פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



8
ועדת הפנים והגנת הסביבה
24/11/2020





מושב שני


פרוטוקול מס' 110
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"א (24 בנובמבר 2020), שעה 12:00

העדר המאבק באלימות במשפחה מייעדי המשרד לביטחון הפנים לשנים 2020-2021

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
סעיד אלחרומי
ג'אבר עסאקלה

תהלה פרידמן
עודד פורר
עאידה תומא סלימאן
מרב מיכאלי
היבה יזבק

נג'מי עולא - מנהלת שותפה במיזם קהילות בטוחות, עמותת יוזמות אברהם

אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל המשרד לבטחון פנים

איילת רזין בית אור - עו"ד, יועמ"ש, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

ד"ר רונית גז - מטה נשים כחול לבן

תומר רוזנר

לאה קריכלי

ת.ג., חבר תרגומים



התנהלות המשטרה בזמן הפגנות המשך דיון

אני מתכבדת לפתוח דיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה לציון יום המאבק בין לאומי באלימות נגד נשים. ראשית אני מבקשת להודות לאירגוני המאבק באלימות נגד נשים ולחבר הכנסת עודד פורר, יושב ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, על כך שהם יזמו את הדיון הזה במסגרת יום הציון החשוב הזה שאנחנו מציינים אותו היום כאן בכנסת.

תופעת האלימות במשפחה בכלל ואלימות נגד נשים על ידי בני זוגן בפרט הינה תופעה מדאיגה שהולכת ומתרחבת, בשנים האחרונות לממדים מפחדים. תקופת משבר הקורונה הביאה איתה תמורות משמעותיות באורחות החיים שלנו שרובם לא בישרו טובות לנשים הסובלות מאלימות במשפחה. המעבר לעבודה מהבית, ריכוז כל בני המשפחה לתוך כותלי הבית לרוב שעות היום, ביטול מפגשים חברתיים ומפגשים פיזיים עם גורמי תמיכה, פגיעה כלכלית שחוו משפחות רבות, כל אלה הוסיפו המון לחץ לתא המשפחתי, ובחלק מהמקרים יצרו פשוט סיר לחץ של אלימות משפחתית שהתפוצץ, לעיתים שוב ושוב. מבלי שאף אחד יודע ויכול לתת יד.

המצב כמובן מקשה מאוד גם על איתור ועל ניטור מקרי האלימות על ידי הרשויות וארגוני הסיוע, ויש למרבה המזל מקרים עדיין, שבהם קורבנות האלימות עוזרות אומץ ומתלוננות ופונות לעזרה. התפקיד של רשויות האכיפה ובראשן משטרת ישראל מתמקד להבנתי בשני מאמצים עיקריים: יצירת מנגנונים שיעודדו את הקורבנות להתלונן ולהתריע וטיפול מהיר ויעיל בכל תלונה. אני חושבת שבנושא הזה הדגש הוא כמובן הרחקת הגבר האלים מהמשפחה שלו והסיפוק של הגנה מיטבית לקורבנות עצמן.

מהנתונים של איגוד הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית עולה כי חלה בעשרות אחוזים בפניות שהתקבלו אצלם בחודשים אפריל עד יוני 2020, ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2019. מגמה שהולכת ומחריפה יום יום. מנותני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, מדו"ח מיוחד שהוכן לכבוד היום הזה, עולה כי בשנים 2018-2020 נרצחו 69 נשים, יותר משליש מהן, 24 מקרים על ידי בני זוגן. כמחצית מהנשים שנרצחו היו מוכרות לשירותי הרווחה וכשליש הגישו בעבר תלונה למשטרה על אלימות מצד בן הזוג. במהלך משבר הקורונה מוקד המצוקה הארצי של משרד הרווחה קיבל יותר מפי שניים פניות מהתקופה המקבילה, תלונות על אלימות של בני זוג עלו יותר מפי ארבע. גם בתלונות שנפתחו במשטרה על אלימות במשפחה חלה עלייה משמעותית מאז פרוץ משבר הקורונה, עלייה של 13% מתלונות על עבירות אלימות בין בני זוג, עלייה של 17% בתלונות על איומים של בני זוג ועליה של 13% בתלונות על עבירות מין במשפחה.

על רקע כל האמור לעיל השר לביטחון פנים, מר' אמיר אוחנה פרסם לפני שלושה חודשים בעיצומו של משבר הקורונה את יעדיי המשרד לשנים 2021 שכוללים שמונה נושאים מרכזיים. להפתעתי, אף אחד מהנושאים האלה לא קשור ישירות במאבק באלימות במשפחה או אלימות נגד נשים על ידי בני זוגן. אני חייבת להודות שלי זה נראה תמוהה שבמיוחד על רקע הנתונים שהבאתי כאן מקודם, והזעזוע באמת העמוק שאנחנו חווים כמעט על בסיס יומיומי מהאלימות שאנחנו רואים כול הזמן נגד נשים, איך הנושא הזה, הכול כך חשוב וכול כך אקוטי לא נמצא ממש באחד הנושאים המרכזיים של המשטרה, ביעדים שלהם. אותי זה הפתיע, אני חייבת להגיד.

אני רוצה לסיים את הדברים שלי כאן בפתח הדיון הזה בהקראת תמליל שיחת הטלפון המצמררת בין הנרצחת האחרונה, נכון להיום, ופאא עבאהרה, שהרוצח שלה שוחרר פעם אחר פעם על ידי רשויות האכיפה ובתי המשפט, והמשטרה מצאה שהוא אינו מהווה איום לחייה של ופאא, לבין נציג המשטרה כשהיא מבקשת ממקלט לנשים מוכות, שם מצאה מחסה מהתופת שהמתינה לה בבית והיא מבקשת סיוע והגנה מהמשטרה עליה ועל הבנות שלה.

ופאא: "אני רוצה לצאת, אני לא רוצה להישאר כאן. אין עדיין החלטת משפט ואני לא יכולה לתת לו את הילדים בינתיים. אין החלטה. אם הוא ייקח אותם ולא יחזיר לי, מי יחזיר לי את הבנות?" שוטר: "אנחנו. אנחנו אחראים על זה." ופאא: " אני יודעת שאתה בתפקיד שלך כשוטר צריך להגן עלי ועל הבנות. אני יוצאת ואני צריכה הגנה." שוטר: " ופאא, אל תלמדי אותי את העבודה שלי." ופאא: "סליחה, אני לא התכוונתי אבל כשאני יוצאת הדברים לא השתנו. הפחד והדאגה אותן דאגות." שוטר: "אם אותן הדאגות אז אל תצאי. מה שאנחנו עשינו בשום מקום לא היית מקבלת שירות כזה." ופאא: " אני לא רציתי להתערב בתפקיד שלך, אני סמכתי עליך בכל דבר." שוטר: "תביאי לו את הילדים לשלושה ימים. שלושה ימים אצלו וארבעה ימים אצלך, בסדר?" ופאא: "אני אחזיר לך תשובה." שוטר: " אם לא, את לא מכניסה את הילדים לעראבה", ופאא: " ממה שאני יודעת, הדברים לא עובדים ככה." שוטר: "אני קובע, אף אחד אחר לא קובע, רק אני קובע. מי שרוצה להחליף אותי בתפקיד שיבוא יחליף אותי, בסדר?" ופאא: "אני אחזיר לך תשובה בסדר?"

היא לא הספיקה להחזיר תשובה, ופאא נרצחה בשבוע שעבר על ידי בעלה בדקירות סכין בכניסה לעראבה והרוצח עדיין, אני מבינה, מסתובב חופשי. אז מבלי לזלזל ביעדים החשובים שהוגדרו על ידי השר לביטחון פנים, אנחנו נבקש בדיון הזה להתמקד במאמצים שבכוונת המשרד להשקיע במיגור האלימות במשפחה והאלימות של נשים על ידי בני זוגן בפרט.

