פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



21
ועדת המשנה לעניין חיילים בודדים בשירות ובשחרור
01/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 7
מישיבת ועדת המשנה לעניין חיילים בודדים בשירות ובשחרור
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"א (01 בדצמבר 2020), שעה 10:30

פתרונות דיור לחיילים בודדים במהלך השירות הצבאי

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר

ברכה הרץ - ס' ר' מנה"ר לרכש שירות לצה"ל במשרד הבטחון, משרד הביטחון - צה"ל

סא"ל קרן וייס - רע"ן פרט ותרומות, משרד הביטחון - צה"ל

נטע בר זיו - רפרנטית ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

דרור גרנית - עו"ד, רפרנט ביטחון, משרד המשפטים

בועז בוסאני - מנהל חברת בית חם לחייל הבודד, בית חם

יעל אייזנר - מנהלת תכנית אימוץ חיילים בודדים בקיבוצים, התנועה הקיבוצית

יוסף פונרו - חייל בודד משוחרר, התנועה הקיבוצית

שאול רורקה - מנכ"ל, הבית של בנג'י

שלומית אבינח

רמי בן שמעון



פתרונות דיור לחיילים בודדים במהלך השירות הצבאי

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את הדיון של ועדת המשנה לחיילים בודדים בשירות ובשחרור. זה דיון שביעי. הנושא היום הוא: דיור לחיילים בודדים במהלך השירות. זה דיון המשך לדיון שקיימנו לפני כשבועיים. שאלנו הרבה שאלות, קיבלנו תשובות לא מספקות, ועוד מעט נדבר על זה.

ב-10 בנובמבר קיימנו את הדיון. זה יוצא 3 שבועות.

זה כבר 3 שבועות. התשובות לא מספקות ומשאירות הרבה מאוד שאלות המשך. אני מאמין שעכשיו נדון בהן. השאלה המרכזית שאני רוצה לשאול, ואני מקווה שנוכל לקבל תשובות עליה בדיון הזה, היא: איך יכול להיות שלחייל הבודד אין שום מקום בעולם שיש לו בו פרטיות. הרי בבסיס אין לו פרטיות, בתחבורה הציבורית בדרך הביתה אין לו פרטיות וגם בבית אין לו פרטיות.

כשאני מסתכל על הכסף שמגיע עבור כל חייל בודד אני לא רואה שום סיבה – אלא אם כן תשכנעו אותי אחרת – למה כל חייל לא יכול להיות זכאי לחדר פרטי משלו במהלך שירותו הצבאי. זה לא שאני ממציא משהו מהחלל. יש גופים שהם לא אל"ח והם לא התנועה הקיבוצית שמסוגלים לעשות את זה. אני רוצה לשאול גם את אל"ח וגם את התנועה הקיבוצית ובעיקר את משרד הביטחון, למה הדבר הזה לא קורה.

קראתי את התשובות שלכם בנושא דרכי הרכש ודרכי ההתקשרות. אני רואה פה את הנתונים, זה בסדר, אבל אני לא רואה שום - - -

תגיד אותם לפרוטוקול. חשוב שיישמעו.

התשובה שקיבלנו היא שצה"ל מאפשר לחיילים בודדים בסדיר שאין להם הסדר לינה קבוע לקבל שירותי הלנה במספר מתקנים כדי שלא ייוותרו ללא קורת גג. השירות ניתן באמצעות התקשרויות עם בתי החייל ודירות הפרוסות בכל רחבי הארץ באמצעות אל"ח ודירות באמצעות גרעין צבר, תנועת הצופים ודירות במגוון קיבוצים בפריסה ארצית באמצעות התנועה הקיבוצית.

אני מבין שזה מה שקורה. אני רק לא מבין איך ההתקשרויות האלה מתבצעות. האם זה באמצעות מכרז או שיש פה איזשהו פטור ממכרז. הדבר החשוב ביותר הוא מה התנאי להתקשרות – האם תנאי להתקשרות זה, למשל, התנאים של החיילים או חייל בחדר, שזה יכול להיות תנאי מצוין ליציאה לסוג של מכרז כזה ואז לראות מי יזכה בו.

אני ממשיך להקריא את התשובה: התקשרות עם אל"ח – היקף החיילים הבודדים המתגוררים בדירת בודדים באל"ח עומד על כ-800 חיילים בכל נקודת זמן בעלות של 1,243.68 ₪ בחודש. מספר הדירות הפרוסות במערך הינו כ-135 דירות. זה כ-135 דירות או שזה 135 דירות? זו גם שאלה שחשוב שתענו עליה.

תעריפי ההתקשרות נקבעו לאחר בדיקת עלויות שנערכה על-ידי יחידת פיקוח עלויות של גופים חיצוניים באגף הכספים. הנושא נבדק ומתוקף מעת לעת. לגבי התנועה הקיבוצית, היקף החיילים הבודדים הוא כ-800 חיילם ב-70 קיבוצים. במהלך השירות, החיילים זכאים לקבלת שירותים הכוללים: לינה, כלכלה, כביסה ועוד. הדירות ממוקמות בכ-100 קיבוצים – לא הבנתי. למעלה כתוב "70 קיבוצים" ואחר כך כתוב "100 קיבוצים". יש פה פער של 30 קיבוצים – בעלות לחייל של 1,104.42 אגורות – גם לא ברור למה יש פער בין אל"ח לקיבוצים.

שירותי לינה בגרעין צבר ניתנים במרחב ציבורי משותף באזורים עירוניים בעלות של 1,039 שקלים – פער של 200 שקל מדירות אל"ח. גם זה לא ברור.

קיים מנגנן בקרה צהלי על הדירות ונציג מטעם אכ"א מבצע ביקורת בדירות על-מנת לאתר ליקויים בתחזוקת הדירה ובעיות שוטפות. מזון לחיילים באחריות הספק. מנה"ר – אני מאמין שזה מינהל הרכש – אחראי על ביצוע התקשרויות אל מול ספקים והתנאים החוזיים בהתאמה למפרט המתקבל מאכ"א. המדיניות נקבעת על-ידי הגוף הדורש: אכ"א.

יש פה נציגים של מנה"ר של משרד הביטחון? של מינהל הרכש.

כן. ברכה הרץ.

ברכה, בוקר טוב. אשמח אם תסבירי לי למה יש פערים בתמחור ומהו התנאי להתקשרות, האם יש לכם תנאים שקובעים את תנאי המחייה של החיילים.

אנחנו כמנה"ר, אנחנו גוף רוכש. את הצורך, את התנאים, את כל המפרט – אנחנו קוראים לו דמ"צ או מפרט, תלוי במה מדובר – קובע גוף דורש שבמקרה הזה הוא אכ"א. אכ"א גם קובע למה החיילים זכאים. הם זכאים לטלוויזיה, הם זכאים למזגן, הם זכאים למזון, אם הם זכאים לתשלומי חשמל, ארנונה וכולי. הפער בין הקיבוצים לבין צבר נובע מהמיקום של הדירות. אל"ח שוכר דירות בערים הגדולות כמו תל-אביב, חיפה, ירושלים. מן הסתם, מחירי השכירות בערים גבוהים יותר מאשר בקיבוצים או מקומות אחרים. המיקום, כפי שאתם יודעים, חשוב מאוד למחיר השכירות, גם בשכירות פרטית.

בכל המקומות הם זכאים לאותם תנאים. זאת אומרת, אם בקיבוצים הם מקבלים כביסה, אז בעיר או במקום אחר הם מקבלים מכונת כביסה. מבחינת מספר החיילים בחדר – הוא אינו עולה על 2. זאת אומרת, מקסימום שני חיילים.

למה זה?

כי כך נקבע על-ידי אכ"א, שני חיילים בחדר. גם הילדים שלי היו שני אנשים בחדר.

הילדים שלך היו חיילים בודדים במהלך שירות צבאי, ברכה?

כמובן יש להם סלון ומטבח ושירותים ואת כל הכלים החשמליים וריהוט וכולי. מי שעושה את הבקרות זה אכ"א. מדי פעם אנחנו מצטרפים אליהם. ב-2018 הצטרף אליהם גם צוות ממנה"ר למרות שמנה"ר אינו עוסק בבקרה. את הבקרה בתוך הדירות עושה אכ"א ואת הבקרה הכספית עושה רואה חשבון חיצוני שנשכר מטעם אכ"ס. מדי פעם אנחנו לוקחים רואה חשבון כדי שיבחן את מחירי השוק במקומות השונים ויקבע כמה אנחנו משלמים.

