פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



24
ועדת הפנים והגנת הסביבה
23/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 107
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ז' בכסלו התשפ"א (23 בנובמבר 2020), שעה 10:03

הצעת צו לקביעת תקופת חירום לפי חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2020

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
סעיד אלחרומי
משה ארבל
אליהו ברוכי
איתן גינזבורג
סונדוס סאלח
ג'אבר עסאקלה
מיכל שיר סגמן

משה פישר - עו"ד, יו"ר מטה בינוי שפוי



משתתפים באמצעים מקוונים



תדמור עציון - עו"ד, יועצת משפטית, מינהל התכנון

רותם ברמלי - רפרנט רמ"י, אגף התקציבים, משרד האוצר

אירית המאירי - מרכזת בכירה פרצלציה, משרד הבינוי והשיכון

צביקה מינץ - יועץ לתכנון ובנייה, מרכז השלטון המקומי

נתן לרר - עו"ד, לשכת עורכי הדין

דרור בוימל - מנהל אגף תכנון, החברה להגנת הטבע

חביבה שפר - עו"ד, מטה ארגון בינוי שפוי

רוני טיסר

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים



הצעת צו לקביעת תקופת חירום לפי חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2020

בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום הצעת צו לקביעת תקופת חירום לפי חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2020. אנחנו דנים בבקשת משרד הפנים, של שר הפנים.

בהצעה שהעברנו לפני שלושה חודשים, החוק קבע שאם השר מוצא לנכון שיש הצדקה, בגלל ההגבלות שיש בשל נגיף הקורונה, הוא רשאי באישור ועדת הפנים לקבוע בצו את תקופת החירום. תקופת החירום הזו באה עוד מעט לסיומה, תקופה שאנחנו קבענו בדיונים הקודמים, ואנחנו היום דנים על הארכתה. כלומר, תקופת החירום היא כל פעם לשלושה חודשים ובכל פעם אנחנו צריכים לדון האם אנחנו ממשיכים את הצו הזה שמאפשר קיום של דיונים בוועדות התכנון, במוסדות התכנון, באמצעות היוועדות חזותית כאשר בעצם לא ניתן לקיים אותם בצורה פיזית. אנחנו יודעים שכיוון שנגיף הקורונה עדיין כאן והמגבלות עדיין נרחבות, יש בהחלט מקום לדון בצו הזה וזה מה שאנחנו אמורים לעשות כאן היום.

חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, רצית להתייחס?

כן, אני אשמח. גברתי יושבת הראש, אני חושב שגם בדיון הקודם אמרתי ואני מדגיש את זה שהמדינה מתנהגת כאילו המדינה היא תל אביב, ירושלים והפריפריה. התשתיות של האינטרנט הן במצב מאוד מאוד קשה. רוב האנשים הפרטיים שצריכים להופיע בפני ועדות התכנון, הם מהפריפריה, במיוחד מהאוכלוסייה הערבית, לא רק שאין להם תשתיות אלא הם גם צריכים לדבר בשפה אחרת, בשפת האם שלהם, וזה מאוד מקשה. ברוב המקרים מי שמופיע בפני ועדת התכנון אלה מוסדות ונציגים של ארגונים וכולי, אבל כאשר מדובר באנשים פרטיים, אני חושב שיש בעיה רצינית ואסור לנו לאשר את זה. אני חושב שמן הראוי שאדם שיש לו בעיה או שמעבירים כביש על הקרקע שלו שיופיע וידבר פנים אל פנים עם ועדות התכנון ולא באמצעות אינטרנט שלא עובד.

אתה יודע לתת לנו דוגמאות ספציפיות על מקרים בהם אנשים ממש הרגישו שזכותם נפגעה?

כן.

זה היה מאוד עוזר לנו אם היינו שומעים מאנשים.

היום בוועדות התכנון, יש הרבה מאוד תוכניות שקשורות לחברה הערבית ואני אתן דוגמה. יש קו מים שמתחיל בצפון הארץ ועובר דרך האדמות של ירקה, אדמות של מכר ג'דיידה, אדמות של שפרעם, של אעבלין, של טמרה. מאות עד אלפי אנשים ניזוקים מזה והם צריכים עכשיו להגיש הסתייגויות והתנגדויות. אם לא תהיה להם ההזדמנות להופיע ולנסות לשכנע להזיז את הקו הזה לאדמות מדינה, למעשה הם אכלו אותה.

באיזו ועדה זה נדון?

בוועדה הארצית. למעשה האזרח הפשוט מאבד את היכולת שלו להגן על המקרה שלו במקרים האלה. לפני שלושה שבועות היה דיון בוועדה לפניות הציבור והסתבר ש-80 אחוזים מיישובי הפריפריה, במיוחד ישובים ערבים, תשתיות האינטרנט לא מאפשרות אפילו למידה מרחוק. אם אני אקח כדוגמה ישובים גדולים כמו מרר, שהוא עם 24,000 תושבים, יש שכונות שלמות שהאינטרנט בהם כושל ואין קליטה. אום אל פחם, שכונות שלמות שאין בהן קליטה. כלומר, היה דיון וגם מרכז המחקר והמידע הוציא מחקר על הנושא הזה. זה לא עובר. גורלם של אנשים ושל התכנון על אדמותיהם, אי אפשר שיהיה רק בידי הוועדות ולא יופיעו האנשים בפניהן.

אני אשמח לשמוע מה אומרים במינהל התכנון על הדברים האלה. נפנה למינהל התכנון כי אתם העברתם לנו מסמך. אגב, ג'אבר, אני מציעה שתראה אותו. זה מסמך שהם העבירו ובו הם ריכזו את דיוני ה-זום החל מה-26 באוגוסט 2020. לפי זה היו בסך הכול דיונים בוועדות ארציות לתכנון, 157 דיונים. 120 דיונים היו בוועדות מחוזיות. 195 דיונים בוועדות ערר. אני אשמח אם עורכת הדין תדמור עציון מהייעוץ המשפטי של מינהל התכנון תתייחס.

אני אשמח אם תוכלי לעבור אתנו על המסמך הזה שהעברתם וכמה מהמסקנות שעלות ממנו. אני חושבת שהחשיבות של הדיון כאן היום היא גם להסתכל, כיוון שהיום יש כבר פרספקטיבה וניסיון, ולראות איך עובד הסיפור הזה.

בוקר טוב לכולם. אני היועצת המשפטית של מינהל התכנון. תודה על ההזדמנות לדבר. אני רוצה לפתוח ולומר תודה לוועדה, לחברי הכנסת, ליושבת ראש הוועדה. אני חושבת שהצלחתם להעמיד לרשותנו בזמן קצר חוק חשוב שנותן לנו מענה לתקופה מאוד מאוד מורכבת והצליח, כמו שרואים מהנתונים שהבאנו, למנוע שיתוק של מערכות שהן מאוד חשובות לשוק הנדל"ן בפרט ולמשק הישראלי בכלל. על זה אנחנו אומרים לכם קודם כל תודה. אני חושבת שהיישום שעולה מהטבלה מדבר בעד עצמו במובן הזה שזה מראה עד כמה החוק הזה היה חשוב ואיזה כלי הוא נתן לנו. לא כל המגזרים במשק הצליחו לייצר מענה בזמן כל כך קצר ולהתמודד עם הקשיים שעלו ובאמת על כך התודה שלנו.

הטבלה שלנו כוללת נתונים שנאספו גם במוסדות התכנון הארציים, החל מהמועצה הארצית ודרך הוועדות הארציות השונות כולל ות"ל, דרך המחוזות השונים וגם איזושהי בדיקה מדגמית שנעשתה גם בוועדות מקומיות וגם בוועדות מחוזיות. לא כולם העבירו לנו את כל הנתונים שהתבקשו אבל ניסינו לייצר איזושהי תמונת מצב. למעשה עולות כמה תובנות שאני חושבת שאפשר לראות מהטבלה ומהממצאים שמוצגים בפני חברי הוועדה.

הדבר הראשון הוא שאנחנו רואים שלמעשה התקיימו מאות ימי דיונים באלפי נושאים כי כל יום דיונים כולל בסדר היום שלו כמה וכמה נושאים. הנושאים הרבים האלה נדונו ולעומת הריבוי הגדול של הדיונים והנושאים, מספר ההתנגדויות לעצם השימוש ב-זום כפלטפורמה הוא מאוד מועט.

