים, שזה כבר "פינאטס", סליחה על המילה הלא מקצועית, זה עוד דלתא בתקציב כדי לגייס אותו.

והתקציב קיים. גם לתקציב המועט הזה יש מקורות והם קיימים כי לא נוצל התקציב שהועמד לרשות משרד החינוך.

אז מצוין. אני אומרת את זה כי עוד לא סיימנו את הסגר השני ואנחנו מדברים כבר על סגר שלישי. אנחנו לא יכולים להישען על פיקוד העורף כי אם חס וחלילה תהיה איזו שהיא הסלמה ביטחונית – פיקוד העורף, הקשב שלו במקום אחר. אם חס וחלילה תהיה תוך כדי רעידת אדמה – הקשב שלו במקום אחר. צריך לסגור עם הספקים כבר לסגר השלישי, שידעו לחלק את זה לבתים.

כבר עכשיו. נכון. אז בינתיים, ההסלמה שאני מזהה היא הסלמה ברעב ובקשיים הסוציו-אקונומיים וזה מדאיג אותנו. אני כמובן מצטרף לקריאה שצריך עכשיו לסגור עם הספקים את עניין השינוע של המנות. אני יכול רק לתהות מדוע זה לא קרה עד עכשיו. תודה רבה, יעל.

תודה לכם.

חן אריאלי, סגנית ראש העיר תל-אביב יפו, ואחר-כך חשוב לשמוע את פרופסור אהרון טרואן, חוקר בנושא של ביטחון תזונתי. חן אריאלי, בבקשה. היא ביקשה לדבר אז אולי היא תחזור.

משרד הפנים – יוסי בנישתי.

כן, אני כאן. שלום לכולם. מה שאני רוצה לחדד - -

יוסי, שני דברים שעלו כאן – אתה היית אתנו בדיון ואנחנו שומעים שעד היום, למרות שחלפו הרבה חודשים מאז הסגר הראשון, העניין הזה של שינוע מנות חמות לתלמידים עדין תקוע, כפי שאני מתרשם מהדיון היום. עלה הנושא של תקציב ייחודי במשרד הפנים של 700 מיליון שקל שאמור לסייע גם בנושא הזה, אז רצינו להבין ממך מה קורה כאן באמת.

הנושא של ה-700 מיליון שקלים מיועד לחלוקה של תווי מזון. בסיס הנתונים לחלוקה זה הנתונים שקיימים ברשויות המקומיות ועל בסיס מבחנים קיימים בנושא של ארנונה. כרגע הפרמטרים עדין לא נסגרו באופן סופי אבל לפי הטיוטה שיש אצלי, יש פה פרמטרים שמדברים על שיעור זכאות של 70% ומעלה לאזרחים שעומדים במבחן ההכנסה. התקנות האלה הן תקנות שכבר קיימות והרשויות המקומיות עובדות איתן באופן שוטף.

מבחינת תווי המזון – אני לא אתייחס להליך המכרז שעדין מתנהל אבל הכוונה של המשרד היא שתווי המזון יסופקו ישירות לקבוצה של הזכאים ולא דרך מתווכים או דרך הרשויות המקומיות עצמן. זה מכרז שהוא שונה מהמיזם של ביטחון תזונתי וגם המניעים שלו לא קשורים באופן ישיר למטרות של המיזם לביטחון תזונתי.

לגבי היישובים שיהיו זכאים – נבחרו ישובים מסוימים או שזה לפי אשכולות?

לא, לא. אין פה בכלל קשר לרשויות המקומיות במובן של החוסן של הרשות המקומית. בסוף המבחנים הם מבחנים של זכאות של הפרטים – גם אם יש רשות מאוד חזקה, שיש שם מי שזכאי להנחה בשיעור של 70% ומעלה, הוא אמור לקבל את תווי המזון. יותר מזה, גם מי שלפי הנתונים של הרשות המקומית לא מופיע כזכאי להנחה אך לו היה מגיש את הטפסים הייתה לו זכאות לפי הטפסים שהוא מגיש – גם הוא זכאי לקבל תווי מזון. אז אין כאן שום קשר לחוסנה של הרשות המקומית וגם לא תקציב שעובר דרך הרשות המקומית. מדובר על חלוקה של תווי מזון ולא של כסף.

כן, אבל מי אמור לבצע את זה? התושבים אמורים להגיש בקשה? יש זכיינים או ספקים שיישמו? איך זה אמור להתבצע בשטח?

התהליך הזה מתבצע במספר מישורים: המישור הראשון זה הנתונים שכבר קיימים ברשויות המקומיות, אנשים שהיום עומדים במבחנים האלה ושוב, אני מדגיש שהמבחנים עדין לא סופיים. ויש את אלה שלא עומדים במבחנים ויצטרכו להגיש בקשה, ואז הם יצטרפו למעגל הזכאים הקיים היום. אחרי שהרשות המקומית תבדוק את הנתונים, היא תעביר את זה לגוף שיפעל מטעמנו וייחשב עבור כל קבוצת זכאים, לפי מספר נפשות, מה גובה התו שהוא אמור לקבל, ונדאג להעביר את זה ישירות לזכאי. זה התהליך בצורה מאוד כללית מבלי להיכנס לפרטים.

ההערכה שלכם, של ה-700 מיליון, מסתמכת על נתונים כלליים או הערכה כללית של זכאים, של אלה שזכאים ליותר מ-70% בהנחת הארנונה, נכון? זה הקריטריון העיקרי?

זה הקריטריון העיקרי. כן, אנחנו התבססנו על אומדנים ונתונים שיש לנו בדוחות הכספיים המבוקרים. אנחנו גם בימים אלה אוספים נתונים פרטניים מהרשויות המקומיות, גם לעניין בתי אב, גם לעניין מספר הנפשות, כדי שנוכל לדייק את הסכומים.

עוד דבר – אנחנו נחלק את זה לפי פעימות. הכוונה פה לא לחלק אלפי שקלים בפעימה אחת לזכאי אלא לפרוס את זה בצורה שבאמת הכסף יוכל להגיע ליעדו, ולסייע ברכישה של מוצרי מזון.

אז בממוצע, משפחה שתהיה זכאית, כמה היא פחות או יותר אמורה לקבל מבחינת תקציב תווי המזון?

הערכות שלנו שזה בכל הפעימות – אנחנו מדברים על שש פעימות – מדובר על בין 3,000 ל-4,500 שקל בכל הפעימות, וזה תלוי גם במספר הנפשות בבית אב. אפשר לדבר על הערכה כללית של כ-100 שקלים לנפש לפעימה. אלה סדרי הגודל.

בתור מי שמלווה את הסוגיה הזאת, אני מפנה את תשומת לבך שמבחינת תווי המזון – הם ידרשו לקנות את המזון מרשת מסוימת? כי אתה יודע, פריסת הרשתות ביישובים היא לא תמיד משקפת פריסה שוויוניות או נגישות שוויונית, אז זה נושא שצריך לתת עליו את הדעת.

זה ברור לנו ולקחנו את הפרמטרים האלה בחשבון בזמן עריכת המכרז. מבחינתנו, השאיפה שלנו היא להגיע לפריסה כמה שיותר רחבה, בוודאי בפריפריה, בוודאי ברשויות מקומיות קטנות. השאיפה שלנו היא שבאמת נוכל להגיע למצב כזה.