נתחיל איתכם חברי הכנסת. חברת הכנסת תהלה פרידמן בבקשה.

לפני כמה שבועות אמרה לי לילי בן עמי, אחות של מיכל סלע ז"ל. דיברנו על איזשהו כנס בנוגע לאלימות נגד נשים. היא אמרה לי, אל תביאי לי את שר הרווחה, תביאי את שר הביטחון. המדינה הזאת למדה המון על איך מאתרים מפגעים פוטנציאליים, היא למדה המון איך נלחמים בטרור. זה טרור, אנחנו צריכים להשתמש בכלים של מלחמה בטרור. עכשיו אני כול הזמן מסתובבת עם המשפטים שלה בראש מאז. היא בעצם אומרת: צריך שינוי פרדיגמה. אנחנו נאבקים בתופעה הזו בכלים של רווחה ועובדים סוציאליים, שיקום ועזרה לנפגעות. כאילו בכלים רכים, והיא אומרת לא, צריך להיאבק בזה בכלים של בטחון. בכלים של מניעה ואיתור ופשוט להפסיק לקבל את זה כעובדת טבע שיש, ככה המצב, כמו מזג האוויר. נשים נרצחות, יש אלימות נגד נשים וילדים, ולכן אני חושבת שהמשרד לביטחון פנים חייב להיות הגורם המוביל. משרד הרווחה עושה עבודה נהדרת, אבל המשרד לביטחון פנים צריך להיות הגורם המוביל כי מדובר בהגנה על החיים שלנו.

תודה רבה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי

תודה גברתי יושבת הראש על הדיון החשוב הזה, ואני חושב שהציטוט שלך מהשיחה המצמררת בין ופאא עבאהרה לבין השוטר אומר הכול. השוטר הפך להיות שופט, הפך להיות עובד סוציאלי שמגשר בין בני הזוג והפך להיות האבא והאמא של ופאא. הוא רצה לקבוע לה הכול. ופאא ביקשה לצאת מהמקום של הנשים המוכות וכנראה שלא היה לה נוח שם, סבלה שם במקום הזה ורצתה לחזור לעראבה ואז הוא מאיים עליה שהיא לא תחזור לעראבה, הוא לא יספק לה אבטחה, הוא לא יספק לה ביטחון. כל עוד היא, לפני שהיא מגיעה לבית המשפט, לפני שהשפוט קובע ככה והיא אמרה לו ורמזה לו בשיחה, לפני שהשפוט קובע עם מי יהיו הילדים הוא כבר קבע שהילדים יהיו חצי חצי. השוטר עצמו לקח לעצמו את התפקיד השופט.

תראו זה פצצה מתקתקת. דרך אגב, יש אלפי מקרים של ריב במשפחה, אבל האנשים האלה שמבצעים את הרצח, אני מצטרף לדברים של חברתי, צריך לזהות אותם וצריך לטפל בהם בשיא הרצינות ובכלים שהמדינה יכולה לעשות טיפול. אם אנחנו נמשיך במגמה הזאת ופאא לא תהיה האחרונה, לצערי הרב אני אומר את זה, ופאא לא תהיה האחרונה, כמו שהיו לפני ופאא נשים אחרות. צר לי מאוד מאוד שבתכנית של המשרד לביטחון הפנים הנושא הזה לא קיים, הנושא הזה לא נמצא, והנשים הערביות והבדוויות הן החלשות ביותר בחברה הישראלית. מגיעים אלינו מקרים, אנחנו שומעים על הנשים האלה, שהמון סובלות, אנחנו שומעים על המקרים רק כשהיא נרצחת. ופאא, אם לא הייתה נרצחת, אף אחד לא שמע את השם הזה. יכול להיות שהייתה מוכה, יכול להיות שהיו מגרשים אותה מהכפר, יכול להיות כול הדברים הרעים, אבל שמענו עליה והסיפור שלה התפרסם רק כשהאדם הזה רצח את ופאא. תודה רבה.

כן, תודה. חבר הכנסת עסאקלה בבקשה.

תודה רבה כבוד יושבת הראש, אני חושב שהסיפור של ופאא עבאהרה הוא סיפור מאוד מאוד קשה. קודם כול אני משתתף בצער המשפחה כמובן ובצער המשפחות שאיבדו את יקירותיהן בגלל האלימות בתוך המשפחה. ציטטת את השיחה בין השוטר לבין ופאא, חברי סעיד גם דיבר עליה אבל גם צריך לזכור שהאדם הזה הוא בעל היסטוריה מאוד קשה של אלימות. כלומר, הדבר היה צריך להדליק 1,000 מנורות אדומות בפני המשטרה. הוא הורשע בירי על חנות בגלל שהיא מוכרת אלכוהול בתוך עראבה. הוא הורשע פעמיים בעבירות אלימות קשות והמשטרה ידעה ולא עבדה לפי מה שצריך לעשות.

בנוסף אני גר באזור, ואני מתאר לעצמי אם רביע כנאענה, זה שמו, היה דוקר מישהו יהודי באזור, המדינה הייתה קמה על הרגליים והמשטרה הייתה מחפשת תחת כל אבן ותחת כל עץ.

היו מחסומים בכל כביש.

כבר יותר משבוע הוא חופשי ומאיים על המשפחה של האישה.

באמת?

האמא מאוימת, האחרות מאוימת והאח מאוים. הם מפחדים. אפילו המשטרה אחרי שלושה ימים, שנגמרו ימי האבל הרשמיים, הסירה את השמירה על הבית. היו צריכות לעבוד, עאידה ואחרות, כדי להחזיר את השמירה על הבית, להחנות ניידת לפני הבית. המשטרה לא עושה את העבודה שלה, גם כשיש את כל הסימנים שאסון מתקרב, וגם אחרי שהאסון קורה היא לא עובדת ולא עושה את העבודה.

אני רוצה גם להתייחס לפן נוסף של הנושא. חברים, חלק ממקרי האלימות במשפחה קורים על ידי נשק שהוא נשק שמוחזק ברישיון. זה שאדם יש לו נשק ברישיון זה לא אומר שהוא אדם אחראי, ומסוגל לשאת את האחראיות של החזקת נשק קטלני. יש פגיעות בנשים שקורות משימוש בנשק שהוא ברישיון ויש מקרי התאבדות רבים שקורים גם דרך נשק שהוא נמצא בידי אנשים ברישיון.

הבעיה הגדולה בחברה הערבית היא נשק ללא רישיון, נכון?

אני מדבר דווקא על התופעה הזאת שאנשים מחזיקים נשק מוסדר ומשתמשים בו או לפגוע בני משפחתם או בפעמים רבות גם לפגוע בעצמם והמשטרה מחויבת גם לטפל בסוגיה הזאת, גם אם נראה להם עכשיו שזו לא הסוגיה המרכזית בעולם. אבל זו סוגיה. תודה.

ברור. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן בבקשה.

תודה רבה כבוד יושבת הראש, אני באמת מודה לך על הדיון הזה, אני חושבת שזה דיון חשוב מאחר והוא נוגע למדיניות הכללית של המשרד. דבר שאנחנו הרבה זמן התייחסנו אליו, לפעמים נקודתית אבל גם כן באופן כללי, אני חושבת כשמורידים נושא מסדר יומו של שר שעומד בראש משרד זה משתקף גם בהקצאת המשאבים וגם במדיניות הכוללת של התפקוד.

