פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



9
ועדת החוץ והביטחון
24/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 65
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"א (24 בנובמבר 2020), שעה 10:25

דרכי סיוע לחיילים משוחררים בתקופת משבר הקורונה, של חה"כ אלעזר שטרן

חברי הוועדה: אורנה ברביבאי – מ"מ היו"ר
יאיר גולן

אלעזר שטרן

תא"ל מישל ינקו - אכ"א, רמ"ט

ערן יוסף - עו"ד, היועץ המשפטי, משרד הביטחון

רונית אסא - סגן ראש אגף חיילים משוחררים, משרד הביטחון

הילה סופרמן הרניק - מנהלת הפיתוח המקצועי בתוכנית יתד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

איילת לוי נחום

שמואל לטקו

אהובה שרון, חבר תרגומים



דרכי סיוע לחיילים משוחררים בתקופת משבר הקורונה, של חה"כ אלעזר שטרן

בוקר טוב. הדיון הקודם, על אף חשיבותו הרבה, גלש ואנחנו רוצים לצמצם פערים. הדיון הוא דיו מהיר לבקשתו של חבר הכנסת אלעזר שטרן שביקש לדון בדרכי הסיוע לחיילים משוחררים במיוחד על רקע תקופת הקורונה וכל המשברים הכלכליים הנלווים לכך, ואולי מעבר למשברים הכלכליים.

ראיתי שיש לנו חברים רבים ב-זום ולכן אני אצמצם את ההתייחסויות. מי שידבר, יהיה תת אלוף מישל ינקו ראש מטה אגף כוח אדם שיקיף או יכלול בהתייחסויות שלו גם את ההיבט המקצועי. תדבר רונית אסא, סגן ראש אגף חיילים משוחררים. הילה סופרמן הרניק מנהלת הפיתוח המקצועי של משרד הרווחה ואם נידרש גם להתייחסות של משרד המשפטים, נגיע גם אליו.

נתחיל בדבריו של חבר הכנסת אלעזר שטרן.

הדיון הוא דיון פתוח.

שלום גברתי. מדינת ישראל נמצאת במשבר בעיקר סביב תעסוקה או ליתר דיוק אבטלה ומוצאת פתרונות לאוכלוסיות שלמות. רק אתמול בבניין הזה אושר בוועדת הרווחה שמשרתים חרדים בשירות לאומי אזרחי שהמקום נסגר, מקבלים מענק של אלפי שקלים. היחידים שאנחנו כרגיל זורקים הצידה לצערי הרב, אלה חיילי צה"ל. זאת אומרת, חייל צה"ל שמשתחרר מצה"ל בזמנים כאלה מתקשה למצוא עבודה שלפני כן יכול היה למצוא אותה.

אני הגשתי את הבקשה הזאת, אדוני מנהל הוועדה ואני מוחה על כך, לפני ארבעה חודשים.

נכון.

אני לא יודע מה זה אומר על הוועדה. אני בטוח שהנושא הוא חשוב ואני לא מבין למה לקח ארבעה חודשים לדיון.

חייל ממוצע הרי לא מתחיל לעבוד למוחרת השחרור, אז אל תיתן לו דמי אבטלה מיום למוחרת השחרור אלא תן לו את זה שלושה חודשים לאחר מכן כי אז חלקים גדולים כן מתחילים לעבוד במיוחד שאתה יודע שאת הכספים האלה אתה נותן להרבה אחרים.

אני הגשתי הצעת חוק ברוח הדברים האלה אחרי שלא התקיים כאן דיון. אני חושב שגם ועדת החוץ והביטחון צריכה למנוע את האפליה הקשה הזאת כלפי חיילי צה"ל. מדינת ישראל דואגת לכל כך הרבה אוכלוסיות, וטוב שכך ועיני לא צרה, לא יכול להיות שלחיילים המשוחררים אנחנו לא נדאג ונזרוק אותם בשולי הדרך.

במשפט אחרון אומר שוב. הבניין הזה אתמול ידע לדאוג לחרדים שלא מוצאים עבודה, שעושים שירות אזרחי לאומי וטוב שהוא עשה כי צריך לדאוג להם אבל באותו זמן לדוגמה חיילים חרדים או שיש להם היתר עבודה פרטי או שהשתחררו ועכשיו לא מוצאים עבודה והם לא מקבלים כלום. זאת מציאות שאסור לנו להשלים אתה. תודה.

תודה. אנחנו נעבור לתת-אלוף מישל ינקו, ראש מטה אגף כוח אדם. נשמח אם תתייחס במילה לנושא הפרט היום כפי שאתה רואה אותו בצבא בהקשר של הקורונה, הפערים, הקושי, המורכבות והאופן שבו צה"ל מתמודד במהלך שירות והדרך שבה אתה רואה את הצרכים לתת לחיילים עם השחרור שלהם.