אני בהחלט אבקש שתבחנו את הנושא הזה כי משפחה במצב סוציו-אקונומי קשה, שמקבלת בפעימה הראשונה כמה מאות שקלים, כמובן שזה חשוב וזה יסייע, אבל אני לא רוצה שהיא לא תדע איך להתארגן ולנסוע לאותה רשת במרחק של אפילו כמה קילומטרים כי זה לא באמת יענה על הצורך. סוגית הנגישות של ספקי המזון היא סוגיה מאוד חשובה בהקשר הזה.

אנחנו מאוד מקווים שהשוק הפרטי יידע למצוא את הפתרונות הרלוונטיים ושנוכל לתת פה שירות בפריסה ארצית ובאופן ממלכתי, מבלי שצריך לטרטר אנשים ליישובים אחרים או להקשות עליהם. בסוף, כל המטרה של חלוקת תווי המזון זה לסייע ולא להקשות.

תודה רבה. נתת נתונים מאוד חשובים בהקשר הזה. תודה לך. בינתיים חן הצטרפה? היא ביקשה לדבר. עוד לא.

פרופסור טרואן מהאוניברסיטה העברית, חוק ביטחון תזונתי, בבקשה.

שלום ותודה ליושב-ראש הוועדה ולכל הדוברים עד כה.

קודם כל, תודה על המסמך שהעברתם אלינו. כמובן הערכה רבה על העבודה שלכם. סליחה שלקח אולי כשעתיים עד שהגענו אליך אבל היה חשוב לי לשמוע את נציגי משרדי הממשלה השונים אבל גם לשמוע את התייחסותך לדברים שנאמרו גם על ידיהם.

תודה רבה. חשוב לשמוע את נציגי הממשלה, חשוב לשמוע מה נעשה בשטח, ואני מוכרח לציין שהתמונה שמצטיירת מהישיבה היום היא מאוד עגומה. אנחנו שומעים פעם אחר פעם שיש הצבעה ממשרד אחד למשרד שני, עם תכניות שהן חלקיות, עם תקצוב חלקי, עם פתרונות שלא מתוכללים, כשיד אחת לא יודעת מה היד השנייה עושה. שמענו למשל את חיים הלפרין אומר: העבירו את האחריות לפיקוד העורף, ואין כאן נציג של פיקוד העורף, בואו נשאל אותם. או תשובה כמו: הנתונים לא נמצאים אל מול עיניי.

אנחנו לא מקבלים תמונה ברורה, שקופה, של הילדים הרעבים שצריכים סיוע תזונתי. החוק הקיים לא נותן פתרון מלא משום שהוא לא מיועד לביטחון תזונתי, הוא מיועד ליום לימודים ארוך. אנחנו לא יכולים להתבסס על מספר של פחות או יותר 400,000 זכאים לתמיכה. אם אני מסתכל על נתונים אחרים שהעברתי לוועדה, שמסתכלים לפי אשכול סוציו-אקונומי של מספר הזכאים – אנחנו מדברים על עד 300,000 זכאים באשכולות 5-1 אבל צריך להסתכל על מדד הפיקוח של בית הספר, והנתונים האלה קיימים ברווחה ולא במשרד החינוך או ברשות המקומית. לרשות המקומית אין מספיק תקצוב כדי ליישם את הפעולות שנדרשות כדי להאכיל את הילדים שלא קיבלו את האוכל בסגר השני. זה נכון לגבי כל הסגרים.

אני יכול לציין שאני מלווה את זה כבר חודשים. אנחנו היינו בדיונים עם רח"ל ובדיונים עם משרד הבריאות ובדיונים עם משרד הרווחה וניסינו לראות מה קורה. משרד החינוך הפעיל תכנית. הרי בסגר הראשון האכילו 18,000 ילדים. אמנם לא את כולם, רוב התקציב הלך להאכיל קשישים אבל האכילו 18,000 ילדים. כלומר, היה מנגנון והייתה אפשרות במשרד האוצר ליישם את ההתחייבות התקציבית. משום מה, זה לא נעשה בסגר השני, ואני חרד לסגר השלישי. ואם לא לסגר השלישי, למצב חירום שיבוא עלינו מכל סיבה שהיא. עובדה שאנחנו לא ערוכים. זה נהדר שיש משרדי ממשלה שמוכנים כיום לקחת ולתכלל את הנושא כמו הנושא של אורלי לוי אבקסיס.

אנחנו ניסינו לייצר סקר, פנינו דרך רח"ל לרשויות מקומיות שאמרו: אנחנו לא יכולים לעשות סקר ולשאול מי צריך את האוכל אם אין לנו מענה לתת להם כי אנחנו נשענים על עמותות. נכון שיש תקציבים וסל גמיש שדובר בו אבל העובדה היא שכשמדברים עם אנשים בשטח הם אומרים: יש לנו צורך ואין לנו מנגנון לתת את הסיוע הנדרש. אנחנו יודעים שמפעל ההזנה הלאומי נותן אוכל לכ-11,000 משפחות מתוך ה-120,000 שהוכרו כזכאיות לפני הקורונה.

רוב התקציבים שמשתמשים בהם – הממשלה יכולה להגיד שעמותות הן זרוע מבצעת אבל בפועל, העמותות מגייסות כשני מיליארד שקל, לפי מה שנתון אצל רשם העמותות, והממשלה נותנת חלק מזערי מזה ביחס לסיוע למזון. אני לא מדבר על רווחה בין כל השרים, בכל התיקים השונים.

אז יש לנו פה בעיה מאוד-מאוד יסודית שעדין לא מטופלת. אנחנו הרמנו עם הנהגת ההורים ובהתנדבות של חברי סגל באוניברסיטה העברית ותלמידים ואנשים אחרים – ביקשנו מאנשים לתרגם – במשרד הבריאות מצאו תקציב לתרגם שאלון מעברית לערבית, אנחנו מקווים שזה יהיה מוכן וייצא היום או מחר אבל אנחנו כאילו מתנהלים בסיטואציה שאין מי שלוקח אחריות. אם הנתונים קיימים, היינו שומעים אותם כאן היום. אנחנו מנסים לברר לא רק מי שכבר מוכר למערכת ולרווחה אלא גם מי שנפל לקושי במהלך משבר הקורונה. מדובר על לפחות עלייה ב-70% בדרישות המזון מעמותות. לממשלה, בדיונים, בוועדת הקורונה, בוועדת הפנים וכאן, בוועדה שלך – בכל מקום שומעים נתונים אחרים וחצאי פתרונות.

חצאי פתרונות זה דווקא אופטימי. הלוואי והיינו מגיעים ל-50% פתרונות. בינתיים, אני מתקשה לראות 20% פתרונות לצערי.

אני לא נמצא כאן ואתה לא נמצא כאן וכולנו לא נמצאים כאן כי אנחנו לא אופטימיים. אני לא בא רק להטיח ביקורת אלא אנחנו באים לחפש נתונים על-מנת להתוות מדיניות או לסייע בפתרונות מהתחום האקדמי, להביא לפתרונות שמוכרים כיעילים על סמך נתוני אמת. כרגע, קשה להבין איך 700 מיליון שקל פתאום הוצאו מתוך קופסה תקציבית, כשאנחנו לא יודעים כמה אנשים הולכים לקבל את זה ומי הזכאים בארנונה ומה הקריטריונים שעוד לא הוחלטו. אז לכמה אנשים נחלק ובאיזה אופן? האם זה יגיע באופן שוויוני וצודק לכולם והאם זה יכלול גם את המרכיבים הבריאותיים שהם בבסיס הזנה לביטחון תזונתי.

