פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



14

24/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל
יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"א (24 בנובמבר 2020), שעה 11:30

יישום חוק השיפוט הצבאי – החלת חוק זכויות נפגעי עבירה.

חברי הוועדה: אורנה ברביבאי – היו"ר

מרב מיכאלי

איילת רזין בית אור - יועמ"ש, איגוד מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

ליאנה מגד - עו"ד, נציגת שר המשפטים, משרד המשפטים

תא"ל יפעת תומר ירושלמי - אכ"א יוהל"ם, משרד הביטחון

אל"מ אבי חלבי - פצ"ר התצ"ר, משרד הביטחון

סא"ל אסתי שגב - אכ"א ר' ענף חקירות מודיעין, משרד הביטחון

רס"ן קרן פלג - אכ"א רמ"ד כליאה, משרד הביטחון

רס"ן דודי כהן - אכ"א רמ"ד פיקוח חקירות, משרד הביטחון

נצ"מ יוליה ימני - רמ"ח פיתוח מערכות משאבים ואח"מ, המשרד לביטחון פנים

רונית שרוני - קצינת זכויות נפגעי עבירה, אחראית מוקד מנ"ע, המשרד לביטחון פנים

חי אבישר - ר' יח' מחשוב חקירות, אטו"ב, המשרד לביטחון פנים

עידו בן יצחק

אסף דורון

שמואל לטקו

רונית יצחק



יישום חוק השיפוט הצבאי – החלת חוק זכויות נפגעי עבירה

הדיון עוסק היום בנושא החלת חוק זכויות נפגעי עבירה בצה"ל, בעקבות בקשתה של ח"כ מרב מיכאלי, שגם חוגגת יום הולדת היום, ואנחנו שמחים לאחל לך מזל טוב.

תודה רבה.

בלי שום קשר להצגת תוצאות הדיון, המזל טוב עומד מעל זה. אני מגדירה את הדיון כדיון פתוח. אני מציעה שנתחיל איתך. נאפשר אחר כך לעידו היועץ המשפטי של הוועדה לסקור את החוק ואת המשמעויות שלו; ואחר כך נפתח את זה לזום להתייחסויות. אני מקווה שנוכל להספיק את כולם. אני לא בטוחה, כי ראיתי שנרשמו רבים וטובים. בבקשה, חברת הכנסת מיכאלי.

תודה רבה לך, גברתי, ותודה לך על קיום הדיון. הדיון הזה נופל בהגדרה הכי מדויקת של חובתה ותפקידה של הכנסת לפקח על הזרוע המבצעת, על הממשלה, ובמקרה הזה על צה"ל. בכנסת העשרים כשהעברנו את החוק זה היה באמת יום חג, משום שחוק זכויות נפגעי עבירה שינה באופן מהותי ועמוק את היחס לנפגעות ונפגעי עבירה בכלל – גם של רשויות החוק כמובן, והאכיפה, אבל גם תרבותית – את ההבנה שהם לא רק ראיות או עדות ועדים, אלא הם צד לדבר לכל דבר ועניין, משום שנגרם להם נזק שמשנה את חייהם לנצח. הם לעולם לא יחזרו להיות אותו האדם שהם היו לפני העבירה, ולא משנה עם היא נעברה פיזית עליהם או חלילה במקרה של עבירה שנעשתה על אדם קרוב להם, ככה או אחרת. ושיש חשיבות מאוד גדולה שבתוך ההליך יראו אותם, יתייחסו אליהם, ישמעו את קולן וקולם, והוא יקבל את המקום שמגיע לו; ובמקביל, שייקחו בחשבון את העמדה שלהם, משום שלעמדתם יש חשיבות לא רק בשבילם למענם עצמם אלא לטיוב הדין, לטיוב החברה שלנו איפה שאנחנו חיות וחיים בה. ולכן, המשמעות של החוק היא משמעות שחורגת הרבה מעבר לטיפול הספציפי בנפגע ובנפגעת, שגם זה כשלעצמו מטרה של מאה אחוז חשיבות.

עברו 20 שנה מחקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה, תהרגי אותי אם אני מבינה למה מראש החריגו את צה"ל ממנו, אבל זה מסוג - - -

חוק שיפוט.

אבל ככה זה הרבה פעמים בכנסת כשעושים כל מיני פשרות כאלה, את יודעת, בשביל להעביר איזו נורמה חדשה את בינתיים מוותרת על כל מיני חלקים. וצריך להגיד שבחוק קורבן עבירה עדיין חסר לנו הפרק של הפיצוי הכלכלי, זה פרק שעדיין היעדרו זועק לשמיים. אבל זה היה הישג מאוד מאוד גדול שהצלחנו סוף סוף, ולא היינו צריכות לכפות חס וחלילה על צה"ל, וצריך להגיד שבשיתוף פעולה מלא של צה"ל, וזה שימח אותנו מאוד, מתוך הבנה מלאה בחשיבות של העניין. ואני שמחה על ההזדמנות לשפר גם את התפקוד של חוק השיפוט הצבאי וכל האמונות והאמונים על אכיפתו ויישומו, ונתנו זמן להיערך. עכשיו אנחנו רוצות וצריכות לוודא, את ואני פה, הוועדה צריכה לוודא שאכן צה"ל נערך ליישום החוק, כי תכף או-טו-טו הוא נכנס לתוקף באופן מלא, ובואי נראה שבאמת הוא יהפוך להיות אות חיה ובועטת.

חברת הכנסת מיכאלי, את יודעת על פערים באופן יישום החוק לחלק הראשון?

לא, אנחנו לא יודעות, כי מאז שהעברנו את החוק, זה היה די סמוך לסוף הכנסת העשרים, לא היה שום דיון מאז.

רציתי לדעת אם היה דיון סטטוס מתחילתו. זאת אומרת שלא היה שום דיון.

לא היה שום דיון.

בעצם מיום העברת החוק אנחנו מקיימים דיון מעקב ראשון.

ראשון.

לדעת.

אז יש חלקים שנכנסו לתוקף מייד ויש חלקים שנכנסים לתוקף תכף. נשמח לקבל תמונת מצב גם על אלה וגם על אלה.

בסדר גמור. נעבור לעידו, שייתן לנו סקירה תהליכית מהחלת החוק, אולי מהצורך בחוק ואופן היישום שלו עד כאן, ומכאן נמשיך אחר כך לתצ"ר.