בוקר טוב. זה בהחלט דיון משמעותי וחשוב עבורנו במסגרת המאמצים שאנחנו מקיימים. צריך להגיד שמתחילת הקורונה החוויה שאנחנו חווים בטיפול במשרתי החובה, בדגש על האוכלוסיות המיוחדות אבל לא רק, הולך ומתעצם. אני מתאר לעצמי שבטח בפורום המשמעותי הזה לא צריך להרחיב. אתה פוגש בעצם את התופעות שפוגשות את הקושי לאוכלוסייה האזרחית ובמחזורי הגיוס האחרונים אנחנו רואים הרבה פניות של חיילים שנדרשים לסיוע כלכלי לאו דווקא אוכלוסיות שהן אוכלוסיות מוכרות. הרבה יותר באזורים כפי שהוגדרו בעבר כאזורים אפורים ואני יכול להגיד שסדר גודל – אם אני מסתכל על תקופה מקבילה לפני הקורונה – אנחנו רואים הרחבה בבקשות בסדר גודל של 25 אחוזים ועלייה בהיקף הסיוע שאנחנו נדרשים לתת לאוכלוסיות ייחודיות שחלקן בזכאות לתשלומי משפחה לאור מצב משפחתי לא פשוט.

אני אומר את זה כאן כי גם אנחנו בצה"ל כרגע – ואני משייך את הדברים לתקופת השירות – עושים כל מה שאפשר ומפנים את כל המשאבים הנדרשים כדי כן לקיים את המאמץ הזה שמאפשר לחיילי החובה שלנו, במסגרת השירות הצבאי, לקבל את הסיוע המקסימלי שאנחנו יודעים לתת. זה בא לידי ביטוי במענקים ייחודיים, זה בא לידי ביטוי ביכולת שלנו בסיוע לחיילים בודדים, אפילו להשאיר בתקופות החגים חיילים בשירות סדיר נוסף שהביעו רצון להישאר יחד אתם באזורים מוכרים, באזורים שיש בהם יכולת ללון ומפקדים שמטפלים בהם.

אני אור את זה כאן כי אנחנו אל מול ההתפתחות הזאת כרגע עושים מאמץ מאוד משמעותי, אם זה בחלוקת תווי מזון בהיקפים גדולים, אם זה במענקים ייחודיים ובעיקר יכולת להפנות משאבים לטובת חיילי החובה במסגרת השירות הצבאי שלהם. צריך להבין שלמעט האוכלוסיות הייחודיות שהם חיילים בודדים, ביום שבו משתחררים מצה"ל המפגש עם החיים האזרחיים בסופו של יום הופך להיות הרבה יותר מאתגר. בחיילים הבודדים אנחנו ממשיכים את הטיפול לפחות בחצי השנה לאחר השחרור שלהם.

במסגרת השחרור אנחנו מקיימים הרבה מאוד הכנה לאזרחות גם בהיבטי מקצוע לחיים, גם בהיבטים של היכולת לייצר השכלה. אני חושב שאחד המדדים המשמעותיים ביותר שבאים לידי ביטוי את המגמה, תסתכלו על תוכנית פנים ללימודים. בשנה לפני הקורונה, היקף המצטרפים לתוכנית פנים ללימודים היה בסדר גודל של 5,000 חיילים שהצטרפו. השנה, עד היום, אנחנו עם היקף של 13,000 חיילים שמבקשים להיות חלק מהתוכנית הזאת. זה אומר שההיקפים האלה מצביעים באמת על היכולת לחפש כל פתרון אפשרי לרצף תעסוקתי או לרצף של לימודים מיד בסיום השירות הצבאי. אני מתאר לעצמי שחימ"ש יפרטו יותר לגבי מסגרת השחרור והיציאה מצה"ל והזכויות של אותם חיילים משוחררים.

אם אני מסכם אם נידרש בעתיד, אנחנו בהחלט ערים לאתגרים האלה. אנחנו מרגישים את השוני ואת העוצמות והצורך שלנו לסייע יותר לחיילי החובה במסגרת השירות הצבאי שלהם ובהחלט מבינים שזה חלק מהאחריות שיש לנו כלפי אלו שמחליטים להגיע לשירות משמעותי עבור המדינה ויש חשיבות גם לייצר להם את האופק מיד אחרי השירות הצבאי.

אני אשמח אם תענה בקצרה על הפערים כפי שאתה רואה אותם היום, לא רק באופן שבו אתם מלווים אלא איזה פערים יש לכם ומה הסיבות. הדבר הנוסף הוא מה אתם חושבים שהמדינה בממשק של צבא-חברה עם השחרור של החייל צריכה לעשות למען אותם חיילים משתחררים.