מהי צורת ההתקשרות, ברכה?

עם אל"ח יש לנו חוזה קבוע. אל"ח הוא גוף שנתמך על-ידי המשרד ולכן יש לנו התקשרויות איתם ברבה מאוד נושאים.

מה זה "נתמך על-ידי המשרד"? אני לא מבין את ההגדרה הזאת.

האגודה למען החייל, יש לה הרבה מאוד פעילויות שזו אינה אחת מהן. לטובת שכירת דירות עשינו התקשרויות. אל"ח זה ספק יחיד, אבל הקיבוצים הם לא ספק יחיד - -

איך ספק יחיד?

- - כי אנחנו מאשרים לכל קיבוץ שרוצה להצטרף - - -

ברכה, עד כמה שידוע לי, ברגע שעושים נוהל של ספק יחיד, לפני זה יוצאים לשוק ובודקים האם באמת מדובר בספק יחיד. האם זה בוצע ומתי זה בוצע בפעם האחרונה?

לא מדובר בספק יחיד. יש שלושה גופים.

אבל יש מעבר לשלושה גופים. איך את מתקשרת עם אל"ח? כספק יחיד?

אני מתקשרת עם אל"ח במסגרת ההתקשרות הכוללת איתו למתן שירותים לחיילי צה"ל.

ההתקשרות הזאת היא כספק יחיד?

יש לנו התקשרות כוללת עם אל"ח למתן פתרונות בהרבה מאוד נושאים.

ההתקשרות הכוללת היא באמצעות ספק יחיד?

ההתקשרות הכוללת של כפרי נופש לחיילים ודירות לחיילים ומלגות לחיילים וכל מה שאל"ח נותן - - -

ברכה, תסתכלי עלי. כשאני מסמן לך עם היד, זה אומר שאני רוצה לשאול שאלה. אותה התקשרות כוללת שאת מדברת עליה, היא התקשרות באמצעות ספק יחיד?

ההתקשרות עם אל"ח היא במסגרת ספק יחיד לכל הפעילויות שלו.

ועם התנועה הקיבוצית?

התנועה הקיבוצית – כל קיבוץ שרוצה, מצטרף. זה עם התנועה שמייצגת את כל הקיבוצים.

מה סוג ההתקשרות?

ספק יחיד שמייצג את כל רשימת הקיבוצים. במקום שנעשה עם כל קיבוץ ספק יחיד בנפרד ונעשה איתו משה ומתן נפרד, הם מייצגים את כל הקיבוצים.

את אומרת "ספק יחיד" כי יש לך תנועה אחת שמייצגת את כל הקיבוצים. אבל אם יש עכשיו מושב שהוא לא קיבוץ או יישוב קהילתי שהוא לא קיבוץ והוא יכול להתחרות בזה, הוא בעצם לא יכול לגשת למכרז הזה. אני צודק? כי את החלטת שיש לך התקשרות עם קיבוץ כספק יחיד.

קודם כל, אני לא החלטתי. מי שהחליט זה הגוף הדורש שהחליט שהוא רוצה התקשרויות עם קיבוצים, עם אל"ח ועם תנועת צבר.

מה זה "רוצה"? אני לא מבין את המושג הזה, ברכה. אני יודע שהמדינה יודעת להתקשר עם גופים פרטיים בכמה אופציות. אחת האופציות זה רכש. ברכש אפשר להתקשר או שיש מכרז או שיש זפק יחיד. פה אין ספק יחיד, אז איך אתם פועלים במסגרת הזאת, אני לא מצליח להבין. איך אתם פועלים במסגרת של ספק יחיד כאשר אני יודע ויש כאן בזום אנשים שיודעים לתת את אותו שירות?

מי שבוחר את האלטרנטיבות זה צה"ל. מי שמיישם זה משרד הביטחון.

אבל אתם גוף מיישם.

אני אתן לך לדוגמה את מלונות הקורונה.

עזבי אותו ממלונות הקורונה.

זה דומה.

אני שואל אותך שאלה: את, כגוף מבצע, את לא עשית בדיקה האם באמת מדובר בספק יחיד?

אני, כגוף מבצע, מבצעת מה שנדרש ממני. אם מבקשים ממני לעשות התקשרות עם התנועה הקיבוצית, אני עושה התקשרות עם התנועה הקיבוצית.

הבנתי, בסדר. אני רוצה לשמוע את צה"ל. אין פה מישהו מאכ"א?

סגן אלוף קרן וייס.

קרן, בוקר טוב. מה שלומך? אתם בעצם הגוף המזמין, אני מבין נכון?

אנחנו הגוף הדורש.

אשמח לשמוע, נתחיל מהקריטריונים, כשאתם דורשים התקשרות מסוג זה, איזה סוג של קריטריונים אתם מציבים לספק השירות?

צה"ל מייצר מספר פתרונות לחיילים בודדים ובתוך כך גם מייצר דרישות אל מול מנה"ר – מינהל הרכש – שבסופו של דבר בקצה מאפשרים את ההתקשרויות האלה. מצד אחד, אנחנו רוצים לאפשר לחייל לעשות מה שהוא רוצה ולכן נותנים את שכר הדירה ואני שמה את זה רגע בצד כי אמנם מרבית החיילים שוכרים דירה, אבל הדיון מתמקד במקום אחר.

אחד זה הקיבוצים שכבר מימים ימימה קורה כאיזשהו פתרון שמאפשר קהילתיות ומאפשר משפחות מאמצות בחלק מהמקרים, אם החיילים רוצים ומבקשים את זה. זה נותן מענה שלם. לכן כשביקשנו, אז דיברנו על קיבוצים. אני מניחה שמינהל הרכש תרגם את הקשה הזאת לאיך הוא מייצר את הדרישה ולכן הלך לתנועה הקיבוצית כספק שמאגם את כלל הקיבוצים במדינת ישראל ומאפשר את המענה שצה"ל ביקש.

לגבי הדירות. אמרנו שאנחנו רוצים לאפשר לחיילים דירה בלי לשלם שום דבר, שיש להם מענה קומפלט מקצה לקצה, שהם לא יצטרכו לשלם שקל על-מנת לחיות. אפיינו דירה, אפיינו מה צריך להיות בדירה, אילו מתקנים: צריך להיות בה מכונת כביזה ומייבש ואינטרנט ומצעים וכלי מטבח וכלי חשמל, חומרי ניקוי שמסופקים. הכול, מהפרט הכי קטן, ועד הכי גדול, כולל רכז שיסתכל ויפקח עין על החיילים האלה ויראה שכל מה שהם צריכים, באמת ממומש והם מקבלים אותו.

זוהי הדרישה שהועברה וככה נוצרו דירות אל"ח כבר שנים אחורה. זה איזשהו חוזה שאנחנו מתחזקים אותו. צריך להגיד שכל פעם שמחדשים את ההתקשרויות, אנחנו גם יודעים להגיד מה אנחנו רוצים להוסיף. כשטכנולוגיית וי-פי נכנסה, ידענו לסמן את זה כמשהו שחייב שיסופק. בשיח בין הגופים זה גם קרה.

לגבי בתי חייל, גם פה צה"ל ביקש שיהיה בית לחיילים. בית שילין גם חיילי פרט אבל גם חיילים שילונו מטעמי מרחק, כלומר, חיילים שגרים מעל 100 ק"מ ממקום השירות שלהם אבל הם רוצים לשרת במקום הזה ואין מקומות לינה באותו בסיס, היינו צריכים בתי חייל בפיזור ארצי, יש 9 כאלה מקרית שמונה ועד אילת, כדי שיאפשרו את הקרבה למקום השירות וככה נוכל לייצר הזדמנות שווה לכולם לשרת בכל התפקידים והיחידות שהם רוצים.

אלה הצרכים שצה"ל הציף ועל זה קיבלו את המענה דרך המכרזים הללו. כל המקומות האחרים שקיימים, דוגמת בית בנג'י, בית שילוני, כל מיני איים של בתים, בעיקר מהשנים האחרונות, שיצרו אשכולות של בתים והזמינו לתוכם חיילים בודדים לדור בהם. הם עושים עם החיילים האלה חוזה שכר דירה. במרבית המקומות הם עושים את זה גם בגובה שכר הדירה המשולם מצה"ל, ולכן החייל מקבל ממני את שכר הדירה, 1,300 שקלים בחודש, ומשלם למשכיר. ככה אנחנו מייצרים רשת של פתרונות.