כמובן דיברנו על השיחה שהייתה בין השוטר לבין ופאא, ואני אומרת לך שיש שיחות רבות כאלה. לעצרי הרב בגלל העבודה האינטנסיבית שלי בנושא הזה אני לא הופתעתי, זה לא אומר שלא הזדעזעתי, אבל לא הופתעתי כי כבר שמעתי הרבה שיחות אפילו יותר גרועות עם שוטרים, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לעבור על זה בשקט.

אחד הדברים המזעזעים שעלו בסיכום של הממ"מ לכול הנושא של הרציחות זה ש-50% מן הנרצחות הן מוכרות לשירותי הרווחה ו-30% למשטרה, ומתוך ה-30% 75% הן נשים ערביות. כלומר 75% מהנשים שנמצאות בסכנה גבוה, נגשו ונרצחו אחר כך היו ערביות, וזה אומר דרשני. למה המשטרה לא הצליחה במקרה הזה.

אם קושרים את זה לכל הנושא של שחרור מנהלי לאסירי אלמ"ב שעדיין מתקיים בצורה גורפת, בלי לחשוב אם הבן אדם עבר טיפול, לא עבר טיפול, אם הוא עדיין מסוכן. משחררים אותו באותו יום שדנים במקרה שלו, לפני שהאישה מספיקה להתכונן לעבודה שהוא הסתובב בחוץ.

אני פניתי לשר בעניין, השר אומר שהוא בחודש יולי כבר החליט שהוא רוצה לשנות את החקיקה.

בדיון פה שעשינו על המעצר המנהלי זה דובר שם.

הם אומרים שהם עובדים על תזכיר הצעת חוק, אבל כבר מלא זמן נכון?

נכון.

אני באה מדיון שדיברנו עכשיו, שמשרד הבריאות ומשרד המשפטים מדברים על תזכיר חוק ממשלתי שקשור גם כן לנושא אלימות, ארבע שנים. אני לא רוצה לחכות עוד ארבע שנים, כמה ישוחררו עד אז? זה בלתי מתקבל על הדעת.

הדבר השני, היה אפשר כבר בתקנות שהעבירו אצלך, כבוד יושבת הראש, בחודש יולי, כמו שהכניסו את העניין של החרגת אסירים בפגיעה מינית היו יכולים להכניס כבר החרגה כזו או אחרת. למה לא עשו? למה צריך עכשיו שינוי חקיקתי? מה זאת אומרת? אפשר להכניס את זה בתקנות. השר יכול להכניס ולדרוש שוב אישור של חלק מהתקנות. זה לא מתקבל על הדעת.

השר הקודם, שר בטחון הפנים הקודם החליט להקים יחידה מיוחדת למעקב אחרי גברים אלימים מסוכנים. השר הנכנס, כבר יושב לא רק נכנס, החליט משום מה לדחות את הקמת היחידה הזאת שהייתה צריכה להתחיל לפעול בחודש ספטמבר השנה. כלומר כבר כמה חודשים. אם היו עוקבים אחרי הגברים המסוכנים אולי היינו מצילים עוד כמה נשים. אני חושבת שהם צריכים לתת לנו תשובות, תשובות מאוד ברורות.

אני פניתי כבר כשהייתי יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה וגם אחר כך בעניין התקנות של הקלות בקבלת רישיון לנשק באופן חוקי. זה הוסיף לשוק ולמרחב הציבורי 150,000 נשקים. אם לוקחים בחשבון שהנשק שנמצא בצה"ל ובמשטרה ואמור להיות מפוקח זולג למכירות ולשימושים אז ה-150 אלף, שאף אחד לא מפקח איפה הם נמצאים, בסופו של דבר אני מאוד מקווה שלא ימצאו את דרכם לכל מיני פליליסטים בחברה הערבית ולכל מיני גברים שרוצים להתנקם בנשים שלהם.

טוב, אני רוצה לפנות אל אליעזר רוזנבאום, המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים. אני מבינה שסגן השר עדיין לא איתנו.

שלום לך אדוני. טוב, אנחנו נמצאים כאן בדיון שבאמת, אני בדרך כלל מעדיפה לא לעשות דיונים על מה שאין, אבל באמת כשנחשפתי למסמך הזה של המשרד לביטחון פנים עם מטרות המדיניות והיעדים הראשיים, אני חייבת להודות שהופתעתי שהנושא הזה של האלימות במשפחה הוא נושא שבאמת כל כך מדובר וכל כך כואב וכל כך אקוטי בחיים שלנו, ביום יום, אין כמעט יום שאנחנו לא שומעים על עוד מקרה ודברים איומים. איך זה יתכן שזה לא בשמונת הסעיפים, זה מתחבא שם רק בתוך הסיפור של החברה הערבית, רק שם ספציפית יש התייחסות לנושא של אלימות במשפחה, שתי המילים האלה. בבקשה.

צהריים טובים גברתי יושבת הראש, חברי הכנסת והמשתתפים האחרים בזום. ראשית, אני מצטער אני מצטיירת פה תמונה שהיא לא נכונה ותכף אני אפרט למה אני מתכוון. השר החליט שהוא שם את היעדים, את אותם שמונת יעדים, שבהם יש פערים שצריך לפתח תכניות כאלה ואחרות. יש עוד מספר לא מבוטל של יעדים שהם הוגדרו והם בעשייה אבל שמה אנחנו במצב יותר טוב מבחינת פיתוח תכניות לפערים עצמם. לכן, החליט השר שהוא לא רוצה לפרסם מסמך עם מספר רב של יעדים אלא להתמקד באותם יעדים שבהם צריך לפתח מענים לפערים שקיימים וכל אותם היעדים האחרים, ואני תכף יכול לפרט אותם, לרבות הנושא של אלימות כלפי נשים, אלימות במשפחה, סחר בבני אדם, הם נמצאים בליבת העשייה של המשרד לביטחון פנים. הגופים, ואני אפרט אותם, זה לא מהשפה ולחוץ.

חברת הכנסת עאידה מכירה את התכניות ורק עכשיו חזרנו מוועדת הכספים בדיון, מדוע הכספים שלכאורה צריכים להיות מוקצים לתכנית הבין משרדית לא הוקצו. הוקצו סה"כ 50 מיליון מתוך 150 מיליון שהיום היינו צריכים להיות מתוקצבים, עד היום 50 מיליון. לכן, הנושא הזה הוא בליבת העשייה.

הצלחתם למצוא את ה-100 מיליון הנוספים?

כן, חבר הכנסת, יושב ראש ועדת הכספים הודיע לאוצר, ביקש מהם במיידי להעביר לבסיס 100 מיליון, אם לא אז הוא ינקוט בצעדים שבסמכותו. על מנת שלתכנית בשלב הזה יהיו לפחות ה-100, למרות שצריך להיות בנקודת הזמן הזאת 150, וכמובן עם הסיוע, עם זה שאני אקבל ממשרד הרווחה, מי שמרכז את התקציב זה משרד הרווחה, וזה שהם יתנו לי את התקציב בלי סיוע כוח אדם, אני לא אוכל להוציא לפועל, ולכן הוא גם הנחה את כוח האדם, ואנחנו אמורים לקבל 30 מיליון, 10 מיליון חד פעמי, 20 מיליון שותף, עוד 54 תקנים במידי כדי להוציא לפועל.