כן, בינתיים נציג משרד החינוך, אני מניח שהוא מקשיב לדברים...

אני חושב שחשוב מאוד לשמוע מנציגת משרד הבריאות, רונית אנדוולט, שעד היום היא זו שהובילה עד כמה שיכלה את התגובה של משרדי ממשלה שונים ואת הניסיון לקיים את השולחנות העגולים כדי להעמיד את נושא הביטחון התזונתי בראש סדר העדיפויות.

כנציג ורופא איגוד בריאות הציבור – הנושא של בריאות הוא מרכזי פה ועוד לא נדון כי אנחנו מדברים רק על רעב. בוודאי שילד רעב לא אוכל ואנחנו צריכים לקחת את זה בראייה כללית – אנחנו פוגעים בבריאות הציבור. בלי זה, גם לא נעמוד במערכת החיסונית האישית ולא בחוסן הלאומי כנגד מגיפת הקורונה.

הלוואי והיו לי דברים יותר טובים לומר היום. אנחנו מקווים שיהיו לנו נתונים, אנחנו ננגיש אותם לכולם ואנחנו קוראים לשיתוף פעולה של כל הגופים שהיו פה בשיחה, כדי להפיץ את הסקר ולוודא שאנחנו נשיג נתונים אמתיים, ועל בסיס זה נוכל לפעול. אני מקווה שבעוד חודש, כשניפגש שוב, יהיו בשורות יותר טובות.

תודה רבה. בהחלט חשוב ביותר. נפנה לנציגת משרד הבריאות, רונית אנדוולט.

תודה על היוזמה למפגש הזה, חבר הכנסת ג'בארין, ולכל הדוברים האחרים. כפי שאמר פרופסור אהרון טרואן, יש כאן הרבה מאוד רצון טוב של הרבה מאוד משרדי ממשלה. אני שמחה על היוזמה של השרה אורלי לוי אבקסיס לנסות לתכלל את זה ברמת הרשות המקומית כי באמת חסרה יד מתכללת, אופרטיבית, ברמת השטח.

יש כאן לא מעט כסף שנמצא בתוך התהליך כי כמו שאהרון אמר, יש כאן הרבה עמותות שעושות עבודת קודש בפילנטרופיה. אין תשתית מערכתית לניהול הביטחון התזונתי. יש הרבה מדינות, כולל ארצות-הברית, שהיא לא מדינה סוציאלית אבל בתחום הזה היא עשתה עבודה מאוד מרשימה – יש חנויות ייחודיות לאנשים שהם בחוסר ביטחון תזונתי בכל רשות מקומית. הם מקבלים תלושים ויכולים לבוא לחנות הזאת ולקבל את המזון שמגיע להם, והמזון הוא מזון בריא ולא כל מה שמישהו רוצה לתרום – זה מזיק וזה פוגע בבריאות של האנשים, אנחנו יודעים. נעשה מחקר ביחד עם הביטוח הלאומי שמקבלי חבילות המזון סובלים פי שתיים עד פי שלוש ממחלות כרוניות, אז אנחנו בטח לא נסכים שזה מה שיקרה.

אז קודם כל, אני קוראת לשרה אורלי לוי אבקסיס להיות אתנו בקשר. אנחנו בנינו מדריך לרשות המקומית, איך לדאוג לביטחון תזונתי של הרשות המקומית. אנחנו בתיאום מלא עם כל משרדי הממשלה, כמובן ביחד עם רח"ל ויש הרבה מאוד פרויקטים, אם זה משרד הפנים, אם זה משרד הרווחה, אם זה משרד החינוך – כל אחד תורם כמה שהוא יכול, במסגרת המגבלות שלו, לאיזה שהוא פלח של האוכלוסייה אבל ברמת הרשות המקומית, כמו שגם מיכל אמרה קודם לכן, חייבים גוף אחד שיתכלל את זה. ואם המשרד של אורלי לוי אבקסיס רוצה לקחת על עצמו את התכלול הזה ברמת היישוב – אני מבקשת שיעמדו אתנו בקשר כי נעשתה כאן הרבה עבודת תכלול של כל השחקנים, ואסור לשכוח שגם התלושים האלה, שיינתנו על-ידי משרד הפנים, לא נועדו לקנות עם זה ממתקים וחטיפים ואלכוהול וטלוויזיה אלא באמת לרכוש מזון בריא כי זה חלק מהתרופה שלנו גם בהתמודדות עם הקורונה. אסור לשכוח את זה, שאנשים שלא מוזנים היטב הם אנשים שחולים יותר.

בנושא המיפוי – מדברים כל הזמן על מספרים, אף אחד לא יודע בכמה אנשים באמת מדובר. יש אנשים שלא נמצאים מתחת לפנס, שאנחנו לא רואים אותם, שהם לא ידועים לרווחה, שהם אנשים חדשים, שהם עניים חדשים, שהם אנשים שמתביישים להגיד שאין להם מה לאכול – חייבים לעשות טיפול פרואקטיבי ברמת הרשות המקומית. רק לפני שבוע טיפלנו באחד הכפרים הערביים בצפון, שהיה שם ממש רעב קשה בקרב אוכלוסיות רבות שחיות מכסף מזומן יומי. אין להם משכורת מסודרת, שלא רשומים בארנונה, ובתוך כל הצינורות הקיימים הם לא מוכרים, ואנחנו חייבים לדאוג גם לאלה.

עשינו סקר – אנחנו מדינת תל-אביב – עם מי שעובדת איתי בקרב אוכלוסייה של מהגרי עבודה. יש שם רעב של 100% מהאוכלוסייה וצריך להגיע גם אליהם. יש לנו כאן הרבה חורים שחורים שאנחנו לא מצליחים לכסות אותם. זה שאנחנו, כמשרדי ממשלה, יושבים למעלה ועושים את העבודה – זה לא מספיק, צריך את העבודה הזאת בשטח.

אני קוראת לשרה אורלי לוי אבקסיס לשתף פעולה. יש לנו כבר שולחן עבודה בין-משרדי. אנחנו נשמח לקחת חלק בעבודה הזאת ולסייע ולעזור לתכלל את זה יחד אתכם ולראות שאנחנו לא משאירים אנשים עניים ורעבים מאחור.

דבר נוסף שרציתי להגיד – בדרך למשרד הפנים, נשמח אם ממנכ"ל משרד הבריאות נשמע על התכולה של תווי הקנייה. חשוב שמה שאנשים מקבלים יהיה מוגבל למזונות בריאים ולא לחטיפים ושתיה מתוקה מלבד ההגבלה לאלכוהול וסיגריות. אני חושבת שזה מאוד חשוב. אנחנו רוצים לדאוג לבריאות של האנשים האלה.

אני רוצה שננסה ללמוד מהניסיון של מדינות אחרות – יש הרבה מדינות שגם הצליחו לחלק ארוחות חמות בבתי הספר, גם כשבתי הספר סגורים. אפשר לקבוע שעה של חלוקה, המשפחות יכולות לבוא לבתי הספר, לקחת את הארוחות החמות, לקבל גם את סל המזון מהרווחה ולהזין את המשפחה שלהם. יש את המודל של ה - - - האמריקאי, וצריך ללמוד מהמודלים הקיימים ליצור תשתית לאומית באמצעות חקיקה מסדרת של נושא הביטחון התזונתי, שלא יקרה שאנחנו כל פעם מופתעים מחדש כשיש אצלנו משבר לאומי ויש לנו בעיה של חוסר של מזון של חלקים גדולים של האוכלוסייה.