כמו שציינה חברת הכנסת מיכאלי, חוק זכויות נפגעי עבירה נחקק בשנת 2001 ובעצם עיגן לראשונה את המעמד של נפגעי עבירה בהליכים פליליים שמתנהלים החל משלב החשוד ועד שלב המורשע. הוא נתן להם זכות לקבל מידע על התהליך, זכות להביע עמדה לגבי שלבים שונים בתהליך, החל מלקראת הסדר טיעון וכלה בבקשה לחנינה. והוא נתן להם גם עוד כל מיני הגנות וזכויות כאלה ואחרות.

החוק, כפי שציינה חברת הכנסת מיכאלי, הוחל במערכת השיפוט האזרחית, לא הוחל במערכת השיפוט הצבאית. ולכן, בשנת 2018 נחקק התיקון לחוק השיפוט הצבאי שהחיל את הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה גם על מערכת השיפוט הצבאית. כלומר, על בתי הדין הצבאיים שדנים בעבירות של חיילים שנעברו בקשר לשירותם הצבאי, ועוד קודם לכן על חקירות שמנהלת המשטרה הצבאית.

ההסדר שנקבע שאב את הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה לתוך חוק השיפוט הצבאי, בשינויים כאלה ואחרים שעשינו גם בגלל השוני בין המערכות, וגם בגלל היבטים ייחודיים למערכת הצבאית. למשל, אם אמרנו שנפגע עבירה מקבל זכות על שלבים שונים בתהליך אז יש שלבים שקיימים בהליך הצבאי ולא קיימים בהליך האזרחי, למשל החלטה להעביר מהליך פלילי להליך משמעתי או כל מיני עבירות שקיימות בדין הצבאי, עבירות מין ואלימות שלא קיימות בדין האזרחי ונתנו להן ביטוי גם פה.

החוק נכנס לתוקף בשני שלבים – חלקו הראשון נכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2018; החלק השני, שכולל את הליבה המרכזית של החוק, אמור להיכנס לתוקף ב-1 בינואר הקרוב. הסיבה לכך שהצבא ביקש זמן היערכות נבעה בעיקר משני דברים: אחד, מהצורך בהכשרת כוח אדם. החוק קובע בין היתר שיוקמו גם בפרקליטות הצבאית יחידות סיוע, וגם ימונו אחראים במשטרה הצבאית, כשם שקיים בפרקליטויות המחוז והמדינה ובמשטרת ישראל; ובנוסף, נדרשה היערכות של התאמות למערכת מנ"ע המשטרתית. מערכת מנ"ע היא המערכת הממוחשבת שבאמצעותה מקבלים נפגעי העבירה את המידע, וגם לכך נדרש זמן, ולכן נקבעה תחילה מאוחרת ב-1 בינואר הקרוב.

כשאתה לא יודע להגיד לי את הסטטוס. זאת אומרת שאת זה נשמע מהמוזמנים.

לא יודע את הסטטוס.

שלא על פי הסדר, איילת, נתחיל בך דווקא כי את צריכה לצאת, תגידי את דברייך; ואז אעבור להתייחסות של הצבא ושל משרד המשפטים.

תודה. תודה רבה על קיום הדיון. חברת הכנסת מיכאלי התייחסה למעמד החגיגי שהיה פה, אחת משירות הברבור של הכנסת העשרים. אני חייבת לציין גם את מי שנעדרת מפה כי היא השתחררה מצה"ל, אבל היא הרוח המפקדת בתוך הצעת החוק הזו, אל"מ שרון זגגי פנחס.

נכון.

ממש אתמול קיבלנו פרסום על אותו קצין, סגן רום אברג'יל, וחשוב לי לומר את השם שלו, כי הוא עשה מה שהוא יכול כדי למנוע את פרסום השם שלו, כדי שחלילה לא תיגרם לו מצוקה נפשית, כאשר במשך שלוש שנים הוא צילם פקודות שלו במצבים אינטימיים ופרטיים. מדובר על עשרות רבות של חיילות פקודות שלו שנפגעו ממנו, חלקן אפילו לא יודעות שיש תיעוד שלהן, זו כבר חקיקה מתגלגלת. ובדיוק בשבילן חוקקנו את החוק הזה. בדיוק בשבילן, כדי שהן יהיו זכאיות להגנה ולמדור שקט ובטוח, ולכל הזכויות שמנויות כאן במסמך וכמובן בחוק.

ואנחנו שמחות מאד על קיום הדיון הזה כדי לבדוק איפה הדברים עומדים. אני חייבת לומר שממה שאני שומעת הדברים רחוקים מלהיות מיושמים ומוטמעים בשטח.

את יודעת לשים אצבע על מה? כי את לא תהיה פה בישיבה.

אני לא רוצה לומר, יכול להיות שאני אשמע בשורות, אבל אשמח לקבל התייחסויות של רשויות הצבא. לגבי מערכת מנ"ע, איפה הדבר הזה עומד? האם יש התממשקות לשאר המערכות הלא צבאיות וכל המערכות התוך צבאיות? הזכות למדור מוגן, איפה זה עומד? מתי יכנס לתוקף? מי יאכוף את הדבר הזה? איך מקדמים את המוגנות של נפגעי העבירה? כל הדברים האלה מנויים, פשוט עברתי ביחד עם גורמי המקצועי על הסעיפים לראות איך פורטים את זה לפרוטות. אלו אותן שאלות שחוזרות – האם יש נהלים? האם זה הוטמע בפקודות? מי אחראי על האכיפה? והאם עברו הכשרות ייעודיות מותאמות לעיסוק במטריה המאוד מאוד מיוחדת הזאת של נפגעי עבירה על כל גווניה?

אני כמובן מייצגת את התחום של אלימות מינית. הכשרות למשטרה הצבאית לגבי החובות שלהם כלפי נפגעי העבירה, ויש להם הרבה חובות פה, מי העוסקים בנושא? דרגה, ניסיון, חובת הסמכה? כל הנושא של התפר זה שדובר עליו, בין הליך משמעתי לפלילי – שוב, מה ההנחיות? מה הפקודות? מי אחראי בפועל? מיהו אותו גורם? אמרתי עכשיו, זאת דוגמה אחת מתוך אין-ספור דוגמאות שעוסק בהם הצבא, אבל כאן יש ממש פיגוע – אין לי מונח אחר להשתמש בו – פיגוע של עשרות רבות של נפגעות. מי יעדכן אותן על כל הזכויות שלהן ועל כל מה שעולה מן החוק החשוב הזה שחוקקנו? מנגנוני הבקרה על חוק זכויות נפגעי עבירה, יחידות הסיוע שאמונות על הטמעה של החוק הזה, יחידות הסיוע כמו שיש בפרקליטות. ממה שאני שומעת לא הונע המהלך הזה. ועוד ועוד, אבל מאוד אשמח אם צריך שנקיים עוד ועוד דיונים בנושא הזה.