למרות שלא קיבלנו את התקציב אנחנו הקמנו 16 מחלקי משפחה. דיווחתי על זה בוועדה, ולמעשה מחלקי המשפחה האלה מטפלים בתא המשפחתי לרבות אלימות כלפי נשים. אני מזכיר לכולם עו"ס משטרה פיתח את התפקיד הזה, זה המשרד לביטחון פנים באמצעות הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול, כשהם חנו אצלנו. את המשרות האלה ברשויות המקומיות גם במגזר הלא יהודי, גם במגזר היהודי וגם כרגע במחלקי המשפחה אנחנו מגייסים שוטרות ושוטרים שבתוך המחלק הם יהיו עובד סוציאלי מוסמך שידע לקשר בין בקורבן לתחנה. אנחנו בתהליך, המחלקים הוקמו, לקחנו 125 תקנים מתוך תקני המשטרה וייעדנו אותם למשימה.

איך החלוקה הגיאוגרפית של מחלקי המשטרה האלה?

לפי כמות האירועים ולפי כמות התיקים, גם מגזר לא יהודי, גם מגזר יהודי. אני יכול להעביר לך גברתי את הרשימה.

אני אשמח לקבל את הרשימה.

יש רמלה, יש לוד. עם כול הרשימה אנחנו רוצים להקים עוד 14 נוספים, וזה מתוך 100 שיש במקורות שיש לנו, וברור לנו שכשאנחנו מווסתים אז אתה מכסה את הראש, פעם את הרגליים. הכוונה היא באמת להמשיך לפתח את המודל הזה.

דבר נוסף, הקמנו מרכז מידע שהוא מעביר את המידע בין שירות בתי הסוהר למשטרת ישראל אודות אסירים שמשתחררים. אחרי ועדת השחרורים המידע עובד במידי במערכת ממוחשבת למשטרה ישראל, משם למחלקת הרווחה בראשויות המקומיות ולקורבן. זה היה בפער, אנחנו סגרנו את הפער הזה. משימה נוספת שעשינו מתקציבנו ולא קיבלנו אף לא שקל אחד לדבר הזה.

דבר נוסף, אנחנו נמצאים בתהליך, לא כל כך מתקדמים, אני מקווה שעכשיו בפעולות האחרונות, זה הנושא של הצימוד האלקטרוני. אנחנו עשינו שני פיילוטים, עשינו גם ישיבה רחבה של מספר שעות עם המודל הספרדי, עם משרד הפנים הספרדי, למדנו מהם הרבה מאוד תובנות. הם מפעילים את זה כבר מספר שנים, יש להם למעלה מ-1,000 מפוקחים ואנחנו כרגע בתהליך מכרזי, ממשיכים את ההליך המכרזי, גם RFI גם RFD כי היו פערים טכנולוגים. דרך אגב, גם להם יש פערים טכנולוגים בנושא הזה. אנחנו מתכוונים לקדם את הנושא של הצימוד האלקטרוני.

מתי מקדמים את החקיקה אם כך?

של הצימוד האלקטרוני?

כן, עבר בקריאת טרום.

כן ברור. ברור שצריך את החקיקה בנושא הזה אבל זה יקודם במקביל לדבר הזה.

בנוסף, ניתנו הנחיות מאוד מפורטות בתקופת הקורונה למפקדי התחנות. תודרכו השוטרים, תודרכו המפקדים על מנת לקיים שולחנות עגולים לעיתים תקופות, להיות בקשר עם הקורבנות. גם הנחיות של השר, גם הנחיות של המפכ"ל.

עכשיו, כל הדברים האלה שפירטי אני יכול עוד להמשיך ולפרט הם מדיניות השר, והשר עושה על זה דיונים איטיים, היום אחר הצהריים בארבע יש לנו דיון עם רמ"ט השר על סטטוס של הצימוד האלקטרוני ודברים נוספים. כך, שלהגיד שהמשרד והשר לא פועלים בתחום הזה זה לא נכון, זה שגוי. זה שהוא לא כתוב בתוך שמונת היעדים והוא נמצא ביעדים הנוספים שיש לנו.

אז מה המשמעות של שמונת היעדים?

תראה, בכל מקרה כשאתה שם שמונה יעדים מרכזיים, זה ברור ששם אתה שם את עיקר העבודה שלך. ששם אתה רואה את השליחות שלך, ששם אתה רואה את המקום שאתה באמת חושב שיש מקום לשים את עיקר המשאבים והמאמצים. כלומר, זו לא סתם כותרת. יש בזה איזושהי כוונה מאחוריה.

אבל גברתי, מופיע ביעד שלוש, בפירוט - - -

כן, כן ראיתי. ביעד שלוש, בפירוט למטה, בפנים בקטן, זה כל הנושא של החברה הערבית. סליחה, הנושא של אלימות במשפחה זה לא רק החברה הערבית.

כתוב כאן מאבק בתופעה, מופיע כאן בצורה ברורה בנושא הזה של - - -

אדוני, יעד מספר שתיים זה סיפור האמון, התמיד והמעמד של משטרת ישראל בקרב הציבור. אני מקריאה לך את זה, ולאו מאמץ האכיפה למניעת התפשטות נגיף הקורונה... יש שמונה גדולים ובפנים, בסוף בקטנים, כשאנחנו הולכים על שלוש, שזה החברה הערבית, רק שם בסעיף ארבע אנחנו נמצא, דמי חסות ואלימות במשפחה. זה הציון, בתוך כל המסמך מפואר הזה של מדיניות השר, זה המקום שבו אנחנו רוצים את האלימות במשפחה, וזה רק בחברה הערבית.

מה שאנחנו אומרים זה, שאני מבינה שאתה אומר, זה לא נכון, אנחנו משקיעים בזה הרבה. אבל, אני חושבת שכמשרד מוציא מסמך כזה, שבעצם זה האני מאמין של המשרד, בזה הוא הולך להציע את עיקר המאמצים שלו. הנושא הזה, שהוא באמת נושא שכל כך אנחנו עוסקים בו במדינת ישראל, על בסיס יומיומי, ואנחנו רואים שהנתונים עכשיו בקורונה רק עולים וגוברים. אנחנו מדברים פה על מכת מדינה, וזה לא יתכן שזה לא נמצא ביעדים המרכזיים שלכם.

אז אני אומר שאנחנו במסגרת קורונה ניתנו הנחיות מאוד ברורות. השר קיים מספר דיונים, מפכ"ל המשטרה הנחה את המפקדים. אנחנו, אני כמרכז הנושא עושה דיוני סטטוס. יש קשר של מפקדי התחנות עם הקורבנות, אלה שבסיכון גבוה יותר בתדירות גבוה יותר. אנחנו מפעילים את כוחות המשטרה בצורך כשיש דיווחים על אירועי אלימות.

יש גם דבר חדש שהכנסנו, הנושא של הגשת תלונה מקוונת, ויש את הנושא של סמסים למוקדי 100 החדשים. כל מוקדי ה-100 חדשים. בתחילת השנה שודרגו והוקמו מוקדים חדשים, כך שאני חושב שלהגיד שזה לא בליבת העשייה.

כל זה תגובות, אין לכם תכנית.

שנייה, אני רוצה לתת את רשות הדיבור לחבר הכנסת עודד פורר.

יש לנו תכנית שהיא חלק מהתכנית הבן משרדית, עם כל הפעולות אני יכול לפרט אותה כאן, אני יכול להעביר לכם את זה. חוקרי אלמ"ב, 30 חוקרים שאנחנו מחכים לתקציב בכדי להציב אותם בתחנות שבהם צריך להציב אותם. יש לנו קציני משטרה - - -

ואז אנחנו שומעים את השיחה הזאת עם ופאא ואנחנו נדהמים עד כמה באמת אין הכשרה מספקת לשוטרים לטפל במקרים כאלה.

רק שנייה. חברת הכנסת מרב מיכאלי בבקשה.

