פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



21
ועדת משנה לעניין קשרי ישראל והתפוצות
24/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לעניין קשרי ישראל והתפוצות
יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"א (24 בנובמבר 2020), שעה 11:30

ישיבה בהשתתפות הדמויות הפעילות למען ישראל, ע"פ רשימה של JNS: הוקרה, למידה, ניתוח מגמות והכנה לקראת 2021

חברי הוועדה: מיכל וונש – היו"ר

תהלה פרידמן

אלכס טריימן - JNS ישראל

דב ליפמן - מזכ"ל ההסתדרות הציונית העולמית

אבי מאיר - סמנכ"ל תקשורת גלובלית, הוועד היהודי האמריקאי

מייקל דיקסון - מנכ"ל StandWithus ישראל

ארסן אוסטרובסקי - מנהל הקונגרס היהודי הישראלי

פלר חסן נחום - משנה לראש עיריית ירושלים

ישי פליישר - דובר בינלאומי, היישוב היהודי בחברון

חן מזיג - עמית מחקר בכיר, מכון תל אביב

אביבה קלומפס - סגנית נשיא הפדרציה היהודית

יוסף חדאד - מנכ"ל 'ביחד ערבים זה לזה'

אבי אבלו - מנכ"ל 12 טרייב פילמס

הלל ניואר - מנהל UN-Watch

דב היקינד - לשעבר חבר פרלמנט האמריקאי במדינת ניו יורק

ד"ר יונתן גונן - ראש ענף ערבית, משרד החוץ

עדו דניאל - ראש הזירה הדיגיטלית, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

יפתח קוריאל - מנהל מחלקת דיפלומטיה דיגיטלית, משרד החוץ

יהושע ריינשטיין - נשיא Israel Allies Foundation

ויזטה אונייל - נציג 'הודים למען ישראל'

סימון קובס - ראש תחום tor of Sussex Friends of Israel

ויליאם דארוף - מנכ"ל ועידת הנשיאות

סשה סטבסקי - Honestly Concerned e.v. NGO

ד"ר עינת וילף - עצמאית

אדם לויק - עורך קמרה UK-CO

דיויד לנג - מנכ"ל ישראליקול הסברה

ג'קלין גודל - מנהלת איחוד אירלנד ישראל אליאנס

הלל פולד - מנכ"ל Hillelfuld.co

ריצ'רד קמפ - former British commander colonel

שרה אידן - Humanity Forward Founding CEO

שושנה יסקול - בלוגרית

קונרד מירלנד - Med Israel for fred, נורבגיה

גבריאל גרויסמן - ראש עיריית בל הרבור, פלורידה, ארה"ב

יוסף כהן - מנכ"ל Israel Advocacy Movement

דיוויד קולייר - עיתונאי חוקר עצמאי

ליאורה רוז - מנהלת אתר stop antishemism.org

שלומית אבינח

ס.ל., חבר תרגומים



ישיבה בהשתתפות הדמויות הפעילות למען ישראל, ע"פ רשימה של JNS: הוקרה, למידה, ניתוח מגמות והכנה לקראת 2021

שלום לכל מי שנמצאים פה ואני אומר, יש עוד עשרות אם לא מאות אנשים שלא נמצאים ברשימה, הרשימה מונה 40, זאת פשוט הייתה הזדמנות קודם כל בתוך כנסת ישראל להכיר ולהוקיר כל אחת ואחד מהאנשים שכן נמצאים ברשימה הזאת וגם מעבר להוקרה לייצר איזה שהיא אפשרות של למידה, ניתוח של המגמות שאתם רואים אותם, כולנו רואים אותם, והכנה לקראת 2021 ובכלל. אז זאת המטרה פה.

(תרגום מהשפה האנגלית)

אני אגיד באנגלית, למי שלא הבין אותי. יש לנו תרגום סימולטני. הדוברים ידברו, אתם יכולים לדבר בכל שפה שאתם רוצים, עברית, אנגלית, יש תרגום סימולטני לכל מי שלא מבין את השפה. אני מניחה שרוב האנשים כאן מעדיפים לדבר אנגלית וזה בסדר, אז תרגישו חופשי לדבר באנגלית.

אני מברכת את הגיעכם לוועדה הזו, אנחנו רוצים להכיר ולהוקיר את כל מה שאתם תורמים ועושים למען מדינת ישראל, מי שעושה הסברה לטובת מדינת ישראל, אנחנו רוצים להביא לשיתוף בינינו וגם עם המשרדים הממשלתיים שנמצאים איתנו כאן בזום. לדעתי זו שיחה חשובה מאוד.

אני אתחיל בכך שאגיד תודה לכל אחד ואחד מכם על מה שאתם עושים, אני יודעת מה אתם עושים, אני רואה את זה, אני רואה את זה כל יום, כל רגע, אני רואה את החשיבות מבחינת המעמד של ישראל בזירה הבינלאומית, המאבק נגד אנטישמיות באינטרנט וגם בחיים. זה לא קשור רק למדינה היהודית ולא רק לאנטישמיות. אנחנו יודעים שאם אי אפשר להגן על מיעוט אחד או על מדינה אחת בסופו של דבר אי אפשר יהיה להגן על אף מיעוט ואף מדינה. אני חושבת שזה מה שמקשר בין כולנו ואלה הערבים שמשותפים ואני מאוד מעריכה את הדברים האלה ואני מעריכה אתכם שאתם נאבקים למען העארכים האלה.

אני רוצה להדגיש, ולא אדבר עוד הרבה, אבל לדעתי חשוב מאוד לדבר על המונח הסברה שאנחנו משתמשים בו. לדעתי אני לא חושבת שיש לנו משהו להסביר. במילה הסברה יש הנחה שיש לנו משהו להסביר, אבל אנחנו חייבים להכיר בכך ולא להיות בעמדת המגן על עצמנו אלא פשוט לספר את האמת, את העובדות כפי שהן ואיך שהן מתייחסות למציאות, כפי שצריך להגיד אותן. לא צריך להסביר, לא צריך לשבת בעמדת מגנים על עצמנו, בעמדת הנאשם, אלא אנחנו צריכים רק להגיד. אני חושבת שכולכם מבינים את זה.

אני רוצה לשבור את הקרח, זה לא ישביע את רצוני כי אני רוצה לשמוע את כולכם, אבל בעצם דקה וחצי שכל אחד יציג את עצמו. תדברו על הנושאים כפי שאתם מבינים אותם ומה הם האתגרים ל-2021 שכולנו צריכים לדעת עליהם. מבחינתי אני אתקדם עוד צעד ואנסה ליצור קבוצות לעבודה משותפת לפי נושא או לפי כל צורה אחרת, וכמובן נעבוד גם עם אנשים אחרים שלא נמצאים כאן היום וכדאי להיות שותפים גם איתם.

יש כאן רשימה של אנשים, יש לנו כאן 32 מתוך 40 ברשימה, זה מדהים, אנחנו מאוד מודים ל-JNS, אלכס טריימן, שגם נמצא כאן איתנו שידבר על JNS ותודה ל- JNSשאתם מספקים לנו את ההזדמנות הזו, את הרגע הזה לדיון. נתחיל עם גבריאל גרויסמן מפלורידה. גבריאל, שלום. העובדה שגבריאל ער עכשיו זה מאוד מרשים.

בוקר טוב, תודה רבה. תודה רבה לכולכם שאתם מארחים אותנו. אני אקפוץ למים. כולכם יודעים שהקהילה היהודית העולמית נלחמת באנטישמיות, יש פה מלחמה עם הרבה חזיתות וכל חזית היא שונה. יש אויבים שונים, אז כל אחד צריך להילחם באופן שונה. יש אנשים שנאבקים דרך החינוך, דרך הביטחון הפיזי אפילו, אבל אנחנו יודעים גם שהמאבק מאתגר כיוון שהקהילה שלנו מחולקת לחלקים. לא נעים להגיד את זה, אבל זו האמת.

הרבה יהודים בכלל לא רואים חשיבות בזהות או בדת היהודית, יש אנשים שמנסים להפריד את ישראל מהזהות היהודית שלנו וזה גם מאיר עוד אלמנט חשוב מאוד במאבק נגד האנטישמיות בכל העולם. במאבק נגד האנטישמיות צריך קודם כל להסתכל פנימה בקהילות שלנו ולחזק את עצמנו, את הזהות היהודית שלנו, את הידע ההיסטורי, של הארץ שלנו, הדת ולחזק את הגאווה שלנו ביהדות שלנו.

כאן ישראל חייבת לשחק תפקיד חשוב. בדיוק כפי שהתשוקה לציון הפכה לאלמנט חשוב של הזהות שלנו במהלך ההיסטוריה גם היום כל האלמנטים של מדינת ישראל חייבים להיות מרכיבים של הזהות היהודית של היהודים בעולם. ישראל חייבת לייצא את זה לכל יהדות התפוצות. ישראל לא יכולה לוותר על התפקיד הזה, ישראל חייבת להיות אלמנט מאחד שמאחד בין היהודים לכל העולם. לסיכום אגיד שעם ישראל חזק, אבל אנחנו חלוקים, אנחנו צריכים את מדינת ישראל לאחד אותנו ולחזק אותנו. תודה.

תודה רבה לך, גבריאל. לפני שנתקדם הלאה לוויליאם דארוף נמצאת פה חברת כנסת שרצתה לדבר כיוון שהיא צריכה לעזוב.

אני רוצה להגיד ככה. הכנסת הספציפית הזאת מאוד מאוד מאתגרת בהרבה מובנים. יש מובן אחד שזה דווקא כנסת אופטימית, אני לא חושבת שאי פעם הייתה כנסת שהיה בה כל כך הרבה אנשים שהיו מחויבים לסיפור של תפוצות, של עמיות יהודית.

אתמול היינו באיזה דיון על חוק שהיה קשור ליחסים עם התפוצות והייתה שאלה לאיזה ועדה זה צריך ללכת ואז אמרו שזה צריך ללכת לחוץ וביטחון, יחסים עם התפוצות זו שאלה של ביטחון לאומי. עכשיו דבר כזה הוא אמירה מאוד משמעותית. אני רוצה להגיד שגם הדיון הזה מבחינתי זה יושב על ההבנה שלנו שהתמיכה שלכם בישראל היא חלק משמעותי בביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

להזיז את המסגור של יחסי ישראל-תפוצות מהקונטקסט של דת ומדינה, שבסופו של דבר חשוב בעיניי, אבל הוא מסוים, לקונטקסט של ביטחון לאומי, אני חושבת שזה דבר מהפכני וזה הולך וקורה. אנחנו עוד לא שם, אבל אנחנו בדרך.

אז זהו, ואני רק מצטרפת לתודות ורוצה להגיד שהנה מובן אחד שבכנסת הזאת דברים משתפרים, אז always look on the bright side of life, משהו כזה.

זה בוודאות שינוי בפרדיגמה שאנחנו צריכים ואנחנו נמשיך לעבוד על שינוי הפרדיגמה הזאת.

ויליאם דארוף, בבקשה.

תרגום מהשפה האנגלית: תודה רבה. אני מאוד שמח להצטרף אליכם וגם לחברי הכנסת ולכל מי שנמצא פה ואני שמח על ההזדמנות לחלוק כמה מחשבות איתכם. יש בארה"ב עלייה באנטישמיות, שנאה ליהודים. יש כאן תיאוריות קונספירציה עם אנטישמיות, יש שקרים לגבי יהודים וקורונה ובאינטרנט האפל אנחנו חייבים להיאבק נגד האנטישמיות בכל אמצעי אפשרי. אנחנו חייבים להמשיך להיאבק נגד האיומים האלה וחשוב לציין שאנחנו מתקדמים במובנים מסוימים.