בינתיים ביקשנו לראות סטטוס, ואת אומרת שאת לא מטיחה בהכרח שאין. אני מבקשת לדעת עדכון סטטוס לגבי הנושאים.

אני אשמח שיש.

תודה רבה לאיילת היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. נעבור מכאן לתובע הצבאי הראשי אלוף משנה אבי חלבי, בבקשה.

שלום, אנסה לסקור את הדברים גם באופן כללי וגם על כמה היבטים פרטניים שעלו היום בשיח, וגם שנשאלנו עליהם במצע לדיון. כן צריך להגיד שמבחינתנו כצה"ל, לא רק התביעה הצבאית, כל צה"ל, הנושא של הטיפול בנפגעי עבירה סומן כנושא בעל חשיבות קריטית. כל מערכת אכיפת החוק הצבאית – המשטרה הצבאית, התביעה הצבאית, בתי הדין הצבאיים – הציבו את היישום של חוק זכויות נפגעי עבירה בעדיפות מרכזית בעבודה שלהם. יש קדימות ועדיפויות עליונות בכל תיק שמערב נפגעי עבירה מבחינת כל המערכות שמניתי. בוודאי שמבחינתנו בתביעה הצבאית, אני אומר את הדברים גם בשמם של חבריי בגופים האחרים לאחר שנטלתי את רשותם לעשות את זה, מושקעים משאבים רבים בהגנה על זכויות נפגעי עבירה.

עבודת החקיקה, כמו שאמרה חברת הכנסת מיכאלי, נעשתה בשיתוף מלא איתנו. גם אני צריך לציין את קודמתי, אלוף משנה שרון זגגי פנחס, שעסקה בנושא רבות והוא היה ממש בנפשה. באותה מידה הוא גם בנפשי. סמוך אחרי חקיקת החוק, ועוד לפני שהוא נכנס לתוקף, נעשו שינויים משמעותיים בכל מערכת האכיפה הצבאית. כבר מ-2018 אנחנו מחילים על עצמנו את רוח החוק ומעניקים לנפגעי העבירה את הזכויות בכל הצמתים המרכזיים שקובע החוק, עוד לפני שהוא נכנס לתוקף באופן מלא בינואר הקרוב, וכך חלק משמעותי מהזכויות כבר ניתנות היום. כמו שאפרט בהמשך, צה"ל ערוך להעניק את מלוא הזכויות שנקבעו בחוק נפגעי עבירה.

אני גם אציין לשאלה שנשאלנו, שאושרו גם תקנים ייעודיים לנושא הזה עבור התביעה לשם יישום החוק. להבנתנו הם צפויים להגיע באופן סופי בשבועות הקרובים או בתחילת שנת 2021. אנחנו לא נמצאים בפער מבחינת הגורמים שאחראים ומנווטים את הנושא הזה בכל אחת מפרקליטויות המחוז וגם במטה התביעה הצבאית. אותו דבר גם במטה של המשטרה הצבאית ובמפקדה של מצ"ח.

צריך להגיד שאחד האתגרים המשמעותיים ביותר ביישום החוק, וציין את זה לדעתי היועץ המשפטי של הוועדה, היה החיבור של המערכות הצבאיות למערכות התקשוביות למנ"ע המשטרתית.

נכון.

הממשק עם מנ"ע נמצא בסיום של תקופת הרצה של פיילוט שמסתיים ממש בימים אלה. יש כמה תקלות שלא נפרט, אבל חוזרות על עצמן בהעברת מידע ונתונים מסוימים בגלל המעבר ממערכות מחשוב צבאיות למערכות אזרחיות.

תצ"ר, מי מוביל את הפיילוט? מבחינת המחשוב מי נושא באחריות להובלת הפיילוט?

מבחינתנו הפיילוט הזה הוא משותף. אני חושב שבהמשך דבריי יותר חשובים. מבחינתנו תקלות טכניות תמיד יהיו, זאת לא סיבה לא להתחיל את המהלך, וממש בימים אלה אנחנו מתכוונים להתחיל להפעיל את המערכת באופן רשמי כבר מתחילת דצמבר, זאת אומרת חודש לפני תחילת החוק. הפעלת המערכת חשובה, כל התיקים כבר מופו בכל הפרקליטויות שעוסקות בטיפול בנפגעי עבירה, הנתונים הרלוונטיים נמסרו לנפגעים, כולל ההיבטים הטכניים של קוד וסיסמה, וכן הלאה. וכל מי שביקש את הזכויות – למרות שזה לא משהו שדובר עליו עוד בתחילת החקירה שלו במצ"ח, כי אז עוד היינו בתקופה של פיילוט – אנחנו ניתן לו את זה כבר עכשיו באופן מיידי, ועוד לפני ינואר. זה מאוד מאוד חשוב מכיוון שזאת הדרך היחידה לוודא עדכון על כל דיון כדי שלא תהיה תקלה בממשקים האנושיים שמעדכנים וזה יגיע לנפגעים. עד לתחילת השימוש במנ"ע נפגעי העבירה מקבלים את כל המידע שמגיע להם לפי חוק באמצעות מענה אנושי, שכולל גם היבטים של הגעת התיק לתביעה, הגשת כתב אישום, יידוע, וגם קבלת עמדה לגבי הסדר טיעון במקומות שנדרשים, מידע על מעצר ושחרור, הבעת עמדה לגבי עיון בעונש או הפחתה של עונש, וכן הלאה. אתייחס לזה גם בהמשך בקצרה.

מבחינת ההיערכות ליישום החוק – נקבעה הנחיית תצ"ר ייעודית בנושא הזה כבר באמצע שנת 2018, היא תוקפה עוד לפני שהסעיפים הראשונים של החוק נכנסו לתוקף בנובמבר 2018. מאז גם נעשו בה כמה עדכונים ושינויים. הרעיון בהנחיה הזו זה עיגון של כל סעיפי החוק, כולל כל אלה שאמורים להיכנס רק בינואר הקרוב, ולמעשה מתן כל הזכויות האלה כבר בכל השנתיים האחרונות. ואני אומר את זה באחריות, כי פיקחתי על זה באופן אישי.

