פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



29
ועדת המדע והטכנולוגיה
23/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 27
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, ז' בכסלו התשפ"א (23 בנובמבר 2020), שעה 12:00

דיון מהיר בנושא: "תוכנית של 273 מיליון שקל ללימודי היי-טק יוצאת לדרך"

חברי הוועדה: עינב קאבלה – היו"ר
סונדוס סאלח

סעיד אלחרומי
אחמד טיבי
אנטאנס שחאדה

פרופ' אבי שמחון - ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה

רועי לבנון - מנהל תחום כ"א לתעשיה עתירת ידע, מינהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

עידו סופר - רכז תעשייה, מסחר והשכלה גבוהה באגף תקציבים, משרד האוצר

פרופ' יפה זילברשץ - יושבת-ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה

פרופ' רוזה אזהרי - נשיאת המכללה האקדמית להנדסה עזריאלי בירושלים, וחברת ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

פרופ' מרק שטייף - רקטור אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' דניאל קרן - ראש החוג למדעי המחשב, אוניברסיטת חיפה

פרופ' ג'יהאד אלצאנע - מרצה בפקולטה למדעי מחשב, אוניברסיטת בן גוריון

סאמי סעדי - מייסד ומנכ"ל משותף, צופן-מרכזי טכנולוגיה עילית

דוד פרלמוטר - יושב-ראש משותף של צופן; יו"ר המועצה הציבורית לקידום היי טק בחברה הערבית, צופן-מרכזי טכנולוגיה עילית

ד"ר טלי פלדמן סיון - ד"ר לאסטרטגיה עיסקית ויזמות-מתמחה במגזר הערבי

חאזם חטאב - מנהל תחום הייטק, ארגון קו אימפקט

סובחי סגיר - מנהל שותפויות, מונא חלל לשינוי

מוחמד דראושה - מנהל תחום שוויון וחברה משותפת, מרכז גבעת חביבה

איילת חאקימיאן

אורי פנסירר

"תוכנית של 273 מיליון שקל ללימודי היי-טק יוצאת לדרך", של ח"כ אחמד טיבי (מס' 2058).

צוהריים טובים, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה, היום יום שני, ז' בכסלו תשפ"א, 23 בנובמבר 2020. על סדר היום: תוכנית של 273 מיליון שקל ללימודי היי-טק יוצאת לדרך, בעקבות הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת אחמד טיבי, שאני מברכת את בואו לוועדה שלנו.

רק אזכיר לפני שאתן לך לפתוח, חבר הכנסת טיבי, ב-15 בספטמבר בעקבות בקשה של חבר הכנסת יוסף ג'בארין, קיימנו כאן בוועדה דיון משיק וקשור בנושא עידוד תחום ההיי-טק בחברה הערבית. אני חושבת שהיה דיון טוב, הוא צריך להביא גם להתקדמות, כך אני מקווה, זה היה דיון כללי יותר והתפרסנו על תחומים נוספים מעבר להיבט של השכלה גבוהה ואקדמיה. לכן זה בהחלט מבורך שהיום אנחנו מתמקדים בהיבט הזה, לאור החלטת הממשלה מתאריך 18 באוקטובר שהיא תולדה של החלטת ממשלה מ-2017.

בדיון הקודם נועם בוטוש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציג לנו נתונים שאמנם מראים שיפור ב-2018 לעומת 2012, אבל מה שעוד שיקפו הנתונים הוא שיש פוטנציאל רב בקרב החברה הערבית. פוטנציאל שלא מומש עדיין לגבי השילוב שלהם בענף, וכמובן באקדמיה ובמקצועות ההיי-טק. אני מזמינה אותך לפתוח, בבקשה.

תודה רבה כבוד היושבת-ראש, ולחברתי סונדוס סאלח שמתעניינת מאוד בנושא.

ברוכה הבאה.

תודה רבה.

אכן הבקשה לדיון מהיר באה בעקבות ההחלטה להקצות 273 מיליון שקל ללימודי היי-טק. האוצר הקצה למל"ג עוד 140 מיליון שקל לתקציב הרב שנתי כדי להגדיל את מספר הלומדים לתארים מתקדמים, דרכם הם מקווים להגדיל גם את סגל ההוראה שיתמוך בקידום או בהעלאת מספר הלומדים לתואר ראשון.

המדינה מקצה מאות מיליונים להגדלת מספר בוגרי התארים המתקדמים במקצועות ההיי-טק באקדמיה, בעיקר באוניברסיטאות. אני אומר בעיקר באוניברסיטאות כי פנו אלי ראשי מכללות שאומרים שהם מלמדים היי-טק, מקצועות שנלמדים גם שם והם רוצים את חלקם. חלקם ישתתפו כאן בזום. ההעלאה מטרתה גם להרחיב את הסגל האקדמי כדי שיוכל לתמוך בגידול העצום במספר הסטודנטים בתחום. זה לפי החלטת הממשלה.

מדובר בצעד, כפי שאמרת, שהוא צעד למה שקרוי התוכנית הלאומית להגדלת כוח אדם מיומן בתעשיית ההיי-טק שהתקבלה ב-2017. מספר הסטודנטים בשנה א' במקצועות מדעי המחשב, הנדסה, תוכנה, מחשבים, חשמל, אלקטרוניקה, מערכות מידע – מקצועות ההי-טק, קפץ בארבע השנים האחרונות ב-56% מול סטגנציה בשלוש השנים שקדמו למדידה. אלה נתונים שאני מביא מכתבה שפורסמה בדה-מרקר.

המועצה להשכלה הגבוהה מעריכה כי בשנת הלימודים האקדמית שנפתחה, החלו 5,260 סטודנטים את שנה א' במקצועות ההיי-טק מול 3,310 בשנת הלימודים 2016-2015. לפי החלטה חדשה, מבקשים לעדכן את היעד ולהשלים את העלייה של 80% עד כדי 5,910. אין כאן ניסיון להתפשר על תנאי הקבלה של הסטודנטים, וזה חשוב, אלא לקבל תלמידים שהיו ברשימות ההמתנה בשל מגבלות המכסה.

עם הגידול העצום במספר הסטודנטים לתואר הראשון, גם סגל ההוראה האקדמי כבר נמצא במחסור. במועצה להשכלה גבוהה סברו כי הרחבת מספר הסטודנטים לתואר שני מחקרי ולדוקטורט יכשיר את סגל ההוראה העתידי בחוקים הרלוונטיים. היעדים המפורטים בהחלטה הם גידול של 60% בסטודנטים לתואר שני מחקרי והכפלה של מספר הדוקטורנטים עד שנת הלימודים 2025-2024. בשנה שבה נדגם הסטודנטים החדשים לתארים אלה, 2018-2019, כ-800 סטודנטים החלו לימודים לתואר שני מחקרי במוסדות להשכלה גבוהה וכ-180 החלו לימודי דוקטורט. תחת ההגדרה מקצועות היי-טק נוספו גם: מתמטיקה, סטטיסטיקה, פיסיקה. בסך הכול, הכוונה לתמוך בגידול של כ-10% בסגל ההוראה, שהם כ-70 אנשי סגל.

התוכנית היא בהיקף, כמו שאמרנו, של 273 מיליון שקל, מהם 200 מיליון שקל מכספי קרנות פילנטרופיות. עשרה מיליון שקל יוקדשו לסעיף שלא אושר העוסק בקידום שיתופי פעולה בין המכללות האקדמיות לתעשייה. כ-80 מיליון שקל מהסכום מגיע מתקציב הוועדה, מות"ת של המל"ג. עוד 140 מיליון שקל הוא תוספת מהאוצר. עלות הגידול בהחלטה הקודמת ועד שנת הלימודים הנוכחית היא 193 מיליון שקל מהתקציב הרב שנתי.

אני מבין שפרופ' אבי שמחון שהיה מאחורי התוכנית נמצא איתנו, הוא יושב-ראש המועצה הכלכלית ואחרים. היעדים המפורטים בהחלטה הם גידול של 60% בסטודנטים לתואר שני והכפלה של מספר הדוקטורנטים כפי שאמרתי. אני רוצה להשתמש בנתונים של צופן ששלח לי ידידי סאמי.

הוא גם יהיה פה.

הוא נמצא איתנו. מספר המהנדסים הערבים היום הוא 8,500 מהנדסים. 8,500 זה פתח את השוק בפני מועמדים מהחברה הערבית. המחסור הכללי בשוק הוא 18,000 משרות. הגידול המשמעותי במספר המהנדסים הוא בעיקר מהחברה הערבית, כי הייתה קפיצה. מספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההיי-טק גדל מ-3,000 ל-6,000 במשך שלושת השנים האחרונות. תוכנית 2292 על 900 מיליון וההרחבה שלה של 273 מיליון אין בה שום תוכנית, וכאן הנקודה שאני רוצה להדגיש: שום תוכנית או פרויקט ייעודי לחברה הערבית בכל התקציב העצום והגדול אין תוכנית תיעודית. יש ייחודיות לחברה הערבית שיש לפעול בבתי ספר תיכוניים, למשל, מוקדם על מנת להשפיע על ההכוונה ללימודי היי-טק.

אני מתעניין מאוד בנושא הזה, גם הצגתי את זה בכנסות הקודמות. אנחנו חייבים הכוונה. היום נושא ההיי-טק בונה שוק ובונה כלכלה. הוא "בום" ו"בוסטר" שדוחף אותה קדימה, ואנחנו רוצים שהצעירים המוכשרים שיש בחברה הערבית יקבלו את האפשרויות בדיוק כמו אחרים ולכן יש ייחוד וצריך העדפה מתקנת בכול הקשור ללימודי ההיי-טק ואפשרויות העבודה בהיי-טק. תודה רבה ואני מבקש שנשמע תשובות מכל מי שנוכח יחד איתנו וגם מחברי חברי הכנסת.

בוודאי. נתחיל עם חברי הכנסת, אני מניחה שאתם רוצים לפתוח, חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה.

אגב, ברשות סונדוס, מאז שהצעתי את הנושא – את לא יודעת כמה פניות אני קיבלתי, התעניינות רבה בנושא ואני אוהב את התעניינות, תראי כמה אנשים יש בזום, כמה טלפונים קיבלתי וכמה ניירות, אני מודה לכל מי שפנה.

תודה כבוד היושבת-ראש, תודה רבה ליוזם, חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי ששוקד ועושה רבות בעשור האחרון להציג את ההייטקיסטים והייטקיסטיות וגם להרחיב את הענף הזה בחברה הערבית, תוך אמונה שיש פוטנציאל גדול במיוחד בסטודנטים ובסטודנטיות הערביות וצריך לממש אותו ולהביא אותו לידי ביטוי באחוז מועסקות ומועסקים בהיי-טק מהחברה הערבית.

היי-טק הוא מנוע צמיחה כלכלי ועולמי חשוב מאוד. והנתונים שנמצאים במיוחד בחברה הערבית, התת ייצוג של הגברים שזה פחות משני אחוז והנשים שזה פחות מאחוז אחוז, מעידים על תופעה שצריכה טיפול ייעודי מותאם לצרכים ולדרישות ולמציאות הקיימת בחברה הערבית. הסטודנט והסטודנטית הערבייה עשו כל כך הרבה מאמצים, כמה צעדים קדימה על מנת להתקדם לענף ההיי-טק ולהשתלב בתעסוקה. אבל לצערי הממשלה, המדינה, חוסכות וחוסכים מאמצים לכלול ולשלב את הסטודנטים והסטודנטיות הערביות בתחום הזה.

אנחנו רואים תת ייצוג שהוא לא הולם את הפוטנציאל והאינטליגנציה הקיימת אצל הסטודנטים הערבים. היעדר אזורי תעשייה שמתמחים בהיי-טק הוא אחד הנקודות העיקריות שמביאות לתת ייצוג זה. אם תלמידים ברמת בית הספר מגיעים לביקור באזור שלהם, לאזור תעשיית היי-טק, הם יכולים להתקרב יותר ויותר לנושא, לחשוב עליו כאופציה.

שיטת הגיוס בחברת ההיי-טק, דור לדור, מקבעות ומשמרות את ההייטקיסטים שנמצאים בחברות ובשוק ההיי-טק בישראל. וזה נשאר: גברים, יהודים ולבנים. הוא מפלה את שאר האוכלוסיות ובגדול.

פרסום המסלולים השונים – החל מהאוניברסיטאות לא פונה לקהל בשפה הערבית באופן מספק. ולא נמצא על זה מידע באתרים או במדיה הערבית לסטודנטים האלה. יש צורך להנגיש וגם להגמיש תנאי קבלה על מנת לכלול יותר ויותר סטודנטים, למרות ש-58% מהתלמידות בבתי הספר עונות על דרישות קבלה למסלולי היי-טק ובכל זאת, מכמה סיבות שאפרט אותן בהמשך, הן לא בוחרות בתחום הזה. הן יודעות ומודעות לחסמים העומדים בפניהן, גם להשתלבות בתעסוקה לאחר סיום הלימודים.

יש לבנות תוכנית שהיא החל מהתיכון לתלמידות ולתלמידים שתלווה אותם בבתי הספר, גם בקבלה לאוניברסיטאות ובקיום מרכזי תעסוקה ותעשיית היי-טק וחממות טכנולוגיות ייעודיות. תודה.

תודה חברת הכנסת סונדוס סאלח, חבר הכנסת שחאדה, בבקשה.

תודה רבה גברתי היושבת-ראש, הדיון הזה הוא חשוב מאוד והוא מתחייב והכרחי במציאות הכלכלית של האוכלוסייה הערבית ושל המדינה בכלל. ההיי-טק או כל הטכנולוגיה החדשה הוא מנוע צמיחה מרכזי בכלכלה העולמית ובעיקר בכלכלה המערבית. על כל מקום שנוצר בהיי-טק נוצרים כחמישה או שישה מקומות עבודה מסביב להיי-טק ובמתן שירותים ומקומות עבודה.

לצערי אנחנו עדיין מפגרים בתחום הזה, הן במספר המועסקים , הן במספר התלמידים – ה-6,000 מהנדסים עבור - - - מהווים רק 3% מהמועסקים בענף ההיי-טק. ביקרתי שבוע שעבר בחממת ההיי-טק בנצרת, אזור התעשייה בנצרת, וראיתי שם כמה חברות שיש להן יוזמות נפלאות, אדירות. אבל חסר להם עוד כמה דברים בסיסיים ביותר להתפתח בענף הזה. אין לנו קרנות הון סיכון בחברה הערבית, אין לנו קרנות הון סיכון שמכוונות לעזור לחברות הזנק בחברה הערבית. היה ניסיון של אל-בוואדר, של חברה ממשלתית, קרן השקעות ממשלתית שנכשל כישלון חרוץ – לא השקיעו באף חברה ערבית או במיזם ערבי. יש עכשיו נדמה לי את טיקאר, יש קרנות ערביות, אבל זה לא מספיק. הסכומים, ההון העצמי המושקע שם הוא נמוך ביותר. אנחנו מדברים על משהו כמו 250 חברות הזנק ערביות רשומות בישראל, 120 פועלות ומצליחות ויש רק עמותה אחת שמאגדת כ-20 חברות בלבד. חסר לנו הארגון, חסר ההון, חסר הידע, המשאבים וההיכרות.

