פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
30/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 99
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ד בכסלו התשפ"א (30 בנובמבר 2020), שעה 13:30

מפגש היכרות עם הקהילה היהודית באיחוד האמירויות

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
מיכל וונש
יוסף טייב
אנדרי קוז'ינוב

שרת התפוצות עומר ינקלביץ'
ג'וש שוורץ - מזכ"ל, הסוכנות היהודית

דני ווזנר - מנהל יחסי ממשל, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

יצחק הרצוג - יושב ראש ההנהלה, הסוכנות היהודית

אמירה אהרונוביץ' - מנכ"לית הסוכנות היהודית

ג'סטין קורדא - נציג, הסוכנות היהודית

יעקב חגואל - יו"ר, ההסתדרות הציונית העולמית

יהודה סרנה - הרב הראשי, נציגי הקהילה היהודית באיחוד האמירויות

אלי עבאדי - רב הקהילה הקודם באמירויות

Jean Candiotte - חברה בקהילה, נציגי הקהילה היהודית באיחוד האמירויות

רוס קריאל - נציג הקהילה היהודית באמירויות

אריק פינגרהאט - מנכ"ל, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

עפר בבלי - מנכ"ל המשרד הישראלי, הפדרציה היהודית של שיקגו, מוזמנים נוספים

ד"ר מורן זגה - חוקרת ומרצה, אוניברסיטת חיפה

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

ס.ל., חבר תרגומים



מפגש היכרות עם הקהילה היהודית באיחוד האמירויות

שלום לכולם. מדובר בדיון ראשון ומרגש בעקבות חתימת הסכמי אברהם בין מדינת ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות. לקראת הדיון ניסינו לאסוף פרטים ומידע על חברי הקהילה ומאפייניה. המשימה הייתה מורכבת, שכן אין כמעט מידע על קהילה זו, מסיבות מובנות.

הקהילה היהודית באיחוד האמירויות מונה למעלה מ-1,000 איש, קהילה זו קיימת מספר שנים ופועלת בעיקר באבו דאבי, 25%, ובדובאי 75%. חברי הקהילה היהודית עוסקים בהוראה, מכונאות, הנדסת תוכנה, רפואה ויזמות. חברי הקהילה הגיעו לנסיכויות ממדינות אירופה, גרמניה, בלגיה, צרפת, שוויץ ואנגליה, צפון אמריקה, דרום אפריקה, אוסטרליה ומדינות ערב.

מדובר בקהילה היהודית היחידה במזרח התיכון שגדלה והתפתחה במדינה מוסלמית, השלטון המקומי אפשר לקהילה להתפתח ולהתקיים. עד לחתימת הסכמי השלום הקהילה היהודית פעלה בסתר ובדיסקרטיות. אתמול פורסם ב-YNET כי כבר בשנת הלימודים הבאה, התשפ"ב, מספר ילדי הקהילה היהודית צפוי לעמוד על כ-200. מדינת ישראל התגייסה למשימה ותסייע להקמת בית ספר יהודי ראשון בדובאי בסיוע גורמים פילנתרופיים משמעותיים וחסויים. אני מקווה שחתימת הסכמי השלום תוביל את היהודים לרצות להשתייך לקהילה ולפעול בה לחיזוק הזהות היהודית.

בדיון זה נרצה להכיר ולשמוע על חיי היהודים באיחוד האמירויות, על ציפיותיהם מהקשר עם הוועדה וגם איך ליצור מחויבות ושיתופי פעולה בתחומים השונים. בבקשה, גברתי השרה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. זה באמת אירוע מאוד מאוד מרגש להיות פה בוועדה בנושא הכול כך חשוב הזה. אני חייבת לומר שכשנכנסתי לתפקיד אחד הדברים שחלמתי ואמרתי שאני רוצה מאוד להתעסק בהן, זה בקהילות הקטנות ובקהילות האלה ובאחת מהשיחות שלי עם יו"ר הוועדה, עם חבר הכנסת דוד ביטן, דיברנו על זה שאנחנו רוצים להשקיע ולהתעסק בקהילות הקטנות, דיברנו על זה שאנחנו רוצים להתעסק בקהילות ערב ואנחנו עושים את זה.

אנחנו משקיעים לא מעט מאמצים כדי להתעסק עם הקהילות הללו, אבל כשנחתם הסכם השלום פתאום הגיעה בשורה שאפילו לא דמיינו ולא חלמנו עליה, התרגשנו. אני חייבת לומר שאחד מהדברים הראשונים שעשיתי זה באמת ליצור קשר ישיר עם הקהילה הזאת. הצלחנו בתקופה המאוד קצרה הזאת לייצר קשר משמעותי, עשינו אפילו קבלות שבת משותפות ואנחנו בקשר ואחד מהדברים שבאמת ניסינו לעשות זה למפות את הצרכים של הקהילה הזאת.

חשוב לומר, לפני שאני מדברת ספציפית על הקהילה הזאת, הקהילות הקטנות, וזה גם חבר הכנסת ביטן כל הזמן אומר, הקהילות הללו זה חלק מהפסיפס שלנו, של העם היהודי. הקהילות הקטנות, תמיד אנחנו מדברים על אירופה, תמיד אנחנו מדברים על ארצות הברית, יש פה קהילות מאוד משמעותיות עבור הפסיפס שלנו של העם היהודי. חייבים לומר שאנחנו מתחילים עכשיו לעבוד גם עם הקהילות בטורקיה, בקזחסטן, בצפון אפריקה, אלה קהילות ערב, אלה קהילות משמעותיות.

ספציפית עם הקהילה המיוחדת הזאת, מיפינו את הצרכים, רצינו להבין מה קורה שם וגילינו שנושא חינוך הוא נושא קריטי כמו שיו"ר הוועדה אמר. נושא קריטי, אין שם בית ספר, יש שם בסביבות 200 ילדים, קהילה של 1,000 אנשים ואין בית ספר. אז נרתמנו למשימה הזאת, שהיא לא פשוטה, עם גוף שלנו שנקרא יונייטד ובשיתוף פעולה עם EFI מתחילים לבנות את הפלטפורמה ואת התשתית לבית הספר באמירויות. אנחנו יודעים בסוף שכל הבסיס זה חינוך. מעבר לזה אני חייבת לומר שהם עומדים לחנוך בית כנסת חדש ואולי יתמזל מזלנו ונצליח, יושב ראש הוועדה, גם להגיע לחנוך אותו.

אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה על הדיון המשמעותי הזה, אני רוצה להודות למנהיגי הקהילה היהודית באיחוד האמירויות ובראשם נשיא ה-JCE, רוס קריאל, והרב סרנה, למנהיגי קהילת חב"ד, הרב לוי דוכמן ומר סולי וולף, ואני באמת בטוחה שהקשר שהתחלנו לבנות הוא רק התחלה ויש לנו הרבה מאוד לעשות ביחד ובעזרת ה' שנעשה ונצליח בשיתוף פעולה ובמטרה לאחד את העם היהודי. תודה רבה.

תודה, גברתי השרה. אני מעביר את השרביט ליושב ראש הסוכנות, מר יצחק בוז'י הרצוג.

שלום שלום. שלום לחברות וחברי הוועדה, לגברתי וחברתי השרה לענייני תפוצות, לך, יושב ראש הוועדה, תודה על הדיון הזה. אני מברך את אחיי ואחיותיי מעבר לים בקהילה באמירויות, קהילה של כ-3,000 יהודים, גם את אחינו ואחיותינו מהקהילה בבחריין.

אני מעביר את השרביט למנכ"לית הסוכנות היהודית אמירה אהרונוביץ', שגם תבשר על הפעילות שאנחנו מתכננים בקהילה, היא תדבר באנגלית לטובת אורחינו ואנחנו באמת לוקחים את הנושא הזה ברצינות, היא גם תציג את השליח החדש שלנו שיוצא לשם. אני מאחל שנתראה כולנו בקרוב, כי זה לראשונה מזה 80 שנה שאנחנו מתחילים לפעול בקהילה יהודית בארץ מוסלמית. בבקשה, אמירה. תודה רבה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה ליושב ראש הרצוג ושלום לכולם. זה באמת רגע היסטורי וכמו שהשרה ינקלביץ' ציינה אנחנו רואים בזה הזדמנות מאוד מרגשת ומאוד חשובה לסוכנות. כשאנחנו מסתכלים על המפרץ ועל האמירויות באופן ספציפי אנחנו רואים טרנדים מאוד חשובים שמשפיעים על העבודה שאנחנו מקווים לעשות שם בשנים הקרובות. אנחנו מצפים להגדלה של הקהילה היהודית גם מיהדות ישראלית וגם מיהודים אחרים משאר העולם שיגיעו לחפש הזדמנויות עסקיות חדשות. זה אחד התסריטים שלנו.

בנוסף אנחנו גם מבינים שתיירות יהודית וישראלית הולכת לגדול. אנחנו מצפים ל-28 נסיעות שבועיות מישראל, זה אומר שעד 10,000 תיירים יכולים להגיע לאמירויות בחודש. אנחנו גם חושבים שהאמירויות והמפרץ זה אזור שיהיה מקום מפגש לא רק לישראלים, אלא גם ליהדות העולם וגם למוסלמים שרוצים לחפש הזדמנויות חדשות ואולי אפילו יזמות חדשה בין דתות.

אנחנו חושבים שהיוזמה של 'בית אברהם' מאוד חשובה, אז כשאנחנו חושבים על הסוכנות היהודית ברגע היסטורי זה אנחנו מאוד גאים ואנחנו רואים שיש לנו תפקיד בלעצב את הקהילה היהודית של המפרץ ולעבוד עם ההנהגה היהודית של האזור, כמו הרבנים של הקהילה היהודית באמירויות, וגם לעבוד עם השותפים בעולמיים שלנו, הפדרציות של ארה"ב או ארגונים ציוניים, או אפילו כאן, שרת התפוצות. הסוכנות עובדת עם מאות קהילות במעל 65 מדינות והיא אינסטרומנטלית בלעצב את הסגנון של הקהילות היהודיות.

אנחנו מציעים תערובת של עזרה פורמלית ולא פורמלית בקשר עם ישראל. כדי להגיע לזה אנחנו שולחים שליח מקצועי שייצג את הסוכנות היהודית שיעבוד שם עם הקהילה היהודית. ג'סטין קורדא, שגם נמצא כאן, הוא הולך להיות השליח הבכיר שלנו באמירויות, הוא יתחיל ב-6 בדצמבר, בשבוע הבא. יש לו ניסיון רחב מאוד בקהילות יהודיות בחו"ל ובבניית קשרים עם ישראל ובנוסף הוא מכיר באופן אישי את האזור וכבר היה שם כדי לפגוש את ההנהגה המקומית.

אנחנו צופים שבשלושת החודשים הקרובים אנחנו נתמקד בלהכיר את הפנורמה המקומית ולהכיר את הגופים המקומיים ולבנות סדר של הארגונים הקהילתיים ולהבין מה סדר העדיפויות. אנחנו מסתכלים על חמישה נושאים עיקריים, אם זה להבין מה הקהל שלנו ולמצב מה הם הנושאים שאנשים רוצים וגם מסגרת כדי ליצור קשר עם קהילות יהודיות אחרות ולחגוג חגים ביחד ולדבר על מבנים קהילתיים ולבנות מערך של מתנדבים. גם צריך להבין שאנחנו מצפים לכך שמספר הביקורים של משלחות שיגיעו לאמירויות יגדל, לא רק ישראליות, ואנחנו רוצים לעבוד עם הקהילה שם כדי להתכונן להגעת משלחות כאלה לאזור.

אנחנו גם יודעים שבאמירויות ובאזור זאת הזדמנות בשביל הרבה מאוד כנסים בינלאומיים, עשרות אלפי אנשים, שבחלק מהם משתתפים יהודים, ואנחנו רואים בזה הזדמנות נהדרת כדי להשתלב בחיים היהודיים המקומיים. ויותר לטווח ארוך, אנחנו מסתכלים על הזהות המזרחית היהודית. הרבה אמריקאים והרבה ישראלים מגיעים כשיש להם רקע מזרחי ואנחנו חושבים שהאזור הזה יכול להיות מקום מצוין להכיר יותר טוב את המסורת ממנה הם באים.

אז עם כל הענווה אני אומרת שאנחנו מאוד מאוד מתרגשים כלפי שלושת החודשים האלה ומיפוי הצרכים והקשרים העתידיים ואנחנו מוכנים כבר להעביר פעילויות ושירותים כדי שנוכל כבר עכשיו לשתף פעולה עם ההנהגה המקומית. אנחנו מצפים לעשות כך ואנחנו חושבים שג'סטין יעשה שם עבודה נהדרת.