שוב, בהחלט נתקלים בהרבה מאוד בקשות של חיילי חובה בהיקפים הרבה יותר גדולים מכפי שהכרנו. אני לא אפרט כאן מספרים. אני יכול להגיד שזה עלה בעשרות אחוזים בהיקף הסיוע המתבקש היום לחיילים אל מול שנה רגילה שגם בה התמודדנו עם אוכלוסיות מתקשות. אנחנו מרגישים את זה. אנחנו מפנים הרבה יותר כלים היום לתת את המענה תוך כדי השירות הצבאי עם הרבה מאוד פעילות. שוב אני אומר שהאחריות שלנו כצה"ל והאפשרויות שלנו מתוחמות בעיקר לשירות הצבאי שלהם כחיילים מן המניין. בהסתכלות קדימה, בהחלט כשהחיילים היום יוצאים מהשירות הצבאי, יש חשיבות שלנו כמדינה תחת ההוקרה הזאת, בטח לחיילים לוחמים, אבל לא רק, לאפשר יכולת להתקיים בצורה מכובדת ביום שאחרי. באמת חשוב שנכון שמי שיפרט כאן אל מול המאמצים האלה, זה אגף חיילים משוחררים.

אני תכף עוברת אליה. אתה יכול לומר מילה על נושא שכר הדירה שפורסם השבוע לחיילים בודדים?

זאת זכאות שהם מקבלים כחלק מהיכולת שלהם לצאת במסגרת שער היציאה במסגרת חיימ"ש. יחד עם זאת אנחנו מבינים שזה אירוע שחייב להיות מטופל כי יש פגיעה משמעותית בחיילים שמשתחררים, באוכלוסיות האלה.

תודה לך. אני רוצה להפנות את השאלה לרונית אסא, סגן ראש אגף חיילים משוחררים במשרד הביטחון.

שלום לכולם. אני אפרט את דרכי הסיוע לחיילים משוחררים. אני אציין שהתקופה היא אחרת, תקופת משבר לכולנו ובהחלט זה משפיע גם על האוכלוסייה בה אנחנו עוסקים, החיילים המשוחררים. אני אדבר על ארבע אשכולות.

אני אתחיל מהנושא של מענקי סיוע. גם שלחנו לכם שקפים. מענקי דיור קורונה שבעצם האגף טיפל ונתן מענקים לשלוש פעימות בסך 4,000 שקלים ל-2,100 חיילים משוחררים בודדים זכאי שכר דירה. באוכלוסייה החדשה, פעימה שלישית – 550 משוחררים נוספים. מענק נוסף שניתן בסך 500 שקלים למשוחררי 2020 – 31 מיליון שקלים לכלל משתחררים בשנה זו לרבות מסיימי שירות לאומי ואזרחי. אני אציין שאנחנו שילמנו מה שנקרא עד עכשיו ועדיין צריכים להשלים את התשלום עבור משוחררי דצמבר.

מבחינת הפיקדון. פיקדון קורונה. נעשה שינוי מתוך הראייה שאנשים באמת נכנסו לתקופה של משבר. עד כה ההפקדות היו לשש מטרות אבל מאז הקורונה אנחנו מאפשרים לקחת את הפיקדון לכל מטרה. לא צריך להגביל את החייל המשוחרר לקחת רק למטרות שהוגדרו על פי החוק. מה שנקבע זה 11,000 למשוחררים ב-18 החודשים האחרונים, 7,500 לוותיקים שזה עד חמש שנים מהשחרור.

כאשר אנחנו מנתחים את הנתונים ניתן לראות שהמשיכות הן לא גבוהות. אנחנו מדברים על משהו כמו 30 אחוזים ביצוע בלבד. זה מצביע שהרבה חיילים משוחררים לא מממשים ובאמת שומרים את הכסף למטרות של לימודים, הכשרות ומטרות אחרות.

דבר נוסף שנעשה, זה פיקדון מפוצל. היום החיילים המשוחררים לא נדרשים ללכת לבנקים כמו שהיה במשך שנים מאוד רבות. אפשר דרך האתר ובלחיצת קליק לקבל את המענק. אחוזים מאוד בודדים נדרשים להגיע ולממש את זה באמצעות בנק הדואר.

אנחנו רואים – כפי שאמר מישל ינקו – בנושא של מועמדים ללימודים את הגידול. הרבה מאוד חיילים משוחררים, היום כבר אין את הטיולים לחוץ לארץ ויותר נשארים בארץ. אנחנו רואים שיותר ויותר פונים למסלול של הלימודים ויש לנו עלייה. אנחנו כבר מתקרבים ל-14,000 נרשמים נכון לימים אלה.

הכשרות מקצועיות, זה אשכול נוסף. יש לנו גם את ההכשרות המקצועיות שנעשות באמצעות שער היציאה, שזה כמובן בשיתוף צה"ל. יש לנו פרויקטים של חממה, לוחמים להייטק וכדומה וזה בשלב של לקראת השחרור. ויש הכשרות מקצועיות במסגרת מכרז שנותנים לכלל החיילים המשוחררים בתקופת השחרור וכמובן זה תקף גם לאוכלוסיות ייחודיות, אם זה פיתוח תוכנה ללוחמים, קריירה וכמובן כל מה שנקרא הכשרה בקצה שיש לה השמה.