מעבר לזה גם נקבעה הוראת מפקד מצ"ח מתאימה, שמעגנת את כל הזכויות שקשורות למשטרה הצבאית החוקרת. הוראה של מפקדת קצין המשטרה הצבאית הראשי נמצאת בשלבי טיפול מתקדמים. ייתכן שנצליח לסכם אותה עד סוף השנה הזו, ייתכן גם שלא, מכל מקום, כל הזכויות ניתנות בפועל. בתי הדין עגנו בהלכה הפסוקה את הצורך לפסוק ברוח החוק, זה גם בהמשך לעמדת התביעה בפני בתי הדין וגם בהמשך לגישה הפרואקטיבית שלהם בעניין הזה.

אין דיון שיש בו נפגע עבירה ששופט לא ישאל את הצדדים מה עמדת נפגע העבירה; מה הוא אומר לגבי הסדר הטיעון, אם יש הסדר טיעון; האם הוא רוצה להגיש הצהרה. עומד שם התובע ומקריא את הצהרתו של הנפגע אם הנפגע לא רוצה להגיע בעצמו, או אם הוא רוצה להגיע ולא לדבר. אם הוא ירצה הוא גם יעיד, גם כשעמדתו שונה מעמדת התביעה, וזה בסדר גמור וזה לגיטימי. זה בדיוק תפקידנו, לייצג גם את האינטרס שלו ולהביא אותו בפני בתי הדין, וזה שזור בפסיקת בתי הדין בכל השנים האחרונות באופן מלא.

מעבר לזה, אנחנו גם עובדים על קידום של תקנות ופקודה כוללת בנושא, אבל צריך להגיד שכל הוראות החוק מעוגנות כולן בהוראות המקצועיות של מצ"ח ושל התביעה הצבאית הראשית, והתובעים והחוקרים פועלים לפיהן.

אם אני מסתכל על ההיבטים של זכויות שעלו – זכות עיון בכתב אישום מיושמת בפועל; חובה לקיים הליכים בזמן סביר, כל המערכת רתומה לדבר הזה, יש תעדוף עליון לתיקים האלה גם במצ"ח וגם בתביעה הצבאית. גם בתקופת התפשטות הקורונה וגם בתקופה של צמצום הדיונים, התיקים היחידים שבהם האכיפה נמשכה בהם כסדרה וגם התנהלו דיונים בבתי הדין היו בעיקר בתיקים האלה, וקודם כול בתיקים שיש בהם נפגעי עבירה; שאלות שקשורות לחקירה על עבר מיני, הנחיות החוק מיושמות על ידי מצ"ח; זכות לליווי בחקירה, וכן הלאה, הזכות ניתנת; בחירת המין של החוקר; נוכחות בדיון שמתקיים בדלתיים סגורות; זכות לקבל מידע על ההליך בכל מיני צמתים, וגם על ארגוני הסיוע. הזכות הזאת כוללת שלושה רבדים: גם מידע על הזכויות עצמן, גם מידע על ההליך הפלילי, וגם מידע על ארגוני הסיוע. כל אלה מאוגדים בדף מידע שנמצא בידי החוקרים, אושר, פורסם באתר האינטרנט של הפרקליטות הצבאית, ונמסר גם לידי כל נחקר.

אנחנו ערוכים ומוכנים בעניין הזה עוד לפני ה-1 בינואר הקרוב, והוא עונה על כל הזכויות וההיבטים שמנויים בחוק אחד לאחד; זכות להביע עמדה לגבי ביטול כתב אישום, מיושם בפועל; כנ"ל לגבי הסדר טיעון, כמו שאמרתי; הצהרת נפגע העבירה על נזקים שנגרמו לו; עמדה לגבי הפחתת עונש – כאשר זאת ועדה לעיון בעונש יושב בה גם שופט צבאי, אז הדבר נעשה על ידי נציגי הפצ"ר שבוחנים את הדברים מול נפגע העבירה לפני הדיון. כשזאת ענישה קצרה יותר, ולכן ההפחתה יכולה להיעשות בהחלטה של קצין המשטרה הצבאי הראשי או ראש אכ"א או רמ"ד אכ"א, פונים לפני כן לנפגע, מבקשים את עמדתו, ורק לאחר מכן מתקבלת החלטה ובקשה לקיצור עונש, לניכוי מה שנקרא שליש, וכדומה. זה לא נעשה לפני שנשמע נפגע העבירה, אותו דבר גם לגבי בקשות חנינה שמוגשות.

התייחסתי קודם לתקנים – כל הנושא של יחידות הסיוע והיישום של החוק מרוכזים במפקדות של כל אחד מהגופים, יש גם קצינים ייעודיים בתביעה הצבאית שזה תפקידם והם אחראים בכל אחת מפרקליטויות המחוז, ובאופן הזה אנחנו מוודאים גם את הבקרה והיישום של החוק.

רציתי להגיד עוד מילה. בהמשך לחוק התכוונו גם והכנו ורצינו להחיל את החוק בצורה נרחבת גם בצו באזור יהודה ושומרון גם על נפגעי עבירה שמטופלים בבתי המשפט הצבאיים. ההוראות של החוק מוחלות בצורה מאוד רחבה כבר מזה שנתיים וחצי לגבי אירועי מוות או תיקי מוות. לגבי יתר המקרים שבהם יש נפגעי עבירה מדובר בכמות גדולה מאוד, ההיקפים באמת גדולים, והיא מחייבת תמיכה של מערכת ממוחשבת כדי שלא יהיו טעויות, ולשם יישום מלא של החוק. הכוונה הייתה לנסות להחיל גם שם את החוק בתחילת ינואר הקרוב, אבל זה מצריך הקצאת משאבים תקשוביים משמעותיים. המשאבים האלה לפחות בשנה האחרונה הוקצו בעיקר למטרות אחרות, ובהם גם ההתמודדות עם התפשטות הקורונה, אבל לא רק, לכן בכוונתנו לדחות את התחולה המלאה של הצו שמחיל את העקרונות של החוק גם באיו"ש בשנה בשלב הזה. אבל, כאמור, בתיקי מוות החוק מוחל על כל היבטיו, וגם בתיקים אחרים מסוימים בהתאם לשיקול דעת הפרקליט, במקרה הזה פרקליטת איו"ש, וגם בהתייעצות איתי כשצריך. בטח כשפונה נפגע עבירה ומבקש ומתעניין אז זה מייד שם אותו גם כן במוקד.

לסיכום הסקירה הזו אני יכול להגיד שאנחנו ערוכים ומיישמים את כל החוק, וזה ימשיך לקרות גם מה-1 בינואר הקרוב. אני מודה לכל מי שעסק במלאכה החשובה הזו. אני מציע שחברתי היוהל"ם, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר תוסיף כמה דברים, כי אנחנו בצה"ל נותנים מעטפת כוללת ואולי גם מפורטת יותר בהיבטים מסוימים מהחוק, ואני חושב שיפעת תוכל להתייחס לזה.