קודם כל בהצלחה בכל מה שאתם הולכים לעשות. אני רוצה לעבור ליושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית, מר יעקב חגואל.

שלום, אדוני היושב ראש. אני רוצה לברך על הפעילות של כל הארגונים ועל ההיערכות המהירה שנערכים, גם אנחנו בהסתדרות הציונית עובדים על הקשר עם הקהילה, אם זה עם מורים שליחים ואם זה עם שליחים קהילתיים אחרים. אנחנו רואים בקשר דבר מאוד חשוב ואנחנו רוצים להמשיך ולהתחבר עם עוד קהילות שאין לנו היום איתם קשר, בטח לא קשר רשמי, ואנחנו שמחים שכך יהיה וכמובן אנחנו עושים את הדברים גם בתיאום עם הסוכנות היהודית ועם שאר המוסדות הלאומיים. תודה.

תודה. לפני שאני עובר לחברי הכנסת הרב הראשי של נציגי הקהילה היהודית באיחוד האמירויות, הרב יהודה סרנה.

גבירותיי ורבותיי, אני מודה לכם על ההזדמנות לשוחח איתכם. ברשותכם אני אמשיך את דבריי באנגלית.

אני בא אליכם קודם כמישהו ששירת כבר החל משנת 2010 כרב יהודי ועכשיו הרב אלי עבאדי הולך לחבור אליי כולל הרב נחמן, שהוא שליח חב"ד. אני מדבר איתכם גם כרב שכבר הוזמן להיות חלק מיזמות בינלאומית בעבר ועכשיו באמצעות 'בית אברהם' באבו דאבי אנחנו בונים בית כנסת, מקווה ובית מדרש שיוכלו לשרת הרבה מאוד מתפללים יהודים וקהלים שונים.

אני עובד עם משרד התרבות על מחקרים על איך לבנות חוסן נפשי נגד תהליכי רדיקליזציה אצל הצעירים, יחד עם עוד מנהיגים דתיים ומומחים במדיניות ציבורית ועוד. אנחנו מדברים על סובלנות, אני עובד גם עם המשרד על הרבה טקסים בזמן המגפה. גם יזמנו את המפגש האקדמי הראשון בנושא סובלנות דתית, ביחד עם NYU כאן באבו דאבי, מפגש רשמי ראשון בין צעירים ישראליים ואמירתים.

במשרד החוץ אני מתחיל ליזום קשרים על נושא הסובלנות בין מדינות ובין קהילות. אני לא מקבל משכורת, לא מהאמירויות ולא מהקהילה, אני מקווה שאתם שומעים אותי כבן אדם שמדבר בעצמו. אני הגעתי לאמירויות בפעם הראשונה בינואר 2010 ובשדה התעופה הייתי צריך לדבר עם הפקיד אחד על אחד. מכיוון שהוזמנתי לאמירויות כרב הייתה לי כיפה על הראש במפגש הזה, הפקיד של שדה התעופה ראה אותי ואת הכיפה, הוא דיבר בערבית, הוא הסתכל על הדרכון שלי לראות אם יש לי חותמת ישראלית והסתכל עליי ואמר לי בכנות: אני אף פעם לא ראיתי כאפייה כמו שלך, הסתכלתי עליו והוא הסתכל על השם ואמרתי לו: אני יהודי, זאת לא כאפייה, זאת כיפה. אתם מבינים? אז הזהות היהודית שלי לא נראתה באמירויות עד כדי כך שאפילו בן אדם שעבד בגבול לא היה ידע מה זה, מה אני. כשבאתי עם המשפחה שלי לשדה התעופה אמרנו שלום, הם לקחו את הדרכונים ושאלו אותנו לגבי השם של בני, אם משה זה אותו דבר כמו מוסא.

באמצעות זה אני רוצה שתבינו שהזהות היהודית יותר ויותר נראית. מאז שנחתמו הסכמי אברהם הנראות של הקהילות היהודיות רק הולכת וגדלה, משרד התיירות כאן באמירויות כבר ביקש מכל בתי המלון באבו דאבי להציע אפשרויות של אוכל כשר למבקרים. כמובן לכל מי שנמצא כאן בקהילה.

בישראל עדיין, אנחנו חוששים, לא לקחו צעדים מקבילים כדי לקבל תיירים מכאן, אני רוצה להציע לכם כמה דברים. אני, בתור נציג של הקהילה היהודית, אני חושב שקודם כל צריך לתקן ספרי לימוד כדי שהתרבות האמירתית תשוקף. דבר שני, צריך להקים מערך של מפגשים בין צעירים, זה לב ליבה של מה שנקרא החברה האזרחית של כל מדינה. לבסוף, צריך ללמד איך בישראל קהילות שונות ודתות שונות חיים ביחד. חשוב שלא רק אנשי צבא יכירו אנשי צבא ואנשי עסקים יכירו אנשי עסקים, אלא שאנשים מהחברה האזרחית באופן כללי יכירו. באמירויות הרבה מאוד נעשה בתחום, תודה.

תודה רבה. ניתן עכשיו לחברי הכנסת. קודם כל ניתן ליושבת ראש ועדת המשנה ליהדות התפוצות, שהיא יזמה והיא ארגנה יחד עם מנהלת הוועדה את הדיון הזה.

ותודה לדני ווזנר.

בבקשה.

תודה. אני אדבר אנגלית, ברשותך, אדוני היושב ראש. (תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה רבה, אדוני היושב ראש, תודה לשרה ינקלביץ' שהגיעה לכאן ותודה לדני ווזנר שעזר לנו לקיים את זה ותודה הכי הרבה לאנשים שנמצאים בצד השני של הזום. בשביל יום היסטורי כזה לוועדת העלייה והקליטה, האמת לא יכול להיות יותר מתאים היום כי היום זה היום של הפליטים היהודים ממדינות ערב ואירן, אז לא יכולנו לבחור יום יותר טוב כדי להבין את ההזדמנות ההיסטורית לציין את הסכמי אברהם שיעזרו לנו לשנות פרדיגמה לגמרי, משלושת הלאווים לשלושת הכן, כן לשלום, כן להכרה וכן למשא ומתן.