כדי להיאבק נגד אנטישמיות אנחנו חייבים שתהיה לנו הגדרה של המונח וכך אנחנו מאמצים את ההגדרה שמקובלת על מדינות רבות, כולל אלבניה שהיא מדינה מוסלמית ברובה. חשוב שהנושא של ישראל לא יהפוך למשהו פוליטי בארצות הברית. מאז כהונתו של הנשיא טרומן שתי המפלגות בארצות הברית קיבלו את הקשר עם ישראל כי יש לנו ערכים משותפים, יש לנו קשר היסטורי ועל אף הקשרים הקרים בין המפלגות בארה"ב יש עדיין קשר מאוד חזק וחם עם מדינת ישראל. תודה רבה שהזמנתם אותי ואני שמח להיות כאן.

תודה רבה. אני מזמינה את ריצ'רד קמפ.

תודה רבה, שלום לכם מאנגליה ותודה שהזמנתם אותי להיות כאן. קודם כל יש לי בשורות מאנגליה. היום בריטניה הגישה את מועמדותם של נתניהו ושל הנסיך בן זאיד לפרס נובל לשלום. זה ייצא למדיה היום או מחר.

אני רוצה לדבר על שלוש נקודות קצרות מבעיה סבוכה שאי אפשר באמת לדבר עליה מספיק, אבל קודם כל אני רוצה ומאוד חשוב שלא נמעיט בבעיה שאנחנו רואים כאן היום, זה עושה נזק בטווח הארוך, יש כאן הפרדה בין דורות באנגליה. אנחנו רואים את זה יותר בבריטניה מאשר בארה"ב וחשוב מאוד שבארה"ב לא יגיעו למצב הזה, אבל זו בעיה עצומה באירופה והיא מחמירה על אף שאנשים כאן ובמקומות אחרים נאבקים נגד זה.

הנקודה השנייה היא שיש הרבה אנשים באירופה וגם בארה"ב לדעתי שמאוד כועסים מהניסיונות בחברות שלנו להחריב את ההיסטוריה ובעצם את החברה שלנו, והם מנסים להוריד פסלים של צ'רצ'יל ונלסון בבריטניה. אנשים מאוד כועסים על זה, אנשים שתומכים ומכבדים את ההיסטוריה ואת המסורת, הם רוצים לשמר את אורח חייהם ושלא יחריבו אותו. בהרבה מקרים הם יכולים להסתכל על ישראל בתור מדינה שיש בה משהו הפוך.

אני יודע שזה לא נכון בכל החברה הישראלית, אבל באופן כללי אנשים רואים את ישראל כגאה מאוד בהיסטוריה ובמסורת שלה ואני חושב שאנחנו צריכים ליצור קשרים עם אנשים בערים באירופה ובארה"ב שמסתכלים לישראל בכבוד ושהם בעצמם ממש כועסים ומזועזעים ממה שקורה להיסטוריה שלהם.

אני חושב שאנחנו חייבים לעשות לובי וליצור קשרים עם סטודנטים צעירים באוניברסיטאות הטובות, יש יותר מדי מיקוד, לדעתי, על המדיה החברתית הרחבה שבעצם היא כן מגיעה להרבה אנשים, אבל אנחנו שומעים כולנו רק את מי שאנחנו כבר מסכימים איתו. אני חושב שיש יותר ערך בטווח הארוך כשאנחנו יוצרים קשרים אישיים ישירים ואני חושב שבזה אנחנו צריכים להתמקד בעתיד.

הדבר השלישי הוא שזום הוא לא תחליף לקשר בחיים האמיתיים באופן אישי. אני יכול לתת לכם דוגמאות מהחודשים האחרונים. אנחנו לא יכולים להשלות את עצמנו שפגישות בזום הן באמת תחליף למה שאנחנו עושים, זה פשוט לא נכון. אני יודע שאנחנו לא יכולים כרגע לעשות משהו אחר, אבל אני חושב שאנחנו לא יכולים להשלות את עצמנו לגבי זה. תודה רבה.

תודה רבה לך, ריצ'רד קמפ, אני חושבת שיהיה טוב אם אנשים יעלו פה נקודות לגבי המדיה החברתית ומי שבעצם מבין בנושא הזה תוכלו גם לענות לנקודות האלה ולהתייחס אליהן וזה יהיה מדהים.

פלר חסן נחום, סגנית ראש העיר ירושלים.

שלום, תודה רבה. נהדר להיות פה. אני רוצה להגיד לך תודה, מיכל, אנחנו ממש הרגשנו את הנוכחות שלך כאן בכנסת ואני רוצה גם להודות לחבר שלי דוד ביטן מהליכוד שעזר לך ליצור את ועדת המשנה הזו וזה מאוד מאוד חשוב. לפני כמה שנים הרגשנו גם את הנוכחות של דב ליפמן שהיה דובר אנגלית בכנסת ואנחנו ממש הרגשנו בנוכחותו.

אני רוצה להגיד שממש כבוד הוא לי שיש לי כאן אחים ואחיות למאבק נגד דה הלגיטימיזציה של ישראל. אני ממש מעריכה את כולכם ואני גאה בכך שאתם החברים שלי. כולנו שגרירים של ישראל בכל מיני מובנים ובכל מיני צורות.

כאן רציתי להגיד משהו שאולי הכנסת לא רוצה לשמוע. הסיבה שכולנו בשנים האחרונות, במהלך 20-10 השנים האחרונות, הגענו למאבק הוא כי למדינת ישראל אין אסטרטגיה. נקרא לה הסברה כרגע, אני גם לא מסכימה עם המונח הזה, אין לנו אסטרטגיה, יש לנו רק כמה משרדי ממשלה, חמישה-שישה משרדים, וכל אחד לוקח חלק מהעבודה, אבל אין חמ"ל מרכזי למלחמה הזאת. אם צה"ל היה נלחם בלי חמ"ל כדי שיחליט לאן הולכים ומה המסר ואיך ננצח במלחמה זה חלק מהבעיה.

בגלל החסר הזה, יש כאן אנשים מדהימים, מסורים, שהובילו ארגונים ושהם מנהלים ארגונים היום שהם טסים בכל העולם כדי לעשות את העבודה כשהדבר היחיד שאנחנו צריכים מהמשרד הוא עקביות, הובלה, לשים את האגו והפוליטיקה בצד וליצור מענה אחד עקבי למלחמה שאנחנו נלחמים בה כל יום.

אני רציתי להגיד שאני מקווה שתוכלו לקחת את הרגע הזה, כולנו נהיה מאחוריכם, נעזור לכם כדי להוביל את המאמץ כדי ליצור איחוד בין המשרדים שמתמודדים עם BDS ועם אנטישמיות וגם עם הצד החיובי של ההסברה שמראה את היופי והחוזק של ישראל, אבל הכול חייב להיות נובע מאסטרטגיה אחת. אני חושבת שכאן יש לכם קבוצה נהדרת שתוכל לעזור לכם בכל דרך שאפשר ושתרצו.

ברגע שאנחנו נבין שאנחנו נלחמים, אנחנו במלחמה עכשיו ואנחנו חייבים חמ"ל מרכזי כדי להילחם אני חושבת ומקווה ומתפללת שכולנו נוכל ונצליח. אני משוכנעת שנוכל לנצח במלחמה הזאת אם נעבוד ביחד. תודה רבה, מיכל.

תודה רבה, פלר. יש לנו כאן כמה נציגים ממשרדי הממשלה ואחד מהם צריך לעזוב אז אני אקדים אותו בתור, נציג משרד החוץ. אני אגיד בזום שיש לנו מלחמה ונלחמנו בה כמה עשרות שנים, בוועדת דרבן, ונגד האמירה שציונות היא גזענות. נלחמו בישראל בחוק ואנחנו כאן כדי להילחם במאמצים האלה. אני חושבת שהדיון הזה יכול להכין אותנו למלחמה הזאת. במקרה הזה צריך קשרים כדי להוביל לעוד קשרים ואנחנו נוכל להתקדם.

משרד החוץ נמצא? מאה אחוז.

אני כאן. אני אדבר באנגלית כדי שכולם יבינו. קוראים לי יפתח קוריאל, אני מנהל את הזירה הדיגיטלית בישראל. אנחנו הנוכחות הכי גדולה באינטרנט מכל המשרדים ואני מסכים לגמרי עם קולונל קמפ, אני חושב שהערך שאנחנו מוסיפים הוא האנשים בשטח, אנשים כמו איסמעיל חלדי, אנשים שעבדו בלונדון, שקולונל קמפ מכיר טוב מאוד, ושנפגש עם כולכם, עם אנשים מסביב לעולם, פעילים שהוא מכשיר אותם ושהוא איש קשר בשבילם ומעביר בשבילם הודעות ואני חושב שאנחנו צריכים לחזק את הקשר הזה ולעשות את זה ככל שאפשר.

אני גאה מאוד שהעמית שלי, יונתן גונן, שנבחר והוא מנהל את ענף הערבית שלנו, אני חושב שכשאנחנו מדברים על ערבית ופרסית במדינות האלה אין לישראל נציגות דיפלומטית והנוכחות הדיגיטלית ממש משנה ועושה הבדל.

אני רוצה לעבור ליונתן, אם אפשר, שידבר על מה הוא עושה ברחבי העולם הערבי. תודה. שלום, יונתן.

אוקיי. שמי יונתן גונן ממשרד החוץ, אני ראש ענף ערבית במחלקה לדיפלומטיה דיגיטלית. אנחנו מנהלים את העמודים של משרד החוץ בשפה הערבית כבר יותר מעשר שנים ופונים כך לקהלים בכל רחבי העולם הערבי כי זו בעצם הדרך היחידה להגיע לכמות מאוד גדולה של קהלים, כמו שיפתח אמר, במדינות שאין לנו יחסים דיפלומטיים איתם.

משרד החוץ שם את זה כנושא ליבה, את יצירת הקשר עם קהלים בעולם הערבי דרך הרשתות החברתיות, גם ככלי לשינוי יחס כלפי מדינת ישראל וגם כחלק מהפעילות המדינית יותר, להשיג יעדים מדיניים.

למעשה בשנים האחרונות אפשר להגיד, לדעתי, שחוללנו מהפכה בתחום. התכנים שאנחנו מפרסים בערבית ברשתות החברתיות מגיעים ל-100 מיליון איש מדי חודש ברחבי העולם הערבי ואנחנו רואים עוד ועוד תגובות חיוביות ביחס לישראל. אני מאוד מאמין באופן אישי בכוח של האדם הפשוט, מאוד חשוב להראות לעולם את האנשים הפשוטים בישראל וככל שאנשים יגיעו לרשתות החברתיות וישתמשו בהן, לא רק בשפה העברית, אלא במגוון שפות, למשל ערבית, למשל שפות אחרות, כדי להציג את ישראל לכלל העולם, ישראל האמיתית, כמו שאנחנו מנסים להציג, הרחק מהעדשה המצומצמת והמאוד מוכרת של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, להציג את ישראל הטכנולוגית, התרבות המגוונת, הדו קיום וכדומה.

אז ככל שזה יקרה יותר, וזה נראה לי אתגר מאוד גדול לשנה הקרובה, להביא עוד אנשים לרשתות החברתיות, אז כך ייטב ותשתפר התדמית של ישראל ברחבי העולם.

תודה, יונתן, תודה על הפרספקטיבה הזאת וכמובן על העשייה. תודה רבה על דבריך ופעילותך. הלל ניואר, המנהל של UN-Watch. אם אנחנו מדברים על סטנדרטים כפולים אני חושבת שאתה עשית משהו שמשרת את כל העולם במנדט של חבר האחראים בוועדה לזכויות האדם באו"ם. תודה שאתה נמצא איתנו כאן.