יש לי כמה שאלות. אני אשאל את כל השאלות ואז יהיה לך יותר קל לענות. השאלה הראשונה, האם מתישהו לאורך השנים, במיוחד לאורך השנים האחרונות, בחנתם לשנות את הדרישה ולקבוע שאותו ספק, ולא משנה מי זה הספק, צריך לאפשר כדרישת סף חייל אחד בחדר מתוך הבנה שלחייל אין שום מקום בעולם עם פרטיות: בבסיס אין לו פרטיות, כמי שאמרתי בהתחלה וגם בבית אין לו פרטיות כי הוא לא לבד בחדר. האם בחנתם את זה והאם קידמתם את זה? זו שאלה ראשונה.

שאלה שנייה, דיברת על חוזים מול אל"ח, התנועה הקיבוצית וגרעין צבר. האם יש פקיעה לחוזים האלה ומתי לצה"ל יש את האפשרות לדרוש לקבוע תנאים אחרים. השאלה השלישית היא לא שאלה אלא יותר קריאה והבעת תקווה. אתם הרי יודעים שקיימים פתרונות אחרים שמסוגלים לייצר בשטח פתרון של חדר לחייל באותו סכום. אני שואל למה לזה לא מדליק לכם נורה אדומה ואתם לא דורשים מאותם ספקים שאתם מכירים בהם ויודעים להעביר להם את הכסף ישירות, את אותו תנאי?

לגבי חייל בחדר, זה משהו שכל הזמן נבחן על-ידנו. זה אליה וקוץ בה, הסיפור הזה שאנחנו נותנים דירה לחייל, כי בתוך הדירה גרים עוד חיילים ואנחנו רוצים שכולם יחיו שם בכבוד. זו לא דירת שותפים רגילה שהם משלמים שכר דירה, מתקבצים כמה חיילים ומנהלים חיים עצמאיים. מכיוון שיש פה עדיין את המטריה הצה"לית, אנחנו דורשים מהם כל מיני תנאים של התנהגות בתוך הבית כדי שכולם יצליחו לחיות שם בשלום ותהיה להם את הנוחות או את האווירה המתאימה לחיות בבית הזה. לכן יש כניסת אורחים בשעות מסוימות. באמצע הלילה, לדוגמה, לא יגיעו כל מיני אנשים לישון בבית. שלכולם תהיה אווירה מכבדת.

בתוך כך, אנחנו כל הזמן שואלים את עצמנו בדיוק את השאלה ששאלת: האם נכון שיהיה אחד בחדר או שיהיו 2 בחדר. לאחרונה עשינו מהלך משמעותי מאוד, יצרנו דירות בית חם גם ללוחמים, שם ישנים חייל בחדר. כלומר, בדירה יש 3 חיילים, לעומת הדירות הרגילות שיש בהן 6 חיילים. אנחנו רוצים להאמין שאת המודל הזה נשכפל לכל הדירות ונצליח להביא לידי כך שחייל אחד ילון בחדר.

אבל המשמעות היא משמעות תקציבית. וצריך להבין, אנחנו לא יכולים להיות מנותקים מהשמיכה התקציבית. אם עכשיו יש לי 140 דירות, אז על מנת לשכן חייל אחד בחדר, אני אצטרך 280 דירות על אותה כמות חיילים. לכן נוצר המצב של שני חיילים בחדר. זה מאפשר לכמה שיותר חיילים ליהנות מזה.

זו המשימה שלנו, אנחנו בונים את התמהיל של הדירות מחיילים שמשרתים ביחידות פתוחות וסגורות ביחד ובכך מאפשרים מצב של הפחתת עומס על הבית כי החיילים יוצאים ונכנסים ולא כל לילה כולם ישנים בבית. זה מאפשר את הריווח הזה שאתה מדבר עליו. זה נמצא במרכז העניינים שלנו ובמערכת השיקולים שלנו.

באשר לשאלות הנוספות, מדי שנה אנחנו מנהלים שיח, דרך מנה"ר, עם כלל הספקים ומשדרגים ומעדכנים את כל הדרישות שלנו. שם אנחנו גם יודעים להגיד מה מתאים ומה לא מתאים. עם הקיבוצים היה לנו הרבה מאוד שיח על המתקנים שניתנים בתוך הדירות. פעם היו נותנים בדירות האלה מיטות סוכנות, מזרונים פחות הולמים.

גם צריך להגיד, יש שונות בין הקיבוצים. חלק מהקיבוצים נותנים מתקנים טובים מאוד כי הם קיבוצים שהם קצת יותר עשירים, ויש קיבוצים אחרים שפחות. גם בזה עשינו אסדרה ויצרנו סטנדרט אחיד מול הקיבוצים ואמרנו שאנחנו לא נהיה מוכנים לשאת סטנדרט שהוא פחות מזה. זה נעשה ברמה שאנחנו מביאים אותם לבירורים ושואלים שאלות קשות מאוד. על כן אנחנו עושים ביקורות קבועות מדי שנה, בהפתעה, בקיבוצים ובדירות כדי לוודא שכל מה שאנחנו דרשנו אכן מתקיים.
כל האירוע הזה יושב תחת משא ומתן תקציבי כי כל דרישה שאתה מעלה לשדרוג או לשינוי, יש לה איזשהו תג מחיר אבל אנחנו לא מוכנים להתפשר על זה.

יש לך דירה שמנוהלת על-ידי אל"ח שאת משלמת להם 1,243 שקלים עבור חייל, והם לא מסוגלים לקיים בכסף הזה חייל בחדר. לעומת זאת, יש מקום אחר שאת משלמת לחייל, שמשלם את אותו כסף, שם הם כן מקיימים. השאלה היא אם השאלה היא תקציבית או פשוט שאלה של סדר עדיפויות בהתנהלות בתוך הגוף שאת עובדת איתו.

אני לא חושבת שהתשובה היא אחת מהאפשרויות שהצגת. אם אנחנו נתחיל לייצר – ברכה תוכל לחזק את דבריי או לפחות לשפוך עליהם יותר אור מהמונחים המקצועיים שאני פחות בקיאה בהם – אם אנחנו נתחיל לנהל כל-כך הרבה התקשרויות מול - - -

קרן, לא הבנת אותי נכון. אמרת שהבעיה היא בעיה תקציבית. אני נותן לך פה הוכחה מהשטח שבאותו כסף אפשר לעשות חדר לחייל. אז הבעיה היא כנראה לא תקציבית אלא עניין של דרישה שלכם אל מול הגוף שאת עובדת איתו.

אם תגידי מחר לאל"ח או לתנועה הקיבוצית: חבר'ה, הדרישה שלי כצה"ל היא חייל בחדר ואני ממשיכה לשלם לחייל הזה את אותו כסף. אני מצפה מהם לעמוד בזה. למה? כי אני יודע שזה אפשרי כי יש גופים אחרים שעושים את זה. אז למה את שמה את זה כבעיה תקציבית? אני לא מבין.

אני לא בטוחה שזה אפשרי. פה עיקר השיח - - - ב-1,000 שצה"ל משלם לאל"ח אפשר לייצר דירת שלושה חיילים בשלושה חדרים ומתקנים טובים.

אני יודע את זה.

בעצם, בהתקשרות או בשיח התקציבי הם אומרים שלא.

אני אומר לך שזה קורה במקומות אחרים. בואי נעלה את אל"ח ונשאל למה לא. בוקר טוב, בועז. אני מבקש שתסביר לי מה הפער התקציבי שאתה רואה כדי להגיע למצב שאתה מספק חדר לחייל.

מה שהצגת כעובדה, אני לא בטוח שהיא נכונה. הצגת שיש דירות שב-1,300 שקל מקבלים חייל בחדר. בוא נבדוק איפה הדירות האלה: בעפולה? גם אני יכול לעשות את אותו דבר; בבאר שבע? על הקשקש, אבל גם אני יכול לעשות אותו דבר. לקחת דירות בפריפריה, בשדרות, בירוחם, בדימונה - - -

רעננה, למשל. רעננה בפריפריה, אדוני?