אני חושבת שזה חלון הזדמנויות עכשיו לעשות סדר בעניין הזה באמצעות חקיקה מסדרת של הביטחון התזונתי היומי לכלל האוכלוסיות שזקוקות לאספקת מזון שוטפת, גם שנוכל להפעיל את זה בצורה אקטיבית, גם שיהיה "דשבורד" יישובי, שיידע לנהל את זה ברמת הרשות המקומית וגם שנוכל להגיע לכל האוכלוסיות שנמצאות במחסור התזונתי. זו בעיה של רווחה, זו בעיה של בריאות וזו בעיה ביטחונית אמתית של המדינה.

תודה על הדברים אבל מהפרספקטיבה שלך, אנחנו רואים שמפעל ההזנה של משרד החינוך לא מתפקד.

הוא מתפקד מצוין כשבית הספר פועל. אין צינורות חלוקה כשבית הספר לא עובד, וצריך לבדוק לדאוג גם כשבית הספר לא עובד, שאותם ילדים יקבלו הזנה.

כן, ואמרת שיש מדינות בעולם שאימצו את הפתרונות האלה, בין אם זה שעת חלוקה בבית הספר עצמו או נקודות חלוקה בשכונות. נכון, אלה הפרקטיקות שהיום מקובלות במדינות אחרות.

נכון.

וזה לא קורה בינתיים כאן.

נכון, כי צריך תשתית ברמת הרשות המקומית – גוף אחד שיתכלל את זה. אם המשרד של אורלי לוי אבקסיס מוכן לתכלל את זה, זה מצוין אבל צריך באמת אדם אחד שידע את זה. אנחנו יכולים להכשיר אנשי מקצוע בכל רשות שיעבדו עם הרווחה, עם החינוך, עם המשרד של אורלי לוי אבקסיס, שיעשו ביחד עבודה משותפת. אנחנו נעשה את הכל בשביל שזה יקרה.

אוקי. תודה רבה לך.

שמוליק דוד מארגון שתיל, בבקשה.

אני מצטרף לדברים שאמרת בסיום הדברים. ראשית, אנחנו צריכים להסתכל כאן על המכלול שכולל גם את התקציבים שמיועדים תחת חוק ארוחה חמה וגם תקציבים נוספים שמיועדים תחת פרויקט "ניצנים" וסביב הפרויקטים של הצהרונים. זה מגדיל את הסכום בצורה מאוד משמעותית, ובהתאם גם מעלה את השאלה מדוע הסכומים האלה אינם מנוצלים ואפילו לאן הם הולכים כשהם אינם מנוצלים.

שנית, לגבי דבריו של נציג משרד הפנים – צריך להעלות את השאלה מה יהיה המנגנון שיאפשר למי שלא קיבלו זכאות, בין אם בגלל שהרשות התרשלה או שהם עצמם התרשלו או מכל סיבה אחרת, ובעיקר מה קורה עם תושבי הכפרים הלא-מוכרים, מה קורה עם רשויות שאין בהן מנגנון מסודר לגביה של ארנונה? למשל, המועצות האזוריות הבדואיות אל קאסום ונווה מדבר, שעדין המנגנון הזה לא קיים בהן כמו שלא קיימים בהן שירותים בהרבה מאוד תחומים בסיסיים.

צריך להעלות את השאלה האם אותם אנשים שהתרשלו בהגשה של בקשה לארנונה יוכלו עכשיו ויהיו מספיק מסודרים לעניין להגיש בקשות. האם נשים שנמצאות במקלטים לנשים נפגעות אלימות או משפחות נפגעות אלימות יוכלו להגיש בקשות כאלה? האם הן תהיינה זכאיות ובאיזה אופן?
ועוד גורמים אחרים – דרי רחוב וגורמים אחרים, שלא נכללים בקריטריוני הזכאות של משרד הפנים וחיוני למצוא להם מענה. לא יכול להיות שהמדינה תייצר קריטריונים לסיוע שיסננו החוצה דווקא את העניים ביותר, את אלה שנמצאים במצוקה הקשה ביותר, את אלה שנמצאים בלי בית, את אלה שנמצאים בנסיבות שאין להם בית מוכר ומסודר – זו פגיעה מאוד קשה בזכויות.

אני יודע שעמותות "עדאלה" פנתה בנושא הזה כבר פעמיים למשרד הפנים והיא לא קיבלה מענה פורמאלי, למיטב ידיעתי, על הפניות החוזרות שלה. אני חושב שזה חמור. אני יודע שעמותות אחרות שוקלות פנייה לבג"ץ בנושא הזה, וזה עלול להאריך בצורה משמעותית את הטיפול בנושא וחבל שהמשפחות תפגענה בגלל הרשלנות בקביעת הקריטריונים, רשלנות קשה ומדאיגה.

בנוסף, חשוב לומר גם בהמשך לדברים שנאמרו קודם – האופן שבו הדברים מתבצעים ברשות – יש כאן יותר ממודל אחד שאפשר להפעיל, ומה שחשוב זה שזה יופעל. לא יכול להיות שהוועדה מבקשת נתונים על מה שהתבצע בחודשים האחרונים ומקבלת תשובה של הערכה כללית עמומה. המציאות שבה מבקשים נתון כזה ברמת ועדת זכויות הילד של הכנסת ולא מקבלים נתון, היא מציאות שלטעמי היא מדאיגה מאוד ומצריכה לחץ מאסיבי פוליטית על המשרד, להתחיל ולתת תשובות. אנחנו חודשיים לפני סוף השנה, בעוד חודשיים יגידו לנו שהתקציב נגמר אז עכשיו הזמן לברר לאן הלך הכסף, ואם אפשר עדין לחלץ חלק ממנו ולהעביר אותו למשפחות נזקקות ולילדים נזקקים – עכשיו הזמן לעשות את זה כי אחר-כך יכול להיות שיהיה תקציב מתי שהוא, והכסף הזה ירד לטמיון, ואת התשובות נקבל בשנה הבאה, כשכבר אי אפשר יהיה להשתמש בו.

תודה רבה שמוליק. לגבי ההערות שלך על התקציב של תווי המזון – אני חושב שחשוב אולי לפנות באופן מסודר גם למשרד הפנים בנוסף לטיפול שלנו, שהדברים יהיו מול המשרד שגם יחליט כי אלה באמת סוגיות חשובות לקראת הביצוע של חלוקת תווי המזון. תודה, שמוליק.

ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, בבקשה. אורחים בזום שירצו להתייחס, שיפנו את תשומת ליבנו. אנחנו מתקרבים לסיכום. שלום ורד.

שלום. תודה אדוני על הדיון הזה. אני חושבת שאלה שעתיים שהיה קשה לשאת את מה שמתחולל בדיון כי הוא פשוט תבנית והמראה למה שמתחולל בחודשים האחרונים. זה לא מספיק שיש הרבה רצון טוב. השורה התחתונה היא שבכל החודשים האחרונים, הילדים שזכאים להזנה מתוך מערכת החינוך, לא קיבלו את זכותם ופשוט נשארו רעבים ובלי ביטחון תזונתי.