החשיבות שכל המדינות האלה הכירו בזכות של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית כולל ההכרה בהגדרה הבינלאומית של אנטישמיות, כל זה עוזר לנו למגר את חוסר ההכרה שקיים בכל האזור. אני מאוד מתרגשת לדבר איתכם כאן בזום על שינוי הפרדיגמה הזו של קשרים בין יהדות התפוצות ובינינו כאן כדי שאנחנו כאן בכנסת נוכל להבין מה אתם צריכים מהקשר הזה כדי לשנות את הפרדיגמה, בין אם זה ביהדות התפוצות באופן כללי ואיתנו ובמיוחד עם הקהילות החדשות האלה. כשנדבר על חינוך לסובלנות, כשאנחנו רואים שזה כבר נכנס לתוכניות הלימוד באמירויות, כפי שהיושב ראש והשרה אמרו, החשיבות של החינוך, כדי לשנות נרטיבים ולהביא להכרה הדדית אנחנו חייבים לעבור דרך החינוך.

כל מה שהסכמי אברהם מציעים לנו, אנחנו שומעים את זה על פי השם שלהם, הוא מספר לנו כל מה שאנחנו צריכים להבין על הקשר בינינו ומה שמאחד בינינו ולא על הדברים שמפרידים בינינו. אנחנו גם אומרים שתלמידים ישראלים כאן ילמדו גם ערבית. אני חושבת שההכרה ההדדית היא מאוד מאוד חשובה ונוכל ללמוד אחד מהשני.

ועוד דבר, לגבי החשיבות של המאבק באנטישמיות. זה לא אתגר רק ליהדות העולם, אלא זו החשיבות של הגנה על מיעוט אחד, קבוצה אחת, במקרה הזה מדינה, שנעשה לה דה לגיטימציה, אם זה בלתי אפשרי זה מוביל לחוסר יכולת להגן על ערכים אוניברסליים כמו סובלנות, שלום ושוויון. אנחנו מצפים להזדמנויות של קשרים חדשים איתכם ולהגיע לדרך החדשה של להגן על הערכים שמאחדים אותנו שההזדמנות ההיסטורית הזאת מקנה לנו.

ומשפט אחרון, ועדת המשנה של ועדת העלייה והקליטה מזמינה אתכם להעלות בפנינו כל נושא, כל נושא הכי ספציפי שאתם חושבים שאנחנו צריכים לדעת לגבי הקהילה שלכם שיתרום לדיונים שלנו ויעמיק את הקשר שלכם עם הכנסת וכמובן עם חברי הכנסת החברים בוועדה.

תודה. מר טייב.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר את האמת, אני קודם כל מתרגש, מתרגש ומודה לך על היוזמה, וגברתי, חברת הכנסת מיכל וונש, חברי הכנסת, גברתי השרה, אני חושב שמדובר במפגש מיוחד עם הקהילה היהודית באיחוד האמירויות. אדוני היושב ראש, כחבר שדולת העם היהודי, אני כחבר השדולה לחיזוק החינוך והזיקה היהודית בעולם, באמת אני חושב שעצם האמירה שהולך להיפתח בית ספר יהודי וכעולה בעצמי שלמד מחצית חיי, הראשונה לצערי לא, אבל השנייה, בבית ספר יהודי, אני יכול לומר ולהעיד עד כמה החינוך היהודי והזיקה והחיבור ליהדות הוא חשוב במהותו וגם יש לו השפעות רוחב לאחר מכן.

אני רוצה להתחבר לדברים של הרב, הגיע הזמן שלא רק אנשי צבא ואנשי עסקים יכירו אחד את השני, באמת גם ילדינו, שהצעירים שלנו יוכלו לבקר אחד עם השני, לדבר אחד עם השני, להחליף חוויות, אני חושב שהדבר הזה בהובלתה של שרת התפוצות ואתה, אדוני, כיושב ראש הוועדה, ואני חושב שהנושא הזה מעסיק את כלל חברי הכנסת, אני חושב שללא יוצא מן הכלל כולנו פה מתגייסים לדבר הזה של חיזוק עם קהילות התפוצות ואתה הובלת את הדבר הזה של חיזוק הקהילות הקטנות בתפוצות, אני חושב שזה דבר מבורך ואנחנו רואים את התוצאות כאן.

אז באמת אני רוצה עם רגש זה גם לברך את ראש הממשלה שבלעדיו לא היינו מגיעים בעצם לדבר הזה. אני חושב שהשלום, גם עם עמיתינו באיחוד האמירויות, בהסכמי אברהם, הם הובילו בסופו של דבר לחיבור הזה, סוף סוף חיבור לעוד חלק מהעם היהודי בעולם ואני מברך שבקרוב ממש נוכל גם אנחנו להגיע לשם, לראות מקרוב את אותו חינוך יהודי והזיקה היהודית שאותם ילדים יקבלו וגם הם שיוכלו לבוא לפה ולראות את החינוך הישראלי היהודי עם הזיקה לעם היהודי. ואני, שוב, מברך אותך על כך אדוני היושב ראש ומיכל, על היוזמה.

זה באמת מרגש, קודם כל לראות את הדיון הישיר הזה בין איחוד האמירויות לישראל וגם עצם העובדה שייפתח שם בית ספר יהודי, זה באמת לא פחות ממרגש. רק לעשות את זה בגלוי. אני זוכר את עצמי עוד בזמנו שנפלה ברית המועצות ואז התחילו לצוץ בתי כנסת ובתי ספר יהודיים, עד כמה הדבר הזה נתן תקווה ונתן את הפוש הזה וגם בסופו של דבר עיצב את הזהות הישראלית, היהודית. לכן נותר, שוב, לברך על כל ההתרחשות וכמובן גם על התקשורת הגלויה בינינו. מצאנו עוד אחים ואנחנו מדברים איתם בגלוי.

אני רוצה להגיד שהקהילה היהודית היא קטנה, אבל היא כמו בישראל, היא עירוב של הרבה קהילות, של הרבה יהודים מכל מיני מדינות.

עם דעות שונות, הסתכלויות שונות, אבל זה מבורך.

מתי מסיימים לבנות את בית הכנסת, אתם יודעים אולי? טוב, לא. משימה שלך, אולי שהם יעשו את חנוכת בית הכנסת נדאג לאיזה משלחת קטנה מטעם מדינת ישראל לעניין הזה.

רב הקהילה הספרדית, אלי עבאדי.