אנחנו גם רואים – ולכן גם הכנסנו את ההערות שקיבלנו ממוסדות התכנון השונים, כולל מיושבי ראש של ועדות ערר, כולל מגורמי התפעול בוועדות השונות - שהייתה הרבה הפעלה של שיקול דעת, הרבה יצירתיות, הרבה מתן פתרונות אד הוק לקשיים שהועלו. מישהו שלא ידע איך לעבוד, הזמינו אותו להגיע לחדר וחיברו אותו מהחדר, מי שהיה לו חשוב להראות איזשהו מודל, הוזמן לדיון פיזי, או יצירה של דיוני התנגדויות בהם מספר מציגים מכל צד כן מגיעים לחדר ונוכחים באופן פיזי – מספר מוגדל כדי לעמוד במגבלות – כאשר לכל צד יש בכל רגע נתון את אותו מספר נציגים. שורה ארוכה של פתרונות. לא נתקלנו בכלל, או כמעט בכלל, בטענות לחוסר יכולת טכנולוגית להתחבר וגם כאשר הדברים האלה עלו או שהיה איזשהו קושי, הוועדה מצאה לזה תיקון כמו לתת חדר סמוך בחדרי הוועדות, להדריך ולהסביר לאותם מבקשים להשתתף איך לעשות את החיבור הזה ואיך להתחבר אליו.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לדוגמה קטנה - אבל בעיניי היא משמעותית - למקרה שקרה בוועדה המחוזית ירושלים בנוגע לדיון שהיה בווד"ל. הוועדה לדיור לאומי, ועדה בסמכות מחוזית, נגזרת של הוועדה המחוזית, מכוח חוק הווד"לים שהוא חוק ישן שהיה הוראת ישן והוא כבר לא בתוקף, עקב איזשהו פסק דין של בית משפט שהחזיר תוכנית ישנה לדיון בווד"ל היה צריך לכנס את הוועדה ומזכירות הוועדה מלכתחילה רצתה לזמן את הדיון הזה ב-זום. אז פנה עורך הדין של המתנגדים לתוכנית ואמר, בצדק, שחוק ההיוועדות החזותית לא החיל את עצמו על הוועדה הזאת ואכן היועצת המשפטית בדקה ומצאה שאכן זה המצב ואי אפשר לקיים את הדיון בהיוועדות חזותית. הדיון הזה לא התקיים עד היום משום שאין הסכמה לקיים אותו ב-זום. המתנגדים לתוכנית, אין להם אינטרס לקדם את התוכנית והגם שהייתה החלטה של בית משפט שהורתה על השבת הדיון הזה לוועדה והורתה לוועדה לדון בו בתוך פרק זמן מסוים, אי אפשר לקיים את הדיון ברמה שהפרקליטות הגישה לבית המשפט הודעה שהיא צריכה אורכה כי היא לא יכולה לקיים את הדיון אם מספר המשתתפים הנדרש הוא משמעותית למעלה מ-10 אנשים. זאת דוגמה קטנה ואיזוטרית משום שכמעט אין תוכניות וד"ל היום אבל אני חושבת שזה ממחיש איפה היינו נמצאים אם לא היה לנו את החוק הזה והייתה לנו אפשרות כן לקיים את הדיונים.

נתון מאוד משמעותי שאנחנו למדים מהתקופה האחרונה הוא שבעצם הכלי הזה אפשר לנו להגביר משמעותית את השקיפות של הליכי התכנון לציבור. הדיונים מוקרנים. הקישור ל-זום נשלח מראש וכל אחד יכול להתחבר אליו. בחלק מהמקרים, אם זה בוועדות ערר בחלקן ואם זה במועצה הארצית, יש דיונים ביוטיוב ואנחנו רואים, כשאנחנו מקיימים דיונים בוועדות מחוזיות שיש השתתפות של הציבור, עם עשרות אנשים, דיונים במועצה הארצית שיש לנו ב-זום עם 150 אנשים. אלה בהחלט מספרים שאם היינו רוצים לקיים את הדיון רק בפלטפורמה פיזית, לא היינו יכולים להכיל את כולם בחדר כי אין מקום פיזי בחדר. במובן הזה אני חושבת שזה משהו שמעורר לנו מחשבה גם לעתיד לבוא, גם אחרי לכתה של הקורונה, מבחינת היתרון של הכלי הזה בהנגשה ובשיתוף של הציבור. הקלות להתחבר ל-זום היא הרבה יותר פשוטה מאשר לנסוע לירושלים לדיון וכל אחד יכול לבוא ולראות או לנסוע לאיזושהי ועדה מחוזית, לא משנה, וכל אחד יכול לראות את הדיון מהבית שלו ולחוות את המתרחש.

אנחנו גם רואים שההשתתפות של החברים וממלאי המקום שלהם, גם היא עלתה. יש הרבה יותר השתתפות. אנחנו מאפשרים בדיונים גם לחבר וגם לממלא מקומו לקחת חלק ואנחנו רואים שההגעה, גם של חברים או של נציגי מגזרים שלא תמיד היו מגיעים, ההגעה היום גדלה וגברה וכך גם השיח, אותו שיח חשוב של אותו גוף קולגיאלי שאמור להשמיע את כל הדעות ולשמוע את כל הדעות, גם הוא משתפר כתוצאה מהדבר הזה.

אין ספק שזה דורש סוג של הסתגלות. יש כאן גם הסתגלות טכנולוגית, יש כאן גם איזושהי הסתגלות אולי אפילו מנטלית מסוימת ולפעמים הדיונים האלה יותר קשים. אני חושבת שהם קודם כל יותר ארוכים ואורכים יותר זמן. הם דורשים יכולת ריכוז להרבה שעות ואיזשהו מאמץ מהמשתתף לשתף פעולה ולשבת מול המסך את השעות הארוכות שזה דורש ממנו ולהיות קשוב למה שקורה על המסך כדי להישאר מחובר. במובן הזה אני חושבת שזה יותר קשה מאשר כשאתה נוכח בחדר עם עוד אנשים.

יחד עם זאת אנחנו רואים שאפשר ללמוד להשתמש בכלי הזה. אפשר ללמוד לנהל אותו יותר טוב. אנחנו רואים איך המזכירות לומדת לנהל את זה יחד עם היושב ראש, איך היא עוזרת ליושב ראש לדעת מי המבקשים את רשות הדיבור ומי הדוברים, וגם היושב ראש לפעמים קצת יותר קשה לו לנהל את הדיון הזה מאשר דיון רגיל כי הוא צריך להשתיק חברים או להשתלט על הדיון או להתכנס או לקצר דיון מה שיכול להיות יותר קשה אבל זה בהחלט כלי שהוא אפשרי.

חבר הכנסת דיבר לגבי מגזרי המיעוטים. אני רוצה לציין בהקשר הזה שני דברים. ראשית אני רוצה להפנות לטבלה, לכמה ועדות מקומיות שאנחנו קיבלנו מהן נתונים, גם אבו... גם מעלה חרמון וגם רכס הכרמל. ראשית, אנחנו רואים שבוועדות מקומיות, ככל שהגוף קטן יותר, כמובן שהוא פחות זקוק לכלי הזה של ה-זום כי יש הרבה מאוד מהדיונים שהוא יכול לעשות, בין אם זאת רשות רישוי ובין אם זו ועדה מקומית בהרכב יחסית קטן שלא עולה על 10 אנשים, כאשר אז הם יכולים לקיים את הדיון פיזית ובהרבה מקומות אכן זה מה שהם עושים והם עדיין מקיימים את הדיונים כולם או חלקם באופן פיזי והם לא בהכרח חייבים את הכלי הזה של ה-זום. אבל גם במקרים שהם כן קיימו דיונים ב-זום, אני חושבת שאפשר לראות שגם הם לומדים להשתמש בכלי הזה ולומדים להפעיל אותו נכון גם לטובת החברים וגם לטובת התושבים שלהם.

אני רוצה להפנות לעובדה שמינהל התכנון מבצע עכשיו, פנה באישור של תמיכה כספית מכוח החלטה 922, החלטת ממשלה, שהמטרה שלה היא לרכוש ציוד שיאפשר בקלות רבה יותר את היכולת הטכנולוגית להתחבר לאותן ועדות ברשויות מקומיות במגזרי המיעוטים ואנחנו מדברים על 69 ועדות מקומיות ברשויות מקומיות שיקבלו 129 מחשבים נייחים, חלקם מחשבים ניידים, סורקים. זאת אומרת, יש לנו בהחלט הבנה שהטכנולוגיה הזאת היא חשובה וחשוב לנו שהיא תהיה.

אנחנו עוד מעט שנה בתוך הסיפור הזה של הקורונה. את אומרת יקבלו. למה יקבלו? למה הם עוד לא קיבלו? למה זה לא קיים?

זאת תוספת לציוד שקיים כבר. זה תגבור של ציוד שכבר קיים. איזושהי הסטה של סכומים שנשארו מהחלטת הממשלה, לתת אקסטרה לדבר הזה. למיטב ידיעתי אלה לא ועדות שאין להן ציוד מחשבים בכלל אלא זאת תוספת. זה אקסטרה. זה יאפשר להן מגוון אפשרויות רחב יותר לנצל את השימוש בכלי הזה.

אני רואה למשל בצפון.

עד כה הייתה פנייה של עורך דין שביקש להגיע פיזית.

עמוד 7, בצפון למשל, כתוב "בוועדה החדשה קיימות שתי עמדות מחשב המצויות באזור ההמתנה ומיועדות לשימוש הקהל, זאת בכפוף שתותקן עליהן מצלמה ואוזניות". מה זאת אומרת בכפוף לזה שתותקן עליהן מצלמה ואוזניות? לא מותקנת עליהן?

אני לא רואה את הרובריקה בטבלה. אני ראיתי את מה שחבר הכנסת דיבר עליו בצפון. אני מניחה שהכוונה לוועדות ערר. ועדות הערר נמצאות כרגע בשיפוצים, במעבר, ולכן כל הציוד שלהם כרגע עובר תחלופה ושדרוג. המערכת הזאת תותקן מן הסתם בימים הקרובים, אם היא לא הותקנה כבר.

כן. זאת ועדת ערר.

לגבי המקרה שחבר הכנסת הפנה אליו בצפון, באמת אני רואה שהייתה פנייה אחת של עורך דין שביקש להגיע והישיבה אכן נדחתה לבקשתו למועד שאפשר יהיה לקיים אותה פיזית.

אני מבקש שנעשה הפרדה בין חברים בוועדות לבין אזרחים פשוטים.

הפנייה של עורך הדין היא בשם אזרח. לא בשמו של חבר. הישיבה אכן נדחתה.

זה מקרה אחד.

נכון. אנחנו כמינהל התכנון אספנו את הנתונים האלה. אנחנו לא קיבלנו, לא הגיעו אלינו טרוניות או תלונות של אזרחים.

אמורים להגיע אליכם גם דרך האינטרנט ואין להם אינטרנט.

לא. אפשר לפנות אלינו בהרבה דרכים. אפשר לפנות אלינו במייל, אפשר לפנות אלינו בדואר, אפשר לפנות אלינו בהרבה דרכים. אני לא מכירה. אנחנו נשמח לבדוק אם יש תלונות ספציפיות או מקומות בהם היו דברים ספציפיים. נשמח לבדוק ולדעת.