אשכול אחרון ונוסף הוא כל ההתאמה שלנו וההנגשה של המידע. בעצם עשינו מהפכה. אם היה שם מה שנקרא לעשות התאמות בלוחות זמנים אחרים, בעצם עבודה אחרת. במקום ייעוצים, להפוך לייעוצים טלפוניים, לעשות הרצאות ב-זום, לעשות כנסים, לעשות פייס-לייק, בעצם אנשים תוך כדי הרצאות בפייסבוק מקבלים תובנות על זכויות והם יכולים תוך כדי לשאול שאלות. הרבה פרסומים, צמצום של העברת טפסים, יותר עבודה מרחוק, תגבור מוקד חיילים משוחררים מאחר ויש גידול מאוד מאוד משמעותי במספר הפונים. עשינו גם שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי מבחינת הנגשת מידע להבטחת הכנסה באמצעות SMS ששלחנו, הנגשת מידע באמצעות רכזים במרכזי הצעירים ועוד הרבה מאוד צמצומים ופעילויות שאנחנו יכולים להרחיב עליהם הרבה, מבחינת כל ההנגשה בדיגיטל ומהפכה במישור הזה.

אני רוצה בבקשה לשאול אותך לגבי הפער. אנחנו למדים, כמי שמבינים חשיבות של מדיניות וקבלת החלטות מערכתיות, את הפער בסוף, בקצה, לחייל שהשתחרר ואין לו עורף משפחתי או שיש לו והמשפחה חסרה בעצמה בעקבות כל המציאות הכלכלית של הקורונה. האם יש מענה מיוחד למענקים ספציפיים, לדרך טיפול ייחודית בחייל בקצה שהשתחרר ושאין לו לאן ללכת? האם אתם נותנים מענה ייחודי גם לצרכים מיוחדים בזמן אמת?

בעיקרון ההטבות שאנחנו נותנים, אם זה ניתן על פי חוק, כמו שציינתי ייתנו את המענקים לבודדים בתקופה של הקורונה.

אין מענה.

בנושא של שאר הדברים, באמת יש הרבה פעילות בנושא הזה. בנוסף המחוזות עשו פעולות יזומות של יצירת קשר גם עם האוכלוסיות של הבודדים, למפות ולנתב ולעמוד אתם בקשר.

מה תקציב האגף לחיילים משוחררים לשנה? אני לא עושה לך בוחן פתע אבל אני רוצה להגיד לך הרבה מאוד. מאות מיליונים, לפחות מיליארד שקלים להבנתי, אם אני זוכרת נכון את המספרים מלפני הרבה שנים. אני חושבת שכדאי שתקיימו חשיבה על הקצאת קופה ייחודית. את אומרת שהחוק צריך להגדיר, אז אם צריך, אנחנו כאן בבית המחוקקים. חבר הכנסת שטרן בוודאי ירצה להוביל את זה בעקבות הדיון הזה. לקדם חקיקה שמסייעת להגדיר מענה ייחודי מותאם צורך כאיזו קרן ייחודית. הקורונה היא לא עוד אירוע, היא מוציאה אנשים מהבתים, היא פוגעת בפרנסה, היא פוגעת ברווחה והיא יכולה להביא חלילה לתופעות מאוד מאוד לא טובות ולא בריאות דווקא למי שמתגייס ועושה שירות כזה או אחר, וזה בכלל לא משנה. המדינה צריכה ללוות ולסייע עד שהיא מעמידה את החייל או את החיילת על הרגליים. אנחנו מקבלים כאן פניות פרטניות כאלה ואחרות. אני מאמינה לכל מילה שאת אומרת על מדיניות אבל כשאת מסתכלת על אדם אחד שהוא עולם ומלואו ואת רואה את הפער הכול כך גדול בין מה אנחנו מצהירים למה שמגיע בקצה, אני מציעה שתקיימו חשיבה על יכולת לנהל קרן ייחודית שנותנת מענה לבעיות הייחודיות בתקופת הקורונה.

נמצא כאן היועץ המשפטי שיכול לפרט למרות שהוא לא היה בסדר הדוברים. האגף עובד עם קרן. יש קרן.

כן, אני מכירה. אני רק אומרת שהקורונה מחייבת התייחסות.

יש תקציב מיועד על פי חוק לנושא של הכשרות ולימודים. הנושא של שכר הדירה, כפי שהועלה, אנחנו מטפלים במלוא המרץ כדי לתת מענה כי זה משהו שבאמת אמורים לקבל על פי חוק ואנחנו פועלים מול משרד האוצר באופן מאוד נמרץ כדי לטפל בפער הזה ולסגור אותו בהקדם.