אנחנו יודעים שבענף הזה מה שמביא את ההשקעות זה ההיכרות, זה העבודה ביחד וזה הניסיון לעבוד ביחד. לכן אני דורש מהממשלה, ממשרד הכלכלה ורשות החדשנות – אכן רשות החדשנות משקיעה, אבל זה לא מספיק – להקים קרן השקעות ייחודית להשקעות בחברות הזנק בחברה הערבית. הכוון תעסוקתי ולימודי כבר בתיכון, בבתי הספר. יש כמה תוכניות: רואד, קו משווה. הם עובדים בבתי ספר ערביים, אבל זה לא מספיק. צריך עוד תמיכה, עוד תקציבים, כדי לעזור במיוחד לנשים ערביות להשתלב בענף ההיי-טק, כי זה מחולל צמיחה ואנחנו יודעים עכשיו ורואים: ההיי-טק בישראל כמעט לא נפגע בתקופת הקורונה.

נפגע.

נפגע, אבל לא באותה מידה כמו העסקים או הכלכלה המסורתית הישנה.

נכון.

לכן זה גם מעיד על התפתחות ועל רצון. אנחנו צריכים אזורי תעשיה כפי שאמרה סונדוס, אזורי תעשייה מיוחדים להיי-טק. אתה לא יכול להקים היי-טק באזור תעסוקה של מלאכה, מוסכים ונגריות ותעשייה מסורתית. כל זה נחוץ, כל זה נדרש, אבל בעיקר עכשיו אנחנו דורשים קרן השקעות ממשלתית שתשקיע ביזמות בהיי-טק בחברה הערבית.

תודה חבר הכנסת שחאדה, רק אציין את מה שהזכרתי בהתחלה, עשינו באמצע ספטמבר דיון שנגע גם בנקודות האלה של משרד הכלכלה ושל משרד החינוך לגבי התיכונים. היום אנחנו מטבע הדברים מתמקדים יותר – הכול חשוב, כן – בתוכנית לאור הבקשה של חבר הכנסת טיבי.

הדברים שלך הם בהחלט חשובים, הם כבר עלו בדיון הקודם ובהחלט גם משרדי הממשלה הרלוונטיים צריכים לתת עליהם את הדעת ולתת תשובות. ונעבור לחבר הכנסת חרומי, בבקשה.

תודה גברתי היושבת-ראש, ותודה לחברי ד"ר אחמד טיבי, שיזם את הדיון החשוב הזה. תראו, בכדי לקחת את האוכלוסייה הערבית ממקום אחד שאין התעניינות או התעניינות מועטה בהיי-טק למקום שאנחנו רוצים שתהיה שם. ראשית זה השקעה בתיכונים, השקעה בלימודי מתמטיקה, פיסיקה. לקחת את הילדים האלה ולהכין את הקרקע שיהיה לנו מאגר שילמד טכנולוגיה, ילמד באוניברסיטאות. ואחר כך זה לא רק הבטחה ללמוד, אלא גם תעסוקה אחר כך.

א' זה בתי הספר, ב' זה המכללה או האוניברסיטה, ג' זה התעסוקה. כל שלושת התחנות האלה, כל אחת צריכה טיפול מיוחד, טיפול ממשלתי והתערבות ממשלתית. והיטיבו חבריי להסביר את הסוגיה. אתייחס לאוכלוסייה הבדואית בדרום, שם היו תוכניות, אפילו ללמוד בחינם, למשל במכללה הטכנולוגית בבאר שבע. היו עשרות תלמידים שלמדו אם לא יותר. איפה נתקענו? נתקענו ביישום. כשאתה לוקח סטודנטים - - -

במעבר שלהם לתעשייה אתה מתכוון?

נכון. יש המון דוגמאות כאלה. הילדים מסיימים בציונים גבוהים, אבל כשהם מחפשים מקום עבודה הם תקועים שם. ואז חוזרים למערכת החינוך. אנחנו לא רוצים שהם יחזרו למערכת החינוך. א' –ליישום במקומות עבודה, למשל היה את אינטל בקריית גת ובעוד כמה מקומות. ב' – להגיע ולעודד חברות היי-טק וחברות שעוסקות בטכנולוגיה, בננו-טכנולוגיה, להגיע לאזורי התעשייה והתעסוקה בחברה הערבית ובישובים הערביים. אנחנו לא רוצים שאזורי התעשייה יהיו דווקא לעבודות הפשוטות, דווקא למקומות שהם "עמך" – כל אחד יכול להיכנס לשם.

לאן זה מוביל? זה מוביל לעלייה מתמדת בחברה, ולמרות שיש מחסור בלימודי הרפואה, ובלימודים בחינוך. לכן יש לנו מאגר עצום של מורים ומורות, למרות שחלק גדול מהם יכולים להיות במקצועות הטכנולוגיה, מהנדסים, מהנדסות וכולי. ולכן שלושת התחנות האלה: בית הספר, הלימודים עצמם לעודד אותם, אבל הכי חשוב זה לייצר ולהכניס אותם למקומות העבודה.

תודה רבה, אנחנו כאמור נתמקד היום יותר בתחנה השנייה, ונפנה לפרופ' אבי שמחון, יושב-ראש המועצה הלאומית לכלכלה שהיה חבר בפורום שהוביל להחלטת הממשלה. בבקשה, פרופ' שמחון.

ראש הממשלה הוא זה שהביא את ההחלטה ביוזמה שלי.

אני אמרתי שזה אתה כדי לסבך אותך עם ראש הממשלה.

בואו נתחיל מהתחלה, אנחנו מדברים פה על שני דברים שונים. ההחלטות שאתם הזכרתם, ההחלטה מ-2017, החלטה 2292 וההחלטה הנוכחית, אלה החלטות שנועדו לחזק את סקטור ההיי-טק בישראל וגם לתת הזדמנות לאנשים להשתתף בסקטור היי-טק. תכף אסביר למה.

אלה החלטות רוחביות שלא מתייחסות לאוכלוסייה כזו או אחרת אלא לכל האוכלוסייה של מדינת ישראל. אני רוצה להתחיל בזה שההיי-טק זה המנוע הגדול שנותן את העוצמה לכלכלת ישראל. כלכלת ישראל היום במידה רבה נשענת על סקטור ההיי-טק. נכון, בסקטור ההיי-טק עובדים רק משהו כמו 10% מהמועסקים במשק, אבל כל ה-100% של המועסקים במשק מרווחים מזה מפני שהוא מייצר הכנסות שבאמת מתפזרות על כל הכלכלה. ולכן יש אינטרס עצום למדינת ישראל לחזק את סקטור היי-טק.

מה מניע את המנוע הזה? הדלק שמניע את המנוע הזה זה לא כסף. הדלק שמניע את המנוע הזה זה כישרון, זה מהנדסים, מהנדסים ומדענים. הם אלה שמניעים את סקטור היי-טק, הכסף בא בעקבותיהם ולא ההיפך. כסף יש בהרבה מקומות, אבל סקטור היי-טק כמו שיש במדינת ישראל קשה למצוא בכל העולם. אני רוצה להראות לכם כמה דברים

(הצגת מצגת)

בשקף הזה אנחנו רואים את השכר החודשי הממוצע של בוגרי חמש האוניברסיטאות המובילות בישראל. מובילות במובן שהשכר של הבוגרים שלהם הוא הגבוה ביותר במדעי המחשב והנדסת חשמל. ויש פער גדול מאוד בין בוגרים של אוניברסיטאות שונות. בחרנו להתמקד בשקף הזה בחמשת האוניברסיטאות המובילות: אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, האוניברסיטה העברית, בן גוריון והאוניברסיטה הפתוחה. אנחנו רואים פה את שכר שלהם שנתיים אחרי שהם סיימו את התואר הראשון. מי שסיים במדעי המחשב ועובד בהיי-טק, מרוויח בערך 30,000 שקלים לחודש, אלה נתוני 2018. מאז השכר הזה עלה. אנחנו מדברים שוב, על 30,000 שקלים לחודש, שנתיים אחרי סיום תואר ראשון. שמי סיים באותן אוניברסיטאות כלכלה או משפטים מרוויח בערך 13,500 שקלים. ומי שסיים ביולוגיה, ויש המון בוגרי ביולוגיה, באותן אוניברסיטאות שנתיים אחרי התואר – מרוויח 7,000 שקל.

ברור לכם שכשפותחים את השער - - -

כן פרופ' שמחון, אנחנו כולם מהנהנים כי כולם יודעים שבהיי-טק מרוויחים יותר. אנחנו רק רוצים לראות איך אנחנו משלבים את האוכלוסיות שבייצוג חסר בענף היי-טק כדי שירוויחו יותר.

בדיוק.

אני יודע שיודעים שמרוויחים יותר אבל אני בכל זאת רוצה – תרשו לי רגע להראות לכם: לא סתם מרוויחים יותר, מרוויחים פי ארבע יותר מבוגרי ביולוגיה, והרבה אנשים הולכים ללמוד ביולוגיה. אני חושב שאם אנשים היו יודעים את המספרים האלה לאשורם ההתייחסות הייתה אחרת.

התוכנית שהבאנו, וכאן אני חייב להגיד שהיוזמה הייתה של משרד הממשלה, אבל בלי הסיוע של יפה זילברשץ מהות"ת אי אפשר היה לעשות כלום כי בסוף הממשלה לא שולטת באוניברסיטאות – המילה "שולטת" היא בכלל לא מילה טוב – אבל יכולת ההשפעה של הממשלה על האוניברסיטאות היא מוגבלת מאוד. בלי ההבנה של יפה זילברשץ שעומדת בראש הות"ת, בחשיבות הלאומית של הדברים, כל זה לא היה קורה. בעצם הכסף שהבאנו בהחלטה 2292, הכסף הזה מה שהוא נועד לעשות, הוא נועד לאפשר להרבה יותר סטודנטים להגיע. אז כולם מסכימים, מרוויחים המון כסף אם גומרים מדעי המחשב, אבל האוניברסיטאות הגבילו מאוד את מספר הסטודנטים שהם היו מוכנות לקבל ללמוד מחשבים. היה פה אבסורד מפני שגם הסטודנט שמתקבל וגומר את התואר יכול להרוויח הרבה יותר, וגם המדינה מרוויחה מזה הרבה יותר. ולכן אותה החלטה בעצם פתחה את השערים לעוד סטודנטים.

אתה מסביר למה - - - סליחה, זה משהו שמובן. אבל מה עושים עם הנתונים האלה?

התפקיד הראשון שלנו הוא קודם כול להביא לכך שיותר אנשים שיש להם את היכולת יוכלו להתקבל לאוניברסיטה, כדי שהם עצמם יוכלו להרוויח יותר וכדי שהם גם יביאו לכך שהמדינה תרוויח יותר. מאחר שאתם כבר יודעים את כל הנתונים, אין צורך להראות לכם את הנתונים לבוגרי תואר שני.

אעבור כעת לעוד נקודה חשובה מאוד: יש פער גדול בין מי שמסיים באחת מחמשת האוניברסיטאות המובילות לבין מי שמסיים באוניברסיטאות האחרות. האוניברסיטאות האחרות הן בר אילן, חיפה ואריאל. ובאותה מידה יש פער גדול בין בוגרי האוניברסיטאות המובילות לבין בוגרי מכללות מתוקצבות. אני חושב שהנתונים האלה צריכים להיות שקופים לכולם כדי שאם מישהו יכול ללמוד באוניברסיטה מובילה, אז עדיף לו להתאמץ ולהגיע לאוניברסיטה מובילה ולא למוסד אחר שבו השכר יהיה יותר נמוך. אם הוא ידע את זה – אז אני חושב שזה ישפיע על האופן שבו אנשים מקבלים - - -

כן, אבל הדיון פה מושתת על זה שהידע שזה יותר טוב הוא לא מספיק. אנחנו מדברים גם על מתן שוויון הזדמנויות ופתיחת כל האפשרויות גם בפני חלקים באוכלוסייה שיודעים אבל לא מצליחים להגיע לשם לא כי הם לא מוכשרים. אבל בבקשה תמשיך, אנחנו מדי פעם מפריעים לך רק כדי לתת את הכיוונים של הדברים שאנחנו רוצים לגעת בהם בצורה יותר מודגשת. בבקשה.

דבר ראשון, את כמובן לא מפריעה, אני זה שבא לתת נתונים לדיון שלכם. אני רוצה להגיד כמה דברים, אגיע עכשיו לתוכנית של ה-273 מיליון ואסביר איך הדברים האלה משתלבים. אתם רואים שבוגרים של אוניברסיטה שמצליחים לסיים אוניברסיטה מרוויחים הרבה מאוד. הבעיה היא שהאוניברסיטאות מגבילות את מספר הסטודנטים שהם מקבלות. המגבלה האפקטיבית היא לא כמות הכישרון שיש במדינת ישראל, יש במדינת ישראל עוד הרבה צעירים מוכשרים שהיו יכולים להתקבל לאוניברסיטה ולסיים אותה ולהרוויח וגם להועיל שוב למדינה, אילו האוניברסיטה הייתה מקבלת אותם. האוניברסיטאות מוגבלות ביכולת שלהם לקבל סטודנטים ותכף יפה תראה לכם כמה היא הצליחה עם התוכניות שאנחנו הבאנו ביחד. כמה היא הצליחה להגדיל את מספר הסטודנטים. אבל עדיין הביקוש גדול מההיצע.

התוכנית שמדברים עליה עכשיו, של ה-273 מיליון שקלים, נועדה לאפשר לאוניברסיטאות להגדיל את ההיצע על ידי זה שיכשירו יותר אנשים בעלי תארים מתקדמים. אלה יוכלו להתקבל לאוניברסיטאות – כי היום האוניברסיטאות רוצות לשכור עוד מרצים על מנת שיוכלו להכשיר יותר סטודנטים, על מנת שיוכלו לקבל יותר סטודנטים. אבל הן לא יכולות מפני שיש מגבלה בכמות האנשים שיכולים ללמד או להתקבל לסגל של האוניברסיטאות.

התוכנית השנייה נועדה בדיוק להגדיל את זה. להגדיל את מספר המרצים הפוטנציאליים כדי שהאוניברסיטאות יוכלו לשכור יותר מרצים ויוכלו לקחת יותר סטודנטים. כשאנחנו מגיעים לאוכלוסיות, אי אפשר לצפות שכל תוכנית שהממשלה מביאה תגשים את כל המטרות שיש למדינת ישראל. יש למדינת ישראל המון מטרות חשובות. יש גם מטרה, למשל, של הקטנת אי השוויון. זאת מטרה שהיא כמובן בעלת חשיבות עליונה. האם התוכנית הזאת מסייעת לה? אני לא בטוח.

יש לנו כותרת.

המדינה מפעילה מגוון של תוכניות. ולכל תוכנית יש המון מטרות חשובות מאוד.

הפסקנו להתרגש.

אסור להפסיק להתרגש.

המדינה מפעילה מגוון של תוכניות וכל תוכנית יש לה את היעד שלה. היעד של התוכנית הזו הוא להגדיל את מספר האנשים שיכולים להשתלב בסצנת ההיי-טק הישראלית. לטובתם ולטובת המדינה.

פרופ' שמחון סליחה, שאלה: דיברת על הסיוע לאוניברסיטאות, מה לגבי מכללות שמתמחות ויש להם לימוד של מקצועות היי-טק?

שוב, זה נכון לחלוטין שאנחנו צריכים להגדיל גם את מספר הסטודנטים במכללות. אבל אי אפשר בתוכנית אחת להשיג את כל המטרות. הגידול, היעד, של הגדלת מספר הסטודנטים במכללות הוא דבר מאוד חשוב. יש תוכניות שונות, התוכנית הספציפית שאנחנו מדברים עליה היא תוכנית שנועדה קודם כל לאוניברסיטאות. אתה רואה את הפער בשכר – אם אתה שואל אותי אם אני יכול עכשיו לקבל עוד סטודנט, לאן הייתי רוצה שהוא ילך – למכללה או לאוניברסיטה? והתשובה שלי היא חד משמעית. הייתי רוצה שהוא ילך לאוניברסיטה, כי אם הוא יסיים באוניברסיטה הוא ירוויח יותר כסף וגם התרומה שלו לכלכלה תהיה יותר גדולה. ויחד עם זה, הייתי רוצה שיותר אנשים ילכו למכללות, כי גם בוגרי מכללות מרוויחים הרבה מאוד. וגם בוגרי מכללות מרוויחים הרבה יותר ממה שהם היו מרוויחים אם היו לומדים, נגיד, ביולוגיה או כלכלה או ממשפטים באוניברסיטה. יחד עם זה, אנחנו צריכים לעשות סדרי עדיפיות.

