פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



21
ועדת הפנים והגנת הסביבה
24/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 111
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"א (24 בנובמבר 2020), שעה 14:30

דיווח המשרד להגנת הסביבה על פעילות הקרן למניעת זיהום ים לשנים 2019-2016

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר

רן עמיר - היחידה הימית, המשרד להגנת הסביבה

רותם ברמלי - רפרנט רמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר

ד"ר יובל ארבל - רכז ים וקשרי ממשל, עמותת צלול

איריס שליט - יועצת משפטית, המשרד להגנת הסביבה

דנה טבצ'ניק - מנהלת תחום נחלים, החברה להגנת הטבע

תומר רוזנר
לירון אדלר

לאה קריכלי

ת.ג., חבר תרגומים


דיווח המשרד להגנת הסביבה על פעילות הקרן למניעת זיהום ים לשנים 2019-2016


דיווח המשרד להגנת הסביבה על פעילות הקרן למניעת זיהום ים לשנים 2019-2016

שלום לכולם. אנחנו פותחים את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיווח של המשרד להגנת הסביבה על פעילות הקרן למניעת זיהום ים לשנים 2016-2019. הקרן למניעת זיהום ים הוקמה בשנת 1979 מכוח תקנות שפיכתם של שמנים לתוך מי הים. הקרן פועלת ומנוהלת תקציבית במסגרת המשרד להגנת הסביבה והנהלתה מונה שבעה חברים ממשרדי הממשלה וגופים וציבוריים שונים. מטרת הקרן לפי סעיף 14 לפקודת מניעת זיהום מי ים בשמן היא לרכז אמצעיים כספיים ללחימה בזיהום מי ים, למניעת זיהום ים וחופים ולסייע בניקוי חופים ובפיקוח עליהם. כספי הקרן יועדו למטרות אלו בלבד.

תראו, כשאנחנו מדברים על זיהום ים אז כולם כמובן זוכרים את האסון הגדול ביותר שהיה עד כה האסון הסביבתי ב-2010, אסון מפרץ ניו-מקסיקו. כמות הנפט שנשפכה אז נאמדה אז ב-780,000,000 ליטר והפגיעה של הדליפה הזאת הייתה הרסנית גם לתיירות של כל חופי מקסיקו, מפרץ מקסיקו, וגם כמובן פגיעה אנושה בבתי גידול של עופות ושל בעלי חיים ימיים רבים. אנחנו צריכים כל הזמן לשאול את עצמנו, האם אסון כזה עלול לקרות גם אצלנו, לאורך החופים שלנו, והאם מדינת ישראל עושה די כדי להיות ערוכה להתמודד אם יקרה אסון בקנה מידה כזה, או בקנה מידה אחר, כדי שלא ייגרם כזה נזק נוראי.

רק לפני שלושה שבועות שמענו על דליפת נפט, בקנה מידה קטן אמנם, ממתקן של קצא"א ליד חופי אשקלון, אבל בכמות כזאת שגרמה להפסקה של הפעילות של מתקן ההתפלה שנמצא סמוך לאזור. אנחנו יודעים שכל דליפה אצלנו, כיוון שהים הוא באמת משאב כל כך עיקרי אצלנו, לכל דליפה קטנה ביותר עלולה להיות השפעה הרסנית לשנים על החיים שלנו כאן. לכן אנחנו צריכים להיות מאוד מאוד זהירים בכול מה שקשור למה שקורה בים שלנו, למוכנות שלנו למקרה כזה, שאנחנו נדע איך לתפעל ולטפל בזיהומים כאלה, אבל הכי טוב שזיהומים כאלה לא יקרו.

חוץ מזה, בנוסף לכול, כולנו יודעים את מצב החופים שלנו, את הטינופת לאורך החופים, את מצב כמויות הפלסטיק והזבל שנערמות שם על בסיס יום יומי. הזבל הזה מגיע גם לים, מגיע לחיים שבתוך הים, משפיעה עליהם בצורה נוראית. כל מי ששוחה בים שלנו מכיר את כמויות הפלסטיק הנוראיות שנמצאות על הקרקעית ובתוך המים עצמם. ביום ניקוי החופים שנערך בתחילת החודש נאספו 62 טונות של אשפה. זה לא היה בכל החופים ולא היה בכל המקומות, וזה יום אחד ולמחרת כבר היה צריך לנקות מחדש. השנה יש לנו תופעה כזו, שבנוסף לטינופת הרגילה אנחנו גם מגלים גם כמויות נוראיות של כפפות ושל מסכות חד פעמיות שנוספו לפסולת בחופים.

מה שאנחנו בעצם רוצים לעשות היום כאן בדיון זה קודם כל להבין מה הפעילות שביצעה הקרן בשנים האחרונות למימוש של המטרות שלה, כפי שהן הוגדרו, לאן ועבור מה נותבו תקציבי הקרן, וגם להבין את התכניות שיש למשרד להגנת הסביבה לעתיד, למימוש מטרות אלה.

נתחיל איתך, רני עמיר, אתה מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה. אתה מציג לנו את פעילות הקרן? אתם העברתם את הדוחות.

כן, הכנתי מצגת קצרה שנותנת תמונה תמציתית, אבל נראה לי מדויקת, של סדרת הפעולות שאנחנו מבצעים במשרד להגנת הסביבה באמצעות היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, שזה בעצם השיקוף של מטרות הקרן. הקרן, אפשר לומר, ממנת למעלה מ-80% מפעילות, כולל שכר עובדים אגב - - -

ניגע בזה עוד.

ניגע בזה. המכשיר התקציבי הזה שהוקם לפני כ-40 שנה, הייתי אומר כמעט הקדים את זמנו, והיום אני יכול להגיד לכם שגם בעולם הגדול מנסים לחקות את המכשיר הזה של קרן ייעודית, שהמטרה שלה זה מימון של פעולות ואמצעים להגנת הסביבה הימית. אם יורשה לי אז אני אתחיל.
קודם כל אנחנו היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית. בשקף הבא, פשוט קולאג' של סדרת פעולות שזה היום יום שלנו. החל מפיקוח, רואים פה למעלה את רכבי הפיקוח של מפקחי היחידה, ספינות ללחימה בזיהום ים, רואים את ספינה סביבה שתיים באילת עם מכשיר ייעודי להוציא שמן מהים, סיורים, מקורות יבשתיים וכיוצא באלה. אי אפשר בלי להגיד כמה מילים על סדרת הפעולות שביצענו במהלך השנים. את התמונה הזו אני מניח שכולם מכירים, זו בוצת השפד"ן הידוע, שהייתה זורמת לים כמעט 35 שנה מול פלמחים, בעומק של 38 מטר, המזהם הגדול ביותר של הים - - -

של החלק הזה של הים התיכון.

של הים התיכון הישראלי, צריך להדגיש. העסק הזה בוטל ונסגר בסוף 2017.

זה פשוט היה כאילו בעומק הים.

זה היה בעומק הים. זה כדי להמחיש את העניין הזה שהים שימש ועדיין משמש כאתר סילוק פסולת רשמי, בהיתר הזרמה לים אמנם, אבל הים הוא אתר שמשמש גם לסילוק פסולת. למשל במתקני התפלת מי ים, היום כציבור ישראלי כולנו רוצים את מי השתייה האלה, אבל מצד שני צריך לזכור שיש גם הזרמה לים של תמלחת. התמלחת הזו, יש לה גם אפקטים שליליים. לכן, זה דורש מאיתנו גם לנטר, גם לבדוק, גם לדגום ושוב כול הסיפור הזה של התפלת מי ים "זוכה" בהיתר הזרמה לים ומפוקח על ידינו.

אפשר להגיד שניתן איזשהו ציון דרך לעצמו בעניין הזה, אפשר לומר שבמהלך השנים הצלחנו להפחית בצורה די משמעותית, אם לא לומר דרמטית, את שלל המזהמים לים ממקורות יבשתיים, ממקורות יבשתיים שמזרימים בהיתר הזרמה לים. השקף הזה נותן בתמונה אחת של עומס מזהמים לים, פה מדובר על מתכות כבדות, מה היה לפני 20 שנה ומה קורה היום, אין ספק שיש פה הישג ברמה אפילו בין לאומית.

תשתיות בסביבה הימית, תשתיות בחופי הים, זה האתגר הבא שלנו, אבל זה גם אתגר קיים, וגם לפה היחידה והקרן כמובן מקצה לא מעט משאבים. משאבי פיקוח, תכנון וכול מה שקשור לפיקוח על מתקנים כמו מגשרי דלק, מגשרי כימיקלים, נמלים, תחנות כוח, נמלים חדשים שקמו. התמונה השמאלית זה נמל המפרץ, תכף נראה תמונה עדכנית שלו. מה שאני רוצה לומר חברים, זה שכול הקרן, היעוד שלה באמצעות היחידה להגנת הסביבה הימית זה פיקוח, תכנון, דיגום ואם צריך אז גם אכיפה.

הזכרנו את נמל המפרץ, אז זו תמונה של נמל המפרץ כבר לא עדכני כל כך. זה רק מלפני שנה, היום כבר רואים את המנופים הגדולים שעל הרציף החדש של נמל המפרץ, כול הגוש הזה שרואים בתוך הים, הייבוש הזה, זה אחד המתקנים שהוקמו בישראל בחוף אם לא הגדול שבהם. הושקעו בו כמעט שניים וחצי מיליארד שקל, אבל מה שרואים כבר זה בשורש של הרציף הזה, רואים כבר את ההשפעה של המתקן הזה גם על החופים של הקריות. מה שדורש מאיתנו התערבות מול חברת נמלי ישראל, שבעניין הזה אפשר לומר, משתפת פעולה לגמרי.

הנה תמונה מקרוב, רואים את מה שנקרא אירוזיה, הסחיפה של החול. זה חופיי קרית חיים, ממש מול חוות תשתיות נפט ואנרגיה. רואים את ההבדל בין מה שהיה פעם, לפני בניית נמל המפרץ ומה שקורה עכשיו כאשר החומה פשוט נחשפת לאירוזיה די חריפה כתוצאה מהוספת מבנים במפרץ חיפה. שוב, כול הדברים האלה הם בתחום טיפולנו.