תכף נעבור לתא"ל יפעת. אני רוצה לסכם את מה שהבנתי ממך. אתה אומר לי שצה"ל ערוך ומוכן לבצע את כלל ההנחיות מהחוק, אין פערים, לא בתשתיות, לא בכוח אדם, לא בהדרכה, לא בהכשרות, לא בנאמנים ייעודיים למימוש האחריות, באופן מקסימלי ואנחנו נעמוד בלו"ז.

נכון.

סייגת אך ורק את תחולת החוק באיו"ש, לעניין הזה ארצה להתייחס בהמשך.

למעשה זה לא החוק, גברתי, זה צו נפרד שחשבנו שנוכל ליזום גם באיו"ש כדי להחיל את זה במערכת השיפוט הצבאית על כל גווניה.

צו נפרד, ברור. אתה צודק, וארצה לדבר על זה בהמשך. אבל הבנתי אותך נכון, מבחינת צה"ל אין פער, ולפיכך כשנקיים דיון מעקב כשנחליט, כל המערכות היו אמורות לתמוך ולא צריכים להיות פה פערים בין מה שאתה אומר לבין נפגעת כזאת או אחרת, שתרצה מענה ותגיד לנו שמשום מה היא לא קיבלה את המענה הזה.

נכון. אם זה לא יקרה במקרה ספציפי זו תהיה תקלה.

תודה רבה לך. אני עוברת לתא"ל יפעת תומר ירושלמי יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, אני מקווה שלא נקרא לך עוד הרבה זמן תא"ל ותהיי האלופה הבאה בתור, בבקשה, יפעת.

אינשאללה.

בינתיים טוב לי בדרגה שלי ובתפקיד שלי.

את זה אני אמרתי, לא את. לא אמרתי שלא טוב לך.

ואני מאוד שמחה על ההזמנה להשתתף בדיון כאן בוועדה. אומנם הדיון יוחד לשאלה של היערכות ומוכנות לתחולת חוק זכויות נפגעי עבירה בצה"ל, אבל חשוב לי שתהיה בפני הוועדה התמונה המלאה ביחס לזכויות של נפגעי עבירה בצה"ל, שהיא מקיפה ורחבה יותר, כמו שהתחיל לומר אבי, ממה שמעוגן רק בחוק, וצה"ל נותן סיוע וליווי ייחודיים ומקיפים לחיילים שנפגעו. אני מדברת פה רק על ההקשר של עבירות מין, לא על כל ההקשר של נפגעי עבירה.

ולמה בעיני זה חשוב? כי דיברנו על הזכויות הקונקרטיות, ואבי פרט אותן אחת לאחת, אבל אם נעלה קומה ונסתכל במבט על על חוק זכויות נפגעי עבירה, ופתחה בזה חברת הכנסת מרב מיכאלי, בעצם החוק מיועד להחזיר לנפגע העבירה את תחושת השליטה, ושהוא לא יהיה רק מי שניזון ממה שקורה והוא פסיבי בהליך, אלא ממש יש לו מעמד מוסדר. ובעניין הזה אני חושבת שצה"ל נותן סיוע מאוד ייחודי, שקשור לעניין הזה של לראות את הנפגע, לשמוע את קולו, ולהחזיר לו את תחושת השליטה, שבעבירה המינית ניטלה ממנו.

מי כמוך, גברתי היושבת-ראש, מכירה את מרכז מהו"ת, אני חושבת שמרכז מהו"ת, שהוא מרכז להתמודדות ותמיכה, נותן סיוע וליווי לכל מי שנפגע על רקע מיני, בין אם בצה"ל ובין אם מחוץ לצה"ל, בין במהלך השירות ובין לפני. וכחלק מזה אנחנו כמובן משולבים בהיערכות גם להחלת החוק, משום שחשוב שגם המרכז כמרכז שנותן מידע יכיר את כל ההתפתחויות, את כל ההיערכות להחלת החוק. המרכז נותן היום שורה של מענים ושל אפיקי טיפול וליווי לכל מי שנפגע על רקע מיני, החל מטיפול רגשי, עובר לסיוע משפטי. כל מי שנפגע על רקע מיני יכול לקבל ייעוץ משפטי, סיוע משפטי מאנשי מילואים לשעבר של הפרקליטות הצבאית, שהם היום במהו"ת. צוות מצומצם של אנשים שהוכשרו לזה באופן ייעודי, והם כמובן מעמידים את נפגעי העבירה על כל זכויותיהם, שזה המשלים של כל הפעולות שדיבר עליהן התובע הצבאי הראשי.

אנחנו יכולים לראות שבפעולות הייעוץ המשפטי שאנחנו נותנים אנחנו שומעים שאלות, ואז מתרשמים ממידת ההבנה, ממידת החששות, מנסים כמובן לענות על כל החששות, ובעיקר לספק מקסימום מידע. אנחנו מלווים את נפגעי העבירה לפי רצונם, בין אם בהליך הגשת התלונה במצ"ח, פיזית בהגעה למצ"ח. כי הרבה פעמים זה משהו שמעורר חשש או רצון או פחד ללכת לבד, רצון בליווי. ככל שיש הליך פלילי, אנחנו מלווים את הנפגעים בהליך עצמו. כמובן שאם יש צורך אנחנו נותנים גם סיוע רפואי. והסיוע הרגשי הוא סיוע של צוות רב-תחומי, שכולל גם עובדות סוציאליות, גם פסיכולוגים, וגם פסיכיאטרים, שכולם כולם רוצים לסייע לנפגע העבירה לעמוד מחדש על רגליו ולנסות להשתקם מהפגיעה המינית שהוא עבר.

עוד נקודה שחשוב להדגיש כשאנחנו מדברים על הדיון הזה זה את סגירת המעגלים הקצרה בצה"ל, כי שאלת קודם, גברתי היושבת-ראש, לגבי מוכנות ולגבי היערכות ולגבי תקלות. אני חושבת שחלק מהדברים הם באמת ההיכרות הבין-אישית של השחקנים ששותפים לתהליך הטיפול בנפגעי העבירה, אם זאת התביעה הצבאית, אם זה יחידת מצ"ח, ואם זה גורמי היוהל"ם. כשאנחנו מזהים שיש איזה מקרה שבו יש לנו חשש שאולי נפגעת לא הבינה את זכויותיה עד הסוף, אז תמיד יהיה חיבור בין מצ"ח לבין מהו"ת, בינינו לבין התביעה, כדי שנסגור מעגלים ונוכל לענות ולתת טיפול מיטבי. כמובן שאם יש שאלות נוספות אז במידת הצורך אשמח מאוד לענות ולהרחיב.