תיאורטית את מודעת לזה שיש ישובים בפריפריה שאין בהם תשתיות אינטרנט מספקות כדי אנשים ישתתפו בדיונים כה חשובים? האם אתם מודעים לזה? אם אתם מודעים לזה, איך אתם מתגברים על האתגר הזה?

ראשית, כל מי שיש טלפון חכם, יכול להתחבר ל-זום. שנית, חלק מהמענים הם באמצעות אותם חדרים נוספים או עמדות מחשב נוספות שלפחות בחלק מהוועדות – גם בוועדות הערר וגם בוועדות המחוזיות – יש את הכלי הזה שמאפשר. שלישית, בוועדות המקומיות, ממה שאני מתרשמת, ברובן או בחלקן הניכר, הם עדיין מקיימים דיונים פיזיים כימים ימימה משום שמספר המשתתפים בישיבה לא עולה על 10 אנשים ולכן הם יכולים לעשות את זה.

החוק חייב שכאשר יש טענה של משתתף בדיון שנוכחותו נדרשת והוא בתום לב אומר שאין לו את היכולת להתחבר, החוק חייב או לתת לו את האמצעים או לדחות את הדיון. התמודדנו עם השאלה הזאת וזו שאלה מרכזית שעלתה במהלך הדיונים בחקיקה והחוק התמודד אתה. אני לא יודעת שהיו מקרים שנטענו טענות כאלה כלפי מוסד תכנון כזה או אחר, מעבר לפירוט שהבאנו בטבלה. ככל שיש מקרים כאלה, התשובה של החוק צריכה להיות או שנספק את האמצעי או שנדחה את הדיון. אם יש מקרים שלא פועלים לפי הנחיית החוק ויובאו לידיעתנו, אנחנו נפנה לאותה ועדה ונבקש לברר.

אני גם מבקשת ממך חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, אם יש לך מקרים כאלה, בבקשה תעביר אותם כי אז אנחנו יכולים להפנות אותם לרשויות התכנון.

בבקשה, חבר הכנסת ברוכי.

שלום. אני מודה על הדיון. אני רק רוצה לשאול שאלה. לא פעם, במיוחד בהתנגדויות, אזרחים מגיעים והצדדים מביאים מצגות שונות ולא פעם גם בתוכניות גדולות מצד הרשות שמארגנת, היא מכינה מצגות. האם יש איזושהי התייחסות לזה שהמצגות האלה יישלחו למתנגדים מראש? בסוף אי אפשר לראות מצגת באיזשהו טלפון נייד קטן כאשר הדיון במקור הוא על מסכים גדולים ושם גם יש הסבר. האם יש איזושהי התייחסות לזה?

יש אפשרות לעשות שיתוף מסך ולהקרין את המצגות לכל משתתפי הדיון. כל מי שמבקש להציג מצגת, פונה למזכיר הוועדה.

על מסך נייד? בטלפון הנייד שלו?

אם אין לו מחשב, זאת הדרך שלו.

גם אם אין לו מחשב, אם הוא ישלח את הקובץ כמייל או יעביר אותו בכל דרך אחרת, אפשר יהיה לראות.

הוא מדבר על מי שמשתתף בדיון.

שיקבל את זה במייל.

את המצגות הוא רואה פעם ראשונה, הוא רואה אותם בגודל מסוים וזה מאוד קשה להתרשם כשאתה רואה את זה בטלפון. השאלה אם זה נשלח מראש. כלומר, אם יש מצגות בדיונים האלה, האם הן נשלחות מראש.

אני חושבת שזה מאוד שונה בין הדיונים השונים והמוסדות השונים. אם מתנגד מציג מטעמו מצגת, אני לא בטוחה שהוא מעביר אותה מראש. יש חומר הכנה לחברים. אצלנו במועצה הארצית יש חומרים ניכרים שנפתחים לכלל הציבור מראש, כולל הרבה מאוד מצגות רקע שמועברות מראש. קצת קשה לי לתת תשובה מדויקת לשאלה שהיא בעצם מאוד רחבה והיא על קשת רחבה של מוסדות וקשת רחבה של גופים אבל באופן כללי חלק ניכר מהמידע כן נשלח מראש והוא פתוח לציבור וגם לחברים והם יכולים לעיין בחומרים.

אנחנו שמונה חודשים אחרי תחילת המשבר. גם בוועדות הכנסת עדיין מסתבכים עם הדיונים ב-זום. אני חושב שאם בכנסת אנחנו לא כל כך מסתדרים, תחשבו על האזרח הפשוט. יש לנו בעיית רישום קרקעות בחברה הערבית. הקרקע יכולה להיות רשומה על שם הסבא שהוא בן 80 שבחיים שלו לא דיבר שני משפטים בעברית ועכשיו נדרש גם להופיע בעברית וגם דרך ה-זום. חבר'ה, זה לא הגיוני. פשוט לא הגיוני ולא הוגן. הוא לא יכול להציג את הנושא שלו עם המגבלות האלה. צריך להגיע פיזית עם אחד הנכדים, הבנים או הבנות שיתרגמו לו.

יש אפשרות להגיע פיזית לפי מספר המשתתפים. נותנים להגיע פיזית.

אני השתתפתי בדיון שישבו שם אמנם 12 אנשים אבל כדי לשמוע את האיש הזה אפשר להוציא אחד או שניים, כמו שאנחנו מוציאים מישיבות הוועדות את העוזרים שלנו כדי לשמור על המספר.

נכון. זה מה שצריך לעשות.

אפשר להוציא אנשים.

מהנתונים שהועברו לנו על ידי מינהל התכנון אפשר לראות באופן מאוד מאוד ברור שכל הבקשות להיות נוכחים פיזית נדחו על ידי יושבי ראש הוועדות.

איפה ראית את זה? אני לא ראיתי את זה בצורה כל כך ברורה.

אני חושב שבכל הבקשות, ראיתי אולי שני מקרים בהם אפשרו. כל שאר המקרים, לא אפשרו להם. זה היה מאוד ברור בעיקר במועצה הארצית.

לדעתי במועצה הארצית לא הייתה בכלל בקשה כזאת. הנה, צוות הוועדה לא נתקל. לא היו בקשות.

קראתי את זה אתמול, אבל זה הרושם שקיבלתי.

בוועדה המחוזית בתל אביב, חבר הכנסת צדק, יש שם מתנגד שביקש להופיע בדיון משום שקל לו יותר והוא נענה בסירוב על ידי היושב ראש והוא הסכים בסופו של יום להיוועדות חזותית והדיון התקיים. יש דוגמה אחת במחוז תל אביב.

לא. היו עוד דוגמאות. אני רוצה לומר שבסוף למוסדות התכנון יש הרבה מאוד כוח, בעיקר ליושב ראש הוועדה. הוא הרי קובע את הכול. הוא ירצה – הוא ייתן, לא ירצה – לא ייתן. אני יודע, הייתי שם בתפקיד הספציפי. לכן ברגע שהיושב ראש אומר לא, הוא פוסק שלא, אז זה לא ונגמר הסיפור. למתנגד אין הרבה מה לעשות, הוא מקבל את הדין וזה מה שקורה. יש מתנגדים שיכולים להתעקש על הדבר הזה אבל יש מתנגדים שיקבלו את הדין איך שהוא, יעלו ככל שיעלו ויציגו את טיעוניהם ככל שיעלו. אנחנו יודעים כמה קשה לנהל ישיבות כך, כמה הקשב לפעמים הוא לא מיטבי לעומת אדם שנמצא נוכח בוועדה. לכן אני אומר שהנתונים מרשימים אבל לא הייתי מאמץ אותם עד כלות.

ברור שלא עד כלות. לכן אנחנו מאשרים את זה כל שלושה חודשים. זה ממש לא יהיה עד כלות ואני באמת קוראת כאן לרשויות התכנון לא להתאהב יותר מדי בשיטה הזאת כי זה ייגמר, כי אנחנו לא נאשר את זה עד כלות. אני רוצה שהגישה תהיה תמיד לאפשר את הנוכחות הפיזית ולא לדחות אותה על הסף. כלומר, זאת תהיה ברירת המחדל האחרונה. כלומר, ברירת המחדל הראשונה היא קודם כל לאפשר ורק אחר כך, אם זה באמת לא אפשרי, לעבור להיוועדות חזותית. כמובן להגביר את הדחיפות בהיערכות בשטח של המחשבים ושל העמדות, במיוחד במקומות בהם יש קושי לאנשים שאין להם מחשבים בבית ואין רשת סלולרית כמו שצריך. חשוב מאוד שאם אתם ממשיכים – לצערי הרב אני אומרת שכנראה אין לנו ברירה אלא להתיר את המשך ההיוועדות החזותית כי אנחנו מבינים את החשיבות של זה – היינו שמחים לשמוע הערות ספציפיות. אם יש, אני אשמח לדעת עליהן כדי שנוכל להפנות אותן למינהל התכנון ממש תוך כדי שזה קורה כדי שנוכל לעזור. אנחנו קוראים מכאן למינהל התכנון גם לשפר את ההיערכות בשטח באותן ועדות ערר כמו שראינו וגם במקומות אחרים, במקומות בהם אין תשתית, וגם להשתמש באפשרות הזאת כמוצא אחרון. קודם כל כמה שיותר לאפשר נוכחות פיזית.

אני רוצה לשמוע אנשים שביקשו להתייחס.

עוד משהו גברתי. במספר שקיבלנו אין כמעט ועדות מקומיות שם מתנהלת רוב הפעילות התכנונית.

הטענה שלהם היא שדווקא בוועדות המקומיות המספר של הנוכחים הוא יותר קטן וזה די מתאפשר. נכון? זה מה שאמרתם?

כן. יש לנו תשובות מקדמיות מכמה ועדות מקומיות וגם מחוזיות.