ברעננה, אני לא מאמין שיש כזה דבר. אני מוכן לשים את האינטגריטי המקצועי שלי, אני לא מאמין.

את הבית של בנג'י אתה מכיר ברעננה?

מכיר מצוין. הם נשענים גם על תרומות. אני מכיר מצוין, אנחנו אפילו חברים.

יופי. עוד מעט נגיע לתרומות.

הם מקבלים 1,315 שקלים מאכ"א, כמו כל חייל אחר, ושוכרים שם חדר בלבד שהוא מסודר ויפה ואני מעריך מאוד. הם מקבלים שם גם שירותים נחמדים ותמיכה טובה.

תגיד לי, נתניה היא גם פריפריה?

נתניה היא לא פריפריה ואני לא מאמין שיש כזה דבר בנתניה אלא אם לקחו בשכונות או בדירות שהן ברמה לא טובה לטעמי.

בועז, רמת גן היא גם פריפריה?

רמת גן לא פריפריה. אני שוב אומר: איפה ברמת גן? באיזה מקומות ברמת גן? איך הדירה נראית? יש או אין מעלית? יש או אין מזגנים?

תאמין לי שיש הכול.

אני מזמין את כל מי שנמצא כאן בקבוצה הנפלאה הזאת לבוא ולבקר בדירות שלנו ולראות את ההבדל בין מקום למקום.

אתה לא רוצה שנעשה את זה.

אני אשמח מאוד אם תבוא.

בועז, כמה כסף אתה צריך, כמה תוספת אתה צריך כדי שתוכל להגיע למצב בו יש חדר לכל חייל?

זה פשוט מאוד. עשינו עבודה כזאת עם אכ"א בעבר. בעבר הלא רחוק עשינו עבודה די דומה. זה כמעט כפול מהמחיר שהיום נותנים לנו לדירה ל-6 חיילים. היום אנחנו נתמכים בתרומות בשביל לנסות לפתוח דירה כזאת ללוחמים. יש לנו 24 דירות ללוחמים של חייל בחדר, זה מתוך 140 הדירות הקיימות.

איפה זה? באילו מקומות?

לפני הכול, אנחנו רואים את הביקוש. בכל שבוע יש לנו 120 חיילים שממתינים כדי להיכנס לדירות. זה אומר המון.

זה אומר שאולי אין להם פתרונות אחרים.

כל חייל יכול לשכור לעצמו דירה. אצלי הוא בא עם תרמיל על הגב, נכנס ומקבל הכול, תמיכה 24/7.

בועז, בוא נעשה מתמטיקה פשוטה: אתה מקבל 1,250 שקל בערך על כל חייל, נכון? אם אני מכפיל 1,200 שקל ב-4, אני מקבל 5,000 שקלים, נכון? בעיר כמו בת ים, ראשון, אשדוד, אתה לא יכול לשכור דירת 4 חדרי שינה, כלומר 5 חדרים - - -

תיכנס עכשיו ליד-2 און ליין - - -

רגע. תן לי בבקשה לענות על זה. הסבירו לכם קודם. כאשר אני באופן פרטי משכירה דירה, המחיר של דירה, לדעתך, הוא 5,000. אבל אני גם משלמת לחוד - - -

אי-אפשר ככה.

אשמח לשמוע, בועז.

ברכה התחילה לענות.

אני רוצה שאתה תענה. שאלתי אותך.

אמרתי שאתה יכול להיכנס עכשיו ליד-2 ותמצא דירה מתחת ל-4,700-4,600. רק דירה סבירה עם מזגן, משופצת ולא קרמיקה משנות ה-30, אני אשמח לקחת אותה. לא תמצא.

אתה רוצה שאני - - -

אני עוסק בזה כל יום, האמן לי.

אתה רוצה שאהפוך להיות התיווך?

לא. אבל אתה שואל אותי שאלה, אני עונה לך: בוא נמצא דירה כזאת. אין דירות כאלה.

כמה עולה דירת 4 חדרים? כמה עולה דירת 5 חדרים באשדוד להשכרה, אדוני? אתה עוסק בזה יום-יום, בוא תגיד לי.

אני שוכר באשדוד דירות של 4 חדרים בסביבות ה-4,600-4,200. הדירה הזולה שלי עולה 4,200 בגלל שאנחנו איתם הרבה זמן.

אני הולך איתך. 4,200 זה ל-3 חיילים, נכון? זה אומר שאתה מקבל 4,500 שקל, אז זה 3 חיילים, נכון? אז למה אתה מכניס שם 6 חיילים, אני לא מבין.

ארנונה, מים, חשמל.

אין בעיה. אני הולך אותך. 1,500 שקל כפול 6, כמה זה? זה 9,000 שקל, אם אני לא טועה.

נתתי לך את כל הנתונים. הנתונים אצלך. אני חושב שזה פשוט מאוד.

אני אומר לך, בועז. אני מכפיל 6 חיילים כפול 1,500 שקל – אני מגיע ל-9,000 שקל. אתה שוכר דירה ב-4,200.

אני אעשה סדר. אני מקבל 1,243 שקלים כפול 6 חיילים – זה קצת יותר מ-7,000 שקלים. יש לנו מנהל אזור שמחזיק קרוב ל-20 דירות, הוא עם רכב, הוא מבקר כמעט פעמיים-שלוש בשבוע בדירות, מטפל בחיילים 24/7 – הוא צריך לקבל שכר, דלק, רכב. כשמישהו שוכח מפתח ואין לו איך להיכנס לדירה ב-01:00 בלילה, אז הוא יוצא מהבית שלו, מהמיטה החמה כדי לפתוח לו את הדלת כדי להיכנס לדירה. כשמישהו שובר ידיים ולא יכול להתקלח, אז הוא עוזר לו גם לעשות את הדברים האלה. אנחנו משלמים ועד בית כמובן.

עובדה היא שחקרו אותנו לא מעט וגילו שאנחנו חיים בחוסר. אתם מוזמנים לבוא, לבדוק מה שאתם רוצים. הכול פתוח.

בועז, אני מסתכל על הדוחות הכספיים שלכם שהגשתם לשנת 2019 ואני רואה שאתם בעודף תקציבי של כמעט 6 מיליון שקלים. אז לא נראה לי שאתם חיים בחוסר.

אני ממש לא יודע מי הגיש את זה. אני לא הגשתי דבר כזה.

של רשם העמותות. דוח של רשם העמותות. אם כבר נגעת בזה, אז אני אמשיך - - -

אתה מדבר על כלל האגודה.

תן לי לדבר, תקשיב: המחזור השנתי של אל"ח הוא 519 מיליון שקלים. מתוכם 400 מיליון שקלים זה כסף שאתם מקבלים מהמדינה ורק 100 מיליון שקלים באים מתרומות. אני רוצה לשאול אתכם: הפכתם להיות קבלן משנה של המדינה או שבכל זאת אתם עמותה שאוספת תרומות ומנסה לסייע לחיילים? לפי דעתי, הפכתם להיות קבלן משנה של המדינה.

עכשיו אני פונה למשרד הביטחון ואני אומר לכם: תבדקו את זה כי אין שום כסף, שום שקל למצ'ים שלכם. ואם אני כבר ממשיך ומדבר על אל"ח, אז אני פותח גם את דוח נשואי משרה בכירים ואני רואה שיש לכם שני מנכ"לים. בוא תסביר לי למה יש לכם שני מנכ"לים שכל אחד מרוויח מעל לחצי מיליון שקל בשנה. למה אל"ח צריכה שני מנכ"לים, יש לך הסבר לזה?

רגע, סליחה. אני לא אכנס לזה כי אני לא מכיר כל-כך את הסיבות לזה. אני מנהל חברה קטנה שנקראת "בית חם", שמטפלת בדירות בלבד. אני לא מכיר את הנתונים שאתה מדבר עליהם.

אין בעיה. מה התקציב שלך, אדוני?

אני יודע להגיד ששני מנכ"לים זה שני גופים שונים: אחד של קרן לב"י ואחד מנכ"ל אל"ח שהוא מנכ"ל של האגודה למען החייל.

יופי. וכולם מקבלים כסף מהמדינה.

ברשותך, אני לא יכול להיכנס לזה ולא יכול לתת לך את התשובות.

