פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
22/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 122
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ו' בכסלו התשפ"א (22 בנובמבר 2020), שעה 12:15

הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התש"ף-2020

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

ינון אזולאי

גל נוי אפרת - מנהלת מחלקה בכירה, משרד האנרגיה

חן בר יוסף - מנהל מינהל הדלק, משרד האנרגיה

אילן בנימין - מנהל ענייני בטיחות הגז, משרד האנרגיה

דניה קאופמן - רפרנטית, משרד המשפטים

נטע שפירא - עו"ד, משרד המשפטים

שלמה אביטן - מנכ"ל, גז יגל בע"מ

יותם אדמי - יועץ משפטי, סופרגז

גד ואנונו - מנכ"ל גזגל בע"מ

עומר גורדון - אמישראגז

מאיר לפלר - עו"ד, אמישראגז

ערן ולט - יועץ משפטי, אמישראגז

רוית ארבל - שדלן/ית, יועצת משפטית חיצונית, המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה

איתי עצמון
אביגל כספי

עידית חנוכה

יפעת קדם



הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התש"ף-2020, מ/1346

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת – 22 בנובמבר 2020, ו' בכסלו התשפ"א. הנושא: הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התש"ף-2020 (מ/1346). יש על סדר היום כמה רביזיות ודיונים מחדש. אתה רוצה לתת לנו קצת רקע, איתי?

כן. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר עלו טענות בעניין סעיף 34ג - הובלת גז בידי צרכן גז שאינו צרכן גז ביתי. בעקבות הטענות שעלו כאן בוועדה, הגשת, אדוני, בקשות לדיון מחדש בתוספת הראשונה א' ובתוספת הראשונה ב'. הבקשות פורסמו בסדר היום של הוועדה. אני מציע שעורכת הדין גל נוי אפרת ממשרד האנרגיה תציג אותן. בגלל הטענות האלו סעיף 34ג לא אושר. אני מציע שיחד עם הבקשות לדיון מחדש בתוספות יוצג גם הנוסח המעודכן של הסעיף.

בנוסח שהוצג בפני הוועדה הייתה מגבלה של הובלה עד שני מכלים - כמובן במרחב פתוח, ניצבים וקשורים לרכב. בעקבות בקשות ואזכורים של החברות, נעשתה עוד עבודה ובדיקה מה הוא הצורך היסודי, שהוא כמעט צורך יום יומי, של זפתים, לפעמים גם של חברות קייטרינג שמובילות ציוד לגני אירועים ומקומות פתוחים. אחרי התייעצות החלטנו לאפשר עד ארבעה מכלים, שזה פי שניים. עד ארבעה מכלים מאזן בעינינו באופן נכון בין צורכי המשק לבין צורכי הבטיחות.

אני שמח שלקחתם לתשומת לב, שבדקתם.

בתוספת הראשונה א', אנחנו מבקשים להוסיף את פרט (3א):

(3א) צרכן גז שאינו צרכן גז ביתי, המאחסן לצורך עיסוקו לא יותר מארבעה
מכלים מיטלטלים בקיבולת כוללת שאינה עולה על 220 ליטרים, ובלבד
שהמכלים מיועדים להספקת גז למכשיר מיטלטל המשמש לצריכת גז
במסגרת עיסוקו;

בתוספת הראשונה ב', אנחנו מבקשים לערוך שינוי בשני הפרטים:

(1) הובלה של לא יותר מחמישה מכלי מחנאות בקיבולת כוללת שאינה
עולה על 24 ליטרים;

(2) צרכן גז שאינו צרכן גז ביתי, המוביל לצורך עיסוקו לא יותר מארבעה
מכלים מיטלטלים בקיבולת כוללת שאינה עולה על 220 ליטרים, ובלבד
שהמכלים מיועדים להספקת גז למכשיר מיטלטל המשמש לצריכת גז
במסגרת עיסוקו.

מכיוון שהתוספות האלו כבר אושרו - -

אנחנו נצביע על הרביזיה שהגשנו בנוגע לאפשרות שנתנו לכם לתקן את זה.

בקשה לדיון מחדש בתוספת ראשונה א', ובקשה לדיון מחדש בתוספת ראשונה ב'.

מי בעד הרביזיה כפי שהוקראה?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, פתחנו את הדיון מחדש.

החוק הקודם אמר עד 200 קילו, לא 200 ליטר. ב-200 ליטר לא עשינו כלום, זה אותו דבר. צריך לשנות ל-200 קילו, כך שזה יהיה ארבעה מכלים גדולים. 100 קילו אומר ארבעה מכלים קטנים.

תיקנו מהנוסח הקודם. אתה מדבר על החוק הקודם. הנוסח הקודם דיבר על הובלת שני מכלים.

גדולים.

איפה כתוב גדולים? לא היה כתוב גדולים. בגלל זה התעורר הקושי.

גדי מתייחס לחוק הובלת חומרים מסוכנים. שם הכלל הוא 200 קילו, וזה לא קשור למכלי גז, זה קשור לכל חומר מסוכן באשר הוא.

מה היה בחוק הקודם?

היו שני מכלים.

לא מוגדר?

לא מוגדר בכלל. לא הייתה אפשרות להוביל בכלל.

זה לא נכון. בחוק הקודם היה כתוב שאפשר להוביל.

תוציא את החוק ותראה לנו.

לגבי אחסון גז שאינו טעון היתר, אין התייחסות שמתאימה לכמות המכלים בסיטואציה של החלפת ספק גז. מה לעשות שהרבה מאוד פעמים כשמחליפים יש יותר משני מכלים, אם זה צרכן ביתי שיש לו ארבעה מכלים, בטח במרכזיות גז של בתים משותפים. ברגע שיבוא ספק הגז ויוריד את המכל של הספק הקודם, אוטומטית יש לנו עניין של הפרת חוק.

הערה שנייה היא לעניין התוספת הראשונה ב'. מדובר שם על הרשאה של צרכן גז, שאינו צרכן גז ביתי.

זו סוגיה שתיכנס בסוגיית החלפת ספק. מול בית של צרכן בודד, פרטי, מה שמחכה הם שני מכלים. אם מחכים יותר, זו בעיה שהצרכן צריך לטפל בה טרם ההחלפה, שזה לרוב לא קורה. בהחלפת מערכת, מרכזיית גז שלמה, פרקטיקה מאוד מקובלת זה שספק הגז הנכנס אוסף את מכליו של ספק הגז היוצא, מזכה את הדיירים על הפיקדון שהם שילמו. המקרה שבו הספק הנכנס לא אסף את מכליו של הספק היוצא, זה אירוע של ימים בודדים, עד 10 ימים בלשון החוק. באירוע כזה אנחנו במדיניות אכיפה, נחליט מה עושים. אין פה אירוע שבו נבוא לבניין ונאשים את הבניין, או נאשים את ספק המכלים שנשארים שם. זה משהו זמני. מה שניסינו לקבע פה זה את היכולת של עוסק בתחום שהגז משמש אותו לשים ארבעה מכלים קבוע. לא משנה מתי אני אבוא למחסן שלו, יהיו לו שם ארבעה מכלים. זה לא אירוע של החלפת ספק, זה אירוע זמני.

יש לך הצהרה לפרוטוקול.

יש כאן הרשאה לצרכן גז שאינו ביתי לקחת איזו שהיא כמות של מכלים. השאלה למה לא לאשר את הדבר הזה לבעל רישיון בעבודת גפ"מ. כמו שצרכן גז שאינו צרכן גז ביתי לפעמים נדרש, כך גם טכנאי גפ"מ נדרש לקחת איתו ברכב - כמובן בצורה נכונה, מאווררת, עם כל ההנחיות - מכלי גז מיטלטלים.

לספקי גז יכול להיות רישיון הובלה, לכן הם יכולים להוביל איזה כמות שהם רוצים.

הוא מדבר על טכנאי גפ"מ.

לטכנאי גז זה ייקבע בתנאי הרישיון. אם נחשוב ונראה שיש צורך כזה, אז ברישיון החברה, ברישיון הספק נוכל לקבוע תנאים איך הוא יכול להוביל עד כמות מכלים מסוימת.

למה בכלל טכנאי גז צריך מכלים אצלו?

יכול להיות שבאותם תנאים גם נברר מה הם התנאים הבלעדיים.

אתה מכיר את זירת עבודת הגז.

אולי שהחברות יובילו.

באיזו מציאות טכנאי גז צריך מכלי גז איתו?

שאלה טובה.

למה אתה משאיר את זה בצריך עיון?

יכול להיות שהחברות יציגו לנו מציאויות חוזרות ונשנות שבהן טכנאי גז במקרים מסוימים - -

טכנאי גז שהוא רב-תכליתי.

לא, הוא לא הופך להיות מחלק, אני מניח.

יכול להיות שהוא גם מוביל. יכול להיות שהוא גם מוביל וגם טכנאי.

אם הוא מוביל, הוא מגיע עם רכב, יש לו רישיון מתאים.

אדוני, אתה שואל אותו למה טכנאי צריך. מה, הוא יודע מה טכנאי צריך?

אם הוא לא יודע, אני קורא ליובל שטייניץ לפטר אותו.

אני אומר לך שהוא לא יודע. הטכנאים מסיעים כל יומיים בלוני גז.

למה? תגיד לי למה טכנאי מעמיס מכלי גז.

בתל-אביב אין מקומות חניה, אין מקומות לזוז מילימטר עם משאית, לכן אנחנו נכנסים לשם עם טנדר. כך זה היה במשך שנים.

מי זה "אנחנו"? האם זה המוביל, האם זה הטכנאי?

הטכנאי מגיע עם טנדר.

האם מבחינתך הוא גם מוביל?

הוא טכנאי גז שמוביל ארבעה בלונים.

מבחינתך הוא גם מוביל, נכון?

באותו רגע הוא מוביל את הבלונים.

אז מה אתה רוצה? זה בתנאי הרישיון שלך, נכון? למה על כל דבר אתם קופצים?

הם אומרים שני בלונים. שני בלונים זה לא מספיק.

עכשיו אתה חוזר לחוק. תקריא לי את הסעיף מהחוק. תאמר לי איזה חוק זה.

חוק הובלות.

האם זה חוק הגפ"מ או חוק הובלת חומרים מסוכנים?

חוק הובלת חומרים מסוכנים.

אז חן בר יוסף צודק. 200 קילו בחוק מופיע בחוק חומרים מסוכנים, לא בחוק הקודם שלו.

אז אפשר להוביל?

לא. הוא רוצה משהו ייחודי לגפ"מ. אתה מביא לו מחומרים מסוכנים.

עד היום החוק שלנו אסר בכלל.

האם ארבעת המכלים האלה הם קטנים או גדולים?

קצבנו את זה גם במשקל וגם במספר, כיוון שזה נועד לעזור לבעלי מקצוע.

באת לעזור עכשיו לזפת.

גם לקייטרינג.

אתה לא רוצה להגיד לי שהוא יעמיד על בניין שלם או על מפעל. גדי אומר שלא עזרת לו אם אתה מאפשר לו ארבעה מכלים קטנים.

גדי, לדעתי, מדבר על משהו אחר. השיטה היום היא פחות להעמיד חביות. היום יש יריעות ביטומניות שמחממים אותן מלמטה ומניחים על הגג. אלה מכלים קטנים שהם צריכים לסחוב רגלית כשלבניין אין מעלית. הם לא סוחבים בלון 48 עד למעלה, הם סוחבים בלון 12, שגם זה לא קל.

עזוב אותך מה הם צריכים, תגיד לי מה אתה צריך. את תנאי העבודה שלהם הם יודעים. מה ההבדל בין ארבעה מכלים קטנים לארבעה מכלים גדולים?

במשקל, זה פי ארבע.

אני יודע שזה פי ארבע.

אפשרנו עד שניים גדולים, או עד ארבעה קטנים. אמרנו עד 220 ליטר, שזה שני בלוני 48, או לחילופין, ארבעה קטנים שמגיעים לכמות הזאת.

לזפת יש כמה צוותים.

אז כל צוות.

צריך בשביל זה אישור מחסן?

עד ארבעה מכלים הוא לא צריך אישור מחסן. מעל ארבעה הוא יצטרך אישור למחסן.

יש לו בבוקר חמישה צוותים שהוא שם להם 15 בלונים.

דיברנו על הצוותים. למחסן יש מנהלים.

כתוב בסעיף שהוא רשאי להחזיק.

רשאי להחזיק עד ארבעה מכלים. מעבר לזה זה אישור מחסן לכל דבר.

הובלת גז שפטורה מרישיון ספק גז זה עניינה של התוספת הראשונה ב', ויש הפניה לתוספת הזאת גם בהגדרת עבודת גז. תוכלו להסביר?

אני חושבת שיש פה איזה שהוא בלבול מבחינת הטענות של החברות.