הנתונים, מהבחינה הזאת, שיש העמקה של העוני – אין בזה בכלל ספק באוכלוסייה הכללית ובייתר שאת באוכלוסייה הערבית ובוודאי גם החרדית, שהילדים באוכלוסיות האלה סובלים מעוני בייתר שאת.

אני רוצה לחזור ולא לדבר באופן כללי על הבעיה הכללית, שהיא קיימת, אלא לדבר על הנושא של הדיון, שזה מערכת ההזנה בתוך בתי הספר, שמדברת בעיקר על הילדים הצעירים, ולא לדבר רק על הסגר הבא, שאם וכאשר יהיה, וגם אם הילדים יחזרו לבית הספר – כיתות ה'-ו' כבר חוזרים. הם לא חוזרים בכל יום ולכן, צריך להתחיל להפעיל את ההזנה הזאת גם כשהילדים לא בבית הספר ולמצוא לזה פתרון בצורה שקודם כל תיתן את המזון אבל גם בצורה שמכבדת את כבודם של הילדים וכבודן של המשפחות. את זה יכולים לעשות רק משרד החינוך יחד עם הרשויות המקומיות ואני חושבת שזה מה שאנחנו רואים פה – יש תקציב, יש אפשרויות אבל אין ניהול של האירוע הזה. אין מישהו אחד שלוקח אחריות, ושמענו איך כל הנציגים אומרים שהדבר הזה לא קרה, אנחנו רוצים שהוא יקרה אבל הוא לא קרה.

טוב שיש את הוועדה לזכויות הילד כדי לדרוש דין וחשבון מהמשרדים הרלוונטיים, שפשוט כל נציג ממשרד רלוונטי צריך לשבת ולקבל החלטה עד שבוע הבא, איך יש תכנית לעשות את זה. הילדים מתחילים לחזור לבית הספר, זה מתחיל להיות יותר קל. זה ברור שזה לא מספיק וצריך לדבר על מפעל ההזנה גם בהקשרים של הגילאים המבוגרים יותר וברור שצריך לדבר על משפחות ולא רק על הילדים כדי לשמור על כבודן של המשפחות האלה והילדים בתוכן, ובאמת אני חושבת שהתפקיד כאן של הכנסת הוא תפקיד קריטי במובן הזה שהוא מפקח על עבודת הממשלה, שחד-משמעית, בשורה התחתונה, גם עם הרבה תכניות וכוונות טובות – משרד החינוך לא מילא את ייעודו בהקשר הספציפי הזה של ההזנה וזכויות הילדים לא מומשו, ואין עדות כואבת ומכעיסה ממה שהתחולל פה בדיון, שחודשים יש דיבורים אבל מעשים אין, ועכשיו התפקיד של הכנסת זה לפקח על עבודת הממשלה שצריכה להיעשות כאן ועכשיו לגבי הילדים שחזור לבית הספר קודם כל, וגם בימים שהם לא בתוך בית הספר – ולו בוואוצ'רים שמגיעים למשפחות, שיוכלו לממש. אנחנו לא רוצים להגיע למצב חמור שכבר מתחולל ואף אחד לא יודע לדבר על המספרים שלו.

אז אני חושבת שהתפקיד של הוועדה לזכויות הילד חשוב מאוד בדרישה שהדברים יגיעו לידי מעשים.

בהחלט. תודה רבה. האמת, כשאני חושב על המערך הלוגיסטי – אז אם משרד הפנים כבר יכול להתארגן ולהגיע למשפחות הספציפיות שזכאיות להנחה יחסית גבוהה בארנונה, אז אני לא מבין איך כל החודשים האלה לא היה אפשר להתארגן כדי להגיע לאותם מאות-אלפי ילדים שזכאים לארוחה יומית לפי מפעל ההזנה ומשרד החינוך, ועכשיו צריך להבטיח שלפחות כשהם חוזרים, גם יקבלו וגם יקבלו באותם ימים שהם לא נמצאים במוסד.

סיגל מפורום ההורים הארצי, בבקשה.

נכון. תודה. צוהרים טובים. תודה רבה אדוני היושב-ראש על זכות ההורים להשמיע ועל המשך הוועדה וההתעקשות שלכם לעסוק בנושא הזה, המאוד בסיסי של תזונה. אני חייבת לחזור רגע למילה אחת שאמרה חברת הכנסת קארין אלהרר בהתחלה – היא אמרה "זלזול". זה בדיוק מה שאני מרגישה כאן לאורך השעתיים האלה מצד משרד החינוך.

אחרי הוועדה האחרונה – איך אפשר להגיע לדיון כזה בלי שום נתון? כל שאלה שאתם שאלתם את משרד החינוך, כל שאלה שאתה הפנית למשרד החינוך – אין נתונים. לא יודעים. לא יודעים כמה, לא יודעים כמה בתי ספר, לא יודעים כמה ילדים. אין בעיה, אין ניהול ברמת ילד, יש ניהול ברמת בית ספר. אין ניהול ברמת בית ספר, יש ניהול ברמת עיר. לא יכול להיות שכל הדברים האלה רשומים על צטלעך, ועל סמך הדבר הזה מישהו שריין 600 מיליון שקלים. אנחנו עובדים היום מערכות מידע ממוחשבות, ואני אומרת את זה בלי ציניות. גם אני וחברי להנהגת ההורים הארצית מוכנים בהתנדבות מלאה לסייע, לאפיין תהליך עבודה שמציג איך אוספים נתונים. זה דברים שהיום יודעים לעשות, חלקנו – זה המקצוע שלנו בחיים ואין בעיה לעשות את הדבר הזה.

אני מברכת מאוד גם את השרה אורלי לוי, שיושבת כאן, וגם את חברי הכנסת האחרים ואת פיקוד העורף ורח"ל על כל הרצון לעזור אבל התקציב והמידע והידע בסוף נמצא במשרד החינוך. לא יעזור כלום אם מישהו יתכלל את הפרויקט כי מי שצריך להביא את הנתונים זה משרד החינוך. יש להם היום בכל רגע נתון על-ידי יועצות בתי הספר ומנהלות בתי הספר, וסליחה שאני מדברת בלשון נקבה כי זה הרוב אז מותר – בכל רגע נתון משרד החינוך יכול בשנייה להעביר סקר לבתי הספר, לדרוש את הנתונים ותוך שבוע, לא חודש, דרך היועצות, שישבו שלושה ימים הם יודעים בדיוק מי המשפחות ואנחנו יודעים את זה כי בשטח, למשל, אנחנו תורמים להם מחשבים, אנחנו תורמים להם מזון. זאת אומרת, בתי הספר יודעים להגיד בדיוק מי הם אותם ילדים רעבים, ובואו לא נשכח רגע את הרעבים החדשים. מפעל ההזנה רלוונטי לתקופת טרום הקורונה. בתקופת הקורונה יש רעבים חדשים והרבה, בכל הרשויות. גם ברשויות החזקות אנחנו אוספים מזון וכן, ההורים בינתיים לקחו אחריות כולל אותו סקר שדיברו עליו קודם משרד הבריאות והאוניברסיטה העברית – זה לא תפקידנו. אנחנו לא אמורים למפות תמונת רעב לאומית. יש כאן ממשלה ויש כאן משרד חינוך שהנתונים אצלו, אז אני מרגישה שקצת מספרים לנו סיפורים מי אחראי, מי לא אחראי.