יש הרבה מאוד תוכניות, אחד היעדים החשובים מאוד של הממשלה, ואני לא אומר את זה מהפה אל החוץ, של הממשלה הזו בראשות ראש הממשלה, זה אחד הדברים שהוא אמר לי – אתם יודעים, אני גם היועץ הכלכלי של ראש הממשלה – זה באמת להגדיל את ההשתלבות של האוכלוסייה הערבית בכל שכבות האוכלוסייה, זאת אומרת גם בהיי-טק. ולא רק בהיי-טק. וזה יעד מאוד חשוב ויש לנו הרבה תוכניות, אבל התוכניות שמיועדות לאוכלוסייה הערבית, אני יודע שיפה מתכננת לדבר על זה אז אין צורך שאני אדבר על התוכניות שמיועדות לשילוב האוכלוסייה הערבית. זה מה שרציתי לומר לכם.

תודה פרופ' שמחון, אנחנו נעבור לפרופ' יפה זילברשץ, יושבת-ראש הות"ת, ונשמח לשמוע ממנה גם על ההתייחסות לחברה הערבית, ההתמקדות בזה, ובנושא של אוכלוסיות בייצוג חסר. דווקא על זה ראיתי שהחלטת ממשלה כן התייחסה בסעיפים מסוימים. והשאלה האם בהחלטת הממשלה הנוכחית - - -

תודה רבה ושלום לכולם, לכל חברי הכנסת, לכבוד הוא לי, ליושבת-ראש, ולחבר הכנסת אחמד טיבי על העלאת הנושא ועל ההזדמנות למקד מה שנעשה ואולי לחשוב מה שעוד צריך לעשות ואני חושבת שזה מה שאני אשתדל להראות לכם.

(הצגת מצגת)

בכל מקרה, כמו שהיושב-ראש הציג, יש תוכניות של המדינה שמיושמות על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, שבעצם נועדו להגדיל את מספר הסטודנטים להיי-טק. הן פתוחות לכולם, כולל הערבים, כולל כל אזרחי ותושבי מדינת ישראל. בסך הכול התוכניות מאוד מאוד הצליחו. היעד שלנו היה 40% לשנת 2022, ואנחנו עומדים עכשיו, בשנת 2021-2020 כבר על 70%. זאת אומרת שעשינו כאן עבודה רצינית מאוד. הביקוש היה גדול, התמריצים היו נכונים והגענו הרבה מעבר ליעד.

אני רוצה לציין לדוגמה שאנחנו רואים את הגידולים המאוד גדולים ותכף אראה איך הם מתייחסים לאוכלוסייה הערבית. אנחנו רואים גידולים מאוד מאוד גדולים, ממש הכפלה, כולל האוניברסיטאות והמכללות. ובעקבות מה שאמר קודמי, אבי שמחון, על הדגש של האוניברסיטאות – הגידול באוניברסיטאות הוא אפילו הרבה יותר גדול. אומר בהקשר הזה לגבי האוניברסיטאות, מכללות, אוניברסיטאות יותר טובות ופחות טובות – אני מדברת כאן בשם ההשכלה הגבוהה בישראל, בשם המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב – כולם בנינו. המכללות עושות עבודה נהדרת, האנשים שלהם נחוצים לשוק ולכלכלה. והאוניברסיטאות, אני לא יודעת איך מדרגים אותם, רק על פי שכר כטובות או לא טובות – אני בטוחה שאבי נשען על נתונים נכונים. אבל אני חייבת לבוא ולומר שאני חושבת שההכשרה של כוח אדם בכל המוסדות האקדמיים שלנו היא מצוינת. אני קוראת לכולם להירשם לאוניברסיטאות, לכולן, להירשם למכללות להנדסה ואחרות, לכולן, ולבוא וללמוד. אנחנו עושים מאמצים לקלוט עוד תלמידים. בואו, כולל כולם, כולל אזרחי ישראל ותושביה הערביים. המוסדות שלנו כולם פתוחים לכם והם מצוינים.

יפה, שאלה קצרה ברשותך, פנו אלינו סטודנטים שמעוניינים ללמוד באוניברסיטאות וענו להם שהנתונים שלהם בשקלול הציונים מתאימים להנדסת חשמל ולא להנדסת מחשבים. יש הקשחה בקבלה בנתונים ללימודי מחשבים והיי-טק בהשוואה להנדסת חשמל?

שאלה מצוינת ואני אענה לך פורמאלית ואחר כך אמתית. פורמאלית, המל"ג והות"ת לא מתערבות בנתוני קבלה, זה היצע וביקוש והמוסדות מחליטים. מעשית אבוא ואומר לך שבסך הכול הביקושים הם באמת עצומים. ולכן זה בפרופורציה לקבלה, זאת אומרת, זה בפרופורציה לכמה שהם יכולים לקבל. אני אראה לך תכף את הגידול במספרים, כולל האזרחים הערבים, ואז אתה תראה כמה שהוא כולל. אז במענה לשאלתך זה יכול להיות, אבל זה שאלה של היצע וביקוש. זה לא מהקשחה זה פשוט אם נרשמים יותר והם יותר טובים אז מקבלים – אתה יודע, אנחנו מקבלים באופן שוויוני לחלוטין על סמך נתונים ולכן אלה הם הדברים. תודה על השאלה.

ברשותך אני רוצה לעבור – אמרת בראשית הדברים ואני רוצה להתייחס לזה – אמרת שאין בתוכנית הגדולה הזאת אין מיקוד מסוים לאוכלוסיות מיוחדות, כולל לא לערבים. זה נכון לגבי התוכנית באופן ספציפי, אבל אתה צריך או כל חברי הכנסת צריכים להבין שלצד כל הפרויקט הזה הגדול של היי-טק מתקיימת אצלנו עבודה מערכתית גדולה מאוד בנושא של האוכלוסייה הערבית והתקציב שלנו השנה לקידום האוכלוסייה הערבית ולהנגשת ההשכלה הגבוהה, עמד על קרוב ל-150 מיליון שקלים.

ובמענה לכל האמירות שנאמרו כאן, אנחנו מטפלים באוכלוסייה, בעיקר, בעיקר עם פוקוס על היי-טק. בישובים ובתיכון, במתנ"סים מאתרים את המוכשרים. משתדלים מאוד שיגיעו למכינות, משתדלים מאוד ללוות אותם בשנה א' ובשנים אחרות. וגם לתת להם את כל הפתח למסטרנטים ודוקטורנטים ובתר-דוקטורנטים בכלל ובהיי-טק בפרט. אולי בתוכנית הספציפית אתם לא רואים את המיקוד לערבים אבל במקביל נמצאים הכספים האלה וההישגים הם מאוד גדולים. תחשבו שהיעד שלנו לשנת 2022 היה צריך להיות 17% סטודנטים ערבים והשגנו את היעד הזה כמה שנים קודם. בטכניון שהוא בטוח מלמד להיי-טק: 21% ערבים במינימום, אני חושבת שהשנה כבר 23% בשנה א'. זאת אומרת, ההנגשה קרתה. הערבים מגיעים למוסדות האקדמיים ובסך הכול הם נקלטים.

אני רוצה להראות לכם במספרים וחשבתי מה הדרך הטובה ביותר להדגים את הדברים. תסתכלו על השקף הזה: ב-2012 היו לנו 21,000 סטודנטים להיי-טק, רק 8.2% ערבים, שהם 1,700. נשים, גם סיפור, אבל אנחנו לא מטפלים בו היום.

אפשר להתייחס גם לזה - - -

ב-2016 27,000 אבל אנחנו כבר עם 10.7% ערבים במקצועות ההיי-טק. וכמה שנים אחרי זה בעקבות התוכניות שעשינו, אתם כאילו רואים אותם לא לערבים, אבל אני באה ואומרת שעל ידם פועלות התוכניות לערבים. אנחנו רואים גידול ל-14%, כמעט 15% מהסטודנטים בהיי-טק היום הם ערבים. 17% מהסטודנטים בכלל במוסדות להשכלה גבוהה בממוצע הם ערבים. ואנחנו גם בהיי-טק עולים ליעד, גידול של 4%, 5% בארבע שנים, זה גידול עצום. אנחנו ממשיכים בעבודה, זה לא שהגענו ליעד ואנחנו נחים.

לסיכום אני רוצה להגיד דבר אחד שאני כן מסכימה בו עם הדיון - - - ההנגשה קרתה. היא גם קרתה בהיי-טק לא לדאוג. ויש תמריצים גם למאסטר, גם לדוקטורט, גם לפוסטים, גם לסגל. אנחנו שם ונמשיך גם לתואר ראשון, גם למכללות, גם לאוניברסיטאות, הכול עובד. אנחנו כן חושבים – וזה לא קשור רק לאוכלוסייה הערבית אבל יש לזה השפעה מאוד גדולה על האוכלוסייה הערבית – שאין עדיין במוסדות האקדמיים מספיק הדגש על מה שאנחנו קוראים לו: אקדמיית תעסוקה. זאת אומרת לחשוב לא רק איך אני מלמד את הסטודנט אלא איך הסטודנט נקלט בשוק התעסוקה. זה פרויקט שאנחנו התחלנו אותו בשנה שעברה במחשבת עומק, עם נשיא המדינה במסגרת התוכנית שלו לתקווה ישראלית באקדמיה, בתקציבים שלנו ובתקציבי פילנתרופיה וניתנו לזה הרבה מאוד תקציבים במסגרת הקורונה. המיקוד הבא הגדול מאוד של האקדמיה, אחרי שהיא פיצחה את ההנגשה לאוכלוסייה הערבית בכלל ובהיי-טק בפרט, היא לטפל בנושא של העבודה גם תוך כדי השהות האקדמית כדי למקסם את הפוטנציאל של ההישג הגדול שהגענו אליו. תודה רבה.

זאת תחנה שלישית. העבודה זה התחנה השלישית.

התחנה השלישית, היא תחנה מאוד חשובה.

זה העיקר בסוף.

נכון.

אני מבקשת סליחה, חבר הכנסת אחמד טיבי העלה את הנושא, ויושבת-ראש הוועדה היא עינב קאבלה ואני מברכת אותך.

רצית לשאול חבר הכנסת אלחרומי, בבקשה.

כן. גם בתפקידי כראש מועצה בשגב שלום, מרוב שעברו תוכניות בקשר להכשרה של צעירים להיי-טק ולמקצועות היי-טק, תמיד נתקענו בהשמה. ברגע שהצעיר או הצעירה מסיים במכללה או באוניברסיטה, המדינה משקיעה כסף, אני אומר את זה בבירור, אני מדבר על האוכלוסייה הבדואית בדרום, המדינה משקיעה את הכסף ובסוף ביישום של היציאה לעבודה או של קבלה לעבודה אנחנו נתקעים שם. האם יש לך מה להגיד בנושא הזה, איך אנחנו פותרים את המכשול הזה?

בהחלט יש לי מה להגיד בנושא הזה. במדינות מתקדמות בעולם, למשל בארצות הברית, כל הנושא של היישום לתעסוקה, מה שנקראplacement offices והטיפול בנושא התעסוקה תוך כדי הלימודים הוא מאוד מאוד מפותח. אצלנו – אני חושבת שיש לנו מערכת נהדרת, מלמדים נהדר, מנגישים נהדר, אבל אנחנו מוכנים לקבל ביקורת עצמית ולהתקדם – הנושא של היישום לתעסוקה תוך כדי הלימודים הוא לא מספיק מפותח. מאוד חשוב להקצות משאבים למנגנונים בתוך האוניברסיטה בשיתוף, יש לנו שיתוף עם משרד העבודה בכול מה שקשור לשוק התעסוקה, כדי ללוות את הסטודנט לא רק שהוא יצליח לסיים את הלימודים אלא שהוא יצליח לסיים את הלימודים ולקבל עבודה שהכי מתאימה לו.

אבי הוא כלכלן, הוא מדבר על כסף, על כמה הוא ירוויח. אני קצת יותר רוחנית וחושבת שזה לא רק כמה הוא ירוויח, זאת גם שאלה של איכות התעסוקה – האם התעסוקה באמת משרתת את המאווים הפנימיים שלו, האם הוא באמת מגיע למימוש עצמי בכל הדברים האלה. בזה צריך לטפל תוך כדי הלימודים ואנחנו עובדים אסטרטגית על בניית דבר כזה לקראת השנים הקרובות. ואני ממש בטוחה שיהיה כאן שינוי מאוד מאוד גדול. כמובן שאנחנו לא יכולים לבד, אנחנו מוסדות אקדמיים, אבל המוסדות האקדמיים יוצאים ממגדל השן שלהם, הם מבינים שהם חייבים בעולם מודרני לדבר בינם לבין עצמם ולדבר עם השטח.

בהחלט יש אופק מאוד חיובי, כולם מבינים את זה, כולם עוסקים בזה, יש לנו את פרופ' מונא מארון והיא עוסקת בנושא הזה ומציבה אותו בפנינו בצורה רצינית מאוד.

תודה פרופ' זילברשץ, אני מבקשת לשאול שתי שאלות. בדיון הקודם שעסקנו בנושא היי-טק בחברה בחברה הערבית למדנו שאחוזי הנשירה במקצועות היי-טק עומדים על 49% לעומת 31% של יהודים. האם אתם מכירים את הנתון, ומה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב הזה?

מסתובבים הרבה נתונים על נשירה. אני לא רוצה להתווכח עליהם. אנחנו נמצאים כרגע בבדיקה אינטנסיבית מאוד שלנו בחודש-חודשיים הקרובים לגבי הדברים האלה, כי אנחנו מתכוונים לטפל בהם באופן ספציפי. ביקשתי לחדש את עבודת ועדת ההיי-טק לקראת הפרויקט שיוצא לדרך. הדבר הראשון שנדון בו בישיבה שתהיה בינואר תהיה הנשירה. אני חייבת לאמת את הנתונים כי כל אחד בודק. אני חייבת בדרכנו מול הלמ"ס, יש לנו את הדרך המאוד מקצועית שלנו לבדוק, ואז אם אנחנו נגלה באמת שבאוכלוסייה מסוימת יש בעיה יותר קשה אנחנו נתייחס אליה באופן ספציפי ונשקיע בה את כל מה שצריך.

אוקיי. רק שאלה בכל זאת על אוכלוסיות שנמצאות בייצוג חסר. נגעת בזה במצגת, בנשים וחרדים, אני מניחה שגם בזה אתם - - -

לגמרי. יש לנו ועדה פעילה מאוד בראשותה של פרופ' יונינה אלדר ממכון וייצמן שהייתה גם בטכניון, אישה מאוד מרשימה לנושא של קידום מעמד האישה בתוך המוסדות האקדמיים. וגם בנושא כמובן של האוכלוסייה החרדית, אנחנו עושים שם מאמצים מאוד מאוד גדולים. זה פרויקט קשה ואנחנו מתעקשים עליו. אנחנו מרגישים שבנושא ההנגשה לאוכלוסייה הערבית, המערכת האקדמית הצליחה מאוד. אנו מייחלים מאוד גם עם האוכלוסייה החרדית להגיע להישגים דומים. אבל זה ייקח עוד עשור לדעתי, זה יקח את הזמן שלו, זה תהליך ארוך ומורכב, אבל אנחנו "על זה" מאוד.