תודה רבה גברתי, אני רוצה להצטרף למה שאמרת, להתעקשות שלך על העובדה שהנושא לא נמצא ביעדים בעצם. זה באמת מעיד על איזה עיוורון מוחלט, כי התשובה היא עוד יותר גרוע מאשר המצב ההתחלתי. התשובה הייתה, אנחנו שם את היעדים הגדולים רק איפה שיש לנו פערים, לא הבנתי. בהתמודדות עם אלימות במשפחה אין למשטרה פערים? היא חשה שהכול פיקס? שרק איזו קוסמטיקה קטנה פה ושם.

אני רוצה לתת שתי דוגמאות בבקשה גברתי, ברשותך. 1. אני עכשיו באתי מועדת חוץ ובטחון, שם אנחנו עשינו דיון מעקב על יישום חוק זכויות נפגעי עבירה בצה"ל. בסוף הכנסת ה-20 אנחנו, ברוך השם במזל טוב וסימן טוב, עברה הצעת חוק שלי ושל חברות אחרות להכיל את חוק זכויות נפגעי עבירה גם על צה"ל. עכשיו התכנסנו בשביל לראות איך צה"ל נערך, כי זה תכף, אוטוטו נכנס לתוקף באופן מלא. תקצבנו את זה בהתאם. צה"ל מא' עד ת' הכול עומד ערוך ומוכן, כול הדברים נעשו, חבל לך על הזמן, באמת את לא שומעת דברים כאלה בכנסת ישראל ה-21. איפה יש פער? במשטרה. במוקד מנ"ע, איפה שמתנקזים בעצם כל הנפגעות והנפגעים לקצה המערכת, למוקד מנ"ע, הם הובטחו להם במסגרת היישום ותוקצבו שני תקנים למוקדניות למוקד הזה. הן אלה שמדברות עם נפגעות ונפגעי העבירה, והם לא קיבלו אותם עד לעצם הרגע הזה ועוד תקן אחד באגף אחר שצריך אותו. עכשיו מה מסתבר לנו במסגרת הדיון? שבמוקד מנ"ע אין בכלל מוקדניות שיודעות לדבר שפה שאיננה עברית, לא ערבית, לא אמהרית, מה זה הדבר הזה? באמת. זה באמת קצה הקרחון של כל מה שאנחנו יודעות ויודעים, ועדיין אדוני לא רואה שיש לו בעיה של פער שמחייבת לשים את ההתמודדות עם אלימות כלפי נשים, כלפי ילדות וילדים במשפחה. לא רואה שמחייב לשים אתכם את זה כיעד משמעותי? שלא לומר מרכזי?

אדוני?

היינו עכשיו, חברת הכנסת מרב מיכאלי הייתה בדיון, אני חוזר ואומר חלק מהדברים אנחנו לא מצליחים להוציא אותם לפועל כי לא קיבלנו את ה-30 מיליון שקלים ואת ה-54 סיעים שאנחנו אמורים לקבל אותם במסגרת התכנית הבין משרדית. במקורות שיש לנו, שהצלחנו לווסת אנחנו עושים את הפעולות. מערכת מנ"ע היא מערכת שעובדת 15 שנה, אנחנו בתהליך של הקמה מערכת חדשה בקיץ 2021, צריך להחליף אותה, אורך חייה מסתיים, ואנחנו אמורים להקים מערכת חדשה ומתקדמת יותר. לכן, גם הקמנו את המערכת הממוחשבת להעברת המידע בין שב"ס למשטרה כדי לגשר על הפער. לכן, בנושא הזה עשינו את הפעולות. אני חושב שאנחנו, עם המגבלות שיש לנו עושים כולל בשירות בתי הסוהר גם מרכזי טיפול וגם כמובן במסגרת הפעולות שמשטרה ישראל עושה. אני מציע שנשמע גם את משטרת ישראל, תוכלו לשמוע פירוט נוסף על הפעולות של השיטור עצמו שהם מבצעים.

כן רק שנייה. חבר הכנסת עודד פורר, יושב ראש הועדה לקידום מעמד האישה.

תראה אני כבר מהרגע שפורסמו היעדים האלה על ידי השר לביטחון פנים פניתי אליו, דיברנו על זה, הצגנו את זה, כמובן שההתייחסות הייתה בערך כמו ההתייחסות בכלל לנושא עצמו. אני חייב לומר ליבי עם המשנה למנכ"ל, ליבי אתו שהוא צריך לבוא לפה ולהתפתל ולהסביר. בסוף מדברים על שני תקנים, והוא אומר אין לנו את התקציב לא קיבלנו את השלושים מיליון שקל. הרי היא הנותנת, מה מהמשמעות ששר מפרסם יעדים של משרד? ששר מפרסם יעדים של משרד המשמעות היא, אלה הם סדרי העדיפויות שלי, שם צריך לשים את התקציב.

אני כמי שכבר ניהל משרד ממשלתי אומר לכם, מנכ"ל משרד ממשלתי שהוא מחליט לקחת נושא מסוים, הוא יודע להביא לו תקציבים גם מתוך המשרד. גם מתוך המשרד בסוף אתה צריך, כולם אומרים השמיכה קצרה. מה משמעות המשיכה קצרה? המשמעות היא שצריך לקבוע סדרי עדיפויות.

אז או שתבואו ותגידו באומץ, תיישרו עיניים לציבור ותגידו, חברים זה לא בסדרי העדיפויות שלנו, זה לא מעניין אותנו. בסדר, נתמודד עם זה בדרך אחרת. ננסה לשנות את סדרי העדיפויות. אבל אל תנסו לבוא לפה ולמרוח אותנו ולהגיד, לא, זה בסדרי העדיפויות שלנו, אנחנו רק לא כתבנו את זה בסדרי העדיפויות. כולנו יודעים מה המשמעות שתולים משהו, שתולים על הקיר יעדים ומטרות, שתולים יעדים ומדדים. לא עשיתם את זה. אני מציע לכם, במקום להתפתל, ואני אומר לך תלך עם ההצעה הזו חזרה הביתה אצלך, לא כואב, וזה לא נורא. תאמינו לי, יכבדו הרבה יותר את המשרד, אם פשוט השר יגיד, חברים החלטתי להוסיף יעד נוסף. אני חושב שהנושא הזה לא היה, וצריך להיות. תאמינו לי הרבה יותר פשוט מכל ההתפתלויות שתעשו פה ותנסו להסביר לנו כמה נפלא אתם פועלים.

חברים, התוצאות בשטח. לא רק המשרד לביטחון פנים, הממשלה במלחמה באלימות במשפחה נכשלה. עכשיו, צריך להכיר בתוצאות האלה ולהגיר אוקי, בואו נראה מה עושים כדי לתקן, ולא מתוך התנצחות פוליטית. אלה מתוך זה שהממשלה חייבת לשנות כיוון בכמה וכמה פרמטרים, אבל כל הזמן שתמשיכו להתפתל ותמשיכו להראות ותמשיכו לנסות להראות כאילו אתם מאה אחוז בסדר, אין שום סיכוי שיהיה פה תיקון.

כן אדוני, אתה רוצה להגיד על זה?

קודם כול, מה שהציע חבר הכנסת פורר אני אעביר את זה לשר. רק אני אומר במבחן העשייה אני חושב שאנחנו כן שמים את המשאבים וכמובן על פי סדר העדיפות, גם לנושא של אלימות במשפחה, עם ההתייחסות עם הדיונים, עם ההתעסקות גם של השר, גם של המנכ"ל, גם שלי וגם פיקוד המשטרה.

אני רוצה להגיד עוד משהו.

לא לא סליחה, גברתי יושבת הראש.