הנתונים נמצאים בבית הספר, ואני מאוד מקווה שבסוף הישיבה הזאת תצא דרישה ברורה למשרד החינוך להציג נתונים, כל הנתונים שלא הביאו לישיבה הזאת כולל כמה כסף נשאר בתקציב, כמה כסף שוריין לתקופת הסגר הראשונה ולתקופת הסגר השנייה.

יש לי הצעת ייעול שהיא פרקטית לגבי הכספים, אני רוצה לחדש לכם משהו שלא דובר היום – היום נכנסה לתוקף ההנחיה של ביטול איחוד הצהרונים של הילדים ברחבי הארץ. המשמעות היא שילדים בכיתות א'-ג', במיוחד כיתות ג', לא מקבלים צהרון החל מהיום. משרד החינוך החליט שהוא משפה רק את כיתות א'-ב' וזה לדיון אחר. המשמעות היא שצהרונים נסגרים ברחבי הארץ החל מהיום והרשויות לא יכולות ואולי גם לא צריכות לממן את זה, ושוב אנחנו מגדילים את הפערים בין הרשויות החלשות לחזקות. זה אומר שיש הרבה ילדים בכיתה ג' וגם בכיתות א'-ב' שיישארו רעבים החל מהיום בנוסף לילדים של מפעל ההזנה. אז אם יש מיליונים בקופת משרד החינוך שיושבים מתקופת הסגר, שרק יגידו כמה זה, והגיע הזמן באמת לאסוף את הנתונים ולהחליט איך ומי מקבל את הכספים ולא המשרד הזה או המשרד האחר כי האחריות הבלעדית היא של משרד החינוך, והמידע נמצא במשרד החינוך וכל הנתונים נמצאים שם, ואני חוזרת שוב על הרצון שלנו, של הנהגת ההורים הארצית, לסייע באפיון הדבר הזה ולעשות את הדברים האלה ביחד, אבל הגיע הזמן לחלק את האוכל הזה ולנצל את הכספים האלה כי זה באמת מתסכל לשבת ולשמוע כאן את הדברים האלה. תודה רבה.

תודה לך, סיגל. נשמע לפני הסיכום את אלי כהן, מנכ"ל ארגון "פתחון לב", בבקשה. אחר-כך, את דני גיגי.

שלום אדוני היושב-ראש, תודה על הדיון החשוב הזה. אני רוצה להתחבר לדבריה של הגברת שדיבר לפני – נקודת המפתח פה בתוך הסיפור הזה, זה עצם העובדה שיש פה כסף שכבר קיים, תקנה תקציבית שכבר קיימת. אני חושב בדיוק כמו שנאמר פה, שהמיקוד צריך להיות במה קורה עם הכסף הזה מכאן קדימה. יש את הכסף הזה ואפשר לתעל אותו לטובת פעילויות שונות של ביטחון תזונתי, של בירור הצרכים של האוכלוסייה הספציפית שאנחנו מדברים עליה, ולא ניתן כאן לכל אורך הדיון מענה מה קורה עם הכסף הזה? לאן הוא הולך? מה מיועד לעשות אתו?

וזה הדבר החשוב שהוועדה צריכה להוציא הלאה וקדימה כי יש תקציב שניתן למטרה ברורה – בואו נממש אותו. הוא לא מומש עד כה, בואו נממש אותו, יש המון דרכים לעשות את הדבר הזה. אנחנו, ב"פתחון לב", עשינו פעילויות של חלוקה גם עם משרד הרווחה וגם עם משרד הבריאות וגם עם פיקוד העורף במהלך התקופה של הקורונה, ויש פתרונות נהדרים לסוגיה הזאת. הנקודה היא שהכסף הזה כרגע נמצא באיזו שהיא נקודה עלומה, ובזה צריך לטפל לטעמי.

אכן קריאה מאוד חשובה והיא גם חלק מהמסקנות של הדיון הזה. מדובר בהרשאה תקציבית של 600 מיליון שקל, שצריך להבטיח שעדין - -

שהוא נשאר לטובת ביטחון תזונתי. זו בדיוק הנקודה.

בדיוק, בהחלט. תודה אלי.

דני גיגי, מנהל המחלקה הציבורית בעמותת 121.

קודם כל תודה רבה על הדיון, זה דיון חשוב מאוד. תודה רבה גם לכל העמותות שנמצאות פה, לשרה אורלי לוי ולחגי רזניק, שהביעו את הנכונות שלהם לטפל בנושא הכואב הזה.

אני חייב לומר שאני מאוד מסכים עם העניין שצריך לטפל בבעיה החמורה של ילדים שזכאים לקבל הזנה ולא מקבלים אותה. זה הדבר הראשון שצריך לטפל בו, וצריך לטפל בו בצורה יסודית ומהירה.

צריך להסתכל על העתיד – בעתיד אני רואה את הילדים, גם את הרעבים החדשים שמדברים עליהם, את העניים החדשים שמדברים עליהם הרבה עכשיו וגם את העניים הקצת יותר ישנים, שזה הנוער בסיכון שכבר סובל מבעיה של תזונה לאורך כל המשבר ועכשיו זה אפילו חמור יותר עקב המשבר. הם המשיכו להיות בבתי הספר, הם לא יצאו מבתי הספר. דיבר פה קודם אלי מ"פתחון לב", אני מסכים אתו לגמרי – צריך לחשוב איך לתעל את הכסף. אז אם לא יכלו לתת את זה לילדים האלה, אז למה לא העבירו את זה לנוער בסיכון לדוגמה? למה לא העבירו את זה לאחרים שכן נמצאים במסגרת של בתי הספר, הם היו בבתי הספר. למה לא דאגו להעביר להם את המזון?

אני חייב להגיד שאם לא נסתכל על איך אנחנו מרחיבים את מפעל ההזנה כי להגיד שילד מסיים את היסודי והוא כבר לא רעב – זה להסיר אחריות וזה פשוט לא הגיוני בשום דרך. אנחנו בקשר עם המון בתי ספר לנוער בסיכון, יש קואליציה שאנחנו מקיימים שנקראת "המתכון להצלחה" ואנחנו רואים את זה. אנחנו רואים ושומעים על הדילמות של המנהלים, על הבעיות ועל זה שהם לא יודעים איך להתנהל מול הרעב הזה. מעבר לרעב, המחסור הזה בארוחה חמה, ילד צריך ארוחה חמה ואני לא מדבר עכשיו אפילו על רעב. המחסור הזה בארוחה חמה וזה שילד צריך את זה, הוא נמצא בבית הספר הרבה מאוד שעות והוא צריך את הארוחה הזאת כדי להישאר וללמוד ולהצליח, בעיקר אותם ילדים שגם ככה נמצאים בבעיה.

אני קורא מפה להמשיך בפעילות. אני קורא לוועדה להמשיך בדיונים האלה, זה דיונים חשובים ואנחנו חייבים להמשיך ולהביא את זה לסדר היום. ושוב, אני מברך על הרעיון לתכלל את הכל ואני קורא לשרה אורלי לוי באמת לכנס את כולם ולתכלל את הסיפור הזה.

תודה רבה, דני. אני רוצה גם לשמוע את ארגון "לתת" – מיטל אשור, בבקשה. לא מחוברת.