אוקיי. שאלות למישהו? בבקשה, חברת הכנסת סונדוס סאלח.

התוכניות שהוצגו בפנינו בהחלט תוכניות חשובות אבל עדיין הן תוכניות שנעשות לכלל האוכלוסיות. האוכלוסייה הערבית דורשת עוד יותר מאמץ על מנת שזה יתבטא באחוז השתלבותם בהיי-טק ובאקדמיה וגם בתעסוקה. בנתיים יש תוכניות ויש את הגידול הטבעי של האוכלוסייה, מתוך מודעות אישית של התלמידות והתלמידים, אבל עדיין אני חושבת שהתוכניות האלה חסרות גם בתכנים שהם מותאמים לגיוס של הסטודנטים האלה למקצועות. לקרב בין ההיי-טק לתלמיד ולתלמידה הערבייה החל מהתיכון.

קודם כול את מאתרת דבר נכון, אבל באמת הנושא הזה מטופל. נשמח באופן ספציפי להפגיש אותך עם הצוות המקצועי שלנו כדי להסביר לך בדיוק איך אנחנו ממש עובדים בדיוק על הדברים האלה. אנחנו מגיל תיכון מאתרים, אנחנו מבינים את חסמי השפה, מבינים לפעמים את פערי רמת הלימודים. והסטודנטים מגיעים ואנחנו מכינים אותם. כל מי שאנחנו רואים שיש לו פוטנציאל למידה, יש לנו תקציב, אנחנו מכינים את התלמידים. אנחנו מביאים אותם לשלב שבו בשנה א' אנחנו עוקבים אחריהם באופן אינטנסיבי, יש לנו מנגנונים שלמים שבנינו במוסדות, אני חושבת שהנושא הזה מטופל מאוד.

זה בסדר, ואת צודקת שאת מפנה את תשומת הלב לקשיים האלה, אבל הם מאוד מטופלים במערכת. ואת רואה את הגידול, זה לא היה גודל ב-5% בארבע שנים אם לא באמת היו עושים את העבודה נכונה.

תודה פרופ' זילברשץ, נשמח אם תוכלי להישאר איתנו בהמשך הדיון, אנחנו מודים לך על הצגת הדברים וההשתתפות. מבקש להתייחס פרופ' מרק שטייף, רקטור אוניברסיטת תל אביב שנמצא איתנו, שלום אדוני.

שלום, אני מצטרף לדבריה של יפה לגבי ההתקדמות שחלה בתחום הזה והמאמצים שמושקעים בו. כאמור אני רקטור אוניברסיטת תל אביב. בתפקידי הקודם הייתי ראש בית הספר להנדסת חשמל, שזה בלב מקצועות היי-טק, והנושא היה ונשאר קרוב לליבי ועסקתי בו ולכן ביקשתי לדבר.

קודם כול אתחיל בטיפה נתונים, רק כדי לקבל את התחושה, הגעתי לאוניברסיטה בשנת 2002 וכמעט שלא היו סטודנטים ערבים בהנדסת חשמל. באיזשהו שלב כשכבר הייתי ראש בית ספר ביקשתי לפעול בעניין, נסעתי לפגוש אדם בשם מוחמד דראושה בגבעת חביבה בשביל לדון איך אפשר לייצר מנגנונים שסטודנטים פחות ילכו למקצועות כמו רוקחות ויצטרפו למקצועות היי-טק, ודיברנו על הפוטנציאל של זה. זמן קצר אחר כך הגעתי חזרה לאוניברסיטה וספרתי באופן ידני את התלמידים הערבים, ואחוז התלמידים הערבים הגיע לאחוז שלהם באוכלוסייה בבית ספר להנדסת חשמל.

המספרים הפורמאליים היום כשאני מסתכל למשל על נתוני קבלה. נתוני קבלה שזה אומר: כמה אנשים מקבלים מכתב קבלה מאוניברסיטת תל אביב במקצועות של מדעי המחשב ובהנדסת חשמל: ב-2016 לפני ארבע שנים היו לנו 16% שקיבלו מכתבי קבלה להנדסת חשמל וגם למדעי המחשב. ב-2020 שזה רק הבדל של ארבע שנים, במדעי המחשב יש 20% מהמועמדים שמקבלים מכתבי קבלה מהמגזר הערבי ובהנדסת חשמל זה 30%. כלומר 30% מהמתקבלים להנדסת חשמל הם מהמגזר הערבי. זה לא אומר שכולם מגיעים להנדסת חשמל, חלקם נרשמים לעוד מקצועות, חלקם הולכים גם לרופאה וגם להנדסת חשמל ובסופו של דבר בוחרים חלקם במקצועות אחרים.

מבחינת סטודנטים פעילים, האינפורמציה, הדאטא שאני מדווח איתה עושה אינטגרציה על כמה שנים, מכיוון שמשך הלימודים הוא ארבע שנים ואז יש לנו בהנדסת חשמל ב-2020 17% תלמידים בסה"כ שהם תלמידים מהמגזר הערבי, כמעט כמו האחוז באוכלוסייה. אם מסתכלים על השנים המוקדמות, כמו השנה הראשונה, אלו שהתקבלו ב-2020 אז האחוז הוא 20% ואפילו גבוה מזה. כלומר, יש התקדמות גדולה מאוד במודעות למקצוע הזה. אני רואה בימים הפתוחים שמגיעים מספרים עצומים של מועמדים מהמגזר הערבי. ואני חושב שאנחנו מאוד משתנים בתחום הזה משנה לשנה בשנים האחרונות כך שזמנים מאוד - - -

סליחה פרופ' שטייף, יש שאלה לד"ר טיבי.

פרופ' שטייף שלום לך, לגבי נתונים של סטודנטים פעילים: חשמל 17% ומחשבים כמה?

15% נכון לעכשיו, באינטגרציה על כל שנות הלימודים.

15%.

תודה רבה

רצית לומר משפט לסיום?

כן. בזמנו כשגיליתי את זה, אני כמובן שמחתי מאוד, ואני יודע שאנחנו מתקדמים, כלומר הדיון בנושא מפגר אחרי העובדות בשטח. בשטח יש עלייה משמעותית מאוד של סטודנטים ערבים במקצועות היי-טק וכל אלו סימנים מצוינים. אני חושב שהדיון יהפוך להיות מיותר בעוד שנים בודדות עם קצב האירועים ימשיך להיות כפי שהוא.

אינשאללה. תודה רבה.

כן, כולנו מייחלים לכך. תודה לך פרופ' שטייף. הזכרנו את התחנה השלישית, ונזכרנו בדבריה של פרופ' זילברשץ, אני מבקשת להעלות את משרד העבודה שיתייחס למה שהם עושים כדי להביא את אותם בוגרים אל התעשייה ולא אחר כך למצוא את עצמם מחפשים תעסוקה אחרת שהיא לא עולה בקנה אחד עם מה שהם למדו. נמצא איתנו רועי לבנון ממשרד העבודה. תפקידך רק תזכיר לנו.

מנהל תחום תעסוקה בהיי-טק במשרד העבודה.

שלום לך, בבקשה.

אהלן, בוקר טוב, כמו שדיברנו בעבר בדיונים קודמים בוועדה, יש תוכנית שנקראת פורסטק, נמצאים פה אני רואה גם נציגים של צופן, אחד הספקים והשותפים שלנו לדרך, וגם מעוף משאבי אנוש. תפקידם הוא להתמודד עם הבעיה שחבר הכנסת אלחרומי הזכיר, וגם אחרים פה בדיון, לגבי ההשתלבות של הסטודנטים והבוגרים במקצועות היי-טק בתעשייה, בעבודה. התוכנית הזו רצה מזה שלוש שנים ולפני כן במכרז קודם, היא מעניקה סל שירותים עם אותם הסטודנטים בשנים ב', ג', ד'. הכשרות נוספות וחונכות, מנטורינג, סדנאות, וובנרים, כל מה שצריך. סל שירותים רחב מאוד שאנחנו עובדים איתו ומגוונים אותו כל הזמן בשביל לסייע בהשתלבות של אותם הבוגרים בתעשייה.

התוכנית הזאת עובדת עם אותם בוגרים שעדיין לא השתלבו, מה שנקרא: ג'וניורים, סיימו את הלימודים אבל עדיין אין להם ניסיון תעסוקתי. זאת תוכנית אחת משמעותית מאוד אם אנחנו מדברים על שילוב החברה הערבית. הדיון פה להבנתי הוא לגבי ההחלטה הכללית שנוגעת לשילוב - - - של הסטודנטים למקצועות ההיי-טק.

אתה מבין נכון.

אמר פרופ' שמחון שהתוכנית שנכתבה מטרתה לא הייתה שילוב אוכלוסיות, מטרתה הגדלת העוגה ומשפך של התלמידים ובפרט בתארים מתקדמים.

אגב, בעיני זה לא סותר.

אנחנו כמובן מבינים את הדבר הזה, כן אגיד שמבחינתו זה דבר מאכזב. נכון כמה שיותר לשלב אוכלוסיות כבר בבסיס ההחלטות האלו ולא רק בתוכניות נוספות כמו שאנחנו מפעילים עכשיו. האתגרים הם כל כך גדולים שכדאי לפעול בכל החזיתות, ובכל זאת צריך להבין כי על זה היה הדיון, על אותה החלטה. כך לפחות אני הבנתי.

אני רוצה להזכיר שאנחנו עובדים על עוד כלים: היינו בדיונים לא מזמן עם יפה זילברשץ יו"ר הות"ת ואנחנו בקשר שוטף עם המועצה הלאומית ועם אגף תקציבים על צעדים נוספים שנדרשים לעשות בנושא של שילוב החברה הערבית בהיי-טק, הן בערוצים האקדמיים והן בערוצים הלא אקדמיים. זה לא הדיון כעת, אבל יש עוד הרבה פעילות של הכשרה ותעסוקה בהיי-טק שהיא לא בערוץ האקדמי.

כמובן שהקונטקסט הרחב, יפה הזכירה, על המהלך שהובלנו יחד איתם וגם עם הפילנתרופיה בנושא אקדמיית תעסוקה במובן רחב יותר. נושא שאנחנו מסכימים ורואים עין בעין לצורך לקדם אותו.

אגב כשהגו את התוכנית שבאה לידי ביטוי בהחלטת הממשלה האחרונה, אתם הייתם חלק מהוועדה הבין-משרדית או הצוות הבין-משרדי?

לא היינו חלק. עודכנו על הדבר הזה בטיוטות כמו כל החלטת ממשלה. לא התקיים איזשהו דיון מעמיק בשאלה האם לכלול את זה או לא לכלול את זה. שוב, היינו מאוד שמחים אם הדברים האלה היו מקבלים משקל כבד יותר בתוך התהליך הזה. כמובן שעודכנו על הדברים ואנחנו מכירים אותם. כמו גם בהחלטות הקודמות.

האם יש בצוות שדן בתופעה נציגים מהאוכלוסייה או נציגות מהאוכלוסייה הערבית או שאתם דנים עלינו בלעדינו?

לא, הוא לא היה חלק מהצוות. הם אפילו אותם לא שיתפו, את משרד העבודה.

הוא מהצוות של - - -

את מדברת על החלטת הממשלה או על הצוות שעוסק בזה בתעסוקה?

בתעסוקה.

אוקיי.

בתוך הצוות שלנו של מינהל תעסוקת אוכלוסיות עובדים גם עובדים מהחברה הערבית, גם מהבדואית. אם זה רלוונטי, לא חושב שזה - - -

אוקיי, תודה לך רועי.

יש גם נציג מכללות.

נמצאת פרופ' רוזה אזהרי, נציגת עזריאלי, המכללה האקדמית להנדסה בירושלים.

שלום לכם, אני נמצאת כנציגה של ועד ראשי המכללות. אני כאן קודם כול כדי לספר מה עושים במכללות לקליטה של סטודנטים למקצועות ההיי-טק וגם על המאמצים לשלב אותם אחר כך בעבודה. אני רוצה להתייחס לכך שבתוכנית של 600 מיליון שקלים לא ראו לנכון להקציב אפילו חלק מהמשאבים לעידוד הלימודים של הסטודנטים להיי-טק במכללות. וזאת אחרי שאם מסתכלים על הגרפים שיפה הציגה, רואים שהצמיחה המשמעותית בשנים הראשונות שהוצגו מ-2012 עד 2016 בערך, הצמיחה המשמעותית של סטודנטים להיי-טק הייתה דווקא במכללות.

הגרף שאבי הציג של כמה משתכר בוגר הוא גם עניין של ביצה ותרנגולת. אם יש שמועה שמסתובבת שבוגרי האוניברסיטאות יותר טובים מבוגרי המכללות אז בהכרח גם יציעו להם יותר ואולי זה גם האופי של הסטודנטים שמגיעים אלינו שקצת משפיע על השכר שהם אחר כך מקבלים בתעשייה. כי אם מסתכלים על הרכב האוכלוסייה, אז במכללות יש הרבה יותר סטודנטים מהחמישון התחתון לעומת האוניברסיטאות. אם אנחנו חושבים על זה שאולי 600 מיליון שקל יכולים לתרום לא רק לכלכלה אלא קצת להגדלת השוויון אז אולי בכל זאת כדאי להשקיע קצת במכללות שנותנות הזדמנות לאוכלוסיות שמגיעות מרקע פחות תומך, ובין היתר גם לסטודנטים שמגיעים מהאוכלוסייה הערבית.

אנחנו מצרים על כך שהדירו אותנו, גם מהשלב הראשון של התוכנית וגם מהשלב השני. אנחנו מברכים על הכיוון של השלב השני, גם אנחנו מרגישים במחסור של קליטת מרצים וכולי. וכל סיוע לכך שיהיו יותר אנשים בעלי תואר דוקטור בתחומים האלה הוא כמובן מבורך. אבל אני חושבת שמתוך 600 מיליון שקלים אפשר היה למצוא סכומים מסוימים שהיו יכולים לעזור גם לנו. ואפרופו קליטה של חברי סגל, אם אנחנו מסתכלים על אחוז חברי הסגל הערבים במכללות, אנחנו יכולים לראות שהמכללות תורמות מאוד לתעסוקה של דוקטורים מהחברה הערבית במקצועות היי-טק. רק אתמול קיבל אצלנו אחד מחברי הסגל פרופסורה, ד"ר היתם קאסם, עכשיו פרופ' היתם קאסם. אם מסתכלים במכללות אפשר לראות קליטה ממש יפה - -

אחד הכישרונות העולים במגזר הערבי. מהיישוב איכסל.

- - של חברי סגל שלא הצליחו להיכנס לאוניברסיטאות מכל מיני סיבות. והם מקבלים הזדמנות להתפתח מבחינה מחקרית, מבחינה אקדמית ולעשות קריירה מאוד יפה באקדמיה. גם בנקודה הזאת אפשר היה לסייע קצת למכללות לעשות את זה.

אם אני מסתכלת על המשאבים שהמכללות משקיעות בסטודנטים, התמיכה של הות"ת מאוד עוזרת, יש מכינות מיוחדות. למשל אצלנו במכללה יש מכינה לסטודנטים ממזרח ירושלים ומספר הסטודנטים שם הולך וגדל משנה לשנה. השנה פתחנו שש כיתות אולפן עברית לסטודנטים שנקלטו במכינה. אחוז הסטודנטים הערבים אצלנו בשנה א' הוא מעל 20%. יש קליטה מאוד טובה. בכל המכללות, גם אצלנו, ישנה מערכת שעוזרת אחר כך להשמה כי אנחנו מודעים מאוד לקשיים של הבוגרים שלנו להשתלב בשוק העבודה כאשר אנחנו משווים אותם לסטודנטים היהודים שמסיימים את הלימודים שלהם. יש רכזת מיוחדת לנושא הזה, יש תוכניות הכשרה מיוחדות, יש סדנאות, יש הרבה מאוד קשר עם גופים מחוץ למכללה שמסייעים בנושא הזה.