דבר נוסף שבתחום טיפולנו, אפשר לומר בעשר שנים האחרונות, זה הסרת מפגעים ותפיסת חופים בלתי חוקית בחוף. התברר שיש לנו כלי, המחוקק הישראלי השכיל לחוקק חוק שנקרא חוק שמירת הסביבה החופית, והוא אוסר למעשה על פגיעה בסביבה החופית. אם יש מסעדה או מבנה או בולדר או גדר שמוקמת ללא היתר בנייה, אז גם אנחנו נכנסים פה לפעולה ומוציאים צו לסילוק מפגע, ופה אתם רואים פשוט הריסה של מסעדה בחוף אולגה. חד פעמי, לא בים שלי. אז זה כמובן הלוגו והמוטו של פרויקט "חוף נקי" שאנחנו מריצים כבר משנת 2005.

המטרה של תכנית "חוף נקי" היא כמובן להביא את החופים להיות כמה שיותר נקיים. יושבת הראש, הזכרת את הנושא של פלסטיק בחופים, אני יכול לומר בכנות רבה, זו פשוט תופעה שעדיין לא הצלחנו להתגבר עליה. תכנית "חוף נקי" מנסה, מצליחה, יש הישגים, אבל אנחנו עדיין לא שם. לכן, יש עוד הרבה עבודה בתחום הזה, אנחנו ממשיכים בעניין הזה, גם הקרן משתפת פעולה.

מתקני חיפוש והפקה של אנרגיה בים, החל מאסדות קידוח דרך אוניות גיזוז וכלה באסדות ההפקה. גם הדברים האלה הופלו לפתחנו רק לפני עשר שהים, והקרן למניעת זיהום ים, בתוקף תפקידה, כשהיא ממנת את פעולות היחידה אז היא גם ממנת הגעה לשמה, דיגום של המתקנים האלה וכול מה שקשור לפיקוח ואכיפה מול המתקנים.

נעבור לנושא שהוא בהחלט אחד מנושאי הליבה של הקרן, הייתי אומר אפילו אחד מנושאי הליבה שכשהוקמה הקרן, היא הוקמה תוך ראייה של הדבר שאנחנו מדברים עליו כרגע, וזו תנועת נפט בים. תנועת נפט בים, הים התיכון הוא אחד מערוצי הובלת הנפט העיקרים והצפופים ביותר בעולם, על שטח של פחות מ-1% מהאוקיינוסים בישראל נעה כמעט 30% מקמות הדלק, שזה בכול קנה מידה כמות אדירה. הצפיפות והסכנה כתוצאה מהתנועה הזו היא קיימת ושרירה, וכבר היו מקרים של נפט שזרם לים כתוצאה מתאונות כלי שייט, לא ליד חופי ישראל אפילו, מול הנילוס, בסופו של דבר זה גם מגיע אלינו. אכן, זה בהחלט אחד הדברים שהקרן שמה לה כמטרה ואני ארחיב על זה עוד מעט, כשאני אגיע לתכנית הרכש של הקרן, איך מתמודדים עם הדבר הזה.

אירועי זיהום ים בשמן, את הזכרת את זה קודם, יושבת הראש, אין ספק שזה דבר שקורה, כמעט לחם חוקנו לצערי הרב. על רוב האירועים הציבור לא שומע, מכיוון שזה בדרך כלל בתוך נמל, זה אירועים יחסית קטנים, מוכלים, אבל יש לא מעט אירועים. כרגע אתם רואים שני אירועים לדוגמה, אחד מאונייה שנקראה פרלה בנמל חיפה בדצמבר 2010, אונייה שנקראת קורסה במפרץ אילת ב-2012. שם אגב, כתם הדלק הצליח להתגנב ממש כמעט עד השמורה. זה תצלום אוויר שרואים את הספינה שלנו ללחימה בזיהום ים שהיא שואבת את הכתם של הדלק מהים.

עוד אירועים, אפשר לראות את קרית חיים ב-2014, צנרת דלק ישנה של חברת תש"ן שדלפה. הצנרת הזאת מנדטורית אבל כתוצאה מפעולות פיקוח שלנו חברת תש"ן הוציאה את כול הצנרת הזו. זה היה פרויקט מאוד רציני. חברת תש"ן שיתפה פעולה ומנענו המשך של זיהום ים וחופים באזור הקריות.

צינור חברת חשמל באשדוד, ב-2017 היה אירוע שלדעתי הוא אחד מהגדולים שסבלנו ממנו בשנים האחרונות, אם לא הגדול ביותר בים התיכון אצלנו. צינור של חברת חשמל, מקשר דלק של 24 אינצ' פשוט פרץ. למעלה מ-100 טון של דלק כבד יצא לים. רואים את זה בתמונה הזו בצורה די ברורה. הדלק פה אגב הגיע עד חופי הרצליה. זה מסוג האירועים שאנחנו מתמודדים איתם ומשתדלים להיות מוכנים אליהם.

באילת, כמו שאמרתי קודם, האונייה קורסה ב-2012. פה אתם רואים טיפול בזיהום ים אמיתי בשטח התחנה שלנו באילת, שאגב, היא הוקמה במקום הזה בגלל שהיא ממוקמת שם שרוב הזיהומים בצורה מפתיעה, בגלל הזרמים והרוחות במפרץ אילת מגיעים לתחנה. אז בתמונה רואים פשוט את החוסם שנפרס, זו אונייה בשם אברמית שפרקה בנמל אילת, הדלק הגיע לתחנה ורואים פה את האנשים שלנו עם מתנדבים מטפלים ושואבים את הדלק מהים. בתמונה למעלה רואים את שיתוף הפעולה שיש לנו עם הירדנים, הספינה מימין הגדולה זו ספינה ירדנית לטיפול בזיהום ים והספינה השמאלית זו הסביבה שתיים, גם היא לטיפול בזיהום ים. אי אפשר מבלי להזכיר את עברונה, כתם הנפט שזרם כ-5,000 מטר מעוקב מצינור קצא"א ליד אילת מעברונה זרם וזיהם לא מעט שטחים. מה שאנשים לא יודעים זה שאנחנו היינו גם מוכנים לקבל את השמן הזה בים. אתם רואים בתמונה את שלושת האלמנטים שפרסנו, אם וכאשר הדלק היה מגיע, היינו מוכנים לקלוט אותו ולשאוב אותו במידת הצורך. העניין הזה של זיהום יש בשמן מבחינתנו הוא אחד מהדברים החשובים ביותר ולשם אנחנו נערכים.

ניטור הסביבה הימית, אי אפשר מבלי להזכיר. הקרן משקיעה הרבה מאוד משאבים ורואים את זה גם בדוחות שלנו. בניטור לאומי של הסביבה הימית, גם בים התיכון וגם במפרץ אילת, הקרן משקיעה בכול שנה כ-3,000,000 שקל פחות או יותר חצי חצי, גם באילת וגם בים התיכון על מנת להבין מה מצב הים בכול תקופה נתונה. זה בעצם מינהל תקין, משם אנחנו בעצם גוזרים הרבה מאוד מהפעולות שלנו אנחנו יודעים מה קורה בעצם בים, גם בעמודת המים וגם בביוטה, זאת החובה השלטונית שלנו.

עכשיו נעבור לקרן, זו הייתה סקירה ממש זריזה על קצה המזלג של כלל הפעילויות שלנו, יש עוד ואפשר גם לרדת לרזולוציה יותר גבוה אבל נראה לי שזה נותן תמונה לא רעה. הקרן למניעת זיהום ים, כמו שהוזכר, הוקמה לפני כ-40 שנה. הקרן למעשה מיישמת את העיקרון: המזהם משלם. היקף המחזור הממוצע שלנו הוא בין 12 ל-13 מיליון שקל, וזה בעצם כתוצאה מהכנסות מאגרות של פקידות של אוניות, משמן ומנפט שנכנס למדינת ישראל, מקנסות שנגזרים בבתי משפט, מעיצומים כספיים מנהליים ומהיתר שנקרא היתר הזרמה לים. אלה חמשת המקומות העיקריים שמפורטים בדו"ח שהגשנו. ההוצאות הן בגדול עבור שכר עובדים, פעילות שותפת של פיקוח, דיגום יעוץ, ניטור הסביבה הימית ובעיקר רכישת ציוד ללחימה בזיהום ים, כשפה יש לנו תכנית רכש אסטרטגית, ואני יכול להראות אותה אחר כך במידת הזמן. זה בעצם כלל השימושים של הקרן.

מבחינת הכנסות, אני נכנס עכשיו לדו"ח, אני חייב לציין שבדו"ח שהוגש אלכם באופן פורמאלי לפני כחודש יש טעות בלוח ארבע, שורה 13, טעות סופר.

נסיעות לחול.

בדיוק. יש שמה עודף תקציבי לכאורה. התחייבות שנגררה מ-2019 בגובה 13 מיליון שקל, כשסה"כ זה 26 מיליון שקל. אז זו טעות. זה 13 מיליון שקל סה"כ ואין שמה עודף של נסיעות לחו"ל.

סליחה רגע, ה-13 אלף שמופיע כאן ברובריקה של היתרה בהתחייבות?

זאת הסכימה של סה"כ ההתחייבויות שלנו.

במקום 26 צריך להיות 13?

בדיוק. אין שם התחייבות נגררת של נסיעות לחו"ל. אז אם אני חוזר, ניסיתי איכשהו לתמצת את הדו"ח בכמה שקפים בפרזנטציה. אז קודם כל עניין ההכנסות. לדעתי חשוב מאוד להבין את המגמות האלה בהכנסות כפי שהן מופיעות בלוח בדו"ח. מה שאנחנו רואים בעצם זה שלושת המקורות העיקריים של הקרן להכנסה: אגרות, קנסות ועיצומים כספיים והיטל הזרמה לים. מה שניתן לראות זה שעד 2011 סה"כ ההכנסה הייתה בסדר גודל של עד עשרה מיליון שקל, שהיא בעיקר מאגרות ומקנסות. מ-2012 נכנס החוק שמאפשר למשרד להגנת הסביבה להטיל עיצומים כספיים מנהליים, מה שנקרא "חוק המזהם משלם". האפור בשקף זה עיצומים כספיים די כבדים אפשר לומר. הצהוב זה מכשיר כספי חדש שנכנס לתוקף ב-2012, וזה היטל ההזרמה לים. זה ההיטל שמוטל על מי שמקבל היתר הזרמה לים ע"פ החוק למניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים.