פשוט עשינו דומה עם משרד הרווחה, הגיע מנכ"ל משרד הרווחה לדיון. שמע בקשב רב את כל העמדות, חלקן היו בניגוד לעמדת משרד הרווחה. בא ואמר בסוף הדיון, חברים אתם יודעים שמעתי פה כמה דברים, אני הולך לתקן את זה ואת זה, אני אעשה מאמץ לתקן.

אני רוצה להגיד עוד משהו לך אדוני המשנה למנכ"ל. תראה, בסוף בסוף אתה יכול להגיד, אנחנו כתבנו את מה שאנחנו חשבנו שיש בו את הפערים, אנחנו לא כתבנו לא כי אנחנו לא חושבים שזה חשוב. אבל בסוף בסוף כמו שאמר חבר הכנסת פורר, מה שאתה שם על הקיר בסוף לפי זה מתיישרת כל המערכת. בסוף בסוף כשהשר לביטחון הפנים לא שם את זה כיעד ברור ומוחלט, שהוא מחויב אליו, זה בסוף מגיע לשוטר, לאותו שוטר שדיבר עם ופאא בשבוע שעבר ואמר לה יהיה בסדר, אני דואג לך. ככה זה עובד, ככה זה עובד. זה מלמעלה למטה. המחויבות שלכם, במיוחד לנוכח מה שאנחנו רואים, ואני אומרת לך זאת מכת מדינה, כולנו יודעים את זה. זה משהו שאנחנו חווים אותו על בסיס יומיומי ואנחנו רואים שההתמודדות עם זה היא התמודדות כושלת למרבה הצער, וזה לא רק בחברה הערבית.

אנחנו צריכים להבין שהדברים האלה, אם הם לא יוגדרו מלמעלה, מהראש כן? ויופנמו כלפי מטה, לא יקרה שינוי. זה צריך להיות בכל שדירת המשרד והמשטרה אז זה מה שאני מבקשת. אם אתה יכול להעביר את הדברים האלה הלאה, יש פה עוד אנשים שרוצים לדבר בדיון הזה ונעבור אליהם.

חברת הכנסת היבה יזבק את רוצה להגיד משהו עכשיו?

כן, תודה. האמת היא שאני עדיין מזועזעת כמו כולן וכמו כולם מהפרטים שנחשפו מהשיחות של הקורבן ופאא שנרצחה לפני כשבוע וראינו את הטיפול המזלזל של המשטרה במקרה הזה והאמירות של השוטר.

את לא היית כאן, אבל התחלתי את הידון בציטוט השיחה.

כן ? שנזף בה. ומאוד צרם לי שהוא אמר לה, אל תלמדי אותי את העבודה שלי. בסוף היא שילמה על זה בחייה. היא שילמה את המחיר בחייה. באותו יום אני כתבתי פוסט בפייסבוק ודרשתי מהאנשים שבכל זאת ולמרות המצב המזעזע הזה והטיפול הלקוי של המשטרה שימשיכו לפנות לגורמים ולרשויות.

אני רוצה לספר על הכמות הגדולה והנוראית של האנשים שפנו וכתבו לאן. לאן, וגם אם נפנה לרשויות. אני רוצה להמשיך לעודד את הנשים להשמיע את כולן, לא להיות קורבן מתמשך לאלימות. אבל הן שואלות שאלה שהיא באמת מהותית וצודקת ואמתית, גם אם אנחנו נפנה הם לא יגנו ולא ישמרו על חיינו. מצד אחד אנחנו בתוך המצב הזה, המאוד מסובך שאנחנו רוצות להעצים את הנשים שימשיכו להשמיע את הקול שלהן ולצאת מהמעגל של האלימות, מצד שני הן נתקלות, פשוט מאוד, באוזניים אטומות. אף אחד לא רוצה להקשיב להן והן מופקרות, אנחנו רואים את הנתונים, כשליש מהנשים שנרצחו הן היו מוכרות למשטרה, כשליש.

נכון.

מצד שני אנחנו שוב שואלות את השאלה באמת, לאן הנשים אמורות לפנות, לאן אנחנו אמורות להעצים את הנשים שיפנו, אם הרשויות ובמיוחד המשטרה לא עושה את התפקיד כראוי, כי היא לא שמה את זה בסדר העדיפויות. אז אין פלא שאנחנו רואות שעד כה יש כ-20 נרצחות ואנחנו עוד סיימנו את השנה לצערנו, אני מאוד מקווה שלא יהיו עוד קורבנות. אבל זה ביטוי ותרגום ישיר של המדיניות של המשרד לביטחון פנים בעניין, זה התרגום, שנשים נרצחות בשטח לצערנו, כי הן מופקרות.

תודה. אני רוצה לשתף כאן את רונית גז, שתספר כאן את הסיפור של אחותה.

צהריים טובים לכולם, שמי רונית גז אני ד"ר למגדר וספרות ומרצה באוניברסיטת בן גוריון, בוגרת תואר שני במשפטים, ללא משפטנים בבר אילון. ביום המאבק הבין לאומי למניעת האלימות נגד נשים אדבר בשם אחותי, קורבן עבירה.

ב-18/10/2019 אוימה ברצח על ידי בן זוגה בנשק חם, היא ניצלה באורח נס אך חייה מאז בסכנה והיא נאבקת מול גורמי האכיפה והשיפוט להרחיק את האיום מחייה. אדבר גם בשם נשים החוות אלימות מכל סוג במשפחה ואינן מצליחות לחלץ עצמן מהמעגל האכזרי שלה.

ב-18/10/2019 היא היום בו ביקשה אחותי להיפרד מבן זוגה לחיים. הם לא ניהלו משק בית משותף, האיש הסתבך באורח קבע בחובות, אילץ במניפולטיביות את קורבן העבירה לשאת בהוצאות הבית, כולל דירה שרכשה בכוחות עצמה. לבקשתו היא הלוואות לרכישת רכב עבורו. אותו היום תגובתו הייתה קיצונית. האיש החל להשתולל ואמר לקורבן שהוא לא יכול לחיות בלעדיה, אז איים הנאשם עליה בפגיעה שלא כדין בחייה בכך שאמר לה, יש לי שני כדורים, אחד לך, אחד אני אתאבד. הוא נכנס לחדר השינה, הניח ידו על אקדח, מסוג CZ שהיה מונח על המיטה, ולידו מחסנית. בדיעבד נודע כי האקדח הוחזק בלא רישיון, בעיצומו של האירוע צלצל הבן של נפגעת העבירה וזו העבירה את הטלפון לבן הזוג.

משהוסחה דעתו נטלה אחותי את הנשק ונמלטה מהבית ברכב של חברה לכיוון בית הבן, תוך שהיא מצלצלת למוקד המשטרה ומקבלת הנחייה כיצד לפעול. בן הזוג רדף אחריה לבית הבן, השתולל בקרבת הבית בו שהו אחותי, כלתה ההרה, וילדה קטנה וניסה להתפרץ. המשטרה הגיעה ועצרה אותו.

מסכת הסיוט לא נפסק כאן. במהלך המעצר נעשה ניסיון לשלוח אותו למעצר בית. רק במאבקים של התכתבות עם התביעה המשטרתית, מפקד תחנת אילת הוחלט להאריך מעצר עד להגשת כתב אישום. הוגש כתב אישום חיוור הממתן מאוד את המעשה הקיצוני של הנאשם. הושמט אישום איום ברצח והחזקת אקדח ללא רישיון. מונע לנאשם סניגור ציבורי, ומאותו רגע המדינה יצגה את אחותי והיא הפכה לקורבן שקוף. רק לאחר משלוח מכתב לתפוצה רחבה יותר של תביעה משטרתית, שופט בית משפט השלום, התובע מטעם המדינה ואף לנישאת בית המשפט העליון, תוקן במעט כתב האישום.