אני מבין. אתה מנהל חברה שנקראת "בית חם", נכון?

נכון.

מה התקציב של החברה?

משהו באזור ה-11 מיליון נכון להיום.

11 מיליון. מבחינת ההכנסות שלך, חוץ מהכסף שאתה מקבל ממשרד הביטחון, יש עוד כסף נוסף שנכנס?

מדי פעם אנחנו נתמכים –אין לי ברירה אם לא – אני אסיים במינוס – בסביבות ה-300 אלף שקל מתרומות.

הבנתי. I rest my case. תודה רבה.

המצב הוא שהאגודה למען החייל הקימה פה חברת בת שבעצם היא מתנהלת רק מהכנסות שהיא מקבלת מצה"ל ומדי פעם, כשלחברת הבת הזאת יש בעיה, אז אל"ח אולי קצת מזרימה כסף פנימה.

בועז, הטענות הן לא אליך. הטענות הן לאל"ח שבעצם הפך להיות קבלן משנה של המדינה, שבכלל לא מסייע בתרומות, לפחות בפעילות הזאת. אני חושב שזו נורה אדומה לכם, מינהל הרכש וצה"ל, כדי שתבדקו את הסוגיה הזאת. אני חושב שהאגודה למען החייל, המטרה שלה בהקמתה הייתה לא להיות קבלן משנה של המדינה לביצוע כל מיני פרויקטים, אלא להיות באמת גוף שיודע לקבל ולקבץ תרומות וגם עם התקציב של המדינה לעשות דברים טובים לחיילים.

היום זה לא קורה. אם מתוך 500 מיליון שקלים יש כ-400 מיליון שקלים שהם כסף של המדינה, אני חושב שזה אומר דרשני ואני חושב שהגיע הזמן שצה"ל יתחיל לעשות פה מכרזים ויתחיל לעשות פה בדיקות, אחרת אתם פועלים, לפי דעתי, בניגוד לחוק. אני חושב שאתם צריכים לבדוק את זה.

עכשיו אני מבקש להעלות את התנועה הקיבוצית.

יעל אייזנר.

יעל, מה שלומך? אני רואה שאתם מקופחים בכסף. אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה אחרת. הכסף שמגיע אליכם, כמה בסוף מגיע לקיבוץ? כמה נשאר ב-overheads?

1,035 שקלים מגיעים לקיבוץ. בעבר היו שתי שורות: הייתה המשכורת של צביקה לוי, זכרו לברכה, שניהל את הפרויקט. הייתה חשבונית נפרדת למשכורת שלו וחשבונית נפרדת של כסף שעבר לקיבוץ. כשאני נכנסתי, משרד הביטחון ביקש מטעמיו לצרף את זה לשורה אחת שכוללת את התשלום לקיבוצים פלוס הנהלה, הנהלת חשבונות והמשכורת שלי והעבירו את זה לשורה אחת. לכן הסכום עלה ל-1,100 שקלים. מתוך זה 1,035 עובר לקיבוצים. למעשה מקבלים 1,104.42 ₪ כי הייתה איזו הצמדת מדד קטנה.

אנחנו מעבירים לקיבוצים 1,035 שקלים. זה לא מספיק. גם הנדל"ן אצלנו יקר מאוד: רעננה זה כמו רמת הכובש, ויש ברמת הכובש חיילים. רעננה או הרצליה זה כמו ניר אליהו – נדל"ן מאוד יקר, ובכל זאת הקיבוצים, גם במרכז, בוחרים לתת בית חם לחיילים. אם במעלה החמישה, שלכל הדעות זה קיבוץ מרכזי, יש לי 11 חיילים, אז אתם מבינים שגם אצלנו נדל"ן עולה ובכל זאת הערכים שלנו גורמים לנו להמשיך ולבחור למעלה מ-30 שנה בתוכנית של אימוץ חיילים בודדים בקיבוצים.

אני מודה שבמשא ומתן – אני לא יכולה להעיד על מי שהיה לפני, אני רק 4 שנים בתפקיד – חשבתי שהצלחתי להגיע לאיזשהו הישג שהעלינו במעט מ-930 במשך שנתיים ל-1,035. הייתי בטוחה שזה השג גדול, היום אני יודעת שזה ממש לא השג, גם ביחס לאחרים.

יחד עם זה, חשוב לי לדבר על התוכנית של התנועה הקיבוצית. קודם כל, אני מכירה את הדירות אל"ח, יש בהן תנאים טובים מאוד. חשוב לי לדבר על התנועה הקיבוצית ומה נעשה.

קראתי את המצגת שלכם, התרשמתי מאוד, הכול בסדר – זה לא נושא הדיון.

נדבר על אחד או שניים בחדר.

נושא הדיון הוא מאוד פשוט: האם מדינת ישראל הגדולה לא מסוגלת לייצר פרטיות לחייל בודד? אין שום סיבה שלא יהיה חייל אחד בחדר. לכן אני מבקש תשובות קצרות לשאלות. השאלה שאני שואל היא כמה כסף צריכה התנועה הקיבוצית כדי לאפשר חייל בחדר?

זה לא עניין של כסף. המשאבים אצלנו הם מצומצמים. אצלנו כל חייל הוא לבד בחדר, חוץ מגרעיני צבר. גרעיני צבר זה עניין של השקפה, הם רוצים שהם יהיו יחד. אני יכולה להגיד שהמשאבים גם אצלנו מצומצמים ואני מניחה שאם הדרישה תהיה גם בקיבוצי צבר לאחד בחדר, היכולת שלנו תפחת להביא חצי מהכמות. אין לנו אין-סוף משאבים לאחד בחדר.

זאת אומרת, הבעיה שלבם זה לא כסף אלא שטח, מיקום, דירות, יחידות דיור.

משאבים מוגבלים גם אצלנו. זה אחד. הדבר השני, הנושא של גרעין צבר – רק בגרעיני צבר יש 2 בחדר. בהסכם שלנו כתוב רק חייל לוחם אחד בחדר. אנחנו נותנים לכולם. אבל בגרעיני צבר, הרעיון של שניים בחדר יש לו אג'נדה והשקפת עולם ואלון יכול להציג את זה טוב ממני.

יש להם גם מרחב משותף גדול. לישון – הם ישנים שניים בחדר בגרעיני צבר. אבל אם תרצה, יש כאן חייל בודד, יוסף פונרו – הוא כבר לא חייל – שהתגורר עם עוד אחד בחדר וקיבל תנאים אחרים מאוד טובים מהקיבוץ והוא בחר לחיות בקיבוץ הזה ולהישאר בו. זו לא חובה, החיילים בוחרים לבוא אלינו. תוכל לשמוע אחר כך חוויות ממנו, אם תרצה.

מבחינתנו, אם הדרישה תהיה אחד בחדר גם בגרעיני צבר, אני מניחה שיהיו פחות חיילים בקיבוצים כי אין לנו אין-סוף משאבים. מה שהמדינה תגיד, זה מה שנעשה.

אני מבין. תודה.

עוד דבר, ברשות, היושב-ראש, ביקשת שנענה לשאלה איך תוקנו הליקויים שהעלתה חיילת מ-2015.

אני יודע שתוקנו, אני יודע שעשיתם את זה.

אבל אני מבקשת שתגיד את זה לפרוטוקול כי הרבה אנשים פה שמעו את זה. אני נותנת את נשמתי כדי החיילים יקבלו תנאים כמו הילדים שלי, אז לפחות שזה ייאמר לפרוטוקול, מה שאתה כבר קראת. אני בטוחה שקראת.

אז אני אגיד את זה לפרוטוקול. קיבלנו תשובה. הליקויים באמת תוקנו. האירוע שסופר כאן היה לפני כמה שנים, עוד בוועדה הקודמת, ודווח לנו שהליקויים תוקנו.

אני רוצה בבקשה לדבר עם סגן אלוף קרן וייס. יש פה תמונת מציאות, אני אספר לך איך אני רואה אותה ואז תגידי מה את חושבת: יש לך פה גוף אחד שזה התנועה הקיבוצית שמקבלת הכי פחות כסף, ויחד עם זאת, מצליחה לייצר פתרון של אחד בחדר, חוץ מגרעין צבר שהוא סיפור אחר, עניין של מדיניות, קהילתיות. לא בטוח שאני מקבל את זה, אבל לפחות אני יכול להבין את זה.