יש כיוון נוסף שהוא פופולארי מאוד, לא רק אצלנו אלא גם במכללות אחרות, זה הכיוון של היזמות. אחת הדרכים לקדם את ההשתתפות של בני החברה הערבית בהיי-טק זה לא רק להיות עובדים במיזמים של חברות אחרות אלא גם ליזום בעצמם. אצלנו במכללה יש תוכנית יזמות לסטודנטים ערבים, התוכנית משותפת לנו ולאוניברסיטה העברית, סטודנטים לרפואה עם סטודנטים להנדסה. יוצאים משם מיזמים מאוד יפים. אחד הערכים המוספים הוא ההרגשה של מסוגלות, של היכולת הזאת לא רק להיות פאסיבי לחפש עבודה, אלא גם ליזום דברים. יש דוגמאות יפות בארץ של בוגרים של מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית שלא הצליחו כל כך להשתלב במערכת האקדמית או בתעשייה ויזמו והקימו מקומות מאוד יפים. אני מכירה אישית את מרכז המחקר של אגודת הגליל שהוא יפהפה. אני יודעת שחלק מחברי הסגל שם השתלבו אחר כך בהוראה אקדמית. הדחיפה הזאת לכיוון של יזמות היא חשובה.

אני כאן כדי להציג את העובדה שההדרה של המכללות מכל התוכנית החיובית מאוד וגדולה הזו היא טעות. דווקא מהאוכלוסיות שיש להם את הפוטנציאל לגדול בתחום הזה, ושהם יכולות להרוויח בצורה המשמעותית ביותר מלימודי היי-טק, דווקא באוכלוסיות האלה, המכללות מטפלות בצורה מצוינת. והם הוכיחו את זה גם בעבר.

תודה רבה, פרופ' אזהרי. בעצם אנחנו מבינים שלא רק שהודרו המכללות אלא גם שקל מהתוכנית הזאת לא מופנה למכללות.

מה-600 מיליון - - -

זה נכון. זה 100% ואפס אחוזים. בתוכנית האחרונה הוקצבו עשרה מיליון שקלים לנושא הקשר עם התעשייה. אבל לדעתי זה לעג לרש.

ב-600 מיליון למה את מתכוונת? רק תחדדי לנו, אנחנו מכירים את התוכנית של ה-273, את דיברת על 600 מיליון. למה התכוונת?

כי זאת הפעימה השנייה. הייתה פעימה ראשונה ב-2018 שגם ממנה המכללות לא ראו שקל.

הבנתי. תודה רבה. נעבור למשרד האוצר, נמצא איתנו עידו סופר.

אהלן, נעים מאוד, אתייחס ואנסה לתת פרספקטיבה נוספת לדיון. מעין הסתכלות מלמעלה. קודם כול, אני חושב שגם חבר הכנסת טיבי מכיר את זה היטב שעמדתנו ארוכת השנים היא שילוב האוכלוסייה הערבית. ראשית זה היה בשוק העבודה, כיום אנחנו מדברים לשמחתנו על ענפים בעלי פריון גבוה ובעלי חשיבות אסטרטגית לכלכלה הישראלית. זה בא לידי ביטוי במגוון תוכניות שסייענו לקדם.

אם אנחנו מסתכלים על האקדמיה, או במצב של האוכלוסייה הערבית באקדמיה ובכלל בהיי-טק, אז אפשר לקחת כמה נתונים. מסתכלים על זה בהסתכלות רב שנתית: א' אנחנו רואים שלימודי היי-טק בכלל האוכלוסייה במוסדות האקדמיים גדלה. אם דיברנו על 13% בשנת תשע"ב, כיום אנחנו מדברים על כ-20%. בתוך ההתפלגות הזאת אנחנו יכולים להסתכל מה קרה לאוכלוסייה הערבית: האוכלוסייה הערבית בחרה ללמוד יותר היי-טק, גדלה מ-11% ל-16% וגם כשאנחנו מסתכלים על סך הלומדים בהיי-טק באקדמיה אז גם יש גידול: היה 8% ועכשיו זה 15%. כלומר, אני מנסה להצביע על שינוי עמוק יותר. לא רק שכלל הצעירים הישראלים לומדים יותר היי-טק, יש מגמה מאוד ברורה של שינוי בקרב החברה הערבית שמעדיפים ללמוד יותר.

כך שכשאנחנו מסתכלים – ולכן אני קצת חולק על תפיסה שדורשת תוכנית ייעודית לאוכלוסייה הערבית. כשהמצב הוא הרבה יותר כשהחברה הערבית היום, כשמסתכלים על תוכנית כזאת, על תוכנית המשך, החברה הערבית היא חלק אינטגרלי ושלם ומשולב בתוך התוכנית. כלומר: חלק ניכר מהמשאבים ומהגידול ייועד עבור החברה הערבית.

אבל זה לא נוגד את התוכנית הכללית

שניה אשלים ואז אענה על כל שאלה. איפה יש פערים? ראשית הסוגיה של הנשירה שעלתה היא מטרידה. אנחנו יודעים שיש לפעמים מקום לאיזשהם, נקרא לזה, תמיכה מסביב במקומות שהן ייעודיות, ומקומות ייעודיים שצריך לסייע. זאת נקודה שפרופ' זילברשץ העלתה ונבחן אותה יחד עם הות"ת וניתן שם מענה במידת הצורך.

דבר שני שקיים בו פער זה ההשתלבות בשוק העבודה שגם את זה ציינו. כאן אנחנו רואים – אם היה בשנת 2012 אחוז אחד – אם מסתכלים על שכירים בענף היי-טק – היום אנחנו מדברים כבר על מעל שני אחוזים. זה מעט, זה תת ייצוג. כן יש מגמה, או בוא נגיד, יש סגירת פער די משמעותית. וכדאי גם לבוא ולהצביע – אם מסתכלים קצת באופן רוחבי על מהלכים נוספים רואים שנצרת הפכה את עצמה לבירת היי-טק קטנה. ויש דברים מאוד יפים שקורים בכפר קאסם. ונצרת אגב הולכת לגדול. והתהליכים האלה רק הולכים ומתעצמים. ושיעור הגידול באוכלוסייה הערבית והדבקת הפער הוא יותר משמעותי משנה לשנה.

המאמצים של שילוב בשוק העבודה, וכאן זה יותר העולם של משרד העבודה, כלכלה, חדשנות, יש לא מעט כלים שנמצאים שם, אבל כיום זה עיקר המאמץ – התפר שבין האקדמיה ששם אנחנו רואים שיש התפתחות מאוד חיובית, וכבר עבר גם את הייצוג היחסי, לשוק העבודה. במעבר הזה ביניהם אנחנו רואים שיש בעיה, גם אם קיים שיפור מסוים. אם יש שאלות אשמח לענות.

מטבע הדברים כאשר מדובר על תארים מתקדמים, החלק של אוניברסיטאות המחקר הוא יותר משמעותי. אבל יש כאן שלושה דברים שצריך להצביע עליהם בהקשר המכללות. א' – בתוך התוכנית הזאת יש עשרה מיליון ש"ח לקול קורא תחרותי שיגובש בשנת הלימודים הקרובה עבור המכללות. ב' – הייתה הקדמה של מכסות, הייתה אמורה להיות בשנה הבאה והיא הוקדמה השנה כדי לתמוך בגידול במכללות. ג' – צריך לזכור שכשיש גידול של תארים מתקדמים בסוף לא כל בוגרי התואר האלה, מי שיבחר להישאר באקדמיה ישתלב כסגל באוניברסיטאות. וכמובן שחלקם יגיעו למכללות ויסייעו להם בקליטת מרצים נוספים. ולכן אמנם אני מבין את האכזבה של המכללות, אבל להגיד שהן הודרו? אני חושב שזאת אמירה חזקה מדי ושיש כאן מהלך שאמור להועיל לכל המערכת האקדמית וגם לענף היי-טק הישראלי כמובן.

אני אשמח ברשותכם להוסיף מילה על דבריו של עידו אם אפשר בבקשה. מאוד מאוד חשוב שמבחינת המערכת האקדמית שדברים יוצגו בצורה אובייקטיבית, אז עידו באמת אמר את זה בצורה שלמה. אבל אני חוזרת ואני אומרת שהמכללות מאוד יקרות לנו והם מכשירות כוח אדם מאוד חשוב. תעשיית ההיי-טק היא ספקטרום ענק והיא רק תלך ותגדל. וכל המחשבה שלנו היא באמת עקב בצד אגודל, כרגע היה ברור באופן חד משמעי שמה שמעכב את המשך התמיכה של היכולת שלנו לקלוט עוד סטודנטים זה פשוט מחסור בסגל. והכשרה של סגל היא באוניברסיטאות. ברגע שיהיה יותר סגל, יהיה למכללות, כי אנחנו לא רוצים שילמדו סתם המון סטודנטים לא בצורה הכי איכותית בעולם. ולכן זה עקב בצד אגודל, ולמרות זאת גם נתנו, גם מקדמת מכסות וגם כספים נוספים למכללות. בהחלט הן על שולחנן של מל"ג וות"ת, בטיפול חשוב והסטודנטים שלהם חשובים לנו. תודה רבה.

תודה רבה, סונדוס בבקשה.

אני חוזרת לעידו, אני לא מסכימה איתך ואבסס את הטענה שלי על נתונים ולא על סיסמאות. אם יש פוטנציאל שהוא נמצא בארץ בכלל לקדם את תחום ההיי-טק אז הוא נמצא בחברה הערבית. לפי הנתונים עד עכשיו לא מומש הפוטנציאל הקיים שם. נקודה שנייה – יש אפליה באזורי ההיי-טק שנמצאים ברובם המוחלט בישובים היהודים ולא נמצאים בישובים הערביים. נקודה שלישית – אם אני עומדת בפני תופעה מסוימת אז אכן נדרש לעשות תוכנית מותאמת לאוכלוסייה המסוימת. בינתיים מה שנעשה זה תוכנית יהודית ומה שצריך לעשות זה תוכנית ייעודית לחברה הערבית על מנת לעודד השתלבותם, מחשבותיהם והכוונה שלהם למקצועות ההיי-טק. החל מבתי הספר עד הליווי באקדמיה ובהשתלבות בתעסוקה וקיום אזורי תעשייה מתמחים בהיי-טק. תודה.

אשמח לענות. א' אין כאן אמת מוחלטת. אסביר מהצד השני: אנחנו מודעים לזה ואת צודקת בהחלט שיש אוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג. אגב, זה גם נשים, חרדים, וגם ערבים. חלק מזה אנחנו רואים שיש ייצוג רב יותר של נשים ערביות בלימודים, ולכן נקרא לזה בעיה כפולה בהקשר הזה. נכון שיש הרבה מאוד פעולות, אבל גם ענף היי-טק עצמו ואת זה אפשר לשמוע ולדבר מהענף עצמו: מחפשים איפה יש כישרון, ובגלל זה אגב חברות זרות מגיעות לישראל, בשביל למצוא כישרון.

לא, שנייה, אז אתה אומר שאין כשרון בחברה הערבית?

יש כישרון אדיר, אני אומר בדיוק את מה שאני הולך להגיד – אני מבקש לא להכניס אותי למקומות שאני לא מדבר עליהם. אם יש כישרון אדיר בחברה החרדית, יש כישרון אדיר בחברה הערבית, ויש כמובן נשים. ההבדל הוא פחות משמעותי, אנחנו לא מדברים פה על תת ייצוג כזה חריף, אבל יש כמובן כישרון אדיר וזהה בקרב כל האוכלוסיות. הנחת המוצא שלנו היא שהפוטנציאל הזה קיים וצריך לממש אותו. והתעשייה בעיקר מבינה את זה. הממשלה צריכה לתמוך בזה ולסייע איפה שהיא יכולה.

לגבי ריכוזים, בסוף יש יתרונות יחסיים למטרופולין, אין מה לעשות – זה כך, וקשה מאוד ויש פער מאוד משמעותי. אגב, אנחנו מדברים על זה בהרבה מאוד הקשרים. גם באזורי תעשייה אבל גם בדברים אחרים. זה לא ריאלי לבוא ולחשוב שאפשר לקחת את תל אביב ולהקים עוד תל אביב בצפון או בדרום. אפשר, בבאר שבע מתפתח דבר יפה, בנצרת מתפתח דבר יפה. הדבר הזה אבל צריך לגדול בצורה אורגנית מלמטה. תסתכלי על נצרת שיש שם מאיץ היום. יש שם את גליל סופטוור. אנחנו מסכלים על האזור היותר רחב ורואים שהולך לקום פארק היי-טק. הדברים הללו הולכים ונבנים בצורה יפה ואורגנית.

עידו, זה מהשטח, יש מאמצים - - -

וזה הולך להביא לשינוי. אבל צריך גם להבין שזה מורכב.

כשיש השקעה כמו שמשקיעים בנצרת אז אנחנו רואים ורואות תוצאות. זה מה שאני אומרת. בואו נשקיע יותר כדי להעלות את אחוז הנשים והערבים בכלל בהיי-טק. זה פונקציה של השקעה.

אני חושב שחלק גדול מהמעורבות של הממשלה בעולם של הון אנושי הולך בדיוק למקומות האלה: לחרדים, נשים, ערבים. אני מדבר כאן על מאמץ ממשלתי כולל. ממשרד האוצר וראש הממשלה ועד משרד העבודה, הכלכלה, החדשנות. זה העיקר. לסייע לאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, או נקרא לזה לגברים יהודים לא חרדים כמובן שאין לנו במה לסייע כאן. ולכן זה המיקוד, אבל אלה תהליכים שלצד המעורבות הממשלתית, השינוי היה בעיקר שינוי בתוך החברה, הוא שינוי פנימי בחברה הערבית והחרדית. השינוי הזה הרבה יותר משמעותי, הממשלה רק יכולה לעזור ואנחנו בהחלט נמצאים שם וחושבים שזה פוטנציאל אדיר למשק ומנוע צמיחה. זה תהליך הדרגתי וצריך לקחת אותו בצורה הדרגתית. אי אפשר לכפות את הדברים האלה ולייצר מבנים שאחר כך אנחנו רואים שהם ריקים או תופעות כאלה.

יש פיתוח, אנחנו מסתכלים ורואים משנה לשנה וההתקדמות אדירה. זה נכון שזה לא מספיק, אבל כשמסתכלים על הווקטור הוא חיובי מאוד בהקשר הזה.

תודה עידו, נעבור לסאמי סעדי מנכ"ל חברת צופן שהיה איתנו גם בדיון הקודם. שלום לך סאמי.

אהלן, שלום רב, תודה לכבוד היושבת-ראש, ותודה לחבר הכנסת אחמד טיבי על העלאת הנושא. ברשותך אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לדדי פרלמוטר שהוא יושב-ראש משותף למועצה הציבורית לקידום ההיי-טק, ואחר כך אשלים בשתי דקות. ברשותך דדי ירצה לדבר על הנושא הזה מהבחינה של כוח האדם.

נעבור לדדי פרלמוטר, היושב-ראש המשותף של צופן.