אחותי הוזמנה להעיד בלא שהתובע הכין אותה לעדות. בעלה חמש שעות, הסנגור הציבורי צלב אותה, פנה אליה בהתנשאות בלא שנבלם בפועל על ידי השופט ו\או התובע מטעם המדינה. הסניגור תיאר את הנאשר כסבא מסכן שנפל קורבן לנסיבות. בין לבין נמצא אקדח נוסף שהיה מוטמן בין חפציו של הנאשם בבית. המשטרה אספה אותו מבית אחותי, גם הוא הוחזק בלא רישיון ועד עצם היום הזה, חרף אין ספור פניות, טרם הוגש כתב אישום על החזקת הנשקים בלא רישיון.

בינתיים הנאשם ריצה את עונשו בכפוף לפסק דין עלוב, שמונה חודשים של מאסר, הפיצוי לקורבן ועל תנאי לשנתיים. חשוב להדגיש שהעו"ס בשב"ס הודיע לקורבן עי הנאשם לא עבר שום תהליך של הפנת חומרת המעשה. לטענתם הוא יוצא כפי שנכנס. היום העבריין המורשע פועל לתבוע את קורבן העבירה על מחצית מהנכס שהוא בבעלותה הבלעדית כמעשה נקם וממשיך לרדוף אותה. בתיאור הקשה, אם תרצו בלשון המשפט, הלקונות הפוערות חורים שחורים באופן שזורעות האכיפה והשיפוט יכולות לפעול. מילוי חורים שחורים אלה בחקיקה ימנע מפצצה מתקתקת כדוגמת העבריין המורשע שלעיל מלממש את זממו ולהפוך את אחותי לעוד מספר בסטטיסטיקת הנרצחות.

הצעתי היא ליצור תקנה שבה אדם שנעצר בגין אלימות מסכנת חיים לא יהיה זכאי לשקול עבורו מעצר בית עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. כתב האישום שיוגש לגבי חשוד באלימות מסכנת חיים צריך להיות מנוסח כשמקף משפטית את האירוע ללא הנחות. לשקול סנגוריה ציבורית גם לקורבן שיהיה בעל משקל לצד התובע של המדינה או לכל הפחות שהתובע של המדינה יעבור על התיק בשיתוף עם הקורבן ותוך התחשבות בהגנה עליו אם הוא זקוק. להחמיר ענישה לגבי החזקת נשק בלא רישיון להכביד על אכיפה. לקבוע מינימום לגבי נאשמים שהואשמו באלימות מסכנת חיים. לבסוף, להעביר בדחיפות את חוק האזיקונים ואת התניית שחרור עבריין מורשע בתהליך שיקומי מבחינת שיקומו בהמשך.

זה רק המעט בדקות הספורות שהיו לי אני מודה לכולכם על ההקשבה.

תודה רבה לך רונית גז. כאן איתנו עורכת הדין איילת רזין מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית. אנחנו מדברים פה יותר על אלימות פחות על נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, וגם אתם הוצאתם דו"ח חדש לציון היום הזה, אבל אני מבינה שהמצב רק הולך ומחמיר עכשיו בתקופה הזו.

בהחלט. באמת אתמול הגשנו את הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לכנסת. אני אומר רק ככה בכמה אנקדוטות, את פתחת והתייחס לנתונים שלנו בתחילה, אבל בתקופה הקורונה אין שום הפתעה. בסדר הראשון וזה עוד ממשיך, יש זינוק אקספוננציאלי, אנחנו אוהבים להשתמש בהקשר הזה של טיפול במגפה. אז גם אני אשתמש בהקשר הזה כי אנחנו מדברות על מגיפה, זינוק אקספוננציאלי בפניות למרכזי הסיוע, וכמובן שזה שטף כמעין המתגבר כי אנחנו עוד בתוך זה. אני אומר שעיקר הפניות הן פניות על פגיעות מיניות בתוך המשפחה, כשהפגיעות היו בקטינים. אז אלימות מינית היא כמובן חלק מאלימות במשפחה, מעבר לכך שעאידה יצאה, והיא הייתה מנהלת מרכז סיוע, אבל חלקם של מרכזי הסיוע ממש עוסקים בליבה של אלימות במשפחה וחלקם מנהלים מקלטים. כך שזה ממה חלק בלתי נפרד.

אם יש משהו שלמדנו מהקורונה זה כשהמדינה רוצה להתמודד עם מגיפה, היא יודעת לצאת מגדרה שצריך, ולפגוע בחירויות פרט על ימין ועל שמאל ולגייס את כל הטכנולוגיות, ובאמת אין שום בעיה כדי להתמודד עם מגיפה. כאן אנחנו מדברות על מגיפה, מגיפה שהייתה לפני הקורונה, תהיה גם אחרי הקורונה ושאנחנו עוד נישא את התוצאות שלה שנים רבות. אתמול ציינה חברת הכנסת תהלה פרידמן בדיון שהיא קראה איזשהו מחקר שבעצם השיגו, מגפת הקורונה נכון להיום השיגה זכויות של נשים ומעמד של נשים 100 שנים אחורה. אירוע רודף אירוע רודף אירוע וממשיכים להתייחס למגיפה הזאת, לטפל בה באותם כלים.

רווחה, משטרה, מקלט. זה מה שיש למדינה להציע. למרות שיש תכניות, תכנית בין משרדית שאוטוטו היא כבר לא רלוונטית, אז בכלל עד שהשגנו תקצוב, אבל הניחו אותה ב-2017. תחשבו כמה דברים השתנו, גם במדיניות עבודה, גם באמצעים טכנולוגים. הניחו אותה ב-2017 אנחנו כבר בסוף 2020. כבר צריך תכניות חדשות. רק עכשיו שמענו על התחלה של התקצוב של הדבר הזה.

ועדת ברלינר שקמה ונועדה לבחון את חווית נפגעי ונפגעות עבירות מין במפגש שלהם עם מערכת המשפט, שתוך כדי הדיונים המשרד לביטחון פנים קיבל על עצמו ונכנס, הכניסו נציג והוא קיבל על עצמו לקבל את המלצות הוועדה. 200 עמודים של המלצות סופר חשובות, סופר מעמיקות שבאמת נעשו אחרי עבודה מקיפה ואינטנסיבית הונחו לפני שנה, כלום. אנחנו לא יודעים כלום ממה שהמשרד לביטחון פנים מתכוון לממש מתוך הדברים האלה.

תכנית לאומי שלנו, של איגוד מרכזי הסיוע, שהגשנו אותה לכל שרי הממשלה שטרחו להיפגש איתנו, אני חייבת לומר, שיש בה את כל נושאי הליבה, המדיניות והדברים שאנחנו רואים כנושאים אקוטיים לקדם. עוד ועוד תכניות, דיברנו על ניטור אלקטרוני ומעקב אחרי עברייני אלימות במשפחה. התכניות קיימות, רק צריך להחליט שרוצים לקדם אותן.

אני חייבת להגיד, ווידוא, אני עוקבת אדוקה של הפייסבוק של השר לביטחון פנים, זה מן מזוכיזם כזה. אני מחפשת, באמת מחפשת שם הצהרות, התבטאויות, אמירות שהדבר הזה נמצא על סדר היום. לכן, כשבאוגוסט הוא פרסם את היעדים האלה זו הייתה סתירת לחי מצלצלת אבל לא מפתיעה. לא מפתיעה בגלל שזה אותו שר שהמדיניות שלו של חלוקת נשק לכל דורש וחיבוק דוב למקדמי האג'נדות של תלונות שווא. על איזה תלונות שווא אנחנו מדברים? כשהסטטיסטיקות מדברות בכלל על שישה אחוזי דיווח למשטרה, בזה צריך לטפל, את זה צריך לשים על סדר היום. אחר כך שואלים אותן למה לא מתלוננות. אני רוצה להזכיר ששבועיים לפניכן או שלושה שבועות לפניכן נרצחו שתי נשים יום אחרי איום. אחת מהן במכות פטיש והשנייה מצטערת שאני לא זוכרת את הפרטים.