לכן שאלתי.

מה שהצענו לקבוע בתוספת הראשונה ב' זה הובלה של כמות קטנה של מכלים שפטורה גם מרישיון ספק גז וגם מרישיון בעבודת גז.

צריך יהיה לכתוב את זה בכותרת של התוספת.

נכון, מרישיון ספק ומרישיון עבודת גז. מה שמבקשות החברות, אם אני מבינה נכון, זה להקל על טכנאים שפועלים מטעם ספק שיש לו רישיון בתחום ההובלה, להקל עליהם בדרישות להובלה של כמות קטנה של מכלים. זה לא בתוספת הזאת. התוספת הזאת מדברת על פטור. ההקלות שהם מבקשים אלה דברים שייבחנו ויינתן להם מענה במסגרת התנאים של הרישיון של הספק שעוסק בתחום ההובלה. זה לא אמור להיות מוסדר בתוספת הזאת.

אני מציע שתקריאי את הנוסח המעודכן של סעיף 34ג.

אחסון או הובלה 34. צרכן גז שאינו צרכן גז ביתי, המאחסן או מוביל לצורך עיסוקו
של גז בידי צרכן מכלים מיטלטלים כאמור בתוספת הראשונה א' או ב', לפי העניין,
גז שאינו צרכן גז יאחסן או יוביל את המכלים במקום מאוורר ובמצב מאונך, ובזמן
ביתי ההובלה יבטיח כי המכלים מאובטחים בפני נפילה ויחזיק בכלי
הרכב אישור מעיד על רכישת המכלים מבעל רישיון ספק גז; השר
רשאי לקבוע דרישות נוספות לאחסון או להובלה של גז לפי סעיף
זה.

האם טכנאי גז מוסמך יכול להוביל ארבעה מכלים?

לפי התנאים שייקבעו ברישיון ספק גז שעוסק בהובלה. יהיה קבוע ברישיון איזו כמות מותר לו להוביל, באיזה תנאים.

איפה זה כתוב? זה לא כתוב ברישיון.

זה יהיה כתוב ברישיון.

מכוח סעיפים שכבר אושרו בוועדה.

גם היום לא כתוב על הזפתים. זה חדש.

את הזפת הבאנו כדוגמה. יכול להיות כל מקצוע אחר.

נכון.

אני אגיש בקשה שהטכנאים יוכלו להעמיס.

איך המובילים שלך מובילים היום? מכוח מה הם מובילים גז?

מכוח זה שאני ספק, ומכוח זה שלכל המשאיות יש רישיון מוביל חמ"ס. אם לטכנאי יש שתי התקנות, הוא לוקח עליו ארבעה מכלים גדולים.

זה ייקבע בתנאי רישיון ההובלה שלו, או בתנאי רישיון ספק גז.

זה ייקבע על פי סעיפים שאנחנו כאן אישרנו.

לא אמרנו שניתן איזה שהוא פטור, אמרנו שנבחן מה יהיו התנאים להובלה של כל כמות גז של ספק בתחום ההובלה.

למה שלא נתווכח על זה עכשיו? למה להעביר את החוק ואחר כך להתווכח?

כי עדיין לא נקבעה כל הפלטפורמה.

לא קובעים את התנאים של הרישיון.

פה זה לאלה שהם לא בעלי רישיון. אתה מדבר על בעלי רישיון.

אנחנו מצביעים על סעיף 34ג כולל התוספת הראשונה א' והתוספת הראשונה ב'. מי בעד?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 34ג אושר.

אנחנו עכשיו בפרק העונשין, בסעיף 50. הוועדה החלה לדון ולשמוע טענות בנושא הזה. בעקבות הערות וישיבות שהיו עם משרד האנרגיה ונציגי החברות, ובעקבות ההערות שאנחנו בייעוץ המשפטי של הוועדה העברנו, המשרד עשה רביזיה די משמעותית בפרק וקבע מדרג שונה, מקל יותר מבחינת העבירות. אני מציע שמשרד האנרגיה יציג את השינוי.

כפי שציין היועץ המשפטי של הוועדה, עשינו שינויים מאוד-מאוד משמעותיים שמקלים על המשק. הפחתנו את תקופת המאסר במדרג הראשון והשני. במדרג הראשון - משלוש שנים לשנתיים, ובמדרג השני - משנתיים לשנה וחצי. בכל המדרגים הוספנו סכום שהוא נמוך בחצי למפר שהוא יחיד. בנוסף, הורדנו חלק מהעבירות מסעיף העונשין, השארנו לגביהן רק עיצומים כספיים. לדוגמה, עבירה שהייתה במדרג של שלוש שנים העברנו למדרג של שנה וחצי, או אפילו למדרג של שנה.

יצרתם מדרג מקל שלא היה. יצרתם בעצם ענישה מופחתת, כמו ענישה שמוטלת על הפרת הוראות חקיקת משנה, ללא מאסר.

נכון.

זה מדרג שלא היה.

נכון, עבירה שנעשית לא בידי בעל רישיון ספק או בעל רישיון לעיסוק בעבודות.

עונשין 50. (א) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או הקנס כאמור בסעיף
61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ואם נעברה
העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –

(1) מבצע פעולת ספק גז בלא רישיון ספק גז, בניגוד להוראות
סעיף 2(א);

(2) מקים או מפעיל מיתקן גז טעון היתר בלא היתר למיתקן הגז,
בניגוד להוראות סעיף 9(א);

(3) מבצע עבודת גז בלא רישיון עבודת גז, בניגוד להוראות סעיף
14;

(4) בעל רישיון ספק גז או סוכן, הרוכש גז בניגוד להוראות סעיף
19 או בניגוד להוראות סעיף 19 כפי שהוחל בסעיף 30(1), לפי העניין;

(5) בעל רישיון ספק גז או סוכן, המספק גז למי שאינו צרכן גז
ואינו גורם המנוי בסעיף 20(א)(2) או (3) בניגוד להוראות סעיף
20 או בניגוד להוראות סעיף 20 כפי שהוחל בסעיף 30(2), לפי
העניין;

(6) בעל רישיון ספק גז המעסיק בעבודת גז את מי שאינו בעל
רישיון עבודת גז, בניגוד להוראת סעיף 34א.

שזה סעיף שחל על כל אדם.

נכון.

(ב) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר 18 חודשים או הקנס כאמור
בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד –
כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין –

(1) בעל רישיון ספק גז או סוכן, שאינו בודק תקינות של
מיתקן גז טעון היתר שאינו מיתקן גז לצריכה עצמית טרם
מילויו לראשונה בגז, או שלא מבצע בדיקות תקופתיות
למיתקן כאמור, שלא בהתאם לתנאי ההיתר למיתקן הגז,
בניגוד להוראות סעיף 24(א);

(1א) בעל רישיון ספק גז או סוכן המבצע פעולת ספק גז שלא
בהתאם לתנאי רישיון ספק הגז, בניגוד להוראות סעיף 2(א);

(1ב) בעל רישיון ספק גז או סוכן המבצע שינוי יסודי במיתקן
טעון היתר בלא היתר לביצוע שינוי יסודי, בניגוד להוראות
סעיף 9(א);

(1ג) בעל רישיון ספק גז המבצע פעולת ספק גז באמצעות סוכן,
בלא שהמנהל התיר לו לעשות כן או שלא בהתאם לתנאים
שנקבעו ברישיונו, בניגוד להוראות סעיף 27;

(2) בעל רישיון ספק גז או מחזיק במיתקן גז, שלא פועל בהתאם
להוראת המנהל להפסקת שימוש במיתקן גז או לריקונו שניתנה
לפי סעיף 38;

(3) מי שמבצע עבודת גז שביצועה אינו טעון רישיון עבודת גז
בהתאם להוראות שקבע השר לפי סעיף 14(ב)(3), שלא פועל
בהתאם להוראת המנהל להפסקת ביצוע עבודת הגז שניתנה
לפי סעיף 39.

(ג) העושה אחד מאלה, דינו – מאס שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2)
לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור
בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין –

(1) בעל רישיון ספק גז או סוכן שאינו בודק את תקינותו של
מיתקן גז לצריכה עצמית טרם הספקה ראשונית של גז למיתקן
הגז, בניגוד להוראות סעיף 25(א) או בניגוד להוראות סעיף 25(א)
כפי שמוחל בסעיף 30, לפני העניין;

(1א) בעל רישיון ספק גז או סוכן המקים או מפעיל מיתקן גז טעון
היתר או מבצע שינוי יסודי במיתקן כאמור שלא בהתאם לתנאי
ההיתר, בניגוד להוראות סעיף 9(א);

(1ב) בעל רישיון עבודת גז המבצע עבודת גז בלא רישיון לביצוע
אותה עבודת גז, או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות
סעיף 14(א);

(2) בעל רישיון ספק גז או סוכן שאינו מבצע בדיקה תקופתית
למיתקן גז לצריכה עצמית שהוא סיפק לו גז, בניגוד להוראות
סעיף 25(ב) או בניגוד להוראות סעיף 25(ב) כפי שהוחל בסעיף
30, לפי העניין;

(2א) בעל רישיון ספק גז שהוא ספק גז נכנס או סוכן שאינו מבצע
בדיקה תקופתית למיתקן גז לצריכה עצמית לפני שהוא מספק
גז למיתקן במקרה של החלפת ספק גז, בניגוד להוראות סעיף
25(ג1) כפי שהוחל בסעיף 30, לפי העניין;

(3) בעל רישיון ספק גז או סוכן שאינו מבצע בדיקה של מיתקן
גז לצריכה עצמית אף שהתבקש לעשות כן על ידי צרכן גז, בניגוד
להוראות סעיף 25(ה) או בניגוד להוראות סעיף 25(ה) כפי שהוחל
בסעיף 30, לפי העניין;

(4) בעל רישיון ספק גז או סוכן שאינו מנתק את זרימת הגז
למיתקן גז, בניגוד להוראות סעיף 26(א) או (ב) או בניגוד להוראות
סעיף 26(א) או (ב) כפי שהוחלו בסעיף 30, לפי העניין;

(5) בעל רישיון ספק גז או סוכן המחדש את זרימת הגז למיתקן
גז שנותק או המספק גז למיתקן גז שנותק, בניגוד להוראות סעיף
26(ד) או בניגוד להוראות סעיף 26(ד) כפי שהוחל בסעיף 30, לפי
העניין;

(5א) מייצר, מייבא, רוכש מייבוא או מספק גז שאינו עומד בדרישות
התקן, בניגוד להוראות סעיף 33;

(6) מי שפטור מחובת קבלת רישיון ספק לפי הוראות סעיף 2(ב)(2)
או (3), הרוכש גז בניגוד להוראות סעיף 34(ב);

(7) בעל רישיון ספק גז שלא פועל בהתאם להוראת המנהל לתיקון
ליקוי או להפסקת הפרה שניתנה לפי סעיף 36.

(ג1) העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין,
ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק
העונשין -

(1) צרכן גז, שאינו צרכן גז ביתי, המחדש את זרימת הגז למיתקן
גז שנותק, בניגוד להוראות סעיף 26(ג);

(2) צרכן גז, שאינו צרכן גז ביתי, הרוכש גז בניגוד להוראת סעיף
34(א);

(3) מי שאינו צרכן גז ביתי ואינו ספק גז, המעסיק בעבודת גז את
מי שאינו בעל רישיון עבודת גז בניגוד להוראת סעיף 34(א);

(ד) המפר הוראה מהוראות תקנות לפי חוק זה כמפורט בתוספת השישית,
דינו – מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין ואם
נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק
העונשין.