אנחנו מצפים שהנושא הזה יקבל מענה מיידי. בסוף קורת גג היא קורת גג היא קורת גג.

אורנה, אני מסכים עם כל מה שאת אומרת חוץ מדבר אחד. לא צריך להטיל את זה על מערכת הביטחון. תשלומי המדינה למובטלים בכל מקום, כולל מה שאמרתי לך אתמול, על אזרחים משוחררים, לא הטילו את זה על מערכת הביטחון.

נדרשת חקיקה.

שתהיה חקיקה.

בסדר גמור. זה מה שאני אומרת. אני מדברת גם על עצמנו.

את אומרת את זה למערכת הביטחון. הלוואי והם היו יכולים. אני אומר שכאשר אנחנו מטילים את זה על מערכת הביטחון, אנחנו נותנים פטור לביטוח הלאומי ולמשרד האוצר, לא משנה למי. בהקשר הזה החיילים המשוחררים הם בוודאי אתגר של המדינה לא פחות מהרבה מובטלים אחרים. לכן אני חושב שזה נכון, הצבא צריך להרים את הדגל הזה, אבל שזה לא ייפול חס וחלילה כמו שזה נופל עכשיו. האוצר אומר לצבא שיש לו תקציב ענק.

קודם כל, אנחנו מדברים עם משרד הביטחון ולא עם הצבא. רונית מתייחסת לאגף חיילים משוחררים. אני חושבת שעד שהכספים יגיעו ועד שנחוקק חוק ועד שנקבע סדרי עדיפויות, כאשר לחייל משוחרר אין קורת גג מעל ראשו, אנחנו צריכים לוודא שהוא מקבל מענה. אני אומרת לך בתקציב הגדול של אגף חיילים משוחררים, אם אפשר רגע להסתכל ספציפית על אוכלוסייה ייחודית ולתת לה מענה. אם אתם אומרים לי שמשפטית זה בלתי אפשרי, אז אנחנו צריכים לעשות מעשה. לדעתי אפשר למצוא את חוות הדעת שבתוך כל האירוע הגדול הזה מאפשרת כרגע מענה ייחודי ואם לא, להפעיל את כל הלחץ הנדרש כדי לתת מענה גם מול משרד האוצר.

תודה. אנחנו עוברים להילה סופרמן הרניק ממשרד הרווחה.

אני מצטרפת ומחזקת את דבריו של חבר הכנסת שטרן בנוגע לזכאות לדמי אבטלה. אנחנו פוגשים צעירים שלא צריכים להיות בשירותי הרווחה והם זקוקים לביטחון כלכלי מסודר ולא באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים. בגלל הפער מנקודת השחרור ועד הזכאות לדמי אבטלה ובגלל שהם לא יכולים להיכנס לעבודות לטווח קצר או לכמה חודשים כדי לקבל זכאות לדמי אבטלה, הם נמצאים בוואקום מאוד גדול והם מוצאים את עצמם צרכנים של שירותי הרווחה בעצם בלי סיבה ונסיבות חיים קודמות. אני מאוד מצטרפת לקריאה ואנחנו מלווים את הבקשה הזאת לדעתי מהשלב הראשון של משבר הקורונה, כבר כמה חודשים.

היום התוכנית נותנת מענה ל-19,000 צעירים וצעירות בטווח הגילאים של 18 עד 26, ביניהם גם צעירים שהם חיילים משוחררים ובהם חיילים בודדים משוחררים. יש כ-1,600 צעירים בודדים שמשתחררים מדי שנה והם מהווים כ-20 אחוזים מכלל הצעירים שאנחנו מלווים. המענים שניתנים, ניתנים לכלל הצעירים. הייתה התארגנות במשבר הקורונה שכללה גם סיוע ללימודים, סיוע במשרד השיכון, אבל אני חייבת להגיד בצער שהתפקידים של שתי ההתערבויות האלה שהיו דרמטיות, 15 מיליון שקלים שזה הרבה במונחים של משרד הרווחה, התקציבים האלה הגיעו לסיום ואנחנו מחכים גם לתקציבים וגם לתוספות חירומיות כדי להפעיל מחדש את המיזמים האלה. פניות לשכר דירה, מגיעות אלינו כ-150 בקשות בחודש. כרגע כולן בהמתנה. אני רוצה להאמין שאם משרד הביטחון ייעצר, אנחנו נקבל פניות בהיקפים הרבה יותר גדולים כאשר נכון להיום אין לנו עוד מענה.

יש מהלך חירומי שהוביל שר הרווחה לתת מענה חירום לחיילים בודדים משוחררים. נקבעה לנו פגישה עם אגף חיילים משוחררים כדי לאפשר מהלך שהוא מהלך משלים. גם לטובת מלגות מחייה, לצרכים הקיומיים. נייצר מענה. זה כנראה יהיה רק אחרי ינואר, אבל יש לנו כרגע היערכות חירום.