תודה רבה לך, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים. את רוצה לשאול? בבקשה.

ברשותך, גברתי היושבת-ראש, ממה שאני שומעת ממך, נדמה לי שאת יודעת, ואיילת, תגידי לי אם את שומעת משהו דומה, אני חושבת שמה שאת מתארת, תא"ל יפעת, זה משהו שבעצם הולך חצי דרך לכיוון מה שהמליץ דוח ברלינר מבחינת היחס ל-.

לא חצי, אבל רבע.

לא רבע, אבל - - -

זה בדרך ל-, כן.

זה בדיוק כך. כשבוועדת ברלינר ציינו שאין דבר כזה שקיים, אז באמת למהו"ת אין מקבילה אזרחית. מעבר לארגוני הסיוע שנותנים ליווי, הם קודם כול לא גורם ממוסד.

נכון.

זה לא גוף רשמי. מהו"ת הוא גוף רשמי והוא נותן בדיוק את המעטפת הכוללת שעליה דיברה ועדת ברלינר, של הראייה ההוליסטית שנפגע או נפגעת עבירה צריכים ליווי רגשי וצריכים מישהו שיעמיד אותם על הזכויות, וזה בדיוק המודל שהוצב ושורטט שם של ליווי מקצה לקצה בתהליך הקשה הזה.

שאלתי הנוספת אלייך, האם יש במצ"ח, ובעצם בפרקליטות הצבאית, חלקים שהם יותר מתמחים בטיפול בחקירה של עבירות מין ובתביעה של עבירות מין?

תכף אני מפנה את זה למשטרה צבאית, זאת בדיוק השאלה הבאה.

סליחה שקטעתי. רק אגיד, בוודאי מייד יפרטו התובע הצבאי הראשית ומצ"ח, אבל אנחנו גם שותפים בהכשרות זה של זה. זאת אומרת שכשהם מכשירים את האנשים שלהם, אז אנשי מהו"ת, זאת אומרת מפקדת מהו"ת שהיא קב"נית ותיקה ומנוסה, מספרת מה זה לטפל בנפגע עבירת מין, וכמובן את כל שלבי הפוסט טראומה מבחינה מקצועית, אבל גם ממש מחוויות ומתוך דוגמאות אישיות. וכשאנחנו מכשירים את קצינות הליווי והסיוע שלנו, ומלמדים אותם מה זה פגיעה מינית ומה התהליך, תבוא התביעה הצבאית ויבואו מצ"ח ויסבירו לקצינות שלי אצלי בתוך מהו"ת, שמלוות את הנפגע, איך זה ייראה במצ"ח, מה יהיה בחדר החקירות. התביעה הצבאית תסביר מהם שלבי ההליך הפלילי או המשמעתי ואיך זה מתנהל כדי שההיכרות תהיה מקסימלית והמידע שיועבר לנפגע יהיה המדויק ביותר והמלא ביותר.

מה שאת בעצם אומרת, שיש תורה שנכתבה, שהיא פועל יוצא של תפיסה שנגזרת מההנחיות האלה, ושכלל חלקי הארגון שעוסקים בזה שותפים לה. תודה, תא"ל יפעת. אני רואה שיש פה שלושה נציגים של המשטרה הצבאית, לצערי אין לנו זמן לשמוע את כולם, אשמח אם סא"ל אסתי שגב ראש ענף חקירות מודיעין במשטרה צבאית תתייחס. ואם אחר כך בתום הדברים שלה יהיו הערות נוספות ספציפיות של רס"ן קרן פלג ורס"ן דודי כהן, תוכלו להשלים, אבל אני מקווה שנוכל להסתפק בדברים של סא"ל אסתי שגב, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם. ראשית, אני מצטרפת לדברים של היוהל"ם ושל התובע הצבאי הראשי שסקרו את כל העבודה שלנו בצה"ל לטובת הפעלת החוק בצבא. אתייחס רק לדבר מאוד ספציפי, דיברתם על סוגיית הכשרות החוקרים, אז ככלל כל חוקר מצ"ח מייד עם סיום הכשרתו מוכשר לחקור כל עבירה פלילית שמתרחשת בצה"ל. יחד עם זאת ולאור הרגישות שאנחנו מייחסים בצבא לחקירת עבירות מין, מי שחוקר אצלנו במצ"ח עבירת מין הוא אך ורק חוקר שהוסמך בהסמכה ייעודית במצ"ח, הסמכה שמתקיימת במשך כל שנה באופן סדיר, הסמכה שמבוצעת בשיתוף עם גורמי התביעה הצבאית הראשית ועם היוהל"ם. מגיעים אלינו גם להרצאה נציגים מארגון נפגעי עבירה מינית באזרחות, גם עם איילת נפגשנו בנסיבות דומות באיזושהי הסמכה שביצענו. ומי שמוסמך לחקור עבירות מין הוא אך ורק חוקר שהוסמך בהכשרה ייעודית לחקירות האלה.

מבחינתנו אנחנו ערוכים לחוק וגם פועלים לפיו. כלל הבסיסים שלנו והמרחבים תודרכו. מי שהוגדר כאחראי על החלת החוק, על השיח עם נפגעי עבירה, כולם תודרכו והוכשרו לכך בהדרכות ייעודיות וספציפיות. תודה.

אני מודה לך, סא"ל אסתי שגב, האם יש איזשהו פער שאת יכולה להצביע עליו כרגע, שאת חושבת שיפריע לכם לעמוד בהנחיות החוק?

לא, אנחנו ערוכים ומוכנים.

תודה רבה לך. האם לנציגת משרד המשפטים, עורכת דין ליאנה מגד, יש מה להוסיף לנו בעניין?