סליחה רגע, יש לי שאלה רני. בלוח שתיים בפילוח הכנסות הקרן, בשנת 2019 קנסות ועיצומים מנהליים, ב-2018 היו 11 מיליונים וב-2019 אתם עברתם למינוס? כלומר מה זה?

כן, אז זה מוסבר בשקף, זה לא מינוס. היה שם חיוב ביתר בעיצום כספיים מנהליים, החייב שילם, זה היה נדמה לי חברת נמל אשדוד. היא שילמה את העיצום הכספי, אבל אחר כך נתנו לה איזושהי הקלה בעיצום ולמעשה היינו חייבים לה 2,600,000 שקל חזרה מתוך 10,000,000, לכן ב-2019, מאחר ולא הוטלו באותה שנה עיצומים כספיים אז זה מופיע במינוס.

בכל שנת 2019 לא הוטלו עיצומים כספיים? כיצד? שנה קודם בטעות גביתם בטעות 11 מיליון, אבל לפני זה 12, חמש, ארבע, שלוש ופתאום 2019 כלום. כולם מושלמים?

כן, קרה.

וואו. תרשה לי להטיל ספק.

צריך לזכור שלפעמים התהליכים האלה מתמשכים. זאת אומרת, אתה יכול בשנה מסוימת לחייב בחמישה עיצומים כספיים, אולי יותר, אבל מאחר והחייבים לא ממהרים לשלם והולכים - - -

אוקיי, איך היטל ההזרמה יורד בצורה כל כך דרמטית?

זו הנקודה הבאה שרציתי להסביר. היטל ההזרמה לים זה מכשיר פנטסטי מהבחינה הזו שהוא באמת עשה את העבודה. אני מזכיר לכולנו, בהיטל הזרמה לים מחייבים את מי שמקבל היתר הזרמה לים, והוא פרופורציונאלי לעומס הזיהום. במילים אחרות ההיטל קונס את מי שמזרים לים ונותן לו אינסנטיב שלילי להפחית את העומסים כמה שיותר.

כן, כול שנה עיריית תל אביב, אני רואה את מה שהיא בעצם מזרימה לים אחרי הגשם הראשון, לא נראה לי שיש ירידה.

אז רגע, קודם כל, זה רק למי שיש היתר הזרמה לים, לעיריית תל אביב אין היתר הזרמה לים למה שזורם ברחובות.

כלומר האקסטרה של הניקוז שיוצא לים וגורם לזה שכבר שבועיים אנחנו לא יכולים להתרחץ בתל אביב, על זה אין היטל הזרמה?

אין היתר הזרמה לים אז גם אין היטל הזרמה לים. היטל מוטל רק על מי שיש לו היתר.

הבנתי. למה לא מטילים על עריות?

יש פה סוגיה שלמה שאנחנו דנו בה בזמנו, אנחנו חשבנו על זה. זה נידון לעומק גם משפטית וזה כנראה לא ישים משפטית.

מדוע? הרי מדובר פה בעירייה שמזניחה כבר שנים, סליחה כי אני כבר עשיתי את הסרט לפני חמש שנים, את אותן תמונות של עכברושים ופגרי עופות שמגיעים משוק הכרמל, אחרי הלילה הראשון, ראיינתי את מאיה יעקובס מ"צלול" בפתח הניקוז בדולפינריום לפני חמש שנים והשנה אותו דבר. בול. אז איך זה יתכן שהם לא משלמים על זה כלום?

הנושא של נגר עילי עירוני מזוהם הוא נושא כבר שעדיין לא נפתר. אני כבר אומר, ואנחנו מתכוונים בהחלט להיכנס בזה.

זה לא רק נגר עירוני מזוהם.

רק שנייה, תגיד את תוארך, שידעו לכול.

אוקיי, יובל ארבל, רכז ים וחופים בעמותת צלול. נכון מה שרן אמר, שהנושא של נגר עירוני מזוהם הוא נושא כאוב ונושא שצריך לטפל בו. צריך לחשוב אולי להכניס אותו לתוך היתר הזרמה, אבל מעבר לזה יש ביוב שמוזרם. שבוע שעבר פתחו את פתחי הביוב בגלל עודפי ביוב שזורמים בתוך המים.

גם על זה לא יוטל שום היטל ?

לא, אז קודם כל, מה שכרגע הוזכר לגבי הביוב שמוזרם לים למשל ממוצא רידינג של האיגודן, הוא מוזרם לים בכול פעם שיש במעלה הצינור גשם מספיק חזק, זה כן בהיתר ועל זה כן מוטל היטל. על כול פתיחה כזו של הצינור הם משלמים והרבה. אבל מאחר שאנחנו גם אמונים על מניעת זיהום הים, זה לא מספק. יש לנו גם תכנית איך למנוע את זה, זה הרבה כסף, צריך להעביר על זה כמה וכמה החלטות בוועדה למתן היתרי הזרמה לים, אבל אנחנו מכוונים לשם. כרגע זה מוזרם לים ומוטל על זה היטל.

אז הנגר לא, כלומר - - -

נגר שזורם דרך נקזים מראשויות מקומיות הוא ללא היתר, אין לזה היתר. המחוקק עדיין לא נתן לזה תשובה, לאיך אנחנו מרשים את זה, אם בכלל אנחנו מרעים את זה, או איך אנחנו מונעים את זה.

מדובר באמת במים שהם מטונפים ברמות שגורמות סכנה לבריאות. המים שיוצאים בדרם תל אביב, באזור שם של הדולפינריום, זה מים ששוטפים את כול שוק הכרמל ואנחנו יודעים בדיוק מה יוצא שם, זה פגרים של עופות ודברים נוראיים. איך זה יתכן שהמשרד לא עושה עם זה משהו?

אז תראי עד לפני שלוש שנים כול הפוקוס שלנו היה על אותם מזרימים בהיתר שעליהם עבדנו ואותם הפחתנו בהצלחה.

למה זה או או? אני לא מבינה.

אנחנו תכף נדבר על הקרן ועל כוח האדם. הקרן יש לה משאבים מוגבלים, ליחידה יש משאבים מוגבלים, אנחנו צריכים לבחור את המלחמות שלנו. אני אומר, הנגר העילי העירוני המזוהם הוא בהחלט על סדר היום.

אם אני חוזה להכנסות להיטל ההזרמה לים שהולך ופוחת אז זאת הצלחה. הקרן רואה זה כהכנסה יורדת אבל זאת הצלחה סביבתית מדהימה. למה?

נו?

מכיוון שכשההיטל הזה הוטל, התחילו להטיל אותו ב-2012, אז באמת מי שתרם פה את רוב הכסף זה האיגוד ערים דן לביוב. אותה בוצת השפד"ן שראינו קודם. עכשיו, זה רוב העומס. ברגע שהבוצה הזאת יצאה מהים כמו שצריך ההיטל פחת, יתרה מכך, הוא פחת ב-2017 ורואים כבר ב-2018 ו-2019 שההיטל עוד פעם ממשיך להצטמק.

עכשיו, אליה וקוץ בה, אני כבר יודע מה הולך להיות ב-2020 בגלל פעילות מתקניי ההפקה של הגז, גם הם מזרימים לים בהיתר ולכן ההיטל אולי יגדל טיפה, שזה איזושהי קומפנסציה לקרן אבל זה לא עומס גדול. בכול אופן אלה מקורות ההכנסה של הקרן, מה שעוד שווה לראות פה, בגרף הזה, זה שהאגרות שמוטלות כתוצאה של פקידה של אוניות וכניסה של נפט לארץ הם פחות או יותר קבועות.

עכשיו, אם תרצי אני יכול להיכנס טיפה יותר לעומק למהות השימושים שאנחנו עושים בקרן.

אני רוצה להתמקד בסוגיה של התקציב, של מקורות ההכנסה והוצאות. יש פה סעיף, בהוצאות, עד עכשיו היית בהכנסות. טוב, אני חייב להגיד קודם כל, לפני שאני נכנסת לזה, אני רוצה לשאול שאלה עקרונית. למה אתם הגשתם רק עכשיו לוועדה את הדוחות? ארבע שנים, כשאתם מחויבים להגיש אותם פעם בשנה. למה לא נשלחו דוחות מדי שנה?

זו שאלה טובה, הסיבה היא סיבה אדמיניסטרטיבית לחלוטין. לא נכנס לזה יותר מדי אבל - - -

בין 21 מקבלי המשכורות מהקרן לא נמצא אחד שיכין את הדו"ח?

החתום האחראי על הכנת הדו"ח ובתור תפקידי כמרכז פעולות בקרן, העניין הוא שבאיזשהו שלב לא הייתי ביחידה, עזבתי את היחידה לשנה, ועברתי מתפקידי. מפה לשם זה נפל בין הכיסאות.

אבל זה ארבע שנים רני.

כן.

אתה היית שנה בחוץ.

קשה לנו פה לנתח את כול הגורמים, אבל זה נפל בין הכיסאות.

זה לא בסדר.

נכון, אבל התעוררנו ומילאנו את חובתנו.

הוועדה התעוררה.

טוב, לא משנה. בוא נכנס רגע לסוגיה של ההוצאות, בסדר?

כן, אז תראו, קודם כל בלוח ארבע, שימושי התקציב. אפשר לראות את תמצית סעיפי ההוצאה, אז אפשר פושט לעבור על זה אחד אחד. חוף נקי, זה למעשה התרומה של הקרן עם השנים לביצוע התכנית הזאת. השיא היה באמת ב-2019 ואני יכול להגיד שב-2020 הקרן מצמצמת את פעילותה ממינימום ורוב הכסף מגיע מקרן הניקיון, שזה מבחינתנו מצוין, משחרר לנו תקציבים.

עדיין אתה ב-2019 מוציא פי שש כמעט ממה שהוצאת ב-2016 על חוף נקי. כלומר הכסף לא ירד אלא עלה בצורה דרמטית.