נכון להיום בעינינו הבעיה המרכזית היא קורת גג. משרד הרווחה יצא עכשיו במכרז של הלנות חירום עבור צעירים. תשע הלנות חירום. חיילים משתחררים גם את העצמאות וגם את המרחב הבטוח שלהם והלנות החירום של הרווחה הן לא תמיד הפתרון.

את יכולה לנסות להגיד מה הפער בתקציב כדי לתת מענה אפילו ראשוני לפניות שמגיעות אליך?

כן. אני יכולה להגיד שסיוע בשכר דירה, כדי לתת מענה היום לפניות שמגיעות אלינו, אנחנו צריכים עוד שלושה או ארבעה מיליון שקלים. הסכום הזה ייתן לנו מענה לעוד 600-500 בקשות. אנחנו נערכים למלגות והבקשה שלנו עכשיו למלגות היא בהיקפים יותר גדולים של 20 מיליון שקלים. חשוב להגיד שאני מדברת לא רק במונחים של חיילים בודדים משוחררים, אותם אנחנו פוגשים שנה לאחר השחרור, בשנה השנייה שלהם. הם לא באמת עומדים על הרגליים אחרי שנה כזאת. זאת שנה כמעט בלתי אפשרית.

את אומרת לא רק הפער בשנה הראשונה אלא גם בהמשך ואת אומרת שהפער הוא לא רק לגבי אוכלוסייה שהכרת בעבר עם קשיים כאלה ואחרים אלא נוספו למעגל הסיכון והצורך והקושי גם צעירים שבעבר לא הכרתם בגלל אותה קורונה ארורה.

4,000 פניות בארבעת החודשים האחרונים. שוב, אני מדברת על כלל הפונים הצעירים ולא רק חיילים בודדים משוחררים. קשה לפלח אותם.

זה רק למי שמודע. תארי לך שיש צעירים רבים אחרים שלא מודעים ולא יודעים לאן לפנות.

יש לי בקשה מערן יוסף, היועץ המשפטי של משרד הביטחון, בבקשה.

כמה הערות. לגבי דמי אבטלה. חשוב לי להתייחס למה שאמר חבר הכנסת שטרן. אנחנו בחודש אפריל-מאי, עם תחילת אירועי הקורונה, זה גל הפיטורים, ניסינו ליצור מענה דרך הביטוח הלאומי. חשוב לי להסביר שבמצב הדברים הרגיל דמי הביטוח הלאומי מחייבים תקופת אכשרה, תקופת עבודה של 12 חודשים לפני שיש זכאות. לחיילים משוחררים יש הנחה בעניין הזה והם צריכים רק שישה חודשים ורואים את חודשי השירות האחרונים שלהם בצה"ל כחודשי אכשרה. מה שעשו בחוקי קורונה, בביטוח לאומי בתקופת הקורונה, הורידו לכלל האוכלוסייה את הדרישה לשישה חודשים, מה שהיה אמור לאפשר לחייל משוחרר לקבל מיום שחרורו דמי אבטלה אבל יחד עם זה קבעו שהתיקון לא יחול לגבי חיילים משוחררים וזה שם אותם במקום אחר נמוך וחלש יותר משאר האוכלוסייה. אנחנו חשבנו שזה לא נכון אבל לצערי לא הצלחנו לשכנע.

הפתרון שהציע האוצר בעניין הזה מורכב משני חלקים, האחד אותם מענקים מיוחדים לבודדים והשני מענק חד פעמי עד עכשיו שניתן בחקיקה בסכום של 500 שקלים בלבד ויש כרגע שיח על סיוע נוסף שבינתיים לא אושר ואני לא יכול להרחיב, אבל יש שיח על סיוע נוסף שיינתן לכלל החיילים המשוחררים עם דגש על הבודדים והכול מחייב חקיקה.

גם מה שנאמר לגבי הקרן וההחלטה להקציב סכום מסוים מהקרן למשימות נוספות שלא היו עד עכשיו, זה לא ישנה לצערי. הקרן פועלת בצורה מאוד ברורה על פי החוק ועל פי ערוצים שמותר לטפל בהם. מענק ופיקדון זה נושא אוטומטי שנגזר לאורך השירות. יש בקרן שתי קרנות נוספות, קרן לסיוע נוסף וקרן לעידוד השכלה גבוהה, שיש בהן מרכיבים סוציו אקונומיים ויש בחינה של ההכנסה והיכולות של כל חייל וחייל אבל זה ממוקד בנושא של לימודים והכשרה מקצועית ולא בנושאים נוספים. לכן אין לנו את האפשרות לייצר כרגע מה שלא היה. הערוץ של שכר דירה הוא ערוץ שהוכנס בחוק ב-2017 והוא מאפשר תשלום מסוים לא גדול של 1,000 שקלים בחודש לחייל משוחרר זכאי ובמסגרת הקורונה קיבלנו תקציב להגדיל את המענקים האלה ובעצם הכפלנו את הזכאות השנתית מ-1,000 שקלים לחודש כפול 12, ניתנו עוד שלוש פעימות של 4,000 שקלים לכל חייל משוחרר והפוך על הפוך, זה מה שיצר את המצוקה התקציבית בבסיס. קיבלנו מקור תקציבי לתת את הפעימות המיוחדות האלה, אבל זה הגדיל בצורה משמעותית את כמות האנשים שפנו לקרן וביקשו סיוע ולכן נוצר הבור התקציבי שעצר תשלומים.