אני רוצה לומר שני דברים, קודם כול אני שמחה לשמוע את התמונה שהוצגה כאן, באמת גם מערכות אחרות במדינה יכולות ללמוד מהדרך הזאת של לעמוד בלוחות הזמנים. אבל אני רוצה לציין שני נושאים. קודם כל, היישום של מתן הזכויות באמצעות מערכת מנ"ע הוא הצעה, הוא לא מחויב המציאות, ואני גם שמחה ששמענו פה על דרכים נוספות למתן הזכויות האלה. זאת אומרת, אומנם תקנות זכויות נפגעי עבירה גם במערכת האזרחית קובעות שעיקר היישום ייעשה באמצעות המערכת הממוחשבת, זה לא דבר שבלעדיו אין. זאת אומרת שכלל שצבא יחשוב שהעבודה דרך מערכת מנ"ע היא לא מספיק יעילה, היא לא מספיק טובה, יש בה בעיות, אז אין פה דווקא איזו גזירת גורל שזה חייב להיות בדרך הזאת. הרעיון של מערכת מנ"ע הוא לייעל ולהקל על המערכות לעמוד בחובות על פי החוק, אבל אפשר לחשוב גם על דרכים נוספות, אז אני שמה את זה פה בחלל האוויר.

דבר שני שאני רוצה לציין זה ששמענו פה גם מהיוהל"ם וגם מהתצ"ר על הסיפור הזה של הסיוע המשפטי שניתן לנפגעי עבירות מין במערכת הצבאית, והוא דבר שהמערכת האזרחית גם מנסה ללמוד ממנו. זה דבר מאוד מאוד חשוב, הוא אכן לא עוגן בחוק זכויות נפגעי עבירה וגם לא בחוק השיפוט הצבאי, אבל באופן אמיתי לא היה צורך לעגן אותו ככזה, כי מרכז מהו"ת של הצבא הוקם עוד לפני התיקונים האלה לחוק. וזה דבר מדהים שעובד נפלא, וגם אנחנו מנסים כרגע ללמוד ממנו הרחבה שלו במערכת האזרחית. אז אני גם שמחה על הדיון וגם שמחה לשמוע את העדכונים האלה. תודה רבה.

תודה רבה לך, עורכת דין ליאנה.

רק הערה לעניין הזה, ברשותך, גברתי יושבת-הראש.

בבקשה.

תודה לליאנה שהיא שותפה חשובה ביותר בכל ההתקדמות שלנו או החתירה לעבר התקדמות להתמודדות הרבה יותר טובה עם עבירות מין בכלל. העברנו, שוב, בכנסת העשרים, שולי מועלם ואני, חוק שלראשונה נותן זכות מוקנית לסיוע משפטי לייצוג ממש על ידי הסיוע משפטי, אבל רק לעבירות מין בעבירות הקשות. זאת אומרת שאנחנו צריכות להרחיב את זה לכל הרצף, ובהקשר הזה רק להגיד שצה"ל מהווה דוגמה ממש טובה שאפשר לשאוב ממנה.

תודה רבה. אני עוברת למשרד לביטחון פנים לנציגי המשטרה, יש פה ארבעה נציגים, והייתי רוצה להסתפק באחד מכם, מי רוצה להתייחס לעניין, אם בכלל, בהקשר של המוכנות של הצבא?

שלום, אני אתייחס. אני קצינת זכויות נפגעי עבירה בשלוש שנים האחרונות. מוקד מנ"ע, כפי שידוע לכם, הוא לא רק מערכת מידע ממוחשבת, אלא הוא מגובה במערכת מוקד אנושי, כאשר במוקד יושבות בנות, נכון לעכשיו. והחל משנת 2000 ועד עכשיו למעשה הוכפלו או שולשו כמות השיחות של נפגעי העבירה שמגיעים למוקד. כך שלמעשה ממש אני מתארת את מצב בפועל, הבנות שלי לא יכולות לצאת כמעט לשירותים לפעמים.

את שומעת, מרב?

לא נעים, אין לי יכולת כיום ליזום שיחות לנפגעי עבירה שהם מאלמ"ר, פנים או קשישים, ואלימות חמורה. אני קצת מצטערת לקלקל את החגיגה, אבל לא קיבלנו את התקנים שנדרשנו להם עד כה. למעשה שני תקנים למוקד ותקן אחד לתובע מחוז ש"י.

אלו התקנים שהייתן צריכות לקבל בשביל התיאום עם הצבא? בשביל החיבור של המערכת עם הצבא?

נכון.

זה די מדהים.

אני לא מייצגת את אג"ת, אבל אני מייצגת את מוקד מנ"ע, וזה המצב אצלנו.

זה מאוד מאוד מקומם, כמובן, כי, גברתי יושבת-הראש, שתקצבנו את החוק אחד לאחד לפי מה שדרשו המערכות, והכסף עבר, והוא נמצא.

רק תסבירי לי, מרב, את הפער, אם היא אומרת שהמוקד הזה לא תוקצב ולא ישים, איפה זה פוגש את הממשק? איפה הפער?

במשרד לביטחון פנים בהתנהלות.

זה ברור שבמשרד לביטחון פנים. אני תוהה לגבי ההשפעה שיש לזה, כי אם מצד אחד אנחנו רואים שהמערכת מתפקדת וקיבלנו דיווח מלא שאין פערים, אז אני תוהה לגבי ההשפעה שיש לזה על אי התפקוד.

המערכת שלנו מתממשקת למעשה עם המערכת הצבאית.

זה מה שחסר לי.

כל המידע של צה"ל יעבור אלינו בסופו של דבר, אנחנו נקודת הקצה האחרונה מול נפגע העבירה. למעשה אנחנו נעמוד מול נפגע העבירה ונשיב לו, פרט לשיחות הממוחשבות שיוצאות לנפגע העבירה. אבל ברור שהמוקד האנושי חשוב, הוא חשוב מהיסוד. נפגעות עבירה הרבה פעמים מאותגרות טכנולוגית וצריכות את השיחות האלה, גם נפגעי עבירה, ויש חשיבות גדולה שיהיו לנו תקנים.

בוודאי.

את יודעת להגיד לי כמה תקנים אושרו לך?

שניים למוקדניות ואחד לתובע מחוז.

כן, שניים במוקד מנ"ע ואחד בתביעה במחוז ש"י.

ואף אחד מהם לא אויש?

אני מדברת על מוקד מנ"ע. הבנתי שאף אחד לא אויש, אבל לגבי מוקד מנ"ע לפחות שתיים לא אוישו.

הבנתי. תודה רבה. יש נציגים נוספים מהמשטרה שרוצים להוסיף לי משהו בעניין הזה?

רונית התייחסה למוקד מנ"ע אנושי. מבחינת המערכת הממוחשבת, וצריך לשים את הדגש, מערכת מנ"ע שבהיערכות משטרת ישראל ערוכה לקבל את המידע מצה"ל. אנחנו יודעים שהצבא נמצא כבר מעל שנה בבדיקות בקצב ספורדי, יש לציין, ניתנה לו כבר גישה גם לאתר, גם למערכת המרכזייה עם זיהוי הדיבור והקשות ה-IVR. לנו לא ידוע על פערים לפחות במערכת שלנו.