תוספת שישית

(סעיף 50(ד))

עונשין על הפרת תקנות לפי החוק

(1) עוסק בעבודת גפ"מ כאמור בתקנות 3(א)(6) ו-3(א)(11), בלא
שעבר הכשרה והסמכה, בניגוד להוראות תקנה 3(ג) או (ד) לתקנות
הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ), התשס"ו-
2006 (בחוק זה – תקנות רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ);

(2) מבצע שינוי במכל גפ"מ, בניגוד להוראות סעיף 2 לצו הגז
(בטיחות ורישוי) (מכלי גפ"מ מיטלטלים), התשע"ה-2015
(בחוק זה – צו מכלי גפ"מ מיטלטלים);

(3) ספק גז או סוכן הממלא, מוליך, מוביל, מחזיק, מוכר או
משווק מכל גפ"מ, בניגוד להוראות סעיף 3(א) לצו מכלי גפ"מ
מיטלטלים או בניגוד להוראות סעיף 3(א) לצו האמור כפי
שהוחל בסעיף 30, לפי העניין;

(4) ספק גז או סוכן, הממלא מכל גפ"מ, בניגוד להוראות סעיף 4
לצו מכלי גפ"מ מיטלטלים או בניגוד להוראות סעיף 4 לצו האמור
כפי שהוחל בסעיף 30, לפי העניין;

(5) ספק גז או סוכן, המחבר מכל גפ"מ למיתקן גז, בניגוד להוראות
סעיף 5 לצו מכלי גפ"מ מיטלטלים או בניגוד להוראות סעיף 5 לצו
האמור כפי שהוחל בסעיף 30, לפי העניין;

(6) מכניס לישראל או מייבא אליה מכל גפ"מ, בניגוד להוראות
סעיף 6 לצו מכלי גפ"מ מיטלטלים או בניגוד להוראות סעיף 6
לצו האמור כפי שהוחל בסעיף 30, לפי העניין;

(7) ספק גז שלא מפעיל מוקד חירום טלפוני, במשך 24 שעות
ביממה, כל ימות השנה, בניגוד להוראות סעיף 2(א) לצו הגז
(בטיחות ורישוי) (אירוע גפ"מ), התש"ף-2020 (בחוק זה – צו
אירוע גפ"מ);

(8) ספק גז, בעל רישיון לעיסוק בעבודת גפ"מ או בעל הכשרה
שהוא עובד של ספק הגז או של עסק הנותן שירותים לספק הגז,
שלא מגיע ללא דיחוי למקום שנתקבלה לגביו קריאה, או שלא
מפסיק את דליפת הגז ממכלית הגז או את הספקת הגז הראשית
למיתקן כאמור, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 3(ג) לצו אירוע
גפ"מ;

(9) ספק גז או בעל רישיון לעיסוק בעבודת גפ"מ העורך שינוי
במקום אירוע גז שיש בו נפגעים או נזק לרכוש, או נוטל דבר
ממקום האירוע או נוקט בכל פעולה, בניגוד להוראות סעיף 3(ו)
לצו אירוע גפ"מ;

(10) ספק גז או בעל רישיון לעיסוק בעבודת גפ"מ המחדש
הספקת גז למיתקן, בניגוד להוראות סעיף 4(ב) לצו אירוע גפ"מ;

(11) ספק גז או בעל רישיון לעיסוק בעבודת גפ"מ המחדש
הספקת גז באירוע דליפה ממכשיר צורך גפ"מ, ללא אישור
תקינות המכשיר, מאת מי שמורשה לתחזק מכשיר כאמור,
בניגוד להוראות סעיף 4(ג) לצו אירוע גפ"מ;

אני רק אגיד מילה לגבי המצב המשפטי הקיים, שהוא בעיני מחמיר יותר בהיבטים מסוימים לעומת המצב שמוצע כאן. לפי סעיף 25 היום, מי שעוסק בעבודת גז בלי רישיון, דינו – מאסר שנתיים, או קנס פי שלושה מהקנס כאמור לפי סעיף 61(א)(3), והעובר על הוראה אחרת מהוראות החוק, או תקנות שיותקנו מכוחו, או צו, או הוראה שניתנו מכוחו, שזה מאוד חריג, דינו – מאסר שנה, או פי שלושה מהקנס כאמור בסעיף 61(א)(2). המדרג שמוצע כאן הוא מדרג הרבה יותר מידתי. העבירות מפורטות כפי שמקובל בחקיקה עדכנית. אפשר לדון בפרטי העבירות, אבל באופן עקרוני המדרג כאן הרבה יותר מידתי.

לגבי בעל רישיון ספק או סוכן גז שאינו בודק תקינות של מתקן גז, יש פה ענין של בדיקה של תקינות לפני השימוש הראשון שזה דבר חמור שמצדיק עונש כל כך כבד, אבל יש פה גם את העניין שהוא לא מבצע בדיקות תקופתיות למתקן כאמור. נראה לנו שאי ביצוע בדיקות תקופתיות זה לא עניין של עונשין, אפשר להסתפק בעיצומים כספיים. יש עבירה מקבילה בעיצומים הכספיים, ניתן להסתפק בה.

אחת העבירות בדרגת החומרה השלישית, של מאסר שנה, היא: לא פעל בהתאם להוראות המנהל לפי סעיף 36. יש בחוק את סעיף 36 ואת סעיף 38. סעיף 36 זה הוראות שנותן המנהל, וסעיף 38 זה המקרים החמורים של סכנה שבהם הוא מורה באופן מיידי להפסיק, לחדול וכו'. אנחנו חושבים שצריך לייחד את העונשין רק למי שלא קיים הוראות במקרים החמורים, כלומר לפי סעיף 38. לגבי מי שלא קיים הוראות מנהל לפי סעיף 36, שאלה לא המקרים החמורים, אפשר להסתפק בעונש מינהלי.

שלוש העבירות האחרונות בתוספת השישית מדברות על ללא דיחוי. מדובר בעבירות עמומות.

כל פעם שיהיה כתוב "ללא דיחוי", "ככל האפשר", או "במידת האפשר", זה עמום. אני חושב שמיצינו את הדיון הזה כשדנו במוקד ובהגעתו ללא דיחוי.

פה מדברים על עונשין.

בהחלט מגיעה מילה טובה לאנשי מינהל הגז, אנחנו חושבים שהדבר שנעשה פה הוא ראוי, אבל יש כמה דברים שלהבנתנו צריך לתת עליהם את הדעת. יש עבירה לפיה בעל רישיון ספק גז או סוכן מבצע פעולת ספק גז שלא בהתאם לרישיון. נראה לנו שזאת לא צריכה להיות עבירה במדרג הבינוני אלא במדרג הנמוך יותר, של השנה, כמו שזה היום באיזה שהוא מקום. כך גם לגבי בעל רישיון ספק גז או סוכן שמבצע שינוי יסודי במתקן טעון היתר בלא היתר. אפשר להוריד אותו לדרגה הנמוכה. לגבי בעל דרגת רישיון ספק גז שמבצע פעולת ספק גז באמצעות סוכן, שזה משהו שהיום אפשר לעשות אותו בלי שום רישיון ובלי שום תנאים, בא החוק ואומר: אם עשית את זה לא בהתאם לתנאים, זו עבירה במדרג הבינוני. נראה לנו שבנקודת ההתחלה, כשנכנסת הוראה חוקית חדשה וחובה חדשה, נכון לקבוע אותה בדרגה - -

נתתם את זה בהערות?

כן. חלק התקבלו, חלק לא. אני מעלה את הדברים שלא התקבלו.

אנחנו מבקשים שבסעיף 50(ב) תהיה התייחסות להפרות מהותיות שהן מסכנות חיים, אל מול הפרות שאינן מסוכנות. זה לא רק עניין המדרג של שנה או שנה וחצי, אלא צריכה להיות התייחסות בסיסית לאירוע. אירועים שלא מסכנים חיים אינם עבירות פליליות, יש עליהם עיצום כספי. יש דרך מינהלית להתעסק עם הדבר הזה.

בנוגע לאותן עבירות בתוספת השישית שעניינן צו אירועי גפ"מ, התחייבת, אדוני, בדיון שהיה אצלך, שצו אירועי גפ"מ יהיה אירוע שאינו פלילי. "עיצומים כספיים בלבד" - אלה היו מילותיך בדיון.

ביקשנו מדרג. לא אמרנו את זה בצורה חד-משמעית.

אני יכול להראות לאדוני את מה שנאמר בפרוטוקול.

בסעיף 50(ב)(1), ביקשה עורכת הדין ארבל להוריד את הבדיקות התקופתיות מהנוסח. אנחנו מתנגדים לזה. אני מבקשת להזכיר שהסעיף הזה מתייחס רק למתקן טעון היתר שהוא לא לצריכה עצמית. מדובר על מעט מאוד מתקנים שמספקים את ספקי הגז, כמו מתקני המילוי, המחסנים שלהם. לא מדובר פה על מתקנים לצריכה עצמית.

לא מדובר על הצרכנים הביתיים.

נכון.

מדובר על רישיון ספק גז או סוכן.

אנחנו חושבים שלאותם מתקנים יש הצדקה לקבוע גם את הבדיקה הראשונית וגם את הבדיקה התקופתית. אלה מתקנים גדולים, מסוכנים, שצריך לקבוע להם ענישה במדרג של 18 חודשים.

לגבי בעל רישיון ספק גז שלא פועל בהתאם להוראת המנהל לתיקון ליקוי או להפסקת הפרה, אנחנו מתנגדים לבקשה להוריד את העבירה הזאת מסעיף 36.

היא ביקשה להפנות לסעיף 38 במקום לסעיף 36.

אנחנו מתנגדים לזה. זו עבירה מקובלת בדברי חקיקה. יש לי הרבה דוגמאות מדברי חקיקה אחרים שקבועות כעבירה פלילית במדרג גבוה יותר בהרבה מהמדרג שאנחנו הצענו לקבוע.

אני חושב שפחות חשוב מה יש בדברי חקיקה אחרים, יותר חשוב שתתני דוגמה להפרה כזאת שיש בה פוטנציאל סיכון מאוד גבוה וראוי לקבוע את ההפרה כעבירה פלילית.

יכולים להיות ליקויים מכל מיני סוגים, אם זה ליקוי מאוד מאוד קל כמו סימון של מתקן, ואם זה ליקוי מורכב. כשמדובר בליקוי שהוא מסוכן וספק הגז לא פועל בהתאם להוראה שנתן המנהל, יש הצדקה לקבוע את העבירה הזאת, יש הצדקה להשתמש בהליך הפלילי. כמו שאמרתי, זה מקובל מאוד גם בחוקים אחרים. גם בחוק רישוי עסקים אי קיום תיקון ליקויים מהווה עבירה פלילית. גם בחוק משק הגז הטבעי. בחוק אוויר נקי זאת עבירה של שנתיים, עם קנס הרבה יותר גבוה, של פי שישה מ-61(א)(4). אנחנו עוד הקלנו יחסית לדברי חקיקה אחרים.

המונח "ללא דיחוי", למיטב הבנתי, נשאר בתוספת השישית רק בפרט אחד, לא בשלושה פרטים כפי שציינה עורכת דין ארבל. לגבי ספק גז שלא מגיע ללא דיחוי למקום שהתקבלה עליו קריאה, דיברנו ארוכות במסגרת הדיונים שהיו בוועדה לפני לא הרבה זמן כשדנו בצו אירוע גפ"מ. אמרנו שזה מונח משפטי שייבחן לפי הנסיבות. כמובן שרק בנסיבות מיוחדות שיצדיקו את זה ננקוט בהליך פלילי ולא נסתפק בעיצום כספי.

כדאי להגיד שתהיה לכם מדיניות אכיפה שתקבע את המסלול של כל הפרה – האם בהפרה הזאת יינקט ההליך הפלילי, האם הליך של אכיפה מינהלית.

איפה מדיניות האכיפה תבוא לידי ביטוי?

אנחנו נקבע נוהל ניתוב. הנוהל הזה יקבע באיזה הליך ננקוט בעבירות שיש לגביהן גם עיצום כספי וגם סעיף עונשין. אנחנו נפרסם את זה לחברות.

לגבי הבקשה להוריד את הפרת תנאי הרישיון מהעבירות הפליליות - אנחנו מתנגדים לזה. ברוב דברי החקיקה שקובעים חובת רישוי, הפרת תנאי הרישיון מהווה עבירת פלילית, כשברוב המקרים שאני ראיתי לפחות, אם לא בכולם, דינם כדין מי שמבצע את הפעולה עצמה ללא רישיון. אנחנו הורדנו את זה פה למדרג אחד נמוך יותר. זה הופיע קודם במדרג הכי חמור. בחוק אוויר נקי, בחוק חומרים מסוכנים, הפרת תנאי רישיון היא עבירה פלילית במדרג הכי חמור שיש.

לגבי סוכן שפועל בלי שיש לספק רישיון - גם זה, אם אתם זוכרים, מופיע במדרג הכי חמור. אנחנו לא רואים בזה בכלל הפרה טכנית. מבחינתנו זה סוג של רישוי, כשהפרה של זה היא מעשה חמור שמצדיק במקרים המתאימים גם נקיטה בהליך פלילי. זה קבוע גם כעבירה של עיצומים כספיים. הורדנו את זה מהמדרג הכי חמור למדרג השני.

האם בדיון הקודם אמרנו שנעבור לרף המינהלי בלבד?

ממש לא. אמרתי שנשקול לקבוע עיצומים כספיים על חלק מההפרות.

גם אתה, אדוני, אמרת בדיוק את זה. אמרת שלא הכל יהיו עיצומים.

אדוני היושב-ראש, בהתחלה אמרת שיש איזו שהיא התחייבות, כפי שציין היועץ המשפטי של אמישראגז, אבל בהמשך תיקנת את הדברים. כשאחת מהחברות אמרה שאנחנו נקבע עיצומים כספיים על כל ההוראות של הצו, אמרת: "רגע, אל תכניס את המילה "כל", יש עבירות שגם אתה תרצה שהן יהיו פליליות". לא הייתה איזו שהיא אמירה גורפת שכל ההפרות של הצו הזה יהיו עיצומים כספיים, אלא שהמשרד יבחן כל הוראה והוראה ויחליט איזה סוג של אכיפה מתאים לאותה הוראה. כלפי רוב ההוראות אנחנו אכן קבענו שיהיו עיצומים.