יש לך גופים פרטיים אחרים שמסוגלים לספק אחד בחד, ויש לך את אל"ח שלא מסוגלת. תראי מה הם עשו, לפחות ממה שהבנתי מבועז, הם הקימו חברת בת שכל מקורות התקציב שלה זה מה שאתם בצה"ל - - -

בועז הוא מנכ"ל חברת הבת.

כן, כן. בועז הוא בעצם חברת בת של אל"ח, שכל מה שהם עושים זה לקחת את הכסף שלכם ולא מוסיפים כמעט שום דבר, אלא אם כן החברה נכנסת לגרעון. בעצם הם הפכו להיות קבלן משנה שלכם בלי שום עניין של תרומה.

במקביל, אני מסתכל על חברת האם, על אל"ח, ואני רואה – את גם יכולה להיכנס לרשם העמותות ולראות את הדוח האחרון שלהם לשנת 2019 – שרוב הכסף זה אתם. זאת אומרת, קצת יותר מ-400 מיליון שקלים זה או שירותים למדינה או שירותים כלליים או הקצבות ותמיכות מהמדינה. אני מאמין שהרוב שזה צה"ל ומשרד הביטחון. אם אני מדבר על תרומות, אז זה רק 121 מיליון שקלים.

את השנה הקודמת הם סיימו עם עודף שנתי של כמעט 6 מיליון שקלים – 5,770,000 שקל – כל הדברים האלה לא מעלים אצלכם איזושהי תהייה האם הדבר הזה תקין, האם זה בסדר שיש לכם פה גוף שלא עובר שום תהליך מכרזי, שנמצא איתכם בקשר כבר הרבה מאוד שנים ומספק פתרון שהוא, לפחות מבחינה כמותית – כרגע אני לא מדבר על איכות – הוא שונה מכל שאר הפתרונות שקיימים במשק, ואתם ממשיכים לעבוד איתו.

אין לי בעיה שתעבדו איתו – רק אני מבקש שתדרשו שתהיה פה פרטיות לחייל. אני חושב שאתם בצה"ל צריכים לעשות בדיקה, יחד עם מנה"ר. לגבי מה שבועז אמר על בדיקות – לפני כמה שנים היה דוח של מבקר המדינה הוא לא היה הכי מחמיא שבעולם, אני אגיד בעדינות.

כשאת רואה את חמשת מקבלי השכר הגבוה, ויש פה שני מנכ"לים שכל אחד מהם מקבל מעל ל-500 אלף שקל – אגב, אני אומר שזה שכר סביר למנכ"ל – אבל למה שניים? כל הדברים האלה, אצלי לפחות, מעלים הרבה מאוד שאלות. האם יש לכם איזושהי תוכנית לעשות משהו בנידון?

אני חושבת שחסר לנו כאן בשיח – לדעתי הם נמצאים פה איתנו – לשאול את המקומות האחרים שסימנו את השמות שלהם בדיון, כמה עולה להם. אם אתה לוקח את הבית של בנג'י, לדוגמה, כי דיברנו עליהם כאן הרבה שהם עושים עבודה יותר ממדהימה ביום-יום ושיתוף הפעולה שלנו איתם הוא הדוק ויום-יומי, אתה תראה שלא באמת עולה להם להחזיק חייל כזה 1,300 שקלים כמו שהם מקבלים מכל חייל.

עולה להם עוד הרבה יותר. כנראה יש פה איזשהו מימון נוסף שהוא מימון צד מתרומות, מהשקעה פרטית שלהם. אני פחות בקיאה בזה. אני גם לא נכנסת לזה. אני גם לא רוצה להיכנס לשיח שהיה עם בועז כי הוא לא שיח שלנו וצה"ל הוא לא צד לעניין. צה"ל הוא הגוף הדורש וזה שבסוף צריך לעמוד מול החיילים ולתת להם את המענה.

לכן העניין הוא עניין תקציבי. על-מנת לייצר מצב של אחד בחדר בדירות בית חם, אני צריכה לשלם פי 2 עבור כל חייל במצב הקיים.

זה לא המצב, קרן. אם כבר נגעת בתרומות, זה בדיוק מחזק את מה שאני אומר. הייתי מנכ"ל משרד ממשלתי, אני יודע שכשאני יוצא למיזם משותף עם עמותה כזו או אחרת, אני דורש מצ'ינג בתרומות. במקרה הזה אתם לא דורשים מאל"ח משום מה שום מצ'ינג. המדינה שמה כסף, אל"ח עושה מה שהיא רוצה. למה אתם לא שמים דרישה למצ'ינג בתרומות כדי לעמוד ביעדים האלה?

חסרה לך פה איזושהי קומה של התרומות. בדוח מבקר המדינה מ-2016, אם זכרוני אינו מטעני, ודוח מינטקביץ', אם אתה מכיר, שאמר להפריד. בתוך אל"ח היה גוף אחד, הייתה קרן לב"י והגוף המתפעל - הדוח החליט לפרק את שני הגופים האלה, לכן יש גם היום שני מנכ"לים: גוף אחד שמגייס תרומות לצה"ל, לא לאל"ח, זה הדגש; והגוף השני מממש את כל התוכניות. לכן אתה רואה שני מנכ"לים. גם כאן אני לא ארחיב כי זה לא במגרש המשחקים שלי.

מה כן במגרש המשחקים שלי? כל התרומות שמתקבלות היום למען חיילי צה"ל, עוברות דרך "יחד למען החייל" לתוך צה"ל, על-פי הצרכים או הדירקטיבות שהרמטכ"ל מגדיר. יש שלושה סדרי עדיפויות מאוד ברורים, פשוטים, לאן הכסף הזה צריך להיכנס. הכול בסוף זה לטובת רווחת החיילים וממש לא לטובת צרכים בסיסיים שאותם צה"ל מספק בשגרה ויום-יום.

לכן כל כסף שאתה מדבר עליו כמצ'ינג של תרומות, החוקים בעניין קצת אחרים כי התרומות נכנסות לצה"ל בכל מקרה, על-פי מה שהרמטכ"ל מגדיר והן לא ניתנות כמענה משלים למה שאל"ח עושה. לכן פועלים פה חוקים קצת אחרים ממה שנראה לנו אם אנחנו לוקחים כל גוף כזה שפועל בעולם עם המשתנים האלה של, מצד אחד מימון תרומות, ומצד שני עלות שחייל מביא איתו, עלות עצמית, ועוד איזושהי השקעה פרטית ואז באמת אתה מייצר תקציב רחב יותר עם הרבה יותר אפשרויות.

זו בעיניי קומה שהייתה חסרה בשיח. אני לא בטוחה שצה"ל היה רוצה – אני אומרת את זה בזהירות – לקחת עכשיו את כל תקציב התרומות הצה"לי ולהשקיע אותו בדירות האלה אל מול צרכים אחרים. זה דיון אחר לגמרי שאפשר לנהל. צריך להגיד שהרבה מאוד משאבי תרומות מוקצים לטובת החיילים הבודדים כי הם אוכלוסיית היעד ואנחנו מסמנים אותם, מפעילים עליהם זרקורים ועושים כל מה שאפשר רק כדי לייצר להם שירות בטוח יותר וטוב יותר.

לכן השיח איך אנחנו מייצרים מ-1,000 שקלים חייל בחדר, הוא שיח קשה. צה"ל צריך, מצד שני, לעבוד עם גופים מרכזיים והוא לא יכול לעבוד עם הרבה אמוד תתי-גופים. לכן הפתרון, כביכול, שמצאנו לזה, שהוא פתרון שפועל בעולם הזה היום, זה באמת לאפשר לחייל שכר דירה שאיתו הוא הולך ומשלם. על זה הגופים, כמו הבית של בנג'י, משלימים ממימון תרומות או מכל מימון אחר את הפער החסר ואז הם מאפשרים חייל בחדר.

בעולם אידילי, אתה צודק לגמרי. הלוואי והייתי יכולה לתת לכל ה-6,700 חיילים בודדים שיש היום בצה"ל דירה של אחד בחדר. הלוואי. זה החלום שלי. זה החלום של כולנו.