עדיין לא נמצא שם ולו רמז לרצון אמתי, נכונות והשקעה, כולל השקעת משאבים גם תקציביים אבל גם ארגוניים, כל מה שקשור להכשרות, לא נמצא רמז בשמונת היעדים. אני אגלה לכם, בגלל שאני עוקבת אובססיבית אחרי השר, הוא הרחיב, אנחנו אמרנו, טוב אז פורסם אז אי אפשר. אז לא, הוא הרחיב, הוא הוסיף נקודה תשיעית, אחרי שהוא היה בביקור בפשיעה חקלאית או משהו כזה. באמת נושא מאוד חמור, אני חלילה לא מקלה ראש באף אחד מהיעדים שהוגדרו.

כשהוא הזדעזע עמוקות מתופעה מסוימת, ידע להוסיף יעד. אבל שנרצחות, היום שמעתי מהממ"מ שזה 22 נשים שנרצחו רק השנה והשנה עוד לא נגמרה. אני לא מדברת על באמת עשרות אלפי הפניות שמגיעות ועל כל אלה שלא מגיעות. אני שואלת, זה לא מזעזע? זה לא ראוי להוסיף את אותו יעד? אז תעגל את זה לעשרה יעדים. זה בלתי נסבל.

אני חייבת לומר, זאת לא טעות. זו מדיניות. זו מדיניות שאנחנו רואות אותה לאורך השנים גם בקידום חלוקת נשק וגם הנושא של תלונות שווא, וזה פשוט המשך של המדיניות הזאת. שמענו באמת את המנכ"ל תלאי על תלאי על תלאי, בטיפול במגיפה הזאת לא צריך תלאים, צריך שמיכה.

צריך תכנית סדורה, מהודקת, מתוקצבת, עם מחויבות ואחראיות לממש אותה. טוב, אנחנו נוסיף לדיון הזה את עולא נג'מי מיוזמות אברהם.

תודה חברת הכנסת מיקי. הנושא של הדיון היעדר המאבק באלימות במשפחה מיעדיי המשרד לביטחון פנים, באמת הנתונים והמציאות בשטח בחברה שלי אכן מדגישים שהנושא לא זוכה לתשומת הלב המספקת של המשרד לביטחון פנים. אני באמת מכירה במהלכים שקורים בתוך מוסדות המדינה, דובר כאן על הנושא של עו"ס משטרה להנגשת שירותים לנשים שנפגעות מאלימות. הם צעדים חשובים ומבורכים אך זה לא מסיר את האחראיות של המשטרה להגן על הנשים וזו אחראיות שללא ספק מוטלת בראש ובראשונה על המשטרה.

הרי אנחנו יודעים שמרבית הנשים הערביות שנרצחו השנה על ידי בני זוגן היו מוכרות למשטרה כקורבנות של אלימות, גם במקרה ופאא עבאהרה כפי גם שציטט בתחילת דבריך. אני לא אחזור על כל הנתונים שהוצגו ועוד יוצגו לאורך כל השבוע בוועדות הכנסת, אבל כן אגיד שצריך לזכור שמקריי הרצח של הנשים מהווים כמובן את קצה הסקאלה של תופעת האלימות ולכן על מקרה שמסתיים במותה של אישה מעיד על מאות אם לא אלפי מקרים אחרים של נשים שסובלות מאלימות על סוגיה השונים. מתוך ההבנה שלנו ויוזמת אברהם לתופעה הזו שמכה קשה במיוחד בחברה הערבית, נשמח אם תאפשרי לנו, כבור חברת הכנסת מיקי, להקרין סרט של דקה וחצי שממחיש את המציאות של האלימות כלפי נשים בחברה הערבית, בחברה שלי.

בואו נקרין אותו, בבקשה. נסכם אחריו.

(הקרנת סרט).

תודה חברת הכנסת מיקי. הסרטון הזה בעצם מעלה שתי דרישות שהטיפול המשטרה בפניות של נשים שסובלות מאלימות. אני אנצל את ההזדמנות להעלות עוד דרישה של החברה שלי, שהגיע הזמן לקרוא לרוצח בשמו, ולקרוא לשופט שמשחרר את העבריינים, גם לקרוא להם בשמם. הגיע הזמן לשנות תפיסות ונורמות בתוך החברה שלנו, שמי שעבור לעבור את הטיפול זה הגבר האלים ולא האישה. לא להרחיק את האישה מהחברה למקלטים או לכל מקום אחר ולהשאיר את העבריין משוחרר.

אני מודה לכם על הדיון וכמוכן גם ניר העמדה שלנו מופיע באתר עם כל הדרישות. אנחנו מקווים שדיונים כאלו באמת יביאו את המקום לשיח הציבורי, את הנושא לשיח הציבורי ולמצוא פתרונות ביחד בטיפול בבעיית האלימות נגד נשים. תודה לכם.

תודה רבה, ואני חושבת שהסרטון הזה באמת מבטה היטב את הסוגיה הספציפית הזאת ומה זה היה יכול לעשות ובאמת צריך לדאוג שהנושא הזה של האיזוק האלקטרוני יהיה חייב להתקדם ומהר.

אני מתנצלת, אנחנו נאלצים לסגור את הדיון הזה כי יש עוד במקביל אירוע גדול שאני מחויבת אליו, ואני צריכה ללכת אליו. אני רוצה קודם כול להודות למי שיזם את יום הציון החשוב הזה בכנסת וליושב ראש הועדה לקידום מעמד האישה, חבר הכנסת עודד פורר.

אנחנו שמענו מנציג המשרד לביטחון פנים על הפעולות שהמשרד מבצע לרבות ייעודיי תקני משטרה לטיפול במקרים של אלימות במשפחה בפריסה כלל ארצית, הקמת מרכזי מידע משב"ס למשטרה על אסירים אלימים שמשתחררים ועל פיילוט בנוגע לשימוש בצמידים אלקטרוניים. אבל, אני מצטערת, צר לי ומבלי לזלזל בפעילות החשובה שמבצע המשרד וביעדים החשובים שהציב השר, הכול חשוב. הרושם אבל שעולה מהמציאות ומהנתונים בשטח לצד התשובות שקיבלנו מהמשרד לביטחון פנים שהם מלמדים שבהחלט יש משמעות לכך שהנושא החשוב הזה לא נכנס לרשימת הנושאים שהשר החליט להציב בראש יעדי המשרד לביטחון פנים לשנתיים הקרובות.

יעדים מיצרים סדרי עדיפויות, וסדרי עדיפויות משפיעים על חלוקת התקציבים ועל המשאבים וכל עוד הנושא האקוטי של מלחמה באלימות במשפחה לא יוצב בראש סדר העדיפות והמשרד לביטחון פנים ימצא נושאים חשובים יותר להציב בראש סדרי העדיפויות שלו, אז לצערי הרב אני חוששת שהמצב בשטח לא ישתנה.

אנחנו יודעים כולנו שהרצח הבא זה רק עניין של זמן וחייבים לפעול והשורה התחתונה של הדיון הזה היא קריאה לשר לביטחון פנים להוסיף את הנושא של הטיפול באלימות במשפחה כנגד נשים כאחד מהיעדים המרכזיים של משטרת ישראל ושל המשרד לביטחון פנים. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:09.