הוועדות שהבאתם הן ממש ועדות מיניאטוריות. הן ועדות ממש ממש קטנות. הוועדות המקומיות הגדולות יותר שאולי שם יש נפח פעילות יותר רחב מבחינה תכנונית לא באות לידי ביטוי בדוח שאתם מניחים בפנינו.

אני מקבלת את ההערה. אנחנו ננסה לפעם הבאה להביא גם ועדות גדולות יותר. הייתה כאן פנייה שלנו לוועדות וננסה להרחיב את זה. קודם כל, הוועדות היותר חזקות, מן הסתם גם יותר קל להן טכנולוגית אבל באמת אנחנו התרשמנו שכמות הדיונים ב-זום היא משמעותית יותר נמוכה שם משום שדיוני רשות רישוי בסוף זאת ועדת שניים וכאן החוק למעשה לא חל.

אני רוצה להציע הצעה. כיוון שהמציאות הזו של הקורונה נמשכת, מה שאתם מביאים, הטבלה שהבאתם, נראה לי שעשיתם לקראת הדיון בוועדה, פניתם לוועדות וביקשתם מהן לומר אם היו איזה שהם מקרים בהם היה קושי. אני חושבת שמינהל התכנון שהוא גוף מאוד גדול וחזק, אני חושבת שראוי שבעידן כזה תהיה לו איזושהי אינסטנציה של פניות ציבור בסוגיה הספציפית הזו, שתיפתח לציבור כאשר אותו גורם, או מי שתטילו את זה עליו, יהיה סוג של נציב קבילות הציבור בנושא של קשיים בהיוועדות חזותית בישיבות מוסדות התכנון. אני מציעה לכם על מנת שבאמת תוכלו לטפל בנושא הזה כשהדברים קורים ולא בדיעבד. גם אנחנו כשנצטרך לדון בזה, בעוד שלושה חודשים, נוכל לקבל נתונים יותר מדויקים.

אני לגמרי מקבלת את ההצעה. יש לנו כבר היום באתר שלנו פניות ציבור. אנחנו נוסיף לו. אפשר לעשות את זה עוד השבוע, נוסיף לו איזושהי לשונית ספציפית לפניות בנושא של זום וזה יהיה מאוד ברור שלשם אפשר לפנות.

בסדר. אני אשמח אם זה לא יהיה רק באתר אלא יהיה גם גורם אנושי שיענה לטלפונים בנושא הזה.

בשפות שונות.

כן. יהיה נגיש לאוכלוסיות שיש להן יותר קושי.

את זה אנחנו נצטרך לבדוק. אני לא יודעת לענות על זה ככה בשלוף. באתר אני יודעת והפניות מטופלות ולא נשארות באתר ללא טיפול.

אנחנו חוזרים לאותה בעיה.

אנחנו מדברים כאן על אנשים שיש להם קושי להתחבר בגלל שאין להם תשתיות אינטרנט וגם בגלל שיש להם קושי שפתי וקושי גילאי. אני רוצה שיהיה בן אדם. אני רוצה שיהיה בן אדם במינהל התכנון שיהיה קשוב לרחשי הציבור ולקושי הנוסף הזה שיש עכשיו להשתתף בוועדות תכנון בשל הנושא הזה של היוועדות חזותית. אני חושבת שאתם יכולים למצוא מישהו או לגייס מישהו. את יודעת, יש אבטלה קשה ואני בטוחה שאפשר לגייס בן אדם מוכשר למשימה ושזה יהיה התפקיד שלו במינהל התכנון, לשמש כאוזן וכמישהו שמנתב את הפניות האלה על מנת להיטיב את השירות הזה שאתם נותנים. אתם חוסכים הרבה זמן בכך שאנשים לא מגיעים פיזית, אז אפשר גם לנצל את המשאבים בצורה כזאת.

אגב, היה לי גם ניסיון שהיה יצירתי מבחינתי ומבחינת ראש הוועדה המקומית גליל מזרחי, עת הוציאו צווי הריסה על סוכות חקלאיות בעמק בית נטופה. כלומר, במקום להביא אותם אחד אחד לוועדה, היושב ראש וחלק מהצוות שלו באו אתי לסיור, ראו את הדברים בשטח, פגשו את האנשים וקיבלו החלטות לא פורמליות במקום אבל חזרו לוועדה וקיבלו החלטות טובות. כלומר, במקרים מסוימים הדיונים לא חייבים להיות בתוך המשרדים של הוועדה אלא גם לצאת לשטח, וזה אפשרי.

רעיון מצוין.

משרד האוצר, רותם ברמלי. עלתה כאן סוגיה של המחשבים שצריך תגבור בעמדות בוועדות מקומיות כדי שאפשר יהיה להשתתף בדיונים. האם הסוגיה הזאת הובאה לפתחכם והיכן זה עומד?

ולמה הווד"ל מוחרג בצו. לא הבנתי למה זה.

כמו שהסבירה היועצת המשפטית של מינהל התכנון, הווד"ל הוא חוק שלמעשה פקע. הסיבה שיש שם דיונים, זה מכוח החלטה של בית המשפט שהחזיר את הדיון לווד"ל. היה שם דיון אחד.

אין כבר דיוני וד"ל?

יש אחד. אמור להתקיים אחד.

הוא היחידי שמתקיים שם?

לפי מה שאמרה היועצת המשפטית של מינהל התכנון. כן.

לשאלתך. אנחנו לא קיבלנו ממינהל התכנון איזשהו מיפוי של ועדות מקומיות שיש להן בעיה עם ציוד מחשוב וקשה לי להתייחס לפנייה שכלל לא הועברה אלינו. אם יש באמת בעיה כזאת, שמינהל התכנון יעשה את המיפוי, את העבודה הנדרשת ונוכל לדבר על זה.

אבל מינהל התכנון כתב לנו שהם מקדמים העברת תמיכה תקציבית לישובים במגזר המיעוטים.

כן. החלטה 922.

אם יש תקציבים ב-922 שאמורים להגיע, הם אמורים להגיע. אני לא מכיר שיש כאן בעיה. אם יש כאן בעיה, בואו נדבר עליה ונוכל לפתור אותה. אני שומע את זה לראשונה כאן.

אלה תקציבים מתוך 922. זה עובר את הבירוקרטיה כאן של ועדת תמיכות. המספרים שנתנו, של המחשבים, אלה דברים שיש לנו תקציב עבורם.

נכון. זה קיים.

אני לא מבינה. יש תקציב, אז מה הסיפור?

צריך לגמור את האישורים בתוך המערכת של ועדת תמיכות ולהוציא את זה לפועל. זה שינוי שנעשה לאחרונה במימון של התקציב מתוך 922. איזשהו דבר פנימי שנעשה מתוך הבנת החשיבות של הדבר הזה וזה יקרה אני מניחה בזמן הקרוב.

שבוע? אפשר בתוך שבוע לסיים את הסיפור הזה?

אני אברר עכשיו תוך כמה זמן אפשר. אני אנסה תוך כדי הדיון לתת לכם תשובה מדויקת.

אני אשמח. תודה רבה. תוך כדי הדיון נקבל תשובה לזה.

איך נודע לציבור שיש לו את האפשרות הזאת? האם הם הודיעו לציבור שיש לחו אפשרות לבקש אמצעים להיוועדות חזותית?

שאלה מצוין. תדמור, באיזו דרך יודע הציבור על כך שיש להם אפשרות לבקש אמצעים להיוועדות חזותית?

זה כתוב בחוק וזה כתוב בנוהל.

באמת. טוב שזה כתוב בחוק.

אנחנו הפצנו נוהל לכל הוועדות המקומיות. כל ועדה מקומית, יש לה יועץ משפטי ויש לה יושב ראש שכולם מחויבים לפעול לפי זה. מי שפונה בשאלות, מקבל תשובות.

זאת התשובה הכי ראש קטן שאני מכירה. באמת.

הגורם שאנחנו עובדים מולו הוא הוועדות המקומיות.

האם יצאה הוראה ממי שעומדת בראש מינהל התכנון לוועדות המקומיות להוציא פרסום על הנושא הזה ולהפנות אותו לתושבים, בעיתונים, במקומות שאנשים רואים את זה?

בפרסום על ההקלות. בכל הקלה יש פרסום.

גם את ההקלות האלה אנשים לא רואים.

יותר מזה. בזימון שמזמנים לדיון התנגדויות צריך להיות שם באותיות קידוש לבנה.

אני אדייק. מבחינת החוק, החוק לא מחייב לספק אמצעים לציבור. החוק מחייב לספק אמצעים לחברי מוסד התכנון שלא יכולים להשתתף.

בסדר, אבל דיברנו בוועדה הקודמת שיאפשרו במסגרות הוועדה. אנחנו רואים שגם מה שהביא מינהל התכנון, הם מקצים חדרים כאלה. אנחנו אומרים שבזימון להתנגדויות, שהוא זימון ל-זום או זימון להיוועדות חזותית, יכתבו שמי שיש לו בעיה וכולי, שייצור קשר עם הוועדה. השאלה אם עושים את זה או האם הוצאתם הנחיה כזאת לוועדות לעשות את זה.

אנחנו בנוהל שלנו הבאנו את כל החובות. אנחנו הבהרנו את החובה לספק את הדבר הזה. האם זה נכתב בהזמנה? אני לא יודעת איך זה נעשה.

אפרופו היוועדות חזותית. כשאת מדברת הצידה, אנחנו לא שומעים אותך טוב.