תודה רבה. ב- UN-Watch אנחנו רוצים להשגיח על האו"ם שיבטיח יחס שווה לכל המדינות הגדולות והקטנות. אנחנו רואים שהאו"ם מתמקד באופן לא פרופורציונאלי בישראל. יש הצבעות באו"ם שמתייחסים לישראל באופן לא הוגן. בעצרת הכללית של האו"ם הם מתמקדים בישראל ב-17 הצבעות, יש שבע לגבי כל העולם, אחת לגבי סוריה, אחת לגבי אירן, אחת לגבי צפון קוריאה ו-17 שמתייחסים לישראל. יש מיליוני קורבנות של הפרות זכות אדם, בוונצואלה, קובה, טורקיה, אלג'יר, זימבבואה ועוד הרבה מאוד מדינות שמתעלמים מהם לגמרי.

יש אנשים כאן שחושבים שהאו"ם לא משנה, או"ם שמום, אבל המציאות היא שכשהאו"ם תוקף את ישראל מאות מיליוני אנשים בעולם בעצם מאמינים להם וזה גם מניע את ה-BDS וזה נותן לחמאס ולעוד קבוצות טרור את התחושה שהצדק איתם. אנחנו חייבים לחברינו כמו בריטניה, צרפת, גרמניה, שיכבדו את ערכי האו"ם כדי שלא יתמכו בהצבעות של האו"ם, שלא יתייחסו למדינה היהודית היחידה כשעיר לעזאזל אלא שיגנו באופן אמיתי על קורבנות של הפרות זכויות אדם.

תודה רבה ואני חושבת שהכנסת באופן פנימי גם צריכה להבין את החשיבות של מה שאתה עושה ומה שמדינת ישראל גם צריכה לעשות וגם חברי הכנסת צריכים לעשות מסביב לעולם כדי לא לחזק את המחשבה באו"ם שהם יכולים לתקוף את ישראל ללא שום בעיה.

אבי מאיר, מנהל קשרי העולם ב-AJC.

תודה רבה. אני חושב שהעמיתים שלי אמרו שמאוד מאוד טוב להיות כאן עם חברים רבים ועם פעילים טובים. ישראל נהנתה מארבע שנים של קשר טוב עם הממשל של טראמפ ואנחנו גם ניהנה מעוד ארבע שנים של הממשלה של ביידן. ביידן וגם קמילה האריס חברים של מדינת ישראל הרבה מאוד זמן וחשוב להבין שהקשר עם ארצות הברית הוא יותר רחב מכל מפלגה מסוימת או אדם מסוים. אני חושב שוויליאם דארוף אמר כאן מקודם שאנחנו חייבים לעשות כל מה שאפשר כדי שיישמר הקונצנזוס בין שתי המפלגות לגבי הקשר בין ישראל לארה"ב. כפי שאמרו כאן מקודם, זה עניין של ביטחון לאומי לישראל ויש לזה חשיבות רבה ליהודים ברחבי העולם וזה גם באינטרס של ארה"ב. זה ממש לא עוזר כשיש אנשים בישראל ובקהילה הפרו ישראלית שכן מתייחסים לזה כאל משהו שלא מתייחס לשתי המפלגות. כשאנחנו רואים שהם תומכים דווקא במפלגה אחת או בשנייה בארה"ב זה רק פוגע בישראל ובקשר בין ישראל וארה"ב בטווח הארוך.

אבי מאוד אוהב את הפסוק שמופיע בהרבה בתי כנסת, דע לפני מי אתה עומד. כשאנחנו מתבטאים במדיה החברתית אנחנו חייבים להבין שאנשים ברחבי העולם רואים את מה שאנחנו אומרים וזו לא שיחה פנימית רק. כולי תקווה שניקח את זה בחשבון כשאנחנו מתבטאים בעניינים האלה ושנוכל לעשות כל מה שאפשר כדי להמשיך לשמר את הקשר החשוב הזה, שיהיה קונצנזוס בין שתי המפלגות, כי בסופו של דבר זה באינטרס שלנו שיישאר כך.

תודה רבה, אבי. יוסף חדאד.

קודם כל תודה רבה, מאוד מדהים שאנחנו נמצאים כאן עם פנים מוכרות שאני רואה מסביב לשולחן הזה ואני בטוח שגם בזום יש אנשים שעובדים קשה מאוד למען ישראל. אני רואה כבר הרבה זמן את המילה יהודי, יהודי, יהודי, כמובן זו המדינה היהודית, אבל מה שמיוחד בי הוא שאני לא יהודי. אני ערבי גאה ואני גם ישראלי גאה ואני גאה להיות כאן, לדבר על ישראל, להגיד את האמת, להראות את העובדות ואני עושה את זה.

במהלך השנים האחרונות אני מסתובב בכל העולם, בארה"ב, בקנדה, בדרום אפריקה ובעצם בכל מקום באירופה רק כדי להראות את המציאות של ערבים ישראלים שגרים כאן. יש המון מידע שגוי עלינו וגם על ישראל באופן כללי.

מה שרציתי להוסיף, חשוב לי מאוד, ראינו קודם, יונתן גונן הוא חבר מאוד טוב שלי מענף הערבית במשרד החוץ ואני מסכים שהוא והמשרד שלו עושים עבודה מדהימה. ראיתי במדיה החברתית בערבית את האינטראקציות ואיך זה בעצם משפיע על העולם הערבי ואני חושב שאנחנו צריכים לעשות יותר, אנחנו חייבים לעשות עוד מבחינת כל מה שקשור להכחשת השואה או ההיסטוריה של ישראל וגם לגבי החשיבות, להגיד לכולם שישראל יכולה וחייבת להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית.

העובדה היא שישראל יכולה להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית ואם אתם רוצים הוכחות לכך תסתכלו עליי. חשוב מאוד לציין את זה כי זו גם הדרך שלי להגיד על החשיבות לתקן את החוק, חייבים להוסיף שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית לכל אזרחיה כאן בישראל. ואני אסיים בכך שאני אגיד שלמרות שעכשיו החוק לא אומר כך, אנחנו יודעים שבעצם זה חוק קצת סמנטי ואנחנו יודעים שבמיוחד לערביי ישראל יש לנו זכויות כדי שנוכל להפוך לכל מה שאנחנו רוצים. התפקיד שלי הוא להביא את המסר הזה לכל העולם, במיוחד לעולם הערבי, במיוחד עכשיו כשיש הסכמי שלום בין בחריין ואיחוד האמירויות וישראל ואנחנו מקווים שבקרוב גם סעודיה, אנחנו מתפללים לכך.

אם אפשר להגיד עוד משהו אחד, אני יודע שזה לא קשור, אבל זו הזדמנות להגיד מה שאני רוצה להגיד, העם היהודי כאן בישראל חייב ללמוד ערבית. בואו נעשה את זה, חבר'ה, בואו.

אז אני אגיד לך שני דברים. יש שני דברים שהעלית ואני לא רוצה להאריך, אבל אני חייבת לענות. קודם כל במגילת העצמאות יש את המילה שוויון בערך 30 פעמים והזכות של ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית מבוססת על זה, המדינה שהוקמה כאן לפני 72 שנה. הכרזת העצמאות מתייחסת להרבה דברים חשובים, גם מבחינת היחס הפנימי שלנו וגם בזירה הבינלאומית ומבחינה פנימית זה בעצם אחת מהטעויות שצריך לתקן, לדעתי.

הדבר השני, אני אביא לכנסת חוק שמחייב לימודי ערבית שהם חובה בכל בית ספר בישראל. לדעתי זה מחדל גדול וזה דבר חשוב כדי שנוכל לחזק את הקשר עם ערביי ישראל.

מיכל, חמישית מהמדינה, חמישית מהאוכלוסייה שפת אימם היא ערבית. אני עומד בראש הארגון שמנסה לקשר בין יהודים לערבים, לגשר, וכדי שנוכל לעשות את זה אנחנו חייבים לתקשר.

נכון, שפה, מאה אחוז. אני אביא את הצעת החוק.

אז תודה רבה על הבמה שבה אני יכול להגיד כל דבר.

תודה רבה. תודה רבה שאתה עושה את מה שאתה עושה, אני מאוד מעריכה את זה. תמיד תגיד את מה שיש לך להגיד.

אני מקווה שנדבר על IHRA. אני מקווה שארסן ידבר על IHRA, ארסן מנהל הקונגרס היהודי הישראלי.

אני אשלים את החסר. בעצם את כאן המומחית ואני רוצה להגיד קודם כל תודה רבה לך על כך שארגנת את הפגישה וכל המאמצים שלך להגן על ישראל בעולם ובאינטרנט ותודה רבה ל-JNS שהביאו את כל העמיתים והחברים לכאן כדי שנוכל לקחת השראה אחד מהשני.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו כדי להדגיש את זה שאנחנו נלחמים למען ישראל ואנחנו חייבים לעשות עבודה טובה יותר בלספר את הסיפור של ישראל, לא רק דרך העדשה של הקונפליקט הישראלי פלסטיני. אנחנו לא רוצים להגדיר את מי שאנחנו לא, אלא גם את מי שאנחנו כן. אנחנו חייבים לענות לשנאת יהודים ולאנטישמיות שאנחנו רואים באינטרנט, אבל בסופו של יום אסטרטגיה שמבוססת רק על היותנו קורבנות הוא לא מספיק, אנחנו חייבים לספר את הסיפור של ישראל כדי לנצח בקרב הזה ולהשתמש בכל הכלים שיש לנו, כלים דיגיטליים וגם במיינסטרים.

יש לנו סיפור שהוא הכי מעניין בהיסטוריה המודרנית, סיפור של אומץ. חברי מייקל דיקסון כתב על הסיפורים האלה, אנחנו עם עתיק שחזרנו למולדת שלנו אחרי אלפיים שנה, היה קיבוץ גלויות ובנינו מדינה יהודית ודמוקרטית. זה גם סיפור של טכנולוגיה, שאנשים בכל החברה מקבלים ממנה השראה על תרבות והיסטוריה וכן, גם על אוכל.

היום יש כאן קונפליקטים, אבל אנחנו גם רוצים שלום. גם יוסף הזכיר שאנחנו מפתחים חברות עם שכנינו הערבים, אבל אנחנו חייבים להמשיך במאבק ולהרחיב את השיח וגם תמיד לזכור שגם לנו יש סיפור לספר ואנחנו חייבים לספר אותו.

תודה רבה, ארסן. אני לא רוצה להגיב כרגע. שרי אידן.

תודה רבה שהזמנתם אותי, לא אדבר על עצמי הרבה, אני רק רוצה להדגיש נקודה אחת ואני מסכימה עם ארסן, אני אדבר בשמי, מבחינתי כאמריקאית ומהניסיון שלי כאן שהתקשורת משחקת תפקיד חשוב מאוד ביצירת השיח והנרטיב וביצירת החלטות של פוליטיקאים, איך שהם יתייחסו ללחץ של אנשים.

אם אתם רוצים שהממשל הבא יעזור לכם ושיעמוד לצד ישראל אז אתם חייבים שיהיו עוד קולות ציוניים שידברו ב-CNN ו-NBC ושלא יבואו איסלמיסטים קיצוניים שאנחנו רואים היום. אני רואה CNN ואני רואה אנשים כמו רזא אסלאן שהם באים בשם הממשלה האירנית והאחים המוסלמיים שהם בעצם אומרים לדמוקרטים ולנו מה לחשוב על ישראל.