אני אעזור לך להגשים את החלום. אני עושה חישוב פשוט: אני לוקח את הכסף שאתם משלמים, 1,250 שקל כדי שיהיה קל לחשב, אני מכפיל אותו ב-4, לכמה אני מגיע? 5,000 שקלים. בטבעת השנייה של גוש דן אפשר למצוא הרבה מאוד דירות של 5 חדרים בסכום הזה. 5 חדרים זה אומר חייל בחדר. זה אומר 4 חיילים בדירה. זה רק עניין של סדר עדיפויות ורק עניין של הגדרות נכונות שאתם יכולים להגדיר.

במקביל, את אומרת "כל תקציב התרומות" – לא צריך את כל תקציב התרומות. אני לא יודע אם צה"ל מקבל תרומות גם מ-FIDF בנפרד או שהכול עובר דרך אל"ח, אבל כשאני מסתכל על הדוח של האגודה למען החייל אני רואה שהתרומות לאגודה למען החייל הסתכמו בשנה הקודמת ב-121,750,000 שקל. כל התקציב שאתם נותנים להם לצורך שכירות לחיילים זה בערך 11 מיליון שקל. אם תיקחי מהתרומות האלה עוד לפחות 40-30 אחוז, את עומדת בזה, זה רק עניין של סדר עדיפויות.

עשינו את זה. צריך להגיד שעשינו את זה לטובת החיילים הלוחמים. העלות היא אותה עלות ואנחנו שמים 3 בדירה, כלומר, חייל בחדר, וההשלמה היא מתרומות. אנחנו עושים את זה. סימנו את הבודדים הלוחמים כאוכלוסיית החוד. אנחנו רוצים לראות איך אנחנו מתקדמים עם זה כדי לאפשר את זה לכולם. זה דורש הרבה מאוד משאבים.

כמה אתם משלימים פר חייל מתרומות?

חצי. בדיוק חצי.

זאת אומרת, עוד 1,200 שקל?

בדיוק. לחייל.

אני לא איש רכש - -

גם אני לא.

- - אבל אני חושב, קרן, שאם הייתם עושים מכרז הייתם מקבלים תוצאות מצוינות. כמצב שאני לפחות רואה פה, שאני רואה בקיבוצים שבפחות כסף הם יודעים לשכן חייל בחדר. ואני מסתכל על הגופים הפרטיים שיש כאן, שחיילים שוכרים שם דירות בעצמם, ורואה שהם יודעים לשכן חייל בחדר. אני גם מכיר חיילים שפשוט מתארגנים זה עם זה ופשוט שוכרים דירה בעצמם וגם מצליחים לעמוד בחייל בחדר, כולל תשלומי ארנונה וכל מה שכרוך בכך. לכן אי-אפשר להגיד שהמציאות הזו שאנחנו מנסים לייצר פה היא דמיונית. היא קיימת.

אני אומר לך שהדיון הוא לא תקציבי. הדיון הוא על סדר עדיפויות. תאמיני לי שאם תציבו את זה כתנאי – חייל בחדר – גם אל"ח יעמדו בזה. למה? כי הם מעוניינים שזה יקרה. אגב, לא חייבים דירה בדיזנגוף, אני גם בטוח שאין להם. אני גם יודע, למשל, שברמת גן יש להם דירה שיש בה 8 חיילים. גם את זה אני יודע. אם אני לוקח 8 חיילים ומכפיל בסכום הזה, אני מקבל - - -

- - - אני לא יודע מאיפה הנתונים שלך, סליחה.

- - - אפשר לשכור פנטהאוז ברמת גן ברחוב ראשי. אני אומר לך שזה עניין של סדר עדיפויות. אני לא הולך להרפות. אני הולך להמשיך לדרוש את זה. אני הולך לבדוק אחרי הדיון הזה – אני מבין שאין לי פה הנחות, עוד מעט נשמע גורמים אחרים – אבל אני מנסה למצוא מהן הסמכויות שיש לי ואנחנו נבדוק מהן הסמכויות. ואם צריך להקים איזשהו גוף בודק, אז נעשה את זה.

לא יכול להיות שהמצב הוא שמדינת ישראל הגדולה לא מסוגלת לייצר דבר כל-כך פשוט: פרטיות לחייל שמשתחרר הביתה לסוף שבוע או כל יום, תלוי בסוג השירות שהוא עושה. אני מבקש ממך וגם ממנה"ר לעשות עבודה על זה ולראות אם יש פתרונות קיימים באותם סכומים, למה אי-אפשר לייצר פתרונות שצה"ל נותן באמצעות אל"ח או באמצעות כל גוף אחר, אתם תחליטו, אני לא אקבע לכם. אבל אפשר לעשות את זה. אין שום סיבה שלא.

האם יש גורמים נוספים שרוצים לדבר?

הבית של בנג'י.

שאול רוצה לדבר?

ברשותך, רק לתקן, אין לנו ברמת גן או באף מקום דירה עם 8 חיילים. המקסימום הוא 6 חיילים.

אני אשלח לך אחר כך את הכתובת של הדירה. תבדוק את זה.

אני אשמח. אני מכיר את הדירות שלי מצוין. מישהו סתם אומר לך נתונים לא מדויקים.

אני אשמח לטעות.

אני אומר לך שאתה טועה. אני מכיר את הדירות שלי. מה, אני משקר?

בסדר. אז אני שמח.
שאול, בבקשה.

קודם כל, תודה רבה, אלכס, תודה רבה לכולם. יש לי בקשה קטנה לכולם, עם כל הכבוד. בנג'י היה בן דוד שלי. אני ממש מבקש לקרוא לזה הבית של בנג'י. זה מאוד חשוב לנו למשפחה. אני יודע שזה משהו אישי, אבל זה ממש יכבד את הזיכרון שלו. הבית של בנג'י.

דבר שני, אנחנו גוף קטן, אנחנו יודעים את זה, ואף אחד לא חושב לשנייה שאנחנו יכולים לעשות את העבודה הגדולה פה. אנחנו מנסים לגדול, לא בגלל שרצינו אלא בגלל שלכל חדר שלנו יש בין 4 ל-5 בקשות. יש לנו טלפונים כמעט כל יום. החלטנו לבנות בית חדש צמוד. קיבלנו עכשיו קרקע חדשה בצמוד לבית הקיים, עוד 1,500 מטר, ונבנה עוד בית.

היושב-ראש, באמת כל הכבוד שאתה פותח את הנושא הזה. זה לא משנה מי, מו, מה – בסופו של דבר החיילים צריכים לקבל דברים מסוימים. אבל כשאני שומע את כל מה שאני שומע היום, אני חושב שצריך להכניס פה מישהו מטעם האוצר ולא כל מי שיושב פה היום.

נכון שיש פה ארגונים היום שיכולים לשפר, אין ספק. כולנו יכולים לשפר. אבל בסופו של דבר זה עניין תקציבי ואני מסכים לגמרי עם קרן שזה תקציבי. אני חייב להגיד – מי שמכיר את הבית של בנג'י יודע – שלפחות 50% מהזמן שלנו אנחנו עובדים על גיוס כספים, כמו מטורפים.

אז לא רק שהמדינה לא עוזרת לנו, בבית החדש אני אצטרך לשלם להם מע"מ. למה אני משלם מע"מ למדינה? מישהו יכול להסביר לי למה, אני לא יודע, כשאנחנו עושים בסופו של דבר את העבודה. בבית הקיים, אם אתה לוקח בחשבון שהכנסנו כבר 7 מיליון דולר לבניין ולכן לא משלמים פה שכירות, עדיין עולה לנו 3,000 שקל בחודש לתת להם את החדר לבד, את האוכל, את הכביסה וכולי וכולי. זאת אומרת, בסופו של דבר צריך להביא כספים.

אני לא אומר שזה רק האוצר, אני גם חושב שאפשר להמשיך לגייס. אני לא מסכים עם מישהו אחד ספציפי, אני מסכים עם החיילים – אני לוקח פה צד, אני לא פוליטיקאי ואני לא דיפלומט ואני לא אהיה אף פעם – התפקיד שלנו הוא לעזור לחיילים. אז איך אפשר לעשות את זה? צריך להביא יותר כסף. מאיפה הכסף מגיע? א', מהאוצר; ב', מגיוס כספים.