נכון. אני אומר שלא היה לנו מקור אחר ולכן חוף נקי - - -

כמה קרן הניקיון שמה על חוף נקי?

היום? 11 מיליון שקל.

זה לא איזה סכום בשמים, כן. לא צריך להתלהב מזה יותר מדי.

כן, נכון. אנחנו מתקדמים גם בתחום הזה.

ועדיין לוקחים לכם חמישה מיליון.

כן, זו בעיה ב-2019.

נמשיך.

תכנית ניטור לאומית, אלה שתי התכנית שאנחנו משלמים למכון הבין אוניברסיטאי באילת ולמכון לחקר ימים ואגמים בים התיכון. בים התיכון אנחנו גם שותפים עם משרד האנרגיה במימון תכנית הניטור. זה אחד המכשירים הטובים מבחינתנו לבדיקת מצב הים ולקיחת החלטות בהתאם. את זה הקרן ממנת.

חידוש ציוד ימי, מדובר על רכישת ציוד כמו למשל משאבות, חוסמים לטיפול בזיהום ים בשמן, כלי שיט. כל מה שקשור בלוחמה בזיהום יש בשמן הולך דרך הסעיף הזה. פה אני חייב לומר שזה הרבה פעמים מותנה ביכולת שלנו להוציא את הכסף וכזכור לכולנו, כאשר יש חשבות שמשתפת פעולה אז העסק רק מהר, ועדות מכרזים רץ מהר. לפעמים זה לא כול כך רץ מהר ולכן לפעמים למרות שאנחנו נורא רוצים להוציא את הכסף זה לוקח יותר זמן מהתכנון. אבל זאת הכוונה וזאת התכנית גם לשנים הבאות.

קבלני משנה ושירותים למעשה זה סעיף שמכיל את כול סעיפי העבודות החיצוניות שאנחנו לוקחים. למשל יעוץ למבנים ימיים, יעוץ משפטי, מעבדות, כול מיני סקרים שאנחנו מריצים באמצעות יועצים חיצוניים מגיע מהסעיף הזה.

למה הייעוץ המשפטי של המשרד לא עוסק בזה?

לפעמים יש חוות דעת משפטיות הייחודיות, כמו למשל חוות דעת משפטית שביקשנו על הנושא שבחול החופי שהוא סוגיה. הלשכה המשפטית שלנו עמוסה ולפעמים מוציאים עבודות גם החוצה.

אגף פעולות אילת, חיפה ואשדוד, זה למעשה סעיף כלל כזה שמממן את כול הפעולות של היחידה בשטח. החל משדכנים וכלה בניקיון.

תכנית לאומית למוכנות ותגובה, תרגילים, זה בעיקר עבור תרגילים כמו התרגיל הגדול שעשינו בשבוע שעבר. אגב התרגיל הגדול שעשינו שבוע שעבר עלה למעלה מ-100,000 שקל שיצא מהקרן.

החזקת כלי שיט, יש לנו ביחידה שישה כלי שיט והכלים האלה דורשים עגינה, דלק, החזקה הספנות וכיוצא באלה.

טיסות פיקוח וסיור, אנחנו מפעילים מטובים על מנת לבצע סיורים לאורך החופים ובים. בשנים האחרונות השתמשנו גם במוסקים כדי להגיע לאסדות אלא שהיינו סמוכים על חוזה ומכרז של משרד האנרגיה וזה 2019, כאשר בשנים הבאות אנחנו נוציא את זה מהקרן ישירות.

שכר עובדים, זה הסעיף שדיברנו עליו קודם. סדר גודל של 6,600,000 עד 7,000,000 הולך למימון 21 תקני פיקוח.

מה? ב-2019 12 מיליון שקלים הולכים לשכר עובדים.

ב-2019 מה שקרה שחוזי העבודה של מפקחי המשרד להגנת הסביבה כולל המפקחים שמועסקים ביחידה הארצית להגנת הסביבה הימית שונו. בעקבות השינוי היה מאבק משפטי די גדול, די ארוך. מפקחי המשטרה הירוקה ומפקחי היחידה הימית. כתוצרה מהמאבק הזה החוזים שונו וגם שולמו פיצויים והפיצויים שולמו שנים אחרונה. הסעיף הזה, ב-2019 ירדו ממנו גם סעיפי פיצויים אחורה על חוזיי העבודה, אז ב-2019 יש קפיצה.

מה זה קפיצה? זה פי שניים. בסופו של דבר, כשאתה מסתכל על הטבלה הזאת, ואתה מסתכל על כמה כסף אתם הוצאתם על תרגילים, שזה בעצם המהות של הדבר הזה. הקרן למניעת זיהום הים אמורה להתעסק בדברים האלה, ואת בסוף מגלה ש-12 מיליון הלכו. לפי דעתי זה אופן ממש יוצא דופן, שקרן ממנת שכר.

אין דבר כזה.

אין דבר כזה?

למיטב ידיעתנו אין קרן אחרת שעושה דבר כזה.

איך אתם מסבירים את זה? אני שואלת אם זה אפילו חוקי הדבר הזה?

אז קודם כל זה חוקי, כי אם אנחנו חוזרים למטרת תחת פקודת מניעת זיהום הים בשמן, שהיא ההלך החוקי שממנו נובעת הקרן, במטרה כמו שצוטט גם קודם, כתוב: פיקוחם. פיקוחם זה פיקוח, לכן זה לחלוטין חוקי. אני רוצה להזכיר לכם שהקרן הזאת כבר בת 40 שנה, למעשה היא הוקמה אפילו לפני המשרד להגנת הסביבה. הקרן הזאת בזמנו הבינה, או מי שיזם את הקרן הבין שצריך לממן פעולות פיקוח.

תשמע, אני רוצה להקריא לך את הסעיף מהחוק בקרן למניעת זיהום מי ים כתוב: "מטרת הקרן תהיה לרכז את האמצעיים הכספיים ללחימה בזיהום מי ים, למניעת זיהום מי ים בחופים, לניקויים ופיקוח עליהם. כספי הקרן יועדו למטרותיה בלבד ויוצאו לפי הוראות שר הפנים." עכשיו, משכורות של עובדי משרד להגנת הסביבה אמורות להיות משולמות על ידי המשרד להגנת הסביבה ולא על ידי הקרן.

הקרן הזאת, המטרה שלה, היא לממן את כול הנושא טיפול בזיהומים וניקוי חופים ודברים מהסוג הזה. אנחנו רואים חלק עצום מהקרן הזאת הולך למשכורות. זאת אומרת, מצאתם דרך איך לממן עובדים של המשרד להגנת הסביבה. לפי דעתי, אני לא יודעת, היועץ המשפטי יגיד לי, אבל לי זה נראה לא תקין.

תראי, אני חושב - - -

רק שנייה.

שיפרט את העובדים, זה לא רק פקחים, זה גם מזכירות ו - - -

אוקיי.

הסעיף הזה שהקראת קודם, כשכתוב פיקוח עליהם לדעתי זה נותן את ההקשר החוקי לגמרי.

מי ה-21 עובדים האלה שזו המשכורת שלהם משולמת על ידי הקרן? סוגי עובדים, לא שמות.

שלום, הי אני מצטערת. ראיתי שקיבלתי רשות - - -

להתפרץ?

לעשות אנמיוט ולהתייחס.

אוקיי, בבקשה.

הי, נעים מאוד, אני איריס ואני מהלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה. אני ממונה על צוות אכיפה, אבל אני רפרנטית של היחידה הארצית בשנים האחרונות. האמת היא שאני הולכת וצוברת פה כמה דברים שרציתי להתייחס אליהם, אבל אני לא רוצה להסיט עכשיו את הדיון לדברים שכבר נאמרו קודם. אני אשמח אם תרצי אחר כך, יש לי כן התייחסות קצרה לנושא של הטלת היטל על הנגר וגם את הנושא של חוות דעת משפטיות על חשבון הקרן או עומס העבודה של היועצים המשפטים.

אבל, פה במימון כוח אדם אני כן חשוב לי להגיד, אמנם לא אני אישית בדקתי את זה, אבל זו סוגיה שנבחנה על ידי היועצת המשפטית של המשרד, למיטב זכרוני ב-2018. אני חושבת שתומר היועץ המשפטי של הוועדה מכיר את זה. השאלה הייתה בהקשר של הקרן לשמירת הניקיון, אבל היא רלוונטית כמובן וביתר שאת לקרן לזיהום ים, ומבחינה משפטית אין מניעה שהקרן תממן.

אני שותפה לעמדה של רני ושל אנשי היחידה והמשרד שכמובן היה עדיף שלא הקרן תממן את המשכורות הללו, אבל זו שאלה נפרדת. זה ויכוח כבר באמת מול משרד האוצר ושאלת התקציבים ומי ממן, אבל משפטית הדבר אפשרי. גם בקרן לשמירת ניקיון, למיטב זכרוני, רשום גם במכתב שנשלח בזמנו על ידי מנכ"ל המשרד לוועדה לפני שנתיים שיש מספר תקנים שממומנים גם בקרן לשמירת ניקיון, על ידי הקרן לשמירת הניקיון.

מעניין אותי, כמה תקנים מכירים לשמירת ניקיון באמת?

אני לא יודעת, לדעתי לא בהיקף של הקרן לזיהום ים.

אז את מבינה שיש פה קרן קטנה יחסית לקרן לניקיון, שבה אנחנו יודעים שיש מיליארדים, ופה יש קרן קטנה של הכסף שלה אמור ללכת - - -

זו קרן גרעונית, עוד שנתיים היא תהיה גרעונית כבר.

כן, אנחנו תכף נגיע לזה כי כשאני רואה את ההכנסות וההוצאות אז עוד מעט גם לא היה בה כסף בכלל, ואתם ממנים בקרן העלובה הזאת, כן? שבאמת התפקיד שלה הוא דרמטי לחיים שלנו כאן. אתם ממנים משכורות של 21 עובדים שלפי דעתי גם יש שם עובדים, זה לא הפקחים בסירות, כן?

זה כן.

גם.

אני חלילה לא רוצה ש - - -

בלי שמות, מי ה21 עובדים האלה שמקבלים את הכסף שלהם. תפקידים.

זה מפקחים.