אני מאמינה שארבע השנים הבאות הן קריטיות כי האנשים האלה ממש יוצרים אנטישמיות והם מנסים בעצם לקחת את כל ערכים שיש לנו ואת המאמצים שמנסים לקשר את האפרטהייד לכאורה ובמדיה החברתית אנחנו יכולים להגיע להרבה אנשים, אבל אנחנו לא מגיעים לאמריקאים. לכן ממש מפחיד כאן. כשאני מנסה לדבר על ישראל, על אנטישמיות או על כל דבר, האמריקאים הפכו לסגורים לנושאים האלה כי עשו להם כבר שטיפת מוח במדיה הערבית.

הרבה אנשים, במקום זה שהם יחקרו וילמדו את המידע האמיתי והנכון הם פשוט מקשיבים ל-CNN ולתקשורת האהובה עליהם ולערוצי התקשורת והם מאמינים לכל מה שאומרים. אנחנו חייבים שיהיו עוד אנשים שיגיעו לתקשורת המיינסטרים כמו NBC ו-CNN וכל הערוצים האלה ושיספרו את מה הם יודעים על ישראל.

כשיש מוחמד חסן או אנטישמי אחר שנותן את דעתו יש עוד אנשים שיודעים לדבר בצורה רהוטה ושמכירים את המצב ושיכולים להגיד שזה לא נכון ושזה לא יעבוד, וכל האנשים האלה שמדברים, כמו הלל נויאר, מייקל וכל האנשים האלה, הם נהדרים, זה מה שהם עושים, הם עורכי דין, הם יודעים להעמיד הגנה. הלוואי שהייתי יכולה לראות ב-CNN ושידברו ויגנו על ישראל. זה מה שיש לי להגיד.

תודה רבה, חשוב מאוד, שרה. זה חלק מהאתגר שנשמיע קול גם במקומות שבדרך כלל לא שומעים.

הלל פולד נמצא איתנו כאן היום.

שלום, תודה רבה. כפי שכולם אמרו ממש כבוד הוא לי להיות כאן ולראות את כל הפנים המוכרות. תודה רבה על כל מה שאתם עושים באינטרנט. אני חושב שהרבה מכם יסכימו איתי שיש כאן אדם אחד שחסר כאן וזה אחי המנוח, ארי פולד, שהרבה מכם הכרתם אותו והוא נלחם בעבר למען ישראל. הוא רצה להפיץ אמת ולהילחם נגד השקרים על ישראל יומם ולילה.

אני בעצם אדם של טכנולוגיה, אני יכול לדבר על הייטק, שאנחנו מובילים בהייטק ושאנחנו אור לגויים, אז מבחינתי העבודה שלי הרבה יותר קלה מהעבודה של ארי, אבל במאבק נגד האנטישמיות אני אגיד, ותמיד אמרתי, שהטכנולוגיה שלנו תוביל לשלום, היא תיצור שלום.

דבר אחד שאני יכול להגיד מבחינת הטכנולוגיה בישראל ואיך שהמדינה שלנו נתפסת, אנשים בעצם מפרידים בין ישראל שמוצאת תרופות למחלות והדברים המדהימים שהישראלים עושים לבין ישראל של האפרטהייד לכאורה. המסר שלי, ואני חושב שזה אפקטיבי, הוא שישראל היא אחת, הכול זה אותו ישראל. אפילו בעמק הסיליקון יש משקיעים שהם ממש אנטישמיים, אני לא אנקוב בשמם, אבל הם עדיין משקיעים בטכנולוגיה ישראלית. הם מפרידים בין זה לזה ולדעתי חשוב לאחד ביניהם ולהגיד שישראל היא אותה ישראל שמפתחת את כל הטכנולוגיות המדהימות, את ה-USB ואת האייפון ואת כל מה שאנחנו מכירים שאי אפשר להפריד בין הדברים. המסר הזה הוא חשוב מאוד שנעביר אותו.

תודה רבה, הלל. נמצאת כאן חברת כנסת לשעבר וחברה טובה. עינת.

שלום. תודה רבה לחברת הכנסת וונש שהבאתם את כולנו, ממש קיבצת את כולנו ועכשיו הטוויטר מתעורר לחיים. כל הקולגות והחברים שלנו כאן, ממש נהדר לראות את כולכם ואני רוצה רק להביא מסר של אופטימיות לגבי ההזדמנויות שלנו היום, במיוחד אחרי ששמעתי מיוסף ויונתן, יש לנו חברים ובעלי ברית בעולם הערבי וגם בין ערביי ישראל. היום יש ערבים ומוסלמים גאים שמוכנים באופן פומבי להגיד שהם בעלי ברית עם ישראל וגם ציונים.

כשמכוונים התיאורים האלה אליהם הם אומרים נכון, בעצם אין שום דבר שמתנגש בין להיות מוסלמי וגם לתמוך בזכות היהודית להגדרה עצמית במולדת שלהם. זה רגע ממש מדהים בשביל כולנו כשאנחנו רואים את האירוניה, את האנטי ציונות כבעצם סימן שקט לאנטישמיות בהרבה מהמערב ואנחנו רוצים לפנות לבעלי הברית שלנו בעולם הערבי והמוסלמי ולהראות שציונות היא בעצם רעיון של חופש, של שוויון ושאנשים שתומכים ברעיון הזה יגידו על עצמם בגאווה שהם ציוניים.

אנחנו רוצים להיאבק נגד האנטי נורמליזציה בקמפוסים. אנחנו אומרים שאם אנחנו נלחמים נגד אנטי נרמול בקמפוסים אנחנו יכולים להגיד תראו, ערבים ומוסלמים באזור יש להם קשרים עם ישראל, האם אתם באמת רוצים להילחם נגד הנרמול הזה בארה"ב כשהכול משתנה כל כך מהר באזור? אני חושבת שבתור אדווקטים ומי שנלחם בעד ישראל ובעד השלום יש לנו הרבה בעלי ברית נהדרים ואני חושבת שאנחנו צריכים למצות את הרגע הזה ואני מקווה שנעשה כך גם בעתיד. תודה רבה.

תודה. אני רוצה גם לתת זמן לקולות האלה וגם לאנשים מתונים כדי שגם במפגשים כמו המפגש הזה אנשים מתונים יוכלו להיפגש. גם דב ליפמן נמצא כאן איתנו, חבר כנסת לשעבר, שלום, דב.

שלום, תודה רבה לך, נהדר להיות כאן ולראות את הקבוצה הנהדרת הזאת שהתקבצה ביחד. אני רוצה להיות פרקטי כי זו המטרה כאן ואני רוצה להזכיר, אחת, נכשלנו בכנסת האחרונה ושנגמר לנו הזמן. אנחנו רוצים לעבוד על הצעות חוק כדי למרכז במקום אחד, מראש הממשלה דרך השגרירים וכל הפעילים שאנחנו כולנו נהיה בעצם מאורגנים ומאוחדים. ניסינו, לא הצלחנו, אבל אפשר לעשות את זה, נוכל להתארגן מחדש. וכמו שפלר הזכירה, צריך ארגון אחד שיעזור.

ברמה הארגונית כאן מה שאני ניסיתי לעשות, בחדר הזה ממש, כל הארגונים הנהדרים שיש בכל העולם, לאחד ביניהם מבחינת הפעילות. תארו לעצמכם שביום חמישי בארבע בצהריים כל אחד ברשימה הזאת היה מעלה את אותו הסרטון, את אותו המסר. תחשבו, היינו יכולים ממש להשתלט על המדיה החברתית ועל השיח וזה יכול ממש ליצור השפעה אדירה. מצד אחד לכל ארגון יש פן מיוחד ומצד שני אנחנו יכולים למצוא דרך שכולנו ביחד נקדם את השיח ונשפיע עליו.

כאן בוועדה הזאת את יכולה לעזור ואני חושב שאפשר לאחד בין כל מה שאנחנו עושים, כל אחד באופן אישי.

תודה רבה, זה חלק ממה שכתבתי לפני המפגש הזה. יש מיליוני אנשים סביב העולם שהגענו אליהם. 6.7 מיליון אנשים, ממש כתבנו את המספרים האלה אתמול, רק שתדעו, רק האנשים האלה בזום הגענו ל-6.7 מיליון אנשים, אז אנחנו נתקדם גם מהמפגש הזה לצעדים הבאים, אנחנו נדבר על מה שנעשה אחר כך. כמובן יש לי גם כלים פרלמנטריים כדי לקדם את התהליך הזה, כמו שפלר אמרה, לאחד וליצור פעילות מאוחדת.

מייקל דיקסון, שהוא מנהל StandWithus.

תודה רבה ליושבת ראש הוועדה קוטלר וונש ולכל האורחים כאן. ממש כבוד הוא לי לדבר כאן במפגש הזה. במהלך המגפה של הקורונה גם הווירוס של האנטישמיות ממש מדבק. אנחנו רואים שיש תיאוריות קונספירציה ויהודים שנפגעים ואף נהרגים על יהדותם. בקצוות של הספקטרום הפוליטי במדיה החברתית יש אנטישמים שהם עזי מצח כל כך שהם מגדירים לנו, ליהודים, מהי אנטישמיות רק כדי שיוכלו לחתור תחת המונח הזה.

את הזמנת אותנו לכאן בתור אנשים בעלי השפעה, אבל אנחנו בעצם רק מייצגים חלק קטן מאוד של האנשים שנלחמים באנטישמיות. ב- StandWithus המשימה שלנו היא לחנך ולהתנגד לגזענות אנטי יהודית. אנחנו בנינו תנועה ואנחנו לא נפסיק. אנחנו פעילים בחמש יבשות, אנחנו נלחמים נגד התנועה נגד ישראל שאנחנו מנחילים לה תבוסות. אנחנו חייבים להבהיר שישראל היא לא הבעיה, אלא היא חלק מהפתרון לשלום במזרח התיכון ואנחנו חייבים להפיץ את המידע הזה בכל השפות.

אנחנו מפיצים בשפות רבות את המידע הנכון ומחנכים, חייבים לחנך ולהפיץ תוכניות לימודים ואנחנו חייבים להציג את מה שמדהים בישראל. אנחנו עוזרים לתלמידים שמתמודדים עם גזענות אנטי יהודית, אנחנו מגיעים להרבה מדינות גם בעולם הערבי, אחיי ואחיותיי, אנחנו נלחמים על הלבבות של הדור הבא, אנחנו יוצרים איתם קשרים במספרים רבים. הקהילה שלנו חזקה ואנחנו מגיעים בחזית מאוחדת להילחם נגד השנאה הזאת מסביב לעולם. בנינו תנועה ולא נפסיק. תודה רבה על ההובלה שלכם, על המנהיגות ועל השותפות.

תודה רבה, מייקל. דב היקינד, חבר הפרלמנט האמריקאי לשעבר במדינת ניו יורק. נמצא איתנו? אולי לא. אמשיך. דייב נמצא כאן איתנו, עיתונאי חוקר.

בוקר טוב, תודה שהזמנתם אותי. אני משוכנע שהמערב הוא בצרה גדולה ושיש כאן איום קיומי ושישראלים לא תמיד מבינים את זה. הם רואים רק את הטווח הקרוב והפוליטי. יש יותר מדי ישראלים שחושבים שאם היינו נחמדים יותר לפלסטינים כל הבעיה תיפתר והיא לא. הבעיה יותר גדולה מישראל, כל המערב תחת איום, אבל זה לא אומר שאין לנו בעלי ברית. אנחנו גם תחת איום, אנחנו חייבים להתחבר לבעלי הברית שלנו ואין כאן מקום לאגו.