חיים הלפרין – אני רוצה לסכם אבל היה חשוב לי גם לשמוע את ההתייחסות שלך. אני אומר לך שלצערי אני לא מרגיש שהתקדמנו מהדיון הקודם. ביקשנו נתונים ובעצם לא קיבלנו. יש לכם מידע של נתונים, וזה גם מה שהרגישה נציגת ועדת ההורים הארצי – הרי יש נתונים על כל אותם ילדים שקיבלו את המנה החמה, ואין להתכחש לעובדה שמרביתם אם לא כולם, זקוקים לארוחה החמה הזאת ובטח יהיו זקוקים יותר אחרי משבר הקורונה והמשבר הכלכלי. מדאיג אותי ומדאיג אותנו שאין לכם עד היום במשרד תמונת מצב לגבי מה שקורה עם אותם ילדים בבחינת קבלת אותה ארוחה חמה. אתה פשוט לא מצליח להגיד לי מה קורה עם אותם ילדים. להפנות למשרד הרווחה ולהפנות למשרד הפנים – יכול להיות שתכניות הרווחה מגיעות אליהם ויכול להיות שלא, פשוט אין את המידע הזה.

אין לקבל את תמונת המצב הזאת. לדעתי, זאת תמונת מצב מאוד עגומה מבחינת אותם ילדים. אני, כיו"ר הוועדה לזכויות הילד, לא מקבל בשורה טובה שמרגיעה אותי, שאותם ילדים היום חיים בביטחון תזונתי. אני חושב שיש כאן אחריות מאוד גדולה על משרד החינוך לפעול באופן מיידי לתקן את המצב הזה. יש נכונות גם של המשרד לחיזוק קהילתי, גם של פיקוד העורף, גם של משרד הביטחון, משרד הבריאות, לעשות את שיתוף הפעולה הנדרש וכמובן גם של השלטון המקומי, וחשוב לי לקראת סיכום הדיון הזה לשמוע שאכן אתם גם נרתמים ושאפשר יהיה לעדכן בתקופה הקרובה לגבי אותם ילדים ומה המעמד שלהם.

חיים, אני אמרתי לך את המשפט הזה גם בדיון הקודם – זו לא משימה מורכבת. זה גם ברמה הבית ספרית, גם ברמה של מחלקת החינוך של כל יישוב ויישוב שזכאי, ואפשר ממש לבדוק ולהרים טלפון לאותם משפחות של הילדים ולראות מה קורה.

אגב, בעקבות הדיון הראשון פנינו אליך, גם ממרכז המחקר והמידע של הכנסת פנו למשרד החינוך כדי לקבל את הנתונים שאנחנו מבקשים על אותם ילדים שזכאים לארוחה חמה ומה קורה אותם, ולא קיבלנו את הנתונים האלה.

קודם כל, לגבי הנתונים – אמרתי גם למרכז המחקר והמידע שהנתונים בדרך אליכם. ביקשתם נתונים של שנים שעברו – רצינו לתת לכם נתונים מדויקים וזה בדרך אליכם. אני מעריך שזה עניין של יום-יומיים שיגיע, זה נמצא אצל המקשרת בין המשרד לבין הכנסת וזה בדרך אליכם. אין שום בעיה להעביר את הנתונים האלה, אנחנו גאים בהם, אין כאן נתונים שמישהו רוצה להסתיר.

דבר שני, והוא יותר מרתיע ואמרתי גם בדיון הקודם ואני אומר את זה ביתר שאת עכשיו – חוץ מזה שאני חושב שהדיון חשוב, אנחנו נשתף פעולה בשמחה עם כל מי שירצה להביא את המהלך הזה. הוא יהיה אתנו כתף אל כתף במהלך הזה. אנחנו העמדנו את כל המערכת שלנו לטובת הסיפור הזה בסגר הראשון ואנחנו נשמח לעשות אותו דבר, ברגע שתהיה החלטת ממשלה מי לוקח אחריות או החלטה משרדית, זה לא משנה – בסגר הראשון זה היה שיתוף פעולה בין משרד החינוך לאוצר. זהו, לא היה צריך יותר מזה שום דבר וזה עבד נפלא.

אני אומר גם בעניין הזה שמבחינתי, אנחנו נשתף פעולה עם כל מי שייקח אחריות, אנחנו נעמיד לרשותו את כל המערך של הידע והיכולת ומאגר הספקים שלנו כדי שהדבר הזה יקרה. הילדים חשובים לנו לא פחות מכל מי שדיבר קודם.

ואני מניח שהשאלה שלי בעקבות הדברים האלה – מדוע שמשרד החינוך לא ייקח אחריות על התחום הספציפי של מפעל ההזנה של התלמידים ויבטיח מערך של שינוע המנות האלה. מה החסם? מה הקושי כאן אם כל המשרדים אומרים שהם מוכנים לסייע, גם משרד הרווחה וגם המשרד - -

אדוני יושב-הראש, אני חושב שהדברים נאמרו קודם ואני אגיד אותם, אני חושב שאתה ערני לזה לא פחות ממני: ילד בבית הוא ילד במשפחה, הוא לא ילד בבית ספר. הוא לא אוכל עם קבוצת הילדים שאיתו בגן או בבית הספר – הוא בבית. להביא מנה בודדת לילד זכאי בבית – זה יותר גרוע מאשר לא להביא במובן הזה שאני חושב עלו פה דברים נכונים מאוד מהקודמים לי, שברגע שאנחנו מדברים על ביטחון תזונתי או על מענה למשפחות במצוקה – הילד הזה לא בודד. זה שהוא זכאי ואח שלו בכיתה ז' לא זכאי – אז אי אפשר לגרום להם לשאול מי מקבל איזה חלק.

אני חושב שהפתרון שאנחנו כבר ניסינו אותו בסגר הראשון, שאומר שיש גורם מתכלל ברמה של הרשות, שיודע איזה צרכים נענים ואיזה לא כי הדוגמאות הפשוטות הראו שהיו רשויות שאמרו שהמשפחה הזאת מקבלת סל מזון והעדיפו לתת את המנות למשפחה שיש בה ילדים בודדים או לזוגות - - - וכאלה. אי אפשר לבנות מהמטה, אפילו של כל משרד מעצמו, את המענה הנכון. המענה הנכון יכול להיעשות כשמישהו ברמה הכי קרובה לאזרחים, ברמה של הרשות המקומית או אפילו השכונה ויודע להגיד מי זקוק למה, שיש לו מערך של פתרונות אפשריים אבל עלה פה רעיון מאוד יפה של שוברים. יכול להיות שצריך לחלק למשפחות שוברים - -

טוב, אבל זה פרויקט אחר. חיים, תרשה לי להגיד שאני חולק עליך. אני לא בטוח שאותו ילד במשפחה – אתה מעדיף מצב שהוא לא יקבל מאשר המצב שרק הוא יקבל בתוך המשפחה. אני לא בטוח שזה נכון. כמו כן, החוק עצמו נתן לו את הזכאות הזאת ופורמאלית זה במסגרת החינוך ולכן, הסיבה לכך מובנת. אם היית בא ואומר לי שכל הילדים הזכאים ממילא מקבלים מענים ממסגרת אחרת והם זוכים לאותה מנה במסגרת חבילה כוללת יותר, אז לא הייתה לי בעיה. הייתי אומר לך מצוין, זה טוב שזה קורה אבל אתה לא יכול להגיד לי את זה כי אין לך נתונים לגבי כל ילד וילד. זה אומר שיש כאן עשרות-אלפי ילדים רעבים שלא חיים בביטחון תזונתי וכמה שנים הם קיבלו במסגרת משרד החינוך את המנה החמה והיום, אף אחד לא נותן לי תשובה מה קורה אתם, וזו עיקר הבעיה בכל הדיון שלנו על מפעל ההזנה.