תודה. צוהריים טובים לכולם, לכל חברי הכנסת הנכבדים וגם לקהל הנכבד. אני שמח פה לייצג את עמותת צופן אבל גם את תעשיית ההיי-טק. אני 40 שנה בתעשייה הזאת, אני מהנדס מחשבים בתקופה שהלכתי ללמוד זה לא היה כל כך פופולארי. אני מכיר את העולם הזה מכל הצדדים, דרך עמותת צופן ועמותות אחרות בנושא של הגדלת ההיצע לתעשייה. אני גם בחבר הנאמנים של הטכניון, אז אני מכיר גם את צד ההכשרה. הטכניון השקיע המון מאמץ בתחומים שעלו פה: בהגדלת כמות הסטודנטים, בהקטנת הנשירה וגם בצד של הביקוש. הייתי executive vice president, סגן נשיא בכיר, באינטל; הייתי director בברלוג שהם שתי המעסיקות הגדולות של החברה הערבית במדינת ישראל וגם משקיע בחברות הזנק ויושב-ראש של שתיים שמגייסות כסף וקולטות עובדים. כך שכל הענף הזה ברור לי.

הנושאים שעלו פה הם נושאים נכבדים, רציתי לציין שעמותת צופן יחד עם ועד הרשויות הערביות ובשיתוף פעולה עם Deloitte ועכשיו אנחנו משתפים פעולה גם עם IATI שהוא איגוד תעשיות היי-טק בישראל – הכנו תוכנית חומש מעמיקה שהייתי שמח שתהיה אפשרות לחשוף אותה שטיפלה ודיברה על כל הנושאים שעלו פה. - - - מי שעד יצירת אותו משפך של כמות אנשים שיבואו מהחברה הערבית לטובת התעשייה, דרך האוניברסיטאות, ההכשרה, וגם בעיית ההשמה ובעיית היזמות שכוללת גם נושא של מרכזי היי-טק בחברה היהודית וגם בחברה הערבית.

רציתי לגעת בכמה נקודות שעלו פה לפני שאני נכנס להצעות ספציפיות שהעמותה הכינה. א'- כשמדברים על הרחבת כמות העובדים וכמות האנשים שמוכשרים לטובת תעשיית היי-טק – אני אוהב לקרוא לזה הכשרת המוח בתוך השביב כי המוח הוא החלק החשוב בתעשייה הזאת – למרות שהרבה אנשים נוטים לא לעשות תוכניות ייעודיות, אני חושב שתוכנית ייעודית היא חשובה, במיוחד שיש פה אוכלוסיות שהן אוכלוסיות בייצוג חסר. אני לא רוצה להגיד מודרות, מודרות זה אמירה חזקה מדי. נמצאות בייצוג חסר לאוכלוסייה הכללית ואין דין תוכנית לחברה הערבית כדין לחברה החרדית, ואפילו הגדלת כמות האנשים בתעשייה דורשת תוכנית ספציפית של הבאת נשים לתוכניות היי-טק.

מאחר שאנשים ציינו את זה, לא אחזור על המספרים שצוינו קודם, אבל לחברה הערבית יש פה תפקיד משמעותי בגלל שחלק גדול מהגדלת כמות העובדים וכמות הסטודנטים – 27% מהגידול בחמש-שש שנים האחרונות בכמות הסטודנטים באה מהחברה הערבית. ועדיין היא נמצאת בתת מיצוי, כלומר, יש פה פוטנציאל עצום. אבל ככל שנעשתה פריצת דרך, נדרשות תוכניות להעמיק את הדבר הזה בגלל שלנוח על זרי הדפנה ולהגיד: זהו יש אינרציה והכול יקרה מעצמו – לא יקרה. כי נדרשות תוכניות להעמיק, להעשיר ולהרחיב את הדבר הזה.

התוכניות שלנו בנושא של הגדלת כמות הסטודנטים, אם מישהו ירצה לדעת מה אנחנו רוצים לעשות בנושא של ההשמות, אפשר לדבר גם על זה. יש לנו שלושה תחומים עיקריים: הנושא הראשון הוא הכוונה והדרכה של תלמידים בבתי ספר תיכוניים. אני רוצה לציין למה חשובה התוכנית בבתי הספר התיכוניים במיוחד בחברה הערבית: בחברה הערבית לצערנו הרב יש הרבה פחות חינוך א-פורמאלי כמו שקיים בחברה היהודית – בוודאי בהשוואה לישובים המבוססים בחברה היהודית שמשם רוב האנשים בתעשיית היי-טק מגיע. אגב הייתי ממליץ לקחת חלק גדול מהדברים האלה גם לטובת ישובים פריפריאליים במדינת ישראל באוכלוסייה היהודית. לא כולם גרים ברמת השרון, במרכז הכרמל בחיפה ובצפון תל אביב.

הנושא החשוב לנושא של החברה הערבית בבתי ספר תיכון בגלל שבניגוד לחברה היהודית: 70% מהסטודנטים הערבים הגיעו לאוניברסיטה מיד אחרי התיכון. זה אומר שאת ההחלטות שלהם לגבי מה הם לומדים ואיך הם לומדים וכמה הם מוכשרים ללימוד הזה קורה בשלב בית ספר התיכון. לצופן יש תוכנית מאוד מעמיקה שעסקה בתוכנית הזו והורחבה בעזרת משרד החינוך שנתן עזרה אדירה. בשנה האחרונה היו 4,000 סטודנטים ב-70 בתי ספר. 39% מהתלמידים שהשתתפו בתוכנית אמרו שהם שינוי את דעתם כתוצאה מהתוכנית – ללכת להיי-טק ולא למקצועות אחרים כמו רפואה, רוקחות וכדומה. למעלה מ-50% מהתלמידים שהשתתפו רוצים ללמוד היי-טק. זה דבר חשוב מאוד ואני חושב שאפשר להגביר אותו. כמובן שגם בתוכניות האלה יש בנות ובנים. היינו שמחים להגדיל את התוכנית הזו ולהרחיב אותה, וכמו שאמרתי, התוכנית הזאת ישימה גם לבתי ספר שהם לאו דווקא בחברה הערבית.

הנושא של הנשירה של הסטודנטים היא סופר חשובה. המספרים – ואני אשמח לשמוע את המספרים אחרי שהמל"ג ישיג אותם, אני מכיר את זה דרך הפעילות שלי בטכניון, הנשירה הייתה גדולה מאוד. הנשירה נובעת מכמה סיבות: ראשית הגיל הצעיר של הסטודנטים הערבים ביחס לגיל של הסטודנטים היהודים באותה שנת לימוד. יש פער של ארבע-חמש שנים בניסיון של שירות צבאי שהוא דרמטי. זה אומר שהסטודנט הערבי צריך יותר הכוונה, יותר עזרה, יותר מנטורינג. ואולי אפילו מכינה קדם אוניברסיטאית כדי לקדם את היכולת שלהם להתמודד עם מערכת אוניברסיטאית שמיועדת לסטודנטים שמגיעים בגיל 22 פלוס לאוניברסיטה ולא בגיל 19-18.

הנושא של העברית הוא נושא חשוב שצריך לטפל. הטכניון טיפל בנושאים האלה בצורה מעמיקה מאוד ואשמח אם תפנו לטכניון להבין מה נעשה שמה כי הנשירה ירדה בצורה דרמטית. נושא שלישי שקשור דרמטית לנושא של התעסוקה וההשמה זה הפיזור של הסטודנטים באוניברסיטאות השונות. רוב הסטודנטים הערבים מרוכזים באזור הצפון, באוניברסיטת חיפה ובטכניון ששם הייתה הגדלה עצומה של המספרים. למה זה חשוב לתעסוקה? והיו לנו שיחות ארוכות ואני שמח שאוניברסיטת תל אביב עשתה מאמץ גדול והגדילה גם היא את כמות הסטודנטים. בתעשיית ההיי-טק חלק גדול מקליטת העובדים קורה כבר בזמן הלימודים. באינטל העסקנו עשרות ומאות סטודנטים בזמן הלימודים, תוך כדי הלימודים לעבודה. חלקם הלא קטן התקבל אחרי זה לעבודה כעובד קבוע. היכולת של חברות היי-טק באזור המרכז שחלקם הלא קטן נמצא שם להעסיק סטודנטים בזמן שהם לומדים בבן גוריון או בטכניון בחיפה הוא נמוך מאוד. לעומת זאת אם יהיו יותר סטודנטים למשל בתל אביב, חברות ההיי-טק באזור תל אביב היו יכולות – גם חברות הזנק וגם חברות גדולות – להעסיק יותר עובדים. הנושא הזה של פיזור כמות הסטודנטים, לא רק הכמות, ברחבי האוניברסיטאות השונות יעזרו בצורה חשובה מאוד לקליטה שלהם בעתיד, בגלל שהם יתחילו להיות בנושא של תעסוקה כבר בזמן של העבודה שלהם בתחום הזה.

בנושא ההשמה רק שני מילים לפני שאני מסיים: עמותת צופן עוסקת בהשמה של עובדים. היא השימה כ-2,000 מהנדסים בשנים האחרונות, בלמעלה מ-40 חברות היי-טק. כך שיש לנו ניסיון לא רע בכלל גם בנושא של ההשמה. תודה רבה.

תודה רבה לך דדי פרלמוטר, סאמי שתי דקות.

ממש שתי דקות. אני רוצה ברשות כבוד היושבת-ראש, לפנות לאבי שמחון וגם לגברת יפה זילברשץ, וגם לעידו, ואני שואל: למה אנחנו חייבים להפסיד? בהחלטה 2292 על 900 מיליון שקל, לא היה תוכנית ייעודית. אני מבין, אנחנו מכירים את תוכנית רואד, אנחנו מכירים הרבה תוכניות. זה תוכנית להנגשת ההשכלה הגבוהה ועשו המון עבודה להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית ואכן מספר הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות ובאקדמיה גדל והגיע ליעדים. אין תוכנית ייעודית לנושא של ההיי-טק. אנחנו פוגשים את זה יום-יום בבית הספר, בתי הספר משוועים ואומרים לנו: תגיעו, אנחנו צריכים אתכם בשביל לחשוף את התלמידים לנושא הזה של ההיי-טק. אני חושב שיש פה מודל שכבר גם נעשים עליו מחקרים בשלוש השנים האחרונות, ואפשר ליישם את זה, לא ב-50 בתי ספר כפי שאנחנו היום בצופן ונסמכים על הרבה פילנתרופיה וסיוע של משרד החינוך. לא רק לעשות את זה ב-50 בתי ספר, לעשות את זה ב-250 בתי ספר. למה רק לעשות את זה בגליל ובמשלוש? למה אי אפשר לעשות את זה בנגב?

ראיתי שפרופ' ג'יהאד אלצנעא נמצא איתנו בזום, מספר הסטודנטים מהנגב שלומדים מקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות , לפי המחקר האחרון שעשה קרן רוטשילד ועמותות אחרות - - - שעשו בנגב: רק 116, 120 סטודנטים מתוך 300,000 תושבים לומדים באוניברסיטאות מהנגב. אז מכל התוכניות כשבאים ואומרים: רוצים לחלק את זה ויש חברה ערבית ובדואית וצ'רקסית ודרוזית – זה מיושם. כשבאים לנושא של ההיי-טק אומרים: לא, יש רק תוכנית אחת לנושא של ההיי-טק.

אני חושב שהוועדה יכולה להמליץ ולקבל החלטה שדווקא בנושא הזה של החלטות הממשלה 2292 ולהרחיב את התוכנית ה-273 מיליון שקל. יש לבנות תוכניות ייעודיות כי יש משהו ייחודי בתוך החברה הערבית כפי שהסביר דדי קודם. אנחנו הולכים לאוניברסיטאות ישירות, אין לנו את הצבא, ואין לנו את כל התוכניות הביניים האלה לפני האוניברסיטאות. ועל כן חייבים לשים את האצבע בזמן הלימודים בתיכון. תודה רבה.

תודה רבה סאמי.

נקודה נכונה.

תודה סאמי, סאמי היה גם בדיון הקודם ודיבר בהרחבה על הנושא החשוב הזה. נעבור למוחמד דראושה, מנהל תחום שוויון וחברה משותפת במרכז גבעת חביבה. שלום לך אדוני.

שלום לך, תודה רבה כבוד היושב-ראש, חברת הכנסת קאבלה, אני רוצה להודות גם ליוזם הדיון, חבר הכנסת אחמד טיבי, שתמיד עוסק בנושא של שילוב האוכלוסייה הערבית גם בהיי-טק וגם בנציבות שירות המדינה. אני רוצה להתבסס על חלק מהדברים שנאמרו אבל גם להציג מודל שבא ומנסה לטפל בבעיות. בנתונים שפרופ' זילברשץ נתנה היא אומרת שיש 14.7% מהסטודנטים באוניברסיטאות הישראליות שהם ערבים. אבל אם אנחנו מוסיפים גם את הסטודנטים הערבים שלומדים בירדן וברשות הפלסטינית, אז רק 10% מהסטודנטים הערבים הולכים להיי-טק. אנחנו לא במיצוי כפי שדדי אמר, אנחנו בתת-מיצוי. אבל בעיקר אולי בניתוב אולי לא נכון של האינטלקט הערבי למקומות של ההיי-טק.

רק 10% במקום 20% מסך כל הסטודנטים הערבים הולכים ללמוד מקצועות היי-טק. יש כמה סיבות לדבר הזה. קודם כל זה עניין של הנגשה ואולי גם עניין של תיאבון ואולי ראייה של עתיד של שילוב תעסוקתי. המודל שאני מפעיל שנכנס כבר לשנה השישית שלו – חבר הכנסת טיבי היה בשלבים הראשונים שלו והוא חווה את זה בעצמו – הוא מודל של הנגשת לימודי ההיי-טק לתלמידים בזמן שהם בתיכון. יש מודל במשרד החינוך, ואם יש מישהו פה ממשרד החינוך אשמח גם לשמוע את עמדתו, יש מודל שנקרא: אקדמיה בתיכון. להביא לימודים אקדמיים לתלמידים כשהם עדיין בתיכון. בכיתה ט' הם יכולים להתחיל לקחת קורסים אקדמיים עד שהם מסיימים תואר ראשון הם יכולים לעבור עד כמעט 50% מהתואר האקדמי. זה פרויקט שהוא בדרך כלל מונגש בעיקר לסטודנטים יהודים ולא לסטודנטים ערבים. מסך הכל הסטודנטים במסגרות של אקדמיה בתיכון יש רק 1% של סטודנטים ערבים. 1% במקום 21%.

במודל שלי, עסקנו בו והתחלנו בו דווקא עם אחת המכללות, מכללת נתניה. זה פרויקט שנקרא פרחי היי-טק, לאתר תלמידים ערבים שהם מצוינים במתמטיקה כבר בגיל צעיר מאוד, בכיתה ט'. להתחיל לתת להם את הקורסים האקדמיים עד שהם מסיימים י"ב. כפי שאמרתי, יש להם 50% מהתואר האקדמי, שלושה סמסטרים לאחר מכן הם כבר עם תואר אקדמי במדעי מחשב בגיל 19.5. הפרויקט הזה התפתח מאוד יפה באזור המשולש כי זה קרוב לאזור מכללת נתניה. שנה שעברה הצטרפו 120 תלמידים חדשים. נכון שיש אחוז נשירה גבוה של כמעט 50%. זה רק טבעי, זאת תקופה שהתלמידים בודקים אם האקדמיה מתאימה להם, האם ההיי-טק מתאים להם. חלק גדול מהם חוזרים למקצוע הזה גם אחרי שהם נושרים.