אני רוצה להבהיר ששר הביטחון אמר בצורה מפורשת שהתשלומים האלה יועברו. יש כרגע פנייה תקציבית להבהיר מהיכן יבואו הכספים אבל הזכאות היא על פי חוק והכספים יועברו בשנה זאת וגם בשנה הבאה. לא אמורה להיות עם זה בעיה בטווח ארוך.

אני אומרת לך מכאן, לפני שאני מסכמת את הדיון שבכל מקרה זה מחייב דחיפות מקסימלית בהקצאת הכסף, בוודאי כשאתם אומרים שזה ניתן על פי חוק. חיילים משוחררים לא יכולים – כל אחד לא יכול אבל בוודאי חייל משוחרר שאין לו פתרון ואתם יודעים שעל פי חוק אנחנו מחויבים לתת להם – וצריך להסדיר את העניין הזה מיידית. זה לא יכול להמתין. תנו את התקציב ואחר כך תחפשו את המקורות שלו. אי אפשר להשאיר חיילים תחת כיפת השמיים.

אני מתנצלת מראש שאני לא מאפשרת לאנשים אחרים ב-זום להתייחס, גם למשרד המשפטים וגם לביטוח לאומי שאני מניחה שיאמרו לי שזה עניין של חקיקה וגם הגדרת תקציב ייעודי. אני רוצה לאפשר ליאיר גולן להתייחס ואחר כך לאלעזר שטרן לומר את הדברים ואז נסכם את הדיון.

אני אומר רק דבר אחד. אני חושב שאנחנו צריכים לקדם את הצעת החוק הזאת כמה שיותר מהר. אם הבעיה של חיילים משוחררים אחרי שלושה חודשים לא מקבלים, לכולם מחקו את הזמן ורק לחיילים לא התייחסו בכלל, אנחנו צריכים לעשות את זה כמה שיותר מהר. אני חושב שההצעה של שלושה חודשים היא מידתית וצריך לקדם את זה כמה שיותר מהר. תודה.

אנחנו צריכים לתת כאן פתרון שהוא פרקטי, משהו שהוא ניתן ליישום והמפתח, כמו בכל משבר הקורונה, ליצור דיפרנציאליות. לנסות לתת מענה לכולם. חזקה עלינו שהמכפלות יהיו כל כך גדולות שלא יהיה תקציב ולכן שום דבר לא יתקדם. לכן לדעתי קודם כל צריך לקבוע מה הם הקריטריונים למי שזכאי יותר ומי שזכאי פחות, בוודאי לחיילים בודדים שצריך לתת להם מענה מיידי כי אין להם עורף משפחתי להישען עליו. לכן, קודם כל לייצר דיפרנציאליות.

הדבר השני הוא לייצר פרק זמן. לקבוע שיש כללים שאומרים מיום שחרור שלושה חודשים קדימה הכספים יהיו יחסית מצומצמים כי ממילא חיילים משוחררים בשלב הזה בדרך כלל לא עובדים, אבל אחרי שלושה חודשים או אחרי חצי שנה לייצר איזשהו תגמול או איזשהו סיוע הולך וגדל כי כאן אתה כבר לא יכול לסמוך על המשפחות, על העזרה מבית או על העובדה שממילא זה היה משהו שוויוני יותר כי כך היה נוהג החייל ממילא לאחר שחרורו וכאן לתת לו כבר יכולת יותר טובה להתקיים ולהתקדם.

אני חושב שהדיפרנציאליות הזאת בזמן והדיפרנציאליות באוכלוסיות יכולה לתת לנו מתווה שהוא מתווה הגיוני, הוא מתווה סביר, וכל זה בכפוף לכך שאנחנו לא יוצרים מפלצת בירוקרטית כי עכשיו התבחינים הם כל כך מורכבים ועכשיו צריך להביא נוסחאות וכן הלאה. זה לא יעבוד. התבחינים הם על בסיס השירות הצבאי. כל אחד יוצא, אם יש לו בעיות ת"ש או אם הוא חייל בודד, אנחנו מכירים את זה מהשירות הצבאי, בהתאם לזה מקדם, בהתאם לזה פרקי הזמן, בהתאם לזה גובה התשלומים. אחרי שדיברתי על כל העקרונות האלה, כל השאר לשים איזשהו צוות שיגבש את זה בצורה רצינית כולל העלות התקציבית.