הם מתייחסים לאמירה שלי לפני שהפניתי אתכם לשולחן העגול.

זה היה באותו דיון.

אני מציע שתסבירו לוועדה למה בחרתם את אותן הפרות שמנויות בתוספת השישית כעבירות פליליות.

לא זכור לי שהבטחתי באופן גורף שהכל יעבור למישור המינהלי. מישהו פה כותב שאמרתי שיש לי התחייבות והבנות עם חן והמשרד לרדת מהמישור הפלילי למישור של עצומים אחרים. זה נאמר בצורה גורפת?

זה נאמר על ידך בתחילת הדיון, אבל בהמשך הדיון תיקנת את הדברים, אמרת שכל הוראה תיבחן.

אני מניח שמה שהיושב-ראש התכוון אליו זה שבאופן כללי יהיה מעבר מהכלי הפלילי היום לכלי של עיצומים.

עלו פה תהיות על חריגות כאלו ואחרות שבדרך כלל מטופלות במישור המינהלי. הפניתי אותם לשבת איתכם, כי חלקן הלכו למישור המינהלי.

רובן.

גם נקבע מדרג מסוים.

נכון. על כל הוראות צו אירוע גפ"מ, למעט הוראה אחת של עריכת שינויים במקום האירוע, קבענו עיצומים כספיים. רק לגבי חמש העבירות שאנחנו רואים בהן את העבירות שבנסיבות מסוימות יכולות להיות חמורות מאוד ולהצדיק נקיטה בהליך פלילי, קבענו סעיף עונשין. גם את העבירות האלו שמופיעות בעונשין, בנסיבות מסוימות אנחנו נאכוף אותן באמצעות הטלת עיצומים. זה שהן בעונשין לא אומר שאנחנו תמיד ננקוט הליך פלילי לגביהן.

את זה הם יודעים מהפרקטיקה.

בחרנו בקפידה. אחרי הדיון הקודם עוד הורדנו מפה שלוש הוראות.

הולכים למישור הפלילי כשיש כוונת זדון, כשיש עבירה שחוזרת על עצמה.

בנסיבות יותר מחמירות.

מעולם לא אמרתי שהפרת תנאי הרישיון לא תהיה עבירה פלילית, רק אמרתי שלדעתי ראוי שהיא תהיה במדרג נמוך יותר.

דיברנו לגבי בעל רישיון ספק גז או סוכן המבצע שינוי יסודי במתקן טעון היתר בלא היתר. גם פה ביקשנו להוריד את זה לדרגה היותר נמוכה. אם לגבי הסוכנים מינהל הגז לא מוכן להוריד לדרגה היותר נמוכה, אני כבר יודע מה תהיה התשובה לבקשה הזאת שלנו.

נוהל ניתוב שגל התייחסה אליו הוא מאוד מאוד חשוב, הוא נקודת מפתח כאן. לא מספיק שיהיה נוהל ניתוב שידבר על מתי ילך לפלילי ומתי ילך לעיצומים כספיים. אדוני צריך לדאוג שנוהל הניתוב הזה יפורסם כתנאי לכניסה לתוקף של העיצומים הכספיים בפרק העונשין. זה חייב לקרות במקביל.

אתם מבקשים שננקוט בהליך פלילי גם על העבירות שיש לגביהן - - ?

לא. הם שאלו מתי יהיה נוהל ניתוב.

אנחנו נעשה מאמץ לקבוע את נוהל הניתוב בתוך תקופה קצרה.

הוא באישור של משרד המשפטים, אני מניח.

אנחנו מתואמים עם משרד המשפטים. אנחנו ניטה להטיל עיצומם כספיים. אני לא חושבת שצריך לכבול לנו את הידיים עד שיש נוהל.

זה לא משהו שמעגנים בחקיקה.

אפשר בחקיקה לקבוע שהפרק של העיצומים הכספיים לא ייכנס לתוקף עד - -

חקיקה ראשית שתהיה מותנית בנוהל של המשרד - לא דבר שאנחנו קובעים.

בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) עשו בדיוק את זה.

אני לא בטוח שזאת דוגמה טובה לחקיקה ולהליך שבה היא נעשתה. עדיף שלא לפרט.

אדוני, אני חושב שאפילו ברמת אמירה לפרוטוקול שהמינהל ינסה להביא את הנוהל הזה ולפרסם אותו - -

היא אמרה את זה, היא אמרה במפורש. מי בעד אישור סעיף 50 והתוספת השישית?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 50 והתוספת השישית אושרו.

אחריות נושא 51. (א) נושא משרה בחברה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה
משרה בחברה לפי סעיף 50 בידי החברה או בידי עובד מעובדיה; המפר הוראה זו, דינו -
מחצית הקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה או קנס כאמור בסעיף
61(א)(1) לחוק העונשין, לפי הגבוה מביניהם.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 50 בידי החברה או בידי עובד מעובדיה,
חזקה היא כי נושא משרה בחרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א),
אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג) בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בחברה, שותף, למעט שותף
מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם החברה על התחום שבו
בוצעה העבירה.

זה סעיף שקובע את האחריות של נושא משרה לעשות כל שניתן למנוע את העבירה בידי החברה. הוא קובע שהעונש על נושא משרה שמפר את ההוראה הזאת הוא מחצית מהקנס שקבוע על יחיד, או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) - 14,400, לפי הגבוה מביניהם. במקרה שהקנס יהיה מחצית מ-14,400 - במדרג הנמוך ביותר.

ההגדרה "כל שניתן" היא הגדרה בעייתית, כי לא משנה מה תעשה, תמיד יכול לבוא מישהו ולהגיד - -

זה בא לעזור לך. אם אני מוחק את המילים "כל שניתן", לא תהיה לך אפשרות להוכיח שעשית כל שניתן.

הפוך, אדוני. המונח "כל שניתן" הוא זה שקובע את הרמה שבה צריך לעמוד המנהל. ההגדרה "כל שניתן" החליפה נוסח שהיה מקובל לפני כן, של "נקט כל אמצעי סביר". נושא משרה בחברה חייב לפקח ולנקוט בכל אמצעי סביר למניעת עבירה.

אני לא חושב שהיית רוצה את הסעיף בנוסח הקיים היום. אני חושב שהסעיף בנוסח הקיים היום הרבה יותר מחמיר, לא מידתי, כי הוא קובע אחריות שילוחית.

אני לא משווה לסעיף הקיים. בתבנית הזאת, שהיא תבנית טובה יותר, אנחנו מבקשים שבמקום הביטוי "כל שניתן" יהיה הביטוי "נקט כל אמצעי סביר". המונח "כל שניתן" קובע רף שלא ניתן לעמוד בו. אם עשיתי, למשל, ארבע הדרכות בשנה, יגידו לי שזה לא מספיק, כי אפשר לעשות גם שבע הדרכות בשנה, גם כל יום הדרכה. משרד המשפטים אומר שמה שהם רוצים זה אמצעים סבירים.

סעיף (א) אומר שאם לא עשית כל שניתן, עברת עבירת אי פיקוח, או אי מניעה, שזאת עבירה שעומדת בפני עצמה. הסעיף השני אומר: אם החברה עשתה הפרה, חזקה שאתה לא עשית את העבודה שלך כמו שצריך ואתה אשם. אני חושבת שבסעיף קטן (א) זה צריך להיות רק אם החברה עברה הפרה, שלא נהיה במצב שהמנהל ישלם קנס במצב שהחברה עצמה לא מואשמת בגין הפרה.

את רוצה שלא יחייבו את החברה על אי מניעה.

אני אגיד לאדוני מה קורה בפועל. אם ראו הפרה, באים גם למנהל, שזה בסדר גמור. מה שקורה בפועל זה שיש מצבים שבהם אין מספיק ראיות לזה שהייתה הפרה של החברה, ואז אומרים: "יש לנו פה איזה שהוא כלי כנגד החברה, של להאשים את המנהל בלי שיהיו לנו מספיק ראיות".

אני לא רואה פה מישהו שיושב במערב עם משקפת צלפים ומנסה ליירט איזו עבירה.

כשאנחנו מחמירים את הרף על ידי המילים "כל שניתן", ואני מופיע בתיקים האלה בבתי המשפט, השופטים מתייחסים לזה בהתאם. בעבר זה היה אמצעים סבירים. נושאי המשרה לא יכולים להראות שהם עשו כל שניתן, כי תמיד יש את השפיל הנוסף, תמיד המדינה יכולה לטעון - יכולת לעשות גם את זה. אני מסכים עם מה שאמרה עורכת הדין ארבל, על כך צריך להשאיר את זה ברמת הסבירות, זאת אומרת להיצמד לנוסח שהיה קיים.

כבר 30 שנה מופיע בחוק המונח "נקט בכל האמצעים הסבירים". האם יש אינדיקציה לזה שכשמגיע רגע האמת ורואים שנושא משרה עשה משהו לא בסדר, זה שכתוב שם נקט בכל האמצעים הסבירים מונע מהם למצות איתו את הדין?

אכן, כפי שנאמר, הסעיף הזה של אחריות נושא משרה בתאגיד זו התבנית המקובלת בדברי חקיקה אחרים, גם בחוק התחרות שעבר לא מזמן. מכיוון שעורכי הדין כאן הפנו לסעיף הקודם, אני אגיד שהסעיף הנוכחי בחוק הגז קובע אחריות שילוחית, כלומר, ברגע שנעברה העבירה, מואשם בעבירה הזאת גם נושא המשרה, שזה הרבה יותר מחמיר מבחינת העונש, כי יכולה להיקבע לעבירה הזאת עונש מאסר וגם קנס. כאן זה רק עונש קנס, זה לעולם לא יהיה עונש מאסר. דבר שני, נושא המשרה כבר לא יתויג כמי שביצע את העבירה הזאת אלא כמי שהפר את חובת הפיקוח. קובעים כאן איזו שהיא התנהגות ייחודית על ידי זה שהוא צריך לפקח. אם הוא לא פיקח, אפשר להעמיד אותו לדין על הסעיף הייחודי הזה, לא על כל עבירה בחוק.

מה ההבדל בין המילים "אמצעים סבירים" למילים "כל שניתן"?

ואיך זה יתפרש בבתי המשפט?

ברור שתמיד אפשר לטעון שיש עוד משהו שניתן לעשות, אבל בתי המשפט מפרשים את זה כך שנושא המשרה נדרש להשקיע את המשאבים הסבירים.

איך השופט או השופטת יתייחסו אם יהיה כתוב הביטוי "אמצעים סבירים", ואיך הם יתייחסו אם יהיה כתוב הביטוי "כל שניתן"?

ההתייחסות לביטוי "כל שניתן" היא באופן דומה. ברור שלא נדרשים להפנות את כל המשאבים של החברה.

האם את אומרת שהביטוי "אמצעים סבירים" והביטוי "כל שניתן" זה כמעט אותו דבר?

כן.

צריך לזכור שאם יהיה כתוב בחוקים אחרים הביטוי "כל שניתן" ורק אצלנו הביטוי "אמצעים סבירים", יש סיכוי ששופט יגיד: "אוקי, זה כנראה רמה יותר נמוכה של סבירות שנדרשת פה".

הביטוי "כל שניתן" מופיע בעשרות חוקים.

נכון. אם זה הנוסח המקובל, צריך ללכת עליו.

אתם אומרים שזה הנוסח המקובל בשנים האחרונות. אין מצב שמחוקקים עכשיו חוק שיהיה כתוב בו הביטוי "אמצעים סבירים"?

נכון.

נציגי חברות הגז ציטטו רק את החלק האחרון של סעיף 26, אבל יש לסעיף 26 רישה: "נעברה עבירה לפי סעיף 25 בידי תאגיד, ייאשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה דירקטור, מנהל כללי, שותף מוגבל או עובד בכיר האחראי לאותו תחום". יש כאן דרגה מאוד חמורה של אשמה שיכולה להיות לאותו נושא משרה, לכן נקטו בסיפה של הסעיף במשהו יותר מקל - "אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו, ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה". כאן, בסעיף 51, מה שמוצע זו עבירה ברמה פחותה של אחריות, עבירה עצמאית שעניינה חובת פיקוח, חובת שמירה על נהלים, הקפדה על נהלים, הדרכה ועשיית כל פעולה למניעת העבירות. שני החלקים של הסעיף הזה "מדברים" אחד עם השני. אי אפשר לקחת רק את החלק האחרון של סעיף 26 ולהצמיד אותו להפרה, לעבירה ברמה הפחותה שמוצע כרגע לקבוע בסעיף 51.