הפרויקט הזה הולך לעבור לפאזה של התרחבות והנגשה גיאוגרפית רחבה מאוד, יחד עם האוניברסיטה הפתוחה. בדיוק עכשיו אנחנו חותמים איתם על הסכם להתחיל את אותו פרויקט, להנגיש את אותו פרויקט לאוכלוסיות נוספות בקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה בנצרת. גם בקמפוס בבית ברל. בהמשך אנחנו רוצים להנגיש את זה לעוד אוכלוסיות, בכדי לנסות ולמשוך 1,000 תלמידי תיכון ערביים בשנה ולא רק 120 שיתחילו ללמוד מדעי מחשב באקדמיה. קורסים אקדמיים, לא תוכניות העשרה, קורסים אקדמיים בזמן שהם בתיכון. נכון שזה מאתגר, נכון שצריך לחבק את הילדים בשירותי מעטפת כמו שיפור השפה העברית שלהם, כמו תירגול בשפה הערבית, כמו גם כן להנגיש את זה קרוב לבית ולא למשוך אותם לקמפוסים של האקדמיה הישראלית שבעיקר נמצאת בישובים היהודיים. זאת אחת הבעיות של המודל הזה של אקדמיה בתיכון, שהוא בעיקר קרוב לבית של התלמידים היהודים ורחוק מהבית של התלמידים הערביים.

לצערי, כבוד היושבת-ראש, לא מצאנו שותפים ממשלתיים עד כה. תוכניות כאלן הן תוכניות יחסית יקרות כי שכר הלימוד לתלמידים שהם מתחת לגיל 18 זה שכר לימוד על תקן שומע חופשי. רק מי שמעל גיל 18 יכול לזכות לשכר לימוד נורמטיבי של 14,000-13,000 שקל. שכר לימוד לתוכנית מלאה באוניברסיטה. פה הם משלמים כמעט פי שלוש משכר הלימוד הנורמטיבי. נאלצנו לפנות לפילנתרופיה, בדיוק כמו שצופן עשו, בעזרת הפילנתרופיה אנחנו מצליחים להנגיש כמעט 20%, 25% משכר הלימוד כסיוע לתלמידים כמלגות. לדעתי יש פה בהחלט מקום למל"ג, לות"ת, למשרד המדע, למשרד החינוך, להעלות את אחוז התלמידים באקדמיה בתיכון. אנחנו יודעים לעשות את זה, הראינו שאנחנו יכולים לעשות את זה בצורה מאוד משמעותית.

יש תיאבון אצל המשפחות הערביות לשלב את הילדים שלהם דווקא במקצוע הרלוונטי בשוק התעסוקה במדינת ישראל שזה היי-טק. מה שחסר פה זה שבמקום – אנחנו לא דורשים 273 מיליון שקל, ב-3 מיליון שקל אפשר לתת מלגות ל-350 תלמידים. אם אנחנו רוצים להביא את ה - - -, את הכוח האינטלקטואלי הערבי הכי טוב. את הכי טובים במתמטיקה ולהסליל אותם למקצועות כמו הייטק – צריך להתחיל מוקדם. אם אנחנו רק מטפלים בשילוב מרצים בתואר שני או דוקטורנטים ערבים, יכול להיות שבינתיים פספסנו אותם למקצועות אחרים. או למקצועות כמו רפואה, שזה חשוב אבל כנראה זה לא במרכז של המוביליות התעסוקתית במדינת ישראל, או שמפספסים אותם ללימודי משפטים או למקצועות מכובדים אחרים. אבל הם לא הקטר המוביל של התעסוקה במדינת ישראל, הם לא הקטר המוביל של התל"ג והכלכלה הישראלית. תודה רבה.

תודה לך מוחמד דרוואשה, אפנה לשני נציגים נוספים מהאוניברסיטאות שביקשו להתייחס ולאחר מכן גם נפנה למשרד החינוך כדי לשמוע אם יש חדש מאז הדיון הקודם שלנו. תחילה מר ג'יאהד אלצנעא מאוניברסיטת בן גוריון. שלום לך אדוני.

אחרי צוהריים טובים, תודה על ההזמנה.

אם אפשר פרופ' אלצאנע לפני שתתחיל, אנחנו כבר עומדים טרם חריגת זמנים אז שתים-שלוש דקות ברשותך, בסדר?

אני רוצה לדבר על הנקודות שעלו כמי שנמצא גם בשלב של האוניברסיטה. מי שהיה ראש המחלקה למדעי המחשב. לסטודנטים הערבים יש שלוש נקודות מחסום: בקבלה, בשימור הסטודנטים למניעת נשירה ובעבודה.

בקבלה אני חושב שמשרד החינוך בחברה הערבית לא מכשיר את התלמידים להגיע לאוניברסיטאות בצורה טובה. גם מבחינת רמת המתמטיקה וחשיבה וגם מבחינת עניין של בשלות של גיל. בזה אני חושב שיש בעיה בשימור של הסטודנטים. יש אחוז נשירה גדול והייתי רוצה מאוד שהאוניברסיטאות יציגו את מספר הבוגרים הערבים ולא מספר המתקבלים. זאת נקודה חשובה כי אני חושב שמספר הבוגרים הוא הרבה יותר נמוך. נכון שיש עלייה מצוינת ומבורכת ועבודה טובה, אבל יש בעיה בשימור הסטודנטים.

את הפסיכומטרי - - - הצליחו לפצח, הבגרות גבוהה במילא, אז השימור הוא בעייתי וזה נובע משני דברים: מערכת האקדמיה הישראלית מותאמת לאנשים שמגיעים אחרי שלוש שנים בצבא ושנתיים בטיול בהודו או דרום אמריקה. הם מגיעים בשלים והמערכת בנויה להם. זה לא אומר, במקומות אחרים בעולם תלמידים מתחילים ללמוד אחרי י"ב ישירות, בכל העולם. למשל בארצות הברית, הייתי בכמה אוניברסיטאות ובדיוק הסתכלתי בנקודה הזו – יש משהו שנקרא Dean of studies , דיקאן הלימודים, הוא לא כמו דיקאן הסטודנטים, הוא אחראי על הלימודים של כל תלמיד ועושה מעקב אחריהם. הגיע הזמן שבאוניברסיטאות יבינו שצריך Dean of studies. היו לי הרבה שיחות עם הרקטור של בן גוריון, פרופ' חיים היימס על זה שיהיה Dean of studies – לא רק לסטודנטים הערבים אלא לכל הסטודנטים שמגיעים מיד אחרי תיכון כדי למנוע נשירה. זאת נקודה חשובה מאוד.

הנקודה השנייה, תוכנית כזאת צריכה לשלב שימור וגם את הצורך לקחת את התלמידים ולהעשיר אותם – בסמסטר הראשון אולי לא לקחת מערכת מלאה – ויש כל מיני רעיונות. לגבי התיכון אני חושב שבתי הספר הערבים צריכים להעלות הילוך בשני הדברים האלה: ברמת הלימודים להגיע ברמה שמותאמת לאוניברסיטה מי"ב, וגם בעניין של הכשרה. תיכונים בארה"ב מכינים את התלמידים לאוניברסיטה, היועצת החינוכית מלווה אותו מתחילת התיכון עד ההשמה שלו באיזשהו מוסד. וזה לא נעשה בחברה הערבית. עם כל התוכניות להביא outsourcing של הדברים האלה מחוץ למשרד החינוך – זה לא יעבוד. צריך מישהו שנמצא בבית הספר, שהוא חלק מהצוות, ויעבוד על העניין הזה בצורה מאוד מתאימה ומאוד עקבית ולצבור ניסיון ולהעביר אותו מדור לדור. אלה צריכים להיות אנשים שקיבלו את ההכשרה בתחום הזה.

לגבי העניין של עבודה. זאת הבעיה הכי פחות אקוטית, אבל עקב האכילס בבעיה הזו הוא שני דברים. אחד – מרחקים, שניים – ציונים של שנה א' של סטודנטים ערבים שהם בדרך כלל יותר נמוכים. וזה בגלל העברית שהיא בעיה קשה מאוד, וזה בגלל שהם עוברים מהתיכון לאוניברסיטה שזה צעד קשה, ובוא נגיד גם קפיצת מדרגה מבחינתם. זה ממשיך ללוות אותם בציונים שנכנסים לממוצע, אולי צריך לבקש מהאוניברסיטה לבטל ממוצע של שנה א', להתייחס רק לממוצע של שנה ב' וג' או ג' וד' או ממוצע הדרגתי. זה בהחלט יראה שהם יותר גדולים בעניין הזה.

לגבי עבודה, צריך להיות רגיש מאוד לתעסוקה בתקופת הלימודים. תלמידים ערבים מצטיינים מפותים על ידי החברות ללכת ולעבוד בהיי-טק. ופה אני רוצה להעלות דגל אדום: יש לי סטודנטים מעולים מאוד והם לא צריכים ללכת להיי-טק, הם צריכים ללכת לתארים מתקדמים, לתואר שני ושלישי ואולי פוסט-דוקטורט ולחזור לאקדמיה. היום אנחנו מדברים על מחסור אדיר בכל המחלקות של חמש האוניברסיטאות בישראל של מדעי המחשב – אני יודע על שני מרצים ערבים.

הדברים האלה הם בעייתיים מאוד. צריך גם תוכנית להגדלת מספר חברי הסגל הערבים, כי עצם הימצאות חברי סגל ערבים במחלקות של ההיי-טק זה גם מגנט לסטודנטים הערבים. גם לעניין קבלה וגם לעניין שימור. אני מוכן להגיד לכם שרוב התלמידים בתארים מתקדמים במחלקה למדעי המחשב בבן גוריון נמצאים אצלי, לא שאני יותר, אלא אני חושב שהם מרגישים שלפעמים יותר נוח להם. יכול להיות שזה צעד ביניים. אותו דבר לגבי הטכניון, חלק גדול מהסטודנטים הערבים נמצאים אצל נאדר בשותי.

צריך לקחת בחשבון את הנקודות האלה. כמו שנעשתה תוכנית של שילוב מרצים רוסים בעלייה לאקדמיה, צריך למצוא תוכנית. אני לא אומר שצריך לפתוח ולקבל – אלא איזשהו מנגנון שיעזור למחלקות לקבל לתקנים חברי סגל ערבים - - - אבל בלי להתפשר על האיכות. שוב, בלי להתפשר על איכות כי זאת נקודה חשובה מאוד. לא צריך לקלוט חברי סגל ערבים ולתייג אותם כסוג ב' כי זאת עוד בעיה.

רק משפט לסיום פרופ' אלצנאע, אתה רוצה משפט לסיום?

אוקיי, אעצור פה.

אני חייבת להגיד לך שהניתוח שלך בעיני היה מעניין מאוד.

אני רוצה להעיר ברשותך לג'יאהד.

בבקשה.

כל ההצהרות וכל המעורבות היו חשובות. ג'יאהד תמצת את זה בכל מה שקשור לערבים וההיי-טק ב- highlights שהועילו מאוד לדיון. תודה רבה ג'יאהד.

ממש כך. אתה יודע זה כמו מהדברים שמדעי המחשב מקנים ליכולות. ממש פרטת לנו את זה בצורה ממוקדת ובהירה. תודה רבה שהצטרפת ואמרת לנו את הדברים החשובים האלה. תודה.

כל הכבוד.

ביקש להתייחס גם מאוניברסיטת חיפה, ראש החוג למדעי המחשב, פרופ' דניאל קרן. רק אם תוכל שתיים-שלוש דקות לא יותר.

כן, ממש אקצר. זה גם דבר שלומדים באקדמיה ואני מומחה בזה. אני רוצה לציין וזה די נאמר פה, כל התייחסות לסטודנטים הערבים בלי להתייחס לבעיה המאוד קשה של המשבר הזה של המעבר לאוניברסיטה, אחוז הנשירה לצערנו המאוד גבוה, למרות שאנחנו מתמודדים ומקטינים את זה. זה לא יצלח אם לא תהיה התייחסות לדבר הזה.

מבחינה מסוימת מהכיוון השני אני רוצה להזכיר שיש לנו תוכנית לתלמידים מחוננים. יש אחוז מסוים, די פחות מאחוז במסלול הרגיל של החוג, אבל יש קבוצה יוצאת מן הכלל של תלמידים ערבים שמתחילים ללמוד בכיתה י' ומסיימים תואר בגיל 19. העדות הטובה ביותר לאיכות החריגה של החבורה הזו בתוכנית אתגר באוניברסיטת חיפה – זה המשך ישיר למה שג'יהאד אמר – שניים מהם סיימו אצלנו תואר ראשון, המשיכו, סיימו דוקטורט, סיימו פוסט דוקטורט בחו"ל. הם חוזרים עכשיו כחברי סגל למכון וייצמן ולאוניברסיטת תל אביב. אם תשאלו למה לא באים אלינו, זה לא בגלל שאנחנו לא רצינו, זה שהעגל לא רצה לינוק. זה באמת עדות לזה שאם תופסים את החבורה הזאת ובונים איזה חממה וסביבה מפנקת ומטפחת – אפשר להגיע לאנשים הטובים ביותר. והנה אם הנתונים של ג'יהאד הם נכונים, אני מניח שהם נכונים, הבוגרים האלה שלנו הכפילו את מספר חברי הסגל הערבים בחוגים הטובים ביותר בארץ. זה מה שיש לי להגיד. כל מי שרוצה ליצור איתי קשר בעניינים האלה בהמשך – אשמח מאוד. תודה.

תודה רבה פרופ' דניאל קרן, אנחנו לפני סיום נשמע שני דוברים נוספים. ד"ר טלי פלדמן סיון ומיד לאחר מכן נבקש את ההתייחסות של משרד החינוך. בבקשה ד"ר פלדמן סיון.

היי, ארצה להתייחס לנושא היזמות בחברה הרבית. הציגו כאן נתונים מרשימים על העלייה המרשימה של יותר מ-100% בגידול במספר הסטודנטים מהחברה הערבית למקצועות בההיי-טק ולתואר הראשון בכלל. רואים את זה גם מנתוני הות"ת גם בלימודים לתואר שני וללימודי דוקטורט.

כפי שהציגה את זה רוזה אזהרי, אחת הדרכים לסייע לתעסוקה בחברה הערבית זה לא להסתמך רק על העסקה חיצונית על ידי חברות היי-טק אלא כל הנושא של היזמות ועידוד יזמות. לא רואים יותר מדי יוזמות בתחום הזה ברמה הלאומית. אני חושבת שזה פרויקט שצריך להתייחס אליו ברמה הלאומית.

יצא מכרז לפני שנה של רשות החדשנות לחממות פריפריאליות, כיוזמה שאפשר לומר אפילו אישית, ניסינו לגשת למכרז הזה כשכתבנו תוכנית שהיא ממש - - - ביזמות בחברה הערבית, לקחנו את שני מרכזי המו"פ בחברה הערבית שהוזכרו קודם. ראיתי שמוחמד מאגודת הגליל נמצא גם בדיון הזה, לקחנו את שני מרכזי המו"פ בתור עמודי תווך ואליו צירפנו יזמים שעשו את זה. חלק נולדו במרכזי המו"פ האלה. מדובר בדרך כלל בדוקטורים מהחברה הערבית שלא הצליחו להשתלב באוניברסיטאות וכן הקימו חברות. אחד מהם היה השותף שלי בהקמה של zimo tech שהיא אחת החברות הביו-טכנולוגיה המוצלחות שקמו בישראל, יזם מהחברה הערבית, ד"ר סובחי בשיר.