כולם מפקחים? אין מזכירות?

לא, אין. כולם מפקחים.

אוקיי, טוב אנחנו לוקחים את מילתך.

רק כדי לסבר את האוזן, אנחנו ביחידה היום מונים 35 אנשים, מתוכם 21 ממומני קרן . אגב, הנהלת הקרן למניעת זיהום ים לדורותיה, בלא מעט מהדיונים שלה הביעה תרעומת בדיוק בעניין הזה. אחד הדברים שסוכמו זה שכול כוח אדם נוסף שיתווסף למצב את כוח האדם של היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ימומן על ידי תקציב המשרד. באמת על זה הקפידו.

אמנם השאלה במקומה, וכן גם 21 תקנים לוקחים כמו שאתם רואים למעלה משישה וחצי מיליון שקל כול שנה.

אני פשוט חושבת שזה ממש לא צריך להיות תפקיד הקרן.

אם אפשר רגע להתערב, כבוד היושב ראש. אני חושב ש-21 מפקחים אבל המפקחים האלה לא עוסקים רק במניעת זיהום ים, הם עושים הרבה יותר מזה. כמו שרני ציין קודם, הם עוסקים בנושא של אירוזיה, הפגיעה בחופים, בנייה על החופים ופסולת על החופית. זאת אומרת הקרן למניעת זיהום ים צריכה לממן מניעת זיהום ים. לכן, החלק היחסי שהיום היא ממנת 80% מפעילות היחידה זה דבר שהוא לא מקובל. לא מקובל, ואם זה לא חוקי יכול להיות שאנחנו נשקול לעתור נגד זה לבג"ץ, זה לא דבר שאפשרי. הקרן הזאת הולכת להיות גרעונית. מקורות ההכנסה הולכים וקטנים כמו שצוין קודם. אני אחר כך אפרט על עוד דברים שלא משולמים לקרן אבל הנושא הזה חייב להיפתר. לא יכול להיות שהם ימשיכו לשלם משכורות של 21 מפקחים שעושים כול מיני עבודות, לא רק מניעת זיהום ים.

נציג משרד האוצר רותם, כמו שאני מבינה גם הגיעו אליכם פניות מהמשרד להגנת הסביבה, נכון? להסדרת הסוגיה של התקנים האלה.

זה עלה לידיעתי. אני לא הייתי בהנהלה בזמנו, אבל כן יודע שזה עלה בהנהלת הקרן בכמה דיונים. התקציב של המשרד להגנת הסביבה לא נבנה על ידינו לבד, הוא נבנה בתיאום עם המשרד. כול תשלומי השכר מהקרן נעשים בתיאום עם המשרד ולדעתי גם על דעתו, זה אחד.

דבר שני, בעיניי שוב, ואנחנו לא עברנו על לוח שלוש לדעתי, ועל המצב התקציבי של הקרן היום. בקרן יש יתרות לא מבוטלות היום.

בקרן יש יתרה של 13 מיליון נכון? זאת היתרה?

אפילו יותר, ולכן בעיניי אין בעיה תקציבית.

רותם, תוך שנה יש בעיה תקציבית.

לא. לפי הקרן זה ב-2023, אולי, על פי התזרים שלהם, ולכן שוב אנחנו מוכנים לדון עם המשרד להגנת הסביבה בדיוני התקציב. אין לנו בעיה ומניעה עקרונית להעביר את זה לתקציב המשרד, אבל שיהיה ברור שזה במסגרת - - -

שזה יהיה ברור שזה על חשבון משהו אחר?

סדרי עדיפויות של המשרד, בוודאי. זה במסגרת דיוני תקציב, זה דיוני תקציב רגילים.

אני רק רוצה אם אפשר להתייחס למה שרותם אמר. העודף התקציבי שכרגע מופיע בקרן, זה קצת מוץ, למה? זה באמת עודף תקציבי, אבל העודף התקציבי הזה הוא צבוע לצורך רכישה, מפני שאנחנו יודעים בדיוק שלא נוכל לממש את כול תכנית הרכש.

במילים אחרות, אמנם בקרן יש עודף תקציבי מסוים. סדר גודל של 60 או 70 מיליון שקל, אבל זה מיועד לרכש אסטרטגית של תכנית שכבר אושרה על ידי הנהלת הקרן.

של מה?

ספינות, חוסמים, משאבות, בנייה של שתי תחנות למניעת זיהום ים, מכרז של התחנה הראשונה באשקלון, אני מקווה שיצא בחודש או חודשיים הקרובים. הדברים האלה עולים הרבה מאוד כסף, אז הכסף הזה שהוא מציין, זה כסף צבוע, זה כסף שנועד לצורך מאוד מאוד מסוים, מטרת הקרן מספר אחת. לכן, אי אפשר לבוא ולומר, יש לכם כסף, תחכו זה בסדר גמור. זה לא בסדר.

לא, אמרתי שתחכו. אמרתי שדיונים כאלה נעשים במסגרת דיוני תקציב. כשיהיו דיוני תקציב ונשב אתכם אז נסכם על מאיפה ממנים את הדבר הזה. שוב אין - - -

שיהיה תקציב אי שם ב-2025 אז אולי - - -

זה כמובן לא תלוי בנו.

לא, זה גם אני לא יודעת, לא. אבל הבעיה שלי היא שיש פה שוב איזושהי צרות ראייה קודם כל של האיום הזה, ואני נתקלת בזה אצלכם כול הזמן במשרד האוצר. אתם רק רואים את הגרוש במה שעכשיו קורה בקופה הקטנה. אתם לא מבינים שהעלות אם חס וחלילה יקרה משהו, איזשהו זיהום משמעותי בים, כול התקציב של מדינת ישראל לא יוכל לענות על הנזק לדורות של הילדים שלנו שהדבר הזה יגרום.

כלומר, אז היום אתם חוסכים, ואנחנו מחר, הילדים שלנו עלולים לא להיכנס לים 20 שנה אם יקרה פה משהו אסוני באמת. אתם מבינים את זה?

אני שוב אמרתי, היו דיוני תקציב גם בעבר. מעולם הדבר הזה לא נדרש מבחינת המשרד להגנת הסביבה. אז שוב, אם זה כל כך חשוב לו הפעולות המקצועיות של הקרן - - -

זה חשוב לא, זה חשוב לנו. לנו.

מסכים איתך לחלוטין, אני חוזר בי ואומר זה חשוב לציבור.

לא היו לך ילדים קטנים?

לא עדיין לא.

עדין לא, אז אתה צריך לדאוג להם.

אבל זו דרישה שצריכה לעלות מהמשרד במסגרת דיוני תקציב בסדרי עדיפויות שלו, וזה לא עלה. אז כשזה יעלה במסגרת דיוני תקציב אנחנו נדאג למצוא לזה פתרון, בתיאום עם המשרד. אבל כרגע, אין בעיה מידית לפתור ביעניי לפחות. שוב, ויש דיוני תקציב, נדבר על זה, ונגיע להסכמות עם המשרד. לנו אין מניע להעביר את זה לתקציב המשרד, אין שום מניע, אבל ברור שזה יהיה חלק מתקציב - - -

זה לא יכול לרדת מהתקציב של הקרן, כי זה ברור שאם זה ימשיך לרדת מהקרן לזיהום ים אז אנחנו נפגע במוכנות לזיהום ים. זה לא יתכן שהקרן הזו תממן כל כך הרבה משכורות, זה פשוט לא התפקיד שלה. על פי החוק, זה לא התפקיד שלה.

אני לא בטוח, אני די בעמדה של המשרד להגנת הסביבה ושל הקרן שזו פעילות מהותית של הקרן ואין שום מניע לממן את זה מכספי הקרן, אבל שוב אם צריך יותר כסף לפעולות מקצועיות - - -

כן, תומר רוזנר, יש לי תחושה שהוא חולק עליך.

חושב אחרת?

אני חולק עליך ואני הערתי בעניין הזה גם בישיבות קודמות שעסקו בקרן למניעת זיהום הים. זוהי קרן שהיא יוצאת דופן בכך שעיקר פעילותה היא פעילות שהיא הפעילות השלטונית, פעילות הליבה של המשרד להגנת הסביבה בכול תחום אחר. כמו שלא מתקבל על הדעת שהפקחים העוסקים באכיפת חוק אוויר נקי ימומנו באיזשהו תקציב שהוא לא תקציב, ונשאלת השאלה המעניינת מה יקרה עם אותם עובדים כשהקרן תהיה גרעונית, אז יפטרו אותם?

קרה, זה קרה.

רק דקה, יתרה מזאת. רני, שהוא עושה עבודה מדהימה בכול מה שקשור לסביבה הימית, אוחז בשני כובעים בדיון בפנינו, האחד הוא מרכז את פעילות הקרן והכובע השני שלו והיותר חשוב לדעתי הוא ראש היחידה להגנת הסביבה הימית. היחידה להגנה על הסביבה הימית עוסקת כפי שהוער פה גם קודם במגוון רחב של נושאים שחלק מהם אכן הוא נושא זיהום הים אבל חלק לא מבוטל מהן הן פעולות שאינן קשורות בזיהום הים כגון שחיקת חול, בנייה בלתי חוקית בחופים, שזה בכלל נושא שלא קשור בשום דרך שהיא לזיהום ים, שזה מבורך שהם עוסקים בזה, אבל ברור שהקרן לא יכולה לממן את הפעילות הזאת.

אז הפקחים שמקדישים מזמנם לפעולות שאינן קשורות לעבודת הקרן, למטרות הקרן, גורמים לכך שהקרן תוציא כספים שלא למטרותיה. לכן יש כאן בעיה לדעתי שראויה לבדיקה מעמיקה בפורום המתאים. אני לא רוצה לחוות דעה נחרצת בעניין הזה, אבל אני חושב שכדאי בהחלט לחשוב על בדיקה מעמיקה של העניין הזה בהיבט המשפטי ומעבר להיבט המשפטי, כמובן בהיבט הציבורי לא מתקבל על הדעת שהקרן למניעת זיהום ים אולי תממן גם את שכר הדירה של הבניין בכנפי נשרים ששמה יושבים הפקחים, כי היא ממנת שכר דירה פה של כול מיני דברים. דברים שנשמעים הזויים, יעוץ משפטי, לא מתקבל על הדעת, שיעוץ משפטי שהמשרד צריך לתת אותו, ואם הוא לא יכול לתת אותו אז שיממן מתקציבו בבקשה את הייעוץ המשפטי החסר. לא מתקבל על הדעת, זאת לא פעולה שקשורה במניעת זיהום הים.