אדוני היושב ראש, חבר הכנסת דוד ביטן, זכינו לקבל אתכם ולארח אתכם בניו יורק לפני כמה שנים וצעדנו ביחד בצעדה למען ישראל, אני זוכר. גם אדוני יושב ראש הסוכנות היהודית, מר יצחק הרצוג, רציתי להודות לך מאוד על המכתב החם ששלחתם לי לכבוד המינוי, וידידי היקר, יעקב חגואל, יושב ראש ההסתדרות הציונית.

כבוד גדול מאוד בשבילי להיות פה בישיבה של הוועדה שלכם ולהגיד לכם שאני עכשיו באתי פה בשטח, חזרתי אל המקור של המשפחה שלי במזרח התיכון כיליד לבנון והורים מסוריה, יהודים מזרחיים ספרדים מזה מאות שנה, כשחזרתי לכאן להקים את הקהילה שהתחילה לפני כמה שנים, לאמץ אותה ולעזור לה לגדול ולהיות הקהילה המיוחדת באיחוד האמירויות פה בדובאי.

זו קהילה שתהיה מאוד מאוד חשובה וקהילה בזמן מאוד היסטוריה, כקהילה חדשה במדינה ערבית, אולי יותר מ-1,000 שנה שלא קמה קהילה חדשה מאפס כמו שעכשיו זה קורה. אנחנו נקווה להיות הגשר בין העם היהודי למדינה הזאת ולאזור של המפרץ וגם להיות הגשר הטבעי בין ישראל ובין האזור הזה. נקווה להגדיל את הקהילה ולטפל בכל עניין יהודי בענייני דת, בענייני כשרות, בענייני בית דין, גיטין ובכל הדברים הנחוצים לקהילה וגם היחסים עם הדתות השונות שקיימות ושחיות בשקט ובשלווה פה באיחוד האמירויות.

אנחנו גם מסתכלים לעתיד לבניין 'בית אברהם', Abrahamic House, שיכלול מסגד, כנסייה ובית כנסת. מדינה כזאת שפותחת את הדלתות שלה ואת הלב שלה לקבל לא רק יהודים, אלא אנשים מכל דת ומכל גזע שיחיו בשקט ובשלווה ובחופש של אמונה ולבנות את בתי הכנסת ואת המסגדים והכנסיות שלהם בכל מקום של פולחן שלהם.

אני שמח ואני מאושר ואני מתכבד מאוד מאוד במשרה החשובה הזאת, במשרה ההיסטורית, במשרה שתביא עתיד מאוד טוב, בעזרת ה', למפרץ, לאזור וגם ליחסים של העם היהודי וארץ ישראל ומדינת ישראל לכל השכנים שלה. נקווה לראות בעתיד שלום בכל האזור הזה, שכולנו נוכל לחיות כבני אברהם, יצחק וישמעאל ולהגדיל את המקום ולשגשג כציוויליזציה וכעתיד חדש. תודה רבה לכם.

תודה, כבוד הרב. חברת הקהילה באיחוד באמירויות, גב' ג'ין קרדיוט.

שלום לכולם. (תרגום חופשי מהשפה האנגלית): שלום, אני רוצה להודות ליושב ראש ביטן ולכל הוועדה שמארחת אותי. בשבילי זה כבוד לספר לכם את סיפור המעבר שלי מניו יורק, עיר יהודית, לאמירויות, ב-2014, מדינה תחת חוק השריעה. ב-2014 הייתה לי ההזדמנות להגיע לכאן, אבל אני ובעלי החלטנו ללכת על ההזדמנות ללכת למקום שלא היינו שם קודם. בעלי ואני החלטנו לחבק את ההזדמנות הזו.

כמו שכולכם יודעים כשאתה מתפלל, אתה אדם דתי, התפילה היא חלק מחייך, אבל אם אתה מגיע למקום זר שהוא לא ניו יורק או ישראל עצם התפילה הופכת לדבר אחר, זה הופך להיות חלק מהזהות שלך והקשר שלך הביתה. שם הייתי ב-2014 כשירדתי מהמטוס וביום השלישי להגעתי היה חג הפסח. לא ציפיתי למצוא כאן קהילה יהודית, אבל באמצעות הנס של האי-מייל ביום השלישי שלי פתחתי את הדלת לקהילה והגעתי לסדר ערוך. היה לנו המזל והיה חשוב לנו להיות מבקרים מכבדים בבית החדש שלנו.

ב-2016 דברים התחילו להשתנות, קיבלנו שיחה על האם נסכים להיות חלק מספר שנקרא 'celebrating tolerance', שיצא לפני שנה, על חוויה של מיעוטים דתיים באמירויות. החל מ-2019 היציאה שלנו לאור גדלה בצעדים עצומים, הוזמנו לדבר בפורומים ציבוריים ואנחנו חיים ביחד עם בני הדודים שלנו מלפני אלפי שנים. אז כשאני חושבת על הזהות היהודית שלי, כשהגעתי לכאן, אני חייבת להגיד, לא חשבתי שאני אמצא חיים קהילתיים כמו של ניו יורק. כאן, מה שמצאתי זו הזדמנות לחיות חיים יהודיים שאני חיה לצד אנשים אחרים באמירויות כדי לרקום בד חדש. ואני רוצה לומר תודה רבה, שוקראן ו-thank you.

תודה רבה. מזכ"ל הסוכנות, בבקשה.

תודה רבה. אני גם חושב שיש פה מקום, שוב, להודות לראש הממשלה שבאמת יזם והוביל את כל הדבר המדהים הזה של שלום עם מדינות ערב. אני רוצה רק להזכיר דבר אחד, שיש עוד קהילה יהודית עתיקה בבחריין, קהילה שבאמת עתיקה, לא קהילה שקמה בשנים האחרונות כמו הקהילה בדובאי, קהילה שגם מחוברת מאוד לשלטון ואחת מבנות הקהילה הייתה השגרירה של בחריין בוושינגטון, ואני מציע שאולי נעשה מפגש היכרות גם עם הקהילה היהודית בבחריין שזה לא פחות מרגש מהמפגש הזה שאנחנו עושים פה היום.

תעזור לנו, נארגן.

בסדר, נארגן גם מולם, אין שום בעיה. גב' וונש, טפלי בזה.

מטופל.

תודה רבה.