אני מתנצלת. רציתי לחפש את הנוהל כדי לא לומר סתם מהזיכרון. הנוהל שאנחנו הוצאנו בעקבות החוק שהוצג בפניכם לפני שהוא נשלח, מסדיר את כל החובות כולל את החובה לספק את האמצעים. הוא נשלח לכל הוועדות המקומיות. למיטב זיכרוני בקישור, לפחות ממה שאני מכירה במוסדות הארציים והמחוזיים, בזימון לוועדה שם כתוב שהדיון יהיה ב-זום, יש גם כיתוב שאפשר לפנות למזכירות אותו מוסד תכנון בכל שאלה ובעיה. אני לא יודעת אם ועדות מקומיות עושות את זה. אפשר לבקש מהן לציין.

הציבור לא מודע לכך. אני בדקתי עם ארבע ועדות מקומיות והציבור אינו מיודע בכך ולא יודע שיש לו את הזכות הזו לבקש הקלות, התאמות, ציוד, חדר ולהיות בו ב-זום. הציבור לא יודע. הוועדות המקומיות לא יידעו את הציבור. כשיש להם התנגדות להשתתף בוועדה חזותית, לא הודיעו להם שיש להם עוד אופציה.

אני מציע, תדמור, שתוציאו מייל לכל מהנדסי הערים, לכל מנהלי הוועדות המקומיות בעיקר כי שם יש לכם פחות שליטה כאשר על מחוזיות ועל ארצות אתם יותר שולטים. שהרשויות המקומיות יכניסו בתוך הזימון לדיון את האפשרות לקבל את שירות ההיוועדות החזותית במשרדי הוועדה המקומית. זה נורא פשוט.

כן. זה צריך להיות כתוב בצורה מפורשת וברורה. אם אתם כותבים שיש אפשרות להצטרף ב-זום, אנשים לא מבינים שיש להם את האופציה האחרת.

אפשר להודיע להם שבמידה ואין באפשרותך כך וכך מהבית, הוועדה תעמיד לרשותך אפשרות להיוועדות חזותית במשרדיה.

בדיוק. נכון. חשוב שזה ייאמר וייכתב.

לשכת עורכי הדין, נתן לרר ביקש את רשות הדיבור. בבקשה.

אני הבעתי דעה באחת הוועדות הקודמות ואמרתי שהקורונה דווקא עשתה טוב לכל הנושא הזה. אני כן התאהבתי – גם בבתי המשפט וגם בוועדות – באפשרות הזאת של ההיוועדות החזותית ואני אומר שצריך לתת את הדעת ולהמשיך את הנוהל הזה גם אחרי הקורונה. כל בעלי המקצוע, אם אלה עורכי דין, שמאים, אדריכלים וכיוצא באלה, מצוידים בכל התשתיות על מנת לקיים היוועדות חזותית. לגבי האזרח הפרטי, צריך לחייב את הרשות המקומית לארגן תשתית על מנת לאפשר לאזרח, במקום לנסוע לנצרת או לרמלה או לירושלים, לשבת על המדרכה, כמו שזה נעשה ברמלה על מנת להמתין לתורו. הדבר רק מקל. בתשתיות מדובר גם בחדר ישיבות עם VC, בצורה נאותה עם צוות או אדם שמסייע. הדבר רק יקל על הכבישים, על התנועה, על הפקקים, על העייפות של האנשים, על האפשרות שלהם להיערך וכיוצא בזה. כל המצגות ניתנות להיעשות על גבי מסכים גדולים יותר ולא באייפד ולא באייפון, אם זה נעשה על ידי הרשות המקומית.

אני קורא לך חברת הכנסת חיימוביץ' ליטול את הקרדיט על כך וליזום את הדבר הזה. אני רואה בזה רק טוב. הקורונה הביאה גם דברים טובים. תודה רבה.

אין ספק אבל אחרי עידן הקורונה זה יצטרך להיות באופן וולנטרי ולא מחייב על פי חוק.

צריך לחשוב על זה. אני לא סגור. אני חושב שגם לאזרח, לאותו אזרח בן 80 שצריך להגיע ולכתת את רגליו, אם יהיה לו את הסיוע ברשות המקומית באותו חדר שיוקצה והתשתיות שיוקצו, קדימה. כאשר אני שומע שמדובר על ועדות מקומיות שלא נותנות, הרי ועדות מקומיות, כפי שחברת הכנסת אמרה, מורכבות גם מחברי מועצת העיר כך שיש למי לבוא בטענות ולא למחוקק לרשויות הממלכתיות. כדאי להתחיל שם וללכת עם זה הלאה.

תודה רבה. אני מודה לך. דרור בוימל, החברה להגנת הטבע.

בוקר טוב. שלום.

גם אתם הפקתם דברים חיוביים.

נכון. שם צריך להתחיל קודם כל. אני חושב שההיוועדות החזותית בסך הכול הביאה גם כמה דברים חיוביים. אני אולי לא בטוח כמו עורך הדין שדיבר לפני אם צריך להמשיך את זה גם אחרי עידן הקורונה, אבל אין ספק שאפשרות ההשתתפות – תדמור ציינה זאת – של חברי ועדה וממלאי מקום וגם של הציבור, באופן כללי גדלה. אנשים יכולים להגיע ולהשתתף מהבית הם לא צריכים לבטל יום עבודה, לנסוע לירושלים או לוועדה המחוזית הקרובה לביתם. בהקשר הזה, זה בהחלט דבר חיובי. גם חברי ועדה, גם לנו במידה רבה, וזה בעיקר מה שאנחנו רוצים לדבר, בעיקר מנקודת מבט של חבר ועדה, גם לנו הדבר הזה הביא דברים נוחים. אני יכול כמו כל אזרח להשתתף בדיון שלוש שעות בבוקר ולהמשיך ליום עבודתי במקום לשרוף יום שלם של עבודה בנסיעות, וגם הדבר הזה הוא חשוב.

עוד איזשהו היבט חיובי. אני חושב שזה כן דחף את מינהל התכנון לשדר את הדיונים שלו, תדמור גם ציינה את זה, ואני חושב שבסך הכול זה היה מהלך חיובי, האפשרות של הציבור לראות דיונים וככל שהדבר הזה ילך ויתרחב לדיונים נוספים, אולי גם ועדות מחוזיות, אולי עוד דיונים במוסדות הארציים, הדבר הזה גם חיובי וחשוב. כאן אני מברך ודוחף את מינהל התכנון להמשיך בכיוון הזה.

ההערה העיקרית שיש לי להעיר קשורה בגוף הקולגיאלי שנקרא מוסד התכנון. זאת אומרת, יש לנו יושב ראש, יש חברי ועדה, וכאן אין ספק שהדינמיקה השתנתה בחלקים מסוימים לטובה כאשר יותר חברי ועדה יכולים להשתתף והדבר הזה בסך הכול חיובי, אבל כמובן שהדינמיקה הפנימית של ועדה שיושבת כולה סביב שולחן ויכולים לדבר ולהחליף דברים, הדבר הזה קצת נפגע. בהקשר הזה אני כן אומר שככל שניתן לחזור לדיונים טובים, וזה לחלוטין בניגוד למה שהעורך דין אמר לפני כן, יש עדיפות לדיונים פיזיים של חברי ועדה וכשהדבר הזה יתאפשר, חשוב לחזור למסורת הזאת, לחזור למצב הקודם. בינתיים המערכת חייבת להמשיך להתקיים וברור שאף אחד לא רוצה לעצור אותה, כן צריך לנסות לתת מאמץ לחברי ועדה שמעוניינים בכך להמשיך להגיע לדיונים. לא הייתי קובע כאן מסמרות, לקבוע כל מיני דברים מחייבים, חייבים לבוא או לא חייבים לבוא וכל מיני דברים כאלה, אבל כן לתת איזושהי אפשרות כמה שיותר גמישה לחברי ועדה להשתתף, בין אם זה פיזית ובין אם זה באמצעים אחרים ולאפשר לחבר ועדה ככל הניתן לבחור את צורת ההשתתפות שלו.

אני כן אומר שהדבר הזה כן נותן לנו איזושהי ראייה ארוכת טווח של השתתפות ציבור. זה בהחלט דבר ששווה לחשוב עליו. זה אולי לא במסגרת התקנות לא במסגרת הצו, אבל זה בהחלט דבר שצריך לחשוב עליו, אולי כן יש לנו דרכים חדשות לשתף את הציבור ולהוביל אותו למעורבות בתהליכי תכנון.

אני חושבת שמה שאתם מעלים, שהוא נושא חשוב, שזה בעצם הליך של שיתוף ציבור מקדים. כלומר, שלא יהיה מצב שאנשים לומדים על תוכניות בשלב מאוד מאוד מאוחר שלהם, כשכבר קשה מאוד לעשות דברים אלא באמת בשלבים הראשונים לעשות הליך של שיתוף הציבור. אני חושבת שאתם מעלים כאן נקודה חשובה. היא לא נוגעת מאוד לנושא של הדיון היום אבל זאת סוגיה חשובה.

בהחלט. הנושא של שיתוף ציבור היא בהחלט סוגיה חשובה ואני גם חושב שמינהל התכנון אפילו גייס לאחרונה עוד צוות בעניין הזה. גם הוא נדרש לסיפור הזה ומנסה לפתח את הנושא הזה. זה נושא מורכב. שיתוף ציבור הוא לא דבר פשוט. נורא קשה להגיע לייצוג של ציבור בהליכי שיתוף ציבור כאשר המשתתפים הם בעלי הכוח דווקא ולאו דווקא האוכלוסיות החלשות. תהליכי שיתוף ציבור זה לא דבר טריביאלי וצריך לחשוב טוב איך עושים את הדבר הזה בצורה נכונה. לא כולם נגישים לתהליכי תכנון ובגלל זה צריכים ששיתוף הציבור יהיה יעיל וטוב שמגיע לכולם. צריך לחשוב איך עושים את זה. מינהל התכנון, כמו שאמרתי, נדרש לסוגיה הזאת ומנסה לפתח את זה. אני חושב שהכלים הטכנולוגיים בהחלט נותנים לנו כאן פתח לכיוונים חדשים לחשיבה בנושא, כמובן לא במסגרת הצו אלא אולי להמשך הדרך כאשר נחזור לשגרה במהרה בימינו.