זה דברים שטשטוש התחומים האלה בין הפעילות של הקרן לבין פעילות הליבה של המשרד יוצר כאן בעיות קשות שראויות לבדיקה מעמיקה.

אני מסכים לגמרי מהבחינה הזו, עם היועץ המשפטי, עם תומר. כשהוקמה הקרן, והיא הוקמה מתוקף למניעת זיהום מי ים בשמן, שזה מאוד ממוקד, אבל במהלך השנים, היחידה שהוקמה על בסיס הקרן, על בסיס התקצוב של הקרן, הורחבה הפעילות שלה לאין שיעור יותר גדולה. זאת אומרת ההיקף, כמו שאתה ציינת, היום אנחנו מטפלים בסט שלם של פעולות שיתרחקו מאוד, מפעולת הליבה ההיא מהפקודה, ועדיין התקצוב הוא מהקרן.

אז איך אתה אמרת קודם שאתה חושב שאין מניע לממן פעילות שהיא לא קשורה למטרות הקרן באמצעות הקרן?

לא, אני אמרתי שחוקית אין פה סתירה.

יש סתירה, החוק אומר שהכסף ישמש אך ורק למטרות הקרן.

תראו, הנושא הזה - - -

הפרשנות שלו למטרות הקרן היא יותר רחבה.

אני לא משפטן, אתם משפטנים נורא טובים ויותר גדולים ממני, אבל נדמה לי, ופה איריס יכולה להצטרף אלי בעניין הזה, אני חושב שמשפטית, חוקית אין עם זה בעיה. אבל, בהחלט אני חושב שהיקף של הפעולות שלנו היום שממונות על ידי הקרן למניעת זיהום ים גדל בסדר גודל כזה שאנחנו חייבים לקבל תקצוב נוסף ממקור אחר, בזה אני מסכים לגמרי.

סליחה, קודם כל כמו שאמרת קודם, הסוגיה הזו נבדקה משפטית, שוב לא על ידי, אבל ראיתי שיש מכתב שבו כותב מנכ"ל המשרד דאז, ישראל דנציגר, שהנושא הזה נבדק ולפחות העמדה פה של הצוות המנהלי אצלנו בלשכה היה שמשפטית זה אפשרי.

שוב, זה לא דבר נכון מבחינת מדיניות. מבחינת מדיניות זה לא ראוי, אני שותפה של רני בעניין וגם של הוועדה, אבל משפטית הדבר אפשרי.

רגע, אני אשאל אותך גברתי. איך אפשרי שכספים שמיועדים למניעת זיהום ים, לחימה בזיהום ים וניקוי חופים ישמשו לאכיפה של בניה בלתי חוקית בחופים.

שוב, מה שראיתי - - -

לא, השאלה שנידונה במכתב הייתה שאלה עקרונית אם אפשר לממן תקני עובדים באמצעות הקרן או קרן כזאת או אחרת, גם שם אני חלוק על מה שנאמר במכתב.

אני יודעת.

לא נכנס לזה. פה יש לנו דבר ברור, שהפעולות שהן פעולות ליבה של המשרד שאינן קשורות בדרך כלשהי, נכון ששתיהן הן בסביבה הימית, אבל גם הסביבה הימית היא סביבה מגוונת. אני מניח שרני פחות דיבר על זה אבל הם גם עוסקים בשימור המגוון הביולוגי בים, זה פעולות מבורכות וחשובות ביותר שעושה האגף של מר' עמיר, אבל חלק גדול מהפעילויות האלה לא קשורות בדרך כלשהי למניעת זיהום ים.

איך באמצעות כספים שנועדו למניעת זיהום ים ממנים תקנים שעוסקים בפעילויות אחרות? זה שהן במקרה באותו אגף, זה לא אומר שאפשר לממן אותן כך.

שוב, הסעיף של המטרות הוא רחב למדי, הוא למניעת זיהום ים, לניקוי החופים, לפיקוח עליהם. בסופו של דבר כול הפעולות שנעשות על ידי היחידה הן כולן עולות בקנה אחד עם המטרות. - - -

ממש לא.

אפשר להעלות את השאלה מחדש, אני מוכנה להציג את הדברים שוב אצלנו גם בתוך הלשכה, זו הייתה בזמנו העמדה אחרי הבחינה שנעשתה.

טוב, ראוי בהחלט לבדוק.

אני מבקשת להגיד מילה לגבי הנושא של חוות הדעת המשפטיות. אמנם אנחנו מאוד עמוסים, אבל אני לא זוכרת חוות דעת משפטית שנכתבה על ידי איזשהו גורם על חשבון עקרן שלא על ידינו. היו חוות דעת שנכתבו על ידי משפטנית למשל, אבל לא היה איזשהו הליך שזה היה בעצם על חשבון או במקום הלשכה המשפטית.

המקרה היחיד שאני זוכרת שבו העסקנו באמת עורכת דין חיצונית וקיבלנו על כך את האישור של מנכ"לית משרד המשפטים דאז, היה לכתיבת הצעת חוק ועבודה מאוד משמעותית בכול הנושא של התכנית הלאומית למניע ולמוכנות ולתגובה על אירועי זיהום ים. זה באמת היה המקרה היחיד, זה היה פרויקט מאוד גדול והעסקנו באמת עורכת דין חיצונית, זה היה חריג.

אז אנחנו עמוסים, אבל אנחנו לא מגלגלים על הקרן מימון של יועצים משפטיים.

טוב, יש לנו עוד חצי שעה ויש לי עוד כמה נושאים שאני חושבת שחשוב שנעלה אותם במיוחד כי זה נושאים שיכולים להכניס לכם קצת כסף. למה קצא"א לא משלמת לכם?

קצא"א כן משלמת לנו.

למה? אני מבינה שב-2018 תם תום הזיכיון.

ב-2018 לא היה ברור בגלל שתם חוק הזיכיון. בואי נתחיל ככה, קצא"א לפי חוק הזיכיון כשהיא הייתה קצא"א ההיסטורית אילת אשקלון, לא הייתה מחויבת באגרה על פי התקנות, בגלל שהיא הייתה פטורה, פטורה מאגרות.

מי פטר אותה מאגרות?

שטר הזיכיון פטר אותה מהחוק הישראלי.

איזה יופי.

כן, אבל, לפחות מהשנה שאני בתפקיד היה סיכום עם קצא"א, עם החשב של משרד האוצר שהוא גם החשב שלא קצא"א או לפחות אחראי עליו, שקצא"א מעבירה 150,000 דולר כטל שנה לקרן, וככה היא עשתה עד 2018, זאת אומרת הייתה תרומה. אגב, הקרן יודעת גם לקבל תרומות, זה דבר מעניין.

אוקיי, מעניין?

כן.

אז אחרי שקרעתם אותם ב-150,000 כול שנה, מה קרה ב-2018?

עבר חוק הזיכיון, קצא"א הפכה להיות קו צינור אסיה-אירופה והם השהו את התשלום. אבל, וזה אבל גדול, הם חידשו את זה עכשיו, ממש לפני כמה חודשים ושילמו לנו גם רטרואקטיבית על 2019/18 כך שב-2020 זה הכול משתקף בהכנסה.

התעריף נשאר אותו תעריף?

כן אותו הדבר.

לא חשבתם אולי שבתור החברה שיש לה את הסיכוי להיות המזהם הגדול ביותר, אנחנו ראינו רק עכשיו את הזיהום שלהם באשקלון, אולי לשלם קצת יותר?

אנחנו כפופים לתקנות, הם משלמים לפי תעריף.

מי קובע את התעריף?

בתקנות. זה נקרא תקנות הקרן אגרה להגנת הסביבה. תקנות מ83', יש תעריף מסוים, עם חישוב לפי שער הדולר, יחס של שער הדולר דאז להיום.

אבל מי קבע את הסכום הזה 150,000 דולר? אגרה, לי זה כתוב אגרה.

נכון, זה לפי הכמות של הפקידה של האוניות, של המכליות שמגיעות לקצא"א.

נו מה, היא תמיד קבועה?

כפול אותו שיעור של עלות, כמה אגרות לנפט שנכנס לתוך החוף.

אז אם זה לפי כמות נפט שנכנסת, איך זה בדיוק אותו סכום?

אז אני אומר עוד פעם, ההסכם ההוא שפג תוקף, שלפיו הם תרמו לנו 150,000 דולר בשנה, נגמר. עכשיו הם משלמים לפי אותה אגרה.

כמה שילמו השנה? על שנת 2019.

הם משלמים סדר גודל, אני לא זוכר בדיוק את הסכומים כי עוד אין לי את 2020 מולי אבל הם משלמים סדר גודל של 500 עד 600 אלף שקל בשנה.

אוקיי, מה קורה עם אסדות הגז?

בהיבט תשלום של אגרות? הם לא כפופים לתקנות. כרגע, לפי התקנות היום הם לא משלמים.

כלומר, אחד מהגורמים שהכי מאיימים על הים שלנו לא משלם לכם כלום.

הם לא משלמים. לקרן הם לא משלמים, כי הקרן אומרת: אגרות, וזה לא כלי שיט. נפט, זה גז, זה אומנם הידרוקרבון זו פחמימן אבל הוא לא כתוב כפחמימן נוזלי, גז זה גז, ולכן הוא פטור. הוא לא רשום בתקנות. כשהגז יחויב.

זה לא מדויק, כי קודם כל הם מזרימים ליבשה גם קונדנסנט שזה הידרוקרבון שמשמש גם כנפט בבתי הזיקוק, ולכן הם בטח ובטח צריכים לשלם על זה, וגם הגז אם הוא חס וחלילה דולף הוא מזהם. הוא גם מזהם באופן מקומי, וגם מזהם באופן גלובלי, בזה שהוא יוצר - - -

אנחנו לא מדברים על הזיהום שנגרם בזמן העבודות של האסדה והנזקים שנגרמו לשוניות.