תודה. אני אסכם את הדיון. קודם כל, תודה רבה לחבר הכנסת אלעזר שטרן על שיזם את הדיון כבר לפני ארבעה חודשים ובצדק אתה טוען לעיכוב אבל חלוף הזמן רק הדגיש את הצורך יותר ויותר.

אני חושבת שהקורונה לא יכולה להשאיר אותנו לתת פתרונות בקצבי זמן שהיינו רגילים בעבר. לא שבעבר זה היה תקין. היא רק ממחישה את הנזקים או המשמעויות המאוד חריפות לפרט ברמה האישית, ליכולת של החברה לייצר פתרונות, למשפחות, לקושי, לקהילה וזה מחייב אותנו לייצר פתרונות מיידיים.

אני בוודאי קוראת לפעול על פי החוק אבל אני חושבת שצריך לגייס את כל היצירתיות האפשרית כדי לייצר פתרונות במסגרת החוק, גם בצבא שיודע יותר מאחרים אולי לזהות את מי שזקוק לקראת שחרור ומי זקוק לליווי יותר קרוב ולמי נדרשת עזרה גם כי הוא מוגדר כאוכלוסייה מיוחדת ולפעמים הוא לא מוגדר כאוכלוסייה מיוחדת. אנחנו באים מהצבא ואנחנו יודעים שיש אוכלוסייה רבה, מה שקראנו לה ת"ש אפור שאין לה אינדיקציה כמי שזכאי ואמרנו שהם ידאגו לעצמם והנה עכשיו יש גם אבטלה והם מופלים במובן הזה של יכולת גם לקבל דמי אבטלה, גם להיות מוגדרים כחל"ת, והנה פער ברמה הערכית של מדינה שהצעירים שלה אומרים שהם הולכים לשרת אתכם כי אתם קוראים לנו לצבא, כמעט מחצית מבני הנוער לא היו עושים שירות צבאי, ואנחנו כן מתגייסים ובסופו של דבר אנחנו לא מקבלים את המענה הנדרש ברמה הכי בסיסית של קיום.

אני חושבת שהמציאות הרבה פחות טובה ממה שהיא הוצגה כאן בדיון. זאת אומרת, הנציגים שהציגו את הדברים דיברו באופן טבעי על החיוב ועל המשאבים ועל המקורות שלהם לטיפול בחיילים. אני פוגשת גם את הפניות וגם את הצעירים יום יום והם אומרים לי שחלקם נתקלים בקושי אמיתי ובחוסר יכולת לקבל פתרונות. במובן הזה אנחנו צריכים לייצר פתרון משולב, גם של המדינה, ואני מדברת עלינו כמחוקקים. אני חושבת, שטרן, שאנחנו צריכים להוביל כאן חקיקה אקטיבית, עכשיו, מהירה שעוזרת לכל הגופים שאמונים על העניין הזה, לייצר פתרונות ייחודיים שעושה תיקוני עוול ספציפיים לחל"ת ולאבטלה.

אני מצפה ממשרדי הממשלה, בעיקר ממשרד האוצר, ממשרד הרווחה, ממשרד הביטחון, למצוא פתרונות ייחודיים. אני חושבת שכפי שבצבא יש עקרונות והנחיות, אבל הצבא יודע לייצר פתרונות ייחודיים לאוכלוסיות מיוחדות בזמן אמת, חייבים להגיד שיש דרך – כמובן על פי החוק – שבה אנחנו נותנים פתרון מיידי למי שנמצא עכשיו בקצה, ברחוב, שאין לו פתרון ובוודאי כשמגיע לו על פי החוק ומישהו במשרד הביטחון אומר שאין מקור תקציבי. בעיניי זו תשובה לא לגיטימית. אני מבינה את הקושי. זה נותן גם פרספקטיבה לכולנו מה המשמעות של אישור תקציב. כשיושבים כאן ואומרים אין תקציב למדינה ומה המשמעות של זה שהזמן נוקף ואין תקציב וכאילו זה בסדר, אבל אנחנו מבינים מה המשמעות לפרט.

אנחנו נמשיך לעקוב במסגרת הוועדה. אני אמשוך את זה אלי לוועדת המשנה. אני אדבר עם יושב ראש הוועדה. נעקוב כדי להמשיך לראות שבתקופה הקרובה, אני חושבת שבטווח של חודש ימים צריך לראות, שגם שחררו הכספים שמגיעים על פי חוק וגם נוצרו הפתרונות היצירתיים במשרדי הממשלה כדי לתת מענה ולתמוך את הצעירים שכל כך זקוקים לנו.

אני אומרת בהוגנות שמי שנותן ותורם ועושה, בוודאי צריך שהמדינה גם תדע להוקיר ולהעריך ברגעים הכי קשים שלו.

תודה רבה. אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.