ניסינו לבנות מבנה שייקח את מרכזי המו"פ האלה, יזמים שעשו את זה מהחברה הערבית, פרופסורים באוניברסיטאות מהחברה הערבית, משקיעים מהחברה הערבית, ובעצם לתת איזושהי התייחסות ספציפית ליזם הערבי שיש לו מאפיינים ייחודיים. הקריאה שלי כאן היא לא לשכוח גם את הנושא הזה של תוכניות לעידוד יזמות בחברה הערבית. איך אפשר לקחת יזם שהוא לא רק בוגר הנדסה אלא גם סטודנט לתואר מתקדם. יש הרבה סטודנטים לתואר שני ולתואר שלישי שאחר כך יתקלו בבעיה של מחסור בתעסוקה וילכו להיות מורים במקום להקים חברות הזנק. צריך התייחסות מיוחדת כי יכול להיות שהיזמים האלה יקימו מיזמים שהם יותר early stage, בשלבים יותר מוקדמים שצריך לתמוך בהם בצורה יותר אמהית. לקחת אותם יד ביד דרך התהליך היזמי.

בתוכנית הגדולה שלכם, אני פונה ומבקשת לתת התייחסות מיוחדת לעניין של עידוד יזמות בחברה הערבית. כולל הנושא של ideation, להגיע עם תוכניות מיוחדות לתוך האוניברסיטאות, להפגיש סטודנטים לתארים מתקדמים וגם להנדסה עם יזמים שעשו את זה. ממש לתפור תוכניות שילוו את היזם הערבי, את הסטודנט הערבי, יד ביד להקמת חברות. הזכירו כאן את אזור התעשייה בנצרת. אני חושבת שהחממה הטכנולוגית NGT שהוקמה שם לפני 18 שנה הייתה מאבני הדרך שהביאו לנצרת כמו שהיא נראית בסצנת היי-טק. זאת אומרת שסצנת ההיי-טק בנצרת נתרמה מאוד מהעניין הזה שהוקמה שם חממה טכנולוגית. אני קוראת כאן לא לשכוח במסגרת התוכנית הגדולה את הנושא של עידוד יזמות, בתוכנית סדורה, תוכנית לאומית. זה המסר שלי.

תודה ד"ר פלדמן, אנחנו לקראת סיום נפנה למר סובחי סגיר.

סובחי סר'יר

מה שאתה אמרת. נפנה לחאזם חטאב מארגון קו אינפקט. ממש שתי דקות מר חאזם חטאב.

אפילו דקה רק אקח. שלום אני חאזם, מנהל את תחום ההי-טק במיזם קו אימפקט. אני רוצה לדבר על הצד של המעסיק. כמו כל היוזמות כאן שהן מבורכות וגם התוכניות, אנחנו רואים עדיין אחוז נמוך בייצוג של העובדים בחברות, שזה 2.1%. צריך לעודד את החברות לקחת סיכון בזמן שהסטודנטים לומדים באוניברסיטאות ובמכללות ולהתקבל למקום העבודה. הם מסיימים היום את הלימודים ואין להם ניסיון תעסוקתי ולא מקבלים אותם. קשה עדיין לקבל אותם אחרי שהם מסיימים תואר ואין להם ניסיון תעסוקתי בתחום, ומעדיפים אחרים שסיימו צבא, סיימו תואר בתחום אבל היה להם ניסיון לפני. אני חושב שצריך שהתוכניות ששמים עכשיו, התוכניות הממשלתיות, לדלל את הסיכון של החברות. מה זה אומר? שיקבלו סטודנטים יותר בזמן שהם לומדים ולתמוך בהם כספית מבחינת השכר של הסטודנטים האלה.

צריך לעודד יותר תוכניות שעושות את הגשר הזה בין האקדמיה לסטודנטים הערבים לבין חברות ההי-טק. וזה לא מספיק , צריך לבנות את כל התשתיות ואת עבודת העומק. זה מה שאנחנו עושים בדיוק עם חברות מובילות בתחום. אנחנו נוגעים גם במשרות בכירות. כמו שאמר ד"ר ג'יהאד מקודם: כמו שאנחנו רוצים לגבש סגל אקדמאי באוניברסיטאות ובמכללות, אנחנו רוצים יותר בכירים בהיי-טק.

תודה רבה.

שוקראן חאזם.

שינוי העומק הזה בחברות הגדולות המובילות, משאירות גם תרבות מגוונות ומכילה וחוצה מחלקות. אני חושב שזה יעודד את המנכ"לים יותר ויותר לאמץ את התוכניות האלה. תודה

תודה רבה, נפנה למשרד החינוך, נמצא איתנו ד"ר אהרון שחר.

שלום וברכה, שמי אהרון ואני מנהל האגף הטכנולוגי במשרד החינוך. אצלנו בחינוך הטכנולוגי 40% מכלל התלמידים שלומדים מ-י' עד י"ב לומדים בחינוך הטכנולוגי. זאת אומרת מתוך 160,000 שאנחנו מלמדים בחינוך הטכנולוגי. אנחנו מקדמים מספר תוכניות כבר מגיל קדם תיכון. יש לנו תוכניות של תכנות ורובוטיקה כבר מכיתה ד', אנחנו מקדמים את התוכניות האלה בחינוך היסודי. כשליש מבתי הספר הם במגזר הערבי. יש לנו עוד תוכנית שאנחנו מקדמים כבר בכיתה ט' של ניסיון לשלב בנות בחינוך הטכנולוגי. יש לנו כ-160 בתי ספר שאנחנו מגיעים אליהם ומקדמים פעילות עם בנות במגמות בעיקר של אלקטרוניקה והנדסת תוכנה, מתוכם כשליש הם מהמגזר הערבי. דבר נוסף שאנחנו מקדמים: מרכזים טכנולוגיים. אנחנו מריצים פנייה של שלושה מרכזים טכנולוגיים ואחד מהם הוא בטייבה, שם המקצוע ההייטקיסטי-ביוטכנולוגיה זה המעבדה המורחבת. למעשה אנחנו נותנים דגש גם על המגזר הערבי ונותנים התייחסות לכיוון של המגזר הערבי.

ד"ר שחר, האם יש לכם תוכנית ייעודית לעידוד מקצועות ההיי-טק בבתי הספר הערבים? אנחנו שמענו את עבדאללה בדיון הקודם מתאר לנו שהם רוצים להגיע ל-120 בתי ספר תיכוניים בחברה הערבית שבה הם יפעילו תוכנית שקשורה לזה ועוד 60 מרכזים שקשורים לאולפנים לעברית. השאלה אם יש תכלול של הנושא הזה, אם יש איזושהי הבנה שצריך פה תוכנית - - -?

עבדאללה חטיב מתכלל את כל הנושא של המגזר הערבי ולא רק בחינוך הטכנולוגי. אני נתתי את התמונה כרגע על החינוך הטכנולוגי שאנחנו כבר נמצאים שם. זאת אומרת, התלמידים כשהם כבר נמצאים בחינוך הטכנולוגי ולא בטרום הבחירה והחיזוק של המקצועות הנוספים כמו פיסיקה, כימיה וכדומה.

עבדאללה מרכז את הנושא הזה.

אוקיי. טיבי אתה רוצה לשאול משהו את משרד החינוך?

לא.

תודה רבה לך ד"ר שחר.

תודה ד"ר שחר.

שלום לך מר סובחי. יש לך שתי דקות, בבקשה. לסיום אחרון חביב.

נושא שילוב האוכלוסייה הערבית באקדמיה בכל הרמות שלה, מדברים על פיתוח וקידום כלכלי ופיתוח וקידום חברתי, אני חושב שהנושא הזה פוענח. היום אחוז המשתלבים מהחברה הערבית הוא טוב והוא בכל התחומים, בכל האוכלוסיות והרבדים.

הנקודה הקריטית פה היא שנלמד מהניסיון של שנות ה-80 וה-90, ששילוב האקדמאיים והבוגרים בתעשייה ובתעסוקה – פה מדובר על כך שהמדינה בכלל עוברת לכיוון בכדי לפתח את התעסוקה שלה, היא צריכה תעשייה חכמה. שילוב אוכלוסייה ערבית בתעשייה חכמה דורש למידה, דורש יוזמות חדשות, דורש גם כן פיתוח והכשרת מיומנויות. מיומנויות אלה וכלים אלה לא נמצאים רק בהקניה בתחום האקדמיה, לצד האקדמיה יש לשפר, לקדם ולפתח את כל הפרויקטאליות. החשיבה של מ"רעיון למוצר", פדגוגיה פרויקטאלית, חשיבה קולקטיבית בצוות. אלו כלים חשובים מאוד, במיוחד כשאנחנו נמצאים עכשיו תחת עדשת המגדלת של הקורונה שחשפה הכול. צריך ללמוד איך לשלב את האוכלוסייה הערבית בתעשייה כך שגם כן לא תהיה רק משולבת אלא גם כיוזמת.

יש פה נושא חשוב מאוד שצריכים לדבר עליו פה בנקודה הזו והוא צוות הפיתוח בתוך מערכת התעשייה של R&D – זה נתון חשוב מאוד. חשוב מאוד לאמוד את אחוז האוכלוסייה הערבית בכל נושא ה- R&D. לא רוצים רק עובדי ייצור, רוצים גם אנשים שמפתחים, מפתחים תעשייה ומשתתפים בנושא הפיתוח וה- - - מבחינת התעשייה.

אני מעריך מאוד ומוקיר מאוד את היוזמה הזו וחשוב מאוד לפתח אותה. מונא פיתחה מודל, מרכז מונא חלל לשינוי, סימולטור של הכשרה מקצועית. מתחם שמדמה את המפעל ונותן לחניכים שלו להשתלב – לא רק במיומנויות טכנולוגיות אלא גם כן במיומנויות אישיות שהוא יפתח אותן ויציג אותן ויפתח את עצמו. אני אשמח מאוד להציג את המודל שלנו באופן רחב יותר לכל מי שמעוניין, כי אנחנו רוצים לפתח את המודל הזה, לשכפל אותו לאוכלוסיות אחרות במדינה. תודה רבה לך.

תודה לך. תודה שהצטרפת. אנחנו מגיעים לסיומו של הדיון, אתן לך חבר הכנסת טיבי לסכם, לפני שאני אסכם, בבקשה.

תודה רבה. תודה לכל מי שהשתתף. אני ער לעניין הרב שהדיון מעורר בגלל חשיבות הנושא עצמו. באופן ארצי חשיבות התוכנית של 273 מיליון שקל ללימודי היי-טק וקליטת אנשי סגל וגם לסוגיה של היי-טק בחברה הערבית שאני מנסה לקדם כבר כמה שנים כאן בכנסת ובוועדות ובשטח. שמענו מומחים גם יהודים, גם ערבים לגבי הנקודה הזאת. אני רוצה לציין את מה שאמר פרופ' ג'יהאד אלצאנע על המחסומים בפני סטודנטים בהיי-טק. א' בקבלה: חוסר הכנה של משרד החינוך. ב' נשירה וג': מקומות עבודה. גם מה שציינה סונדוס ומה שאמרתי בהקדמה לגבי היעדר תוכנית ייעודית לחברה הערבית, לרבות גם נשים, יש לתת את הדעת על הנקודות האלה.

סאמי אמר ש-25% מהעלייה במספר הסטודנטים באה מהחברה הערבית. זה נתון מעניין, חשוב ומעודד, אבל - - -

זה 40% ולא 22%.

40% מכלל העלייה או שזה שיעור הערבים?

לא, מכלל העלייה בשלוש השנים האחרונות. ה-40% מהעלייה מכלל הסטודנטים זה בא מתוך החברה הערבית.

הקולגה שלך הזכיר את המספר 25%. דדי הזכיר את ה-25%. אני לא יודע מה זה 40% ומה 25% לפי שניכם. צריך למקד. כל הדברים האלה צריכים לכוון את כולנו לצורך בתוכנית ייעודית בהיי-טק, לרבות הכוונה בבתי ספר תיכוניים והקצאת משאבים כחלק מהתוכנית הזאת של 273 או של ה-600 מיליון.

אני רוצה לציין את מה שאמרה פרופ' אזהרי לגבי היעדר תמיכה במכללות. גם מה-600 וגם עכשיו. תודה רבה.

תודה לך, אני רק אסכם בקצרה. קודם כול אני מודה לכל מי שהשתתף כאן איתנו בחדר וכמובן בזום ולכל האנשים שהיו איתנו ודיברו וגם לאלה שלא דיברו. דווקא אתחיל מהנקודה שלי צרמה מאוד בהצגת הדברים בתחילת הדרך על ידי פרופ' שמחון. לא יכולתי שלא להתעלם מהאמירה שצמצום אי השוויון זה דבר חשוב אבל לא בכל החלטה אפשר להביא את זה לידי ביטוי. אני חושבת שצריך להסתכל על זה אחרת, צמצום אי השוויון כדבר כללי, גם בחברה הערבית וגם אי שוויון בין אוכלוסיות מודרות או פריפריות אחרות או חלקים באוכלוסייה שלא יהיו ב- blind spotשל אף אחד במדינה הזאת. צמצום אי השוויון אמור לעבור כחוט השני בראייה של המדינה, של הממשלה, של מקבלי ההחלטות. ולכן בכל החלטה, בטח החלטה שכזו, לא ניתן להתעלם מזה.

בסוף ההחלטה שאתה העלית בדיון המהיר היא גם תולדה של החלטה – דיברנו על זה ואמרנו – משנת 2017, ששם דווקא כן היו סעיפים שדיברו על אוכלוסיות בייצוג חסר. בין היתר החברה הערבית. לקחת את זה קדימה להחלטות נוספות ופשוט לא לחשוב שצריך לתת את הדעת, לאיך לקדם אוכלוסיות בייצוג חסר – אני חושבת שזו טעות. ולכן אני מאוד מתחברת לכך שנדרשת תוכנית ייעודית לחברה הערבית וגם לאוכלוסיות נוספות שנמצאות בייצוג חסר. נגענו פה גם בנשים, גם בחרדים ואי אפשר שלא לומר את זה. ובהחלט הדברים שפרופ' אלצנאע מבן גוריון אמר היו מאוד סדורים ונכונים: משלב התיכונים להעלות את אחוז התלמידים במקצועות היי-טק, להעלות את רמת הלימודים, ולאפשר הכשרה לאוניברסיטה ולכן משרד החינוך צריך לתת פה את הדעת כבר בשלבים האלה. אגב, אני חושבת שהדברים נכונים לכלל האוכלוסיות בחסר, וכמובן גם לחברה הערבית, ויש שם הרבה פוטנציאל, המון פוטנציאל.

בשלב האקדמיה – תשומת לב לנושא הנשירה. זה משהו שאסור לנתון להתפספס. ולנושא שימור הסטודנטים, והוא צודק לגמרי שצריך להסתכל כמה סיימו. להסתכל על הנתון של הבוגרים ולא רק על הנתון של המתקבלים. וכמובן שלב התעסוקה וההשמה. המעבר הזה בין שלב האקדמיה לשלב התעסוקה, כי ראינו גם בדיון הקודם וגם היום שיש הרבה בעיתיות שקיימת ביכולת של אותם אלו שכן סיימו אוניברסיטאות ומכללות להשתלב בתעשייה מסיבות שונות, ובגלל שאנחנו מבינים שיש פה כמה היבטים ומנעד רחב של דברים שמצריכים טיפול – בלי תוכנית ייעודית אנחנו לא באמת נוכל לקדם את זה.

אני פונה לגורמים הממשלתיים של מקבלי ההחלטות שהשתתפו בדיון, החל מפרופ' שמחון, הות"ת, משרד החינוך, משרד העבודה וגם משרד הכלכלה שהשתתף בדיון הקודם וראינו שהיו שם גם דברים חשובים שהוא עושה – לתת את הדעת על זה. הוועדה בהחלט דורשת שתתבצע חשיבה ממוקדת וכל הגורמים הרלוונטיים יפעלו להכנת תוכנית ייעודית מתאימה.

אני מודה לכולם, תודה לצוות הוועדה, לאיילת ונעמי, תודה רבה לכולם והמשך יום טוב.


הישיבה ננעלה בשעה 14:10.