בואו נפריד, קודם כל השאלה שלך הייתה, אם אני הבנתי נכון, האם הם כפופים לתשלום אגרה. אז הם לא כפופים לתשלום אגרה, ומה שאמר יובל נבדק על ידינו. אנחנו גם כן חשבנו שהם צריכים לשלם עבור הקונדנסנט אבל אם מסתכלים טוב טוב על החוק וקוראים את התקנות היטב אז רואים שזה בעל מסוף ואי אפשר להגדיר אותו כבעל מסוף. כשתכתבו את התקנות ב-1983 התכוונו לבעל מסוף במובן קצא"א או חברת חשמל ואז גז לא ענה לקריטריון הזה, מה לעשות.

כי היא לא מחוברת פיזית לחוף. אז צריך לתקן את התקנות.

לתקן את התקנות.

נכון.

אוקיי, את רוצה איריס להתייחס לסוגיה הזאת?

באמת בזמנו אנחנו בדקנו את העניין, רני צודק, אני יכול להגיד לכם שמסוף באמת מוגדר כמתקן המשמש לריתוק כלי שיט לצורך הזרמת שמן מכלי השיט למתקני החוף או להפך, לכן באמת התקנות עצמן כמו שהן כרגע, זה לא מתאפשר. דווקא היה לנו דיון הנהלת קרן לפני לא המון זמן, אני חושבת חודשיים או שלושה - - -

במאי היה לכם.

היה דיון של הנהלת הקרן, והנהלת הקרן ביקשה בין היתר מהיחידה יחד איתי שנבחן את האפשרות לתקן את התקנות. בשביל זה צריך קודם באמת לראות על מה אפשר לגבות את האגרה, מה יהיה גובה האגרה אם אפשר באמת לגבות אותו על הגז וכן הלאה ולראות לאחר מכן אם באמת יש ייתכנות אז לשנות את התקנות.

כן, אבל עברה חצי שנה מאז מה נעשה?

כן, נכון הישיבה הזאת הייתה במאי. עבר הרבה זמן מאז. תראי, את מבינה שיש לך פה למקור הכנסה, את מבינה שמן הסתם אותה תעשיית גז שצמחה לנו מול החוף שלנו, אני חושבת שזו מחויבות לדרוש ממנה לקחת חלק בקרן לזיהום ים, אלף בית.

אני מסכימה.

ואם את רוצה לשנות תקנות, אני כאן, אני מעבירה תקנות מהר מאוד את צריכה ללמוד. בימים האחרונים כאן העברנו כמה תקנות שאתם מחכים להם הרבה זמן.

לא יודעת, דיברנו קודם על העומס, אני חייבת להודות שצריך רק להחליט מה עושים קודם.

כן.

אנחנו בהחלט צריכים לבחון את העניין, כרגע התקנות כמו שהן לא מאפשרות לעשות זאת. אגב יש לנו לא מעט אכיפה, לא שזה ישירות הנושא של אגרה אבל יש הרבה מאוד אכיפה לנושא של האסדות. הדברים נבדקים כול הזמן.

אבל אני באמת חושבת שיש פה נושא של זיהום ים שאחת הסכנות הגדולות ביותר היום שאנחנו יודעים היום זה צינור קונדנסנט שאם חס וחלילה יקרה לו משהו אתם תצטרכו לטפל בזרימה של חומר שחור וצמיגי למים שלנו. אני יודע תשיש וויכוח כמה ייצא באותה נקודת זמן. יהיה זיהום, וואחד זיהום, שאתם תצטרכו להתמודד איתו. זה לא יתכן שמי שמרוויח מהאסדה הזאת לא ייקח חלק בפתרון של זיהום ים, זה לא יתכן וזה לא הגיוני. אתם בתור מי שזה מקור הכנסתו צריכים לעוט על זה.



טוב, הבנתי, תודה. בואו נעבור הלאה. שאלה, למה אין נציג של הציבור בהנהלת הקרן? כמו בקרן הניקיון.

הנהלת הקרן היא מורכבת משבעה אנשים נקובים בתפקידם. אם רוצים אז צריך לשנות את התקנות, את אותם תקנות.

זה לא אותן תקנות, נכון? אוקיי, טוב - - -

לא, אפשר לבקש שימנו משקיף.

אה משקיף, נכון. הנה, אני מבקשת שתמנו משקיף מטעם הציבור בקרן הזאת.

טוב, נעשה מהר התייחסויות נוספות, אין לנו עוד הרבה זמן, 20 דקות. יובל בבקשה.

אוקיי, לפרוטוקול, ד"ר יובל ארבל, רכז ים וחופים בעמותת "צלול". אני באמת רוצה להזכיר עוד פעם, למרות שאמרת בתחילת דבריך, המהות של הקרן הזאת באמת זה 12 מיליונים בשנה, אבל הם יכולים לעצור נזקים של מיליארדים. אפילו דו"ח של משרד האנרגיה, שלא בא להפריז בהערכות, שעשה אותו סדן, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מעריך שני מיליארד שקל נזקים שיכולים לקרות מדליפה מאסדות הגז או מקידוחי הגז והנפט. אם חס וחלילה מכלית כמו האסון שתורגל לפני שבוע, שדובר שם נדמה לי על 60,000 קוב של נפט גולמי שיישפך לחופים. הנזקים הם לא רק כספיים, זה תשתיות חיוניות, זה מתקני התפלה שלנו. זה 75% מהמים שמסופקים לערים. מי השתייה שלנו, הם מגיעים ממתקני התפלה.

באירוע שרן הזכיר קודם מחברת חשמל באשדוד סגרו לכמה ימים שני מתקני התפלה וחוץ מזה סגרו את החופים עד תל אביב למשך עשרה ימים, שזה השבתה של עסקים, פגיעה בתיירות, זה נזקים מאוד מאוד גבוהים ולכן מאוד חשוב שנהיה ערוכים גם למניע מראש וגם לטיפול בחס וחלילה אם קורה שפך, והסיכונים הולכים וגדלים. נכנסה לפה חברת שברון שלא נכנסה לפה בשביל להמשיך את הקיים, היא מחפשת מה עוד לפתח. קצא"א חתמה על קידוחי נפט, משרד האנרגיה פרסם מכרזים חדשים לקידוחי נפט. חברת אנרג'ין הודיעה שהיא מחפשת נפט, שברון בטוח גם תרצה לחפש בשטחים של נובל נפט, והסיכון מהם הוא הרבה יותר גדול מקידוחי גז. קצא"א חתמה על הסכם על חברה מאיחוד האמירויות על שינוע של אנחנו לא יודעים כמה אבל זה יכול להיות עשרות מכליות נוספות שיעגנו במפרץ אילת וישנעו לאשקלון ומשם.

התחנות לטיפול אם חס וחלילה יהיה אסון כזה עדיין לא קיימות. המטרה הראשונית שלצורכה הוקמה הקרן וב-2008 כבר יש החלטת ממשלה על התלמ"ת, עדיין לא בוצעה. הקמת התחנות האלו, רכישת ציוד, תקנים ייעודיים לזה, כל זה עדיין לא בוצע, בוצע באופן מאוד חלקי. אז כל זה עוד מחכה לפתחה של הקרן, ואנחנו כבר רואים שהיא גירעונית. היא גירעונית גם בגלל המשכורות שהזכרתם קודם, שזה נושא מאוד בעייתי, ואנחנו באמת נשקול, אם זה לא יטופל ולא יתוקן, ויש פה עבירה על החוק, אנחנו נעתור. אבל מעבר לזה, לכל מיני הוצאות אחרות, יועצים בנושאים שהם לא קשורים לזיהום ים, או אפילו התשלום פיצוי למכמורתנים בעקבות שינוי תקנות הדיג, שזה דבר מאוד חשוב.

איך זה קרה, רני? איך זה קרה? איך זה קרה שהקרן מימנה את הציפוי הזה של השיפוי של המכמורתנים, מה פתאום?

שני מיליון שקל.

השאלה שלכם היא שאלה טובה. הנהלת הקרן החליטה ברוב קולות לממן ארבעה מיליון שקל להוצאת מכמורתנים מהים עבור אגף הדיג במשרד החקלאות.

אני נפעמת מרוחב הלב שלכם. אתה יודע מה התקציב של משרד החקלאות יחסית למשרד להגנת הסביבה? אני מתארת לעצמי שאתה יודע.

למה? איך זה קשור? מי הביא את הרעיון לבקש מכם לבקש מכם בכלל? היועצת המשפטית, איריס, את רוצה להסביר לנו איך את מצדיקה את זה מבחינה חוקית, איך זה מסתדר עם מטרות הקרן, לשפות את המכמורתנים?

אני זוכרת שהייתה החלטת ממשלה וזה פשוט הובא כאיזושהי החלטה, אני זוכרת - - -

הממשלה לא יכולה להתגבר על הוראות החוק.

אני לא יכולה לענות על זה כרגע בשלוף, אני צריכה להסתכל אם באמת נתנו לזה מענה ואיך זה הוסבר. אני מצטערת, לא יכולה לעשות את זה כרגע מיידית.

אנחנו רוצים בכתב תושבה לשאלה הזאת. איך מוסבר התשלום הזה של ארבעה מיליון שקל. אני רק חושבת כמה יכולנו לנקות.

אני רק אסיר את העניין שהממשלה עדיין בהוראותיה עדיין לא יכולות להתגבר על הוראות הפקודה, לגבי מטרות - - -

בסדר גמור, אתם צודקים ואני צריכה לבדוק כדי להשיב לכם, אני פשוט לא זוכרת כרגע לתת תשובה בעניין הזה.

אגב הייתה החלטה לממן בארבעה מיליון שקל, כשאני הבנתי שזה לא מסתדר עם המאזנים שלנו אני העברתי החלטת קרן נוספת, והחלטת הקרן הנוספת עצרה את המימון. הועברו כבר שני מיליון אבל בזה זה נגמר.

זה בסדר, הם ממשיכים לנסות לקושש את הכסף הזה ממוקמות אחרים.

אני כן זוכרת שבאמת הייתה את הכוונה באמת להעביר יותר כסף ואנחנו עצרנו ואמרנו שאפשר יהיה לממן רק פעולה מאוד- - -

יובל אתה יכול רק לסיים? אנחנו צריכים להתקדם.