מי בעד אישור סעיף 51?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 51 אושר.

אני מציע לאדוני להתחיל לדון בפרק ט' שעניינו עיצום כספי. הוא כולל כמה וכמה סעיפים שהם ממש תבנית מקובלת באכיפה מינהלית. לא משנה מה יהיו ההפרות, בכל מקרה הסעיפים האלה צריכים להיות. עניינם של הסעיפים זה כל הפרוצדורה של הטלת עיצום כספי. אני מציע שנתחיל לדון בסעיף 52, ולאחר מכן נדון בהפרות שקבועות בתוספת השביעית.

עיצום כספי 52. (א) בעל רישיון ספק גז או בעל רישיון עבודת גז, שהפר הוראה מהוראות
חוק זה החלה עליו, כמפורט בטור א' בחלק א' לתוספת השביעית, רשאי
המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום הנקוב בטור
ב' לצד אותה הפרה.

(ב) בעל רישיון ספק גז או בעל רישיון עבודת גז, שהפר הוראה מהוראות
תקנות לפי חוק זה, כמפורט בטור א' בחלק ב' לתוספת השביעית, רשאי
המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום הנקוב בטור
ב' לצד אותה הפרה.

(ג) מי שהפר הוראה מהוראות חוק התקנים, כמפורט בטור א' בחלק ג'
לתוספת השביעית, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות
פרק זה בסכום הנקוב טבור ב' לצד אותה הפרה.

(ד) סוכן שהפר הוראה מההוראות כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג)
כפי שהוחלה לגביו בסעיף 30, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי
לפי הוראות פרק זה בסכום שניתן להטיל על בעל רישיון ספק הגז בשל
אותה הפרה.

(ה) מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה, כמפורט בטור א' בחלק ד'
לתוספת השביעית, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות
פרק זה בסכום הנקוב בטור ב' לצד אותה הפרה.

מי בעד אישור סעיף 52?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 52 אושר.

הודעה על 53. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי
כוונת חיוב חוק זה או הוראה מהוראות חוק התקנים, כאמור בסעיף 52 (בפרק זה –
המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר
הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת
חיוב).

(ב) בהועדה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:

(1) המעשה או המחדל (בפרק זה –ה מעשה), המהווה את ההפרה
ומועד ביצועו;

(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3) זכותו של המפר לטעון טענותיו בפני המנהל לפי הוראות סעיף
54;

(4) הסמכות להוסיף על סכום עיצום הכספי בשל הפרה נמשכת
או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 56 ושיעור התוספת;

מי בעד אישור סעיף 53?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 53 אושר.

זכות טיעון 54. מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 53 רשאי
לטעון טענותיו בפני המנהל, בכתב, או בעל פה, לפי החלטת המנהל,
לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים
ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה
בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

מי בעד אישור סעיף 54?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 54 אושר.

החלטת המנהל 55. (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 54,
ודרישת תשלום אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום
העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 57.

(ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –

(1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב,
לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה
יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת
התקופה לתשלומו;

(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה
על כך, בכתב.

(ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל
את נימוקי החלטתו.

(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 54 בתוך התקופה
האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה
תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

מי בעד אישור סעיף 55?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 55 אושר.

הפרה 56. (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק
חוזרת העשרים שלו לכל חודש שבו נמשכה ההפרה.
והפרה
נמשכת (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה
לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות
לפי חוק זה או מהוראות חוק התקנים בקשר לגז או למיתקן גז, כאמור בסעיף
47, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה שהוטל על המפר
עיצום כספי או שבשלה הורשע.

כאן מדובר על החלק העשרים לכל חודש מלא. סופרים את ההפרה הנמשכת רק כאשר חולף חודש, נכון?

כן.

מי בעד אישור סעיף 56?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 56 אושר.

סכומים 57. המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים
מופחתים הקבועים בסימן זה, אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים
המפורטים בתוספת השמינית ובשיעורים הקבועים בה.

אלה המקרים שבהם המנהל יהיה רשאי להפחית את סכום העיצום, וניתן להפחית רק בנסיבות שקבועות בתוספת השמינית.

תוספת שמינית

(סעיף 57)

סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי

הגדרות 1. בתוספת זו –

(1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר – אישור
שנתן רואה חשבון המבקר שמונה כאמור, המבקר את הדוחות
הכספיים השנתיים;

(2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי
נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג
של יועץ המס;

"יועץ מס מייצג" – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי
מס, התשס"ה-2005;

"מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך
מוסף, התשל"ו-1975;

"רואה חשבון מבקר" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999.

הפחתת 2. המנהל רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים
סכומי שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
העיצום
הכספי (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בארבע
השנים שקמו להפרה – 30%; לא הפר את אותה הוראה
בשנתיים שקדמו להפרה – 20%;

2) מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל – 40%;

(3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק,
להנחת דעתו של המנהל – 30%.

הפחת בשל 3. ראה מהנהל, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות
נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו
אישיות נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר,
רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור
של 20%.

הפחתה 4. התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור בסעיפים 2 ו-3, רשאי
בשל כמה המנהל להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים
נסיבות המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה
לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה
הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו, אם הייתה
זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

הפחתה בשל 5. (א) מצא המנהל שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור
התחשבות העסקות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5%
במחזור ממחזור העסקאות שלו.
עסקאות
(ב) סעיף קטן (א) יחול בין אם הופחת סכום העיצום הכספי לפי
סעיפים 2 ו-3 ובין אם לאו.

(ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה,
יגיש למנהל אישור, לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך
45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

מכיוון שחשבנו שנסיבות ההפחתה צריכות להיכנס לתוקף יחד עם פרק העיצום הכספי, הברירה הייתה - או שיהיו תקנות הפחתה שייקבעו ורק לאחר שהן יותקנו הפרק ייכנס לתוקף, או לקבוע אותן במפורש כאן בתוספת, ולאפשר שינוי של התוספת בצו באישור הוועדה. המודל שאומץ כאן הוא מודל מאוד מקובל בתקנות הפחתה, או בתוספת שעניינה נסיבות הפחתה.

אם אדוני שמע את מה שהוקרא לגבי נסיבות ההפחתה, כל הנסיבות שכרגע רשאי המנהל לשקול הן נסיבות שקשורות למפר - האם זו הפעם הראשונה של המפר, מה הן הנסיבות אישיות של המפר.

מה הבעיה?

אין בעיה במה שיש, רק אין שום התייחסות לנסיבות ההפרה - האם ההפרה הייתה בנסיבות מקלות, האם ההפרה הייתה בנסיבות שגרמו לסכנה בטיחותית. אנחנו חושבים שזה שיקול שצריך גם הוא להיות בפני המנהל. אדוני צריך להבין את המנגנון. המנגנון הוא מנגנון מאוד מאוד קשיח. יש נסיבות א' ונסיבות ב'. יש נסיבות שנפלו בין הכיסאות.

הן לא מופיעות בתוספת?

מהרגע שהמנהל ראה הפרה הוא נכנס לתוך מסדרון שאין לו יותר מידי שיקול דעת. בתקנות ההפחתה לפי חוק ניירות ערך, בתקנות ההפחתה לפי חוק נתוני אשראי, ובחוק הדואר, כתוב כך: "..העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות, ובכלל זה היקף ההפרה, הרווח שהיה..".

אם מצא המנהל שסכום העיצום הכספי עולה על 5% מסכום מחזור העסקאות של אותו אדם, הוא יכול להפחית. אנחנו רוצים להוסיף: מצא המנהל שסכום העיצום הכספי או סכומי העיצומים הכספיים בשנה הקלנדרית השוטפת. הבקשה היא שיסתכלו במצטבר.

לגבי הסוגיה של הפחתה בשל נסיבות, זה לוקח אותנו למקום מאוד מאוד שיפוטי שניסינו לפתור באמצעות החוק עצמו. אם נסתכל על התוספת השביעית, יש לנו 23 סעיפים בחוק ועוד 35 סעיפים של עיצומים. פרטנו ברמות הכי מפורטות כמה מסוכנת הייתה ההפרה שלך, כמה היא חוזרת על עצמה. זה נכון שהמנהל הוא בתעלה צרה, אבל לפני שהוא נכנס לאותה תעלה צרה הוא פתח את כל האופק ופשוט בדק אירוע-אירוע, עבירה-עבירה, בדק כמה היא מסוכנת. יש פה יותר עבירות שמקבלים עליהן 300 שקלים, 500 שקלים, 250 שקלים. יש עבירות מאוד קטנות שהעיצום בגינן הוא מאוד מאוד קטן.

מה לגבי ההשוואה לחקיקה אחרת?

זה די נדיר. זה אמנם קיים בדוגמאות המעטות שעורכת דין ארבל נתנה, אבל זה פחות מקובל בדברי חקיקה אחרים. אנחנו חושבים שזה פחות מתאים לחקיקה מהסוג שלנו. זה יותר מתאים לחקיקה שהיא פיננסית, טכנית, לא חקיקה מהסוג שלנו שמלכתחילה הסכום של העיצום חושב בהתאם לנסיבות של ההפרה.

אם היא הייתה מביאה דוגמאות לא משוק ניירות ערך אלא מהבריאות, היית אומרת - -

היא לא הביאה, כי אין.

כשאני שומע את הדברים של אנשי מינהל הגז, זה נשמע לי קצת מוזר. כמובן שכולנו רוצים לא להפר, להיות בסדר, לא להגיע לשום עימותים או התנהלות כזאת מול מינהל הדלק והגז, אבל בסופו של דבר, ונראה לי שעל זה לא יכול להיות ויכוח, נכנס לתוך מערכת היחסים בין מינהל הגז, ספקי הגז, העוסקים בעבודות גז, הגורמים אחרים, הצרכנים - -

מה הבעיה? תן לי את הבעיות. מה לא נראה לך?

מה שלא נראה לי זה שנכנס פה כלי חדש של עיצומים כספיים שאנחנו עדיין לא יודעים להגיד מה תהיה ההשלכה שלו, מה יהיה ההיקף שלו, איך זה ישפיע על ספקי הגז, על העוסקים, על כל הדברים האלה. אנחנו באנו והצענו מנגנונים שהם לא מנגנוני חובה. הוא לא חייב להתחשב בנסיבות ההפרה, הוא לא חייב אם הוא רואה שזה מעל 5% להוריד את הסכום, אבל יש לו כלי. אם לא יהיה לו את הכלי, הוא יהיה מחויב לפי החוק ולפי ההוראות של משרד המשפטים פשוט להטיל את העיצומים, אפילו אם הוא רואה עכשיו שהעיצומים ימוטטו ספק גז. אנחנו בסך הכל אומרים: קח את הכלי, תחליט אתה איך להשתמש בו.

עניין הרשאי להפחית עלה פה בעבר בוועדה, כשבמקרה הזה רשאי יפורש כחייב. כלומר, ברגע שהנסיבות מתקיימות, המנהל יהיה חייב להפחית את הסכומים בשיעורים שצמודים להם לפי התקנות.

מי בעד אישור סעיף 57 כולל התוספת השמינית?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 57 כולל התוספת השמינית אושרו.

סכום מעודכן 58. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת
של העיצום התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף
הכספי 54 – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט
לפי סעיף 63 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית
המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה
בערעור.

(ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בתוספת השביעית יתעדכנו ב-1
בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור
שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1
בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב
שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד
המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
העדכון הראשון לפי סעיף זה יהיה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב
(1 בינואר 2022).

(ג) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האנרגיה
הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

מי בעד אישור סעיף 58?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 58 אושר.

המועד לתשלום 59. המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת
העיצום הכספי דרישת התשלום כאמור בסעיף 55.

הפרדי הצמדה 60. לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העצום הכספי,
וריבית לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת
ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית),
עד לתשלומו.

גבייה 61. עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז
לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.

מי בעד אישור סעיפים 59,60,61?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיפים 59,60 ו-61 אושרו.

סימן ב': התראה מינהלית

התראה מינהלית 61א. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה
מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 52, והתקיימו נסיבות
שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה,
רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל
עליו עיצום כספי, לפי הוראות סימן א', להמציא לו התראה
מינהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי
לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ
המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

(ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את
ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את
ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהא צפוי לעיצום
כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור
בסעיף 61ג, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול
ההתראה לפי הוראות סעיף 61ב.

אנחנו מבקשים להוסיף סעיף קטן (ג) בעקבות ההערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה:

(ג) נהלים לפי סעיף קטן (א) שקבע המנהל יפורסמו באתר
האינטרנט של המשרד.