זה בגדול מה שרציתי לומר. לא דברים מאוד דרמטיים. אני רוצה לומר שאני מדבר מהניסיון שלי ושלנו כאנשי החברה להגנת הטבע במוסדות תכנון ארציים ומחוזיים. במוסדות תכנון מקומיים, אני מודה, אני לא יודע מספיק, לא עוקב ולא מתיימר לדבר בשם המוסדות האלה.

אני חושב שכולנו מבינים שזה פני העתיד. כלומר, בעתיד הלא רחוק גם נעבוד מהבית גם נצביע מהבית וכל מיני דברים. אבל היום יש מציאות שאומרת שחלק מהאוכלוסייה, תחשבו על אוכלוסיית ירושלים המזרחית, שם שכונות שלמות בסכנת הריסה ותחשבו על תכנונים שהעירייה או ועדת התכנון עושה ואזרחים עם כל הניכור שיש, חוסר ידיעת השפה וחוסר התחברות והיעדר תשתיות, איך הם יופיעו ואיך הם יגנו על המקרה שלהם ועל הזכות שלהם לקורת גג והכרה או רישוי של הבתים שלהם. תחשבו על כפרים נידחים בנגב. המציאות היום מחייבת הסתכלות זהירה ולא ריצה מהירה להיוועדות חזותית. גם היעדר תשתיות, גם היעדר שליטה, גם ניכור, כל מיני דברים משפיעים כאן ולכן לא צריך למהר. אם הייתי חבר בוועדת תכנון, הייתי מעדיף שהכול יהיה ב-זום. לא הייתי נוסע דקה אחת. הייתי חוסך את הדלק ואת זיהום האוויר וכולי. אבל כשאני חושב על הדוד שלי שצריך להופיע בפני ועדת תכנון, אם לא יופיע פיזית וידבר עם הידיים, אף אחד לא יבין אותו.

אני חושבת שהוועדות השאירו את המידע הזה קרוב לחזה שלהן ולא יידעו את הציבור וזאת כדי להקל עליהם, על עבודתם ולהצדיק את קיום הוועדות מרחוק. כאן צריך לחייב אותן במשהו מינימלי. גם אם החוק לא מחייב, פשוט ליידע את האנשים שיש להם את הזכות הזאת לבקש.

הנקודה השנייה. כתוב שיש כמה ועדות שנמצאות בשיבוץ ועד עכשיו אין בהם את החברים.

ועדות ערר.

כן. ועדות ערר. מתי יסיימו את השיבוץ? צריך לקבל מהם תאריך מדויק.

עוד הוכחה שהם לא הציעו לציבור. "בוועדה במרכז יצוין כי בפעמים בודדות בהם היה למי ממוזמני הישיבה כשיהיה חיבור טכני, נעשה שימוש בחיבור טלפוני, נשמעה עמדתם באמצעות הטלפון וכמובן שבדרך זו גם התאפשר להם לשמוע את מהלך הדיון". הם כותבים בהערות שכאשר הייתה בעיה טכנית בהשתתפות, הם אישרו לאנשים להשמיע את עמדתם בטלפון. כאן בטוח שהם לא הציעו לאנשים אפילו את החלופה שמגיעה לציבור.

לחדר המתנה.

כן. חדר המתנה. אני בספק אם הוועדות מיידעות את הציבור על הזכות הזו שיש לו. לא כל האנשים יודעים על סעיפים ותת סעיפים שיש בחוק. צריך ליידע את הציבור. כאן יש ניצול לרעה, כאשר הציבור לא יודע על כך.

אני מקווה שהם רושמים את הדברים האלה ומתייחסים אליהם.

כשיש תוכניות מתאר, יש תהליכים ולפעמים תהליכים, לכאורה, של שיתוף ציבור. אבל כשיש תוכניות ארציות שגורמות או משפיעות לרעה על הקרקעות ועל התכנון של הישובים ושל האזרחים, אין שם תהליכים של שיתוף ציבור. שיתוף ציבור קורה – ולכאורה, אני אומר הרבה פעמים – בתוך הישובים בהם יש תוכנית מתאר. אבל כשיש קו רכבת שחוצה את הארץ ומפקיע אלפי דונמים, אין שיתוף ציבור.

אנחנו מכירים את זה לא רק בעידן הקורונה.

הערה אחת. ממש תוך כדי הדיון קיבלתי עדכון מעורך הדין שנמצא בוועדת תכנון עליונה בגדה. הוא עדכן אותי שה-זום נסגר אחרי 40 דקות כי יש להם זום חינם. לתשומת לב. אני מאוד מקווה שזו תקלה חד פעמית.

באיזו ועדה זה היה?

באיו"ש. המועצה העליונה.

תדמור עציון, את שומעת את זה? מי מממן את קניית ה-זום. האם יכול להיות שמשתמשים ב-זום חינמי של 40 דקות? זה נראה לי ממש לא תקין.

זה כתוב בוועדות.

זה המינהל האזרחי. החוק שלנו לא חל וגם ה-זום. למי להפנות את הפנייה הזאת, לקנות?

בוועדות עצמן הם כתבו שחסר להם ציוד. בהערות. ציוד שישפר את הישיבות עם כל הציוד המתאים, צריך ונדרש.

כן, זה בדיוק מה שדיברנו עליו קודם.

לגבי איו"ש, אני חושבת שצריך לפנות למינהל האזרחי. בכל מקרה, לגבי הוועדות המקומיות, אנחנו מקבלים את ההצעה. אנחנו נוציא מייל לכל הוועדות המקומיות והמרחביות ונפנה לנוהל מבחינת נוכחות הציבור. אני יודעת שאצלנו בזימון יש גם דרך התקשרות עם מזכיר הוועדה כדי שמי שרוצה יוכל לפנות אליו. ננחה אותם לעשות אותו הדבר כדי שתהיה כתובת ספציפית אל מי הציבור יכול לפנות כשהוא רוצה לבקש להשתמש בכלים האלה.

אתם מדברים על איו"ש. תושבים פלסטינים יכולים להופיע ב-זום?

חוק ההיוועדות החזותית לא חל על מוסדות התכנון שם. אני לא יודעת מכוח מה הם פועלים שם. החוק הזה לא חל שם. אני לא מכירה את המציאות המשפטית.

אני רוצה לחדד. אני חושבת שהבקשה של חברי הכנסת הייתה שיודגש בזימון שיש אפשרות לבקש נוכחות פיזית בדיון. שלא יהיה כתוב רק שהדיון יתקיים ב-זום אלא שתהיה הבהרה שיש אפשרות לבקש נוכחות פיזית בדיון.

כן.

צביקה מינץ, נציג השלטון המקומי, ואחר כך חביבה שפר מבינוי שפוי.

שלום לכם. כמו שנאמר כאן, אין ספק – וזה עולה גם מהמסמך של מינהל התכנון – שברמה הארצית והמחוזית ההיוועצות החזותית עובדת די בסדר והיא פתחה הרבה אופקים, אבל הבעיה – כמו שעלה גם בחלק מהדיון – היא בוועדות המקומיות ובעיקר בוועדות המקומיות המוחלשות. בדוח נאמר שמשרד הפנים פועל לתגבר תקציבית ולסייע בזה, אבל כנראה שעדיין הוא לא סיים את זה. לכן אנחנו מוצאים לא מעט בוועדות מקומיות, בעיקר אלה המוחלשות, חוסרים וזה בא לידי ביטוי בחוסר היכולת גם לנהל דיון וגם לשתף את הציבור בצורה מלאה. לכן אנחנו פונים לוועדה שתבקש ממשרד הפנים לתגבר, כי הם כתבו את זה אבל השאלה מה קצב התגבור ומה המועדים. כמו אמרתם, שיהיה איזשהו דוח כך שבעוד שלושה חודשים כשניפגש שוב, נראה שאכן כל הוועדות המקומיות יש להן את המערכת והיא נותנת מענה.

אני מזכירה לתדמור שאנחנו מחכים לבירור שלך סביב סוגיית התקצוב של המחשבים. ככל שהדיון מתקדם, אנחנו מבינים שבעצם הבעיה הגדולה היא יותר בסוגיה של הוועדות המקומיות ופחות בארציות ובמחוזיות. אני חושבת שאתם צריכים להבין את זה ולשים את עיקר תשומת הלב שלכם שם, גם מבחינת המידע לתושבים, גם מבחינת הקצאת המשאבים ומתן היכולת להשתתף בישיבות האלה, אם זה להקצות חדרים, אם זה להקצות מחשבים ועמדות, לשחרר את הכספים האלה שתקועים שם ועוד לא הבנתי באיזה סעיף. אם בעוד שלושה חודשים תרצו שנאשר – ואני מקווה שאולי נסיים עם הקורונה עד אז – נצטרך להבין שבאמת הדבר הזה עובד הרבה יותר טוב ברמה המקומית.

אפשר לדעת נתונים, כמה רשויות מקומיות הגישו בקשה לתמיכה להצטיידות הזאת והאם הבקשות שלהם אושרו?

לא. להבנתי זה קול קורא שצריך להתפרסם עכשיו ואז תהיה להם שהות להגיש.

מה? קול קורא, זה יהיה כבר במגפה הבאה. למה צריך קול קורא?

מימוש של מבחני תמיכה. מדובר במבחני תמיכה שצריך להפנות קול קורא לאפשר לוועדות השונות להתמודד על האפשרות לקבל את התמיכה.

אתם הבטחתם שבוועדות מקומיות יהיו חדרים עם מחשבים ושיהיו עמדות. אני מדברת על זה.