מאוד קשה להגיד יותר מדי על מה שצריך לעשות בכל המובנים. פעילות אנטי ציונית מחברת בין הרבה אנשים, פעילים אנטי ישראליים מפיצים אנטישמיות ואין מספיק עזרה נגד התופעה הזאת. אנשים נלחמים בשטח, אבל זה לא מספיק. הרבה עזרה שניתנת מבוזבזת כי היא מגיעה לארגונים שלא פועלים בצורה מספיק חדשנית. אנחנו כבר לא נפגשים פנים מול פנים, אלא במדיה החברתית, אנחנו חייבים לתמוך בפעילים בשטח כי הם ולא הארגונים הקהילתיים שמביאים לתוצאות. תודה.

תודה רבה, דייב. ג'קלין גודל, האיחוד של ישראל ואירלנד.

שלום לכולם מאירלנד ותודה רבה שהזמנתם אותי למפגש החשוב הזה. טוב מאוד לשמוע את הדברים של כולם.

יש לי שתי הערות. קודם כל אני ממש מאמינה שאנחנו נלחמים, יש כאן מלחמה, אנחנו נלחמים על הלבבות של הדור הבא. לצערי, אירלנד נתפסת כמדינה עוינת ביותר לישראל. מאז שהקמנו את האליאנס בין ישראל לאירלנד ב-2018 אחת מההצלחות הגדולות שלנו היא שהבסנו את החוק נגד יבוא של מוצרים שמיוצרים ביהודה ושומרון וגם חלק מירושלים. העונש שהוצע היה קנס של 250,000 יורו וגם מאסר. יש הרבה אנשים שרוצים להעביר ולהחיות את הצעת החוק הזו וגם עוד חוקים שיפגעו בישראל.

אנחנו גם רואים בעין רעה שאירלנד תגיע למועצת הביטחון של האו"ם בינואר 2021, היה לנו מזל בספטמבר 2019 לפני המגפה כשנסענו לישראל נציגות של עשרה אנשים, אנשים מכל חלקי החברה האירית, כדי שיראו את המצב בשטח בישראל ואנחנו מקווים לעשות עוד כשנוכל לשוב ולהגיע לישראל כי חשוב מאוד, לדעתי, שאנשים יבקרו בישראל ויראו את העובדות בשטח בעצמם.

אני רוצה לסיים בתודה לממשלת ישראל שיצרו איתנו קשר בעבר, אני מבקשת שתמשיכו לעשות כך, התמיכה שלכם מאוד חשובה לנו, היא בעלת ערך, וגם הידע שיש רשת של תמיכה שכוללת אנשים בישראל ובכל העולם שעושים עבודה דומה לנו ושנוכל ליצור איתם קשר באוןפ קבוע. תודה רבה לכם ושלום מאירלנד.

תודה, ג'קי, שלום ותודה רבה לך. ויזטה אונייל, אני מקווה שאמרתי נכון, הודים למען ישראל.

כן, זה היה נהדר. שלום, חברים יקרים, חברי הוועדה, תודה שאתם מארחים אותי ונותנים לי הזדמנות לדבר בין הרבה חברים שאני מכיר כבר הרבה שנים. אני נציג הודים למען ישראל, אנחנו משרתים קולות פרו ישראליים בהודו ובתפוצות, בצפון אפריקה. אני הינדי ציוני גאה, אני גם אזרח גרמניה ואני גר בדרום אפריקה, אז אני ממש רואה איך שבתפוצות מתמודדים ויוצרים קשרים עם העם היהודי. אני גם כותב בלוג שמתייחס לבחירות וגם לתקשורת וההטיה בתקשורת נגד ישראל.

הקבוצה שלנו נוסדה לפני שמונה שנים ועשינו עבודה בשטח במדיה החברתית, היה לנו תקציב מאוד קטן בהתחלה ואני גאה במה שהספקנו לעשות. גם קיבלנו תמיכה בשטח וזה מה שנותן לנו כוח להמשיך.

אם רוצים לדבר על הקשר בין הודו לישראל, אנחנו נצטרך לקיים פגישה נפרדת רק לזה, אבל מה שנמצא אצלי בלב עכשיו הוא שיש קרע פוליטי לאחר הבחירה של מודי וגם הברקזיט. אנחנו רואים שיש קרע שנוצר גם בתוך הקהילה הפרו ישראלית, במיוחד במקרה שלנו. אנחנו נמצאים במפלגות שונות, אבל יש לי גם חברים במפלגות ימניות ואני חושב שזה לא דמוקרטי מצדנו שלא ניתן פלטפורמה לאנשים בעלי דעות שונות כל עוד הם מסכימים איתנו בנקודות הבסיסיות. אני חושב שאנשים מסוימים רוצים להעניש אותנו רק על זה שאנחנו מייצרים שיח עם פעילים כאלה, אבל זה מה שנמצא אצלי בלב.

אני רוצה לעודד את כולכם לעזור לנו להתאחד ושאנשים יוכלו גם לדבר איתנו לגבי נושאים מסוימים. אם אנחנו מסכימים לגבי הנושאים שאנחנו נלחמים בעדם אז כדאי לעבוד בשיתוף פעולה.

כן, מאוד חשוב שנעבוד בשיתוף פעולה כדי להתקדם. שושנה יסקול, אישה עם הרבה כוחות.

אני אדבר מהר כי אני יודעת שיש אנשים אחרים שמחכים. אני נכדה לניצולי שואה ולמדתי מהם הרבה דברים, אבל שני הדברים העיקריים שלמדתי ושמשפיעים עליי ביותר, האחד, אי אפשר לעמוד בצד, שתיים, אנשים נחמדים וממוצעים יכולים להשתכנע מכל דבר אם יש דובר שהוא בעל כוח שכנוע.

אנחנו רואים הרבה מידע שגוי שמופץ בתקשורת, כפי שהזכירו כאן, ואנשים חושבים שישראלים שוחטים תינוקות פלסטיניים בדיוק כפי שבמשך מאות שנים חשבו שאנחנו טובחים בתינוקות נוצרים ומאוד קשה להיאבק בכל האנטישמים שצצים ונלחמים נגד המדינה היהודית. אנחנו חייבים מידע, אז אם יש רשימה לכאורה של חוקים גזעניים בישראל אנחנו חייבים להיאבק עם מידע נכון. המידע הזה לא נגיש, המידע הנכון לא נגיש לאנשים שלא עוסקים בזה יומם ולילה.

אני רוצה גם להגיד שאנחנו בישראל חייבים בתוך הקהילה שלנו, כפי שיוסף אמר, להכיר בכך שיש גזענות ולעשות צעדים לחנך ולדבר זה עם זה. אם יש חוק למה אנחנו לא כוללים בתוך החוק גם את הדרוזים והערבים שנאמנים לישראל? מישהו כמו יוסף הוא בעל ברית טבעי, אנחנו חייבים לעמוד לצדו. אתם בממשלה יכולים לעזור לנו בכך שתוכלו להנגיש לנו את המידע כדי שנוכל להיאבק במידע השגוי, שכשאנשים אומרים משהו אנחנו נוכל להגיד שבעצם זה לא נכון. יש פה אנשים מדהימים, אבל הם אנשים יחידים, אז אנחנו חייבים גם את תמיכת הממשלה. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו חייבים לשתף בינינו את המשאבים שלנו ויש גם כלים שאפשר לנצח.

תודה רבה, מיכל, יושבת ראש הוועדה, תודה רבה על המנהיגות שלך וכמובן שאת חלק מוועדת הכנסת לקשרים עם הנוצרים וטוב לראות גם את החברים האחרים שלי. אני לא יכול לראות את כל החדר וחבל שאני לא יכול להיות איתכם באופן אישי.

אני רוצה להודות לכל האנשים ברשימה שהגיעו לכאן, במיוחד האנשים מארה"ב שהתעוררו מאוד מוקדם להגיע וכמובן גם ה-JNS, ראיתי אתכם כאן בווידאו, אז תודה על המיזם הזה.

שלושה נושאים שרציתי להעלות בקצרה. האחד, אני חושב שהנקודה העיקרית היא שיהודים היום הם לא לבד. מה שאנחנו עושים, אנחנו מנהלים דיפלומטיה שמבוססת על הדת, על האמונה, ואנחנו רואים שהערכים היהודיים נוצריים, בעצם תוקפים אותם, הם תחת איום בכל העולם.

אני רוצה בהזדמנות זו להזמין אתכם לשיתוף פעולה עם מאות מיליוני נוצרים ברחבי העול וחשוב מאוד שכל הארגונים שלכם יתחילו ליצור קשרים עם דתות אחרות כדי לראות איך אנחנו יכולים לשתף פעולה. זה לא רק נושא יהודי או ישראלי, זה יכול להיות גם נושא נוצרי.

נושא שני, יש הרבה דיבורים ומאמצים לגבי ארה"ב ואירופה, שם משקיעים הרבה ואני מבין למה, אבל צריך גם להתייחס לאמריקה הלטינית, אסיה, אפריקה והמזרח התיכון. אנחנו פשוט ויתרנו כאן לתקשורת. אם תראו טלוויזיה באפריקה, יש המון מסרים אנטי ישראליים, אבל מצד שני אנחנו רואים הרבה תמיכה מהנוצרים באפריקה. אז יש אנשים שאוהבים את ישראל באפריקה, לדוגמה בגלל שהם נוצרים שמאמינים בברית החדשה, אבל אין להם בעצם כלים כדי להפוך את זה לפעילות.

הנקודה האחרונה היא, יש 46 קבוצות מפגשים מסביב לעולם בעד ישראל ואני חייב ללכת אחרי זה כי ממש עכשיו, לפני ארבע דקות זה התחיל, יש מפגש בצ'כיה יחד עם חבר פרלמנט שם ואני מבקש מכל אחד מהם לנצל את הכלים והמשאבים האלה. כל אחד נמצא במדינה אחרת, במקום אחר, יש כאן גופים בפרלמנטים בעולם, אז אם אתם בצ'כיה, בנורבגיה, באוגנדה, יש קבוצות פרלמנטריות שנאבקות נגד ה-BDS, נגד אנטישמיות, נגד אירן, בעד הכרה בירושלים, נצלו את הקבוצות הפרלמנטריות לטובתכם. תודה רבה לכולם ותודה שאירחתם אותי.

תודה רבה. אבי אבלו.

שלום לך, שלום לכולם. תודה רבה שארגנתם את זה ותודה רבה, תודה ענקית לכל אחד ואחד מהאנשים פה ברשימה. ממש חשוב שאתם מגנים על היהודים במולדת שלנו.

אני רוצה להתייחס למה שהלל אמר על אחיו ארי, חברי הטוב, וגם מה שמייקל דיקסון אמר. המיקוד שלי הוא הבנת האנטישמיות, מה היא ומה היא תמיד תהיה והגלים והעליות והירידות במהלך ההיסטוריה וכעת אנחנו רואים גל מתגבר. אנחנו לא נלחמים נגד האנטישמיות אלא מצילים נפשות יהודיות שאחרת יילכו לאיבוד כי שוטפים להם את המוח עם שקרים על יהודים וישראל על ידי ארגונים, אפילו ארגונים שקוראים לעצמם יהודים ופרו ישראלים.

אני רוצה לתת ליהודים האלה סיבות להיות יהודים גאים, גאים בקשר שלהם עם ישראל, גאים בזהות היהודית ומבינים את הקשר שלנו למולדת. אנחנו כולנו מכירים את ההיסטוריה של החזרה למולדת שלנו שהיא סיפור מעורר השראה לכל בני המיעוטים בעולם ואנחנו חייבים להפיץ את המסר הזה גם לשונאי ישראל וגם ליהודים שצריכים לדעת את זה.