בקשה לביטול 61ב. (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 61א, רשאי
התראה הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את
מנהלית ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:

(1) המפר לא ביצע את ההפרה;

(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו
מהווה הפרה.

(ב) קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות
סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את
הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל
תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

הפרה נמשכת 61ג. (א) נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר
והפרה חוזרת המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו
לאחר התראה את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 56(א), והמנהל
ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת
בהתאם להוראות סעיף 53, בשינויים המחויבים.

(ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר
חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך
שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת
כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 56(ב), והמנהל ימסור למפר
הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות
סעיף 53, בשינויים המחויבים.

הסימן של ההתראה המינהלית נוסף לבקשה של חברות הגז. התראה מינהלית זה כלי אכיפה שמקל עם המפר. במקרים מסוימים הוא מחליף הטלה של עיצום כספי. בנסיבות שייקבעו בנוהל שהמשרד יקבע בהסכמת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, המנהל, במקום להטיל עיצום בהפרה הראשונה, ייתן למפר הזדמנות לתקן את ההפרה. זה נועד לשימוש במקרים מאוד מסוימים. לא בכל הפרה שנקבע עליה עיצום כספי נעשה שימוש בכלי הזה, זה יהיה רק בנסיבות שנקבע, כמו במקרים שיש לנו הפרה שאולי היא לא בהירה דיה, או בנסיבות אחרות שאנחנו נחליט שמוצדק לעשות שימוש בכלי המקל הזה.

ברגע שהמנהל מוסר הודעה על כוונת חיוב הוא בעצם מפנה להוראות של סעיף 53 שמפרטות מה יופיע בהודעה על כוונת חיוב. חשוב להבהיר שהתהליך חוזר לנקודה של הודעה על כוונת חיוב, זאת אומרת, המפר מקבל את זכות הטיעון - ומתקיימים הסעיפים הרלוונטיים של 54 ושל 55. לא ברור לנו מבחינת הנוסח האם זה ברור, לכן או שנשיג שברגע שלמפר נמסרה ההודעה על כוונת חיוב הוא יוכל לטעון את טענותיו לפי סעיפים 54 ו-55, או שנכתוב כך שיהיה ברור בסעיף 54 שמפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, זה יכול להיות או הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 53 בתחילת התהליך של העיצום הכספי, או שזה יכול להיות לפי סעיף 61ג במסלול של התראה מינהלית. ברמת הנוסח נשנה כך שיהיה ברור שלמפר תהיה זכות טיעון גם במקרה של התראה מינהלית.

זאת התבנית, ככה זה בכל חוק. כמו שנאמר לגבי סעיפים אחרים, אנחנו לא רואים הצדקה לחרוג מהתבנית.

מה שאנחנו מבקשים הוא הסמכה לבדוק האם הנוסח באמת מבטא את המהות שאמרה עורכת הדין כספי. יכול להיות שנצטרך לשנות את הנוסח כדי להבהיר.

ככל שמתבקש. מי בעד אישור סעיפים 61א, 61ב ו-61ג עם התיקונים שהוקראו וההסמכה לתקן במידה ויצטרכו?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיפים 61א, 61ב ו-61ג אושרו.

סימן ג': שונות

עיצום כספי 62. על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות
בשל הפרה כאמור בסעיף 52 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר,
לפי חוק זה לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
ולפי חוק
אחר

מי בעד אישור סעיף 62?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 62 אושר.

ערעור 63. (א) על החלטה סופית של המנהל לפי פרק זה ניתן לערער
לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום;
ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר
הודעה על ההחלטה.

(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את
תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל
או שבית המשפט הורה על כך.

(ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף
קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות
פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי
ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום
ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת
הפרשי הצמדה וריבתי מיום תשלומו עד יום החזרתו.

מי בעד אישור סעיף 63?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 63 אושר.

פרסום 64. (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר
האינטרנט של משרד האנרגיה, את הפרטים שלהלן,
בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי
ונסיבות ההפרה;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן
הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;

(5) פרטים אודות המפר, הנוגעים לעניין;

(6) שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד.

(ב) הוגש ערעור לפי סעיף 63, יפרסם המנהל, בפרסום לפי
סעיף קטן (א), גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו,
באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן (א).

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם
את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות
לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך
אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן
זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי סעיף 54,
ובלבד שהמנהל הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו,
בהודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 53.

(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים
שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי
סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998, וכן
רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם
בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי
סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על
תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום
כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום
כאמור יישם המנהל אמצעים טכנולוגיים נאותים
ומתקדמים, כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באתר
האינטרנט של המשרד בפרטים שפורסמו בתום תקופת
הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון
כאמור.

(ו) השר שאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים
האמורים בסעיף זה.

מי בעד אישור סעיף 64?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 64 אושר.

שמירת 65. (א) תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי
אחריות פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת
פלילית הוראה מההוראות לפי חוק זה או מהוראות חוק התקנים
בקשר לגז או למיתקן גז, כאמור בסעיף 52, המהווה עבירה.

(ב) שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו
התראה מינהלית בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף
קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא
אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה
כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי
פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות
האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי –
יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית
מיום תשלום הסכום, עד יום החזרתו.

מי בעד אישור סעיף 65?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף 65 אושר.

אני מציע, אדוני, שנעבור לתוספת השביעית שבה מפורטות ההפרות שניתן להטיל עיצום כספי בשלהן.

תוספת שביעית

חלק א'

(סעיף 52(א))
עיצום כספי על הפרת הוראות החוק

(1) ביצע פעולת ספק גז, שלא בהתאם לתנאי רישיון 5,000 בשל
ספק גז, בניגוד להוראות סעיף 2(א); כל תנאי שהופר

(1א) מעביר, משעבד או מעקל רישיון ספק גז, או 500 בשל כל צרכן
מעביר שליטה בבעל רישיון ספק גז, בניגוד להוראות שעליו דיווח בהתאם
סעיף 7; לדיווח האחרון לפי
חוק הסדרים במשק
המדינה (תיקוני
חקיקה), התשמ"ט –
1989, לא יותר מ-
100,000 לספק גז
קטן ולא יותר מ –
1,000,000 לספק גז
שאינו ספק גז קטן
כהגדרתו בתקנות
הסדרים במשק
המדינה (תיקוני
חקיקה (מכירת
גז על ידי בתי זיקוק
וספקי גז), התש"ע –
2009

(1ב) אינו פועל בהתאם להוראת המנהל להסדרת 1,000 בשל כל צרכן
סיום פעולות ספק הגז, בניגוד להוראת סעיף 8(ה); גז שכלפיו ביצע הפרה

(1ג) הקים או הפעיל מיתקן גז טעון היתר המשמש 7,500
לאחסון מכלים מיטלטלים שקיבולתם הכוללת
אינה עולה על 150 ליטרים, בלא היתר למיתקן
הגז, בניגוד להוראות סעיף 9(א);

ב-(1א) הוסיפו איזה שהוא רף עליון, אבל ב-(1ב) לא. אנחנו חושבים שגם ב-(1ב) צריך להוסיף רף עליון. סיום פעולת ספק גז מתייחס להרבה מאוד צרכנים בו זמנית. צריך לקבוע איזה שהוא רף מקסימאלי.

אירוע של הפסקת פעולת ספק גז הוא אירוע נדיר במשק שבו צריך לעבור צרכן-צרכן ולהחליף את המערכת. צריך לשים שם בלונים או מערכת חדשה. האירוע הזה הוא אירוע שגורר התעסקות של טכנאים, הספקת הגז, באמת הרבה מאוד פעולות פיזיות שצריך לעשות. המוטיבציה של אדם שהפסיק לספק גז לא לעשות את הפעולות האלו ובכך בעצם להשאיר את הצרכנים עם מערכות שאין להן כבר אבא, היא מוטיבציה מאוד חזקה.

אתה אומר שיש פה הרתעה.

כל צרכן כזה זו עלות נוספת מבחינתו. אם נחסום את זה בסכום מסוים, יכול להיות שיהיו סכומים שבהם יהיה שווה לו להגיד: "להתראות, אני סיימתי".

לעניין סעיף (1א) שמדבר על העברה, שעבוד, עיקול רישיון ספק או העברת שליטה, טוב שבאמת עשו לזה סכום מקסימאלי, רק שלהבנתנו הסכום הזה גבוה מידי. אני מזכיר, זאת פעולה שהיום מותרת ואין איתה שום בעיה. זה לא קשור בכלל לשאלה אם בבעל הרישיון עדיין מתקיימים התנאים, שזה כמובן חשוב, אבל זה בסעיף אחר לגמרי. אם העברתי שליטה בספק הגז מחברה א' לחברה ב', עדיין המתקנים אותו דבר, עדיין הכל אותו דבר.

אני חושש שהעיצום בהפרה הראשונה נמוך מידי וההפרה תצא משתלמת. אני מציע לחשוב על זה שוב.

לגבי מה שהעיר עורך דין יותם אדמי, מה שהחברה יכולה לעשות פה הוא להעמיד את המנהל בפני מציאות מוכתבת. הם יכולים להעביר את הרישיון לגורם אחר, לגורם שלא אושר על ידי המנהל.

בעבר זה היה מותר?

החוק הזה בעבר היה נראה אחרת לגמרי. כנראה שזה לא היה אסור.

בחוק הגז (בטיחות ורישוי) לא הייתה חובה לקבל אישור של המנהל.

בואו לא נשכח שהאירוע הזה הוא אירוע בתוך מטה החברה. זה לא אירוע שקורה בדיעבד, זה לא אירוע שקורה בקצה של החברה על ידי איזה טכנאי באיזה מקום. מטה החברה החליט ביודיעין להעביר את הרישיון הזה לגורם אחר, כשהגורם הזה לא טרח לאשר אותו מול המנהל. הגורם הזה יכול להיות שלל גורמים. יכול להיות שהוא תקין ובסדר, אבל במצב שבו הוא לא תקין מה שנשאר למנהל זה ללכת לחדש ולהגיד לו: "אני שולל לך את הזכות". לשלול את הזכות זה לרדוף אחרי אותם עשרות, מאות או אלפי צרכנים שעכשיו צריך לאסוף מהם את הגז כי הספק הקודם לא טרח לאשר מול המנהל את העברה הזאת. זה מאוד קשור לסעיף (1ב). כדי למנוע את זה מראש מול מטה החברה, אנחנו שמים כאן סנקציה מאוד גבוהה, אנחנו אומרים להם: "חברים יקרים, אתם רוצים להעביר את האישור? אין בעיה, תביאו את המועבר, נאשר אותו, ותקבלו את היכולת להעביר אליו את האישור".

לגבי ההערה של משרד המשפטים, לגבי "ביצע פעולת ספק גז שלא בהתאם לתנאי הרישיון ספק גז" - -

אני אתנגד לעדכן את זה למעלה.

כשאנחנו באים לבחון ספק גז, אנחנו בודקים גם את הניסיון של אנשי המקצוע.

ולכן יש קנס משמעותי שלא צריך להגדיל אותו.

(1ד) הקים או הפעיל מיתקן גז טעון היתר המשמש לאחסון מכלים
מיטלטלים שקיבולתם הכוללת עולה על 150 ליטרים ואינה עולה 10,000
על 1,000 ליטרים, בלא היתר למיתקן הגז, בניגוד להוראות סעיף
9(א);

(1ה) ביצע שינוי יסודי במיתקן גז טעון היתר שקיבולתו אינה 5,000
עולה על 1,000 ליטרים, בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 9(א);

(1ו) ביצע שינוי יסודי במיתקן גז טעון היתר שקיבולתו עולה 15,000
על 1,000 ליטרים, בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 9(א);

מי בעד אישור סעיפים (1) עד (1ו)?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיפים (1) עד (1ו) אושרו.