מנכ"ל הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, אריק פינגרהאט.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): תודה רבה לחברי הכנסת וליושב הראש ביטן, למר הרצוג ומר חגואל, לחברת הכנסת וונש ולכל הדוברים באירוע הכול כך מרגש וחשוב הזה. אני מודה לכם מאוד על כך שנתתם לי להשתתף. אתם יודעים שאני מתכבד להיות נשיא הפדרציות של ארגון הגג של 146 פדרציות בארה"ב, אנחנו הכתובת לכל הקהילות היהודיות ואנחנו המנוע שמוביל את היהדות מחוץ לישראל.

מה שמאוד רלוונטי למפגש הזה היום, כל פדרציה בארה"ב מחויבת לא רק לבריאות והגנה של כל הקהילה, אלא גם לתמיכה בישראל ותמיכת כל קהילה בעולם. כדי להגיע לזה כבר כמה משלחות מפדרציות שונות הגיעו לאמירויות וכולם ראו את הפוטנציאל להתקדמות בעתיד, אבל המהירות של זה, אף פעם לא חלמנו, אפילו הכי אופטימי מבינינו לא חשב שבמהירות הזו תגיע הנורמליזציה. אני התכבדתי להיות נוכח כנציגות הקהילות היהודיות בחתימת הסכם הנורמליזציה עם האמירויות וטסתי בטיסה הראשונה לאמירויות וחגגתי את ראש השנה שם כשהתפללנו בפומבי, בחוץ, עם כל התמיכה ש ל הקהילה והחברה האמירתית. זה דבר שאני לא אשכח עד יום מותי.

אני רוצה להגיד נקודה חשובה, הפדרציות בארה"ב עומדים ומוכנים, דרוכים לעזור, להביא את שנות הניסיון שלנו ולסייע לבניית הקהילה היהודית באמירויות. אנחנו מאוד שמחים שהשליח הראשון שמגיע כבר מגיע מהארץ וזה חלק מהצעדים שאנחנו כבר נקטנו בתמיכה של הרב סרנה, מר רוס קריאל, ג'ין קנדיאט ועוד אחרים.

הנקודה השנייה שאני רוצה לציין בפני הוועדה, כשרוצים לבנות תמיכה לישראל ברחבי העולם , הפוטנציאל בהתפתחות הזאת זה להזכיר לנו, ליהדות ארה"ב, את השאיפה של ישראל לשלום והנכונות הישראלית לנקוט בצעדים קשים וגדולים כדי לבנות שלום עם שכניה במזרח התיכון. אני הייתי חבר קונגרס כשנחתם הסכם השלם עם ירדן, אני הייתי שם נוכח כשראש הממשלה יצחק רבין ז"ל והמלך חוסיין, עליו השלום, חתמו. אני זוכר את תחושת האופוריה באותם ימים. היום הצעירים מכירים אך ורק את הפיגועים של 11 בספטמבר והטרור ועכשיו יש לנו ההזדמנות לתת לילדים שלנו את התקווה של השלום, ותקווה לעתיד בהן המדינות יוצאות מהחשכה של הפחד לעתיד של תקווה. אני מפציר בממשלת ישראל להירתם לעזור לנו לספר את הסיפור הזה.

אני רוצה גם לומר שהסכמי אברהם, רואים את זה על פי השם שלהם, זה יותר מהסכמי נורמליזציה, זה גם מראה את העבר של חברות בין יהודים ומוסלמים בעולם. בבחירת השם הסכמי אברהם יש אמירה מאוד עמוקה שאסור לנו לדלג עליה, זו אמירה שכל ילדי אברהם אבינו יחיו חיים בשלום והרמוניה. בתורה, כשאברהם מת נאמר: ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו, אברהם נקבר על ידי בניו, ביחד, יצחק וישמעאל. היום בני אברהם התאחדו ביחד בשמו כדי לבנות עתיד טוב יותר לעד ולעולם. שאלוהים יברך את היוזמה הזאת ושנעשה בכל כוחנו כדי להבטיח את הצלחתה. תודה.

תודה רבה. רוס קריאל, נשיא הקהילה היהודית.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אדוני היושב ראש ומכובדיי חברי הכנסת, זאת הזדמנות נדירה בשבילי לדבר איתכם. אני רוצה להודות על כל התמיכה שכבר קיבלנו מהשרה ינקלביץ' ומהמשרד שלה מאז שהוכרזו הסכמי אברהם ואנחנו כבר רקמנו קשר מאוד מאוד חזק בין החברה האזרחית להרבה פרויקטים ובראשם פרויקטים לקיימוּת ארוכת הטווח של הקהילה. אני רוצה לדבר במיוחד על התוכניות עבור הילדים, עתידם וחינוכם.

אנחנו כיהודים שחיים כאן באמירויות, הבורד היהודי, אנחנו מאוד אופטימיים באשר לעתיד היהדות כאן, אנחנו מאמינים בחזון של האמירויות ובגלל הניסיון ארוך השנים שלנו כאן, עשר שנים, אנחנו מאמינים שהחזון הזה הוא כן ונשען עמוקות על הערכים של האמירויות ושל המנהיגים שלהם, במיוחד השייח' זיאד המנוח. כמובן דבר שתמיד היה חסר כאן ושהיה מאוד מעציב עבור חברי הקהילה כאן היה חוסר היכולת שלנו ליצור קשר עם מדינת ישראל. מאז שנחתמו הסכמי אברהם זה הביא לנו שמחה עצומה שעכשיו אנחנו כן יכולים להיות בקשר עם מדינת ישראל וכמו כל קהילה זרה אחרת, בגאווה ליצור קשר איתכם ולחגוג את ההסכם המרשים והחשוב הזה.

אנחנו מאוד מאוד נרגשים לגבי החודשים והשנים בעתיד ואנחנו חושבים שנוכל להראות לעולם כולו ששלום עם ישראל זה הכיוון בשביל שכל מדינות ערב יוכלו ליצור גשר וליהנות מכל מה שישראל מציעה. אנחנו מצפים להתפתחויות של החודשים הקרובים. אני רוצה להודות לכם שכיבדתם אותי בהזמנה הזו להיות פה.

תודה רבה. מנכ"ל המשרד הישראלי, הפדרציה היהודית של שיקגו, עפר בבלי.