בגלל שאני איש עסקים עם ניסיון רב בגיוס כספים, גם במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי, אם מישהו ירצה ללמוד איך לגייס כספים, אני אשמח לשבת איתו ללא עלות. בסופו של דבר, אני לא אגיד שזה קל, אבל זה לא סופר קשה לגייס כסף לחיילים בודדים. זה עניין סקסי. אנשים מחו"ל רוצים לתת את הכסף הזה. פשוט צריך לבקש. זה מה שיש לי להגיד.

תודה.

עכשיו בדקו לי ביד-2 דירת 5 חדרים בפחות מ-5,000 שקלים: בבת ים, 4 דירות; באזור, בחולון ואני בטוח שיש עוד.

נטע בר זיו ממשרד האוצר.

בדומה לדברים שאנחנו אומרים גם בדיון הזה, שאמרנו בפעם הקודמת וגם בדיונים אחרים בעניין חיילי החובה ושוב אנחנו נגיד שמשרד הביטחון צריך לפתור את הנושא הזה במסגרת תפקידו בסדר העדיפויות שלו ויש לו את המקורות לכך.

אני לא חושב שנדרשת פה תוספת תקציבית. הדיון הוא לא תקציבי בכלל.

אני מסכימה. לכן אנחנו שמחים - - -

נטע, אני יודע שאת לא החשב הכללי, אבל כל צורת ההתקשרות הזאת שתיארנו פה לא מעלה אצלך שאלות ותהיות?

אני באמת לא הגורם המוסמך לענות על זה. אני מציעה שתפנו את השאלה לחשב הכללי, לחשב של משרד הביטחון אולי, ואני אשמח לעזור בברור הסוגיה, אבל אין לי יכול לענות על זה מקצועית.

דרור גרנית, רפרנט ביטחון במשרד המשפטים, נמצא כאן? עורך הדין גרנית, אני לא יודע אם זה במסגרת תפקידך, אבל אתה יכול אולי לשפוך לנו אור על צורת ההתקשרות שתוארה פה?

לצערי, אני חושב שהגורם שאתה צריך לבקש ממנו את ההתייחסות לנקודה הזאת זה הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון. יש פה שאלה מורכבת על הגיוס של תרומות לטובת חיילי צה"ל ולטובת יחידות שונות בצה"ל. היו ועדות שמשרד הביטחון הקים וקיים לאורך השנים לעניין היחס בין לב"י לבין האגודה למען החייל שהייתה ביניהם איזושהי תחרות ובסופו של דבר התגבש איזשהו פורמט בעקבות ועדה של משרד הביטחון לגבש אותן יחד ולפעול כך שבמקום שתהיה ביניהן איזושהי תחרות, שהן יהיו במסגרת איזושהי מסגרת משותפת ובאמצעותן הצבא מקבל את התרומות שהוא מקבל. אני מדבר על הצד של התרומות ולא על הצד של השירותים שמסופקים באמצעותן.

הגורם הרלוונטי לדיון הזה הוא באמת הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון כי הם ליוו את התהליכים האלה מקרוב והם מכירים אותם הכי לעומק. אני מאמין שהם גם יידעו להסביר מדוע הם בוחרים לעשות שימוש באל"ח, שהיא היום גוף מאוחד שכולל בתוכו גם את לב"י, למגוון שלם של שירותים שהם מספקים לחיילים, כפי שצוין פה קודם על-ידי ברכה, ואחד מהם זה אותם שירותי דיור שהם נושא דיוננו.

אבל הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון שליווה את התהליכים האלה לאורך השנים, הם הכי בקיאים והכי מיומנים בפרטים הקטנים של למה זה בעצם עובד כפי שזה עובד ולמה בחרו לפעול באמצעות שתי העמותות הלאה שהפכו לאישות משפטית אחת.

עורך דין ערן יוסף מהלשכה המשפטית של משרד הביטחון, נמצא כאן? לא נמצא. יש עוד מישהו מהארגונים שרוצה לדבר?

יש מישהו שמעוניין לדבר?

יש מישהו שרוצה לדבר לפני שאני מסכם? לא.

אני אנסה להיות עדין עד כמה שאני יכול. אני חושב שיש פה התעלמות מהמציאות. יש פתרונות בשטח, גם כאלה שצה"ל מכיר בהם כמו התנועה הקיבוצית, וגם כאלה שצה"ל לא מכיר בהם, כמו הארגונים שנותנים דירות ומספקים דירות לחיילים שבכולם יש חייל אחד בחדר. רק כשזה נוגע באגודה למען החייל, משום מה פתאום מתעוררת בעיה תקציבית ופתאום הם דורשים להכפיל את הסכום בשביל לעמוד בדרישה הפשוטה הזו.

במקביל אנחנו רואים שההתקשרות עם האגודה למען החייל מתבצעת במסגרת ספק יחיד, למרות שזה לא ככה. אנחנו רואים שיש גופים אחרים בשטח. אנחנו גם רואים שהאגודה למען החייל הקימה חברת בת שנקראת "בית חם" שמפי מנהל החברה, מר בועז בוסאני, שמענו שבעצם כל התקציב שלו זה הכסף שמגיע עבור החיילים ממשרד הביטחון ורק אם הוא נכנס לגרעון אז יש איזושהי תוספת.

כשאני מסתכל על הדוח הכספי של האגודה למען החייל המאוחדת עם קרן לב"י, אני רואה שאת השנה הקודמת הם סיימו עם עודף שנתי של כמעט 6 מיליון שקלים. עוד דבר מעניין מאוד, מתוך מחזור של יותר מ-500 מיליון שקלים – ההכנסות הן 525 מיליון – רק 121 מיליון הן תרומות וכל השאר זה כל מיני התקשרויות כאלה ואחרות הן מהמדינה. אני מאמין שרוב ההתקשרויות של משרד הביטחון וצה"ל.

יש פה הרבה מאוד שאלות שצריך לשאול. אני חושב שהשאלה המרכזית שצריך לשאול היא האם צה"ל מוכן לשים את הדרישה הבסיסית הזאת של חייל בחדר, כדרישת סף ולפתוח את החוזים עם כל הגופים שהוא עובד מולם כדי להגיע לזה.

התשובה ששמענו היא לא תשובה שמספקת אותי. לא מאל"ח. פניתי לצה"ל ולמינהל הרכש בדרישה לבצע עבודת מטה כדי לראות האם בכל זאת אפשר לעמוד בזה. תוך כמה שניות מצאו בשבילי פה ביד-2 דירות של 5 חדרים במחיר של מתחת ל-5,000 שקלים בבתים, באזור, בחולון, ביהוד, באור יהודה, בגני תקווה ואני בטוח שאפשר למצוא עוד הרבה כאלה, זה רק עניין של שנוי תפיסה ורצון.

אם אנחנו רוצים שלכל חייל בודד תהיה פרטיות באיזשהו מקום בעולם הזה, אז אפשר לעשות את זה. זה רק עניין של רצון.

אני מקווה מאוד שתהיה לנו את ההזדמנות לבצע עוד דיון המשך בנושא הזה כי אנחנו עומדים לפני פיזור הכנסת. אני מאוד מקווה שבכל זאת נוכל להמשיך ולקיים את הוועדה כדי להגיע למיצוי המהלך. אני מבקש לדיון הבא להזמין גם את הלשכה המשפטית של משרד הביטחון, גם נציג של החשב הכללי במשרד האוצר שיידע לענות על הנושא של ההתקשרות מול אל"ח כספק יחיד.

אני מבקש לקבל תשובות מצה"ל וממינהל הרכש של משרד הביטחון, האם הם מוכנים לשים את הנושא של חייל בחדר כדרישת סף להתקשרות איתם.

בסיכום הדברים אני אומר שאני לא הולך לעזוב את הנושא הזה. אני חושב שזו משימה קדושה מבחינתי, שלכל חייל יהיה חדר. אני אבדוק איזה כלים ואיזה אמצעים עומדים לרשותי גם במסגרת הפעילות הפרלמנטרית וגם במסגרת חוץ-פרלמנטרית. כל מה שאפשר אנחנו נעשה כדי שלכל חייל יהיה חדר. בזה אני מסכם את הדיון.

חייל וחיילת.

חייל וחיילת, כמובן. חייל וחיילת.

בזה אני מסכם את הדיון. אני מבקש לקבוע דיון המשך בעוד שבועיים, אם זה יתאפשר. אם לא – נמשיך את הנושא בכנסת הבאה את הנושא הזה אנחנו לא עוזבים. תודה רבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:40.