(2) הקים או הפעיל מיתקן גז טעון היתר שקיבולתו אינה עולה 3,000 בשל
על 1,000 ליטרים או ביצע שינוי יסודי במיתקן כאמור, שלא כל תנאי שהופר
בהתאם לתנאי ההיתר למיתקן הגז, בניגוד להוראות סעיף
9(א);

(3) הקים או הפעיל מיתקן גז טעון היתר שקיבולתו עולה 5,000 בשל כל
על 1,000 ליטרים ואינה עולה על 25 טון או ביצע שינוי תנאי שהופר
יסודי במיתקן כאמור, שלא בהתאם לתנאי ההיתר למיתקן
גז, בניגוד להוראות סעיף 9(א);

(4) הקים או הפעיל מיתקן גז טעון היתר שקיבולתו עולה 10,000 בשל כל
על 25 טון או ביצע שינוי יסודי במיתקן כאמור, שלא תנאי שהופר
בהתאם לתנאי ההיתר למיתקן גז, בניגוד להוראות סעיף
9(א);

(5) ביצע עבודת גז שלא ניתן לו לגביה רישיון עבודת גז, 10,000
בניגוד להוראות סעיף 14(א);

(5א) ביצע עבודת גז שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד 5,000
להוראות סעיף 14(א);

(6) סיפק גז לצרכן גז בלא שהתקשר עמו בחוזה בכתב 500 בשל כל
להספקת גז, או בלא שנמסרה לצרכן הגז חשבונית צרכן גז
שעליה מופיעים פרטי בעל הרישיון ופרטי צרכן הגז,
בניגוד להוראות סעיף 20(א)(1) או (ב);

(7) ביצע פעולת ספק גז, בלא ביטוח לכיסוי חבותו 30,000
בשל נזקים או שלא בהתאם להוראות התוספת
השלישית, בניגוד להוראות סעיף 22;

אני רוצה להתייחס לסעיף (6), לגבי "סיפק גז לצרכן גז בלא שהתקשר עמו בחוזה". ברור שנקודת המוצא היא שמחתימים צרכנים על חוזים ונותנים חשבוניות, אבל לפעמים קורה, וזה במקרים נדירים, שלא עושים את זה.

הסעיף הזה הוא לא בשבילך, הוא בשביל הפיראטים. חברות שמכבדות את עצמן לא עובדות בלי חשבונית ובלי חוזה.

זה דווקא כן מיועד לי.

אם זה מיועד לך, זה חמור מאוד.

נניח שמחלק גז שוכח לחלק חשבוניות ל-100 לקוחות שהוא באותו יום חילק להם גז. למה? כי הוא חדש, כי הוא לא הרגיש טוב בלילה.

האם למחרת הוא כן הוציא מהמשרד?

המשרד בכלל לא יודע. עד שלא יגידו לו אין לו מושג. על ה-100 האלה תעשה את המכפלות.

אתה מדבר על ספקי משנה. זאת טעות חמורה שמינהל הגז מאפשר לגלגל אחריות לספקי משנה כאלה ואחרים. יכול להיות שהיינו צריכים להחמיר מהתחלה.

יש לו חמישה ימים לספק.

ואם לא, אל תעבוד עם אחד כזה. מי בעד אישור סעיפים (2) עד (7)?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיפים (2) עד (7) אושרו.

(8) לא דיווח למנהל על מכל נייח או מכלים מיטלטלים 2,500, בשל
המחוברים למערכת גז מרכזית, אשר באמצעותם הוא מכל נייח או
מספק גז לצרכני גז בעצמו או באמצעות סוכן, או על בשל כל מערכת
ביצוע שינוי יסודי במיתקן כאמור, בניגוד להוראות גז מרכזית שמחוברים
סעיף 23; אליה מכלים
מיטלטלים

(9) לא בדק את תקינותו של מיתקן גז טעון היתר 3,000
שאינו מיתקן גז לצריכה עצמית או לא ביצע בדיקות
תקופתיות למיתקן גז כאמור בהתאם לתנאי ההיתר,
בניגוד להוראות סעיף 24(א);

(9ב) לא שמר תיעוד של בדיקת תקינות של מיתקן 1,500
גז טעון היתר שאינו מיתקן גז לצריכה עצמית,
בניגוד להוראות סעיף 24(ב);

(10) לא בדק את תקינותו של מיתקן גז לצריכה 1,000, בשל כל
עצמית טרם הספקה ראשונית של גז למיתקן הגז, צרכן גז
בניגוד להוראות סעיף 25(א);

(11) לא ביצע בדיקה תקופתית למיתקן גז לצריכה 300, בשל כל
עצמית שהוא סיפק לו גז אחת לחמש שנים לפחות או צרכן גז
במועד שנקבע בתקן רשמי, בניגוד להוראות סעיף 25(ב);

(11א) לא ביצע בדיקה תקופתית למיתקן גז לצריכה 300, בשל כל
עצמית שהוא סיפק לו גז, בניגוד להוראות סעיף 25(ג1); צרכן גז

(12) ביצע בדיקה ראשונית או בדיקה תקופתית 300, בשל כל
למיתקן גז שלא בהתאם לתקן רשמי, בניגוד להוראות צרכן גז
סעיף 25(ד);

(12א) לא ביצע בדיקה של מיתקן גז לצריכה עצמית, 500, בשל כל
בניגוד להוראות סעיף 25(ה); צרכן גז

(12ב) לא שמר את התיעוד הנוגע לביצוע בדיקות, או 500, בשל כל
לא העביר את התיעוד לספק הגז הנכנס, בניגוד צרכן גז, ולא יותר
להוראות סעיף 25(ח); מ-20,000

(12ג) לא פעל להתאמת מיתקן גז לדרישת הוראה 2,500 בשל מיתקן
לפי חוק זה או הוראת תקן רשמי, בניגוד להוראות גז שאינו לצריכה
סעיף 25ב; עצמית; 1,000 בשל
מיתקן גז
לצריכה עצמית

יש לי הערה ל-(8). מדובר על מצב של אי דיווח, שזו חובה חדשה שתיכנס עם כניסת החוק לתוקף. מדברים פה על 2,500 שקל בשל כל מכל נייח ובשל כל מערכת גז מרכזית. אנחנו מבקשים שיופחת הסכום.

הם חייבים לדווח לך על כל מתקן, נכון? אין מציאות שהוא מחבר מתקן לפני שהוא דיווח לך?

כן, לפי החוק הזה, ומדובר על בניין.

2,500 זה לכל הבניין?

כן.

אם נפלה איזו שהיא תקלה טכנית, כמו שאחד הקבצים לא הועבר, זו תקלה שמעצם טבעה נעברת בהיקפים גדולים. אין סיבה לא לדווח על מתקן, אבל אם לא דווח, זה בגלל איזה קובץ שלא עבר.

חובת ההוכחה עלייך. תוכיחי שהיה איזה קובץ שלא עבד.

לא יעזור.

יש מוטיבציה לא לדווח.

למה?

בתהליך שהתחיל לפני שלוש שנים, ביקשנו מכל החברות לדווח על כל הצוברים בכל המרכזיות שלהן. קיבלנו משהו בין 92% ל-95% מהמתקנים. הסתבר שהמתקנים שלא הופיעו בדיווח לא עמדו בתקן, לא עמדו במרחקים, לא עמדו בדברים אחרים. הסכום הוא לא על שורת האקסל, הסכום הוא על מה אתה מנסה לחסוך בזה שלא תדווח לי ולא תצטרך לעשות תיקונים שעולים לך כסף.

אני מבין את מה שחן אומר. יכול להיות שיש כאלה שבאמת מסתירים בשביל שהם לא יצטרכו ללכת לתקן, למרות שאם מחפשים מתקני גז לא צריך את הדיווח הזה בשביל למצוא אותם.

איך הוא יכול למצוא אותם כשהם לא מדווחים?

הם יודעים טוב מאוד איפה למצוא אותם.

מדינת ישראל נמצאת בהליך בנייה מואץ בעשור האחרון. אתה יודע כמה בניינים מאוכלסים?

הם יודעים טוב מאוד. לא שמעתי שום התייחסות בדברים של חן לגבי מה דינו של אותו ספק גז שמעביר כבר שנים אבל פעם אחת פספס איזו שהיא סוכנות. הוא לא פספס בגלל שהוא אדם רע, הוא פספס בגלל שלפעמים קורות טעויות.

חן, אין מציאות כזאת שאני אשכנע אותך שזה היה בתום לב, שאני אשכנע אותך שלא הייתה לי כוונת זדון?

אין לו סמכות.

יכול להיות שאפשר לשכנע.

אי אפשר לשכנע.

נניח שתפסתם בניין ברחוב בוגרשוב 3 שלא דווח. הוא בא ואומר לך: "פספסתי". הוא ישכנע אותך שלא הייתה פה כוונת זדון. הדין ייקוב את ההר?

אין עניין של מודעות, כוונה או יסוד נפשי בעיצומים כספיים.

הסמכות שתהיה לנו היא סמכות הפחתה של פעם ראשונה. זה יכול לרדת עד 80% מהסכום.

אין משמעות ליסוד הנפשי.

הוצג פה שבגלל שאין יסוד נפשי בעיצומים אז זה אוטומטי. אם זה היה אוטומטי, לא היה שום צורך בזכות טיעון. כתוב שמי מטיל את העיצום צריך לשקול את הטענות שנטענו לפניו בזכות הטיעון. ודאי שאם יהיו טענות טובות הוא יוכל לשקול אם להטיל את העיצום או לא.

אין לו עילת הפחתה.

עילת הפחתה זה משהו אחר. צריך קודם לראות אם יש כאן אשמה או לא.

יכול להיות שלא יטילו בכלל.

זו הפרה שהיא אירוע עובדתי, אנחנו פשוט לא דיווחנו. עכשיו יש ויכוח למה לא דיווחנו. בא ספק הגז, שיש לו עשרות אלפי מתקנים לדווח עליהם, ואומר: "תקשיב, דיווחתי לך שנים בסדר גמור, פעם אחת פספסתי".

אני אבדוק למה פספסת. אולי יש סיבה למה לא דיווחת, אולי יש כשל טכני שמעכב, אולי הופעל עליך לחץ לחבר את המתקן. אמר היועץ המשפטי של משרד המשפטים שיש אפשרות לא להטיל את העיצום, נכון?

ודאי. יש גם זכות טיעון.

האם אחרי זכות הטיעון יש אפשרות לא להטיל את העיצום?

אני חושבת שכן, אבל אני אוודא את זה.

יש גם את המנגנון של התראה מינהלית. אני לא יודע אלו נסיבות תקבעו בנוהל שלכם כדי להמציא התראה מינהלית במקום להטיל עיצום. יכול להיות שבעבירות כאלו תבחרו לתת התראה מינהלית, לא ישר להטיל עיצום.

אני אעשה בדיקת עומק, למרות שהנוסח באופן חד-משמעי אומר את זה. אני אוודא גם מבחינת הפרקטיקה שככה זה עובד.

מי בעד אישור סעיפים (8) עד (12ג)? אם יוכח אחרת, נפתח את זה לדיון ונראה מה עושים.

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיפים (8) עד (12ג) אושרו.

(13) לא ניתק את זרימת הגז למיתקן גז, בניגוד 2,500, בשל כל צרכן
להוראות סעיף 26(א) או (ב); גז


(14) ביצע פעולת ספק גז באמצעות סוכן, בלי 25,000
שרישיונו מתיר לו לעשות כן, בניגוד להוראות
סעיף 27;

(14א) ביצע פעולת ספק גז באמצעות סוכן שלא 5,000 בשל כל תנאי
בהתאם לתנאים שנקבעו ברישיון, בניגוד להוראות שהפר
סעיף 27;

(14ב) לא הודיע למנהל על הפסקת ההתקשרות עם 10,000
סוכן שביצע מטעמו פעולות ספק גז, בניגוד להוראות
סעיף 28ב;

(14ג) לא פעל בהתאם להוראות המנהל, בניגוד 1,000, בשל כל
להוראות 28ב; צרכן גז

(15) לא ערך לסוכן שבאמצעותו הוא מבצע 30,000
פעולת ספק גז ביטוח לכיסוי חבותו בשל נזקים,
או ערך ביטוח כאמור שלא בהתאם להוראות
התוספת השלישית, בניגוד להוראות סעיף 22
כפי שהוחל בסעיף 29;

(16) לא ביצע את הפעולות בהתאם להוראות 5,000, בשל כל פעולה
סעיף 31(ב)(1)(א), 31(ב)(1)(ב) או 31(ב)(1)(ג) או שלא ביצע
לא שמר רישום לגבי ביצועו, בניגוד להוראות
סעיף 31(ד);

(16א) לא ביצע בדיקה, בניגוד להוראות סעיף 300 בשל כל מיתקן
31(ב)(1)(ד) או 31(ג), או לא שמר תיעוד בנוגע
לביצוע הבדיקה, בניגוד להוראות סעיף 31(ד);

(17) לא קיים לסוכנים המבצעים פעולת 5,000
ספק גז מטעמו הדרכת רענון, בניגוד להוראות
סעיף 31(ב)(2);

(17ב) לא פעל לתיקון הפרה שבוצעה בידי סוכן, 5,000
בניגוד להוראות סעיף 31(ה);

(17ג) לא דיווח למנהל על הפרה שבוצעה בידי 7,500
סוכן המהווה סכנה ממשית ומיידית לאדם או
לרכוש, בניגוד להוראות סעיף 31(ה);

(18) ביצע עבודת גז בלא ביטוח לכיסוי 5,000
חבותו בשל נזקים, בניגוד להוראות סעיף 32;

(19) ייצר, ייבא, רכש מייבוא או סיפק גז (א) 1,000, בשל כל
שאינו עומד בדרישות התקן, בניגוד להוראות מכל מיטלטל המכיל
סעיף 33; גז שאינו עומד
בדרישות התקן, ולא
יותר מ-100,000;
(ב) 10,000, בשל כל
מכל נייח המשמש
לצריכה עצמית
המכיל גז שאינו עומד
בדרישות התקן, ולא
יותר מ-250,000;
(ג) 68,000, בשל כל
מכל נייח במיתקן
גז שאינו לצריכה
עצמית, המכיל גז
שאינו עומד
בדרישות התקן;

(20) לא פעל בהתאם להוראת המנהל לתיקון 10,000
ליקוי או להפסקת הפרה שניתנה לפי סעיף 36;

(21) לא פעל בהתאם להוראת המנהל להכנת 25,000
תכנית בטיחות לגבי מיתקן גז שניתנה לפי סעיף
37;

(22) לא פעל בהתאם להוראת המנהל להפסקת 10,000
שימוש במיתקן גז או לריקונו, שניתנה לפי סעיף
38;

(23) לא מסר מסמך לפי דרישת מפקח, בניגוד 3,000
להוראות סעיף 41(2).