לגבי איו"ש, שהתובע הראשי הזכיר, כאן כמובן שנדרשים עדיין לפתח ממשקים מולם ולבצע את ההתאמות בכדי לקבל את המידע. אבל מבחינת המערכת זה משהו שאחרי שנעמוד על הפער הזה נוכל לעשות את זה כבר די בקלות, כי המערכת תומכת בקבלת חומרים מגופים, והקראתם לנפגעי העבירה ושידורם וכו'. עד כאן.

תודה.

סליחה, יש דבר אחד שאני רוצה להוסיף שלא ציינתי, אני ממש מתנצלת שנכנסתי באמצע. העניין של השפות, היום המערכת לא ערוכה לתת מענה אנושי, אני לא מדברת על המחשובי, בשפה, גם בגלל הסיבה שאין לי מוקדנים נוספים בשפות הרלוונטיות, לרוב זה ערבית ואמהרית.

משוגע לגמרי.

את אומרת שדווקא באוכלוסיות שנדרשות לסיוע ועזרה יותר.

נכון. כי הבנות שלי אכן ותיקות, והן לא דוברות את השפות האלה, ואין לי מספיק תקינה. זה הסיפור.

נצ"מ יוליה ימני, את יכולה לתת לנו התייחסות לנושא המשאבים? את אחראית על נושא המשאבים? אני יכולה לגזור את זה מהמשמעות של השם שלך, רמ"ח פיתוח מערכות משאבים?

צוהריים טובים, מבחינתנו לא נדרשים משאבים נוספים. מבחינתנו אנחנו מוכנים להפעלה גם מול צה"ל.

אבל שמעת את מה שהיא אמרה קודם?

אבל לדעתי היא לא רלוונטית לעניין הזה, אחרת היא הייתה עונה. שאלות נוספות שלך, מרב, לכל מי שעלה לפני שאנחנו מסכמים את הדיון?

לא. את יודעת, שוב, למרבה הצער ממש עצוב לראות שהפער בין היעילות שצה"ל יכול ומסוגל ואכן מטפל בדברים כשהם מגיעים לפתחו וכשמתקבלת החלטה לעשות אותם, לבין מה שקורה באזרחות במשרדי הממשלה. ואני לא באה בטענות לעובדות ועובדי הציבור המסורים פה, אלא לדרג הפוליטי על הזנחה פושעת של המערכות האזרחיות במשך 12 שנה, ובהתאם בזמן שצה"ל הצליח. הדיווח שקיבלנו משמח ומחזק ונותן תקווה שאפשר לעשות דברים, ושאפשר להוציא דברים לפועל בצורה אפקטיביות וטובה, וזה מאוד מאוד משמח. וכל כך מצער לראות שהמערכות האזרחיות כל כך מוחלשות ופגועות, ומתקשות לעשות את המעט בחלק שלהן לעשות.

אני רוצה לחזק את ידי העושות והעושים במלאכה, כמו שאומרת הקלישאה. אבל באמת כל האנשים בצה"ל, הדיווח הזה היה מרחיב לב, משמח, ואדרבה ואדרבה, ניקח ונחיל את זה גם במערכת האזרחית שלנו, אינשאללה.

תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. אני רוצה להגיד לך תודה על זה שהעלית לסדר-היום, לא רק עכשיו בדיון המעקב, אלא על החוק עצמו. החוק הזה אפשר לכולם לעשות כברת דרך לכיוון שבו מסתכלים על נפגע או נפגעת העבירה כמי שמחייב התייחסות אחרת, שונה בליווי, בזיהוי המקצועי, וביכולת לתת פתרונות לאורך הדרך, בוודאי בפגיעה כזאת או אחרת שהייתה בה או בו.

היה לי הכבוד להיות חלק מהקמת מרכז מהו"ת, ובשבילי זה נחת לראות לאן הדברים התגלגלו. ראוי מאוד לציין את שיתוף הפעולה בין כלל המערכות בצבא, גם הפרקליטות, בתי הדין, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, המשטרה הצבאית. ואני חושבת ששיתוף הפעולה הזה וההבנה שהחוק הזה לא נכפה, אלא הכרה בחשיבות שלו מאוד משמעותית, ואנחנו רואים את הדרך שהצבא עשה. אז אני מוצאת לנכון להגיד גם תודה רבה על הריצה שלכם לצמצום הפערים, ועל האופן בו אתם מוכנים עוד לפני הזמן, לא רק בתשתית ובהיבטים הטכניים, אלא גם במהות, תרתי משמע.

לגבי הצו של יהודה ושומרון, אתה לקחתה את הצו, לקחתם לעצמכם שנה, ואני רוצה לסמוך על זה שלקחת הערכת זמן ריאלית. אני רק מבקשת באופן אישי ומקצועי שבהינתן פניות ספציפיות כאלה ואחרות, כפי שציינת, שיינתן טיפול. זאת אומרת שאי-אפשר יהיה לתלות, כמו שאמרת שהמערכת היא לא תנאי למימוש, כך אני רוצה שגם בתחולת הצו ביהודה ושומרון, במקרה שתזהו סוגיות ספציפיות או עבירות ספציפיות, נפגעי עבירה ספציפיים שצריכים מענה, שתדעו להתגבר על הדבר הזה.

לגבי המשרד לביטחון פנים והמשטרה, לצערי על רקע כל מה שאמרתי ביכולת של הצבא לעמוד בדרישות החוק, צר לי לראות שיש פער. אנחנו נדרוש מהמשרד לביטחון פנים במעקב התייחסות מדוע לא מומשו התקנים, נתייחס גם לעניין השפות הרלוונטיות לאוכלוסיית היעד כדי לתת לה מענה. זה לא אמור להיות פער חדש היום, זה היה אמור לקבל מענה עוד קודם במוקד מנ"ע, ולא צריך להיות פער כזה. המשרד לביטחון פנים הגדול ידע לייצר את הפתרונות כנגזרת מהחוק, בטח אם חברת הכנסת מיכאלי אומרת לי שזה תוקצב עוד מראש, לא צריכה להיות בעיה.

ניקח חודש מהיום, נוציא נייר מסודר מהוועדה לקבל מהמשרד לביטחון פנים תשובה, ונעקוב אחרי המימוש. תודה רבה לכול מי שלקח חלק בדיון.

תודה לגברתי. מעולה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:25.