אנחנו רוצים להתמקד בכך שאנחנו מדינה יהודית, אנחנו לא מערביים או מזרחיים, אנחנו שונים מכל מדינה אחרת בעולם, תערובת של מזרח, מערב, כל הדתות, כל הגזעים, אנחנו מגוונים ופלורליסטיים ויש כל כך הרבה במה להתגאות כאן וכל יהודי, אם הם היו מכירים את ישראל. אנחנו רוצים להגיד שישראל היא לא הבעיה, אלא היא הפתרון.

שוב, כל מי שעוקב ומכיר את הפעילות שלנו, אנחנו מפיקים סרטונים, מראיינים אנשים, אפילו אנשים מהרשימה הזאת שנמצאים איתנו בזום היום, אנשים שנמצאים איתכם בכנסת, וגם מקדמים סרטונים שהפיקו אנשים מדהימים אחרים, גם אנשים שנמצאים כאן בזום.

אני רוצה לסיים בכך שאני אומר תודה לך, היושבת ראש, שאת עושה כל כך הרבה, וגם תודה לכל אחד ואחד מהאנשים והארגונים, תודה רבה ובהצלחה לכולנו.

תודה רבה לך.

תודה רבה לך על כל העבודה שאת עושה בוועדת המשנה. תודה לאלכס טרימן, חברי הטוב, שהרכיב את הרשימה של ה-JNS ותודה רבה לכולכם, אתם נהדרים, אני ממש מעריץ. בטוויטר אני אוהב לשתף ציוצים של אנשים אחרים, התחלתי לעקוב אחרי ג'קלין גודל בטוויטר, לפני כן לא הכרתי אותה, וזה נהדר.

אני רוצה להקריא לכולכם ציוץ שלדעתי אפשר ללמוד ממנו, זה בא מפרופ' באקדמיה בארה"ב בחוף המזרחי, הוא אומר: ציונות היא אידיאולוגיה פוליטית שפותחה על ידי אנשים במאה ה-19 והיום יש לה הרבה פירושים שונים. והוא אומר שאפשר להתנגד לאידיאולוגיה אנושית צעירה כל כך ואני הגבתי, זיהיתי את זה שהוא בעצם מנסה להגיד שזו אידיאולוגיה מודרנית, אז אמרתי לו שישראל, לפני אלפיים שנה היו כאן שתי ממלכות ובכל אחת ישראל הייתה הבירה ואף פעם לא ויתרנו על השאיפה להגדרה עצמית מחדש. בעצם ההצגה של הציונות כאידיאולוגיה מודרנית זה בלב האידיאולוגיה הג'יהדיסטית. בן שפירו שיתף את הציוץ שלי.

אפשר ללמוד מזה. בעצם המטרה של הציוץ הזה היא להגיד שאתם כל הסיפור שלכם מומצא, זה כמו הנרטיב של אונסק"ו, אתם בעצם כאן רק לאחרונה, אתם לא כאן קשורים למזרח התיכון ואנחנו רואים פעילים במדיה החברתית, אנחנו עומדים בפני מלחמה של נרטיבים והמטרה של המלחמה הזאת היא לחתור תחת כל היסודות האינטלקטואליים של ישראל, של העם היהודי ושל הציונות. ההיסטוריה של ישראל, הם טוענים, היא רוויית דם, אנחנו ממציאים את הממצאים הארכיאולוגיים, הם לא אמיתיים. מערת המכפלה שייכת לפלסטינים, אתם באתם רק לאחרונה ואתם מנסים לשכתב את ההיסטוריה.

בעצם הם מנסים למחוק את כל יסודות ההיסטוריה היהודית בישראל וזה חלק מהמלחמה הנרטיבית. אנחנו מנסים לחתור תחת החותרים ולהציג את האינטלקטואלים בתור מה שהם באמת, שהם אנטישמים, שהם מנצלים את הכלים האינטלקטואליים שלהם כדי לחתור תחת הסיפור שלנו.

ואני רוצה להגיד, בדיוק כפי שהפרופסור רצה להגיד, שישראל היא חדשה ושסיפור הציונות הוא חדש, כך גם יש מילה אחת שאני נאבק נגדה, שהיא הכיבוש. הכיבוש, פירוש המילה זה שישראלים לא נמצאים כאן, אנחנו לבנים, אנחנו אירופאים שכובשים את האדמה של עם אחר ואם אתם נותנים למילה הזאת, כיבוש, להיות מופצת יותר מדי בעצם זה חותר תחת כל ההיסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל. אני חושב שאני אחד מהאנשים שעשיתי מאמצים נגד ההחלטה של אונסק"ו לא להכיר במערת המכפלה בתור אתר פלסטיני וארה"ב עזבה את מועצת אונסק"ו בדיוק בגלל זה וזה היה ניצחון שלנו.

אני רוצה לסיים בנימה אופטימית, יש דבר אחד שחותר תחת החותרים החתרנים, הסכמי השלום, הסכמי אברהם, אנחנו קוראים לזה הסכם שלום של בני אברהם, זה נותן לנו לגיטימציה, גם אנחנו בני אברהם, גם אנחנו קשורים כבר המון שנים לאזור הזה ולכן אני כמובן אוהב את ההסכם עצמו וגם את השם של ההסכם כי זה מציג אותנו בתור אנשים שקשורים לאדמה הזאת.

תודה רבה, ישי. יש לנו בערך עוד עשרה דוברים ואני רוצה לתת לכל אחד לדבר, אז ממש תשמרו על דקה וחצי כי אנחנו לא רוצים לפספס אף אחד. אביבה קלומפס

תודה רבה שכינסת את כולנו וכבוד שאפשר לדבר בפני ועדת המשנה. אני מדברת מבוסטון, שעה חמש וחצי בבוקר עכשיו ובעוד כמה שעות כשהעיר תתעורר אני אתחיל את היום כמשנה לראש אחת מהפדרציות הגדולות ביותר בארה"ב. אני יוצרת קשרים בין ישראל לבין קהילות יהודיות מסביב לעולם.

אני חושבת שיש משהו אחד יסודי שמקשר בין כולנו, יש 15 מיליון יהודים בכל העולם שמדברים שפות שונות ויש להם חוויות חיים שונות, אבל יש חוט אחד שמחבר בין כולנו, ההכרה שלנו שכל אחד מכיר שיש לנו מגן דוד על הבגדים, כשאנחנו שומעים מילה בעברית, כשאנחנו עוברים ליד בית כנסת בעיר לא מוכרת, החוט הזה קישר בינינו במשך הרבה שנים ואני רוצה להעביר את החוט הזה ולהפוך אותו לקשר חזק.

מנחם בגין אמר פעם שדברים שרואים משם לא רואים מכאן. מה שרואים מישראל הוא שונה מאוד ממה שרואים מבוסטון ואני אשמח לשתף אסטרטגיות כדי שנוכל להגיע למטרות שמשותפות לכולנו. היום כל יום אנחנו כותבים את סיפורה של 100 השנים הראשונות של ישראל ואני גאה מאוד לקחת חלק בסיפור הזה ואני מכירה, כפי שכולכם מכירים, שאבני הדרך הן גם מאחורינו וגם לפנינו. אנחנו נוכל להתקדם יותר מהר כשנעשה את זה ביחד.

תודה רבה, אביבה. דיויד לנג, ישראליקול. הארגון ישראליקול, ישראל מגניבה? כנראה לא מגניבה מספיק. שלום, דיויד.

אני מנכ"ל ישראליקול הסברה, זה מבוסס על האתר שאני ניהלתי במשך 17 שנה. אני רוצה לספר לכם מהניסיון שלנו. אני חושב שכולכם מכירים את זה, כמה חשוב להגיע גם לאנשים שעוד לא משוכנעים. בשנים האחרונות אנחנו מנסים לשכנע את מי שכבר משוכנע, כפי שהזכירו גם אחרים כאן, כל מה שאני עושה מבוסס על כך שאנחנו רוצים להגיע מעבר למשוכנעים. אנחנו רוצים להשתמש בהומור וגם אנחנו חייבים לרדוף אחרי האנטישמיים ולהיאבק בהם. אנחנו רוצים להציג את העובדות בצורה גאה וברורה, אפשר להתמודד עם אנטישמים, עם תומכי טרור, ואפשר גם לגשר, הדברים לא סותרים.

פרסמתי סרטון לפני כמה שנים עם חבר שהוא בעל עסקים באיחוד האמירויות ושיתפו את הסרטון שם. אני בגאווה רודף אחרי אנטישמים ופועל נגדם. האנטישמיות רק גוברת ואולי מפתה שאנחנו פשוט מדווחים כשאנחנו רואים פוסטים אנטישמיים במדיה החברתית.

לפני כעשור הרבה מכם ניגשתם אליי ואתם גם משתמשים בשיטה הזאת שאנחנו חייבים לחשוף את האנשים האלה ולהראות איך הם לא רק אנטי ציוניים, אלא הם באמת שונאי יהודים, כדי שלא לתת להם קרדיט ושלא יהיו אמינים וכדי לשלוח מסר לשונאי היהודים האלה. פעם אחת אפילו מהניסיון שלי אפשר שאנטישמי יבין שהוא טועה והוא ממש משתנה. אני מעדיף לא לצנזר אותם, אלא אם כן הם ממש מטיפים לאלימות, אבל לגבי מה שממשלת ישראל יכולה לעשות, הם יכולים גם לתת לנו עוד מידע ומשאבים.

אני רוצה להוסיף משהו אחר, אני מקווה שתקבלו את זה ברוח הנכונה, אני מסכים שיש צורך לאחד בין כולנו, אבל יש נטייה שהממשלה חושבת שהכול רק על הכתפיים שלה. אנחנו חייבים גם לשתף פעולה עם כולם, כל מי שנמצא כאן היום וגם אנשים שלא נמצאים, יש הרבה אנשים שכבר נמצאים בזירה הדיגיטלית, אז תנצלו אותנו. וכן, גם תממנו אותנו, תנו לנו גם קצת מימון. תודה רבה.

אנחנו ניתן לעדו מהמשרד לנושאים אסטרטגיים לענות. עדו, אתה יכול לענות אולי לנקודות שהעלו כאן עכשיו, ממש בדקה וחצי.

תודה רבה. אם אני אדבר בעברית יש מתורגמן?

כן, אפשר.

אוקיי. אז תודה רבה, חברת הכנסת קוטלר וונש, יושבת הראש, על הדיון הזה. קודם כל אני שמח לראות פה כל כך הרבה פרצופים מוכרים שברובם, אגב, וזה גם כמענה לחלק מהדברים, הם מאוגדים תחת יוזמת המשפיענים ואנשי הדיגיטל של המשרד לנושאים אסטרטגיים. אני עדו דניאל, אני ראש הזירה הדיגיטליים במשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה ואני כן רוצה להתחבר לחלק מהדברים שעלו כאן ובעיקר הנושא של הצורך של הממשלה בהעצמה ובסיוע. אלה בדיוק הדברים שהמשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה עוסק בהם, למען הארגונים, למען הפעילים בשטח, למען פעילי הדיגיטל ולמען פעילי האוף-ליין, גם באון-ליין וגם באוף-ליין.

אני רגיל להגיע לוועדת הקליטה והתפוצות גם כראש ארגון בעבר עם בעיות, כלומר עכשיו אני בשני כובעים, גם ברשימה וגם צריך לתת כמשרד ממשלתי את הפתרונות, שזה בסדר, ככה זה צריך להיות. קודם כל יש לי בשורה לתת, היום משרד יצא בפרסום של קול קורא לראשונה יחד עם החברה לתועלת הציבור שהוא הקים, 'קונצרט', למענקים, חלקם בשיטת מצ'ינג, חלקם לא, עבור יוזמות רשת, או לא רשת ברגע שהקורונה תיעלם מחיינו, למען הפעילות הפרו ישראלית ברשת ומחוצה לה.