לא. אני חושבת שצריך לחזור ולהדגיש שרוב הדיונים בוועדות המקומיות, גם בפורום של 10 אנשים, יכולים להתקיים פיזית. גם רשות רישוי וגם ועדת משנה, כשאני שומעת למשל התנגדויות בבקשות להקלה או לשימוש חורג, יש פרקטיקה שונה בין הוועדות השונות אבל על פי חוק הם לא חייבים לקיים את הדיון הזה בנוכחות הצדדים והם יכולים אם אלה החברים בלבד, הם יכולים לקיים אותו בפורום מצומצם יותר ולדעתי רוב הדיונים נעשים כך. אני מסכימה שיש מה לשפר וצריך לשפר מבחינת הנגישות שלהם לטכנולוגיה כדי לאפשר להם גם במקרים אחרים לעשות את ההיוועדות החזותית. אם היום אין את הטכנולוגיה, אי אפשר לקיים את הדיון בהתאם להוראות החוק. אנחנו מבינים את זה. אנחנו רוצים לסייע ולתת את הדברים אבל להבנתי בהרבה מאוד מהוועדות המקומיות ממשיכים לקיים את הדיונים פיזית כי הם יכולים לעמוד בזה מבחינת מספר המשתתפים. ככל שהגוף קטן יותר, יותר קל לו להתכנס פנימה. זה בוודאי יהיה נכון אם מספר המשתתפים בחדר יעלה מ-10 ל-20 כפי היה בעבר אבל גם ב-10 יש לא מעט שוועדה מקומית יכולה לעשות בפורום של 10 אנשים.

תודה. חביבה שפר מבינוי שפוי.

בוקר טוב. החוק כן מאפשר השתתפות יותר רחבה ואני מדברת כאן בשם הציבור הרחב שדואג, מעונין ורוצה לעקוב אחר נושא מסוים ואז יותר נוח להתחבר ב-זום מרחוק. יחד עם זאת, סעיף 107 קובע את עיקרון פומביות הדיון והחוק החדש, נדמה לי סעיף 4, מאפשר שיקול דעת על אף הקבוע בחוק. הוא נותן שיקול דעת רחב מאוד ליושב ראש של מוסד תכנון ואני חושבת שלא תמיד הוא מנוצל לטובה. כמובן אין לזה שום הסדר ערר אבל מאחר ואנחנו לא נשנה את החוק, אני רוצה להתמקד במה שכן צריך לעשות וכן אפשר לעשות כרגע.

קודם כל, למרות שהחוק קובע שדיון חייב להיות פתוח לציבור ואין צורך בהיוועדות חזותית, המסמך של מינהל התכנון אומר שזה לא מתקיים. אני חושבת שזה דבר שחייבים לתקן לגבי כל הדיונים. אנחנו חושבים שהבעיה הקריטית היא בנושא הוועדות ההיברידיות. מה שקורה בפועל זה שצוותי תכנון מקבלים למשל קדימות. כולם נמצאים בחדר ולמתנגדים אין מקום. מסתבר, כפי שדווח לי הבוקר, שאפילו חברי הוועדה לעתים לא ניתנת להם אפשרות להתחבר כי צוותי התכנון, כל מיני בעלי דעה מייעצת וכולי, נמצאים בחדר פיזית. אני חושבת שזה פגם מאוד משמעותי. הקדימות חייבת להינתן לחברי מוסד התכנון ולמתנגדים. לצוותי התכנון יש במה מול לשכת התכנון, מול חברי הוועדה לאורך כל הדרך, ובשביל הציבור, המתנגדים למשל, זאת למעשה ההזדמנות היחידה – אם זה דיון בהתנגדויות או דיון להסבה – להתבטא ולהישמע.

דרך אגב, הסתכלתי באתרים בחוץ לארץ לראות מה קורה שם בנושא הזה. יש לא מעט הערות כמו למשל באמריקן פליינינג אסוסייאשן על כך שלעתים הדעה שמושמעת בהיוועדות חזותית נלקחת פחות ברצינות. התחושה היא שהרבה יותר קשה להשפיע בהיוועדות חזותית לעומת נוכחות בחדר.

דבר שני, מה שקורה למשל בירושלים. לפי דרישת היושב ראש, מי שלא מתחבר עם מצלמה - ינותק. הדרישה היא מהציבור. זה לא כתוב בנוהל ולא כתוב בשום מקום אלא זה שיקול הדעת האישי שלו ואני חושבת שזה לא נכון ולא תקין, במיוחד שאנשים רבים נמצאים בחדר והם לא מחוברים ואי אפשר לדעת מי נמצא שם ומי לא. אני חושבת שזה משהו שצריך להתייחס אליו בנוהל.

לגבי הנוכחים. אותם חברי ועדה או אם יושב ראש הוועדה שנמצאים בחדר, לא ניתן לדעת מי מדבר. מי שצופה מרחוק לא יכול לדעת מי מהדוברים בחדר מדבר. אני חושבת שהיושב ראש צריך לדרוש מכל מי שמדבר בכל פעם לומר את שמו.

לגבי איכות הצילום, הטכנולוגיה הצילומית. לא יתכן שיש מצלמה אחת, מצלמה של מחשב שתקועה בחדר שמתמקדת בדרך כלל ביושב ראש. לא ניתן כך לעקוב אחרי הדיון. כאן למשל בוועדה יש מצלמה נוספת. אנחנו חושבים שצריכה להיות מצלמה נוספת עם צלם שיעקוב אחרי מי שמדבר, שהמצלמה תתמקד בדובר. אם הוא ניגש לתסריט שתלוי בחדר, המצלמה צריכה לעקוב אחריו כי כל הדברים האלה קורים. אנחנו מדברים על תחום מאוד ויזואלי והאמצעים הוויזואליים לא מספקים ב-זום. גם בשיתוף מסך, זה לא ענה על הצורך כאשר הדובר ניגש מדוכן הדוברים אל המצגת ומצביע באצבע או בסמן על המצגת ובמקרה זה אי אפשר לעקוב. אלה דברים חשובים לדיונים בנושאים תכנוניים. אלה דברים שאפשר להתגבר עליהם כמו שבוועדה כאן מתגברים עליהם.

הנושא של המצגות. מינהל התכנון טען ששיתוף מסך עונה על זה, אבל זה לא נכון. הרבה פעמים צוותי תכנון, יזם של תוכנית, מביא מצגת לדיון והיא לא נמצאת מראש באתר מינהל התכנון. אני חושבת שצריך להורות שהמצגות האלה יועלו מראש לפני הדיון כדי להקל על הציבור להבין את החומר מראש או לבחון מקרוב את המצגות האלה כי תוך כדי דיון זה לא תמיד עובד.

אין מעקב בנושא הזה של הדיון לגבי ההיברידיים. מי נשאר באולם בדיון הפנימי? כשאנחנו נמצאים שם אנחנו יודעים אם כולם יוצאים או לא יוצאים. כאשר ב-זום חלק מהחברים או צוותי התכנון וכולי נמצאים בחדר וחברים אחרים נמצאים מרחוק, אני חושבת שזה פתח להתנהלות לא תקינה.

עוד דבר. שר הפנים רשאי להאריך מועדים בגלל תקופת החירום, להאריך ולהשהות מועדים למשל של הגשת התנגדויות. זה לא נעשה. אני יודעת על מקרים שאנשים נאלצו להגיש בקשה מפורשת ליושב ראש, לפעמים היא נענית ולפעמים לא. אני חושבת שצריך להתנות את הארכת התוקף של מצב החירום בהשהיית מועדים להגשת התנגדויות.

לא יתכן שבדיון כמו רכס לבן, שאנשים מגיבים או מתלוננים על תקלות, והיו הרבה תקלות באותם דיונים, שמינהל התכנון פשוט מכבה את הצ'ט. זאת לא צורה. זה לא מכבד את הציבור שטורח בבית. לא רק בשביל להתלונן על התקלות אלא דרור דיבר על שיתוף ציבור, למנף את זה לשיתוף ציבור, כן, במקומות אחרים שיש שיתוף ציבור, מישהו אחראי על הצ'ט ויכול להעלות שאלות או הערות של הציבור והדברים האלה תורמים לאיכות ההחלטה שמתקבלת. זה לא סתם בשביל להפריע. הרבה פעמים לציבור יש משהו להעיר שהוא חשוב, אפילו אם זה לא המקום הפורמלי שלו והוא לא טוען כמתנגד. במקומות אחרים יש מישהו שאחראי על הצ'ט והיושב ראש מפסיד את הדיון ואומר, סליחה, יש אולי שאלות והערות חשובות מהציבור ומי שאחראי לזה באמת מעלה הערות בעלות משמעות ורלוונטיות לדיון. אני חושבת שזה משהו שאפשר לאמץ עם קצת רצון טוב של מינהל התכנון.

אני חושבת שבהחלט צריך להתנות את מתן התוקף. אני מבינה שאנחנו במצב שתוך כמה ימים הדברים האלה לא יקרו אבל צריכה להיות התחייבות לתיקון של מינהל התכנון בנושאים האלה.

אני אשמח עם משה פישר, יושב ראש מטה בינוי שפוי, ישלים.

בבקשה. משה פישר נמצא כאן פיזית.

שלום לכולם.

שלום לכולם. תודה לחביבה ותודה לך כבוד היושב ראש על הדיון החשוב הזה שלכאורה הוא טכני אבל הוא סופר חשוב. כאשר באים ומתעמקים במשמעויות של החוק הזה, זה ממש קריטי.

חביבה אמרה את הדברים לטעמי באופן מצוין ולכן אני רק אומר שעם כל החשיבות – ואנחנו בהחלט תומכים בחוק היוועדות חזותית שיתקיים וימשיך, זה כורח המציאות ואין דרך אחרת ואסור לעצור את הרכבת – הרי שמבחינה ציבורית המטוטלת כאן נעה בצורה חזקה עוד יותר. אם קודם היא הייתה נוטה לטובת מינהל התכנון, היום היא הרבה יותר "לטובת" מינהל התכנון מבחינת המשקל שהיא יכולה לייצר כדי לקדם את התוכניות בראייתה שלה. וזכות הציבור כאן נפגעת ובמיוחד עניין של פומביות הדיון.