תודה רבה, כבוד היושב ראש. אני מייצג את הקהילה היהודית של שיקגו, 300,000 יהודים, הקהילה השלישית בגודלה בארצות הברית, קהילה מאוד ציונית ומאוד פילנתרופית שמגייסת מדי שנה כ-90 מיליון דולר, מהם כ-30 מיליון דולר אנחנו מעבירים לישראל ולקהילות אחרות בתפוצות בפעולות סיוע שונות. אנחנו מסייעים בחירום לקהילות שונות בשעת מצוקה, סייענו לצרפת, לוונצואלה, לאיטליה, ובשגרה אנחנו תומכים גם בקהילה היהודית באוקראינה.

אנחנו מאמינים גדולים בקולקטיב, בכוח של המספר הגדול, בכוח של שיתופי הפעולה בין קהילות, פעם אחת הקולקטיב כארגון אחד שמגייס מכל הקהילה כמקום מרכזי אחד, ופעם שנייה אנחנו מאמינים בקולקטיב ובכוח הקולקטיבי של הסוכנות היהודית ושל הג'וינט, שהם בעצם מקבלי התקציב העיקרי מאיתנו.

אנחנו כמובן חלק מארגון הפדרציות של צפון אמריקה, מ-JFNA, אנחנו מאמינים שיש לנו אחריות כלפי קהילות יהודיות אחרות, לא רק בחירום, וכאן יש מקרה מיוחד שיכול מאוד להיות שיש לנו הזדמנות לעזור בהקמה ממש בשלבים הראשונים של קהילה יהודית חדשה, כמובן במסגרת ה-JFNA. אנחנו נשמח להעמיד לרשות הקהילה באמירויות את הידע ואת הניסיון שלנו כפדרציה חזקה ומבוססת מזה 120 שנה.

להבנתנו יש רצון ויש צורך להקים מוסדות מסוימים של הקהילה, דברים שאנחנו יודעים לעשות ושאנחנו עושים אותם כבר הרבה מאוד שנים, בין היתר חינוך יהודי, אולי JCC, בתי מדרש, בתי כנסת, ארגון של מערך גיוס כספים, ארגון של מערך של הוצאת כספים, התמודדות עם שטף צפוי של הרבה מאוד מבקרים שיגיעו מן הסתם גם מהקהילות בצפון אמריקה, גם מאירופה וכמובן גם מישראל, ההתמודדות הזאת עם שטף של מבקרים זה דבר שאנחנו יודעים להדריך ולעזור, תיאומים בשטח, קשרים עם גורמים מקומיים, כמובן שעבודה גם מול ממשל זה משהו שאני מניח שהקהילה תצטרך עזרה בו. אנחנו יודעים להתנהל מול ממשל, אנחנו עובדים, יש לנו משרד גם בוושינגטון, גם משרד בעיר הבירה של מדינת אילינוי. זה לא הצד הכי חזק שלנו, אבל זה גם משהו שאנחנו יכולים לעזור. כמובן שכל עזרה שלנו לקהילה החדשה לא תהיה בכפייה, לא תהיה בהכתבה, היא תהיה חלק ממאמץ קולקטיבי של הקהילות בצפון אמריקה ואנחנו באמת רואים לעצמנו תפקיד כקהילה חזקה ומובילה בשותפות פעילה במאמץ הזה אם וכאשר הקהילה המקומית תבקש את זה. תודה רבה.

תודה רבה. ד"ר מורן זגה, חוקרת הקהילה.

שלום לכולם. אני לא חוקרת הקהילה, אני חוקרת את איחוד האמירויות הערביות ב-15 השנים האחרונות ואני רוצה להביא משהו קצת אחר לדיון היום, נקודת המבט האמירתית, מאיזה מקום הם מגיעים לסיפור היהודי, לנושא היהדות והיהודים, צריך להבדיל בין שני הנושאים הללו, כלומר מה מוביל למדיניות שאנחנו רואים היום בנושא מצד איחוד האמירויות, איך זה התפתח ואיך אפשר גם לשמר את זה, שזה משהו מאוד עדין.

אז העניין בקהילה היהודית התחיל מהעניין ביהדות. זה לא בגלל משהו שהם גילו בדת, אלא בגלל איזה שהוא תהליך ארוך מאוד ועמוק שהאמירתים עברו ביחס שלהם לדת שלהם, לאיסלם. הכול מתחיל בטראומה של פיגועי מגדלי התאומים, דאעש במזרח התיכון, דאעש באירופה, כל הדברים הללו הוציאו שם רע מבחינתם לאיסלם ובתגובה לזה המדינה חשבה איך היא יכולה למתג מחדש את האיסלם כדת שהיא מכילה, מתונה וסובלנית.

ופה אין רק עניין של מיתוג, זה עניין של תפיסת עולם, באיזה מקום המדינה הייתה רוצה לראות את עצמה, לצדה יש את קטאר, מדינה שתומכת בחמאס ובאחים המוסלמים, בטורקיה, מארחת את אל קרדאווי, משתמשת בשידורי אל ג'זירה בשביל לעבות את הלהבות. מצפון לה אירן עם משמרות המהפכה שמהווים לא רק איום פיזי, אלא גם איום אידיאולוגי על המדינה.

איך עושים את זה? איך מחזירים את התדמית המתונה של האיסלם כמו בימי תור הזהב של החליפות? אז איחוד האמירויות עשתה את זה בשני כיוונים, קודם כל שינוי גישה כלפי פנים בתוך עולם האיסלם, בשני, שינוי גישה כלפי חוץ. כלפי פנים, אז ראינו את החרם של איחוד האמירויות כלפי קטאר שהזכרתי עכשיו, את המלחמה בתימן כנגד החותים, את המלחמה בלוב כנגד כוחות קיצוניים שם. המעורבות שלה במלחמות הללו נעשית תחת הכותרת של מאבק אידיאולוגי נגד הציר הרדיקלי ובזמן הזה איחוד האמירויות בעצם מחדדת את השייכות שלה לציר המתון. כלפי חוץ, מחוץ לעולם האיסלם, איחוד האמירויות מקבלת את הדתות האחרות, היא מארחת בשטחה גם ככה למעלה מ-200 לאומים שונים ולכן היא גם חרתה על דגלה את הנושא של הפלורליזם התרבותי והסובלנות הדתית.