אני צריכה להסתכל ואני מוכנה להשיב בכתב.

אנחנו נבקש לקבל את זה בכתב.

אני חושב שגם צריך לבחון, אז קודם כל אנחנו יודעים שיש הפחתה משמעותית ובזכות זה, ופה אני גאה להיות חלק מעמותת "צלול", שבמשך שנים דחפה להוצאת הבוצה של השפד"ן מהים. בכביש שהזכרנו בתחילת הישיבה במקום שפד"ן אנחנו מקבלים ביוב וקולחין גם של השפד"ן שממשיך להזרים לסורק, ומהסורק לים והוא לא משלם על זה היטל כי הוא מזרים את זה לסורק וזה לא לים אז הוא לא משלם על זה היטל - - -

לא, ותראו איזה זיהום עכשיו מנחל פולג יש, כול חופי ישראל עכשיו אסורים ברחצה.

חיפה, פולג, אז על הנושאים האלה חייבים לעבוד, אבל גם בנושא של היטלי הזרמה אני חושב שצריך לבדוק מחדש את התעריף, אני פה לא מסכים לגמרי עם רני, אני חושב שברגע שמוצאים החוצה את ההפחתה של השפד"ן ומסתכלים מה קרה בעשר שנים האחרונות אז במתכות כבדות ובחנקה ובזרחה שזה נוטריינטים ובכמויות גדולות הם גורמים לנזק, הם גורמים לנזק במערכת האקולוגית, אז אין הפחתה כמעט בעשר שנים האחרונות וצריכים לבדוק מחדש את היטל ההזרמה. יכול להיות שצריך לשנות אותו על מנת שהוא באמת יהווה אינסנטיב לצמצם הזרמות, ולא יכול להיות שהוא ככה יישאר קבוע.

זהו, ודבר אחרון באמת לגבי נציג ציבור להנהלת הקרן, אז אני מודה לך למשקיף לכל הפחות, אם יהיה שינוי בתקנות אני חושב שצריך להיות שם חבר שהוא נציג ציבור, אחד מארגוני הסביבה, שאפשר שיהיה בלתי תלוי בתקציבי ממשלה. אני חושב שדברים שראינו פה עכשיו בישיבה אולי היו נמנעים.

ברור. דנה טבצ'ניק, החברה להגנת הטבע. נכון? מנהלת תחום נחלים. אם אפשר רק שלוש דקות, אני מתנצלת, דנה.

אפילו קצר יותר, תודה רבה באמת דיון מאוד חשוב. אגב, אנחנו מאוד תומכים במהלך של המכמורתנים וחושבים שזה אחד המערכים הנכונים ביותר לניהול הים.

אני יודעת. שלא תביני, גם אני תומכת, אני תומכת בהוצאת ספינות המכמורת מהים. זה לא קשור לזה. אני פשוט לא חושבת שצריך לפצות אותם מהקרן לזיהום ים.

כמובן, גם אנחנו תומכים.

אני לא ארחיב. אני באמת רוצה רק לדבר על נושא הנחלים. בעצם אחד מקורות הזיהום שמגיע לים הוא מגיע מהנחלים. רני עמיר באמת מודע לכך, אבל לא נעשים אמצעים מספיק תקפים בכדי למנוע את הזיהום הזה. אגף הנחלים של המשרד להגנת הסביבה, אין לו קרן ייעודית ולמעשה לא פועל מספיק כדי למנוע את זיהום הנחלים. אני רק אציין שהוועדה למתן צווי הרשאה להזרמה לנחלים היא ועדה לא סטטוטורית, שלא פועלת ביחד עם הוועדה למתן היתרי הזרמה לים, ולמעשה הועדה להזרמה לנחלים מנוהלת על ידי רשות המים. השיקולים הסביבתיים הם לפעמים או לרוב נדחקים החוצה. כך, שאין איחוד בין הוועדות, וחמור מכך, אין היטל הזרמה כשמזרימים לנחלים מזהמים, כך שבעצם הרבה מאוד פעמים יש עדיפות להזרים לנחלים. זיהום שבסוף מגיע לים. מכיוון שזה בחינם, עקרון המזהם משלם לא חל על הנושא הזה, ובאמת חייבים לטפל בנושא הזה באופן דחוף ולאחד לפחות את הרגולציה אם לא לשפר אותה, בין מה שקיים לנחלים למה שקיים לים.

אתם דיברתם טיפה על הנגר שבאמת מגיע לים, הרבה ממנו מגיע מתוך הנחל, כך שהוא לא רק מזהם את הנחל, וראינו את זה בנחל הירקון. עד כמה באמת הביוב זרם לנחל הירקון ובסוף הוא גם הגיע לים. כך, שהוא הורס כאן שתי מערכות אקולוגיות מאוד חשובות לנו בתור מדינה שצורכת וצריכה מים, שזה מצרך כל כך נדיר וחשוב לשמר. אנחנו גם מבזבזים את הנגר שלנו ואנחנו גם מזהמים נחלים ואחר כך את הים. אני חושבת שזה נושא שחייבים לפתור אותו וכמה שיותר מהר.

איריס שליט את רוצה להתייחס בקצרה לסוגיה הזאת של מי הנגר?

אז קודם רק אני אגיד בהתייחס לדנה, רק במשפט אחד. א'. הנושא של צווי הרשאה, בסוף מי שהוא בעל הסמכות הוא מנהל רשות המים ולכן הנושא של היטל זה רק משהו שיכול באמת להיעשות מולו. אבל בשנה וחצי האחרונות בעקבות פסיקה של השופט פיש בבית הדין למים בחיפה בתיק תימורים יש עכשיו הרבה מאוד מהלכים לתיאום ממשקי העבודה בין הועדה המייעצת לצווי הרשאה והוועדה למתן היתרים. אנחנו עובדים על זה לא מעט, יש לנו דיון ביום חמישי הקרוב, לסיכום מתווה כדי לשפר את העבודה המשותפת ואת הממשקים. זה דבר אחד אני מקווה שזה כן יהווה רגולציה לכולם.

לגבי הנושא של הנגר שנאמר בתחילת הדיון. אני פשוט רוצה להבהיר שמבחינה משפטית הוא באופן שבו מנוסח חוק למניעת זיהום מים ממקורות יבשתיים. חוק מ-88' כי בו בעצם כתוב שחל איסור על אדם להזרים שפכים לים. לכן ההיטל עצמו מוטל על מי שהוא מקבל היתר. ברגע שמוזרמים מי נגר, מי גשמים, הם לא מוזרמים על ידי אף אחד, ולכן לא ניתן לתת על זה היתר ומן הסתם לא ניתן גם לחייב בהיתר.

זה לא אומר שהרשויות המקומיות והגורמים שבאמת בקרבתם או בתחום שלהם זורמים כול מיני תעלות נגר לא צריכות באמת לשמור על זה נקי. לכן, יש הרבה מאוד דינים אחרים שמחייבים באמת את השמירה על הסדר והניקיון, כמו הפקודה על בריאות העם, שמירת הניקיון וכן הלאה. פה, היה לי חשוב לחדד משפטית אבל בסוף התשובה מבחינת הפיקוח היא לא ברמת היתר הזרמה לים והיטל אבל היא כן חוזרת לנושא של פיקוח על ידי אנשי המשרד, וכמובן שאלת המשאבים. אבל חשוב להגיד שפשוט לא ניתן לתת היטל כי לא ניתן לתת היתר במצבים האלה.

אז אני רק אגיד שגם פה צריך שינוי חקיקתי דחוף. אנחנו לא יכולים להסתמך יותר על חקיקה משנות ה40 וה50 וה60. אנחנו ב2020 - - -

כן, כן. זה 88'.

כמעט בכול מדינה כול שנתיים שלוש משנים חקיקה סביבתית.

בהחלט. טוב, אני רק רציתי לראות מי ברשימה של הוועדה של הקרן?

חברי הוועדה הם: מנכ"ל המשרד בתפקיד, דוד יהלומי, אני, מרכז הפעולות בקרן, בתפקידי, נציג רשות הטבע והגנים יגאל בן ארי, נציגת השלטון המקומי קרנית גולדווסר, נציג משרד התחבורה רשות הספנות והנמלים צביקה שפירה ונציג האוצר, אגף תקציבים שימונה והחשב הכללי של המשרד.

טוב יש לי מקורות שטוענות שנציג האוצר לא ממש מגיע לישיבות.

זה לא אני.

איזה מזל. אז מעכשיו אני מבקשת שאתה או מחלפיך יגיע לישיבות האלה, נראה לי שזה חשוב.

מסכים.

למה רשות הטבע רלוונטית לדבר?

זה בתקנות.

כן, אבל למה היא רלוונטית?

זה התקנות.

התקנות יכולים לשנות אותן, זה לא קדוש.

למה? שמורות ימיות וכאלו אולי? לא יודעת.

טוב, רבותיי, אנחנו נסכם את הדיון הזה. תודה רבה. היה מרתק אני חייבת לומר. למדתי הרבה. אני חושבת שאנחנו יוצאים מפה עם כמה תובנות מאוד חשובות וגם כמה דברים שאתם צריכים לחזור אלינו עם תשובות לגביהן. הדבר המשמעותי ביותר זה סוגית תשלום המשכורות, כי בשנה הבאה לא יהיה את הכסף לשלם את המשכורות האלה. כי הקרן נראה שהיא נכנסת לגירעון.

הדבר החמור ביותר בעיניי היא שמהתמונה שעולה הקרן לא ממלאת את תפקידה בצורה המלאה וחבל שכך, כי התפקיד שלה הוא מאוד מאוד חשוב, ואני מקווה שמאוד שהדברים שנאמרו כאן, שתיקחו את הדברים שאתם צריכים לשנות ותעשו אותם, אם זה אותו משקיף ואם זה הנושא של המשכורות ואסדות הגז.

יש לי פה שורה של דברים, אנחנו נוציא לכם סיכום מסודר בסוף הישיבה הזאת ואנחנו מקווים בפעם הבאה שתוצג הפעילות של הקרן זה לא יהיה בעוד ארבע שנים. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:56.