על סעיף (14) דיברו גם בהקשר של העונשין. זה מעשה שהיום הוא לא אסור, אין הוראה כזאת שאוסרת. עונש של 25,000 שקל זה מנעד לא הגיוני, מידתיות לא הגיונית.

כדי לעבור ממצב של הפקרות מוחלטת למצב מוסדר צריך להטיל קנס מרתיע.

אם אדוני יסתכל על הסקאלה, הוא יראה שהקנס הגבוה ביותר נקבע למקרה אחר.

סעיף (14ב) מתייחס להפסקת התקשרות. אין פה שום עניין בטיחותי, זה לגמרי בירוקרטי.

למה אני לא צריך לדעת מזה כמדינה? למה את לא מדווחת? אולי עשית איתו דיל.

אדוני צודק, צריך להיות פה קנס. אנחנו לא דנים בשאלה אם צריך להיות פה קנס, אם זה בסדר או לא בסדר. זה חד משמעית לא בסדר. 10,000 שקל לעבירה הזאת כשלעבירות חמורות ממנה נקבע 5,000 שקל, זה לא הגיוני. צריך להיות היגיון פנימי. אותו דבר בסעיף (21) - זו לא ההפרה החמורה ביותר. בסעיף (16א) צריך לקבוע קנס מקסימום.

אני רוצה להעיר לגבי סעיף (23). זה בסדר שמטילים עיצום כספי אם לא מוסרים את המסמכים, אבל חשוב להבהיר שזה רק מסמכים, כדי שכשמגיע לשם מפקח הוא לא יכין רשימה של דברים. הוא גם יכול להגיד: "תנו לי עכשיו את כל הבדיקות התקופתיות של הבניין".

הסוכן הוא הזרוע הארוכה של חברת הגז. חברת הגז צריכה לאשר את הסוכן ולשלוח את האישור למנהל.

מה יכול לקרות אם היא לא מעבירה לך?

יכול להיות שסוכן שלא עומד בשום תנאי, או עומד בחלק מהתנאים, לא מבוטח. אם לא ערכו לסוכן ביטוח, כל לקוחותיו של הסוכן הזה לא מכוסים ביטוחית, ועל זה יש קנס של 30,000 שקל. למה שלא תספר לי שיש סוכן כזה?

יכול להיות שנפרדנו ואמרתי לך: "תעשה טובה, אל תדווח".

זאת מציאות שאותה באנו לשנות. הסוכנים הם הזרוע הארוכה של הספק.

מסכים איתך. אתה יכול לענות לה על ההיגיון בסכומים?

זה לא עניין טכני-בירוקרטי. זה עשרות, מאות או אלפי לקוחות שמדמיינים שמאחורי הספק הישיר שלהם יש חברה כלשהי, רק הם לא יודעים שהמנהל מעולם לא אישר אותו. יכול להיות שהוא מושלם, שהוא אלוף העולם, שיש לו רק מהנדסים, שכולם הם דוקטורים בחברה, אבל הוא לא נשלח לאישור המנהל בגלל איזו שהיא סיבה.

אם נפרדת מסוכן, יש עדיין לקוחות שיודעים עליו. היו קודם סעיפים שדיברו על הפסקת פעילותו של ספק. צריך להגיד לאותם לקוחות: "סוכן זה וזה, שהוא היה הפרונט שלך, הוא כבר לא הסוכן שלך, והספק המיידי זה מישהו אחר". הלקוחות צריכים לדעת את זה, הם צריכים לקבל עכשיו חשבונית חדשה, הם צריכים להבין מול מי הם פועלים. יהיו הוראות סביב דבר כזה. את כל זה הוא נמנע מלעשות על ידי זה שהוא פשוט לא מספר למנהל.

כפי שאדוני זוכר, העליתי שאלות וספקות לגבי המודל הזה של הסוכנים. לפעול באמצעות סוכן בלי שהרישיון מתיר, זה כמו לפעול ללא רישיון. זה שהוועדה קיבלה את המודל הזה שיהיה כאן סוג של היתר במסגרת הרישיון, זה לא גורע מהחומרה של המעשה הזה.

הוועדה הזאת עסקה לאורך השנים בכמה וכמה חוקים כלכליים, ובפרקי אכיפה מינהלית. אני מוכרח להגיד שהסכומים פה הם לא מהגבוהים שיצא לי לראות. אנחנו עוסקים כאן במטריה שעיקרה בטיחות, סכנה לחיי אדם. צריך לזכור את זה כאשר דנים בגובה הסכומים.

תכנית בטיחות ניתנת למתקני גז טעוני רישיון. לא מדובר בתכנית בטיחות לבניין, מדובר במתקני גז באזור המגורים, אם זה מחסני גז, מתקני מילוי, או תחנת תדלוק בגז. אם אין לזה תכנית בטיחות, זה אומר שמישהו חסך לעצמו פה לא מעט כסף. אם המנהל חשב שצריך פה תכנית בטיחות ומישהו נמנע ממנה, זה כנראה השתלם לו. שיטרח ויעשה תכנית בטיחות בהתאם להוראות המנהל.

אני מזכירה שזה ירד מהעונשין, השארנו על זה רק עיצומים.

אני רוצה לעשות סדר בסיפור של זכות הטיעון. אכן יש זכות טיעון בעיצום כספי, אבל כיוון שאין יסוד נפשי בעיצומים, זכות הטיעון נועדה בשביל לראות אם אולי לא התקיימה ההפרה, אם אולי זה מצדיק התראה, אם אולי זה נכנס לקטגוריה אחרת.

זאת אומרת, צדקנו.

לא צדקת. יש להם אפשרות לשקול אם לתת התראה. הצגתם את זה כך שאין להם שום אפשרות.

לעניין (23) - אם מתבקשים מספר מסמכים, זה על כל המסמכים שהתבקשו.

פספסתי אוגדן של 30 מסמכים.

3,000 שקלים.

למה בכלל קנס? אם פספסתי מסמך אחד, למה קנס?

המפקח צריך מידע שיש לאותו ספק, אבל הספק אומר לו: "וואלה, אין לי" .

המפקח לא ידרוש מסמך שהוא לא חייב לפי החוק הזה?

לא, אסור. הוא צריך לדרוש מסמכים שדרושים לפעולת הפיקוח.

מי בעד אישור סעיפים (13) עד (23)?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיפים (13) עד (23) אושרו.

חלק ב'

(סעיף 52(ב))

עיצום כספי על הפרת תקנות לפי החוק

(1) איחסן גפ"מ בכמות העולה על 25 טון, בניגוד להוראות 5,000, בשל
סעיף 4 לצו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות ההחסנה של כל טון נוסף
מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ"מ ובמחסן עזר), התשנ"ב – מעל ל-25
1992 (בחוק זה –צו המחסנים); טון, או חלק
ממנו

(2) איחסן מכלים, בניגוד להוראות סעיפים 5(א),(ב) או (ד) 5,000
או 16 לצו המחסנים;

(3) איחסן מכלי מחנאות, בניגוד להוראות סעיפים 5(ג), 5,000
18(6) או 19(א)(2) לצו המחסנים;

(4) איחסן מכל, בניגוד להוראות סעיפים 5(ה), או 17(ב) 250, בשל
לצו המחסנים; כל מכל

(5) ביצע בשטח מחסן גפ"מ עבודה באש גלויה או עבודת 5,000
ריתוך, בניגוד להוראות סעיף 9(א) לצו המחסנים;

(6) לא קיים שמירה על מחסן גפ"מ או לא הפעיל מערכת 10,000
התראה, בשעות שאין פעילות במחסן, בניגוד להוראות
סעיף 11(ה) לצו המחסנים;

(7) קיים במחסן פעילות שאינה אחסון מכלי גפ"מ, ללא 2,000
קבלת היתר מאת המנהל, בניגוד להוראות סעיף 14 לצו
המחסנים;

(8) איחסן במחסן עזר מכלים שאינם בעלי שסתום או 5,000
שאינם מכלי מחנאות, בניגוד להוראות סעיף 15 לצו
המחסנים;

(9) איחסן מכלי מחנאות במחסן עזר, בניגוד להוראות 1,000
סעיף 17(א) לצו המחסנים;

(10) איחסן מכלי מחנאות בבית מסחר הנמצא בבניין, 1,000
בניגוד להוראות סעיף 19(א)(1) לצו המחסנים;

(10א) איחסן מכלי מחנאות במחסן עזר, בניגוד להוראות 1,000
סעיף 20 לצו המחסנים;

סעיף (4) מתייחס לכל העניין של הדבקת מדבקות על מכלים. אם העבירה הזאת נעברת באחד, היא נעברת בהיקפים גדולים.

חן, לאחסון יש הוראה אחת? רק המדבקות?

המדבקות מתייחסות לתקן 1134.

אנחנו מבקשים שיוסף פה מקסימום.

כמה מכלים הוא יכול לאחסן במחסן?

תלוי בסוג המחסן. יש מחסני עזר, מחסני מחנאות, מחסני גפ"מ.

במחסני גפ"מ?

יש 500, יש מעל 500, תלוי בהיתרים. יש 8 טון, 25 טון.

מה הסיבה שלא שמו מדבקות?

תקן 1134 הוא תקן שמדבר על איזה מכל לשים מדבקה, מה הגודל של האותיות.

אתם לא חושבים לשים סכום מקסימאלי?

אפשר לחסום את זה ב-20,000 שקל.

עד 20,000?

כן.

אנחנו שמים את המדבקות, אבל בחורף כשהמשאיות נוסעות המדבקות יכולות ליפול מעצמן. אין סיבה לאף חברת גז לא לשים את המדבקות האלו.

אנחנו מדברים על המחסן.

אין צורך במדבקות במחסן. צריך מדבקות רק בזמן השינוע לבתים.

מי בעד אישור סעיפים (1) עד (10א) כולל התיקון של התקרה על פי בקשתה של עורכת דין ארבל?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיפים (1) עד (10א) אושרו.

(11) סיפק גפ"מ או מכל גפ"מ, או מילא מכל גפ"מ, 1,500, בשל
בניגוד להוראות תקנה 3 לתקנות החלת תקן 1134; כל מכל

(11א) הפעיל מיתקן שלא צויד בהתקן דגימה, בניגוד 10,000
להוראות תקנה 4 לתקנות החלת תקן 1134;

(12) אימן יותר מארבעה מתמחים באותה עת, 10,000
בניגוד להוראות תקנה 5(ד) לתקנות רישוי העוסקים
בעבודות גפ"מ;

(13) ביצע התקנה והפעלה ראשונית של מכשיר 5,000
צורך גפ"מ לשימוש שאינו ביתי, ללא הסמכה, בניגוד
להוראות תקנה 9(א)(6) לתקנות רישוי העוסקים
בעובדות גפ"מ;

(14) התקין או תיחזק מיתקן גפ"מ מבלי לבצע את 2,500
הבדיקות המתחייבות לפי התקן הנוגע לאותו סוג
מיתקן, בניגוד להוראות תקנה 10(א) לתקנות רישוי
העוסקים בעבודות גפ"מ;

(15) אישר הפעלה ראשונית של מיתקן גפ"מ, בניגוד 10,000
להוראות תקנה 10(ב) או (ג) לתקנות רישוי העוסקים
בעבודות גפ"מ;

(16) לא חתם על מסמך בציון שמו המלא, מספר 200
רישיונו וסוג הרישיון, בניגוד להוראות תקנה 11א
לתקנות רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ;

מי בעד אישור סעיפים (11) עד (16)?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיפים (11) עד (16) אושרו. תודה רבה, הישיבה נעולה, נמשיך ביום שלישי.


הישיבה ננעלה בשעה 14:55.