אני חושב שמהדיון הזה צריכה לצאת קריאה מאוד חשובה, לקבוע מעין תקן, מעין נוהל מחייב, מסודר ומשודרג לכל מה שקיים עד היום, לאור ההערות הנכונות והחכמות שנאמרו כאן, ופשוט להעביר את זה למינהל התכנון למעקב כדי שהדברים יבוצעו.

לסיום אני אומר שהשולחן הזה עומד על רגליים לא שוות וצריך לתקן את זה. תודה רבה.

אני רוצה להודות לכם על עבודה יסודית מאוד שעשיתם. אני רוצה לבקש, הוועדה מבקשת, מעמותת בינוי שפוי לקבל את כל אותן הערות שגם עורכת הדין חביבה שפר ציינה וגם הדברים שלך. אנחנו נשמח לקבל מסמך מסודר ואנחנו נדאג להעביר אותו למינהל התכנון ולדאוג שהדברים יוטמעו תוך זמן קצר ככל האפשר.

חבר הכנסת אלחרומי, בבקשה.

תודה גברתי יושבת הראש. במדינה בחודשים האחרונים יש חגיגת קורונה, בעיקר אצל הפקידות. מגיעות אלי המון תלונות על פקידות שמקבלת שכר, יושבת במשרדים ולא מקבלת קהל. הסיפור הה משתלב עם ועדות התכנון. אני 13 שנים הייתי חבר בוועדות תכנון ואני יודע כמה אנשים מגיעים לוועדות התכנון. פעם בחודש מתקיימת ועדה של שש רשויות בדואיות למשל. היא יכולה לקיים את הדיון במתנ"ס גדול, באולם גדול, שמכיל 30-20 אנשים. בסך הכול מגיעים שישה-שבעה אנשים. לעשות את כל מה שצריך מבחינת מרחק, מבחינת לשים את המחיצה, אבל כאן נותנים להם הזדמנות לא לתת את השירות הראוי לתושבים. המון תוכניות נתקעות. במקום מספר חודשים שהתוכנית תאושר, לוקח זמן רב מאוד. מוסדות הציבור תקועים. גני ילדים ומוסדות אחרים והכול על הגב של הקורונה. סיבה למסיבה בסיפור של הקורונה.

אני מהתחלה התנגדתי לחוק הזה ואני חושב שהביצוע בשטח מראה כמה זה לא צריך להיות.

למרות שאנחנו שומעים קולות כאלה וכאלה. זה לא חד משמעי. יש גם את היתרונות ואני חושבת שדווקא בנושא של שקיפות, זה מאפשר יותר שקיפות.

אפשר גם בלי חוק.

לא. אי אפשר בלי חוק.

אפשר להשתמש בכלים של היוועדות חזותית.

אתם כבר מכירים אותי ואתם יודעים שדעתי היא לאפשר כמה שיותר נוכחות פיזית, אבל לצערי הרב בזמנים האלה, אם לא היינו מעבירים את החוק הזה, המצב היה יותר גרוע.

משרד השיכון ביקש לדבר. אירית המאירי, משרד הבינוי והשיכון, בבקשה.

שלום. אני רוצה לומר שאנחנו כמובן בעד קידום התכנון ושמחים שאנחנו להמשיך ולקדם את כל הנושא של התכנון. כחברת ועדת ותמ"ל, אני בעצם רואה ביום יום איך מגיעים חוקרים שמציגים את ההתנגדויות וזה מתנהל כפי שזה היה מתנהל קודם. אלה בדרך כלל עורכי דין שמרכזים ופונים בשם המתנגדים, כך שאני לא רואה עם זה איזשהו משהו, שוויתרנו על מישהו, שלא נתנו אפשרות להתנגד וכולי. אנחנו בעד הנושא. כמובן שהיינו רוצים להיפגש ולראות אבל אני חושבת שגם בעתיד זה יימשך. כמו שאמרו, זה נוח לאנשים, זה חוסך את זמן ההגעה, זה חוסך דלק, פקקים.

כן אבל זה צריך להימשך בצורה וולנטרית אחרי עידן הקורונה. לא בצורה מחייבת.

זה גם חוסך התנגדויות.

זה לא חוסך התנגדויות. אנחנו שומעים את כל ההתנגדויות. החוקר ממש עובר התנגדות התנגדות והשמאים עונים לו וצוותי התכנון עונים לו. צריך לחשוב גם על היום אחרי. צריך לתת את הדעת גם על היום שאחרי.

תודה רבה לך. ביקשה לדבר עורכת דין ניצן פלדמן, התאחדות בוני הארץ. התנתקה.

תדמור עצמון, בבקשה.

אני מתנצלת, באמת מתנצלת, המידע שלנו לגבי התקציב לא היה נכון. אני מצטערת על זה. אנחנו כן צריכים עדיין סיוע של משרד האוצר במימוש הקול קורא ואני מתנצלת שהמידע שהועבר לא היה מדויק. אנחנו נבדוק אצלנו היכן זה עומד ונהיה בקשר בעניין הזה עם האוצר. ברור לנו שהציפייה שלכם מאתנו והציפייה שלנו מעצמנו היא לקדם את זה כמה שיותר מהר.

לגבי דברים שהועלו כאן. אני לא מתכוונת לפתוח מחדש הכול אבל אני כן רוצה לומר שגם הנוהל מתייחס לחובה להראות את הפנים במצלמה ומזכירי הוועדות מעירים על כך. זה חלק מהנוהל וזה הובהר לחברים. מי שלא שם את פניו, אנחנו דורשים את זה ממנו. גם לגבי דיונים פנימיים, יש הקפדה מאוד גדולה של המזכיר שנמצא כל הזמן, שכל מי שהיה בדיון חיצוני יורד לפני הדיון הפנימי ולוודא שנשאר רק מי שנשאר בדיון הפנימי. אנחנו בהחלט מקפידים על הדבר הזה.

הייתה כאן איזו הערה לגבי רכס לבן. חשוב לי לציין שוועדת המשנה לערערים של המועצה הארצית שמעה את הצדדים לערר עצמו. הייתה נוכחות פיזית באולם. הדיון שודר גם ב-זום לציבור הרחב ולמשתתפים ויכול להיות ששם היו תקלות או היו קשיים. הצדדים לדיון, נדרשת נוכחות פיזית באולם.

כאמור, אנחנו מקבלים על עצמנו להדק את השיח ואת הבקרה שלנו מול הוועדות המחוזיות ולחזור אליכם, אם יהיה צורך בהארכה נוספת, אחרי שלושה חודשים, עם קצת יותר מידע על מה שקורה בוועדות המקומיות.

יפה. אני באמת מקווה שאתם רשמתם לפניכם את הדברים שעלו כאן. אני חושבת שעלו דברים חשובים מאוד שהם מבטאים גם דברים שקורים בשטח וגם את פניות הציבור. אנחנו נעביר לכם את הדברים שנאמרו כאן על ידי עמותת בנוי שפוי בצורה מסודרת. נשמח לקבל עדכון על הסיפור של התקציב לאותן עמדות מחשב בהקדם האפשרי וגם את אותה הצעה שהצעתי לכם על אותו גוף אצלכם, איש, מה שזה לא יהיה, שירכז את הדברים בזמן אמיתי של פניות ציבור לגבי השתתפות באמצעות היוועדות חזותית.

שישלחו מייל לכל הרשויות המקומיות.

כן.

כן. את זה אמרנו שנעשה.

לגבי הפרסום של הנושא הזה. לא רק הצטרפות ל-זום אלא לכך הם יכולים לבקש להשתתף פיזית אם הדברים מאפשרים על פי התו.

בבקשה, רוני, תקריאי לנו על מה אנחנו מצביעים.

בטרם אני אקריא את הצו, אני רוצה להבהיר שהשר מבקש להאריך את תקופת החירום בשלושה חודשים. אני אבקש להזכיר שהחוק קובע שתקופת החירום גם כפופה להכרזה הכללית של מצב החירום על ידי הממשלה. ככל שתוקפה של ההכרזה על מצב החירום הכללי מכוח סמכויות מיוחדות יפקע, כך גם הצו שלנו, זאת אומרת, תקופת החירום שלנו תפקע.

הצעת צו לקביעת תקופת חירום לפי חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2020

יש שם שגיאת הקלדה. בתוקף.

כן. קראתי את זה נכון.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לחוק הארכת תקופת וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2020, לאחר שנוכחתי שיש הצדקה לכך בשל הגבלות שהוטלו לשם התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

1. קביעת תקופת חירום

בצו לקביעת תקופת חירום לפי חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2020, בסעיף 1, במקום "תום שלושה חודשים מיום פרסומו" יבוא "י"ד באדר התשפ"א (26 בפברואר 2020)".

2. תחילה

תחילתו של צו זה ב-י"א בכסלו התשפ"א (27 בנובמבר 2020).

תקופת החירום מסתיימת ב-21 בינואר.

מצב החירום, ב-3 בינואר.

למה לא לקבוע את התאריך הזה כאן?

אפשר לקבוע עד הבחירות.

אפשר אולי המוקדם מביניהם?

לא. זה בכל מקרה המוקדם מביניהם.

זה יחזור לכאן שוב לדיון?

בעוד שלושה חודשים.

נצביע על זה לפי הנוסח המוצע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?



הצבעה
בעד – 5
נגד – 3
נמנעים – אין
אושר

אני מכריזה על כך שהצעת צו לקביעת תקופת חירום לפי חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2020 אושרו ואני מאוד מקווה שזאת הפעם האחרונה שאנחנו עושים את זה אבל זה לא תלוי בנו.





תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:12.