אני רק אגיד שזה למעננו. אולי רק אתקן את ההיפוך הזה, זה למעננו, זה לא למען מי שעושה את הפעילות, זה למען מדינת ישראל, כלל אזרחיה והעם היהודי.

בוודאי, חד משמעית. פעילות למען מדינת ישראל. בדיוק רציתי לפרט את הנושאים לדוגמה. קודם כל בסוגיית נרמול היחסים עם בחריין, איחוד האמירויות, סודן, יינתנו מענקים במסגרת המיזם הזה, היא נקראת קרן ריסטרט, עבור הדבר הזה, מאבק בשיח שנאה, שאני יודע שאת עוסקת בזה כמובן יחד עם השרה שלנו אורית פרקש הכהן, התמודדות עם יוזמות חרם, פנייה לקהלים מגוונים, אתנית, מגזרית, כל הדברים האלה, כל הפרויקטים האלה יכולים להיכנס ולקבל מענק מקרן ריסטרט שהיא ביוזמת 'קונצרט' והם יקבלו מצ'ינג מתורמים וזו יוזמה שלנו, של ממשלת ישראל, יחד עם 'קונצרט', החברה לתועלת הציבור שהקים המשרד.

עדו, אם רק אני יכולה לבקש שתסכם כי יש לנו עוד המון ממתינים והזמן קצוב.

כן, עוד שתי נקודות. אנחנו מדברים על יוזמות דיגיטל, אז כמו שאמרתי רשת דיגיטל, רשת של משפיענים ומנהלי מדיה שרובם מאוגדים תחתיה ומקבלים מה שהם צריכים, מסרים, יציאה לקמפיינים משותפים וכו'. הדברים האלה קרו, קורים ויקרו. לאחרונה גם פורום - - - שהקמנו עם משפיענים מהמפרץ בחיבור עם המשפיענים הפרו ישראלים יחד איתם ופרויקטים שאנחנו עושים להעצמת האזרחים שרוצים לסייע בהסברה הישראלית, פרויקטים של משפיעי הדיגיטל. יש לנו חדר מדיה שחנכנו בג'וליס יחד עם השירות הלאומי שבו בנות שירות דרוזיות יעשו הסברה וניטור בדיפלומטיה ציבורית בערבית כלפי העולם הערבי.

ובשדרות, מקום מאוד מאוד חשוב לנו, גם שם המשרד יוזם הקמת חדר מדיה עבור התלמידים, סטודנטים וצעירים שירצו לקחת בו חלק. תהיה בו סיירת הסברה ויהיו גם הדרכות עבור תושבי שדרות שירצו לקחת חלק ותושבי הסביבה שמעוניינים לספר את הסיפור של תושבי הדרום לעולם.

תודה רבה, עוד.

ברכות לכולם ותודה על הדיון.

תודה לך ואני יודעת שאתה צריך לעזוב אז אני רק אומר, בסיכום אני אבקש ממשרדי הממשלה, יש לנו פה רשימה של אנשים שכבר נמצאים פה בחדר, JNS איגדו לנו אותם לרשימה אחת, יש עוד המון, מאות, אז אני לא רוצה לומר שרק הרשימה הזאת, אבל אנחנו נאתגר גם את עצמנו והכנסת תאתגר את משרדי הממשלה לראות איך אנחנו עובדים ביחד כדי לשפר את שיתוף הפעולה הקיים. לא מה אנחנו כבר עושים, אלא מה אנחנו צריכים לעשות. אנחנו נעביר את זה גם למשרד לנושאים אסטרטגיים.

עד שאני אצטרך לעזוב אני פה, אם יש עוד שאלה.

מצוין. תודה, עדו. אדם לויק, Camera UK.

כן, תודה רבה, מיכל. מהניסיון שלי בעשר השנים האחרונות שאני סוקר את יחס התקשורת בבריטניה לישראל אני מאוד זהיר בכך שאני לא מכנה את התקשורת אנטישמית אלא אם כן היא באמת עונה להגדרה. זה חשוב כי בלתי אפשרי להבין את הקונפליקט בין הישראלים לפלסטינים בלי להבין את התפקיד של האנטישמיות בחברה. עיתונאים שלא מעוניינים או לא מבינים מהי אנטישמיות לא יכולים לסקר נכון את השטח.

מעבר לכך בעשר השנים האחרונות החשיבות של קבלת הלגיטימציה של ישראל היא חשובה מאוד, אבל עדיין יש אנשים משפיעים מעבר לעיתונאים שלא מכירים בכך ולכן הם לא מכירים בחשיבות של מתיחת קו בין ביקורת לגיטימית לבין גזענות אנטי יהודית. אני מכיר את התופעה אצל פרשנים, אצל יהודי התפוצות ואפילו אצל פוליטיקאים ישראלים. אני חושב שעל משרדי הממשלה בישראל לחנך את יהודי ישראל והתפוצות לגבי ההגדרה של האנטישמיות והממשלה גם חייבת להפיץ את החשיבות של ההגדרה הזאת ולעבוד לקבלתה בקהל הרחב.

אם אנחנו רוצים לקדם את ההגדרה הזו של IHRA חייבים לא לקבל את האנטישמיות שעונה להגדרה גם אם היא מגיעה מבעלי ברית פוליטיים או אידיאולוגיים. בסופו של דבר אנחנו חייבים לשמר את הלגיטימציה שלנו במאבק נגד הגזענות האנטי יהודית והאנטישמיות גם מהשמאל וגם מהימין ובכל מקום שאנחנו רואים את זה. תודה.

תודה רבה, אדם. בעצם החשיבות של אימוץ הגדרת האנטישמיות של IHRA אנחנו מתייחסים לשלושת ה-D, דמוניזציה, דה לגיטימציה ודאבל סטנדרטיזציה וחשוב מאוד להתייחס לזה כאן. אני ייסדתי ועדה שתקדם את זה במיוחד באמצעים דיגיטליים שיאמצו את ההגדרה של IHRA כי צריך קודם להגדיר את הבעיה כדי להיאבק בה. זה מאוד חשוב גם באופן פנימי בכנסת וחשוב שהמשרדים השונים בממשלה יבינו את החשיבות של ההגדרה הזאת ותודה רבה שהעלית את הנקודה הזאת.

סימון קובס, ראש חברי סאסקס למען ישראל.

קודם כל אני רוצה לחזק את כל מי שאמר שכבוד הוא להיות כאן. אני יודע שאני חייב לדבר בקצרה, אני מדבר מברייטון, כאן זה בעצם מרכז של ה-BDS, חברי סאסקס למען ישראל, נוסדנו לפני 13 שנה להיאבק נגד המגמה הזו של BDS ולצערי הדברים לא השתפרו מאז.

אנחנו ניסינו לעשות צחוק מהאנשים של ה-BDS אבל הם עדיין מגיעים. גב' וונש, אני מקווה שאת מבינה שאי אפשר לקחת כמובן מאליו שאנחנו ניאבק נגד האנטישמיות. גברתי היושבת ראש, תודה רבה לך, אני ממש אקצר בדברים, ממש כבוד לי להיות כאן עם הגיבורים שנאבקים נגד האנטישמיות.

תודה רבה.

קודם כל ממש כבוד לדבר כאן עכשיו. אני מנכ"ל תנועת ההסברה לישראל. יש לנו את הפלטפורמה הגדולה ביותר במדיה החברתי בבריטניה שהיא פרו ישראל. אנחנו בלב מלחמת מידע כשאנחנו נלחמים נגד התעמולה באירן של מדינת אירן והם עובדים ללא לאות לעשות דה לגיטימציה לישראל ואי אפשר להגיד יותר מדי על ההשפעה שלהם.

יש ערוץ חדשות ביוטיוב ובעצם רוב הדור הצעיר מקבל את החדשות שלהם ביוטיוב ואין הרבה קולות שמאתגרים ופועלים נגד המידע שהם מפיצים. יש לנו קומץ מאוד קטן של מתנדבים, אנחנו חייבים שממשלת ישראל תסייע לנו שנוכל להיאבק באמצעי תקשורת כמו אל ג'זירה שעובדים למען הדה לגיטימציה של ישראל.

אני רוצה לסיים בכך שאודה למשרד לעניינים אסטרטגיים ולהודות לכל מי שנמצא כאן היום על העבודה שהם עושים.

תודה רבה. קונרד מירלנד מנורבגיה.

תודה רבה שהזמנתם אותי וברכות לכולכם. אנחנו ייסדנו את הארגון בשנות ה-70. כאן אתם מוצאים את הארגון הלא דתי הפרו ישראלי הגדול ביותר באירופה. בשנים האחרונות התחלנו לעבוד גם בדנמרק ובאיסלנד והיו לנו הצלחות במאבק נגד ה-BDS והאנטישמיות.

האתר שלנו, יש לנו יותר מ-1.5 מיליון מבקרים כל שנה, אנחנו מגיעים ל-30 ערים במרחבי נורבגיה. הפצנו מגזין פרו ישראלי למיליוני אנשים ברחבי המדינה שלנו, אנחנו מארגנים מסעות מחקר לישראל. באביב האחרון פרסמנו ספר שיש בו מסר חשוב מאוד להפיץ לכל העולם, אני פרסמתי ספר, כתבתי והוצאתי לאור ספר שמתייחס לתדמית השגויה שהתקשורת מייצרת על ישראל. ב-2021 יהיה לחץ על ישראל לוותר לפלסטינים ואנחנו חייבים להזכיר לעולם שהפלסטינים מחפשים רק ויתורים מצדנו, חשוב לספר על כך שיהודי המדינות בצפון אפריקה גורשו ב-80 השנה האחרונות. אנשים כאן דיברו בפנינו ונמשיך בשיתוף פעולה. תודה רבה.

תודה רבה. סשה סטבסקי, Honestly Concerned מגרמניה.

תודה רבה. אדבר בקצרה. לצערי אני חולה בקורונה ואני חלש מאוד. אני רוצה להעלות כאן שלוש נקודות. בעיקר מה שמדאיג אותי, מה שראינו בחודשים האחרונים בגרמניה, זה הקרע בין קבוצות הפעילים, מצאנו שהבחירות בארה"ב גרמו לקרע בקהילה שלנו. יש כאן כישלון בהרבה קהילות להבדיל בין איסלם באופן כללי לבין טרור איסלמי ואיסלם קיצוני. זה גם גורם לשסע ותנועה ימינה למפלגות ימניות קיצוניות שמקבלות תמיכה גם בקרב הקהילות היהודיות. זו מגמה מדאיגה מאוד.

אני רוצה גם להעלות נקודה חשובה שחלקכם העליתם, המסרים החיוביים שלדעתי חשוב להפיץ, יש הרבה מאוד חדשות טובות שיוצאות מהמזה"ת ולדעתי זה תלוי בנו להפיץ את הבשורה לקהילות ברחבי העולם.

ועוד משהו, נושא שמדאיג אותי וארגונים אחרים, שדפוסי ההצבעה של גרמניה באו"ם בנושא אונר"א ובנושאים אחרים שקשורים לפלסטינים, גרמניה היא בעצם מקור הכספים הגדול ביותר לפלסטינים. בזה אני אסיים. תודה רבה לכולכם וכבוד הוא לי להיות כאן.

תודה רבה, בשם כולנו אני אאחל לך בריאות ורפואה שלמה.

תודה.

חן מזיג ממכון תל אביב, בבקשה.