אני לא יודעת עד כמה אנשים מודעים לזה, אבל יש בה למעלה מ-40 כנסיות, יש בה מקדשים בודהיסטיים, יש בה בתי כנסת שהמדינה מכירה בהם ואחד שהיא בונה, ודיברנו על זה, שנת הסובלנות של 2019, האפיפיור שהיה שם והזכירו את זה כבר קודם. אז כל הדברים הללו, היהדות היא חלק מהמגמה הכללית הזאת, ככל שאיחוד האמירויות והאיסלם שבה מביעים פתיחות כלפי קבלה של דתות אחרות ככה האיסלם מודגש כדת מתונה ומכילה. זה הקונטקסט הגדול.

ובאמת בשנים האחרונות חלה הכרה הולכת וגוברת גם בקהילה, בקהילה היהודית, ולצד זה גם הצטרף עניין שהוא הולך וגובר וזה משהו שגם אני חושבת שחשוב להוסיף לדיון הזה, לא רק בהכרה של היהדות באיחוד האמירויות, אלא בלמידה ובהבנה של התרבות והמורשת היהודית. אנחנו רואים יותר ויותר מוזיאונים באיחוד האמירויות שמציגים פריטים יהודיים, מספרים את הסיפור של היהדות. אני חושבת שחלק מהתפקיד שלנו זה גם להנגיש את הידע ולענות על העניין הגובר בתחום הזה.

הנושא האחרון שאני רוצה להביא לדיון כאן הוא הקשר בין הבין-דתי לבינלאומי. אין ספק שההתקרבות בין האיסלם ליהדות באמירויות תרמה גם להתקרבות בין המדינות ובין העמים, ולא לחינם, כמו שהזכירו לפניי, הסכמי הנורמליזציה מכונים הסכמי אברהם, זה המקום שממנו זה מגיע, הקשר הזה הוא קשר חשוב, אבל זה גם עלול להיות המקום שממנו הרגישויות יכולות להתעורר ולהגיע. למרות הפתיחות אנחנו עדיין מדברים על מדינה מוסלמית עם תפיסות עולם שונות של האזרחים ורמות שונות של מסורתיות ולכן חשוב לנו לשמור על מידה גדולה של רגישות. אני קיבלתי השבוע תמונות מחתונה יהודית המונית לרגלי הבורג' חליפה. ואולי עכשיו כשיגיעו תיירים מישראל אז נראה עוד כל מיני טקסי דת במרחב הציבורי ופה חשוב להיזהר. עכשיו אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת שבה הצדדים מכירים אחד את השני, בוחנים את הגבולות שלהם, לומדים אחד את השני, אבל אל לנו לקחת את הקבלה ואת הסובלנות הזאת כמובן מאליו ואל לנו לקחת את זה למקום שבו נפגע חלילה במרקם היחסים העדין הזה.

אז לסיכום אני רוצה להגיד שההתלהבות הזאת שלנו כאן היא טובה ונכונה, אבל צריך להבין גם את הקונטקסט הרחב יותר וכדאי למנף את היחס הזה בשביל לאפשר לקהילה היהודית לפרוח ולחזק את הקשרים הבין דתיים וגם כדאי מאוד לשמור על מקום מכבד ורגיש על מנת שלא לדחוק את התפיסה האמירתית צעד אחד אחורה.

תודה רבה. אני רוצה רק לומר, יש לנו עוד קהילות במדינות ערב שהן קטנות, קהילת מרוקו, יש גם בטוניס קהילה, זאת אומרת בגדול ההבדל בין הקהילה הזאת לקהילות האחרות שזאת קהילה בהתהוות, בניגוד לקהילות במדינות הערביות האחרות שהן קהילות עתיקות יומין עם היסטוריה ועם תרבות ועם ספרות וכל מיני דברים כאלה. פה אנחנו עדים לקהילה בהתהוות שאין כמעט קהילות כאלה בעולם, קהילות בהתהוות, ועם שיתוף פעולה של השלטונות. אז כמובן שאנחנו מברכים כל דבר שהסוכנות ומשרד התפוצות ומי שלא יהיה יעשה שם על מנת לגבש את הקהילה הזאת ולחזק אותה.

אנחנו קיבלנו את המשימה לעשות גם בבחריין, אני מציע גם לעשות על קהילת יהודי גרוזיה ישיבה כזאת, נתכנן ונארגן אותה. חברת הכנסת קוטלר. אני פעם אקרא לך קוטלר ופעם וונש.

מה שאתה רוצה, אדוני היושב ראש, אתה יכול לקרוא לי ואני תמיד עונה אז זה לא משנה.

יש לך מה להגיד לסיכום? בעברית, לא באנגלית, אנחנו מדינת ישראל.

אני אגיד בעברית. אנחנו במדינת ישראל, אתה עוזר לי, אתה מרים לי להנחתה, אדוני היושב ראש, אני חושבת שמה ששמענו פה זו באמת ההזדמנות ההיסטורית דרך הסכמי אברהם וגם ההזדמנות ההיסטורית שלנו כמדינת ישראל בת ה-72, הנס שהיא מדינת ישראל בת ה-72, לאתגר את התפיסה שלה ביחסיה עם קהילות התפוצות ברחבי העולם. אני חושבת שיש פה, עם כל החדשנות של מערכת היחסים המדהימה הזאת וההיסטורית, הזדמנות בכלל לאתגר את התפיסה, מה שנקרא עלינו ולא בלעדינו. לדבר עם הקהילות ולא אל או על הקהילות. פה אנחנו שמענו את ההדהוד של הדברים הללו.

אני שוב מודה על ההזדמנות לייצר בפורום הזה את השיחה החשובה הזאת ומחכה להמשך של שיתוף פעולה, גם בוועדה הזאת, גם בוועדת המשנה וגם בטח ובטח עם קהילות נוספות.

תודה רבה.

אני רק אוסיף. אנחנו בין הארגונים, למרות שאנחנו ארגון צפון אמריקאי יש לנו משרד גדול ומאוד פעיל פה בארץ, אנחנו מנסים כל הזמן לגשר בין הקהילה היהודית בצפון אמריקה וגורמים ישראליים, כולל הוועדה, כולל חברי כנסת ומשרד התפוצות, ביחד עם שיתוף פעולה עם כל מיני דברים כמו בקהילה היהודית הזאת. אני חושב שאנחנו, גם יהדות התפוצות וגם מדינת ישראל וממשלת ישראל, יכולים להגיע לדברים טובים מאוד כמו בניית הקהילה החדשה הזאת בדובאי ואבו דאבי. תודה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:34.