אני מסכים. משרד החינוך יודע לתת מענה במסגרת מערכת החינוך. אתה לא שואל אותי למשל מה קורה בחופשות עם הילדים האלה שבמערכת החינוך? הרי אם הם ילדים ממשפחות רעבות אז בחופשות הם גם רעבים - -

נכון אבל חיים, בלי משבר הקורונה - -

אנחנו יודעים לתת מענה כשאנחנו יכולים בזמנים שאנחנו לא יכולים, ולשתף פעולה הכי טוב שאפשר בזמנים שבהם אנחנו לא יכולים.

אז מצדי היה עדיף כמובן שגם בחופשות זה יקרה אבל כמובן שאנחנו מדברים על הנושא הזה בעקבות משבר הקורונה, בעקבות ההחרפה במשבר הכלכלי של המשפחות, מאות-אלפי המובטלים החדשים ולכן, יש כאן מאוד צורך אבל המשבר הזה הוא גם משבר מתמשך – זה לא חודש, חודשיים. חופשות זה בסך הכל חודשיים, שגם ככה זו תקופה ארוכה אבל כאן אנחנו מדברים על שמונה, תשעה חודשים. אני לא שותף למחשבה שאומרת שהחובה היא רק למוסדות החינוך. אמנם אני יזמתי תיקון לחוק שיאפשר העברת המנה החמה לילד גם אם הוא לא נמצא במסגרת ואני רוצה לקוות שזה יעבור אבל בינתיים, אני רוצה להבטיח ששמונה, תשעה חודשים אחרי המשבר הזה, הילדים האלה אכן מקבלים את הזכות שלהם לאותה מנה חמה.

לצערי, גם כיום וגם בעקבות הדיון הזה, אנחנו לא מקבלים תשובות שמשביעות את הרצון בעניין הזה חוץ מאותו מספר שקיבלתי ממשרד העבודה והרווחה על 18,000 ילדים הזכאים לפי חוק המנה החמה, ומשרד העבודה והרווחה מגיע אליהם. אז מה קורה עם השאר, שזה 95% מאותם תלמידים? אני לא מוצא תשובה וזה אומר שבהחלט יש כאן עשרות-אלפי ילדים שנופלים בין הכיסאות וישנים כשהם רעבים, ובוודאי גם לא יכולים ללמוד ולא יכולים להתרכז. זה נושא שמדיר שינה ממני וצריך להדיר שינה מכל מי שעוסק בתחום הזה.

אני רוצה להוסיף לדבריי – אז קודם כל, תודה למשתתפים. אני רוצה להודות לשרה אורלי לוי אבקסיס על ההשתתפות שלה. על הנכונות של המשרד בהובלת המנכ"ל של המשרד חגי רזניק, לגייס את המשאבים של המשרד לטובת התכלול של מפעל ההזנה, במיוחד בהקשר של מפעל ההזנה של משרד החינוך – אני חושב שהדיון של היום רק מדגיש את חשיבות ההתערבות שצריכה להיות ממש מיידית כדי להוציא את התכלול הזה לפועל, ולכן יהיה חשוב ואנחנו שמענו על הרעיון של שולחן עגול, שלא התקיים אתמול. אני מקווה שאפשר לקבוע דיון ממש בימים הקרובים, ואנחנו בוועדה נשמח להיות שותפים לאותו שולחן עגול בין-משרדי, שיביא את כל הגורמים השותפים לאחריות בתחום.

חשוב לי להדגיש – אנחנו שמונה חודשים מפרוץ המשבר ובוודאי שראוי היה שיימצא פתרון לסוגיית הילדים הזכאים למנה חמה ולא נמצאים במוסדות החינוך בגלל הסגר המתמשך או במיוחד בהתחשב בכך שיש תקציב, התקציב קיים, תקציב של 600 מיליון שקל, והתקציב הזה צריך להיות משוקע, חובה שיהיה מושקע כדי להבטיח אותו ביטחון תזונתי של אותם מאות-אלפי ילדים.

אני מברך גם על היוזמות החברתיות של העמותות השונות, של עידן מבית"ר ירושלים – אני מקווה שעוד ספורטאים וכוכבי ספורט יצטרפו למאמצים הללו למען הילדים של כולנו.

הוועדה מבקשת שוב ממשרד החינוך וממשרד האוצר לקבל את הנתונים – מתוך ההרשאה של 600 מיליון, כמה הושקע עד היום, והתכנית להשקעת התקציב שלא נוצל במאמצים הללו, של הבטחת ביטחון תזונתי לילדים. התקציב הזה, 800 מיליון שקל הוא תקציב שמיועד להבטיח את המנה החמה לאותם ילדים שהצורך שלהם במנה הזאת רק גבר והתעצם בעקבות משבר הקורונה המתמשך.

לעניין התכנית של משרד הפנים ותווי המזון – הוועדה קוראת ליצור מנגנון שוויוני לכלל האזרחים כדי שלא יהיה מצב שאזרחים יישארו מאחור. הוועדה מדגישה את הצורך לתת מענים לאוכלוסיות שאינן משלמות ארנונה מסיבות כל שהן, והייתי אומר שהן אוכלוסיות שענייניהן לא מוסדרים במסגרת רשויות מקומיות כמו למשל התושבים הערבים בכפרים הלא-מוכרים בנגב, הנשים שנמצאות במקלטים – צריך לתת את הדעת על מתן מענים הולמים גם אליהם.

הוועדה מבקשת ממשרד הפנים שבחלוקת תווי המזון תילקח בחשבון נגישות כלל היישובים וכלל המשפחות לספק המזון, לרשתות המזון, ככה שתהיה פריסה רחבה דיה על-מנת שתהיה נגישות ראויה לכלל המשפחות בכלל היישובים.

הוועדה גם מודאגת ממה ששמענו היום מנציגת ועד ההורים הארצי, על ביטול הצהרונים לכיתות ג'. המשבר הנוכחי מחייב הגברת צהרונים והגברת תכניות התמיכה בביטחון התזונתי ולא ההיפך, ולכן נדרש להבטיח הימשכותן של התכניות הקיימות, ולהבטיח שעכשיו, עם החזרה של שכבות ה'-ו' ועם החזרה החלקית שמתקיימת בשכבות היותר נמוכות – צריך להבטיח שמפעל ההזנה מתקיים במלואו, גם באותם הימים שהילדים לא נמצאים במוסדות החינוך כי החזרה, כפי שאנחנו מבינים, היא בכל מקרה חזרה חלקית.

אני רוצה שוב להודות לכל המשתתפים. זה דיון שני ואני רוצה לקיים עוד דיון בעוד כמה שבועות כי חשוב לנו לעקוב. אני מקווה שבדיון הבא אנחנו כבר נשמע בשורות טובות על ההתארגנות של אותו גוף מתכלל וגם נתונים על כך שאותם מאות-אלפי ילדים – כבר הגיעו אליהם. אם לא הגיעו אליהם במשך שמונה חודשים אז שבחודש הקרוב יובטח שהמנה החמה אכן מגיעה אליהם ושהמערכת לא שכחה אותם מאחור.

אני נועל את הישיבה הזאת תוך תחושות של דאגות קשות ממצבם של ילדינו. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:37.