שלום לכולכם, תודה רבה שהזמנתם אותי ולמיכל קוטלר וונש, כבוד הוא לי להיות כאן וכולכם עושים עבודה נהדרת וכבוד להיות כאן.

הנקודה שלי, הנקודה הכללית והעיקרית, אם אתם רוצים, זה משהו שחשוב מאוד, כולנו מסכימים שחייבים להפסיק לעשות דמוניזציה לקולות פרו ישראליים שמבקרים את ישראל, שיש להם ביקורת. יש הרבה אנשים שמדברים על קולות פרו ישראליים שמכירים בחשיבות של שימור הנושא של ישראל בתור משהו שהוא א-פוליטי. אנחנו אולי מכירים בכך שיש צד אחד במערב שהוא יותר פרו ישראלי, אבל אסור להפוך את ישראל למקור לפילוג בין המפלגות. אנחנו חייבים להמשיך ולהשמיע קולות ליברליים וליצור איתם קשרים.

בחודש שעבר יצרתי קשרים עם אנשים שאמרו דברים אנטישמיים ומצאתי שזה מתוך בורות. אפשר לשנות את דעתם. לא אצל כולם, אבל בחודשים האחרונים למשל הייתי בקשר עם מישהו שהוא ממש אנטישמי ואין שום אפשרות שהוא ישתנה, אבל במקרים אחרים יש אנשים שאומרים דברים לא נכונים ואנחנו חייבים לחנך אותם ולהראות להם שהדברים לא נכונים. זה מתוך בורות.

ישראל חייבת להיות מקור להסכמה בין המפלגות בארה"ב. ג'ו ביידן הוא פרו ישראלי, אבל יש קולות במפלגה הדמוקרטית ובשמאל הפרוגרסיבי בארה"ב שהם לא ממש פרו ישראליים ואנחנו חייבים תמיד להמשיך ולוודא שישראל לא תהפוך למשהו שהוא מקור לפילוג.

אני עכשיו אדבר בעברית, כי חשוב שישראלים גם יהיו חלק מהמאמץ הזה, שהעבודה שלנו תייצג את הקולות שבישראל, ישראל היא לא מדינה עם מפלגה אחת, אין רק דעה אחת בישראל ואני חושב שהרבה פעמים אנחנו נוטים להיצמד לטקטיקות שהן מתאימות לצד אחד של המפה הפוליטית, כמו שאמרתי, וזה לא טוב וזה לא נכון וזה לא אפקטיבי וכדי לשנות את זה אנחנו חייבים לייצג את ישראל, לייצג את כל הקולות של ישראל ולהיות חלק מהשיח הבינלאומי שמתרחש כרגע וישראל והיהודים מחוץ לחדר. כל הנושא של ה-intersectionality, כל הנושא של פוליטיקת זהויות, אני חושב שאנחנו באיזה שהוא מקום הפסדנו את הקרב הזה, אבל זה לא מאוחר מדי כי יהיו עוד קרבות, אז אני מקווה שנדע לתת מקום ולמרכז קולות שהם ליברליים ופרוגרסיביים כשהם עדיין פרו ישראליים ועדיין ציוניים. אני חושב שאני מייצג את זה ואני מקווה שעוד אנשים כמוני יצטרפו. תודה רבה.

בהחלט. תודה רבה, חן, ואני אאתגר את כולנו ואני אומר שאנחנו המצאנו את intersectionality, זו לא בעיה. אני חושבת שאתה צודק במיליון אחוז ואנחנו רק צריכים להכיר בזה שזה מה שזה אומר, זאת אומרת כדי להגן על אותם ערכים, על אותו דין, על אותם זכויות אדם, בהחלט זה התפקיד שלנו, למעשה זאת הדרך לוודא שלכולם נשמרות זכויות האדם.

אני לא יכולה להאמין, אבל כל עשרת הנותרים לא יוכלו לדבר בגלל אילוצי הזמן. יש לנו את ליאורה רוז ששלחה סרטון שצולם מראש.

שלום, שמי ליאורה רוז ואני מנהלת את האתר stop antishemism.org וחשוב לי להציג בפניכם את הדאגות של יהודי התפוצות לגבי אנטישמיות. יש עשרות אלפי תלמידים וסטודנטים במדיה החברתית שלנו, בטוויטר, בפייסבוק ובאינסטגרם, על אף שאפשר להתייחס לאנטישמיות מהימין, כשזה מגיע לשמאל אנשים מרגישים שהם מסתבכים.

האנטישמיות הגיעה לתנועה הפרוגרסיבית בארה"ב בפוליטיקה והם רואים את ישראל בתור הכובש, בתור הלבן ששולט על הכול, אתם מה שהתנועה הפרוגרסיבית שונאת. אנחנו בעצם יודעים שזה לא נכון ובמשך עשרות שנים אנחנו מכירים בכך שאפילו הרוב הישראלי הוא לא לבן, הוא לא אשכנזי, יש אנשים מזרחיים והם אותם אנשים שאמריקה מנסה להיאבק עבורם.

אנחנו מייצרים סרטונים קצרים שיילחמו נגד השקרים האלה ואנחנו חייבים שאתם תקשרו בינינו לבין אנשים מזרחיים. תודה.

אני רוצה להודות על כך שיצרתם רשימה של 40 אנשים, שזה מדהים. כמו שאמרתי, אני בטוחה שיש הרבה אחרים נוספים ואני מודה על ההזדמנות להתחיל את הצעד הראשון לשיתופי פעולה בינינו וזה מדהים, הכוח הזה שהכנסנו את כולם לחדר אחד.

אסכם בקצרה, אנחנו חייבים להכיר בכך שזו מלחמה. בחדר הזו ובכנסת הזו אנחנו חייבים להכיר בכך שיש כאן מלחמה לביטחון הלאומי ואנחנו קצת בדיליי ואנחנו לא מכירים בכך שזו מלחמה. זו מלחמה על הלבבות של האנשים, אנחנו חייבים לנקוט באמצעים תודעתיים וחוקיים ותקשורתיים ואנחנו חייבים גם לפתח את הכלים להילחם. אנחנו, מדינת ישראל.

מדינת התפוצות איתנו ושכחתי לגמרי, רק עכשיו הבנתי, יום טוב רענן. אני מצטערת, דיברתי על האחריות שלנו ואז נזכרתי במשרד התפוצות. יום טוב פה? טוב, אם הוא יעלה תעצרו אותי.

אז אני אחזור לאנגלית ואני אגיד שכפי שאנחנו מכירים בצורך להשתתף במלחמה הזאת בצורה שהיא פרואקטיבית ולא ראקטיבית, בצורה פעילה, זה מה שמקשר בין כולכם, שהמנהיגות שלכם אפשרה מלחמה בחזיתות חדשות, בכלים חדשים, בעד מדינת ישראל.

באופן פנימי, מבחינת האחריות שלי כיושבת ראש הוועדה לענייני קשרי ישראל ותפוצות, אני מקבלת על עצמי להביא להיכרות הזו בתוך המשכן הזה, וכפי שדב אמר, בכלים פרלמנטריים ובבתי מחוקקים. כיצד בתי המחוקקים מפעילים את האחריות שלהם. אנחנו נהיה בקשר, אנחנו נפיץ סיכום של הדיון הזה בינינו וזה יגיע גם למשרדים הרלוונטיים כסיכום של הדיון. אם יהיו לכם נקודות נוספות להוסיף או נקודות מבט נוספות אשמח גם להוסיף אותן. זה בעצם בתוך המשכן הזה מבחינה פנימית.

בתוך הקבוצה הזאת, מה שהיחידים האלה מייצגים וגם עוד מאות אנשים מסביב לעולם זה המקום שאנחנו נוכל לשתף פעולה ולזהות נקודות של שיתוף פעולה אפשרי. עצם זה שאנחנו מגיעים למיליוני אנשים סביב לעולם, לא ידעתי על זה, ואנחנו חייבים להילחם נגד זה שאנשים רק שומעים את הדעות שהם מסכימים איתם.

בתוך הכנסת הזו, זה שאנחנו הכנסנו אתכם לחדר הזה היום זה חשוב מאוד, כי בסופו של יום לכנסת יש אחריות לנושאים האלה, גם מבחינת המחוקקים וגם מבחינת משרדי הממשלה.

לא נתתי לנציג ה-JNS לדבר והוא ממש זה שאחראי לזה שכולנו התקבצנו כאן היום, אז בסיכום הישיבה אשמח לשמוע ממך כמה מילים.

מיכל, תודה רבה לך שארגנת את המפגש הזה ותודה גם לארסן שדיברנו איתו כדי להרכיב את הרשימה הזו.

כמה הערות, קודם כל תעמולה בתקשורת גם שקשורה לישראל וגם לא, יש רמות מדהימות של תעמולה ויש גם צנזור, אז היום הפלטפורמות שאנחנו משתמשים בהן, אולי לא יהיו לנו הזדמנויות אפילו לקדם את המסרים שלנו בפלטפורמות האלה, אבל אנחנו חייבים גם לחשוב על פלטפורמות אלטרנטיביות בהמשך, איך ליצור את הפלטפורמות האלה, זה חשוב מאוד.

ואני רוצה גם להגיד שהרבה אמצעי תקשורת פרו ישראליים הם חותרים תחת הנרטיב של ישראל אפילו בצורה מכוונת והם מנסים להפריד בין יהודי התפוצות לבין ישראל וזו בעיה אדירה שלא כל כך מתייחסים אליה כי אמצעי התקשורת האלה טוענים שהם פרו ישראליים. JNS היא פלטפורמה אלטרנטיבית לכל הפעילים שהם ברשימה הזאת וגם מי שמעבר לרשימה.

קיבלתי הרבה ציוצים בטוויטר 'למה אני לא ברשימה?', אז אני יודע שיש עוד הרבה אנשים ואנחנו רוצים להביא נרטיב אלטרנטיבי וגם הסברים ארוכים יותר של המסרים שלכם ואני חושב שהגענו ליותר מ-6.7 אנשים, אבל זו רק ההתחלה, ואנחנו נגיע למאות מיליונים ואפילו מיליארדי אנשים.

תודה רבה לך. אפשר היה להמשיך לדון בזה ונמשיך בדיון, אבל אולי נציג פורמט של ועדה וחברי ועדה ואולי גם נתחלק לקבוצות עבודה ונראה איך לקדם את הנושאים האלה. אני לוקחת את זה על עצמי כמובן בתור יושבת ראש הוועדה ואני אהיה איתך בקשר.

אני חייבת להזכיר את הרב זקס ז"ל שיש לו מסר של אופטימיות ותקווה לכולנו, אני מקווה שאני לא אבכה. זה לא הקטע החזק שלי, הילדים שלי צוחקים עליי, אבל אני רוצה להקריא את המילים שלו כי אני חושבת שהמורשת שהוא השאיר לנו היא חשובה לאנשים שבחדר: אופטימיות ותקווה הם לא אותו דבר, אופטימיות היא האמונה שהעולם ישתנה לטובה, תקווה היא האמונה שביחד נוכל לשפר את העולם. אופטימיות זה פסיבי, תקווה היא אקטיבית. אין אומץ באופטימיות, אבל בתקווה יש אומץ רב.

אז אני רוצה להודות לכל האנשים האמיצים שנמצאים כאן סביב לשולחן ולזום ואני תופסת אותנו לא רק כאופטימיים, אלא אנשים שמקדמים את התקווה הזו ואני רואה את זה בתור הצעד הראשון למאמצים לשיתוף פעולה גם באופן פנימי בתוך הכנסת וכמובן במשרדי הממשלה וכמובן בינינו לבין עצמנו. תודה רבה לכולכם שאתם פה איתנו.


הישיבה ננעלה בשעה 13:16.